הכרונולוגיה של תקופת השופטים

נובמבר 27, 2011 · מאת הרב ד"ר אליהו שץ · כרונולוגיה של תקופת המקרא

‫הכרונולוגיה של תקופת השופטים‬
‫הרב ד"ר אליהו שץ‬

‫התוכן‪:‬‬
‫הקשיים בקביעת הכרונולוגיה של התקופה‬
‫טבלה ‪ .1‬כרונולוגיה לתקופת השופטים‬
‫פרק הזמן של תקופת שלטון יהושע‬
‫תקופות שלטון השופטים ותקופות השעבוד‬
‫פרק הזמן של שלטון שמואל‬
‫גיל שאול במלכו‬
‫אימות הכרונולוגיה‬
‫התאריכים לשנות השעבוד‬
‫מקורות‬

‫הקדמה‬
‫מוצג כאן פתרון לפי הפשט לבעיות הכרונולוגיות של תקופת השופטים‬
‫במקרא‪ .‬פתרון זה הוא עדכון ושיכלול של החיבורים הקודמים בנושא הזה‬
‫על ידי המחבר‪ .2,1‬לפי הבנתי‪ ,‬הניתוח הנוכחי עונה על כל השאלות שהוצגו‬
‫על ידי מבקרי המקרא לגבי התאריכים של השופטים‪ ,‬ומראה שהמידע‬
‫הכרונולוגי התנ"כי המופיע בספרי יהושע‪ ,‬שופטים‪ ,‬שמואל ומלכים‪,‬‬
‫הקשור לנושא השופטים‪ ,‬הוא מהימן ונכון‪.‬‬
‫תקופת השופטים מתייחסת‪ ,‬לפי הגדרה מוגבלת‪ ,‬לתקופה המתחילה עם‬
‫שלטון עתניאל‪ ,‬שבא אחרי יהושע‪ ,‬ומסתיימת במלכות שאול‪ ,‬המלך‬
‫הראשון‪ .‬עם זאת‪ ,‬למען נוחות הבנת הכרונולוגיה‪ ,‬כדאי לכלול בתקופה זו‬
‫גם את שלטון יהושע וגם את תקופת השלטון של שאול‪ ,‬דוד ושלמה‪ .‬בדרך‬
‫זו‪ ,‬תקופת השופטים מתייחסת לתקופה המתחילה במות משה‬
‫והמסתיימת בפיצול מלכות שלמה למלכויות יהודה וישראל‪.‬‬
‫מן המקורות שמחוץ לתנ"ך כמעט ואין תאריכים מדויקים‪ ,‬שעמם אפשר‬
‫להשוות את תאריכי תקופת השופטים שמקבלים מהתנ"ך‪ .‬ההשוואה‬
‫הטובה ביותר שאפשר לקבל היא השוואה לא מדויקת בין זמנו של יהושע‬
‫לבין תקופת עמארנה‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬אין מספיק מקורות היסטוריים בני‪-‬‬
‫השוואה‪ ,‬ולכן אין אי‪-‬התאמה בתקופת השופטים בין סדר הזמנים של‬
‫התנ"ך לבין ההיסטוריה העולמית‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫הקשיים בקביעת הכרונולוגיה של התקופה‬
‫הבעיה העיקרית לתקופה זאת היא הצגת הסבר פשוט לנתוני התנ"ך כדי‬
‫לקבל שיטה עקבית שתתאים לכל הנתונים‪ .‬ואלה הנקודות העיקריות‬
‫שגרמו קשיים בהשגת ביאור נכון לתיאור התנ"כי‪:‬‬
‫א( משך הזמן שבו שלט יהושע אינו מוזכר‪.‬‬
‫ב( בספר שופטים מוזכרות שבע תקופות שעבוד‪ ,‬אבל לא ברור מהטקסט‬
‫אם תקופות השעבוד הללו התרחשו בעת ובעונה אחת עם שנות שפוט‬
‫השופטים‪.‬‬
‫ג( משך זמן מנהיגותו של שמואל הנביא אינו מוזכר‪.‬‬
‫ד( משך תקופת השלטון של המלך שאול‪ ,‬על אף שנתון בש"א י"ג א‪ ,‬נחשב‬
‫כלא מהימן משום שבאותו פסוק עצמו כתוב "בן שנה שאול במלכו"‪.‬‬
‫להלן מוצגים פתרונות לארבע הבעיות האלה‪ ,‬המאפשרים פיתוח‬
‫כרונולוגיה עקבית‪ .‬תוצאות החישובים של סדרי הזמנים מסוכמות‬
‫בטבלה ‪.1‬‬
‫השתמשנו בתאריך ניסן ‪ 1474‬לפנה"ס עבור יציאת מצרים כנקודת‬
‫המוצא עבור התאריכים הרשומים בטבלה‪ .‬תאריך זה התקבל על סמך‬
‫התאריך ‪ 586‬לפנה"ס עבור חורבן בית המקדש הראשון‪ ,‬המבוסס היטב מן‬
‫ההיסטוריה הבבלית‪ .‬לפי המסורת התקיים בית המקדש הראשון ‪410‬‬
‫שנים )מסכת יומא‪ ,‬דף ט‪ ,‬עמוד א(‪ .‬לפי הפירוש המפורט שלי של‬
‫הסינכרוניזים בספר מלכים‪ 3‬אני מקבל מספר יותר מדויק של ‪ 409‬שנים‬
‫ושלושה חדשים‪ ,‬ולכן אני משתמש ב‪ 409-‬שנים במקום ‪ .410‬לפיכך‪,‬‬
‫יסודות בית המקדש הושמו ב‪ .(409 + 586) 995-‬במ"א ו' א‪,‬לז כתוב שבית‬
‫המקדש נוסד ‪ 480‬שנים לאחר יציאת מצרים‪ .‬בכך מקבלים את‬

