נבואת ירמיהו בימי מלכות יהויקים בן יאשיהו - דעת

‫אתר דעת * לימודים *‬

‫גיליון ‪16‬‬

‫* תש"פ * ‪* 2019/20‬‬

‫נבואת ירמיהו בימי מלכות יהויקים בן יאשיהו‬
‫משנת ‪ 609‬לפנה"ס – ‪ 3316‬לבריאת העולם‬
‫ד"ר צפורה שויצקי‬

‫ירושלים בדור האחרון של ממלכת יהודה ‪2…………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫המלכת יהויקים ‪3………….. ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫יהויקים החזיר את עבודת האלילים ‪4……………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫ירמיהו משווה בין אב לבנו‪ ,‬בין יאשיהו ליהויקים‪5…………………………….. ………………………….. :‬‬
‫מצבה של יהודה מבחינה דתית בימי מלכות יהויקים‪6……………………….. ………………………….. :‬‬
‫מצבה של יהודה מבחינה מדינית בימי מלכות יהויקים ‪8………………………. …………………………..‬‬
‫תפיסת העם מול תפיסת הנביא ‪9……………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫הנביא פוגע ברגשותיהם של הכוהנים‪ ,‬הנביאים ופשוטי העם‪10……………. ………………………….. .‬‬
‫חרס לכיש מול הסיפור בירמיהו ‪13………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫ההבדלים בין הסיפור בפרקנו וסיפור הנביא בחרסים‪13……………………… ………………………….. :‬‬
‫מנין שנות השעבוד מגלות צדקיהו והחורבן ועד דריוש ‪17…………………….. …………………………..‬‬
‫השתלשלות האירועים על פי רש"י‪18………………. ………………………….. ………………………….. .‬‬
‫אברבנאל‪18………………. ………………………….. ………………………….. ………………………….. :‬‬
‫השתלשלות האירועים על פי אברבנאל ‪19………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫לסיכום‪20…………………. ………………………….. ………………………….. ………………………….. :‬‬
‫על סופו של יהויקים ניתן ללמוד מהמקורות הבאים‪21……………………….. ………………………….. :‬‬
‫‪-‬על עצתם הריקה של יהויקים ושריו למרוד במלך בבל‪22…………………… ………………………….. ,‬‬

‫נבואת ירמיהו בימי מלכות יהויקים בן יאשיהו ‪ /‬צפורה שויצקי‬
‫אתר דעת * לימודים * גיליון ‪ * 16‬תש"פ * ‪* 2019/20‬‬

‫‪2‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫ירושלים בדור האחרון של ממלכת יהודה‬
‫גורלה של ירושלים בדור האחרון לקיומם של ממלכת יהודה והבית הראשון‪ ,‬הוא אחד‬
‫הפרקים הדרמטיים והטרגיים שידעה העיר שבעת העלילות ולמודת הסבל בכל דברי ימיה‪.‬‬
‫בימי יאשיהו‪ ,‬לראשונה מאז תקופת דוד ושלמה‪ ,‬ירושלים היא שוב מרכז מדיני וגיאוגרפי של‬
‫גוף ממלכתי גדול‪ ,‬ומרכז דתי לשבטי הדרום והצפון גם יחד‪ ,‬אולם ימי הרווחה לא ארכו‪.‬‬
‫הכיסופים להחייאת מדינה במתכונתה של ממלכת דוד נגוזו בשנת ‪ 609‬לפנה"ס ‪3316 -‬‬
‫לבריאת העולם‪ ,‬בקרב מגידו שבו נפצע יאשיהו פצעי מוות במערכה נגד פרעה נכה‪ .‬פרעה‬
‫נכה עלה עם צבא גדול ממצרים דרך יהודה בכיוון לפרת נגד בבל‪ .‬יאשיהו ממהר לעמק‬
‫יזרעאל‪ ,‬מגייס את צבא יהודה וחוסם את בקעת מגידו בניסיון לעצור את צבא מצרים‪ .‬יאשיהו‬
‫נהרג בקרב‪ .1‬פרעה המשיך צפונה לרבלה ומשם לפרת ובירושלים הומלך יהואחז‪ .‬פרעה‬
‫הזמין את יהואחז לרבלה ואסר אותו‪ .‬פרעה המליך את אליקים והסב את שמו ליהויקים‪.2‬‬
‫נגד תיאור זה של השתלשלות הדברים מרגלית‪ 3‬טוען את הנימוקים כדלקמן‪:‬‬
‫ לפי דעה זו יאשיהו מתייצב נגד צבא אדיר שמוכן למסע כבוש למרחקים עד לפרת ונגד‬‫אויב עצום כבבל‪ .‬הבדל הכוחות היה כה עצום עד שזה ממש איבוד לדעת‪ .‬לא מתקבל‬
‫שיאשיהו יבחר בקצה הצפוני של ארצו כדי להילחם באויב שבא מדרום ויפקיר את כל הארץ‪.‬‬
‫ אם יאשיהו גייס את צבאו‪ ,‬חזקה על פרעה שישמע על הגיוס ותגובתו חייבת להיות‬‫משלחת עונשין לירושלים שתכבוש את הבירה החשופה‪ ,‬לא רק כעונש ונקם אלא כאמצעי‬
‫לחץ על יאשיהו‪.‬‬
‫ הביטוי "וילך לקראתו" נוגד את הריצה לפני פרעה עד למגידו ופנייה אחורה שם‪.‬‬‫ דברי פרעה אינם הולמים מלך בלתי מנוצח שמתכונן להכות את צבאות בבל ומדי ביחד‪:‬‬‫"עלה נכו מלך מצרים להלחם בכרכמיש על פרת ויצא לקראתו יאשיהו וישלח אליו מלאכים‬
‫לאמר‪ ,‬מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי‪"4‬‬
‫מרגלית‪ 5‬טוען שכנראה קרב מגידו התרחש בשנת ‪ 604‬לפנה"ס אחרי שצבא פרעה הובס‬
‫בכרכמיש‪ ,‬והצבא עייף אחר חמש שנות קרב‪ .‬פרעה מנסה להציל את מה שנשאר מצבאו‪.‬‬
‫יאשיהו רואה סיכוי לצבאו לעצור את היחידות המצריות הבלתי מסודרות‪ .‬יאשיהו מגייס את‬

‫‪ 1‬מל"ב כ"ג ‪29‬‬
‫‪ 2‬מלכים ב כ"ג‪34-31 ,‬‬
‫‪ 3‬מרגלית‪ ,‬ע‪ .)1967( .‬מות יאשיהו‪ ,‬בית מקרא י"ב‪ ,‬עמ' ‪ ,115-111‬החברה לחקר המקרא בישראל‪ ,‬י‪-‬ם‪.‬‬
‫‪ 4‬דבהי"ב ל"ה‪22-21 ,‬‬
‫‪ 5‬מרגלית‪ ,‬ע‪ .)1967( .‬מות יאשיהו‪ ,‬בית מקרא י"ב‪ ,‬עמ' ‪ ,115-111‬החברה לחקר המקרא בישראל‪ ,‬י‪-‬ם‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫צבאו ביהודה ומונע מהמצרים החוזרים מהצפון את הכניסה לעמק הירדן ליד מגידו‪" .‬וילך‬
‫לקראתו"‪ 6‬הולם תנועה זו מדרום לצפון נגד אויב הבא מצפון‪ .‬בדבהי"ב ל"ה‪ ,20 ,‬נזכר קרב‬
‫כרכמיש כקודם או כגורם להליכתו של יאשיהו‪ .‬פרעה ומלאכיו אינם עוד בחזקת 'חוגר‬
‫המתהלל כמפתח'‪ ,‬ויפה שפת הבקשה וההסבר של שליחי פרעה‪ ,‬שהוא עצמו עדיין ברבלה‬
‫ומנסה להציל את המצב‪.‬‬
‫יאשיהו נהרג אך צבא מצרים לא מעניש את ירושלים‪ .‬כל מבוקשם להגיע למצרים כשפרעה‬
‫עדיין ברבלה‪ .‬מותו של יאשיהו היא אחת השעות הקשות בדברי ימי ירושלים‪ ,‬כאשר על כל‬
‫לב העיקה השאלה למה נהרג באורח כה טרגי וללא עת מלך צדיק‪ ,‬מטהר הפולחן‪ ,‬הבוטח‬
‫בכל צעדיו בדבר אלוקים? לא ייפלא כלל כי האבל והקינות על האסון הכבד נקבעו זיכרון‬
‫לדורות ‪" -‬ויתנום לחק על ישראל"‪ .7‬מותו ללא עת של המלך‪ ,‬שהשכיל לפרש את התורה‬
‫במלוא עומקה הרוחני‪ ,‬היא תחילת התקופה הגורלית שבה מקיץ הקץ המדיני על ממלכת‬
‫יהודה‪ .‬אך ספר התורה שנמצא והברית שנכרתה‪ 8‬יצרו בקרב העם את הכוח הפנימי‪,‬‬
‫האמונה ואומץ הלב להתמודד ולשרוד למרות ההרס והגלות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 604‬לפנה"ס אחרי מפלת כרכמיש מת נבופלאסר מלך בבל ועולה נבוכדנאצר‪ .‬בתוך‬
‫תקופה זו פרעה נכה שליט מצרים ומערב אסיה קבע את מטהו ברבלה‪ 9‬ויהואחז שהומלך על‬
‫ידי "עם הארץ"‪ ,10‬למרות שיהויקים הבכור‪ ,‬נלקח בשבי למצרים‪ .‬יש להניח שמידותיו או‬
‫השקפותיו של יהויקים לא ישרו בעיני העם‪ ,‬שהרי למרות שהיה בכור לא הומלך‪ .‬מדברי‬
‫חז"ל‪" :‬אין מושחין מלך אלא מפני המחלוקת [‪ ]…‬יהואחז מפני יהויקים שהיה גדול ממנו שתי‬
‫שנים"‪.11‬‬
‫המלכת יהויקים‬
‫יהויקים בן יאשיהו הומלך על ידי פרעה נכה המעניש את יהודה בעקבות המלכת יהואחז‪,‬‬
‫שכנראה יצג את הקו האנטי‪-‬מצרי בעקבות אביו יאשיהו‪ .12‬יהואחז מת בשביו ולא שב לארצו‪.‬‬

