שמות פרק כ

מאי 17, 2011 · מאת ספורנו · שמות
פסוק א
וַיְדַבֵּר אֱלהִים. אַחַר הֶעָדַת משֶׁה וְאַזְהָרָתו דִּבֶּר אֱלהִים אֲלֵיהֶם כָּל אֵלֶּה הַדִּבְּרות, כְּאָמְרו "אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר" (דברים ה, יט).

פסוק ב
אָנכִי. לְבַדִּי, הוּא ה', הַנּותֵן מְצִיאוּת, הַקַּדְמון, הַנּודָע אֶצְלְךָ בְּקַבָּלָה וּבְמופֵת.

אֱלהֶיךָ. וּמְקַיֵּם אֲנִי מַה שֶּׁקִּבַּלְתָּ עָלֶיךָ לִהְיות "אֱלהֶיךָ", בִּלְתִּי אֶמְצָעִי, וְלָכֵן לִי לְבַדִּי תִּתְפַּלֵּל וְאותִי תַּעֲבד, בִּלְתִּי שׁוּם אֶמְצָעִי.

אֲשֶׁר הוצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. בִּפְעֻלּות מִתְנַגְּדות לִפְעֻלּות כָּל אֶמְצָעִיִּים, שֶׁהֵם הַטֶּבַע וְהַמַּעֲרֶכֶת, וְזֶה כַּאֲשֶׁר קִבַּלְתָּ בְּאָמְרְךָ אָז "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" וְכוּ' (לעיל טו, ב).

מִבֵּית עֲבָדִים. לְהָסִיר כָּל אנֶס, שֶׁאֵין עִמּו מָקום לְשׁוּם מִצְוָה כְּתִקְנָהּ.

פסוק ג
לא יִהְיֶה לְךָ אֱלהִים אֲחֵרִים. אַף עַל פִּי שֶׁתְּקַבְּלוּ מַלְכוּתִי, לא תַעֲבד זוּלָתִי א, כְּעובֵד לְעֶבֶד הַמֶּלֶךְ, עַל דֶּרֶךְ "אֶת ה' הָיוּ יְרֵאִים וְאֶת אֱלהֵיהֶם הָיוּ עבְדִים" (מלכים ב יז, לג).

עַל פָּנָי. שֶׁאֵין חולְקִין כָּבוד לָעֲבָדִים בִּמְקום הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי בְּכָל מָקום עַל אפֶן אֶחָד בְּשָׁוֶה.

פסוק ד
לא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל. אֲפִלּוּ שֶׁלּא לְעָבְדו.

פסוק ה
לא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם. לַנִּמְצָאִים עַצְמָם אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם או בָאָרֶץ.

אֵל קַנָּא. לא חָפַצְתִּי שֶׁהָעובֵד אותִי יַעֲבד גַּם זוּלָתִי, כִּי אֵין בֵּינִי וּבֵין זוּלָתִי שׁוּם הִדָּמוּת, וְרָאוּי לְקַנֵּא עַל כְּבודִי שֶׁיֻּתַּן לְאַחֵר בִּלְתִּי רָאוּי לו.

פּקֵד עֲון אָבת. וְהַטַּעַם שֶׁאֲנִי מַאֲרִיךְ אַפַּיִם כָּל כָּךְ לִקְצָת רְשָׁעִים בָּעולָם הַזֶּה, הוּא מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מַמְתִּין שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתָם לְהַאֲבִידָם אֲפִלּוּ בָּעולָם הַזֶּה, וְזֶה בִּהְיותִי "פּקֵד עֲון אָבת" שֶׁהֵרֵעוּ
עַל בָּנִים. שֶׁאוחֲזִים מַעֲשֵׂה אֲבותֵיהֶם בִּידֵיהֶם א, וּמוסִיפִים יֵצֶר מַחְשְׁבות לִבָּם, וְכֵן יוצְאִים מֵרָעָה אֶל רָעָה בְּכָל דּור וָדור, כְּמו שֶׁקָּרָה בְּיָרָבְעָם.

עַל שִׁלֵּשִׁים. אִם יוסִיפוּ לְהָרַע מֵאֲבותָם, כְּמו שֶׁקָּרָה בְּזֶרַע עָמְרִי.

