הארת האירועים ההיסטוריים והפוליטיים בתקופת המלכים בהוראת נבואות ירמיהו

נובמבר 11, 2021 · מאת ד"ר ציפורה שויצקי · חומרי למידה לספר כולו

‫אתר דעת * לימודים * גיליון ‪ * 17‬תשפ"א * ‪2020/21‬‬

‫עמוד ‪1‬‬

‫הארת האירועים ההיסטוריים והפוליטיים בתקופת המלכים בהוראת נבואות ירמיהו‬
‫*"כל נבואה ונבואה לפי צורך השעה והדור‬
‫ד"ר ציפורה שויצקי‬
‫מכללת אורות ישראל‬

‫והמעשה"‪1‬‬

‫מטרת מאמר זה להדגיש את חשיבות המרכיב ההיסטורי בהוראת הנבואה בבית הספר הממלכתי‬
‫ובבית הספר הממלכתי‪-‬דתי‪ .‬במדריך למורה בחינוך הדתי‪ 2‬המטרה המרכזית של הוראת הנבואה‬
‫היא בעיקר במשמעותה הנבואית ‪ -‬נצחית‪ .‬האיום בחורבן הארץ ובגלות העם בא כדי לזעזע את העם‬
‫ולהעמידו על האחריות הכבדה הרובצת על עושי הרעה‪ ,‬כאז כן עתה‪ .‬על השאלה "על מה אבדה‬
‫הארץ?"‪ 3,‬בא המענה האלוקי‪" :‬על עזבם את תורתי"‪ 4.‬מכאן ששמירת התורה היא ערובה לקיומנו‬
‫ולהיאחזותנו בארץ‪ .‬מחברי התוכנית מדגישים שאין להתייחס לספרי הנבואה כאל נאומים‬
‫היסטוריים אלא כאל נבואות בעלות תוקף נצחי‪ ,‬ועלינו לשנן לעצמנו ולתלמידינו שרק "נבואה‬
‫שהוצרכה לדורות נכתבה‪ ,‬ושלא הוצרכה ‪ -‬לא נכתבת"‪ 5.‬כלומר‪ ,‬מכל הנבואות שניבאו נביאינו‬
‫הועלו על הכתב רק אלו שיש בהן צורך לכל הדורות‪ .‬נבואות ירמיהו נאמרו לא רק לדורו בלבד אלא‬
‫יש לראותן כנבואה לדורות‪ ,‬והתוכחות על שחיתות חברתית לא דרושות רק בזמנו של ירמיהו אלא‬
‫גם בזמננו‪ .‬מחברי התוכנית מעדיפים ללמד את הנבואה תוך הפנמת ערכי היהדות‪ ,‬ולעומת זאת‬
‫לממד ההיסטורי‪-‬כרונולוגי יש משקל מוגבל וחלקי‪.‬‬
‫אופן הלימוד ופרטי החומר הנלמד בבית הספר הממלכתי שונה מזה של הממלכתי‪ -‬דתי‪ 6.‬בחינוך‬
‫הממלכתי‪-‬דתי מחברי התוכנית מעדיפים ללמד את הנבואה מבחינה עניינית תוך הבלטת המסר‬
‫הערכי העל‪-‬זמני של אמונה ואחדות ולא לפי סדר היסטורי‪-‬כרונולוגי‪ .‬בתוכנית הלימודים למקרא‬
‫בחינוך הממלכתי לעומת זאת‪ ,‬התוכנית מדגישה היבטים ספרותיים‪ ,‬לשוניים‪ ,‬היסטוריים‬
‫וארכיאולוגיים תוך הפיכת הטקסט לכלי חשיבה שאין בו יסוד דתי‪-‬אמוני‪ .‬לדעת המחברים הניתוח‬
‫הלשוני והספרותי הוא המרכיב העיקרי‪ ,‬והחומר ההיסטורי והארכיאולוגי אינו משולב כחלק‬
‫אינטגראלי באירועים השונים‪ .‬מידע היסטורי ותצלומים של ממצאים ארכיאולוגים מובאים אך‬
‫ורק לשם המחשת מושגים והבנת הטקסט כמו שהוא‪ .‬במתכונת זו המורה אינו "מצייר" בעיני‬
‫התלמיד את הנביא כפוליטיקאי ריאליסטי הסוקר את המצב ההיסטורי לפני שהוא מנבא‪ .‬התלמיד‬
‫אינו "שומע" ו"רואה" את חזיונות הנביא דרך תודעת האירועים המדיניים‪.‬‬
‫הצגת נבואות הנביא ירמיהו כפועל יוצא של אירועים היסטוריים‪ ,‬תוך הבנת תפיסתו ההיסטורית‪-‬‬
‫פוליטית המנוגדת לזו של המלכים‪ ,‬מעמידה בפני הלומד תמונה חיה של התרחשויות‪ .‬הלומד זוכר‬
‫בצורה חדה לא רק את המאורע ההיסטורי אלא גם את דברי הנביא הקשורים באותו מאורע‪.‬‬

‫* רש"י‪ ,‬בפרושו לחולין‪ ,‬קלז ע"א‪.‬‬
‫‪/http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Tochniyot_Limudim/MikraMmd/AlYesodi/Kita8 2‬‬
‫נדלה ב‪-‬כב אייר תשע"ט‪.‬‬
‫‪ 3‬ירמיהו ט‪ ,‬יא‪.‬‬
‫‪ 4‬ירמיהו ט‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ 5‬בבלי‪ ,‬מגילה יד ע"א‪.‬‬
‫‪http://meyda.education.gov.il/files/Mazkirut_Pedagogit/tanach/TochnitTashat.pdf 6‬‬
‫נדלה ב‪-‬כ אייר תשע"ט‬

‫אתר דעת * לימודים * גיליון ‪ * 17‬תשפ"א * ‪2020/21‬‬

‫עמוד ‪2‬‬

‫תשלובת זו של המרכיב ההיסטורי על דרכי הלימוד וההוראה בנבואותיו של ירמיהו מעמידה בפני‬
‫הלומד אתגרי חשיבה בהבנת הנקרא במקרא‪ .‬התקופה הגורלית בין ניסיון יאשיהו לקוממיות‬
‫לאומית לבין התערערות הבניין הלאומי בימי החורבן והגלות מתואר באור ברור היוצר אצל הלומד‬
‫התרשמות עמוקה והבנה רחבה של הנבואות‪.‬‬
‫ההגייה בעברנו הלאומי והחדרתו בלב הנוער היא צו מוסרי‪:‬‬
‫אפתחה במשל פי‪ ,‬אביע חידות מני קדם‪ ,‬אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו‪ ,‬לא נכחד‬
‫מבניהם לדור אחרון‪ ,‬מספרים תהילות ה' ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה‪ ,‬ויקם עדות ביעקב‬
‫ותורה שם בישראל‪ ,‬אשר צווה את אבותינו להודיעם לבניהם‪ ,‬למען ידעו דור אחרון‪ ,‬בנים‬
‫יולדו‪ ,‬יקומו ויספרו לבניהם‪7.‬‬
‫המשורר רואה לו לזכות ולחובה לכרוך יחד את העבר והעתיד למען יהיו חלק בלתי נפרד בתודעת‬
‫הדור החי וגדל בהווה‪ .‬סקירת קורות העבר למען תשמש דוגמה לדור הגדל בהווה היתה קיימת‬
‫בסיכומים שנערכו בעל פה קבל עם‪" :‬וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד‬
‫תומם [‪ ]…‬שאל אביך ויגדך‪ ,‬זקניך ויאמרו לך בהנחל עליון גויים בהפרידו בני אדם‪ ,‬יצב גבולות‬
‫עמים למספר בני ישראל"‪ 8.‬הנוכחים במעמד זה‪ ,‬הם‪ ,‬בניהם ובני בניהם‪ ,‬היו המקור לתודעה‬
‫ההיסטורית החזקה של הדורות שבאו אחריהם‪.‬‬
‫דינור‪ 9‬טוען שדברי הנבואה אינם אמצעי להבנת ההיסטוריה‪ ,‬אך הבנת ההיסטוריה תביא את‬
‫הלומד לתפיסת העוצמה הנבואית וכפי שרש"י כותב‪" :‬כל נבואה ונבואה לפי צורך השעה והדור‬
‫והמעשה"‪ 10.‬כל נבואה נאמרה בהקשר למאורע היסטורי שקרה במקום ובזמן מסוימים‪ .‬אם יחסי‬
‫המקום והזמן אינם מתבהרים‪ ,‬הלימוד מפסיק להיות משמעותי‪ .‬כיצד יכול הלומד להבין את‬
‫מלחמות אשור‪ ,‬בבל ומצרים מבלי לזהות את מיקומם הגיאוגרפי ואת ניסיונות ההתקשרות‬
‫בבריתות של עמי האזור‪11.‬‬
‫ורגון ‪ 12‬מסביר בספרו את חשיבות הצד הגיאוגרפי וההיסטורי בלימוד המקרא כמסייעת להבנת‬
‫המסר המקראי‪ .‬לדעתו על לומד המקרא ללמוד להכיר ולהוקיר את העיסוק בגיאוגרפיה‬
‫ובהיסטוריה של ימי המקרא‪ .‬ההכרה של המציאות הגיאוגרפית וההיסטורית נותנת משמעות‬
‫להבנת הכתובים‪.‬‬
‫סוקול מתאר את הפרשן הדתי‪-‬מודרני הנעזר בלימוד המקרא במרכיב ההיסטורי‪:‬‬
‫‪He understands that the text and its author is the product, at least in part if not‬‬
‫‪in whole, of certain social forces as well […], if this modern belief in the‬‬
‫‪religious significance of the text is a belief that the text is a human record of‬‬