‫‪ 6‬מל"ב כ"ג ‪29‬‬
‫‪ 7‬דבהי"ב ל"ה ‪25‬‬
‫‪ 8‬מל"ב כ"ג‪3 ,‬‬
‫‪ 9‬מל"ב כ"ג‪33 ,‬‬
‫‪" 10‬עם הארץ" הם בני המשפחות החופשיות בעלות הקרקעות במדינה ולהם זכות הדעה בהנהגת הארץ‪ .‬גוף‬
‫זה הופעל בעיתות משבר למלכות‪ ,‬במיוחד כשנתערערה רציפות השלטון‪ .‬נראה שהיה בכוחו להוריש את‬
‫המלוכה בניגוד לעקרון הבכורה לדוגמה לאחר שהומת אמון‪" :‬ויך עם הארץ את כל הקושרים‪ …‬וימליכו עם‬
‫הארץ את יאשיהו" (מל"ב כ"א‪.)24 ,‬‬
‫‪ 11‬בבלי‪ ,‬הוריות יא‪ ,‬ע"ב‬
‫‪ 12‬דברי הימים ב לו‪ ,‬ד‬

‫‪4‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫פרעה נכה המליך את אליקים‪ ,‬והסב את שמו ליהויקים להדגיש כי השליט החדש כפוף בלי‬
‫סייג לרצונותיו של מלך מצרים‪ .‬בעקבות המלכת יהואחז שייצג את הקו האנטי‪-‬מצרי‪ ,‬פרעה‬
‫מעניש את יהודה ומטיל מס כבד על העם כעונש‪ .‬יהויקים קיבל על עצמו לנגוש את דמי‬
‫העונש הכבד שהטיל פרעה על הארץ‪.13‬‬
‫את סיבת בחירתו של יהויקים על ידי פרעה אפשר להבין גם בגלל יחוסו הישראלי ‪ -‬אמו‬
‫היתה זבודה בת פדיה מן‬

‫רומה‪14‬‬

‫‪ -‬עיר בגליל‪ .‬יהויקים לא היה מקובל על רוב העם בגלל‬

‫יחוסו הישראלי‪ ,‬ועל כן פרעה נכה יכול היה להיות בטוח שלא יבגוד בו שכן לא יכול היה‬
‫לסמוך על תמיכת העם‪ .‬אשתו היתה נחושתא בת אלנתן בן עכבור‪ .15‬מדובר במשפחה פרו‬
‫מצרית שהעמידה מקרבה פקידי צבא גבוהים‪ .16‬יהודה הפכה להיות לארץ חסות של מצרים‪,‬‬
‫ומבחינה מדינית יהויקים והמוני העם השליכו יהבם על מצרים שתבטיח את קיום המדינה‪.‬‬
‫יהויקים חייב היה את מלכותו למלך מצרים‪ .17‬כדי להוכיח את נאמנותו למלך המצרי ביטל‬
‫את כל השינויים הדתיים שהנהיג יאשיהו ‪ -‬המלך שיצא למלחמה נגד פרעה נכה במגידו‬
‫והובס‪.‬‬
‫לקשר בין יהודה למצרים היו תוצאות הרות גורל‪ .‬התיקונים של יאשיהו נמחו כליל‪.‬‬
‫העם שנתון היה תחת משטר קשה ושעבוד מדיני הפך אדיש לענייני דת ומוסר‪ .‬השפעת הדת‬
‫המצרית מתחזקת מתוך תקווה שהעול המדיני והכלכלי יוקל‪ .‬פרק מ"ד בירמיהו מספר על‬
‫היהודים היושבים בארץ מצרים ועובדים למלכת השמים‪ .‬עבודה זרה זו נזכרת בירמיהו פרק‬
‫ז'‪" :18 -17,‬האינך ראה מה המה עשים בערי יהודה ובחצות ירושלם‪ ,‬הבנים מלקטים עצים‪,‬‬
‫והאבות מבערים את האש‪ ,‬והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים‪ ,‬והסך נסכים‬
‫לאלהים אחרים למען הכעסני" ‪ -‬העם עובד אלילים‪ .‬היהודים הושפעו מהמצרים ואליליהם‬
‫זמן רב לפני שירדו מצרימה עקב החורבן‪.‬‬
‫יהויקים החזיר את עבודת האלילים‬
‫יהויקים התיר לחזור לעבודת האלילים שהיתה נהוגה בימי סבו‪" :‬האינך ראה מה המה‬
‫עשים בערי יהודה ובחצות ירושלם‪…‬לעשות כונים למלכת השמים"‪ .18‬על מנשה סבו של‬

‫‪ 13‬מל"ב כ"ג‪35 ,‬‬
‫‪ 14‬מל"ב כ"ג‪36 ,‬‬
‫‪ 15‬מל"ב כ"ד‪8 ,‬‬
‫‪ 16‬ירמיהו כ"ו‪ ;23-22 ,‬מל"ב כ"ב‪14 ,‬‬
‫‪ 17‬מל"ב כ"ג‪34 ,‬‬
‫‪ 18‬ירמ' ז'‪18 ,17 ,‬‬

‫‪5‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫יהויקים נאמר‪" :‬ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית ה'"‪.19‬‬
‫על פי פרושו של רש"י לפסוק "עלותיכם ספו על זבחיכם ואכלו‬

‫בשר"‪20‬‬

‫יש מידה של‬

‫אירוניה ולעג‪ .‬הנביא אומר לעם‪ :‬מאחר ואין ערך לעולותיכם הקריבו זבחי שלמים ולפחות‬
‫תהנו מבשרם‪ .‬דברי הפסוק מעוררים תמיהה‪:‬‬
‫ אמנם לא נצטוו ישראל בסיני על דברי עולה וזבח‪ ,‬אבל דיני קורבנות כלולים בספר‬‫ויקרא‪.‬‬
‫ הייתכן שירמיהו שלל כליל את הקרבת הקורבנות‪ ,‬הרי הוא חי בתקופת יאשיהו שבה‬‫יושמה הרפורמה של ריכוז הפולחן‪ ,‬ומלך זה נערץ על ידי העם והנביא‪.‬‬
‫רש"י ורד"ק לפס' ‪ 22‬פותרים את השאלות האלה‪:21‬‬
‫רש"י‪ ,‬ד"ה ביום הוציאי אותם‪ :‬תחילת תנאי לא היתה אלא אם שמוע תשמעו בקולי‬
‫ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה (שמות י"ט)‪.‬‬
‫רד"ק ד"ה כי לא דברתי‪… :‬ואין בכל עשרת הדברות שהם כלל התורה כולה זכר עולה וזבח‪.‬‬
‫על פי רש"י‪ ,‬העיקר בעבודת ה' שעליו נצטוו במעמד הר סיני הוא‪ :‬שמוע תשמעו בקולי‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬יש עיקר וטפל ואין לעשות את הטפל עיקר ואת העיקר טפל‪.‬‬
‫על פי רד"ק ירמיהו אינו מתכוון לכל חוקי התורה אלא לעשרת הדברות שהם תמצית‬
‫התורה‪ ,‬ושם לא נצטוו להקריב קורבנות‪.‬‬
‫גם שמואל הנביא אומר‪" :22‬החפץ לה' בעלות וזבחים כשמע בקול ה' הנה שמע מזבח טוב‬
‫להקשיב מחלב אילים"‪.‬‬
‫ירמיהו משווה בין אב לבנו‪ ,‬בין יאשיהו ליהויקים‪:‬‬
‫"התמלך כי אתה מתחרה בארז‪ ,‬אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב‬
‫לו‪ .‬דן דין עני ואביון אז טוב‪ ,‬הלא היא הדעת אתי נאם ה'‪ .‬כי אין עיניך ולבך כי אם על‬
‫בצעך‪ ,‬ועל דם הנקי לשפוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות‪ .‬לכן כה אמר ה' אל‬
‫יהויקים בין יאשיהו‪.23"…‬‬

‫‪ 19‬מל"ב כ"א‪5 ,‬‬
‫‪ 20‬ירמ' ז'‪21 ,‬‬
‫‪ 21‬ירמ' ז'‪" 22 ,‬כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח"‬
‫‪ 22‬שמ"א ט"ו‪22 ,‬‬
‫‪ 23‬ירמ' כ"ב‪18-15 ,‬‬

‫‪6‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫מול המלך הצדיק בעל אורחות החיים הפשוטים‪ ,‬אשר בימיו ועל ידיו חל תיקון בדת היהודית‪,‬‬
‫המלך החדש ‪ -‬יהויקים נמצא איש רע‪-‬מעללים‪ .‬הוא קיבל על עצמו לנגוש את דמי "העונש"‬
‫הכבד שפרעה הטיל על הארץ‪ ,‬וכן סילק את האנשים שהמליכו את אחיו יהואחז הצעיר ממנו‬
‫תחתיו ואת כל מי שהתנגד למדיניותו שהיתה משועבדת למצרים‪ .‬עיניו וליבו היו רק על בצע‪,‬‬
‫עושק ומרוצה ‪ -‬ריצוץ דלים‪ .‬כל התנגדות לשלטונו הביאה לשפיכות דמים כדרך שעשה‬
‫לאוריהו בן שמעיהו‪ .24‬יאשיהו מגלם ניסיון למלוכה ישראלית‪-‬אידיאלית‪ ,‬ויהויקים את‬
‫ההתכחשות המוחלטת לה‪.‬‬
‫מצבה של יהודה מבחינה דתית בימי מלכות יהויקים‪:‬‬
‫"בראשית ממלכות יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היה‬