‫‪2‬‬

‫טבלה ‪ .1‬כרונולוגיה לתקופת השופטים‬
‫המושל או האירוע‬

‫מספר‬
‫השנים‬

‫התאריך‬
‫)לפנה"ס(‬

‫המקורות‬

‫שהייה במדבר‬
‫יהושע בן נון‬
‫עתניאל בן קנז‬
‫אהוד בן גרא‬
‫שמגר בן ענת‬
‫דבורה הנביאה‬
‫גדעון )ירובעל(‬
‫אבימלך בן‬
‫גדעון‬
‫תולע בן פואה‬
‫יאיר הגלעדי‬

‫‪40‬‬
‫‪52‬‬
‫‪40‬‬
‫‪80‬‬
‫‪0‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪3‬‬

‫‪1474-1435‬‬
‫‪1434-1383‬‬
‫‪1382-1343‬‬
‫‪1342-1263‬‬
‫‪1263‬‬
‫‪1262-1223‬‬
‫‪1222-1183‬‬
‫‪1182-1180‬‬

‫במד' י"ד לד‬
‫שופ' ג' יא‬
‫שופ' ג' ל‬
‫שופ' ג' לא‬
‫שופ' ה' לא‬
‫שופ' ח' כח‬
‫שופ' ט' כב‬

‫‪23‬‬
‫‪22‬‬

‫‪1179-1157‬‬
‫‪1156-1135‬‬

‫שופ' י' ב‬
‫שופ' י' ג‬

‫‪300‬‬

‫‪1434-1135‬‬

‫שופ' י"א כו‬

‫‪6‬‬
‫‪7‬‬

‫‪1134-1129‬‬
‫‪1128-1122‬‬

‫שופ' י"ב ז‬
‫שופ' י"ב ט‬

‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪20‬‬

‫‪1121-1112‬‬
‫‪1111-1104‬‬
‫‪1103-1084‬‬

‫‪40‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪40‬‬

‫‪1083-1044‬‬
‫‪1043-1041‬‬
‫‪1040-1039‬‬
‫‪1038-999‬‬

‫שופ' י"ב י"א‬
‫שופ' י"ב יד‬
‫שופ' ט"ו כ‬
‫שופ' ט"ז לא‬
‫ש"א ד' יח‬
‫ש"א י"ג א‬
‫ש"ב ה' ד‬

‫‪4‬‬

‫‪998-995‬‬

‫מ"א ו' א‬

‫‪480‬‬

‫‪1475-995‬‬

‫מ"א ו' א‬

‫‪40‬‬

‫‪998-959‬‬

‫מ"א י"א מב‬

‫סכום השנים‬
‫משלטון‬
‫יהושע‬
‫יפתח הגלעדי‬
‫אבצן מבית‬
‫לחם‬
‫אילון הזבולוני‬
‫עבדון בן הלל‬
‫שמשון‬
‫עלי הכהן‬
‫שמואל‬
‫שאול‬
‫דויד‬
‫שלמה )עד‬
‫החל בניית‬
‫המקדש(‬
‫שנים מיציאת‬
‫מצרים‬
‫מלכות שלמה‬

‫‪3‬‬

‫המשעבד‬

‫מספר‬
‫שנות‬
‫השעבוד‬

‫תאריכי‬
‫השעבוד‬
‫)לפנה"ס(‬

‫המקורות‬
‫)בספר‬
‫שופטים(‬

‫כושן רשעתיים‬
‫עגלון מלך מואב‬
‫פלשתים‬
‫יבין מלך כנען‬
‫מדין‬

‫‪8‬‬
‫‪18‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪7‬‬

‫‪1390-1383‬‬
‫‪1360-1343‬‬
‫‪1263‬‬
‫‪1262-1243‬‬
‫‪1229-1223‬‬

‫ג' ח‬
‫ג' יד‬
‫ג' לא‬
‫ד' ג‬
‫ו' א‬

‫בני עמון‬

‫‪18‬‬

‫‪1152-1135‬‬

‫י' ז‪,‬ח‬

‫פלשתים‬

‫‪40‬‬

‫‪1123-1084‬‬

‫י"ג א‬

‫סוף ‪ 1475‬או תחילת ‪ 1474‬לפנה"ס )‪ (480 + 995‬כתאריך יציאת מצרים‪.‬‬
‫הראיתי בפירוש שלי על ספר שמות‪ 4‬שתאריך זה מתאים לתאריכים‬
‫שיכולים לקבל מן ההיסטוריה המצרית‪.‬‬