‫‪ 7‬תהילים עח‪ ,‬ב‪-‬ו‪.‬‬
‫‪ 8‬דברים לא‪ ,‬ל – לב‪ ,‬ח‪.‬‬
‫‪ 9‬ב"צ דינור‪" ,‬הסיטואציה הנבואית קביעתה וערכה בהבנת דברי הנבואה ומשמעותה כמקור היסטורי"‪ ,‬במקרא‬
‫ובדורותיו מחקרים ועיונים‪ .‬מוסד ביאליק‪ ,‬ירושלים תשל"ז‪ ,‬עמ' ‪.189-196‬‬
‫‪ 10‬רש"י (לעיל הערה ‪.)1‬‬
‫‪ 11‬מלכים ב י"ז‪ ,‬ג‪-‬ו‪ :‬אחז מלך יהודה‪ ,‬מבקש עזרת אשור נגד מלך ישראל ומלך ארם‪ .‬בסופו של דבר אחז משתעבד‬
‫לאשור השתעבדות מדינית והשתעבדות דתית; מלכים ב י"ח‪ ,‬כא‪ :‬הושע בן אלה מבקש עזרת מלך מצרים נגד מלך‬
‫אשור‪ .‬מלך אשור מגלה את ישראל; מלכים ב כ‪ ,‬יב‪-‬יז‪ :‬חזקיהו בוטח במלך מצרים שיבוא לעזרתו נגד מלך אשור‪.‬‬
‫מלך מצרים לא בא לעזרת יהודה‪ .‬מלכים ב כ‪ ,‬יז‪ :‬חזקיהו כורת ברית עם מלך בבל נגד אשור‪ ,‬והנביא ישעיהו מנבא‬
‫לחזקיהו "הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך‪ ,‬ואשר אצרו אבתיך עד היום הזה בבלה לא יותר דבר"‬
‫‪ 12‬ש' ורגון‪" ,‬ההיבט הגיאוגרפי וההיסטורי בלימוד המקרא בישיבות תיכוניות"‪ ,‬ניב המדרשיה‪ ,‬כד–כה (תשנ"ג)‪ ,‬עמ'‬
‫‪.191–173‬‬

‫אתר דעת * לימודים * גיליון ‪ * 17‬תשפ"א * ‪2020/21‬‬

‫עמוד ‪3‬‬

‫‪some kind of encounter with the divine, then he would certainly believe that the‬‬
‫‪text is history bound […] Such diverse thinkers as S.R.Hirsch, Frenz‬‬
‫‪Rosenzweig and Joseph Soloveitchik amongst many others would fit this‬‬
‫‪category.13‬‬

‫יהיו שיגידו שפירושו האמיתי של לימוד מקרא הוא לא הבנת ההתרחשויות ההיסטוריות כי אם‬
‫העברת המסר המרכזי של הנבואה‪ .‬כלומר‪ ,‬הדרישה של הנביא כלפי דורו וכלפי הדורות הבאים רק‬
‫היא תיחשב לתלמיד כמי ששנה תלמודו והצליח‪ .‬אפשר להתווכח עם גישה זו ולטעון שהלימוד צריך‬
‫לכלול את שני הענפים‪ :‬הפנמת ערכי האמונה הנצחיים של המקרא באמצעות העמקה וניתוח‬
‫האירועים ההיסטוריים‪.‬‬

‫היסוד ההיסטורי בנבואות ירמיהו‬
‫בחינוך הממלכתי והממלכתי‪-‬דתי התלמיד נקלע במקרים רבים למצוקה אמיתית‪ ,‬הוא מחויב‬
‫ללמוד טקסט שאין לו עניין בו‪ .‬הוראת הנבואות בתוך מסגרת של סדר היסטורי הגיוני יחד עם‬
‫הבהרת מאורעות התקופה והדגשת האירועים המדיניים המיוחדים‪ ,‬שעוררו את הנביא לדבר דבריו‬
‫מצילים את הדברים מסתמיות‪ .‬נבואות המאורגנות על פי סידרם הכרונולוגי ועל פי המלכים‬
‫שבימיהם הנבואות נאמרו הופך את הטקסט לכזה ה"מדבר" אל התלמיד‪ ,‬והתוצאה היא שהתלמיד‬
‫סופג את ערכי היהדות‪.‬‬
‫ידע על המערך ההיסטורי חשוב במיוחד במקרה של הנביא ירמיהו‪ .‬הנביא שהיה מעורב בזירה‬
‫הלאומית ובזירה הבינלאומית בתקופה שבה המזרח הקדום עובר זעזועים קשים‪ .‬מלכות אשור‬
‫מתמוטטת‪ ,‬הבבלים והמצרים מתחרים על מילוי החלל המדיני וכיבוש שטחי הפקר שנוצרו‬
‫כתוצאה מהתמוטטות השלטון המרכזי‪ 14.‬ירושלים נסחפת‪ ,‬בלית ברירה‪ ,‬לתוך ההתמודדות‬
‫הצבאית עד שהיא נופלת קורבן בשנת ‪ 586‬לפנה"ס שהיא שנת ‪ 3338‬לבריאת העולם לאימפריה‬
‫הבבלית‪ 15.‬אנו עדים לאחד הפרקים הטראגיים בתולדות עם ישראל‪ .‬ירושלים נכבשת על ידי‬
‫הבבלים בחודש תמוז‪ 16.‬ובית המקדש נשרף בחודש אב‪17.‬‬
‫במשך כל השנים האלה ירמיהו לא חי במגדל שן‪ ,‬הוא חי בתוך עמו ומנסה לשכנע אותם בתוכחותיו‪.‬‬
‫ירמיהו הוא גם נביא לגויים וכאשר מגיעים שליחים מטעם מלכי הסביבה לירושלים להיוועץ‬
‫בצדקיהו בדבר ההכנות לקראת המרד נגד בבל‪ ,‬מופיע ירמיהו כאשר מוסרות ומוטות על צווארו‪18.‬‬
‫הוא מסביר שההיסטוריה העולמית מועצבת בידי האל‪ ,‬ומזמן לזמן הוא מוסר את השלטון לעם‬
‫אחר וכעת תו רו של מלך בבל‪ .‬הוא מדגיש שרק הגוי אשר יביא את צווארו בעול מלך בבל יחיה‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫‪M, Sokol, "How Do Modern Jewish Thinkers Interpret Religious Texts", Modern Judaism, Oxford‬‬
‫‪University Press, (Feb.,1993) Vol. 13 No. 1, p. 36.‬‬
‫‪ 14‬א‪ .‬מלמט‪ ,‬ההיסטוריה של עם ישראל‪ :‬ימי המלוכה – היסטוריה מדינית‪ ,‬תל‪-‬אביב תשמ"ב‪ ,‬עמ' ‪.251-248‬‬
‫‪15‬‬
‫‪E, Shulman, "The Sequence of Events in the Old.Testament", Investment Co. of Bank Hapoalim and‬‬
‫‪Ministry of Defense Publishing House, 1987.‬‬
‫‪ 16‬ירמיהו נב‪ ,‬ה‪.‬‬
‫‪ 17‬ירמיהו נב‪ ,‬יב‪-‬יג‪.‬‬
‫‪ 18‬ירמיהו כז‪ ,‬ג‪-‬ח‪.‬‬

‫אתר דעת * לימודים * גיליון ‪ * 17‬תשפ"א * ‪2020/21‬‬

‫עמוד ‪4‬‬

‫ירמיהו מנתח בצורה היסטורית–פרקטית את המציאות המדינית הזמנית‪" :‬ואל צדקיה מלך יהודה‬
‫דברתי ככל הדברים האלה לאמר הביאו את צואריכם בעל מלך בבל ועבדו אתו ועמו וחיו"‪19.‬‬
‫ורגון מתאר בראיון עם לאה מזור את הבעיה המדינית שירמיהו עומד מולה‪:‬‬
‫עומד נביא מול חברה שיש בה‪ ,‬לפני חרבן הבית‪ ,‬ויכוח מדיני בין עמדת ירמיהו הנביא‬
‫החוזה את הכיבוש הבבלי‪ .‬הוא בטוח שהאויב הבבלי יבוא לאזור ויכבוש את ממלכת‬
‫יהודה‪ .‬מולו עומד בראש מפלגה אחרת חנניה בן עזור‪ ,‬שהוביל קו אקטיביסטי של‬
‫לאומיות זקופת קומה וביטחון‪ .‬הוא סבר שהאימפריה הבבלית עומדת ליפול‪ .‬ירמיהו ניסה‬
‫להוביל גישה שביקשה לכופף את זקיפות הקומה הזאת לטובת הישרדות ואוטונומיה‬
‫יהודית תחת שלטון זר‪ .‬הרגע שבו עומדים שני הנביאים במאבק רעיוני מול‬
‫המלך הוא רגע דרמטי‪ .‬מדוע לא הזכיר בעל ספר מלכים את ירמיהו‪ ,‬שהיה נביא דומיננטי‬
‫בימי מלכי יהודה האחרונים? [‪ ]…‬מצאתי את תשובות המדרשים ולא מצאתי פתרון שהניח‬
‫את דעתי‪ .‬באותם ימים התגלגל לידי ספר של יוסף קלאוזנר‪ .‬הוא העלה סברה‪ ,‬שעורך ספר‬
‫מלכים היה שייך לקבוצה הרעיונית של חנניה בן עזור‪ ,‬ומכיוון שירמיהו הוביל רעיון של‬
‫כניעה‪ ,‬הוא לא הזכיר אתו בספרו אשר ערך‪ .‬לימים למדתי שיוסף קלאוזנר השתייך פוליטית‬
‫למחנה הימני‪ ,‬הרביזיוניסטי במדינת ישראל‪ .‬יש להניח שהוא סבר שירמיהו הוא המקביל‬
‫למנהיגי ההגנה שכופפו קומתם בפני השלטון הבריטי‪ ,‬ולכן לא מצא אותו ראוי להיכנס‬
‫לספרו‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫הנביא מצטייר כפוליטיקאי המייעץ למלכים לקבל החלטות מדיניות‪ ,‬אך אין הוא מפריד בין המצב‬
‫המדיני הקשה והמצב הדתי‪ -‬מוסרי הלקוי‪ .‬ירמיהו הבין שגם אם באופן היפותטי יש סיכוי מבחינה‬
‫מדינית–פוליטית להצליח במרד נגד בבל‪ ,‬על פי חשבון גמול ועונש מרד פירושו איבוד לדעת‪ .‬מצד‬
‫אחד ירושלים חרבה משום שמרדו בנבוכדנאצר נגד עצת ירמיהו‪ ,‬אך מצד אחר ירושלים חרבה‬
‫כעונש על חטאות מנשה ועם ישראל‪ 21.‬הנביא הוא יועץ מדיני המנסה להדריך את העם בעניינים‬
‫מדיניים ומוסריים‪.‬‬
‫שמירת הקשר בין ספר מלכים לבין ספר ירמיהו מבהיר את הרצץ הכרונולוגי של האירועים‬
‫ההיסטוריים‪ ,‬והרי הספרים נכתבו על ידי מחבר אחד‪" :‬ירמיהו כתב ספרו וספר מלכים וקינות"‪22.‬‬
‫המחשת ההתפלגות המשפחתית – מפלגתית בירושלים בספרים ירמיהו ומלכים ב מקרב את העבר‬
‫הרחוק‪ ,‬ומסייע ללומד ליצור בדמיונו את תמונת המקום‪ ,‬הזמן והאנשים שחיו באותו דור‪.‬‬