‫הדבר"‪25‬‬

‫"אל תבטחו לכם אל דבר השקר לאמר‪ :‬היכל ה'‪ ,‬היכל ה'‪ ,‬היכל ה'‬

‫המה"‪26‬‬

‫המקדש הוא מקום הפולחן היחיד של העם‪ .‬אחרי תיקוני יאשיהו העם עולה לבית המקדש‪.‬‬
‫ירמיהו עומד בשער בית ה' ונושא דברו באוזני‪" :‬כל יהודה הבאים בשערים האלה להשתחות‬
‫לה'"‪ .27‬מות יאשיהו ומפלת מגידו התרחשו לא מזמן‪ .‬על ידי ההתכנסות במקדש והקרבת‬
‫הקורבנות ניסו הנביאים והכוהנים להוציא את העם מהמצוקה הנפשית שבה הוא נתון‪.‬‬
‫עבודת הקורבנות היא קלה מאחר וזו מוגבלת לאירועים מיוחדים‪ .‬לאחר הטקס הפולחני‬
‫האדם שוכח חובותיו וחוזר לחיי היום יום שלו‪ .‬לעומת זאת הדרישה לשמירת המוסר והצדק‬
‫החברתי אינה חדלה‪ .‬באחד החגים כשהמון חוגג מילא את חצרות בית המקדש‪ ,‬ניבא ירמיהו‬
‫לפניהם את הנבואה הזו‪" :‬אל תבטחו לכם אל דבר השקר לאמר‪ :‬היכל ה'‪ ,‬היכל ה'‪ ,‬היכל ה'‬
‫המה"‪ .28‬הנביאים והכוהנים דוברי השקר מצביעים על האולם‪ ,‬ההיכל והדביר ואומרים‪ :‬הם‬
‫יגנו עליכם‪ ,‬אך דבריהם דברי שקר‪ .‬ובמה יגן העם על עצמו? "כי אם היטיב תיטיבו את‬
‫דרכיכם ואת מעלליכם‪ ,‬אם עשו תעשו משפט בין איש ובין רעהו‪ ,‬גר יתום ואלמנה לא‬
‫תעשקו‪ ,‬ודם נקי אל תשפכו במקום הזה"‪.29‬‬

‫‪ 24‬ירמיהו כ"ו‪23 ,‬‬
‫‪ 25‬ירמ' כ"ו ‪1‬‬
‫‪ 26‬ירמ' ז' ‪4‬‬
‫‪ 27‬ירמ' ז' ‪2‬‬
‫‪ 28‬ירמ' ז' ‪4‬‬
‫‪ 29‬ירמ' ז' ‪5-6‬‬

‫‪7‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫דברי הנביא מכוונים אל המקום שבו הוא נושא את דברי ה'‪" .‬ועשיתי לבית אשר נקרא‬
‫שמי עליו‪ ,‬אשר אתם בטחים בו‪ ,‬ולמקום אשר נתתי לכם ולאבותיכם כאשר עשיתי לשילו‪,‬‬
‫והשלכתי אתכם מעל פני כאשר השלכתי את כל אחיכם את כל זרע אפרים"‪.30‬‬
‫שילה ‪ -‬שוכנת בין שכם לירושלים‪ .‬בחפירות שנערכו בשילה התגלתה שכבת שריפה‪ .‬את‬
‫שריפת העיר יש ליחס לפלישתים בעקבות תבוסת ישראל ונפילת ארון הברית באבן העזר‪.31‬‬
‫הנאספים נדהמו ולא האמינו למשמע אוזניהם‪ .‬כיצד העז ירמיהו לומר דברים כה קשים? "ויתפסו‬
‫אתו הכהנים הנביאים וכל העם לאמר‪ :‬מות תמות"‪ .32‬אלמלא תמיכתו של אחיקם בן שפן‪ ,‬שהיה‬
‫בעל השפעה במלכות‪ ,‬היו השרים‪-‬השופטים גוזרים פסק דין מות על ירמיהו‪.33‬‬

‫ירמיהו ממשיך ומוכיח את העם שהקרבת קורבנות אינן מעיקר תנאי הברית שבין ה'‬
‫לישראל‪ .‬הנביא מביא ראיה לדבריו שאפילו ביום שהוציא אותם אלוקים ממצרים לא ציוום על‬
‫דברי עולה וזבח‪ ,‬אך העם ממשיך להיות לא מוסרי "אבדה האמונה ונכרתה מפיהם"‪.34‬‬
‫עבודת ה' על פי העם‬

‫עבודת ה' על פי הנביא‬

‫ז'‪22 ,21 ,‬‬

‫ז'‪6 ,5 ,‬‬

‫"‪ …‬עלתיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר‪ ,‬כי לא‬

‫"‪ …‬עשו תעשו משפט בין איש ובין רעהו‪ ,‬גר‬

‫דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא‬

‫יתום ואלמנה לא תעשקו‪ ,‬ודם נקי אל תשפכו‬

‫אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח"‬

‫במקום הזה‪ ,‬ואחרי אלהים אחרים לא תלכו‬
‫לרע לכם"‪.‬‬

‫יאשיהו עשה משפט וצדקה והנהיג ביהודה את חוקי התורה‪ .‬אולם בימי יהויקים בנו‬
‫התדרדרה יהודה מבחינה דתית‪ ,‬מוסרית וחברתית‪ .‬עבדו עבודה זרה בגלוי‪ ,‬לא עשו משפט‪,‬‬
‫עשקו גר יתום ואלמנה ושפכו דם נקי‪.‬‬
‫מהשוואה בין ירמיהו ז' ‪ 1-15‬ו‪ -‬כ"ו אפשר להגיע למסקנה שפרק כ"ו הוא סיפור העלילה‬
‫בעקבות הנבואה‪ .‬שני הפרקים שלובים זה בזה‪ .‬פרק כ"ו הוא סיפור מה שהתרחש בחצר‬
‫המקדש כשירמיהו נתפס על ידי הכוהנים והנביאים‪ ,‬וזה קשור לדברי הנביא בפרק ז'‪.‬‬

‫‪ 30‬ירמ' ז' ‪14-15‬‬
‫‪ 31‬שמ"א ד'‪ .‬במקום נערכו חפירות ונמצאו פחמים שבאמצעותם תוארך חורבן שילה לאמצע המאה‪ 11-‬לפנה"ס‪.‬‬
‫התאריך מתאים לחורבן שילה בידי הפלישתים לאחר ניצחונם על בני ישראל בקרב אבן העזר‪.‬‬
‫נדלה ב‪ -‬י"ב סיון תש"פ‪https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=2936 :‬‬
‫‪ 32‬ירמ' כ"ו ‪8‬‬
‫‪ 33‬ירמ' כ"ו ‪24‬‬
‫‪ 34‬ירמ' ז' ‪28‬‬

‫‪8‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫המקדש הוא מקום הפולחן היחיד של העם ואחרי תיקוני יאשיהו העם עולה לבית המקדש‪.‬‬
‫ירמיהו עומד בשער בית ה' "בראשית ממלכות יהויקים בן‬

‫יאשיהו"‪35‬‬

‫ונושא דברו באוזני‪" :‬כל‬

‫יהודה הבאים בשערים האלה להשתחות לה'‪…‬ונתתי את הבית הזה כשלה"‪.36‬‬
‫לשונות דומים בשני הפרקים‪:‬‬
‫ז'‪15-1 ,‬‬

‫כ"ו‬
‫"עמד בחצר בית ה' " (‪.)2‬‬
‫"כל‬

‫ערי‬

‫יהודה‬

‫הבאים‬

‫"עמד בשער בית ה' " (‪)2‬‬
‫להשתחות‬

‫בית‬

‫"כל יהודה הבאים בשערים האלה להשתחות‬

‫ה' " (‪.)2‬‬

‫לה' " (‪.)2‬‬

‫"לשמע על דברי עבדי הנבאים אשר אנכי שלח‬

‫"ואדבר אליכם השכם ודבר ולא שמעתם"‬

‫אליכם‪ ,‬והשכם ושלח ולא שמעתם" (‪.)5‬‬

‫(‪.)13‬‬

‫"ונתתי את הבית הזה כשלה" (‪.)6‬‬

‫"ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו‪ ,‬אשר אתם‬
‫בטחים בו‪ ,‬ולמקום אשר נתתי לכם ולאבותיכם‪,‬‬
‫כאשר עשיתי לשלו" (‪.)14‬‬

‫מצבה של יהודה מבחינה מדינית בימי מלכות יהויקים‬
‫יהויקים כפוף בלי סייג לרצונותיו של מלך מצרים‪ ,‬ויהודה היא ארץ חסות של מצרים‪ .‬קיימים‬
‫חילוקי דעות עמוקים בין המלך לנביא‪ .‬ירמיהו משמיע מסר הפוך בתכלית למדיניות שנקט‬
‫יהויקים‪" :‬כי כה אמר ה' אלקי ישראל אלי‪ :‬קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אותו‬
‫את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם"‪ .37‬בעצתו וביוזמתו של יהויקים ובהסכמתו‬
‫וברצונו של פרעה עשו כל העמים בעבר הנהר יד אחת נגד בבל כנגד דבר הנביא‪ .‬ולכן גורל‬
‫יהודה וגורל הגוים מסביב קשור זה לזה‪.‬‬
‫אברבנאל‪ 38‬מסביר את הקושי הנפשי של ירמיהו לנבא את הנבואה בפרק ז'‪:‬‬
‫"ואפשר עוד לומר שהנבואה הזאת היא עצמה אשר נאמרה אז לירמיהו שיעמוד‬
‫בחצר בית ה' ויאמר כל זה‪ ,‬אבל שהוא לא עשהו בפועל עד אשר ציוה לו ה' עתה‪,‬‬
‫שילך להנבא הנבואה ההיא‪ ,‬והיה זה מפני שלא ניבא אותה עדיין‪ ,‬והמורה על זה‬
‫הוא מה שיאמר לו כאן‪" :‬אל תגרע‬

‫דבר"‪39‬‬

‫כאילו אומר‪ :‬אל תעלם דבר כמו שעשית‬

‫עד כה ולכן באה הנבואה הזאת באותם המילות עצמם שבאה שמה‪ ,‬וגם יורה על זה‬
‫‪ 35‬ירמ' כ"ו‪1 ,‬‬
‫‪ 36‬ירמ' ז' ‪6-1‬‬
‫‪ 37‬ירמ' כ"ה ‪15‬‬
‫‪ 38‬ירמ' כ"ו‪ ,9 ,‬ד"ה‪ :‬ואפשר עוד לומר‬
‫‪ 39‬ירמיהו כ"ו‪2 ,‬‬

‫‪9‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫שהשרים והזקנים כאשר דברו להציל את ירמיהו וספרו ענין מיכה המורשתי‪ .‬אילו‬
‫היה אמת שירמיהו כבר היה מנבא הנבואה הזאת פעם אחת‪ ,‬היו הם וגם ירמיהו‬
‫מליצים זה‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬שכבר נאמרה הנבואה הזאת פעם אחרת בפני המלך ולא‬
‫ענשו את ירמיהו עליה"‪.‬‬