וְעַל רִבֵּעִים. כְּמו שֶׁקָּרָה בְּזֶרַע יֵהוּא, אִם לא יוסִיפוּ מֵאֲבותָם, אֲבָל יַגִּיעוּ לְמַדְרֵגָה מִן הַחֵטְא שֶׁתִּהְיֶה אֵצֶל הַדּור לְקִנְיָן, בִּלְתִּי תִּקְוַת תְּשׁוּבָה, וְיִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה, כְּעִנְיַן "(וְדור רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה) כִּי לא שָׁלֵם עֲון הָאֱמרִי עַד הֵנָּה" (בראשית טו, טז).

פסוק ו
וְעשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים. וְלִפְעָמִים תִּהְיֶה סִבַּת הָאֲרִיכוּת, שֶׁאֲנִי עושֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים בְּסִבַּת אֵיזֶה קַדְמון מֵאוהֲבַי שֶׁזָּכָה, וּבִזְכוּתו אֶעֱשֶׂה חֶסֶד לְהַאֲרִיךְ לְבָנָיו כַּמָּה דורות.

פסוק ז
לא תִשָּׂא. בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה, עַל דֶּרֶךְ "וְנָשָׂא בו אָלָה לְהַאֲלתו" (מלכים א ח, לא).

לַשָּׁוְא. לַשֶּׁקֶר, כִּי אֵין סָפֵק שֶׁתָּחוּל בְּאפֶן זֶה אָלַת הַשְּׁבוּעָה עַל הַנִּשְׁבָּע.

כִּי לא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמו לַשָּׁוְא. לַהֶבֶל וּבִלְתִּי צרֶךְ, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁיִּשָּׁבַע עַל הָאֱמֶת לא יְנַקֶּה ה' אותו מֵאָלַת הַשְּׁבוּעָה, כָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיִּשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר, כִּי אֵין כְּבודו שֶׁיִּשָּׂא הָאָדָם אֶת שְׁמו, זוּלָתִי לְקַיֵּם אֵיזֶה אֱמֶת אֲשֶׁר לא יְקֻיַּם בִּלְעָדָיו. אָמְנָם הַשְּׁבוּעָה בִּשְׁמו כְּשֶׁתִּהְיֶה לַשֶּׁקֶר, שֶׁאומֵר הַנִּשְׁבָּע "זֶה אֱמֶת כְּמו שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ אֱמֶת", הִנֵּה הוּא כּופֵר וּמְחַלֵּל אֶת שְׁמו, כְּאומֵר שֶׁאֵין הָאֵל יִתְבָּרַךְ אֱמֶת, כְּאָמְרו "וְלא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר, וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלהֶיךָ" (ויקרא יט, יב).

פסוק ח
זָכור אֶת יום הַשַּׁבָּת. הֱיֵה תָּמִיד זוכֵר אֶת יום הַשַּׁבָּת בַּעֲסָקֶיךָ בִּימֵי הַמַּעֲשֶׂה, כְּמו "זָכור אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק" (דברים כה, יז), "שָׁמור אֶת חדֶשׁ הָאָבִיב" (שם טז, א).

לְקַדְּשׁו. וְזֶה תַּעֲשֶׂה כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְקַדְּשׁו. הִזְהִיר שֶׁיְּסַדֵּר הָאָדָם עֲסָקָיו בִּימֵי הַמַּעֲשֶׂה, בְּאפֶן שֶׁיּוּכַל לְהַסִּיחַ דַּעְתּו מֵהֶם בְּיום הַשַּׁבָּת.

פסוק ט
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבד. בְּעִסְקֵי חַיֵּי שָׁעָה, שֶׁהֵם עֲבודַת עֶבֶד בְּלִי סָפֵק, שֶׁרב עִנְיָנָם הוּא הֱיות מִצְטַעֵר הָאָדָם עַל עולָם שֶׁאֵינו שֶׁלּו.

וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. הַהֶכְרֵחִית לַמִּסְתַּפֵּק.

פסוק י
שַׁבָּת לַה' אֱלהֶיךָ. כֻּלּו לַה', לִלְמד וּלְלַמֵּד לִשְׁמר וְלַעֲשׂות וּלְהִתְעַנֵּג בּו דֵּי הָעֲבודָה לִכְבודו יִתְבָּרַךְ א, כְּעִנְיַן "חַמְרָא וְרֵיחָנִי פָּקְחִין".

אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ. הַקְּטַנִּים הָעושִׂים לְדַעַת אֲבִיהֶם.

פסוק יא
כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה'. וְהַמְכֻוָּן מֵהֶם, שֶׁיִּדְמֶה הָאָדָם לְבורְאו כְּפִי הָאֶפְשָׁר, וְזֶה בָּעִיּוּן וּבַתַּלְמוּד וּבַמַּעֲשֶׂה הַבְּחִירִיִּי לְרָצון לְפָנָיו.