‫פרק הזמן של תקופת שלטון יהושע‬
‫לפי הפירוש המסורתי‪ ,‬יהושע שפט את העם ‪ 28‬שנים )סדר עולם רבה‪,‬‬
‫פרק י"ב(‪ ,‬ולפי זה היה בן ‪ 83‬כאשר החל לשלוט‪ ,‬כי הוא חי עד גיל ‪110‬‬
‫שנה )יהו' כ"ד כט(‪ .‬לכאורה‪ ,‬בשל חוסר מידע‪ ,‬הניחו חז"ל שיהושע היה‬
‫בערך בן גילו של כלב בן יפונה‪ .‬כלב היה בן ‪ 40‬שנים בשנה השנייה במדבר‬
‫)יהו' י"ד ז(‪ ,‬או ‪ 79‬בזמן הכניסה לארץ כנען‪ .‬ההנחה שיהושע היה בן ‪83‬‬
‫)במקום ‪ 59‬שאנו מוכיחים להלן( דורשת הוספת ‪ 24‬שנים כדי להתאים‬
‫לפרק הזמן של ‪ 300‬שנה )המוזכר אצל יפתח(‪ .‬מקובל להוסיף את השנים‬
‫החסרות האלו על ידי ההנחה ששתים מתקופות השעבוד )‪ 7‬שנים למדין –‬
‫שופ' ו' א; ו‪ 18-‬שנים לבני עמון ‪ -‬שופ' י' ז‪-‬ח( התרחשו כאשר לא שלטו‬
‫שופטים‪ ,‬סך הכול ‪ 25‬שנה‪ ,‬שכמעט זהה ל‪ 24-‬השנים הדרושות‪ .‬בכל זאת‪,‬‬
‫ההנחה ששתים‪ ,‬ורק שתים‪ ,‬משבע תקופות השעבוד‪ ,‬התרחשו כאשר לא‬
‫שלטו שופטים‪ ,‬הובילה לפירוש לא עקבי‪ ,‬וגרמה לחוסר אמון באמיתות‬
‫הכרונולוגיה הנתונה בספר שופטים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אם יהושע היה בן ‪ 83‬שנה‬
‫כאשר החל לשלוט‪ ,‬אזי היה בן ‪ 89‬שנה בשנה השביעית לשלטונו כאשר‬
‫הוביל את הצבא בכיבוש מלכי הדרום )יהו' י' א‪-‬מג( ומלכי הצפון )יהו' י"א‬
‫א‪-‬טו(‪ .‬קשה להאמין שאדם בגיל ‪ 89‬מסוגל לעבור ברגל מרחקים ארוכים‬
‫ואחרי כן להילחם עם האויב‪ .‬ברור שמלחמות אלו התרחשו בשנתו‬
‫השביעית לשלטונו מפני שחברון )יהו' י' לו‪-‬לז( היתה אחת מן הערים‬
‫שנכבשו‪ ,‬ואנו למדים מיהו' י"ד י‪-‬יד‪ ,‬ט"ו יג‪-‬יד‪ ,‬שכלב לחם במלחמה נגד‬
‫חברון בשנה השביעית ליהושע‪ .‬בניגוד לזה‪ ,‬אם יהושע היה בן ‪ 59‬כאשר‬
‫החל לשלוט‪ ,‬אזי היה בן ‪ 65‬בשנה השביעית‪ .‬סביר להניח שאדם במצב‬
‫בריאותי טוב יהיה לו הכוח להילחם בגיל כזה‪ .‬להלן נתונה הגישה החדשה‬
‫כדי לחשב את אורך שלטונו של יהושע‪.‬‬
‫למרות שמשך הזמן לשלטון יהושע אינו מוזכר בתנ"ך‪ ,‬ניתן לחשב את‬
‫מספר שנות כהונתו על בסיס גילו של יהושע‪ .‬כמו שנוכיח בהמשך‪ ,‬יהושע‬
‫התחיל להנהיג את העם כאשר היה בן ‪ ;59‬והמשיך לשלוט עד מותו בגיל‬
‫‪) 110‬יהו' כ"ד כט‪,‬לא(‪ .‬יוצא איפוא שיהושע משל במשך ‪ 52‬שנה‪.‬‬
‫חישוב גילו של יהושע בתחילת מנהיגותו נובע מגילו בשנה השנייה‬
‫במדבר‪ .‬בעת ההיא )במד' י' יא( נשלחו יהושע‪ ,‬כלב ושאר נשיאי השבטים‬
‫לתור את ארץ כנען ולברר את מהות המבצרים אשר בתוכה )במד' י"ג א‪-‬‬
‫כ(‪ .‬כאשר חזרו המרגלים‪ ,‬דיווחו רובם שבני ישראל לא יוכלו להתגבר על‬
‫יושבי הארץ )במד' י"ג לא(‪ .‬רק יהושע וכלב העריכו כי ניתן לכבוש את‬
‫‪4‬‬

‫הארץ )במד' י"ד ו‪-‬ח(‪ .‬כתוצאה‪ ,‬רפו ידי הישראלים והם מרדו )במד' י"ד‬
‫ט‪-‬יא(‪ .‬כעונש על חוסר אמונתם‪ ,‬הכריז הא' שכל האנשים )דהיינו מבן ‪20‬‬
‫שנה ומעלה; ראה במד' ל"ב יא( שראו את כבוד ה' בעת יציאת מצרים‪,‬‬
‫בנוסף על הצעירים יותר שניאצו את הא'‪ ,‬לא יאריכו לחיות כדי לראות‬
‫את הארץ אשר הובטחה לאבותיהם )במד' י"ד כב‪-‬כג(‪ .‬אבל העדה‬
‫המשיכה להתלונן נגד ה' )במד' י"ד כז( וכתוצאה נענשו בני ישראל באופן‬
‫חמור יותר‪ .‬אז נקבע כי גם אלה שהגיעו לגיל ‪ 20‬רק בשנה השנייה במדבר‪,‬‬
‫כאשר נפקד העם‪ ,‬לא יכנסו לארץ כנען )במד' י"ד כט‪-‬ל; א' א‪-‬ג(‪ .‬מעניין‬
‫הדבר‪ ,‬שרק כלב לא נכלל בין בני גילו שנענשו בהיותם מעל גיל ‪ 20‬בעת‬
‫יציאת מצרים )במד' י"ד כב‪-‬כד; דבר' א' לה‪-‬לו(; אבל כלב וגם יהושע לא‬
‫נכללו בין מקבלי העונש לאלה שהגיעו לגיל ‪ 20‬בשנה השנייה במדבר )במד'‬
‫י"ד כט‪-‬ל; ל"ב יא‪-‬יב(‪ .‬המסקנה היא שיהושע היה בן ‪ 19‬בזמן יציאת‬
‫מצרים‪ ,‬ובן ‪ 20‬בשנה השנייה במדבר‪ ,‬כאשר נשלח כמרגל‪ .‬תמיכה לגילו‬
‫הצעיר יחסית מתקבלת מהכתוב בשמ' ל"ג יא שהוא היה "נער"‪ ,‬כלומר‬
‫בסביבות גיל ‪ .20‬הואיל ויהושע היה בן ‪ 19‬בעת יציאת מצרים‪ ,‬ברור שהיה‬
‫בן ‪ 59‬כאשר התחיל להנהיג את העם ‪ 40‬שנה לאחר מכן‪.‬‬