‫‪ 19‬ירמיהו כז‪ ,‬יא‪-‬יב‪.‬‬
‫‪ , https://mikrarevivim.blogspot.com/2011/10/blog-post_12.html#more 20‬נדלה ב‪ -‬י"ד אייר תשע"ט‪.‬‬
‫‪ 21‬מלכים ב יא‪ ,‬יא‪-‬יב‪.‬‬
‫‪ 22‬בבלי‪ ,‬בבא בתרא טו‪ ,‬ע"א‬

‫אתר דעת * לימודים * גיליון ‪ * 17‬תשפ"א * ‪2020/21‬‬
‫עכבור‪23‬‬

‫משפחת שפן‬

‫משפחת‬

‫פקידי השרות האזרחי‬

‫שרי החיילים‬

‫שפן‬

‫הסופר‪24‬‬

‫עמוד ‪5‬‬

‫עכבור בן‬

‫מיכיהו‪25.‬‬

‫אלנתן בן‬

‫עכבור‪27‬‬

‫אחיקם בן‬

‫שפן‪26‬‬

‫אלעשה בן‬

‫שפן‪28‬‬

‫כניהו בן‬

‫גמריהו בן‬

‫שפן‪30‬‬

‫ אשתו של המלך יהויקים‪.‬‬‫נחושתא בת‬
‫אפשר שאשת יהויקים ממשפחת עכבור‪ ,‬ופרעה‬
‫נכה מעלהו לשלטון כנראה בגלל קשריו עם‬
‫משפחה זו‪.‬‬

‫מיכיהו בן גמריהו בן‬
‫יאזניהו בן‬
‫גדליהו בן‬

‫אלנתן‪29‬‬
‫אלנתן‪31‬‬

‫שפן‪32‬‬

‫שפן‪33‬‬

‫אחיקם‪34‬‬

‫לפנינו שושלת משפחתית שבניה לפי רביב‪ 35‬אלנתן בן עכבור היה כנראה שר צבא‬
‫נושאות משרות גבוהות בשרות ונשלח על ידי יהויקים להחזיר את אוריהו הנביא‬
‫האזרחי‪ .‬משפחה זו נוטה לצד בבל ממצרים‪ .‬כניהו בן אלנתן‪ ,‬שנזכר בחרסי לכיש‪36‬‬
‫היה שר צבא בימי צדקיהו‪ ,‬וירד מצרימה לבקש‬
‫ומקורבת לנביא ירמיהו‪.‬‬
‫עזרה מפני הבבלים המתקרבים‪.‬‬
‫לפנינו משפחה פרו – מצרית המתנגדת לחוג‬
‫הנביאים המקורב לירמיהו‪.‬‬
‫לוח ‪ :1‬ההתפלגות המשפחתית‬
‫ירמיהו מעורב באירועים חשובים לאורך תקופת מלכותם של יאשיהו‪ ,‬יהואחז‪ ,‬יהויקים‪ ,‬יהויכין‬
‫וצדקיהו‪:‬‬
‫ימי יאשיהו‪ :‬ספר התורה נמצא בבית המקדש ונכרתה הברית לפני ה'‪" :‬ויגד שפן הספר למלך לאמר‬
‫ספר נתן לי חלקיה הכהן ויקראהו שפן לפני המלך ויהי כשמע המלך את דברי ספר התורה ויקרע‬
‫את בגדיו";‪" 37‬ויעמד המלך על העמוד ויכרת את הברית לפני ה' [‪ ]…‬ויעמד כל העם בברית";‪" 38‬ויצו‬

‫‪ 23‬מלמט‪( ,‬לעיל הערה ‪.)14‬‬
‫‪ 24‬מלכים ב כב‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ 25‬שם כב‪ ,‬יב; א‪ .‬מלמט‪" ,‬אלנתן בן עכבור והנביא אוריהו מקרית יערים"‪ ,‬ידיעות החברה הישראלית לחקירות ארץ‬
‫ישראל ועתיקותיה י"ד‪ ,‬ירושלים תש"ח‪.‬‬
‫‪ 26‬ירמיהו כו‪ ,‬כד‪.‬‬
‫‪ 27‬שם‪ ,‬כו‪ ,‬כב; לו‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ 28‬שם‪ ,‬כט‪ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ 29‬שם‪ ,‬כו‪ ,‬כב‪.‬‬
‫‪ 30‬שם‪ ,‬לו‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ 31‬מלכים ב כד‪ ,‬ח‪.‬‬
‫‪ 32‬ירמיהו לו‪ ,‬ט‪-‬יא‪.‬‬
‫‪ 33‬יחזקאל ח‪ ,‬יא‪.‬‬
‫‪ 34‬ירמיהו מ‪ ,‬ז; מלכים ב כה‪ ,‬כב‪.‬‬
‫‪ 35‬ח' רביב כתובות מתקופת המלוכה בישראל‪ ,‬מרכז שז"ר להעמקת התודעה ההיסטורית היהודית‪ ,‬ירושלים תשל"ה‪,‬‬
‫עמ' ‪.52-47‬‬
‫‪ 36‬עשרים ושניים חרסים נמצאו בלכיש בין השנים ‪ ,1935-1966‬ונכתבו בידי הושעיהו שהיה ככל הנראה ממונה על‬
‫אחת המצודות בסביבה‪ .‬המכתבים מעידים שמבצרו של הושעיהו נפל לפני לכיש‪ ,‬והוא ברח ללכיש והובא לחקירה‬
‫על תפקודו בזמן המלחמה‪ .‬ראו בהרחבה להלן‪ ,‬עמ' ‪.12‬‬
‫‪ 37‬מלכים ב כב‪ ,‬י‪-‬יג‪.‬‬
‫‪ 38‬שם כג‪ ,‬ג‪.‬‬