‫הנביא מודע לסכנה שהוא מעמיד עצמו בנבאו דברים אלו ולכן ניסה לא לנבא‪ .‬אין ספק‬
‫שהנביא התקשה לנבא לעם דברים כה קשים בזמן ההתכנסות בבית המקדש‪ .‬העם האמין‬
‫שהמקדש ביתו של האל הוא מגן העיר‪ .‬אין להעלות על הדעת אפשרות שה' יהיה הגורם‬
‫לחורבן מקדשו הוא‪ .‬אי כיבוש ירושלים על ידי סנחריב‪ 40‬בשנת ‪ 701‬לפנה"ס‪ ,‬לאחר שעשרים‬
‫שנה קודם לכן החריבו האשורים את שומרון‪ ,‬חיזקו בעם את התקווה שמקדש ירושלים יעמוד‬
‫לעולם על כנו‪.‬‬
‫תפיסת העם מול תפיסת הנביא‬
‫ירמיהו‬

‫העם‬

‫"הבית הזה אשר נקרא שמי עליו" (ז'‪)11 ,‬‬

‫"היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה" (ז'‪,4 ,‬‬

‫‪‬‬
‫אין זה בית מגורי ה'‪ ,‬אלא רק בית אשר‬
‫שם ה' נקרא עליו‪.‬‬

‫‪)5‬‬
‫‪‬‬
‫בית המקדש‪ -‬ביתו של האל‬

‫‪‬‬

‫ה' הוא שיחריב את המקדש‪.‬‬

‫מגן על העיר ותושביה‬

‫‪‬‬

‫נצחיות המקדש תלויה במעשיהם‬

‫המקדש נצחי‬

‫‪‬‬

‫"כי אם היטיב תיטיבו את דרכיכם ואת‬

‫ירושלים נצחית‬

‫מעלליכם‪ ,‬אם עשו תעשו משפט בין איש ובין‬

‫‪‬‬

‫רעהו‪ ,‬גר יתום ואלמנה לא תעשקו‪ ,‬ודם נקי‬

‫"ועמדתם לפני בבית הזה ‪ …‬ואמרתם‪:‬‬

‫אל תשפכו במקום הזה‪ ,‬ואחרי אלהים אחרים נצלנו‪ ,‬למען עשות את כל התועבת האלה"‬
‫לא תלכו לרע לכם" (‪)6 ,5‬‬

‫‪ 40‬מל"ב י"ט‪36-35 ,‬‬

‫(‪)10‬‬

‫‪10‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫הנביא מוכיח לעם שהיה בישראל תקדים למקדש ה' שחרב‪ .‬בימי עלי‪ ,‬במלחמה בין‬
‫ישראל לפלשתים‪ ,‬היכו פלשתים את ישראל וארון אלוקים נלקח‪ ,‬שני בני עלי מתו ושילה‬
‫נעזבה‪.41‬‬
‫העם לא הבין מה אירע בזמן חורבן שילה‪ .‬הנביא טוען שמעשיהם של בני יהודה כמעשיהם‬
‫של בני ישראל‪ ,‬ולכן גורל ירושלים כגורל שילה יהיה‪" :‬והשלכתי אתכם מעל פני כאשר‬
‫השלכתי את כל אחיכם את כל זרע‬

‫אפרים"‪42‬‬

‫‪ .‬גלות אפרים היא תקדים לגלות יהודה‪.‬‬

‫הנביא מסתמך על חורבן שומרון וגלות ישראל בידי אשור בשנת ‪ 721‬לפנה"ס‪3206 -‬‬
‫לבריאת העולם‪ .‬הנביא מעוניין לזעזע את השומעים והוא זועק‪" :‬המערת פריצים הבית‬
‫הזה"‪ .43‬ירמיהו מתקיף את בית המקדש לא על היותו המרכז הרוחני של העם‪ ,‬אלא על‬
‫היותו מרכז הניוון הרוחני של העם‪ ,‬לא על היותו מקור הביטחון‪ ,‬אלא על היותו המקור‬
‫לביטחון שווא‪ .‬הפולחן‪ ,‬שהתנהל בתוך בית המקדש ‪ -‬הקורבנות‪ ,‬התפילות‪ ,‬החגים‬
‫והמועדים‪ ,‬היו טבועים בשקר פנימי ובצביעות רוחנית‪" .‬גנב רצח ונאף והשבע לשקר‪ …‬והלך‬
‫אחרי אלהים אחרים"‪ .44‬ירמיהו מונה חמישה איסורים מתוך עשרת הדברות‪ ,‬שבני יהודה‬
‫עוברים עליהם במזיד‪ .‬אמרו חז"ל‪" :‬האומר‪ :‬אחטא ואשוב‪ ,‬אחטא ואשוב ‪ -‬אין מספיקין בידו‬
‫לעשות תשובה‪ ,‬אחטא ויוה"כ מכפר‪ ,‬אין יוה"כ מכפר"‪.45‬‬
‫הנביא פוגע ברגשותיהם של הכוהנים‪ ,‬הנביאים ופשוטי העם‪.‬‬
‫הכהנים‪ :‬רגישים במיוחד לדברי ירמיהו‪" :‬המערת פרצים היה הבית הזה"‪" ,46‬ונתתי את‬
‫הבית הזה כשלה"‪ .47‬דברים אלו צופים את הקץ על מקור מחייתם ומעמדם‪.‬‬
‫הנביאים‪ :‬הם וירמיהו שייכים לאותו מעמד אך נבואותיהם סותרות‪ .‬ירמיהו אומר על‬
‫דבריהם‪" :‬אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר‪ :‬היכל ה'‪ ,‬היכל ה'‪ ,‬היכל ה' המה‪…‬הנה‬
‫אתם בטחים לכם על דברי השקר לבלתי הועיל"‪ .48‬ירמיהו סותר את דבריהם שבית המקדש‬
‫יציל את העם‪.‬‬
‫פשוטי העם‪ :‬שלוותם של בני העם מתערערת בשומעם את נבואות ירמיהו‪.‬‬

‫‪ 41‬שמ"א ד'‪11-3 ,‬‬
‫‪ 42‬ירמ' ז' ‪15‬‬
‫‪ 43‬ירמ' ז' ‪11‬‬
‫‪ 44‬ירמ' ז' ‪9‬‬
‫‪ 45‬בבלי‪ ,‬יומא פ"ה‪ ,‬ע"ב‬
‫‪ 46‬ירמ' ז' ‪11‬‬
‫‪ 47‬ירמ' כ"ו ‪6‬‬
‫‪ 48‬ירמ' ז' ‪8 – 4‬‬

‫‪11‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫הנביא מעמיד עצמו כנגד כל העם ‪ -‬לטובת העם! הוא בעל רגש אחריות וכוונתו להשפיע על‬
‫העם לשוב מדרכם הרעה‪ .‬מחרדה לגורל העם ולרוח הדת‪ ,‬מחרדה לכך שהעם יתבולל‬
‫ויכחד‪ ,‬הוא יוצא כנגד זיוף הערכים האמיתיים‪ ,‬וכנגד הניסיון לתת "הרגשה טובה" ובטחון‬
‫עצמי‪.‬‬
‫אי אפשר שדברו של ירמיהו לא יתקבל בחרדה על ידי העם‪ ,‬אף על פי כן ניתן לו לסיים את‬
‫נאומו בשלמות‪ .‬בפרוש נאמר‪ ":‬ויהי ככלות ירמיהו לדבר את כל אשר ציוה ה' לדבר אל כל‬
‫העם"(‪ .)8‬אולם משסיים תפשוהו "הכהנים והנביאים וכל העם"(‪ )8‬וביקשו לדונו למות‪ .‬ירמיהו‬
‫נאשם לפי החוק בדברים י"ח‪": 20 ,‬אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי‪ ,‬את אשר לא‬
‫צויתיו לדבר‪ …‬ומת הנביא ההוא"‪ .‬הכהנים והנביאים מאשימים את ירמיהו‪" :‬מדוע נבית בשם‬
‫ה' לאמר" (‪ .)9‬יר מיהו משיב לטענת משיביו‪" :‬ה' שלחני להנבא אל הבית הזה" (‪.)12‬‬
‫והשופטים חרצו דין‪" :‬אין לאיש הזה משפט מות‪ ,‬כי בשם ה' אלקינו דבר אלינו" (‪.)16‬‬
‫העם מרגיש תדהמה‪ ,‬זעזוע והתמרמרות‪ .‬הרי יאשיהו המלך הצדיק שמותו הטראגי זעזע‬
‫אותם‪ ,‬העלה את חשיבותו של המקדש בירושלים‪ .‬הם האמינו שעצם קיומו של המקדש‬
‫יצילם מכל פורענות והנה ירמיהו מערער אמונה זו‪ .‬כל המעמדות בקרב העם התמרמרו‬
‫במיוחד מנבואת ירמיהו‪ .‬הכהנים והנביאים וכל העם מתנפלים על הנביא כדי לתופסו ולהביאו‬
‫לדין‪ .‬תופעה זו אין בה כדי לטשטש את העובדה שהעדה נחשבה לשופט העליון בדיני נפשות‪.‬‬
‫"ושפטו העדה‪ …‬והצילו העדה"‪ .49‬אמנם "אלוהים" ‪ -‬שופטים‪ ,‬כהנים וזקנים שימשו מעין דיינים‬
‫מומחים‪ ,‬אולם אסיפת העם שימשה מעין "מועצת מושבעים" החורצת את משפט המות ואף‬
‫מבצעת אותו‪.‬‬