‫תקופות שלטון השופטים ותקופות השעבוד‬
‫אף שלא ברור מתוך הכתוב בספר שופטים אם תקופות השעבוד התרחשו‬
‫בו זמנית או לאחר שפיטת השופט‪ ,‬סביר להניח שהעם לא נשאר ללא‬
‫מנהיג יותר מחודשים ספורים‪ .‬הכרונולוגיה המוצגת בטבלה ‪ 1‬מוכיחה‬
‫שהנחה זו לא רק הגיונית‪ ,‬אלא גם נותנת תוצאות שאינן סותרות את‬
‫עצמן‪ .‬אחרת‪ ,‬היה צורך להגדיל את משך הזמן של תקופת השופטים ב‪-‬‬
‫‪ 111‬שנים )‪ ,(40+18+7+20+0+18+8‬דהיינו בסכום השנים של שבע‬
‫תקופות השעבוד המוזכרות‪ ,‬והדבר היה גורם לסתירות רבות‪.‬‬
‫הביטוי "ותשקוט הארץ" המופיע בקשר למנהיגותם של עתניאל‪ ,‬אהוד‪,‬‬
‫דבורה וגדעון )שופ' ג' יא‪,‬ל; ה' לא; ח' כח( מבואר לעתים קרובות‬
‫כמתייחס לשקט משעבוד וממלחמה‪ .‬אם כך‪ ,‬ביאור זה מרמז שתקופות‬
‫השעבוד לא התרחשו בעת שפוט השופט‪ .‬לכן‪ ,‬מוטב לבאר את הביטוי‬
‫"ותשקוט הארץ" כמתייחס לשקט מן ויכוחים פנימיים על אודות בחירת‬
‫מנהיג העם‪.‬‬

‫פרק הזמן של שלטון שמואל‬
‫מספר השנים שבהן שפט שמואל לבדו אינו מוגדר‪ .‬הסיבה לכך נובעת‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬מכך שחלק גדול משנות כהונתו היה בעת שפוט עלי הכהן‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬נוכל להוכיח מן הנתונים בספר שמואל‪ ,‬ששמואל עמד בראש העם‬
‫‪5‬‬

‫באופן עצמאי לכל הפחות שנתיים‪ ,‬ולכל היותר ‪ 11‬שנים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬נוכיח‬
‫מנתוני הכרונולוגיה שהוא שפט לבדו בדיוק שלוש שנים‪.‬‬
‫מנתוני האירועים לאחר מות עלי מקבלים את המספר המינימלי לשנות‬
‫כהונת שמואל‪ .‬כך‪ ,‬ארון ה' נשאר בשדה פלשתים שבעה חדשים )ש"א ו'‬
‫א(‪ ,‬והוחזר בעונת קציר חיטים )ש"א ו' יג(‪ .‬כאשר נמשח שאול למלך‪ ,‬ובא‬
‫במקום שמואל‪ ,‬היתה העת גם היא עונת קציר החיטים )ש"א י"ב יז(‪.‬‬
‫משמ' ל"ד כב אנו למדים שעונת קציר החיטים חלה במועד חג השבועות‪,‬‬
‫הנופל לאחר החודש הראשון‪ .‬לכן‪ ,‬השנה ושבעת החדשים המוזכרים‬
‫כוללים שני תאריכים של אחד‪-‬בניסן‪ ,‬ונחשבים כשלטון של שנתיים‪.‬‬
‫)מניית שנות שלטון בתנ"ך‪ ,‬לפני חלוקת מלכות שלמה לשתי ממלכות‪,‬‬
‫מבוססת תמיד על מספרי האחד‪-‬בניסן שבו משל המנהיג(‪.‬‬
‫חישוב המספר המרבי לשנות השלטון העצמאי של שמואל מבוסס על‬
‫העובדה שארון ה' נשאר בקרית יערים למשך ‪ 20‬שנה )ש"א ז' ב( אחרי מות‬
‫עלי‪ .‬ההעברה הבאה של הארון )ש"ב ו' ג; דה"א י"ג ה( התרחשה במלכות‬
‫דוד‪ ,‬אחרי כהונת שמואל‪ ,‬אחרי השנתיים ששאול מלך )ש"א י"ג א(; אחרי‬
‫שבע השנים שדוד מלך בחברון )ש"ב ה' ד‪-‬ה( ואחרי מספר לא מוגדר של‬
‫שנות מלכות דוד בירושלים‪ .‬כלומר‪ ,‬הזמן המרבי לשלטון שמואל הוא ‪11‬‬
‫שנים )‪ ,(7-2-20=11‬אם נניח שהעברת הארון התרחשה מיד אחרי שהחל‬
‫דוד למלוך בירושלים‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬העברת הארון התרחשה בשנה ה‪-‬‬
‫‪ 15‬לשלטון דוד על סמך המסקנה ששמואל שפט שלוש שנים ‪.‬‬
‫הנתונים לגבי מלכות דוד מתאימים למסקנה שארון ה' הועבר בשנה ה‪15-‬‬
‫לשלטונו‪ .‬כשנה לאחר העברת הארון‪ ,‬כאשר ה' הניח לדוד מכל אויביו‬
‫)ש"ב ז ‪ , (1‬הוא שקל את האפשרות לבנות את בית המקדש‪ .‬בקטעים‬
‫הבאים נמצא בטקסט )ש"ב ח' א‪ ,‬י' א‪ ,‬י"ג א‪ ,‬ט"ו א( הביטוי "ויהי אחרי‬
‫כן" לציין משך זמן של כשלוש שנים‪ .‬חשוב לדעת שבכל התנ"ך ביטוי זה‬
‫מציין משך זמן של לפחות שלוש שנים‪ ,‬ולפעמים תקופות הרבה יותר‬
‫ארוכות; אבל בספר שמואל משמעות הביטוי הוא שלוש שנים‪ .‬לכן‪ ,‬אחרי‬
‫‪ 3‬שנים )ש"ב ח' א( בשנה ה‪ 19-‬של מלכות דוד‪ ,‬התרחשו מלחמות רבות עם‬
‫הפלשתים‪ ,‬מואב‪ ,‬צובה וארם דמשק‪ .‬באותו זמן )ש"ב ט'( עשה דוד חסד‬
‫למפיבושת בן יהונתן‪ .‬כשלוש שנים לאחר מכן )ש"ב י' א( בשנה ה‪ 22-‬של‬
‫מלכות דוד‪ ,‬נערך מלחמה נגד בני עמון‪ .‬בשנה הבאה לתשובת השנה )ש"ב‬
‫י"א א( בשנה ה‪ 23-‬למלכות דוד‪ ,‬קיים המלך יחסים עם בת‪-‬שבע‪.‬‬
‫נתונים אלו מתאימים למידע )מ"א י"ד כא( שרחבעם‪ ,‬הבן הבכור של‬
‫שלמה‪ ,‬היה בן ‪ 41‬שנה כאשר החל למלוך אחרי מותו של שלמה‪ .‬הנה‪,‬‬
‫שלמה מלך ‪ 40‬שנה )מ"א י"א מב(‪ ,‬ולכן רחבעם נולד שנה לפני ששלמה‬
‫נעשה למלך‪ .‬אם נניח ששלמה התחתן בגיל ‪ ,13‬אז הוא היה לפחות בן ‪15‬‬
‫‪6‬‬