‫אתר דעת * לימודים * גיליון ‪ * 17‬תשפ"א * ‪2020/21‬‬

‫עמוד ‪6‬‬

‫המלך את כל העם לאמר עשו פסח לה' אלהיכם ככתוב על ספר הברית הזה"; ‪" 39‬ושלשים ואחת‬
‫שנה מלך בירושלם"‪40.‬‬
‫את הרפורמה הדתית שלקח המלך יאשיהו על עצמו מבשר ירמיהו בתכנית קצרה ונמרצת‪ :‬יש‬
‫לנתוש ולנתוץ להאביד ולהרוס אך גם לבנות ולנטוע‪ .41‬המלך הצעיר והנביא הצעיר צועדים יחד‬
‫בדרך הקשה אל המשימה הכפולה‪ .‬יאשיהו משחזר את המעמד בערבות מואב ומחדש את הברית‬
‫שנכרתה בערבות מואב בין ה' לעם על ידי משה‪ .42‬באספת‪-‬עם חגיגית יאשיהו קרא באוזני העם את‬
‫דברי ספר הברית ונכרתה ברית בין ה' לישראל‪ .‬ירמיהו היה בלי ספק בין הנביאים שהיו באותו‬
‫מעמד‪ .‬ירמיהו העריך את הברית הזאת כמאורע כביר‪ ,‬והוא הולך מעיר לעיר לקרוא לפני העם את‬
‫דברי הברית‪ ,‬ומכריז‪" :‬ארור האיש אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת"‪ 43.‬במשך כל ימי מלכותו‬
‫של יאשיהו ירמיהו מהוה עזר כנגד שלא יסולא בפז לפעילות המלך‪.‬‬
‫בשלביה הראשונים של הרפורמה של יאשיהו‪ 44,‬ירמיהו יוצא למסע מפרך להחזיר את עשרת‬
‫השבטים כדי להשיג את היעד של אחוד שתי הממלכות העבריות על יסודות התורה‪ 45.‬הנביא‬
‫נצטווה‪" 46:‬הלך וקראת את הדברים האלה צפונה"‪ .‬פרושו של רש"י ד"ה הלוך וקראת‪" 47:‬הלוך‬
‫כתרגומו אזיל‪ ,‬לשון צווי כאן ציווהו לילך ולחזור עשרת השבטים בימי יאשיהו"‪.‬‬
‫ירמיהו היה איש צעיר בזמן נבואה זו ומסוגל היה לשליחות זו‪ .‬אין ספק‪ ,‬שהדרך היתה כרוכה‬
‫בקשיים‪ ,‬אך אדם צעיר הדבק במשימה עשוי להתגבר על הקשיים‪ .‬ירמיהו יוצא להשיב את עשרת‬
‫השבטים לארץ בשליחות ה'‪ ,‬ובוודאי קבל יפוי כח מלא מהמלך יאשיהו שהרי היה שליח מטעם‬
‫המלכות‪.‬‬
‫בימי יאשיהו‪ ,‬לראשונה מאז תקופת דוד ושלמה‪ ,‬ירושלים היא שוב מרכז מדיני של גוף ממלכתי‬
‫גדול ומרכז דתי לשבטי הדרום והצפון גם יחד‪ ,‬אולם ימי הרווחה לא ארכו‪ .‬הכסופים להחייאת‬
‫מדינה במתכונתה של ממלכת דוד נגוזו בשנת ‪ 609‬לפנה"ס ‪ 3316 -‬לבריאת העולם‪ ,‬בקרב מגידו‬
‫פרעה נכה עלה עם צבאו ממצרים דרך יהודה בכיוון לפרת נגד בבל‪ .‬יאשיהו ממהר לעמק יזרעאל‪,‬‬
‫מגייס את צבא יהודה וחוסם את בקעת מגידו בניסיון לעצור את צבא מצרים‪ .‬יאשיהו נהרג בקרב‪.‬‬
‫ירמיהו חבר את ספר הקינות‪ 48‬בעקבות מותו של יאשיהו על ידי פרעה נכה במגידו ‪49.‬‬
‫‪ 39‬שם כג‪ ,‬כא‪.‬‬
‫‪ 40‬לעיל הערה ‪35‬‬
‫‪ 41‬ירמיהו א‪ ,‬י‪.‬‬
‫‪ 42‬דברים כח‪ ,‬סט‪.‬‬
‫‪ 43‬ירמיהו יא‪ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ 44‬בעוד הבבלים נלחמים באשורים הורגשה רווחה ביהודה ונולדה צפייה לחרות מעול אשור‪ .‬שנות מלכותו‬
‫של יאשיהו היו שנים של שלוה מדינית ביהודה‪ ,‬ובשנת ‪ 625‬לפנה"ס ‪ – 3300‬לבריאת העולם גברה האמונה‬
‫בעצמאות דתית ומדינית‪.‬‬
‫‪ 45‬בבלי‪ ,‬מגילה יד‪ ,‬ע"ב‪" :‬שהלך להחזיר את עשרת השבטים"; בבלי ערכין לג‪ ,‬ע"א‪" :‬ירמיהו החזירן ויאשיהו בן‬
‫אמון מלך עליהן"‪.‬‬
‫‪ 46‬ירמיהו ג‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ 47‬רש"י‪ ,‬שם‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ 48‬דברי הימים ב לה‪ ,‬כה‪.‬‬
‫‪ 49‬במלכים ב כג‪ ,‬כט‪-‬ל‪ ,‬ודברי הימים ב ל"ה‪ ,‬יט‪-‬כד‪ ,‬פרעה נכה מלך מצרים יוצא לעזרת מלך אשור נגד מלך בבל‪.‬‬
‫ראו מאמרו של א' מלמט‪" ,‬מלחמותיה האחרונות של ממלכת יהודה"‪ ,‬היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא‬
‫(עורך‪ :‬יעקב ליוור) מכללת הרצוג דעת (תשכ"ה)‪ ,‬עמ' ‪( .314 -296‬לעיל הערה ‪.)22‬‬
‫‪ http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=666‬נדלה ב – כ"ט אייר תשע"ט‪.‬‬
‫יאשיהו מנסה לעצור בעד הצבא המצרי ונהרג במגידו‪.‬‬

‫אתר דעת * לימודים * גיליון ‪ * 17‬תשפ"א * ‪2020/21‬‬

‫עמוד ‪7‬‬

‫ימי יהואחז‪ :‬תקופת הזוהר האחרונה בימי בית ראשון‪" :‬בן עשרים ושלש שנה יהואחז במלכו‬
‫ושלשה חדשים מלך בירושלם [‪ ]…‬ויאסרהו פרעה נכה"‪ 50.‬פרעה נכה שליט מצרים ומערב אסיה קבע‬
‫את מטהו בריבלה‪ 51.‬כאשר בא אליו יהואחז לקחו פרעה בשבי למצרים‪ .‬יהואחז מת בשביו‪ .‬פרעה‬
‫נכה המליך את אליקים‪ ,‬והסב את שמו ליהויקים להדגיש כי השליט החדש כפוף לרצונותיו של מלך‬
‫מצרים‪.‬‬
‫ימי יהויקים‪ :‬רק חודשים מועטים עברו מזמן הקרב במגידו‪ .‬הארץ עדיין מלאה קינות על מותו של‬
‫המלך‪ .‬פרעה נכה מלך מצרים ממליך את יהויקים תחת אחיו יהואחז‪ ,‬שהומלך על ידי עם הארץ‬
‫למרות שיהויקים הבכור‪ .‬יש להניח שמידותיו או השקפותיו לא ישרו בעיני העם‪ ,‬שהרי למרות שהיה‬
‫בכור לא הומלך‪ .‬מדברי חז"ל‪" :‬אין מושחין מלך אלא מפני המחלוקת [‪ ]…‬יהואחז מפני יהויקים‬
‫שהיה גדול ממנו שתי שנים"‪ 52.‬יהויקים בן יאשיהו הומלך על ידי פרעה נכה המעניש את יהודה‬
‫בעקבות המלכת יהואחז‪ ,‬שכנראה יצג את הקו האנטי‪-‬מצרי בעקבות אביו יאשיהו‪ 53.‬יהודה הפכה‬
‫להיות לארץ חסות של מצרים‪ ,‬ומבחינה מדינית יהויקים והמוני העם השליכו יהבם על מצרים‬
‫שתבטיח את קיום המדינה‪ .‬לקשר בין יהודה למצרים היו תוצאות הרות גורל‪ .‬התיקונים של‬
‫יאשיהו נמחו כליל‪ .‬העם שנתון היה תחת שעבוד מדיני הפך אדיש לענייני דת ומוסר‪54.‬‬
‫יהויקים שהומלך על ידי מלך מצרים שומר אמונים לברית עם מצרים ולוקח חלק במרידות‬
‫שמצרים חרחרה באזור‪ .‬אך בשנתו הרביעית של יהויקים חל שינוי במצב המדיני באזור שבין הפרת‬
‫לבין גבול מצרים‪ .‬נבוכדנאצר השתלט על רב ארצות המזרח הקדום וניכרת הסכנה המאיימת על‬
‫יהודה‪ .‬מפנה זה בא לביטוי בנבואות ירמיהו בפרק כה ‪ -‬נבואת כוס יין החמה‪ ,‬ובפרק לו ‪ -‬קריאת‬
‫המגילה בפני יהויקים‪.‬‬
‫חז"ל תמצתו רעיון זה בסדר עולם רבה‪ ,‬סוף פרק כד‪" :‬בשנת ארבע ליהוקים נתחתם גזר דינן של‬
‫ישראל לגלות ועל ירושלים לשתות את כוס היין החמה"‪.‬‬
‫המפנה המכריע בגורלה של ירושלים חל עם קרב כרכמיש‪ 55‬בשנת ‪ 605‬לפנה"ס ‪ 3319 -‬לבריאת‬
‫העולם‪ .‬בהתמודדות שבין בבל למצרים על השליטה באזור נוחלת מצרים מפלה קשה‪ 56.‬ירמיהו‬
‫רואה בכך מאורע מכריע בעל משמעות עליונה ‪ -‬בבל היא הגוי מצפון שניבא עליו‪ 57,‬ונבוכדנאצר הוא‬
‫שליחו של ה'‪ .‬השאלה הפוליטית‪ ,‬מצרים או בבל נעשתה חריפה וממשית‪ .‬גם על פי רש"י וגם על פי‬
‫אברבנאל יהויקים מורד במלך בבל‪" :‬בימיו עלה נבכדנאצר מלך בבל ויהי לו יהויקים עבד שלש‬
‫שנים וישב וימרד בו"‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫‪ 50‬מלכים ב כג‪ ,‬לא‪-‬לד‪.‬‬
‫‪ 51‬שם כג‪ ,‬לג‪.‬‬
‫‪ 52‬בבלי‪ ,‬הוריות יא‪ ,‬ע"ב‪.‬‬
‫‪ 53‬דברי הימים ב לו‪ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ 54‬השפעת הדת המצרית מתחזקת מתוך תקוה שהעול המדיני והכלכלי יוקל‪ .‬פרק מד‪ ,‬יז בירמיהו מספר על היהודים‬
‫היושבים בארץ מצרים ועובדים עבודה זרה‪.‬‬
‫‪ 55‬העיר כרכמיש עמדה על שפת נהר פרת כמאה קילומטרים צפונית‪-‬מזרחית לעיר חלב שבסוריה‪ .‬שם המקום כיום‬
‫ג'ראבלוס‪.‬‬
‫‪ 56‬מלכים ב כד‪ ,‬ז‪" :‬ולא הסיף עוד מלך מצרים לצאת מארצו כי לקח מלך בבל מנחל מצרים עד נהר פרת כל אשר היתה‬
‫למלך מצרים"‪.‬‬
‫‪ 57‬ירמיהו נ‪ ,‬מא‪.‬‬
‫‪ 58‬שם כד‪ ,‬א‪-‬ו‪.‬‬