‫בענין מיכה המורשתי נאמר‪" :‬ההמת המתהו חזקיהו מלך יהודה וכל יהודה" (‪ .)18‬במשפטו‬
‫של ירמיהו אמנם השרים היו ראשי המדברים (‪ ,)11 ,10‬אך יחד איתם הפוסק היה העם‪.‬‬
‫אליו פונים המאשימים (‪ ,)11‬אליו הנאשם (‪ ,)12‬והוא הפוסק את פסק הדין (‪ .)16‬אפשר‬
‫לשאול‪ :‬והמלך יהויקים היכן היה? אולי השרים‪ ,‬שהיו משוכנעים בצדקת הנביא‪ ,‬מיהרו לסיים‬
‫את המשפט קודם שהמלך העריץ יהויקים יכול היה להתערב‪ .‬למרות מתנגדיו הרבים היו‬
‫לירמיהו תומכים מקרב בעלי המשרות הגבוהות בשלטון "אך יד אחיקם בן שפן היתה את‬
‫ירמיהו לבלתי תת אתו ביד העם להמיתו" (‪ .)24‬אחיקם בן שפן מציל את ירמיהו ולולא‬
‫התערבותו של אחיקם בן שפן גורלו של ירמיהו היה מות‪.‬‬

‫‪ 49‬במדבר ל"ה‪24 ,‬‬

‫‪12‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫משפחות שפן ועכבור מהמשפחות המכובדות בירושלים‬
‫משפחת שפן‪:‬‬
‫אחיקם בן שפן נושא תפקיד בכיר בשרות המדינה‪ .‬הוא השתתף במשלחת ששלח‬
‫יאשיהו לחולדה הנביאה כאשר נמצא ספר התורה‪ .50‬אלעשה בן שפן מקבל בידו מכתב‬
‫שנשלח על ידי ירמיהו לגולי בבל‪ .51‬בירמ' ל"ו‪ 13-10 ,‬אנו שומעים על שני בני משפחת שפן‪,‬‬
‫לאב לשכה בפתח שער בית ה' ובנו עוזר כנגדו‪" :‬ויקרא ברוך בספר את דברי ירמיהו בית ה'‬
‫בלשכת גמריהו בן שפן הספר בחצר העליון פתח שער בית ה' החדש‪ …‬וישמע מכיהו בן‬
‫גמריהו בן שפן‪ …‬וירד בית המלך"‪.‬‬

‫לפנינו שושלת משפחתית שבניה נושאים משרות רמות‬

‫בשרות האזרחי‪ .‬משפחה שפן המקורבת לירמיהו היתה מתומכי ירמיהו ובעלי נטייה פרו‪-‬בבלית‪.‬‬
‫לעומתה‪ ,‬משפחת עכבור היתה ממתנגדי ירמיהו ובעלי נטייה פרו‪-‬מצרית‪.‬‬

‫משפחת עכבור‪:‬‬
‫בימי יאשיהו‪" :‬ויצו המלך את חלקיה הכהן ואת אחיקם בן שפן ואת עכבור בן מיכיה‪…‬לכו‬
‫דרשו את ה' בעדי ובעד העם ובעד כל יהודה"‪.52‬‬
‫בימי יהויקים‪" :‬וגם אלנתן ודליהו וגמריהו הפגעו במלך לבלתי שרף את המגילה ולא שמע‬
‫אליהם"‪.53‬‬
‫"וישלח המלך יהויקים אנשים מצרים את אלנתן בן עכבור ואנשים אתו אל מצרים"‪.54‬‬
‫קיימת הקבלה מעניינת בין תעודות‬
‫מצרימה בליווי כמה אנשים‪ .‬לדעת‬

‫לכיש‪55‬‬

‫מלמט‪57‬‬

‫לבין‬

‫ירמיהו‪56‬‬

‫בעניין הנביא ושר הצבא היורד‬

‫סיפור המעשה בשני המקורות הוא אחד‪ .‬מלמט‬

‫מזהה את הנביא עם אוריהו בן שמעיהו מקרית יערים‪ ,‬שניבא על ירושלים דברי חורבן‬
‫כירמיהו עצמו‪ .‬המלך יהויקים דורש את הסגרתו מידי המצרים והנביא מומת‪ .‬ירידת שר‬
‫הצבא מצרימה הנזכרת בחרסים מתקשרת לפרשת אוריהו‪ .‬על פי מלמט הוחלף שם הבן‬

‫‪ 50‬מל"ב כ"ב‪12 ,‬‬
‫‪ 51‬ירמ' כ"ט‪4-1 ,‬‬
‫‪ 52‬מל"ב כ"ב‪12 ,‬‬
‫‪ 53‬ירמיהו ל"ו‪25 ,‬‬
‫‪ 54‬ירמ' כ"ו‪.22 ,‬‬
‫‪ 55‬חרסי לכיש נתגלו ב‪ 1935-‬ליד העיר לכיש‪ ,‬צפונית‪-‬מזרחית לעזה של ימינו‪ .‬החרסים הם מכתבים עבריים‪.‬‬
‫הצילומים של חרסי לכיש בהמשך הם מתוך‪:‬‬
‫‪Pritchard, J. (1954). The Ancient Near East in Picture, Relating Archeology to the O.T. Princeton:‬‬
‫‪Princeton University Press.‬‬
‫‪ 56‬ירמיהו כ"ו ‪24-20‬‬
‫‪ 57‬מלמט‪ ,‬א' (‪ . )1948‬אלנתן בן עכבור והנביא אוריהו מקרית יערים‪ ,‬ידיעות החברה העברית לחקירת ארץ ישראל‬
‫ועתיקותיה‪ .‬י‪-‬ם‪ :‬החברה לחקירת א"י ועתיקותיה‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫בשם האב‪ ,‬כלומר‪ :‬הבן כניהו בן אלנתן שנזכר בחרסי‬

‫לכיש‪58‬‬

‫הוא שירד מצרימה לבצע את‬

‫פקודת המלך‪ ,‬לעומתו האב אלנתן בן עכבור הוא זה שנמלא צער למראה שריפת המגילה‬
‫של ירמיהו בפרק ל"ו‪.25 ,‬‬
‫חרס לכיש מול הסיפור בירמיהו‬
‫חרס מס' ‪3‬‬

‫ירמיהו כ"ו‪24-20 ,‬‬

‫מלכיש‪59‬‬

‫עבדך הושעיהו שלח להג[ד] לאדוני יאוש‪" :‬וגם איש היה מתנבא בשם ה' אוריהו בן‬
‫ישמע‪ ,‬אשר שלח אדוני לעבדך אמש‪ ,‬כי לב שמעיהו מקרית היערים וינבא על העיר‬
‫[ע]בד[ך] דוה‪ …‬ולעבדך הגד לאמר‪ :‬ירד שר הזאת ועל הארץ הזאת ככל דברי ירמיהו‪,‬‬
‫הצבא [י]כניהו בן אלנתן לבא מצרימה‪ ,‬ואת וישמע המלך יהויקים‪ …‬ויבקש המלך המיתו‪,‬‬
‫הודויהו בן אחיהו ואנשיו שלח לקחת מזה‪ ,‬וישמע אוריהו וירא ויברח ויבא מצרים‪,‬‬
‫וספר טביהו עבד המלך‪ ,‬הבא אל שלם בן ידע וישלח המלך יהויקים אנשים מצרים את‬
‫מאת הנבא לאמר‪ :‬השמר‪.‬‬
‫חרס מס' ‪6‬‬

‫אלנתן בן עכבור ואנשים אתו אל מצרים‪,‬‬
‫ויוציאו את אוריהו ממצרים ויבאהו אל המלך‬

‫ועתה‪ ,‬אדני‪ ,‬הלא תכתב אלהם לאמר‪ :‬למה יהויקים"‬
‫תעשו כזאת [באר]יהו למה זה למלך‪ ,‬ולמה‬
‫תעשו הדבר הזה?‬
‫הנקודות המשותפות בין הסיפור בפרקנו והסיפור על הנביא מהחרסים‪:‬‬
‫‪ .1‬הנביא מקבל מכתב איום מן המלך‬
‫‪ .2‬בעקבות האיומים הנביא בורח‬
‫‪ .3‬שר צבא ואנשיו יורדים מצרימה בעניין הנביא שברח לשם כדי להוציאו ולהענישו‪.‬‬
‫ההבדלים בין הסיפור בפרקנו וסיפור הנביא בחרסים‪:‬‬
‫‪ .1‬שמות שרי הצבא שונים‪ .‬בחרס השם‪ :‬כניהו בן אלנתן ובירמיהו‪ :‬אלנתן בן עכבור‪.‬‬
‫לפנינו שרידים של חליפת מכתבים הדנה בגורלו של אחד הנביאים ששמו נזכר בחרס מס' ‪,6‬‬
‫אבל לא נשמר אלא סופו "‪…‬יהו" בלבד‪ .‬רוב החרסים הם מכתבי הושעיהו שלפי דברי‬
‫המכתבים היה מושבו בין ירושלים למקום התגלית‪ ,‬והם ערוכים אל יאוש שהוא קורא לו אדני‬
‫וכנראה היה מפקד מבצר לכיש‪ .‬במכתביו מספר הושעיהו על סכנת מוות המאיימת על‬

‫‪58‬חרסי לכיש נתגלו ב‪ 1935-‬ליד העיר לכיש צפונית‪-‬מזרחית לעזה של ימינו‪ .‬החרסים הם מכתבים עבריים‪.‬‬
‫‪ 59‬מתוך‪Pritchard, J. (1954). The Ancient Near East in Picture, Relating Archeology to the O.T. :‬‬
‫‪Princeton: Princeton University Press.‬‬

