ויקרא פרק א

מאי 17, 2011 · מאת ספורנו · ויקרא

פסוק א
וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה. תָּמִיד מִתּוךְ הֶעָנָן, כְּעִנְיַן בְּהַר סִינַי, כְּאָמְרו "וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִתּוךְ הֶעָנָן" (שמות כד, טז), כִּי לא יִכָּנֵס שָׁם לְעולָם בְּלִי רְשׁוּת. מֵאהֶל מועֵד. שֶׁלּא נִכְנַס אָז משֶׁה בְּאהֶל מועֵד בְּעוד הַכָּבוד שָׁם, וְזֶה הָיָה בַּיּום שֶׁכִּלָּה משֶׁה אֶת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁאָז יָרַד הַכָּבוד לְקַדֵּשׁ אֶת הַמָּקום וּמְשָׁרְתָיו, כְּאָמְרו "וְנועַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבודִי, וְקִדַּשְׁתִּי אֶת אהֶל מועֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת אַהֲרן וְאֶת בָּנָיו" (שם כט, מג מד). וְכֵן עָשָׂה בְּמִקְדַּשׁ שְׁלמה, כְּאָמְרו "וְלא יָכְלוּ הַכּהֲנִים לַעֲמד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן, כִּי מָלֵא כְבוד ה' אֶת בֵּית ה'" (מלכים א, ח, יא), וּבָזֶה קִדֵּשׁ אֶת הַמָּקום כְּאָמְרו "הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה" (שם ט, ג). אֲבָל מִן הַיּום הָרִאשׁון וְאֵילָךְ נִכְנַס משֶׁה בְּאהֶל מועֵד מִחוּץ לַפָּרכֶת, וְהָיָה אֵלָיו הַדִּבּוּר מֵעַל הַכַּפּרֶת כְּאָמְרו "וּבְבא משֶׁה אֶל אהֶל מועֵד לְדַבֵּר אִתּו, וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּול מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפּרֶת" (במדבר ז, פט).

פסוק ב
אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם. כִּי יַקְרִיב מְעַצְמֵכֶם בְּוִדּוּי דְבָרִים וְהַכְנָעָה, עַל דֶּרֶךְ "וּנְשַׁלְמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ"
(הושע יד, ג), וּכְאָמְרו "זִבְחֵי אֱלהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה" (תהלים נא, יט), כִּי אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים הַמַּקְרִיבִים בִּלְתִּי הַכְנָעָה קודֶמֶת, וּכְבָר אָמְרוּ ז"ל "מִכֶּם" וְלא כֻּלְכֶם, לְהוצִיא אֶת הַמְשֻׁמָּד (ספרא, ירושלמי שקלים א, ד). מִן הַבְּהֵמָה. אִם יַקְרִיב בְּהֵמָה לא יִהְיֶה רַק מִמִּין בָּקָר או צאן וְלא שׁוּם מִין חַיָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בִּכְלַל בְּהֵמָה, כְּאָמְרו "זאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תּאכֵלוּ וגו' אַיָּל וּצְבִי" וגו' (דברים יד, ד ה). וְהַמְכֻוָּן בְּאֵלֶּה הַפָּרָשִׁיּות הוּא לְפָרֵשׁ מִינֵי מְבִיאֵי הַקָּרְבָּן וּמִינֵי הַנִּקְרָבִים וּמִינֵי הַקָּרְבָּנות וְסִבּות הַהַקְרָבָה. וּפֵרַשׁ שֶׁקָּרְבְּנות נְדָבָה מְקַבְּלִים אותָם מִכָּל אָדָם אֲפִלּוּ מִן הַגּויִם, כְּמו שֶׁבֵּאַר אַחַר כָּךְ בְּאָמְרו "וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לא תַקְרִיבוּ אֶת לֶחֶם אֱלהֵיכֶם מִכָּל אֵלֶּה, כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם" (להלן כב, כה).

וְהִנֵּה הַמְשֻׁמָּדִים גְּרוּעִים מִן הַגּויִם, בִּפְרָט הַמְשֻׁמָּדִים לַעֲבודָה זָרָה וּלְחַלֵּל שַׁבָּתות בְּפַרְהֶסְיָא. וּפֵרַשׁ שֶׁמִּינֵי הַנִּקְרָבִים הֵם בָּקָר וָצאן בַּבְּהֵמָה, וְתורִים וּבְנֵי יונָה בָּעופות, וְסולֶת וְשֶׁמֶן וּלְבונָה. וּפֵרַשׁ שֶׁמִּינֵי הַקָּרְבָּן מֵהֶם עולָה שְׁלָמִים וּמִנְחָה, הַבָּאִים לִפְעָמִים נְדָבָה, וּמֵהֶם חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁאֵינָם בָּאִים אֶלָּא חובָה. וּמִזֶּה הִתְבָּאֵר עִנְיַן קַיִן בְּאָמְרו "וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתו לא שָׁעָה" (בראשית ד, ה), כִּי הָיָה הוּא מִכַּת הַמִּינִים שֶׁאֵין מְקַבְּלִים מֵהֶן קָרְבָּן, כְּמו שֶׁהוכִיחַ סופו עַל תְּחִלָּתו, וְשֶׁהָיְתָה מִנְחָתו מִמִּין בִּלְתִּי רָאוּי לְהַקְרָבָה. וְכֵן בְּנחַ בְּאָמְרו "וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחוחַ" (שם ח, כא), אָמַר שֶׁקִּבֵּל אותו הַחֵלֶק מִקָּרְבְּנותָיו שֶׁהָיָה רָאוּי לְרֵיחַ נִיחוחַ, בִּהְיותו מִן הַמִּין הָרָאוּי לְהַקְרָבָה, אֲבָל לא קִבֵּל כָּל קָרְבָּנו שֶׁהָיָה "מִכָּל הַבְּהֵמָה הַטְּהורָה וּמִכָל הָעוף הַטָּהור" (שם שם כ).