וַיָּנַח בַּיּום הַשְּׁבִיעִי. שֶׁבּו כְּבָר נִשְׁלַם כָּל הַצָּרִיךְ לְהָבִיא הַמְכֻוָּן אֶל תַּכְלִית, וּבַשְּׁלֵמוּת תִּהְיֶה הַמְּנוּחָה.

עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יום הַשַּׁבָּת. בְּנֶפֶשׁ יְתֵרָה, וְהִיא הֲכָנָה יְתֵרָה לַעֲבודַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ.

וַיְקַדְּשֵׁהוּ. שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּו לַה'.

פסוק יב
לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ. אֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה דִבְּרות בִּשְׁמִירָתָן "יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ", שֶׁיְּסַבְּבוּ לְךָ ארֶךְ יָמִים בִּלְתִּי בַּעַל תַּכְלִית, שֶׁלּא יִפּל בּו רחַב, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: לְעולָם שֶׁכֻּלּו אָרךְ (קדושין לט, ב). כִּי אָמְנָם עִנְיַן אֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה דִבְּרות הוּא כֻּלּו אומֵר כָּבוד לָאֵל יִתְבָּרַךְ א, אֲשֶׁר בּו יִנְחַל הַמְכַבֵּד חַיֵּי עולָם, וְזֶה שֶׁנֵּדָעֵהוּ לַמְהַוֶּה מֵאַיִן, וְלִהְיות אֱלהֶיךָ הוּא לְבַדּו, וְלא נַעֲבד זוּלָתו, וְלא נַמְרֶה בו בְּמַחֲשָׁבָה בְּדִבּוּר וּבְמַעֲשֶׂה, וּנְכַבְּדֵהוּ, הֲלא הוּא אָבִינוּ קָנָנוּ (ע"פ דברים לב, ו).

עַל הָאֲדָמָה. בִּשְׁמִירָתָם תִּזְכֶּה לָזֶה שֶׁאותו ארֶךְ יָמִים שֶׁאָמַרְתִּי, תִּקְנֵהוּ בְּשִׁבְתְּךָ עַל הָאֲדָמָה, שֶׁלּא תִגְלֶה מִמֶּנָּה. אָמְנָם הַחֲמִשָּׁה דִבְּרות אֲחֵרות, וְהֵן שֶׁלּא נַזִּיק לְאָדָם בְּגוּפו בִּכְבודו וּבְמָמונו, בְּמַעֲשֶׂה, בְּדִבּוּר וּבְמַחֲשָׁבָה, הֵן אַזְהָרות שׁומְרות מֵהָענֶשׁ בָּעולָם הַזֶּה וּבָעולָם הַבָּא.

פסוק יג
לא תִנְאָף. עִקָּרו בְּאֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁהוּא הַיּותֵר מֻרְגָּל אֵצֶל עובְרֵי עֲבֵרָה, וּבִכְלָלו כָּל בִּיאָה פְסוּלָה.

לא תִגְנב. בִּכְלַל גְּנֵבָה, גְּנֵבַת נְפָשׁות וּגְנֵבַת מָמון וּגְנֵבַת דַּעַת הַבְּרִיּות. אַף עַל פִּי שֶׁעִקַּר הָאַזְהָרָה עַל גְּנֵבַת נְפָשׁות, דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנו, כְּמו שֶׁלְּמָדוּהוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה.

לא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. וּבִכְלַל זֶה הולֵךְ רָכִיל וּמוצִיא שֵׁם רָע, אַף עַל פִּי שֶׁעִקָּרו: מֵעִיד בְּבֵית דִּין.

פסוק יד
לא תַחְמד. יִהְיֶה הַדָּבָר אֶצְלְךָ לְנִמְנָע גָּמוּר, כִּי הַנִּמְנָע לא יַחְמְדֵהוּ הַטֶּבַע כְּלָל, כְּעִנְיַן "לא יַחְמד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ" (להלן לד, כד), כִּי הַחֶמְדָּה תִּגְרם אֶת הַגָּזֵל, כְּעִנְיַן עָכָן "וָאֶחְמְדֵם וָאֶקָּחֵם" (יהושע ז, כא).