‫כאשר החל למלוך‪ .‬בנוסף‪ ,‬היחסים הראשונים בין דוד לבת‪-‬שבע התקיימו‬
‫כשנתיים לפני הולדת שלמה מפני ששלמה היה הבן השני שנולד לבת‪-‬שבע‬
‫)ש"ב י"א כז; י"ב כד(‪ .‬לפיכך יחסים אלו התרחשו ‪ 17‬שנה לפני מותו של‬
‫דוד‪ ,‬אשר מלך ‪ 40‬שנה )מ"ב ב' יא(‪ ,‬ולכן התרחשו בשנה ה‪ 23-‬של מלכות‬
‫דוד‪ ,‬בהתאמה מלאה עם המסקנה של הסעיף הקודם המבוסס על השנה‬
‫ה‪ 15-‬להעברת הארון‪ .‬חישוב זה גם מוכיח ששלמה נולד בשנה ה‪ 25-‬של‬
‫מלכות דוד‪.‬‬
‫נוכל עכשיו להראות שהתאריך של השנה ה‪ 25-‬מתאים גם לתאריכים‬
‫לאירועים הבאים במלכות דוד‪ .‬הסיפור לגבי אמנון ותמר התרחש כשלוש‬
‫שנים לאחר מכן )ש"ב י"ג א( בשנה ה‪ 28-‬לדוד‪ .‬שנתיים לאחר מכן )ש"ב‬
‫י"ג כג( בשנה ה‪ 30-‬לדוד‪ ,‬נרצח אמנון על ידי צו מאחיו אבשלום‪ .‬אז ברח‬
‫אבשלום לגשור‪ ,‬ונשאר שם שלוש שנים )ש"ב י"ג לח( עד השנה ה‪ 33-‬לדוד‪.‬‬
‫לפי בקשת יואב‪ ,‬הותר לאבשלום לחזור לירושלים‪ ,‬אבל הוא נשאר שם‬
‫שנתיים )ש"ב י"ד כח( בלי להיפגש עם אביו דוד‪ ,‬עד השנה ה‪ 35-‬לדוד‪.‬‬
‫שלוש שנים לאחר מכן )ש"ב ט"ו א( בשנה ה‪ 38-‬לדוד‪ ,‬הכין אבשלום‬
‫לעצמו רכב עם ‪ 50‬אנשים הרצים לפניו‪ ,‬ולאט לאט התחבב על העם‪ .‬אז‬
‫בתחילת שנת ה‪ 40-‬לדוד )ש"ב ט"ו ז(‪ ,‬מרד אבשלום בדוד אביו‪ .‬המרד‬
‫והאירועים הקשורים בו מתוארים בש"ב ט"ו ז – כ' ו‪ .‬חשוב גם לציין‬
‫ששבע וחצי השנים של מלכות דוד‪ ,‬כאשר מלך מחברון מתוארים בש"ב ב'‬
‫א–ה' ג; והאירועים מן השנה ה‪ 8-‬עד השנה ה‪ 14-‬מתוארים בש"ב ה' ו‪-‬יב‪,‬‬
‫יז‪-‬כה‪.‬‬
‫עכשיו הראינו שניתן לקבל תאריכים סבירים לאירועים במלכות דוד על‬
‫סמך המסקנה שארון ה' הועבר לירושלים בשנה ה‪ 15-‬למלכותו‪.‬‬
‫המסקנה ששמואל כיהן באופן עצמאי שלוש שנים בדיוק‪ ,‬נובעת מן‬
‫הכתוב במ"א ו' א‪ ,‬שבניית בית המקדש הוחל ‪ 480‬שנה אחרי יציאת‬
‫מצרים‪ .‬שלוש שנים לכהונת שמואל מאפשרות התאמה מלאה עם פרק‬
‫זמן זה )ראה טבלה ‪.(1‬‬
‫בהרהור ראשון‪ ,‬שלוש השנים לכהונת שמואל נראות כבלתי מתאימות‬
‫לתיאור המוצג בש"א ז' טו‪-‬ח' ג‪ .‬אך לא כל המאורעות המתוארים אירעו‬
‫אחרי מות עלי‪ .‬שמואל התחיל לשרת כנביא בעת שלטון עלי )ש"א ג' כ(‪,‬‬
‫ואפשר גם שמינה את בניו כמושלים מקומיים )ש"א ח' א‪-‬ה( עוד בחיי עלי‪.‬‬
‫לכן הטקסט בש"א ז' טו‪ -‬ח' ג מסכם אירועים בחיי שמואל‪ ,‬בין אם אירעו‬
‫במהלך כהונת שמואל העצמאית ובין אם לא‪.‬‬
‫תעברה חנה‪ֵ ,‬אם‬
‫נברר עכשיו את ההיסטוריה של שמואל‪ :‬כנראה‪ ,‬ה ַ‬
‫שמואל‪ ,‬כאשר עלי שירת ככהן‪ ,‬אבל בטרם נעשה לשופט על כל ישראל‬
‫‪7‬‬