וְיוּבָן גַּם כֵּן מַה שֶּׁרָצָה בְּאָמְרו "זֶבַח וּמִנְחָה לא חָפָצְתָּ, אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִי" (תהלים מ, ז), וּבְאָמְרו "לָמָּה לִי רב זִבְחֵיכֶם" (ישעיהו א, יא), וְכָאֵלֶּה רַבִּים בְּסִפְרֵי הַקּדֶשׁ. כִּי אָמְנָם רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַמֵּבִיא הַקָּרְבָּן אָדָם כָּשֵׁר לְהָבִיא, בּוחֵר בַּמִּין הָרָאוּי לְקָרְבָּן, הַנָּאות לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית אֲשֶׁר בְּסִבָּתו בָּא לְהַקְרִיב, וְיִסְמךְ אֶת יָדו עַל קָרְבָּנו כְּמִתְנַפֵּל וּמִתְפַּלֵּל שֶׁיִּהְיֶה עֲונו עַל ראשׁ הַקָּרְבָּן, כְּעִנְיַן בַּשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וּבָזֶה יוצִיא לְאֵיזֶה פּעַל שֶׁל הַכְנָעָה אֶת מַחְשֶׁבֶת הַתְּשׁוּבָה אֲשֶׁר בְּלִבּו "וְנִרְצָה לו לְכַפֵּר עָלָיו" (להלן פסוק ד). וּבִהְיות מִינֵי הַחֵטְא קְצָתָם בְּמַחְשֶׁבֶת הַלֵּב בִּלְבָד וּקְצָתָם גַּם בְּמַעֲשֶׂה הִנֵּה לְכַפָּרַת הִרְהוּר הַלֵּב יֵאות אותו הַחֵלֶק אֲשֶׁר יַעֲלֶה בְּלַהַב הַמִּזְבֵּחַ, וְהֵם הָעולָה וְאֵימוּרֵי הַקָּרְבָּנות וְאַזְכָּרַת הַמְנָחות. וּלְכַפָּרַת הַמַּעֲשֶׂה יֵאותוּ חֶלְקֵי הַקָּרְבָּן הַנִּתַּן לַכּהֲנִים, וְזֶה שֶׁתְּמוּרַת אֵבְרֵי הַחוטֵא שֶׁהִתְעַסְּקוּ בִּפְעֻלַּת הָרַע יִנָּתֵן חֵלֶק לְאֵבְרֵי עובְדֵי הָאֵל הַמִּתְעַסְּקִים בַּעֲבודָתו, כְּאָמְרו "וְאותָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲון הָעֵדָה, לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם" (להלן י, יז).

וְכֵן אָמְרוּ ז"ל שֶׁהֲ'כּהֲנִים אוכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים' (פסחים נט, ב). וּבִהְיות הַפּועַל הָרַע הָרָאוּי לְהִתְכַּפֵּר בַּקָּרְבָּן קְצָתו עִם כּובֶד עָון כְּמו חַיָּבֵי כְּרִיתות וּקְצָתו קַל מִזֶה אֲבָל עִם אֵיזֶה חִלּוּל בַּקּדֶשׁ, הִנֵּה לַחֵלֶק הָרִאשׁון יֵאות הַחַטָּאת, לְחַטֵּא אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּטְמְאָה בְּחִיּוּב כָּרֵת, כְּאָמְרו "וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא" (שמות יב, טו ועוד). וְלַחֵלֶק הַשֵּׁנִי יָאות הָאָשָׁם, לְהַעֲבִיר חִלּוּל אֲשֶׁר אָשַׁם לו, וְזֶה בְּהַכְנָעַת הַקָּרְבָּן עִם הַתְּשׁוּבָה, וְתורָה אַחַת לָהֶם. אָמְנָם קָרְבַּן הַשְּׁלָמִים הוּא כִּמְשַׁתֵּף הַבְּעָלִים עִם מְשָׁרְתֵי הָאֵל לְעָבְדו שְׁכֶם אֶחָד. וּבִהְיות הַחוטְאִים עַל מַדְרֵגות מִתְחַלְּפות, מֵהֶם מוּכָנִים לְהִכָּשֵׁל בְּחֵטְא, וּמֵהֶם רְחוקִים מִזֶּה וְיִקְרֶה בָהֶם עַל הַמְעַט, הָיָה הַדִבּוּר בָּהֶם עַל אֳפָנִים מִתְחַלְּפִים וְקָרְבְּנותֵיהֶם מִתְחַלְּפִין, וְלָכֵן עַל הַכּהֵן הַמָּשִׁיחַ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָחוק שֶׁיִּכָּשֵׁל בְּחֵטְא, אָמַר.