‫‪14‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫"הנבא" מצד המלך והשרים ובפרט מצד טביהו עבד המלך‪ .‬חרס מס' ‪ 3‬מזכיר מכתב איום‬
‫(לאמר‪ :‬השמר) של טביהו לנביא‪ ,‬מכתב שזה שלח אותו לשלם בן ידע‪ ,‬ומיד הגיע המכתב‬
‫אל יאוש ששלחו אל הושעיהו‪ .‬על הנביא מספר הושעיהו‪ ,‬שירד אחריו שר הצבא כניהו בן‬
‫אלנתן עם אנשי צבא למצרים כדי להחזירו אל המלך ולהמיתו‪ .60‬דברי הושעיהו הם הבהרה‪,‬‬
‫שאכן מנקודת הראות של השלטון המרכזי בירושלים דברי הנביא "לא טובים" ומרפים את ידי‬
‫העם‪ ,‬ולכן מציע הושעיהו להגן על הנביא ולהתחנן שלא יפגעו בו למרות שדבריו "לא טובים"‪.‬‬
‫מה היו הדברים הללו? מה היו נקודות המחלוקת העיקריות בין ירמיהו ותומכיו ובין המלך‪,‬‬
‫שריו ונביאי השקר? ירמיהו מתנגד לנבואת "השלום" של נביאי השקר‪ ,61‬והוא מנבא נבואות‬
‫"אין שלום"‪.‬‬
‫חרסי לכיש מפיצים אור על הימים האחרונים שלפני החורבן‪ .‬מול עמדת המלך‪ ,‬השרים‬
‫ונביאי השקר בירושלים קיימת קבוצת מקורבי הנביא שהזדהו עמו בתפיסתו הפוליטית‪-‬‬
‫מדיני ת והיו מוכנים להסתכן למענו בעמדה בלתי פופולארית‪ .‬נביאי אמת אחרים ניבאו בימי‬
‫ירמיהו‪ .‬בצפניה א'‪ ;1 ,‬ובמל"ב כ"ב‪ 15-14 ,‬נזכרים צפניה וחולדה הנביאה‪ .‬על חלוקת‬
‫התפקידים ביניהם אמרו חז"ל‪ :‬ירמיהו היה מתנבא בשווקים‪ ,‬צפניה ‪ -‬בתוך בתי כנסיות‬
‫וחולדה ‪ -‬אצל הנשים‪ .62‬ירמיהו מצליח להשפיע למרות ניסיונותיהם של המלך והשרים‬
‫להשתיקו‪.‬‬
‫בעצרת‬

‫עם‪63‬‬

‫כאשר נקבצו אנשים מכל ערי יהודה לחצר בית ה'‪ ,‬נתבקש ירמיהו להביא את‬

‫חזותו הקשה לפני כל העם‪ .‬המעמד הגדול סובב סביב המבוכה הפנימית המוסרית והדתית‬
‫שלאחר עלייתו של יהויקים‪" .‬בראשית ממלכות יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היה הדבר"‪.64‬‬
‫הרבה כלול במילים אלה‪ .‬זה דורות עם יהודה לא ראה עת צרה ועת משבר כבאותה תקופה‬
‫של תחילת ממלכת יהויקים‪ ,‬שהמליכו פרעה נכה תחת אחיו יהואחז‪ .‬עדיין מלאה הארץ‬
‫קינות והספדים על אביו האהוב על העם‪ .65‬יהויקים שעלה לשלטון באופן בלתי צפוי לו ולעמו‬
‫נמצא איש רע מעללים‪ .66‬עיקר נאומו של ירמיהו שהטיח דברים קשים נגד המקדש‪.‬‬
‫המאשימים לא רצו להאמין כי אמנם מה' יצא הדבר הנורא הזה‪ .‬משפטו של ירמיהו ממחיש‬
‫את הסכנה שנשקפה לירמיהו כשניבא‪.‬‬

‫‪ 60‬מתוך אנציקלופדיה מקראית ערך‪ :‬לכיש‪.‬‬
‫‪ 61‬ירמ' כ"ח‪ ,‬כ"ט‬
‫‪ 62‬פסיק"ר כ"ו‪ ,‬כ'‬
‫‪ 63‬ירמ' כ"ו‪2 ,‬‬
‫‪ 64‬ירמ' כ"ו‪1 ,‬‬
‫‪ 65‬דבהי"ב ל"ה‪25 ,‬‬
‫‪ 66‬מל"ב כ"ד‪4 ,‬‬

‫‪15‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫בתקופת יהויקים אנו חשים בתחושת חוסר אונים וחוסר תקווה אצל הנביא‪" :‬ולא לקחו‬
‫מוסר‪ ,‬אבדה האמונה ונכרתה מפיהם"‪" .67‬אבדה אמונה" הכוונה להתרופפות הביטחון בה'‬
‫ובהכרח השענות על עמים זרים ואלוהיהם‪ .‬ירמיהו תוקף כל רעיון של השענות על מעצמה‬
‫זרה וכוח צבאי‪ .‬הביטחון בה' היא האמונה האמיתית‪ .‬משמעותה המעשית של האמונה‬
‫האמיתית היא הוצאת יהודה ככל האפשר מן הסבך הפוליטי של הפוליטיקה הבינלאומית‪.‬‬
‫התבטלותו של יהויקים בפני מצרים פסולה בעיני הנביא‪ .‬ירמיהו התנגד להתקשרויות עם‬
‫מעצמות גם בימי יאשיהו‪" :‬ואתי שדוד מה תעשי כי תלבשי שני‪ ,‬כי תעדי עדי זהב‪ ,‬כי תקרעי‬
‫בפוך עיניך‪ ,‬לשוא תתיפי‪ ,‬מאסו בך עגבים‪ ,‬נפשך יבקשו"‪ .68‬הנביא מאשים את יאשיהו‬
‫שניסה לעצור את המצרים בדרכם לעזרת האשורים כנגד המעצמה הבבלית העולה‪.‬‬
‫בשנה הרביעית ליהויקים שהיא חופפת לשנה הראשונה של נבוכדנאצר מלך בבל ארע‬
‫מאורע בעל חשיבות בינלאומית‪ .‬מיפנה מכריע בגורלה של ירושלים חל עם קרב כרכמיש‬
‫בשנת ‪ 605‬לפנה"ס ‪ 3319 -‬לבריאת העולם‪ .69‬בהתמודדות שבין בבל למצרים על השליטה‬
‫באזור‪ ,‬נוחלת מצרים מפלה קשה‪" :‬אשר היה דבר ה' אל ירמיהו הנביא על הגויים‪ ,‬למצרים‬
‫על חיל פרעה נכו מלך מצרים אשר היה על נהר פרת בכרכמש אשר הכה נבוכדראצר מלך‬
‫בבל בשנת הרביעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה"‪ .70‬ירמיהו רואה בכך מאורע מכריע‬
‫בעל משמעות עליונה ‪ -‬בבל היא הגוי מצפון שניבא עליו‪ ,71‬ונבוכדראצר הוא שליחו של ה'‪:‬‬
‫"נבוכדראצר מלך בבל עבדי"‪.72‬‬
‫שלטון מצרים על יהודה נמשך ארבע שנים עד לתבוסת פרעה נכה בידי נבוכדנאצר‪ .‬יהויקים‬
‫כרת ברית עם עמי הסביבה כדי למנוע מנבוכדנאצר לכבוש את ארצות עבר הנהר‪ .‬ירמיהו‬
‫הזהירם שבבל תשלוט בעולם שבעים שנה כי נבוכדנאצר הוא שליחו של הקב"ה‪ ,‬אך יהויקים‬
‫זלזל בנבואותיו של ירמיהו ולאחר שלש שנים של שעבוד לבבל מרד בבבל‪ .73‬נבוכדנאצר‬
‫שלח גדודים מעמי האזור עד שהתפנה לצאת ליהודה ולדכא את המרד‪ .‬המרד דוכא בשנת‬
‫‪ 597‬לפנה"ס ‪ 3328 -‬לבריאת העולם‪ ,‬אחת עשרה שנים לפני חורבן בית ראשון‪.‬‬

‫‪ 67‬ירמ' ז'‪28 ,‬‬
‫‪ 68‬פרק ד'‪30 ,‬‬
‫‪ 69‬ירמ' מ"ו‪2 ,‬‬
‫‪ 70‬ירמ' מ"ו‪2 ,‬‬
‫‪ 71‬ירמ' ד'‪6 ,‬‬
‫‪ 72‬ירמ' כ"ה‪9 ,‬‬
‫‪ 73‬מל"ב כ"ד‪1 ,‬‬

‫‪16‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫עליית נבוכדנאצר מאמתת את נבואותיו של ירמיהו בעבר‪ ,‬והיא המכוונת את פעולתו‬
‫הנבואית בעתיד‪ .‬הכתובת הארוכה בתחילת פרק כ"ה מעידה שהנבואה מכילה הצהרה‬
‫מיוחדת לעם כולו עקב המאורע המכריע של עליית נבוכדנאצר‪ .‬אין לנו הסבר מדוע בחר ה'‬
‫דווקא במלך בבל מכל העמים להיות עבדו? על יהודה והעמים שמסביב לה לקבל את הגזירה‬
‫ולהיכנע לה‪ .‬כל המורד בנבוכדנאצר מלך בבל כאילו מורד ברצונו של הקב"ה ‪ -‬הליכה בדרך‬
‫פוליטית מסוימת הפכה להיות חלק בלתי נפרד מן הדרישות הדתיות שאותן מפנה הנביא‬
‫ליהויקים ולעם‪.‬‬
‫בבל גם היא משתלבת בתוכנית האלוהית של ההיסטוריה‪" :‬והיה כמלאות שבעים שנה‬
‫אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם ה' את עונם‪ ,‬ועל ארץ כשדים ושמתי אותו לשממות‬
‫עולם‪…‬שלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם‪" .74".‬כי על בבל מזמתו להשחיתה‪ ,‬כי נקמת ה'‬
‫היא נקמת היכלו‪…‬ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון לעיניכם‬
‫נאם ה' "‪ .75‬המסקנה היא שגוי הולך וגוי בא‪ ,‬ממלכה עולה וממלכה נופלת ועם ישראל עומד‬
‫לעד‪" .‬ושבו על האדמה אשר נתן ה' לכם ולאבותיכם למן עולם ועד עולם"‪( .76‬הפעל "ושבו"‬
‫משרש י‪.‬ש‪.‬ב‪.).‬‬
‫בפרושו של רש"י לעזרא א'‪ 1,‬אפשר לראות ששבעים שנה שבנבואה התממשו במציאות‪:‬‬
‫"ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר ה' מפי ירמיהו העיר ה' את רוח כורש"‪.‬‬
‫רש"י ד"ה ובשנת אחת לכורש מלך פרס‪:‬‬
‫‪…‬שלאחר שנהרג בלשאצר מלך דריוש המדי‪…‬ולאחר מיתת דריוש מלך כורש זה‬
‫מלך פרס ובשנה אחת למולכו הושלמו שבעים שנה לפקידת גלות בבל מיום שגלה‬
‫יהויקים‪ …‬בשנת אחת לכורש יסדו ישראל יסוד בית המקדש‪ ,‬וצרי יהודה ובנימין‬
‫הלשינו עליהם לכורש מלך פרס‪ ,‬וצוה לבטל המלאכה שלא לבנות עוד בנין בית‬
‫המקדש והיו ישראל בטלים‪ ,‬שלא בנו הבית כל מלכות כורש‪ ,‬ואחשוורוש שמלך‬
‫אחריו עד שנת שתיים למלכות דריוש בן אחשוורוש מלך פרס‪ ,‬שהוא דריוש בן‬
‫אסתר‪ ,‬ובשנת שתיים למלכותו התחילו לבנות בית המקדש עד אשר הושלם הבנין‪.‬‬
‫ומשנת אחת לכורש עד שנת שתיים לדריוש בן אחשוורוש מלך פרס שנבנה הבית‬
‫בימיו היו ‪ 18‬שנה לקיים מה שנאמר‪" :‬למלאות לחורבות ירושלים שבעים שנה"‬