‫)ש"א א'(‪ .‬בעת ההיא היה עלי לפחות בן ‪ ,35‬משום שהיה צריך להיות בן‬
‫‪ 15‬כאשר נולד בנו השני‪ ,‬ובניו לא יכלו לכהן ככהנים )ראה ש"א א' ג( לפני‬
‫הגיעם לגיל עשרים לכל הפחות )דה"א כ"ג כד‪,‬כז; במד' ד' ג; ח' כד(‪ .‬שנה‬
‫לאחר מכן‪ ,‬כאשר היה עלי לפחות בן ‪ ,36‬נולד שמואל )ש"א א' כ(‪ .‬עלי מת‬
‫בגיל ‪) 98‬ש"א ד' טו‪,‬יח(‪ ,‬ולכן אפשר ששמואל היה בן ‪ 62‬כאשר עלי מת‪.‬‬
‫שמואל שלט שלוש שנים עד גיל ‪ ;65‬וחי עוד שנה )ש"א כ"ה א; כ"ז ז; י"ג‬
‫א( עד גיל ‪ .66‬הניתוח הזה‪ ,‬הנותן את הגיל המרבי של שמואל‪ ,‬מבאר את‬
‫השימוש במלים "זקן" ו"שיבה" )ש"א ח' א‪,‬ה; י"ב ב( ביחס לתיאורו‪.‬‬
‫נוכל לקבל גיל יותר מדויק עבור שמואל בזמן מותו על סמך ש"א א' יא‪.‬‬
‫שם חנה‪ֵ ,‬אם שמואל‪ ,‬נדרה נדר שאם ה' יתן לה בן היא תקדיש אותו‬
‫לשרת את האלוהים כל חייו‪ ,‬ומורה )תער( לא יעלה על ראשו‪ .‬נניח שמקור‬
‫המושג שלא לחתוך את שער ראש בנה בא מדוגמת שמשון‪ .‬נאמר לאמא‬
‫של שמשון שמורה )תער( לא יעלה על ראש שמשון )שופ' י"ג ה(‪ .‬הרי‪,‬‬
‫שמשון נעשה מפורסם כאשר נבחר להיות שופט באמצע ‪ 1104‬לפנה"ס‬
‫)טבלה ‪ ,(1‬ולכן‪ ,‬לפי רעיון זה‪ ,‬שמואל נולד בשנה הבאה ב‪ .1103-‬כך‪ ,‬כאשר‬
‫שמואל מת בשנת ‪ ,1040‬הוא היה בן ‪ ,63‬דהיינו שלוש שנים פחות מגיל‬
‫המרבי שחישבנו למעלה‪ .‬ידוע לנו שעלי מת בשנת ‪ 1044‬בגיל ‪) 98‬ש"א ד'‬
‫טו(‪ ,‬ולכן עלי היה בן ‪ 38‬ב‪ 1104-‬כאשר חנה התעברה‪.‬‬

‫גיל שאול במלכו‬
‫נאמר בש"א י"ג א‪" ,‬בן שנה שאול במלכו‪ ,‬ושתי שנים מלך על ישראל"‪.‬‬
‫מבקרי התנ"ך הניחו שפסוק זה משובש; כפי שברור מאליו ששאול היה‬
‫מעל גיל שנה במלכו כן מסתבר שמלך יותר משנתיים‪ .‬תמיכה לכך ששאול‬
‫מלך פרק זמן ארוך נובעת כנראה מהתיאור הארוך של שלטונו‪ ,‬הממלא‬
‫תשעה‪-‬עשר פרקים )ש"א י"ג‪-‬ל"א(‪ .‬אבל התיאור הארוך רק מצביע על כך‬
‫ששלטון שאול היה מתועד היטב‪ ,‬משום שהיה המלך הראשון‪ .‬למעשה‪ ,‬כל‬
‫האירועים המוזכרים יכלו להתרחש במשך שנתיים‪ .‬להלן נַראה שהפסוק‬
‫אינו משובש‪ ,‬ויש הגיון בביטוי "בן שנה"‪ .‬לפיכך‪ ,‬ההודעה ששאול מלך‬
‫שתי שנים היא הודעה נכונה‪ .‬בנוסף‪ ,‬כדאי לציין שכאשר נאמר ששאול‬
‫מלך שתי שנים‪ ,‬המשמעות היא שהוא מלך בשני אחד‪-‬בניסן רצופים‪ ,‬אבל‬
‫זמן שלטונו יכול להיות כמעט שלוש שנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬כתוב שדוד ישב בשדה‬
‫פלשתים במשך שלטון שאול‪ ,‬שנה וארבעה חדשים )ש"א כ"ז ז(‪ ,‬ודבר זה‬
‫תומך בכתוב ששאול מלך רק שתי שנים‪.‬‬
‫הזכרנו לפני כן שארון ה' נשאר בקרית יערים במשך ‪ 20‬שנה )ש"א ז' ב(‬
‫אחרי מותו של עלי‪ .‬עשרים השנים הללו כוללות לפחות ‪ 7‬שנים עבור דוד‪,‬‬
‫ומשך שלטונם של שמואל ושאול‪ .‬אלו הטוענים שהפסוק בש"א י"ג א הוא‬
‫משובש‪ ,‬מניחים ששאול מלך ‪ 12‬או יותר שנים במקום ‪ 2‬השנים הכתובות‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫אבל אם שאול מלך ‪ 12‬שנים‪ ,‬נשאר רק שנה אחת לשלטון שמואל‪ ,‬דבר‬
‫שלגמרי בלתי סביר‪.‬‬
‫המלים "בן שנה" המציינות בפסוק את גיל שאול‪ ,‬מגדירות לאמיתו של‬
‫דבר ‪ 52‬שנה‪ ,‬כנגד ‪ 52‬שבועות בשנת חמה‪ .‬כאשר מופיעה המילה "שנה"‬
‫בהקשר בו לא ניתן לפרשה כשנה אחת‪ ,‬מובנה ‪ 52‬שנים‪ .‬שימוש דומה‬
‫למילה "שנים" נמצא בספר דניאל‪ .‬שם המילה "שנים" מציינת תקופות‬
‫של ‪ 52‬שנים בין אירועים היסטוריים )ראה פירוש המחבר על דני' י"א‬
‫ו‪,‬ח‪,‬יג(‪.5‬‬
‫דרך אחרת לחשב את גילו של שאול היא על סמך הגיל של בנו‪ ,‬איש‪-‬‬
‫בושת‪ .‬בש"ב ב' י כתוב "בן ארבעים שנה איש‪-‬בושת בן שאול במלכו"‪.‬‬
‫המלכת איש‪-‬בושת אירעה מיד אחרי מות שאול )ש"ב א' א(‪ ,‬שמלך‬
‫שנתיים )ש"א י"ג א(‪ .‬אם נניח ששאול היה בן ‪ 14‬כאשר נולד איש‪-‬בושת‪,‬‬
‫הרי היה שאול בן ‪ 52‬במלכו‪ .‬הדבר מסתבר רק אם איש‪-‬בושת היה בכורו‬
‫או ילדו השני‪ ,‬ושאול התחתן כאשר התבגר‪ ,‬בגיל ‪ 12‬או ‪ .13‬אולם מדה"א‬
‫ח' לג‪ ,‬ט' לט‪ ,‬וש"א י"ד מט‪ ,‬אנו למדים שיונתן הוא הבכור‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫בדה"א ח' לג‪ ,‬ט' לט‪ ,‬איש בעל )איש‪-‬בושת( נרשם כאחרון מבין ארבעת בני‬
‫שאול‪ .‬למרות זאת‪ ,‬סביר להניח שאיש‪-‬בושת היה הילד השני‪ .‬כך‪ ,‬בש"א‬
‫י"ד מט כתוב שיִ ְשׁוִ י )הגיוני לומר שזהו שם אחר לאיש‪-‬בושת( הוא הבן‬
‫השני‪ .‬הסיבה שנרשם כאחרון בדברי הימים נעוצה בכך שלא לחם נגד‬
‫הפלשתים במערכה שבה נספו אביו ושלושת אחיו )ש"א ל"א ב; דה"א י'‬
‫ב(‪ ,‬ולא נחשב כאדם בעל ערך‪ .‬על בסיס ההנחות האלה אנו מסיקים‬
‫שיונתן הבכור נולד כאשר שאול היה בן ‪ ,13‬ואיש‪-‬בושת‪ ,‬הילד השני‪ ,‬נולד‬
‫שנה לאחר מכן כאשר היה שאול בן ‪ 14‬שנה‪.‬‬
‫כדאי לציין שקיש‪ ,‬אבי שאול‪ ,‬היה לפחות ‪ 14‬שנים מבוגר מן שאול‪ ,‬ולכן‬
‫היה לפחות בן ‪ 66‬כאשר שאול נמלך למלך‪ .‬קיש מוזכר כאשר שאול נבחר‬
‫להיות המלך )ש"א י' ג( אבל אינו מוזכר לאחר מכן‪ ,‬ודבר זה הגיוני בשל‬
‫גילו המתקדם‪.‬‬