‫אתר דעת * לימודים * גיליון ‪ * 17‬תשפ"א * ‪2020/21‬‬

‫עמוד ‪8‬‬

‫ירמיהו מזהיר מה צפוי לעמי האזור אם ימרדו בנבכדנאצר מלך בבל‪:‬‬
‫בראשית ממלכת יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היה הדבר אל ירמיה מאת ה' לאמר כה‬
‫אמר ה' אלי עשה לך מוסרות ומטות ונתתם על צוארך ושלחתם אל מלך אדום ואל מלך מואב‬
‫ואל מלך בני עמון ואל מלך צר ואל מלך צידון [‪ ]…‬ועתה אנכי נתתי את כל הארצות האלה‬
‫ביד נבוכדנאצר מלך בבל [‪ ]…‬ועבדו אתו כל הגויים [‪ ]…‬והיה הגוי והממלכה אשר לא עבדו‬
‫אתו [‪ ]…‬בחרב וברעב ובדבר אפקד על הגוי ההוא‪59.‬‬
‫משפחת שפן שהיו מחסידי ירמיהו הגנו עליו פעמיים מעונש מות‪ .‬ירמיהו מזהיר את העם מפני דרכו‬
‫הנלוזה של המלך יהויקים ומנבא‪" :‬ונתתי את הבית הזה כשלה"‪ 60.‬המלך והשרים דנים אותו‬
‫למיתה‪" :‬אך יד אחיקם בן שפן הייתה את ירמיהו לבלתי תת אותו ביד העם להמיתו"‪ 61 .‬בפעם‬
‫השנייה כאשר ברוך בן‪-‬נריה קרא את מגילת הספר של ירמיהו‪ 62.‬המגילה הכילה דברי אזהרה לעם‬
‫מהדרך בה הולך המלך ומה צפוי לו ולעם יהודה‪" :‬ויהי בשנה החמישית ליהויקים בן יאשיהו [‪]…‬‬
‫ויקרא ברוך בספר את דברי ירמיהו בית ה' בלשכת גמריהו בן שפן"‪ 63 .‬כאשר מיכיהו בן גמריהו בן‬
‫שפן שומע את דברי הנביא‪ ,‬הוא מבקש להביא את דבר הנביא לפני המלך‪ .‬יהויקים שומע את דברי‬
‫ירמיהו‪ ,‬ושורף את המגילה פרק אחר פרק‪" .‬וגם אלנתן ודליהו וגמריהו [בן שפן] הפגעו במלך לבלתי‬
‫שרוף את המגלה ולא שמע אליהם"‪ 64.‬בתום הקריאה הוא מצווה לאסור את ירמיהו ואת ברוך‪,‬‬
‫אולם הם ניצלו – "ויסתירם ה'"‪65.‬‬
‫בימי יהויכין‪" :‬ושלשה חדשים מלך בירושלם";‪" 66‬בעת ההיא עלה עבדי נבוכדנאצר מלך בבל‬
‫ירושלים ותבא העיר במצור‪ ]…[ 67‬ויצא יהויכין מלך יהודה על מלך בבל [‪ ]…‬ויקח אתו מלך בבל"‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫בכסלו שנת ‪ 598‬לפנה"ס יצא נבוכדנאצר במסע ליהודה (כ‪ (1,600-‬ונטה את מחנהו מנגד לירושלים‪.‬‬
‫ב' אדר שנת ‪ 597‬לפנה"ס נלכדה ירושלים לאחר שיהויכין הסגיר עצמו למלך בבל‪69.‬‬
‫בימי צדקיהו‪ :‬צדקיהו בן יאשיהו‪ ,‬שהומלך על ידי נבכדנאצר למלך על יהודה לאחר גלות יהויכין‪,‬‬
‫נשבע לו אך מפר שבועה זו ומורד בבבל‪ 70.‬ירמיהו חוזר ומשמיע חזות של חורבן‪ ,‬שכן אינו רואה כל‬
‫תקוה בעזרתה של מצרים ומנבא‪" :‬כה אמר ה' אלקי ישראל כה תאמרו אל מלך יהודה השלח אתכם‬
‫אלי לדרשני‪ ,‬הנה חיל פרעה היצא לכם לעזרה שב לארצו מצרים‪ ,‬ושבו הכשדים ונלחמו על העיר‬
‫הזאת ולכדה ושרפה באש"‪71.‬‬
‫‪ 59‬ירמיהו כז‪ ,‬ו‪-‬ח‪.‬‬
‫‪ 60‬ירמיהו כו‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ 61‬ירמיהו כו‪ ,‬כד‪.‬‬
‫‪ 62‬ירמיהו לו‪ ,‬ד‪-‬ו‪.‬‬
‫‪ 63‬ירמיהו לו‪ ,‬ט‪-‬י‪.‬‬
‫‪ 64‬ירמיהו לו‪ ,‬כה‪.‬‬
‫‪ 65‬ירמיהו לו‪ ,‬כה‪-‬כו‪.‬‬
‫‪ 66‬מל"ב כ"ד‪ ,‬ח‪.‬‬
‫‪ 67‬ירושלים היתה מבוצרת בימי יאשיהו‪ .‬המלך מנשה בנה חומה חיצונית מסביב לירושלים (דברי הימים ב לג‪ ,‬יד)‬
‫והחומה היתה מפורסמת בעוצמתה‪ .‬באיכה ד‪ ,‬יב נאמר‪" :‬לא האמינו מלכי הארץ וכל ישבי תבל‪ ,‬כי יבוא צר ואויב‬
‫בשערי ירושלים"‪.‬‬
‫‪ 68‬מל"ב כד‪ ,‬יא‪-‬יב‪.‬‬
‫‪ 69‬כרוניקה בבלית מימי נבכדנצאר‪" :‬בחודש כסלו גייס מלך אכד את צבאו ויצא אל ארץ חת‪ .‬הוא חנה על עיר יהודה‪.‬‬
‫בחודש אדר יום ב' כבש את העיר ולכד את מלכה‪ .‬מינה בה מלך כלבבו‪ .‬את מנחתה העשירה קיבל והעביר לבבל"‪.‬‬
‫מתוך‪ :‬מ‪ .‬כוגן‪" ,‬אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל מאות ט‪-‬ו לפסה"נ"‪ ,‬מוסד ביאליק‪ ,‬ירושלים תשס"ד‪,‬‬
‫כתובת ‪ ,41‬עמ' ‪.135 – 130‬‬
‫‪ 70‬דברי הימים לו‪ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ 71‬ירמיהו לז‪ ,‬ז‪-‬ח‪.‬‬

‫אתר דעת * לימודים * גיליון ‪ * 17‬תשפ"א * ‪2020/21‬‬

‫עמוד ‪9‬‬

‫המצור החל ב‪-‬י בטבת בשנה התשיעית לצדקיהו‪" 72:‬בשנה התשיעית לצדקיהו מלך יהודה בחדש‬
‫העשירי בא נבכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו אל ירושלם ויצרו עליה"‪73.‬‬
‫העיר הובקעה ב‪-‬ט תמוז בשנה אחת עשרה לצדקיהו‪" :‬בעשתי עשרה שנה לצדקיהו בחדש הרביעי‬
‫בתשעה לחדש הבקעה העיר"‪74.‬‬
‫המצור נמשך ‪ 18‬חודשים בהפסקה קצרה כשהכשדים הפסיקו את המצור כדי להלחם במצרים‬
‫שיצאה לעזרת יהודה‪" 75:‬ויתפשו את המלך ויעלו אותו אל מלך בבל רבלתה וידברו אתו משפט‬
‫[‪ ]…‬וישרף את בית ה' ואת בית המלך;‪" 76‬ואת בית המלך ואת בית העם שרפו הכשדים באש ואת‬
‫חומות ירושלים נתצו"‪77.‬‬
‫כאשר נבוזראדן מציע לירמיהו ללכת עם הגולים לבבל או להישאר עם גדליהו בן אחיקם‪ ,‬הנביא‬
‫מעדיף ללכת למצפה אל גדליהו כי הוא ממשפחת שפן מנאמני תורת ה' ומתומכי ירמיהו‪" :‬ויבא‬
‫ירמיהו אל גדליהו בן אחיקם המצפתה וישב אתו בתוך העם הנשארים בארץ"‪78.‬‬

‫ממצאים ארכיאולוגיים וחשיבותם בהוראת המקרא‬
‫ממצאים ארכיאולוגים השופכים אור על פעולותיהם של מלכי יהודה ממחישים ללומד מי הכוחות‬
‫הפועלים בזירה המקומית וחשובים לתהליך הלמידה‪ .‬שרפשטיין‪ 79‬כותב שלימוד המקרא בעזרת‬
‫תגליות ארכיאולוגיות‪ ,‬המפיצות אור על תולדות התקופה משפיע על ההבנה המושכלת של הלומד‪.‬‬
‫הגילויים הארכיאולוגיים‪ ,‬שנחשפו בשנים האחרונות שופכים אור על פרשיות חשובות מימיה‬
‫האחרונים של מלכות יהודה‪ .‬לימוד המקרא תוך כדי ציון גילויים ארכיאולוגיים מתקופות שונות‬
‫הופך את הלימוד לחוויה מוחשית בלתי נשכחת‪ .‬התמונה ההיסטורית של עם ישראל מתקופות אלה‬
‫מתממשת והתלמיד "רואה" את בני הדור בצורה כמעט בלתי אמצעית‪.‬‬
‫לדעת מלמט ‪ 80‬סיפור המעשה בירמיהו פרק כו‪ ,‬כ‪-‬כד ובתעודות לכיש ‪ 81‬חרס ‪ 3‬הוא אחד‪ .‬מלמט‬
‫משלים את שמו של הנביא ל[אר]יהו‪ .‬כידוע מסופר שם על הנביא אוריהו בן שמעיהו מקרית יערים‬
‫אשר ניבא על ירושלים דברי חורבן כירמיהו‪ .‬הנביא אוריהו נמלט מציפורניו של המלך יהויקים‪.‬‬
‫יהויקים מבקש להתנכל לו ושולח את שר צבאו מצרימה על מנת להחזירו ליהודה‪ .‬הנביא אוריהו‬
‫בן שמעיהו מובא ליהודה ובה מומת‪.‬‬
‫בתעודת לכיש נקרא המפקד הצבאי שנשלח למצרים בשם כניהו בן אלנתן ואילו בירמיהו‪ 82‬נזכר‬
‫במקומו אלנתן בן עכבור‪ .‬הלומדים יזהו את אלנתן בן עכבור כמי שנוכח ביחד עם שרים אחרים‬