‫‪ 74‬ירמ' כ"ה ‪14-12‬‬
‫‪ 75‬ירמ' נ"א‪.11-24 ,‬‬
‫‪ 76‬ירמ' כ"ה ‪5‬‬

‫‪17‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫(דניאל ט'‪ .)2 ,‬ועכשיו בשנת שתיים לדריוש הושלמו שבעים שנה למלאות לחרבות‬
‫ירושלים ‪ -‬חורבן הבית שגלה צדקיהו‪ .‬ומגלות יהויקים עד גלות צדקיהו שנחרב הבית‬
‫היו ‪ 18‬שנה‪ …‬נמצא שהיו חמישים ושתיים שנה מגלות צדקיהו שנחרב הבית עד‬
‫שנה אחת לכורש מלך פרס‪ ,‬ושמונה עשרה לאחר שנה אחת לכורש‪ ,‬שהיא שנת‬
‫שתיים לדריוש הושלמו שבעים שנה לחורבות ירושלים‪ ,‬מגלות צדקיהו שנחרב הבית‬
‫עד שתיים לדריוש שהתחילו ישראל לבנות הבית וגמרוהו‪.‬‬
‫מהפסוק בדניאל ט'‪" :2 ,‬אשר היה דבר ה' אל ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלם שבעים‬
‫שנה"‪ ,‬רש"י לומד שמנין ‪ 70‬השנים צריך להיות מימי החורבן וגלות צדקיהו ולא מימי יהויקים‪:‬‬
‫מנין שנות השעבוד מגלות צדקיהו והחורבן ועד דריוש‬
‫נבוכדנאצר ‪-‬‬

‫‪ 27‬שנים‪:‬‬

‫‪ 3338-3364‬לבריאה‬

‫(מכיבוש בבל בימי יהויקים‪ 3319 :‬ועד חורבן בית המקדש ‪ 3338 -‬לבריאה עברו ‪ 18‬שנים)‪.‬‬
‫אויל מרדך‬

‫‪ 23‬שנים‪:‬‬

‫‪3364‬‬

‫‪ 3386‬לבריאה‬

‫בלשאצר‬

‫‪ 3‬שנים ‪:‬‬

‫‪3386‬‬

‫‪ 3389‬לבריאה‬

‫דריוש המדי‬

‫דריוש מת באותה שנה‬

‫כורש‬

‫‪ 3‬שנים‪:‬‬

‫‪3390‬‬

‫‪ 3392‬לבריאה‬

‫אחשוורוש‬

‫‪ 14‬שנים‪:‬‬

‫‪3392‬‬

‫‪ 3406‬לבריאה‬

‫דריוש‬

‫‪ 2‬שנים‪:‬‬

‫‪3406‬‬

‫‪ 3408‬לבריאה‬

‫משנת ‪ 3338‬לבריאה עד ‪ 3408‬לבריאה הרי הם‪ :‬שבעים שנה‪.‬‬
‫שלושת המקורות הבאים ופרושיהם של אברבנאל ורש"י לדניאל א'‪ 1 ,‬מבהירים את‬
‫השתלשלות האירועים בימי יהויקים‪.‬‬

‫דניאל א'‪1 ,‬‬

‫ירמ' כ"ה‪1 ,‬‬

‫מל"ב כ"ד‪1 ,‬‬

‫"בשנת שלוש למלכות‬

‫"הדבר אשר היה על ירמיהו‬

‫"בימיו עלה נבכדנאצר מלך‬

‫יהויקים מלך יהודה בא‬

‫על כל עם יהודה בשנה‬

‫בבל‪ ,‬ויהי לו יהויקים עבד‬

‫נבוכדנאצר מלך בבל‬

‫הרבעית ליהויקים בן יאשיהו‬

‫שלש שנים וישב וימרד בו"‪.‬‬

‫לירושלם ויצר עליה‪ ,‬ויתן ה'‬

‫מלך יהודה היא השנה‬

‫בידו את יהויקים מלך‬

‫הראשנית לנבוכדראצר מלך‬

‫יהודה‪"…‬‬

‫בבל"‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫רש"י‪" :‬בשנת שלש למלכות יהויקים"‬
‫וכי אפשר לומר כן‪ ,‬והלא הוא מלך בשנת ד' ליהויקים שנאמר‪( :‬ירמ' כ"ה‪" )1 ,‬בשנה הרביעית‬
‫ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשונית לנבוכדראצר"‪ .‬ומה ת"ל בשנה שלש‪-‬‬
‫בשנה ג' למרדו שנאמר (מל"ב כ"ד‪" )1 ,‬ויהי לו יהויקים עבד שלש שנים‪ ,‬וישב וימרד בו"‪,‬‬
‫ובשנת שלש עלה עליו‪ ,‬והיא שנת שמונה לנ"נ‪ ,‬דאמר מר‪ :‬שנה ראשונה כבש נינוה‪ ,‬שניה‬
‫עלה וכבש יהויקים‪ ,‬ושלוש שנים עבדו ושלוש שנים מרד בו‪ .‬והיא היתה שנת אחת‪-‬עשרה‬
‫למלכות יהויקים‪ .‬חמש שנים קודם שכבשו ושלוש שעבדו ושלוש שמרד בו‪ ,‬ואז מת יהויקים‬
‫תחת ידו והמליך נ"נ תחתיו יהויכין בנו‪.‬‬
‫השתלשלות האירועים על פי רש"י‪.‬‬
‫שנת מלכות יהויקים‬

‫שנת מלכות נבוכדנאצר‬

‫השנה לבריאה‬

‫‪I‬‬

‫‪IV‬‬

‫‪3319‬‬

‫‪II‬‬

‫‪ V‬כיבוש יהודה‬

‫‪3320‬‬

‫‪III‬‬

‫‪VI‬‬

‫‪3321‬‬

‫‪IV‬‬

‫‪ VII‬יהויקים עבד לנ"נ‬

‫‪3322‬‬

‫‪V‬‬

‫‪VIII‬‬

‫‪3323‬‬

‫‪VI‬‬

‫‪IX‬‬

‫‪3324‬‬

‫‪VII‬‬

‫‪X‬‬

‫‪VIII‬‬

‫‪XI‬‬

‫יהויקים מורד בנ"נ‬

‫‪3325‬‬
‫‪3326‬‬

‫מות יהויקים‬

‫אברבנאל‪:‬‬
‫בהשלמת שלוש שנים למלכות יהויקים‪ ,‬בתחילת השנה הרביעית למלכותו‪ ,‬היא‬
‫השנה הראשונה לנ"נ‪ ,‬עלה על ירושלים ונתן ה' בידו את יהויקים כמו שנזכר בדניאל‪,‬‬
‫והוליכו בנחושתים בבלה‪ ,‬כמו שנזכר בדבהי"ב ל"ו‪…6 ,‬ונראה שיהויקים נשתעבד‬
‫לנ"נ אחרי שהוליכו לבבל ואז השיבו אל ירושלים‪ ,‬או שלא הלך יהויקים לבבל‪ ,‬אבל‬
‫בהוליכם אותו בדרך התחנן לנ"נ ונשתעבד אליו‪ ,‬ואז נתן לו רשות לשוב אל ירושלים‪,‬‬
‫וזהו מה שכתוב בדבהי"ב "ויאסרהו בנחשתים להליכו בבלה"‪ ,‬כי לא אמר ויוליכוהו‬
‫בבלה‪ ,‬אלא להוליכו‪ ,‬כי רצו להוליכו שמה‪ ,‬וחזר מדעתו בדרך ושב יהויקים לירושלים‬
‫ועמד ג' שנים עבד לנ"נ ואחר בשלוש שנים מרד בו‪…‬ויראה כי התמיד במרד חמש‬

‫‪19‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫שנים‪ ,‬ואז בתשלום י"א שנים למלכותו עלו עליו גדודי כשדים וגדודי ארם כמו שנזכר‬
‫בס' מלכים והוגלה יהויקים פעם שניה ומת בדרך‪ …‬ומלך מצרים היה אוהב ליהויקים‬
‫והוא המליכו על יהודה לכן בתחילת מלכותו התעורר נ"נ מרוב שנאתו למלך מצרים‬
‫לבוא להילחם ביהויקים‪.‬‬
‫השתלשלות האירועים על פי אברבנאל‬
‫מלכות נבוכדנאצר‬