‫אימות הכרונולוגיה‬
‫ניתנים שני פרקי זמן המאפשרים את בדיקת שנות כהונתם של השופטים‪.‬‬
‫הראשון מתייחס לתחילת שלטון יפתח )שופ' י"א ח‪,‬יא(‪ .‬בעת ההיא‪ ,‬טוען‬
‫יפתח ש‪ 300-‬שנים עברו מאז שהישראלים כבשו את סיחון מלך האמורי‬
‫)שופ' י"א כו(‪ .‬מבמד' כ"א כג‪-‬כד אנו למדים שהניצחון על סיחון התרחש‬
‫אחרי מות אהרון )במד' כ' כח(; ומבמד' ל"ג לח יודעים אנו שאהרון מת‬
‫בחודש החמישי בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים‪ .‬כך‪300 ,‬‬
‫‪9‬‬

‫השנים מתייחסות לתקופה שבין תחילת שלטון יהושע ועד תחילת כהונתו‬
‫של יפתח‪ .‬אימות המספר הזה ניתן בטבלה ‪.1‬‬
‫פרק הזמן השני מוזכר במ"א ו' א‪ ,‬היכן שכתוב שבניית בית המקדש‬
‫החלה בחודש השני בשנה הרביעית למלוך שלמה‪ ,‬שהיא ‪ 480‬שנים לצאת‬
‫בני ישראל מארץ מצרים‪ .‬גם מספר זה מאושר בטבלה ‪ .1‬אבל יש לציין‬
‫שהמספר המדויק של שנות שלטון שמואל‪ ,‬דהיינו שלוש שנים‪ ,‬מבוסס על‬
‫פרק זמן זה‪ .‬אחרת‪ ,‬יש אפשרות לבחור בשנתיים ועד ‪ 11‬שנים לשלטון‬
‫שמואל‪ .‬עם זאת‪ ,‬פרק הזמן של ‪ 480‬השנים מאשר בדיוק של כ‪ 8-‬שנים את‬
‫התאריכים הנתונים לתקופת השופטים‪.‬‬