‫‪ 72‬מל"ב‪ ,‬כה‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ 73‬ירמיהו לט‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ 74‬ירמיהו לט‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ 75‬שם לז‪ ,‬ה‪.‬‬
‫‪ 76‬מל"ב כ"ה‪ ,‬א‪-‬י‪.‬‬
‫‪ 77‬ירמיהו לט‪ ,‬ח‪.‬‬
‫‪ 78‬שם מ‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ 79‬צ‪ .‬שרפשטיין‪ ,‬דרכי לימוד התנ"ך‪ ,‬ניו יורק‪ ,‬תשי"א‪ ,‬עמ' ‪.60‬‬
‫‪ 80‬א‪ .‬מלמט‪" ,‬מלחמותיה האחרונות של ממלכת יהודה"‪ ,‬י‪ .‬ליוור (עורך)‪ ,‬היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי‬
‫המקרא‪ ,‬ירושלים תשמ"ב‪ ,‬עמ' ‪.302‬‬
‫‪ 81‬תעודות לכיש התגלו ב‪ 1935-‬ליד לכיש צפונית‪-‬מזרחית לעזה של ימינו‪( .‬ראו הערה ‪.)36‬‬
‫‪ 82‬ירמיהו כב‪ ,‬כב‪.‬‬

‫אתר דעת * לימודים * גיליון ‪ * 17‬תשפ"א * ‪2020/21‬‬

‫עמוד ‪10‬‬

‫בלשכת הסופר שבבית המלך בשנה החמישית ליהויקים‪ ,‬כשנודע שם מפי מיכיהו בן גמריהו תוכן‬
‫המגילה של ירמיהו‪ 83.‬זמן קצר אחר כך נמנה אלנתן עם השרים‪ ,‬שהיו עדי ראיה לשריפת מגילתו‬
‫של ירמיהו בידי המלך יהויקים‪ .84‬מיד יראו הלומדים‪ ,‬שבפרשה זו אלנתן בן עכבור מופיע באור‬
‫שונה לגמרי מאשר בסיפור על הנביא אוריהו‪.‬‬
‫קשה לתאר שאלנתן המתמלא צער על שריפת המגילה של ירמיהו יואשם כשותף במעשה הפשע נגד‬
‫הנביא אוריהו‪ .‬לפי בולה‪ 85‬אולי נשתנתה דעתו של אלנתן בן עכבור וחזר בתשובה‪ .‬אולי היה כניהו‬
‫בנו של אלנתן בן עכבור והוחלף שם הבן בשם האב‪ ,‬כלומר הבן ירד מצרימה לבצע את פקודת המלך‪,‬‬
‫לעומתו האב שהיה מתומכיו של הנביאים ירמיהו ואוריהו‪ 86.‬אשר לאב אפשר שהיה זה אלנתן חותנו‬
‫של יהויקים‪ ,‬שאשתו נקראה נחושתא בת אלנתן מירושלים‪ 87.‬הלומדים מקבלים תמונה רחבה של‬
‫ההתרחשויות בירושלים‪ .‬ירמיהו הנביא לא עומד לבדו בהתנגדותו למלך ולשרים‪ .‬המכתבים הבאים‬
‫חושפים את הכוחות הפועלים במאבק‪:‬‬
‫לוח ‪ :2‬גורלו של אוריהו מתומכי ירמיהו שהוביל גישת הישרדות ואוטונומיה יהודית ביהודה‬
‫ירמיהו כו‪ ,‬כ ‪ -‬כד‬

‫חרס מס' ‪ 3‬מלכיש‬

‫"וגם איש היה מתנבא בשם ה' אוריהו בן שמעיהו‬
‫מקרית יערים וינבא על העיר הזאת ועל הארץ‬
‫הזאת ככל דברי ירמיהו‪ ,‬וישמע המלך יהויקים וכל‬
‫גבוריו וכל השרים את דבריו ויבקש המלך המיתו‪,‬‬
‫וישמע אוריהו וירא ויברח ויבא מצרים‪ ,‬וישלח‬
‫המלך יהויקים אנשים מצרים את אלנתן בן עכבור‬
‫ואנשים אתו אל מצרים‪ ,‬ויוציאו את אוריהו‬
‫ממצרים ויביאהו אל המלך יהויקים"‪.‬‬

‫"עבדתך הושעיהו‪ .‬שלח‪ .‬להג[ד] לאדני יאו[ש]‬
‫ישמע‪ .‬אשר שלח‪ .‬אדני לעבדך אמש‪ .‬כי‪ .‬לב‬
‫[ע]בד[ך] דוה‪ .‬וגם כל ספר אשר יבא אלי אם קראתי‬
‫אתה [אף] ראת מנהו כל‪ .‬מאומ[ה] ולעבדך הגד‬
‫לאמר ירד שר הצבא [י]כניהו בן אלנתן לבא‬
‫מצרימה וא[ת] הודויהו בן אחיקם ואנשו שלח‬
‫לקחת מזה וספר [אר]יהו וספר‪…‬הבא אל שלם בן‬
‫ידע מאת הנביא לאמר השמר"‪.‬‬

‫ירמיה ל"ח ‪4‬‬

‫חרס מס' ‪6‬‬

‫"ויאמרו השרים אל המלך יומת נא את האיש הזה‪ ,‬כי שלח אדוני את ספר המלך ואת ספרי השרים‬
‫לאמר קרא נא והנה דברי הנביא לא טובים לרפת‬
‫כי על כן הוא מרפא את ידי אנשי המלחמה"‬
‫ידים‪…‬ועתה אדני הלא תכתב אלהם למה תעשו‬
‫כזאת [אר]יהו‪.‬‬

‫לפנינו מכתבים של הושעיהו‪ ,‬שישב בקרבת לכיש וכנראה היה פקיד זוטר ליאוש שהיה כנראה מפקד‬
‫המבצר בלכיש‪ .‬כנראה המכתב היה בגדר תגובה של הושעיהו למה שקרא במכתבים אשר הועברו‬
‫אליו על ידי יאוש‪ .‬מכתבים אלה כללו את דברי הנביא‪ .‬דברי הושעיהו הם הבהרה‪ ,‬שאכן מנקודת‬
‫הראות של השלטון המרכזי בירושלים בראשות יהויקים דברי הנביא "לא טובים" ומרפים את ידי‬
‫העם‪ ,‬ולכן מציע הושעיהו להגן על הנביא ולהתחנן שלא יפגעו בו למרות שדבריו "לא טובים"‪.‬‬

‫‪ 83‬ירמיהו לו‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ 84‬שם‪ ,‬כה‪.‬‬
‫‪ 85‬מ‪ .‬בולה‪ ,‬תורה נביאים כתובים עם פירוש 'דעת מקרא'‪ :‬ספר ירמיה‪ ,‬מוסד הרב קוק‪ ,‬תשמ"ה‪ ,‬עמ' קנ"ז‪.‬‬
‫‪86 Malamat, A. (1973). The Background of the Judean – Egyptian Encounter in 609 B.C., The Journal of‬‬
‫‪the Ancient Near Eastern Society of Columbia University.‬‬
‫‪ 87‬מלב כד‪ ,‬ח‪.‬‬

‫אתר דעת * לימודים * גיליון ‪ * 17‬תשפ"א * ‪2020/21‬‬

‫עמוד ‪11‬‬

‫מה היו הדברים הללו? מה היו נקודות המחלוקת בין ירמיהו ותומכיו ובין המלך‪ ,‬שריו ונביאי‬
‫השקר? ירמיהו מתנגד לנבואת "השלום" של נביאי השקר‪ ,88‬והוא מנבא נבואות "אין שלום"‪.‬‬
‫אחאב בן קוליה וצדקיהו בן מעשיה היו פוליטיקאים בבבל‪ ,89‬כמו חנניה בן עזור שישב בירושלים‬
‫וניבאו להחזרת דברים לקדמותם במהרה‪:‬‬
‫ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה מלך יהודה בשנת הרבעית בחדש החמישי אמר אלי‬
‫חנניה בן עזור הנביא אשר מגבעון בבית ה' לעיני הכהנים וכל העם לאמר‪ :‬כה אמר ה' צבאות‬
‫אלהי ישראל לאמר שברתי את על מלך בבל‪ .‬בעוד שנתים ימים אני משיב אל המקום הזה‬
‫את כל כלי בית ה' אשר לקח נבוכדנאצר מלך בבל מן המקום הזה ויביאם בבל [‪ ]…‬כי אשבר‬
‫את על מלך בבל‪90.‬‬
‫הנביא ירמיהו הכיר בסכנה המתקרבת ומלחמתו בנביאי השקר הייתה מלחמת חורמה‪ .91‬ירמיהו‬
‫רצה להציל את ישראל מן האשליה המסוכנת שטיפחו נביאי השקר בקרב העם‪:‬‬
‫ויאמר ירמיה הנביא אל חנניה הנביא שמע נא חנניה לא שלחך ה' ואתה הבטחת את העם‬
‫הזה על שקר לכן כה אמר ה' הנני משלחך מעל פני האדמה השנה את מת"; "כה אמר ה'‬
‫צבאות אלהי ישראל לכל הגולה אשר הגליתי מירושלים בבלה בנו בתים ושבו ונטעו גנות‬
‫ואכלו את פרין קחו נשים והולידו בנים ובנות [‪ ]…‬ורבו שם ואל תמעטו ודרשו את שלום העיר‬
‫אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל ה' כי בשלומה יהיה לכם שלום‪92.‬‬
‫נראה שלנביא ירמיהו היו תומכים שניסו להגן עליו‪ .‬חרסי לכיש מפיצים אור על הימים האחרונים‬
‫שלפני החורבן‪ .‬מול עמדת המלך‪ ,‬השרים ונביאי השקר בירושלים קיימת קבוצת מקורבי הנביא‬
‫שהזדהו עמו בתפיסתו הפוליטית‪-‬מדינית‪ ,‬והיו מוכנים להסתכן למענו בעמדה בלתי פופולארית‪.‬‬
‫נביאי אמת אחרים כמו צפניה וחולדה הנביאה ניבאו בימי ירמיהו‪ 93.‬על חלוקת התפקידים ביניהם‬
‫אמרו חז"ל‪ :‬ירמיהו היה מתנבא בשווקים‪ ,‬צפניה ‪ -‬בתוך בתי כנסיות וחולדה ‪ -‬אצל הנשים‪94.‬‬
‫ירמיהו מצליח להשפיע למרות ניסיונותיהם של המלך והשרים להשתיקו‪.‬‬
‫גילויים ארכיאולוגים נוספים השופכים אור על התקופה הם‪ :‬ארמונו המפואר של יהויקים שנחשף‬
‫ליד רמת רחל‪ 95.‬מדובר באותו בית שאת בנייתו מגנה כל כך הנביא‪ ,‬ורואה בו את אחד המעשים‬
‫הבלתי מוסריים המנוגדים לרוח התורה‪" :‬הוי בנה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט‪ ,‬ברעהו יעבד‬
‫חנם ופעלו לא יתן לו‪ ,‬האמר אבנה לי בית מדות ועליות מרווחים וקרע לו חלוני וספון בארז ומשוח‬
‫בששר"‪96.‬‬