‫מלכות יהויקים‬

‫השנה לפנה"ס‬

‫שנה ‪I‬‬

‫שנה ‪ IV‬גלות יהויקים הראשונה‬

‫‪605‬‬

‫שנה ‪II‬‬

‫שנה ‪ V‬השתעבדות יהויקים אחר‬

‫‪604‬‬

‫שנה ‪III‬‬

‫שנה ‪ VI‬החזרה מן הגלות‬

‫‪603‬‬

‫שנה ‪IV‬‬

‫שנה ‪VII‬‬

‫‪602‬‬

‫שנה ‪V‬‬

‫שנה ‪VIII‬‬

‫‪601‬‬

‫שנה ‪VI‬‬

‫שנה ‪ IX‬מרד יהויקים נגד בבל‬

‫‪600‬‬

‫שנה ‪VII‬‬

‫שנה ‪X‬‬

‫‪599‬‬

‫שנה ‪VIII‬‬

‫שנה ‪ XI‬גלות יהויקים השניה ומותו‪.‬‬

‫‪598‬‬

‫יהויקים שהומלך על ידי מלך מצרים שומר אמונים לברית עם מצרים‪ ,‬אך בשנתו הרביעית‬
‫חל שינוי במצב המדיני באזור שבין הפרת לבין גבול מצרים‪ .‬נבוכדנאצר הנחיל מפלה כבדה‬
‫לצבאות מצרים בכרכמיש‪ .‬השאלה הפוליטית‪ :‬מצרים או בבל נעשתה חריפה וממשית‪ .‬גם‬
‫על פי רש"י וגם על פי אברבנאל‪ ,‬יהויקים מורד במלך בבל‪.‬‬
‫מצרים התסיסה את ירושלים ויהויקים בהבטחות של עזרה כפי שכתוב במל"ב כ"ד‪:7 ,‬‬
‫"ולא הסיף עוד מלך מצרים לצאת מארצו"‪ .‬יהויקים לקח חלק במרידות שמצרים חירחרה‬
‫באזור‪( .‬גם יאשיהו לחם נגד מצרים במגידו‪ ,‬ויהואחז נאסר על ידי מלך מצרים והוגלה מן‬
‫הארץ)‪.‬‬
‫ירמיהו מסכם עשרים ושלוש השנים שעברו מאז החל לנבא‪"" :‬זה שלש ועשרים שנה היה‬
‫דבר ה' אלי"‪.77‬‬

‫‪ 77‬ירמ' כ"ה‪3 ,‬‬

‫‪20‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫נבואת ירמיהו‬

‫שם המלך‬

‫מספר שנות מלכותו‬

‫שנת שלוש עשרה ליאשיהו ‪-‬‬

‫יאשיהו‬

‫‪31‬‬
‫ירמיהו ניבא ‪ 18‬שנים‬

‫‪ 627‬לפנה"ס‬
‫יהואחז‬

‫‪ 3‬חודשים‬

‫יהויקים‬

‫‪ 11‬שנים‬

‫השנה הרביעית ליהויקים‬

‫ירמיהו ניבא ‪ 4‬שנים‬
‫================‬

‫================‬
‫‪23‬‬

‫מנבואתו של ירמיהו ליהודה ולכל הגוים ומן הפסוק‪" :‬והבאותי על הארץ ההיא את כל‬
‫דברי אשר דברתי עליה‪ ,‬את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיהו על כל הגוים"‪ , 78‬ירמיהו‬
‫הוא נביא לגוים ‪ -‬הוא נקרא להינבא על כלל גויי עולם ובתוכם על ישראל‪ .‬התואר‪" :‬נביא‬
‫לגוים" נזכר רק אצל ירמיהו‪ .79‬מנבואתו ליהודה‪ ,‬לגוים ולבבל אפשר ללמוד שההיסטוריה‬
‫העולמית מעוצבת בידי ה' והוא מוסר את השלטון לאשר ישר בעיניו‪ .‬כעת "הגיע תורו" של‬
‫מלך בבל‪ .‬מלך בבל הוא "עבדי"‪ -‬מלך שמופקד בידו גורל העולם‪.‬‬
‫מ‪.‬‬

‫בולה‪80‬‬

‫בפרושו לפרק כ"ה פס' ‪ 15‬מסביר שירמיהו הצטוה להינבא על פורענותו של כל‬

‫עם ועם‪ .‬לאחר ניצחון נבוכדנאצר על פרעה נכה בקרב בכרכמיש‪ ,‬בקש יהויקים לאחד את‬
‫העמים הקטנים בברית צבאית כדי למנוע את עליית בבל‪ .‬ירמיהו התנגד לכך והזהיר‬
‫שהתוצאה תהיה‪" :‬ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם" (‪ ,)9‬לפי ירמ' כ"ז‪ ,1 ,‬כבר בשנה‬
‫הראשונה למלכות יהויקים נצטוה ירמיהו לעשות מוטות ומוסרות ולתיתם על צווארו כדי‬
‫להמחיש לבני יהודה שכך יהיו משועבדים למלך בבל‪ .‬כשבאו צירי חמשת המלכים נתן‬
‫ירמיהו גם בידם מוטות ומוסרות להזהירם‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫בשנה הרביעית ליהויקים‪ ,‬שהיא השנה הראשונה לנבוכדנאצר‪ ,‬אוסף ירמיהו את נבואות‬
‫הפורענות וכותבן על ספר "והבאותי על הארץ ההיא את כל דברי אשר דברתי עליה את כל‬

‫‪ 78‬ירמ' כ"ה ‪13‬‬
‫‪ 79‬ירמ' א' ‪5‬‬
‫‪ 80‬פירושו של מנחם בולה לספר ירמיהו‪ .)1992( ,‬הוצאת מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫הכתוב בספר הזה"‪ .81‬מדוע דווקא בשנה זו ‪ -‬בשנת עשרים ושלוש לפעולתו הנבואית? מפני‬
‫ששנה זו היתה שנה גורלית בחיי העם‪ .‬זוהי השנה הראשונה למלכות נבוכדנאצר‪ .‬בעליית‬
‫נבוכדנאצר מצא ירמיהו את הפתרון לכל נבואות הפורענות שלו‪ .‬הוא קווה שניצחון הבבלים‬
‫בכרכמיש ישפיע השפעה מיוחדת על העם‪ ,‬לא ילכו אחרי אלוהים אחרים‪ ,‬ולא ישענו על‬
‫מצרים כארץ חסות‪ .‬נבוכדנאצר זכה בניצחון גדול בקרב כרכמיש והוכיח את עליונותו על‬
‫מצרים‪ .‬למרות סיכויי הצלחה מועטים‪ ,‬רווחה בקרב יהודה ושכניה הנטייה למרוד בבבל‪ .‬על‬
‫פי משל‬

‫הכוס‪82‬‬

‫אפשר לראות בתהליכים פוליטיים אלו אות לעיוורון‪ ,‬שפקד את עמי האזור‬

‫בעקבות השכרות שפקדה אותם עם השתייה מכוס היין החמה‪.‬‬
‫רש"י ד"ה ואת מלכי‬

‫האי‪83‬‬

‫מסביר מי העמים שישתו מכוס היין‪ :‬כל אלה שמנה עד כאן‬

‫שכני ארץ ישראל הם‪.‬‬
‫העמים שנזכרים כולם נמצאים בסביבותיה הקרובות של ארץ ישראל וחלקם גובלים איתה‬
‫ממש‪.‬‬
‫"ארץ העוץ" היא חלק מאדום‪ ,‬וזאת על פי איכה ד'‪" .21 ,‬שישי ושמחי בת אדום יושבת בארץ‬
‫עוץ"‪ ,‬אולי ארץ העוץ היא שם מדומה וענינו‪ :‬ארצות העצה ארצות שהתייעצו יחדיו להלחם‬
‫במלך בבל‪" .‬האי אשר בעבר הים" ‪ -‬האי קפריסין או האי כרתים‪ .‬כשהנביא מרחיב את‬
‫מעגל העמים הוא מתרחק לארצות מרוחקות יותר למשל‪" ,‬תימא‪ …‬כל מלכי הערב השכנים‬
‫במדבר‪ …‬ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי‪ .84"…‬הנביא מזכיר את העמים במעגלים‬
‫ההולכים ומתרחקים מן המרכז ‪ -‬ארץ ישראל ‪ -‬ומשתרעים על פני העולם כולו ובמרכז מצויה‬
‫ארץ ישראל‪.‬‬
‫על סופו של יהויקים ניתן ללמוד מהמקורות הבאים‪:‬‬
‫‪". 1‬לכן כה אמר ה' אל יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה‪ :‬לא יספדו לו הוי אחי והוי אחות‪,‬‬
‫לא יספדו לו הוי אדון והוי הדה‪ .‬קבורת חמור יקבר‪ ,‬סחוב והשלך מהלאה לשערי‬
‫ירושלים" (ירמ' כ"ב‪.)19-18 ,‬‬
‫‪ .2‬בשעה שעלה נבוכדנאצר לכבוש את יהויקים‪ ,‬עלה וישב בדפני של אנטוכיא‪ ,‬ירדה‬
‫סנהדרי הגדולה לקראתו‪ ,‬אמרו לו‪ :‬הגיע זמנו של הבית הזה ליחרב? אמר להם‪ :‬לא‪,‬‬

‫‪ 81‬ירמ' כ"ה‪13 ,‬‬
‫‪ 82‬ירמ' כ"ה‪15 ,‬‬
‫‪ 83‬ירמ' כ"ה ‪22‬‬
‫‪ 84‬ירמ' כ"ה ‪23‬‬

‫‪22‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫אלא יהויקים מלך יהודה מרד בי‪ ,‬תנו אותו לי ואני אלך‪ .‬הלכו ואמרו לו ליהויקים‪,‬‬
‫נבוכדנאצר דורש אותך מאיתנו‪ .‬אמר להם‪ :‬וכך עושים דוחים נפש מפני נפש? לא כן‬
‫כתוב‪" :‬לא תסגיר עבד אל אדניו" (דב' כ"ג‪ .)16 ,‬אמרו לו‪ :‬לא כך עשה זקניך לשבע בן‬
‫בכרי (שמ"ב כ'‪ .)21 ,‬כיוון שלא שמע להם נטלוהו ושלשלוהו‪( .‬בר"ר ס"פ‪ ,‬צ"ד)‪.‬‬
‫על עצתם הריקה של יהויקים ושריו למרוד במלך בבל‪,‬‬‫ועל התוצאות ההרסניות של נסיונות המרד בבבל‪:‬‬
‫‪" .3‬בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך יהודה בא נבודנאצר מלך בבל ירושלים ויצר עליה‬
‫ויתן אדני בידו את יהויקים מלך יהודה ירושלים ויצר עליה‪ ,‬ויתן אדני בידו את יהויקים מלך‬
‫יהודה ומקצת כלי בית האלהים ויביאם ארץ שנער בית אלהיו ואת הכלים הביא בית‬
‫אוצר אלהיו" (דניאל א'‪.)2-1 ,‬‬
‫‪" .4‬עלה עליו נבוכדנאצר מלך בבל ויאסרהו בנחשתים להליכו בבלב‪ ,‬ומכלי בית ה' הביא‬
‫נבוכדנאצר לבבל ויתנם בהיכלו בבבל" (דבהי"ב ל"ו‪.)7-6 ,‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)