‫התאריכים לשנות השעבוד‬
‫על סמך הכרונולוגיה המתקבלת בהנחה ששנות השעבוד אירעו בזמן‬
‫שלטונם של השופטים‪ ,‬ניתן לקבל תאריכים מדויקים גם עבור שבע‬
‫תקופות השעבוד‪ .‬עתניאל בן קנז התגבר בתחילת שלטונו על כושן‬
‫רשעתים )שופ' ג' ח‪-‬י(‪ ,‬ולכן ‪ 8‬שנות השעבוד התרחשו בשמונה השנים‬
‫ַ‬
‫האחרונות לשלטון יהושע‪ .‬כמו כן‪ ,‬אהוד בן גרא התגבר בתחילת שלטונו‬
‫על עגלון מלך מואב )שופ' ג' יד‪-‬ל(‪ ,‬ולכן ‪ 18‬שנות השעבוד התרחשו ב‪18-‬‬
‫השנים האחרונות לשלטון עתניאל‪ .‬שמגר בן ענת הושיע את ישראל מידי‬
‫הפלשתים )שופ' ג' לא(‪ ,‬וכנראה שעבוד זה לפלשתים לא התארך אפילו‬
‫שנה אחת‪ .‬לעומת המקרים האלו‪ ,‬כתוב במפורש ששנות השעבוד ליבין‬
‫מלך כנען אירעו לאחר מותו של אהוד ובעת שלטון דבורה )שופ' ד' א‪-‬ד(‪.‬‬
‫לכן‪ 20 ,‬שנות השעבוד ליבין התרחשו ב‪ 20-‬השנים הראשונות של דבורה‬
‫הנביאה‪ .‬מן הכתוב בשופ' ו' א‪,‬יד; ח' כב‪ ,‬מובן שגדעון בן יואש התגבר על‬
‫מדין בתחילת שלטונו‪ ,‬ולכן ‪ 7‬שנות השעבוד למדין התרחשו ב‪ 7-‬השנים‬
‫האחרונות לשלטון דבורה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יפתח הגלעדי נבחר להיות השופט על‬
‫עם ישראל על מנת שינצח את בני עמון )שופ' י"א ט‪-‬יא(‪ ,‬ולכן ‪ 18‬שנות‬
‫השעבוד לבני עמון התרחשו ב‪ 18-‬השנים האחרונות של יאיר הגלעדי‪.‬‬
‫במקרה של ‪ 40‬שנות השעבוד לפלשתים )שופ' י"ג א(‪ ,‬המצב מעט שונה‪.‬‬
‫שנות השעבוד הסתיימו כאשר שמשון הפיל את בית השמחה על עצמו ועל‬
‫‪ 3000‬פלשתים‪ ,‬והרג גם את חמשת סרני הפלשתים )שופ' ט"ז כז‪-‬ל(‪ .‬לכן‬
‫‪ 40‬שנות השעבוד החלו בשנתיים האחרונות לאבצן מבית לחם והמשיכו ב‪-‬‬
‫‪ 10‬שנות שלטונו של אילון הזבולוני‪ ,‬ב‪ 8-‬שנות שלטונו של עבדון בן הלל‪,‬‬
‫וב‪ 20-‬שנות שלטונו של שמשון )‪.(40 = 2+10+8+20‬‬

‫‪10‬‬

‫הכתובת על אסטלת מרנפתח )מצבת הניצחון( מאַמתת את התאריכים‬
‫שקיבלנו לשעבוד ישראל תחת מדין‪ ,‬ומתארת את המצב לפני שגדעון יצא‬
‫להילחם נגד מדין ב‪ 1223-‬לפנה"ס‪ .‬מרנפתח מלך מצרים )‪1225-1215‬‬
‫בערך( כותב באסטלת הנצחון שלו‪" ,‬נבוזה כנען בכל רע‪ ,‬נשבתה אשקלון‪,‬‬
‫נלכדה גזר‪ ,‬ינועם היתה כלא היתה‪ ,‬ישראל היה לשממה‪ ,‬זרע אין לו"‪.‬‬
‫כנראה הוא מתאר את המצב בשנה השלישית למלכותו‪ ,‬בשנת ‪1223‬‬
‫ַתּ ָעז יַד‬
‫לפנה"ס‪ .‬התיאור הכתוב באסטלה מתאים לכתוב בשופ' ו' ב‪-‬ה‪" ,‬ו ָ‬
‫וּבנֵי ֶק ֶדם‪ ,‬וְ ָעלוּ‬
‫ֲמ ֵלק ְ‬
‫ָרע יִ ְשׂ ָר ֵאל‪ ,‬וְ ָע ָלה ִמ ְדיָן ַוע ָ‬
‫ִמ ְדיָן ַעל יִ ְשׂ ָר ֵאל‪ …‬וְ ָהיָה ִאם ז ַ‬
‫בּוֹאַך ַעזָּה‪ ,‬וְ לֹא ַי ְשׁ ִאירוּ‬
‫ָ‬
‫אָרץ ַעד‬
‫ַשׁ ִחיתוּ ֶאת יְ בוּל ָה ֶ‬
‫יהם‪ַ ,‬ויּ ְ‬
‫ֲל ֶ‬
‫ַחנוּ ע ֵ‬
‫ָע ָליו‪ַ ,‬ויּ ֲ‬
‫אָרץ ְל ַש ֲח ָתהּ"‪ .‬במיוחד‪,‬‬
‫ַחמוֹר‪ַ …‬ו ָיּבֹאוּ ָב ֶ‬
‫ִמ ְחיָה ְבּיִ ְשׂ ָר ֵאל ‪ ,‬וְ ֶשׂה וָשׁוֹר ו ֲ‬
‫התיאור בשופטים של השחתת זרע האדמה מתאים לכתוב באסטלה‪,‬‬
‫"ישראל היה לשממה‪ ,‬זרע אין לו"‪.‬‬

‫מקורות‬
‫‪.1‬א‪ .‬שץ‪ ,‬אמיתות כרונולוגיית התנ"ך‪ ,‬הוצאת אל"ף‪ ,‬ת"א‪ ,‬עמודים ‪,85-91‬‬
‫‪1973‬‬
‫‪11‬‬

‫‪ .2‬א‪ .‬שץ‪ ,‬פירוש אליהו על ספר שופטים‪ ,‬הוצאת המחבר‪ ,‬עמודים ‪14-18 ,7‬‬
‫‪2001 ,‬‬
‫‪ .3‬אליהו שץ‪ ,‬פירוש אליהו על ספר מלכים‪ ,‬הוצאת המחבר‪ ,‬עמודים ‪17-25‬‬
‫‪2002 ,‬‬
‫‪ .4‬אליהו שץ‪ ,‬פירוש אליהו על ספר שמות‪ ,‬הוצאת המחבר‪ ,‬עמודים ‪,13-24‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪ .5‬אליהו שץ‪ ,‬פירוש אליהו על ספר דניאל‪ ,‬הוצאת המחבר‪ ,‬עמוד ‪2003 ,13‬‬

‫‪12‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)