‫‪ 88‬ירמיהו כח‪ ,‬א‪-‬ג‪..‬‬
‫‪ 89‬שם‪ ,‬כט‪ ,‬כא‪-‬כב‪.‬‬
‫‪ 90‬ירמיהו כח‪ ,‬א‪-‬ד‪.‬‬
‫‪ 91‬ע‪ .‬חכם‪" ,‬המאבק בין נביאי האמת לנביאי השקר"‪ ,‬עיונים בספר ירמיה חלק ב'‪ ,‬הרצאה שנתנה בחוג העיון בתנ"ך‬
‫בבית נשיא המדינה‪ .‬הוצאת משרד הבטחון והחברה היהודית העולמית לתנ"ך‪ ,‬תשל"א‪ ,‬עמ' ‪. 219-209‬‬
‫‪ 92‬ירמיהו כח‪ ,‬טו; כט‪ ,‬ד‪-‬ז‪.‬‬
‫‪ 93‬צפניה א‪ ,‬א; מלכים ב כב‪ ,‬יד‪-‬טו‪.‬‬
‫‪ 94‬פסיקתא רבתי כו‪.‬‬
‫‪ 95‬י‪ .‬אהרוני‪ ,‬אטלס כרטא לתקופת המקרא‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל"א; י‪ .‬אהרוני‪" ,‬הוי בונה ביתו בלא צדק"‪( .‬עורך ב‪ .‬לוריא)‬
‫עיונים בספר ירמיהו‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬גבעתיים תשל"א‪ ,‬עמ' ‪.53-55‬‬
‫‪ 96‬ירמיהו כב‪ ,‬יג‪-‬יד‪.‬‬

‫אתר דעת * לימודים * גיליון ‪ * 17‬תשפ"א * ‪2020/21‬‬

‫עמוד ‪12‬‬

‫על מנת להבין את הרפורמה הדתית של יאשיהו יש לקשור אותה עם הרחבת גבולות ממלכת יהודה‬
‫וסיפוח ממלכת ישראל‪ .97.‬חרס עברי שנמצא ליד יבנה‪-‬ים בחוף המזרחי של הים התיכון בשנת‬
‫תש"ך מאשר שהמלך יאשיהו כבש את אשדוד שהיתה פרובינציה אשורית‪ .98‬המקום נקרא מצד‪-‬‬
‫חשביהו‪.99‬‬
‫הרפורמה של יאשיהו התמקדה בהסרת הפולחן האשורי וטהור עבודה זרה תוך התפשטות לצפון‬
‫ולמערב‪ .100‬החרס העברי שנמצא במצד חשביהו ומיוחס לימי יאשיהו הוא עדות מובהקת ומוחשית‬
‫להתפשטותו של יאשיהו לאזור חוף הים‪ .‬האזור הוא מצפון לאשדוד במקום שהיה שטח שלטון‬
‫אשורי‪ .‬החרס מוצג במוזיאון ישראל‪.‬‬
‫הכתוב בחרס‪:‬‬
‫ישמע אדני השר את דבר עבדה‬
‫עבדך קצר היה עבדך בחצר אסם‬
‫ויקצר עבדך ויכל ואסם כימם לפני שבת‬
‫כאשר כל[ה] עבדך את קצרו אסם כימם‬
‫ויבא הושעיהו בן שבי‬
‫ויקח את בגד עבדך‬
‫כאשר כלת את קצרי זה ימם לקח את בגד עבדך‬
‫וכל אחי יענו לי‬
‫הקצרים אתי בחם השמש‬
‫אחי יענו לי‬
‫אמן‬
‫נקתי מאשם‬
‫השב נא את בגדי‬
‫ואמלא לשר‬
‫ותתן אלו רחמם והשבת את בגד עבדך‬
‫ולא תבהם‬
‫מ הפנייה של האיכר אל השר אפשר ללמוד שהמצודה שימשה בסיס מנהלי ומקום מושב של חיל‬
‫משמר‪ .‬התואר שר ניתן לאנשים בעלי משרות במישור הצבאי‪ ,‬המנהלי והפוליטי‪ .‬האיכר הקוצר סר‬
‫למרותו של הושעיהו בן שובי‪ .‬העובדה שהוא מתדיין עם הושעיהו במכתבו אל השר מורה שהיה‬
‫‪ 97‬לפי ספר מלכים ב כג‪ ,‬טו יאשיהו הורס את הבמה בבית‪-‬אל וכל בתי הבמות אשר בערי שומרון‪ ,‬ולפי דברי הימים ב‬
‫לד‪ ,‬ו‪-‬ז‪ ,‬לג הרפורמה של יאשיהו הגיעה עד נפתלי‪.‬‬
‫‪ 98‬נ‪ .‬נאמן‪ ,‬ממצא הארכאולוגי והאפיגרפי ממצד חשביהו בהארה היסטורית‪ ,‬מ' פישר (עורך) יבנה‪ ,‬יבנה‪-‬ים וסביבתן‪,‬‬
‫תל אביב תשסה‪ ,‬עמ' ‪ ; 71-82‬י‪ .‬נווה‪ ,‬כתובות עבריות במצד חשביהו‪ ,‬ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה‪,‬‬
‫כרך ‪ ,25‬ירושלים תשכ"א‪ ,‬עמ' ‪.119-128‬‬
‫‪http://www.dlir.org/archive/archive/files/bies_vol-25_3_1961_p119-128_30d885173d.pdf‬‬
‫נדלה ב‪ -‬כ"ח אייר תשעט‪.‬‬
‫‪ 99‬המבנה התגלה בשנת ‪ 1960‬על ידי יוסף נוה מטעם אגף העתיקות והמוזיאונים והחברה לחקירת ארץ ישראל‬
‫ועתיקותיה‪ .‬במקום נמצא חרס ומופיע עליו השם חשביהו בן יא[‪ ]…‬מכאן שמו של המצד‪ .‬לפי הכתוב המחזיק‬
‫בשדה‪ ,‬ה"עבד" ‪ -‬נתין‪ ,‬אריס או עבד ממש ‪ -‬מתלונן בפני הממונה הממלכתי‪ ,‬אולי שר הצבא‪ ,‬מפקד המצד‪ ,‬על‬
‫המפקח על המיסים‪ ,‬הושעיהו בן שבי‪ ,‬אשר עיקל את בגדו היחידי כנגד חוב שלא ברור מהו‪.‬‬
‫‪" 100‬כי לא נעשה כפסח הזה מימי השפטים אשר שפטו את ישראל וכל ימי מלכי ישראל ומלכי יהודה" (מלכים ב כג‪,‬‬
‫כב)‪ ,‬ברש"י שם‪" :‬משמלכו מלכי ישראל ומלכי יהודה לא עשו פסח כל ישראל בירושלים‪ ,‬לפי שנחלקה המלכות לשנים‬
‫מירבעם‪ ,‬והיו הולכים לעגל שבבית אל ובדן‪ .‬עד עכשיו שגלו עשרת השבטים ושהחזירם ירמיהו ומלך עליהם יאשיהו‬
‫ובאו כולם לירושלים‪.‬‬

