פסוק א
וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמר אֶל הַכּהֲנִים. מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה לְהָבִין "וּלְהורות" כָּל מִינֵי הַטֻּמְאות, וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהורָה לַטְּמֵאָה, וּבֵין הָעוף הַטָּמֵא לַטָּהור, כִּי זֶה יֵאות יותֵר לַכּהֲנִים, כְּאָמְרו "וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקּדֶשׁ וּבֵין הַחל, וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהור, וּלְהורות" (לעיל י, י יא). וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם. שֶׁצְּרִיכִים הֵם לִזָּהֵר בִּלְעֲדֵי אֵלֶּה גַּם מִטֻּמְאַת מֵת וְחִלּוּל הַזֶּרַע, שֶׁהֵם מַעֲלות קְדֻשָּׁה לַכּהֲנִים בִּלְבָד. לְנֶפֶשׁ לא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו. שׁוּם אֶחָד מֵהַכּהֲנִים לא יִטַּמָּא לְנֶפֶשׁ "בְּעַמָּיו" שֶׁהוּא כָּל מֵת מִן הֶהָמון שֶׁאֵינו קְרובו אֶלָּא שֶׁהוּא מֵעַמּו בִּלְבָד.
פסוק ד
לא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו לְהֵחַלּו. וְהַטַּעַם שֶׁלּא יִטַּמָּא הַכּהֵן כִּי אִם לִקְרובָיו הוּא, כִּי אָמְנָם הַכּהֵן הוּא "בַּעַל בְּעַמָּיו", לְהָבִין וּלְהורות, "כִּי שִׂפְתֵי כהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתורָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ" (מלאכי ב, ז). וְרָאוּי לְאִישׁ כָּזֶה לִנְהג נְשִׂיאוּת, 'כִּי הֵיכֵי דְּלִשְׁתַּמְּעָן מִילֵיהּ'. וְאֵין רָאוּי שֶׁיְחַלֵּל הֲכָנָתו אֶל מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו כְּדֵי לְכַבֵּד הַמֵּתִים הַבִּלְתִּי קְרובִים, כְּאָמְרָם ז"ל (סנהדרין מו מז) שֶׁהַקְּבוּרָה וְהַהֶסְפֵּד הֵם 'יִקְרֵי דְּשַׁכְבֵי'. אָמְנָם לַקְּרובִים הִתִּיר לְהִטָּמֵא, כִּי כְּבודָם הוּא כְּבודו.
פסוק ה
לא יִקְרְחוּ. אַף עַל פִּי שֶׁהִתַּרְתִּי לָהֶם הַטֻּמְאָה עַל מֵתֵיהֶם לִכְבודָם, לא הִתַּרְתִּי שֶׁיַּפְלִיגוּ בַּאֲבֵלוּת לְהַרְבּות כְּבוד מֵתֵיהֶם עַל יְדֵי קָרְחָה וּשְׂרִיטָה, כְּאָמְרָם ז"ל: מַה לְּהַלָּן עַל מֵת, אַף כָּאן עַל מֵת.
פסוק ו
וְלא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלהֵיהֶם. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֵלֶּה לִכְבודו אֵין לו רְשׁוּת לִמְחל עַל כְּבודו, כִּי אָמְנָם הַכַּוָּנָה בִּכְבוד הַכּהֲנִים הוּא לִכְבוד הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁיִּמְחֲלוּ עַל זֶה יְחַלְּלוּ אֶת שְׁמו.
פסוק ז
כִּי קָדושׁ הוּא לֵאלהָיו. כָּל זֶרַע הַכְּהֻנָּה שֶׁהוּא 'בַּעַל בְּעַמָּיו' הוּא מֻקְדָּשׁ לֵאלהָיו. וְאִם יִשָּׂא אֶת אֵלֶּה הַנָּשִׁים יְחַלֵּל אֶת כְּבודו, וְזַרְעו שֶׁלּא יִהְיֶה רָאוּי לְאותָהּ הַקְּדֻשָּׁה.
פסוק יב
וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לא יֵצֵא. בִּשְׁבִיל הַמֵּת. וְלא יְחַלֵּל אֶת מִקְדַּשׁ אֱלהָיו. שֶׁיֵּרָאֶה שֶׁהוּא מַחֲשִׁיב יותֵר כְּבוד הַמֵּת מִכְּבוד הַמִּקְדָּשׁ וְהַקּדֶשׁ שֶׁנִּתְּנָה לו.
פסוק יח
כִּי כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּו מוּם לא יִקְרָב. "לַעֲמד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם ה'", כְּעִנְיַן "כִּי אֵין לָבא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק" (אסתר ד, ב). אִישׁ עִוֵּר. וְהֵם הַמּוּמִים אֲשֶׁר בַּתּולָדָה מֵחֶסְרון הַחמֶר או הַכּחַ הַמְצַיֵּיר.
פסוק יט
שֶׁבֶר רָגֶל. וְהֵם מוּמִים קורִים מִסִּבּות מִחוּץ לַגּוּף.
פסוק כ
או גִּבֵּן. וְהֵם מוּמִים בָּאִים מִמִּקְרֶה בְּלַחוּת הַגּוּף וְהֶפְסֵדָם.