פסוק טו
ראִים אֶת הַקּולת. כְּמו "וְלִבִּי רָאָה" (קהלת א, טז), הִתְבּונְנוּ בְּעִנְיַן הַקּולות שֶׁלּא יוּכְלוּ לְסָבְלָם, כְּאָמְרָם "לא אסֵף עוד לִשְׁמעַ אֶת קול ה' אֱלהָי וְאֶת הָאֵשׁ הַגְּדלָה הַזּאת לא אֶרְאֶה עוד וְלא אָמוּת" (דברים יח, טז).

וַיַּרְא הָעָם. הִתְבּונְנוּ מַה לַּעֲשׂות.

וַיָּנֻעוּ. הַמִּתְנועֵעַ תְּנוּעָה בִּלְתִּי מְכֻוֶּנֶת לִגְבוּל מַה שֶּׁאֵלָיו, יִקָּרֵא 'נָע', כְּעִנְיַן "וַיְנִיעֵם בַּמִּדְבָּר" (במדבר לב, יג), "תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּור" (ישעיה כד, כ). וְזֶה כִּי מִיִּרְאָתָם, נָסוגוּ אָחור מִגְּבוּל מַה שֶּׁמִּמֶּנּוּ, בִּלְתִּי מְכֻוָּנִים לִגְבוּל מַה שֶּׁאֵלָיו.

פסוק יז
לְבַעֲבוּר נַסּות אֶתְכֶם. לְהַרְגִּילְכֶם אֶל הַנְּבוּאָה שֶׁזְּכִיתֶם אֵלֶיהָ "פָּנִים בְּפָנִים", כְּמו שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בְּאֵלִיָּהוּ, שֶׁהָיְתָה אָז נְבוּאָתו בִּהְיותו מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחוּשָׁיו, כְּאָמְרו "וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּו וַיֵּצֵא וַיַּעֲמד פֶּתַח הַמְּעָרָה" (מלכים א יט, יג). גַּם כִּי אוּלַי לא הָיְתָה בְּאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה כְּעִנְיַן משֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בּו "אֲשֶׁר יְדָעו ה' פָּנִים אֶל פָּנִים" (דברים לד, י).

בָּא הָאֱלהִים. פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה, כְּמו שֶׁאָמַר לְמַעְלָה "לִקְרַאת הָאֱלהִים" (לעיל יט, יז).

וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתו עַל פְּנֵיכֶם. כְּטַעַם מַה שֶּׁהֵשִׁיב רַבִּי יְהושֻׁעַ לְקֵיסָר, בְּאָמְרו: יומָא, דְּחַד מִן שַׁמָּשַׁי דְּקָיְמֵי קַמֵּהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲמַרְתְּ לָא מָצִינָא לְאִסְתַּכָּלָא בֵּהּ, שְׁכִינָה לא כָּל שֶׁכֵּן (חולין ס, א).

פסוק יט
אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם. כְּעִנְיַן "הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת, הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאות" (תהלים קיג, ה ו).

פסוק כ
לא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלהֵי כֶסֶף. וּמֵאַחַר שֶׁרְאִיתֶם שֶׁאֵין אַתֶּם צְרִיכִים לְאֶמְצָעִיִּים לְהִתְקָרֵב אֵלַי, לא תַעֲשׂוּ "אִתִּי" כָּאֵלֶּה לְאֶמְצָעִיִּים.

פסוק כא
מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי. וְגַם כֵּן לא תִצְטָרֵךְ לַעֲשׂות הֵיכָלות שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים יְקָרות לְמַעַן אֶקְרַב אֲלֵיכֶם, אֲבָל יַסְפִּיק "מִזְבַּח אֲדָמָה".

בְּכָל הַמָּקום אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי. שֶׁאֶבְחַר לְבֵית וַעַד לְעָבְדִי, כְּעִנְיַן "הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמו" (ישעיה יב, ד).

אָבוא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ. לא תִצְטָרֵךְ לִמְשׁךְ הַשְׁגָּחָתִי אֵלֶיךָ בְּאֶמְצָעִיִּים שֶׁל זָהָב וָכֶסֶף וְזוּלָתָם, כִּי אָמְנָם אֲנִי "אָבוא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ".

פסוק כב
לא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית. לְיַפּותָן.

פסוק כג
וְלא תַעֲלֶה בְמַעֲלת. אַף עַל פִּי שֶׁלּא אַטְרִיחֲךָ לַעֲשׂות מְלָאכות וְיִפּוּיִים לְשָׁכְנִי בְּתוכֲכֶם מִכָּל מָקום הִשָּׁמֵר מִלִּנְהג קַלּוּת ראשׁ בְּמִזְבְּחִי.