‫אתר דעת * לימודים * גיליון ‪ * 17‬תשפ"א * ‪2020/21‬‬

‫עמוד ‪13‬‬

‫אדם חופשי‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬לקיחתו של הבגד מורה שהאיש לא היה שכיר‪ ,‬שכן אם נלקח ממנו חפץ‬
‫משמע שלא קבל שכר‪ .‬האיש היה מאיכרי יהודה שנקרא לקצור את השדות שבבעלות המלך יאשיהו‬
‫בתוקף הסיפוח‪ .101‬הוא חויב להשלים את עבודתו במסגרת מס עובד שהונהג ביהודה‪ .‬האיש כנראה‬
‫לא השלים את מכסת עבודתו ולכן נלקח ממנו בגדו‪ .‬עיקרו של המעשה הוא בבגד של האיכר שלקחו‬
‫הושעיהו בן שבי‪ .‬מעשה לקיחת הבגד נועד לקרוא את האיש לברור‪ .‬הדברים שהועלו על הכתב על‬
‫ידי האיכר הופנו אל השר הממונה על הושעיהו בן שבי האחראי על המצודה‪ .‬העובדה שהחרס נמצא‬
‫בשער המצודה מסייעת להנחה שהתנהל דיון משפטי בו דרש הושעיהו להעניש את הקוצר‪ .‬יתכן‬
‫שהשר דחה את הכרעתו ולכן הקוצר יכול היה לשגר לו מכתב להבהיר את מעשיו‪.‬‬
‫גם בעיר גזר נמצאו חותמות כדים עם הכתובת למלך ומיחסים כתובת זאת למלך יאשיהו‪ 102.‬מצודה‬
‫שנחשפה במגידו יוחסה ליאשיהו בראש ובראשונה על סמך תיאור הרפורמה הדתית שלו בצפון‬
‫הארץ‪103.‬‬
‫ירמיהו מנבא נבואתו משנת שלש‪-‬עשרה למלך יאשיהו ‪ 627‬לפנה"ס‪ 3298 ,‬לבריאת העולם‪ .‬חורבן‬
‫שומרון וגלות עשרת השבטים היו ב‪ 721 -‬לפנה"ס‪ 3206 ,‬לבריאת העולם‪ .‬מאז גלו עשרת השבטים‬
‫חלפו כמאה שנים‪ .‬ירמיהו קורא לעשרת השבטים לשוב מגלותם‪" :‬הלך וקראת את הדברים האלה‬
‫צפונה ואמרת‪ :‬שובה משבה ישראל ‪ .104"…‬לפי חז"ל‪" :‬אמר ר' יוחנן ‪:‬ירמיהו החזירן ויאשיהו בן‬
‫אמון מלך עליהן"‪.105‬‬
‫הלוח הכרונולוגי של האירועים ההיסטוריים בימי יאשיהו מראה‪ ,106‬ששנות מלכותו של יאשיהו‬
‫מקבילות לשקיעתה של האימפריה האשורית‪ .‬יאשיהו השכיל לנצל את מאבקי הכוח בין המעצמות‪.‬‬
‫חיל המצב האשורי עזב את הארץ‪ ,‬ושטחי ארץ ישראל הצפונית יושבו על ידי השבים מהגלות‪.‬‬
‫הנסיבות הפוליטיות‪-‬מדיניות במזרח הקדום סייעו לתוכניותיו של יאשיהו לטהר את שטחי שומרון‪,‬‬
‫לספחם ליהודה ולהחזיר את עשרת השבטים לארצם‪" :‬ויתנו את הכסף המובא בית אלקים אשר‬
‫אספו הלוים שמרי הסף מיד מנשה ואפרים ומכל שארית ישראל ומכל יהודה"‪ 107.‬יאשיהו מספח‬
‫את ערי הצפון שהיו תחת שלטון אשור מאז גלות עשרת השבטים‪.‬‬
‫על רצונו העז של יאשיהו לקרב את עשרת השבטים ליהודה אפשר ללמוד מנישואיו לזבודה בת פדיה‬
‫מרומה‪ .108‬אשת יאשיהו היא מרומה שבגליל על גבול שבט זבולון‪ .‬אפשר לראות בנישואין אלה‬
‫ניסיון לקשור את אחת המשפחות בגליל אל בית‪-‬דוד בקשרי קירבה משפחתית‪.‬‬

‫‪ 101‬כבר שלמה הנהיג מס עובד‪ :‬מלכים א ה‪ ,‬כז‪.‬‬
‫‪ 102‬מ‪ .‬ויינפלד‪" ,‬הרפורמה של יאשיהו"‪ ,‬הספרייה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית‪.‬‬
‫‪https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11741‬‬
‫נדלה ב‪ -‬כ"ח אייר תשע"ט‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫‪Malamet, A. "The Background of the Judean-Egyptian in 609 B.C.", The Journal of the Ancient Near‬‬
‫‪Eastern Society of Columbia University Press. New York (1973).‬‬
‫‪ 104‬ירמיהו ג‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ 105‬ערכין ל"ג‪ ,‬ע"א‪.‬‬
‫‪ 106‬עיינו לוח ‪.4‬‬
‫‪ 107‬דברי הימים ב לד‪ ,‬ט‪.‬‬
‫‪ 108‬מלכים ב כג‪ ,‬לו‪.‬‬

‫עמוד ‪14‬‬

‫אתר דעת * לימודים * גיליון ‪ * 17‬תשפ"א * ‪2020/21‬‬

‫לוח ‪ :3‬לוח כרונולוגי של אירועים היסטוריים במאה ה‪ ,VII-‬ה‪ VI-‬לפנה"ס‬
‫מלכי אשור‬
‫שלמנאסר מלך‬

‫השנה לפני‬
‫הספירה‬

‫אשור‪110‬‬

‫השנה לבריאה‬

‫‪109‬‬

‫המאורע‬

‫‪721‬‬

‫‪3206‬‬

‫חורבן שומרון וגלות עשרת‬
‫השבטים‬

‫סנחריב‪111‬‬

‫‪701‬‬

‫‪3227‬‬

‫אסרחדון‪112‬‬

‫‪642-697‬‬

‫‪3283-3231‬‬

‫סנחריב נסוג משערי‬
‫ירושלים בימי המלך חזקיהו‬
‫מלכות מנשה‬

‫אסרחדון‪-‬אשורבניפל‪113‬‬

‫‪640-642‬‬

‫‪3285-3283‬‬

‫מלכות אמון‬

‫אשורבניפל‬

‫‪609-640‬‬

‫‪3316-3285‬‬

‫מלכות יאשיהו‬

‫* אשור אטל‪-‬אלני (‪)621-627‬‬

‫‪627‬‬

‫‪3298‬‬

‫הקדשת ירמיהו‬

‫*סיר‪-‬שר‪-‬אשכון (‪)612-621‬‬

‫‪628‬‬

‫‪3297‬‬

‫תחילת הרפורמה (שנת ‪12‬‬
‫ליאשיהו)‬

‫‪614‬‬

‫‪3311‬‬

‫נפילת אשור בידי הבבלים‬

‫‪612‬‬

‫‪3313‬‬

‫נפילת נינוה בידי הבבלים‬

‫‪609‬‬

‫‪3316‬‬

‫קרב מגידו‪ -‬מות יאשיהו‬

‫‪605‬‬

‫‪3320‬‬

‫קרב כרכמיש‪ :‬נבוכדנאצר‬
‫מכה בפרעה נכה והאשורים‬

‫*שקיעת האימפריה האשורית‬

‫)‪E, Shulman (footnote 15‬‬
‫‪ 110‬שם יח‪ ,‬ט‪.‬‬
‫‪ 111‬שם יח‪ ,‬יג‪.‬‬
‫‪ 112‬שם יט‪ ,‬לז‪.‬‬
‫‪ 113‬עזרא ד‪ ,‬י‪.‬‬

‫‪109‬‬

‫אתר דעת * לימודים * גיליון ‪ * 17‬תשפ"א * ‪2020/21‬‬

‫עמוד ‪15‬‬

‫סיכום‬
‫בתקופת נבואתו של ירמיהו אנו עדים לאחד הפרקים הטראגיים שידע עם ישראל‪ .‬ירושלים נכבשה‬
‫על ידי הבבלים מלכות בית דוד נופלת ומגיע קץ ממלכת יהודה‪ .‬מינויו של גדליהו בן אחיקם בן שפן‬
‫לנציב על שארית הפליטה הוא ניסיון אחרון מצד הכשדים להעניק ליהודה אוטונומיה‪ .‬רצח גדליהו‬
‫מערער את מגדל הציפיות של שארית הפליטה‪ .‬המצב העגום בארץ מוביל את הנותרים לברוח‬
‫למצרים מפחד נקמת הבבלים‪ .‬העם איבד את מנהיגו ואת ארצו‪.‬‬
‫יחידת הוראה זו המתארת את נבואות הנביא ירמיהו כפועל יוצא של אירועים היסטוריים מיועדת‬
‫למורי מורים במכללות המכשירים את הסטודנטים ללמד תנ"ך‪ .‬על המורה לפתוח אצל הלומד‬
‫שערים בהבנת הקשר הנצחי בין עם ישראל וארץ ישראל‪ .‬על מנת להשיג מטרות אלה יש לבאר את‬
‫הנסיבות ההיסטוריות של אירועי התקופה‪ .‬נבואותיו של ירמיהו נאמרו בראש ובראשונה בהקשר‬
‫לאירועי תקופתו של הנביא‪ .‬כדי שהתלמיד ישיג הבנה בלתי נשכחת של הנבואות עליו להכיר את‬
‫ההיסטוריה היהודית והעולמית שמולם עומד הנביא ומנבא‪.‬‬
‫בחוברת דרכים בהוראת הנבואה המחברים מפרטים את הקשיים בהוראת הנבואה‪" :‬במרבית‬
‫היחידות הרטוריות שבספרות הנבואה הקלאסית אין תיאור של הנסיבות המיוחדות או של הרקע‬
‫ההיסטורי לאמירתן‪ ,‬ועובדה זו מקשה על פירוש המסר הנבואי ועל הבנת הרקע כולו"‪ 114.‬הוראת‬
‫הנבואות בתוך מסגרת של סדר היסטורי–הגיוני יחד עם הבהרת מאורעות התקופה והדגשת‬
‫האירועים המדיניים המיוחדים שעוררו את הנביא לדבר דבריו‪ ,‬יכולים להעמיד לפני הלומד תמונה‬
‫חיה ומרתקת של ההתרחשויות‪.‬‬
‫בס"ד כ"ה תמוז תשפ"א ‪5.6.21‬‬

‫‪ 114‬ש‪ .‬גלנדר‪ ,‬א‪ .‬ברוך‪ ,‬ת‪ .‬עזר‪ ,‬ל‪ .‬רמון‪ ,‬דרכים בהוראת הנבואה‪ ,‬מכון מופ"ת תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪.5‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)