3
12.512.5
יהודה שוור
גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי
המאמר מוקדש לזכרו המבורך
של פרופ' יונה פרנקל ע"ה
במאמר נסקור וננתח כמה גישות להוראת תנ"ך שהוצעו על ידי מורים ,מחברי
ספרי לימוד ומחברי תכניות לימודים :גישת מבט-העל – ללמוד תנ"ך מהתנ"ך,
הגישה הפרשנית ,הגישה ההלכתית ,הגישה הספרותית ,הגישה המדרשית ,הגישה
הרעיונית-ערכית ,גישת הנושאים ,גישת הבחינות ,גישה דידקטית-עמלנית ,גישת
"לב לדעת".
מגוון הגישות נותן בידי המורים אפשרויות בחירה בבואם להתאים את דרכי
ההוראה הראויות לכל ספר ,לכל נושא ולכל כיתה ,אף אפשר להשתמש בחלק
מהן במקביל .על המורה לשקול את אופי הספרים שהוא מלמד ,את הרכב
התלמידים בכיתתו ,את הציפיות של הקהילה וההורים מבית-הספר ואת
השקפותיו ועמדותיו האישיות שלו כמורה וכאדם ,ובהתאם לכך לבחור את
הגישה הראויה לכל הקשר .הכרת הגישות יכולה לסייע במציאת דרכים פוריות
להשגת המטרות הנדרשות בהוראת התנ"ך ולקניית המיומנויות השונות במקצוע
זה.
פרסו תכנית לימודי חדשה בתנ" לחינו הממלכתידתי הוא גור מזַמ
לעיסוק בגישות השונות בהוראת תנ" 1.תכנית הלימודי החדשה גובשה על ידי
_____________________________________
1מאמר זה מכוו לתכנית הלימודי בתנ" בחינו הממלכתידתי .יש מקו למחקר מקביל על
גישות בהוראת תנ" במגזר החרדי ובמגזר הממלכתי.
מי מדליָו) 26–25 ,למדי מ ההגדות( ,תשע"דתשע"ה
4
יהודה שוור
ועדת מקצוע ,והיא מפורסמת באתר המפמ"ר לתנ" בחינו הממלכתי דתי.
התכנית בתוק החל משנת הלימודי תשע"ג ,ותהלי הטמעתה יימש בשני
הבאות .בדברי המבוא מבהירי כותבי התכנית את הסיבות המצדיקות הכנת
תכנית חדשה ואת ערכי היסוד שלה:
בחודש אלול תשע"א התכנסה ועדת מקצוע חדשה בתנ" ,כאשר אחד
היעדי הראשוני של הועדה היה הצור בעדכו תכנית הלימודי בתנ" ,לאחר
שמונה עשרה שני בה לא חודשה התכנית .. .ספר הספרי הוא נחלתו של כל
יחיד ויחיד בע ישראל ,ואחריותנו כמורי וכמחנכי היא לפתוח את שערי בית
המדרש ולעשות כל מאמ לחבר בי התלמיד באשר הוא ש ובי הכתובי
שניתנו לו מסיני ואיל.
ארבעת ערכי היסוד שלאור נכוו את המאמ לקרב את התורה לתלמידי
ה:
• מפגש של התלמידי ע דבר ה',
• חיבור לערכי מוסר ולהנהגות המחייבות של התורה,
• חיזוק הזהות היהודית וחיזוק הקשר ע האר ,
• הקניית דרכי ללימוד תורה ולאהבת תורה כממשיכי מסורת הלימוד
לדורותיה" )ש(.
תכנית הלימודי שלפיה למדו עד תשע"ב חוברה על בסיס תכנית הלימודי
קודמת משנת תשכ"ט ,ומאז היא שופצה ותוקנה מספר פעמי עד שהוחלפה
בתכנית החדשה.
רפי אהרונסו )תש" ( חקר את תכניות הלימודי בתנ" ואת הטמעת
בשדה .הוא ייחד את מחקרו לתכנית הלימודי בתנ" משנת תשכ"ט .מטרתו
הייתה לתאר את שלבי התכנו וההכנה של התכנית ,לבדוק את היק התכנית ואת
איכות השימוש בה ולבדוק גורמי המשפיעי על הפעלתה .תכנית תשכ"ט
הייתה בזמנה בבחינת חידוש ,והיא חייבה את המורי ללמוד מחדש את
המקצוע .התכנית כוונה לכלל המערכת ,לטעוני טיפוח ולמבוססי כאחד ,ע
ציפייה מהמורי להתאמה הולמת לכל סוג מקהל היעד .תוצאות מחקרו
משקפות את הקשיי הקיימי בהכנת תכנית לימודי חדשה ובהטמעתה .ראוי
2
_____________________________________
התכנית בקישור זהhttp://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Hemed/Yehidot :
Mafmarim/MafmarTanach/
2
גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי
5
כי הממוני על הטמעת תכנית הלימודי החדשה כיו ייקחו בחשבו את העולה
מעבודתו של אהרונסו .
כותבי התכנית הנוכחית מפרטי את המטרות הייחודיות בלימוד תנ" ואת
רשימת המיומנויות שאות יש לרכוש בכיתות השונות .ה מצייני ג את
העקרונות המשוקעי בתכנית החדשה .התכנית החדשה קובעת תכני מפורטי
והיא ג מסמנת את חומר הלימודי .ע זאת עדיי נותר כר נרחב לבירור שאלת
דר ההוראה והדידקטיקה המקצועית המומלצת למורי המלמדי תנ" .לא די
לקבוע את התכני ואת ספרי הלימוד ,יש ג להציע דרכי הוראה ראויות.
מגמת מאמר זה היא להציג גישות שונות בהוראת התנ" על יסוד הספרות
הפדגוגית הנרחבת שנכתבה בנושא זה .זיהוי הגישות והבנת המטרות ודרכי
ההוראה הכלולות בכל גישה חשובות לכל מורה לצור העשרת הוראתו .חשיבות
מיוחדת קיימת בתיאור כזה למכשירי עצמ להוראה .חשיפת פרחי ההוראה
לגישות שונות ולמגוו שיטות ההוראה היא פעולה מומלצת בתהלי ההכשרה,
ועשויה לפתח מורי שיהיו צרכני נבוני של תכניות לימודי ומסוגלי
3
להתאי את דר עבודת למסגרות השונות שיתבקשו ללמד בה בעתיד.
הגישות המוצעות להל יכולות לתת למורי אפשרויות בחירה מגוונות בבוא
4
להתאי את דרכי ההוראה הראויות לכל ספר ,לכל נושא ולכל כיתה.
פרק א :על המודל הטיפולוגי
על יסוד הדפוסי השוני של הוראת תנ" שהוצעו על ידי מורי ,מחברי ספרי
לימוד ומחברי תכניות לימודי ,נית לסרטט גישות מובחנות להוראת תנ".
בניתוח המאמרי והספרי ייעשה שימוש בטיפולוגיה השוואתית 5.עניינה של
טיפולוגיה הוא בזיהוי מושגי מגובשי העולי מניתוח של דעות ,תנועות או
תהליכי .היא מאפשרת לבנות קונסטרוקציות הגיוניות בדבר תיאור או הבנת
הנושא הנדו .יש בה כדי לבנות דג מושגי המסייע להבי נושא מורכב שבתוכו
רעיונות שוני .השימוש בטיפולוגיה יאפשר לתאר גישות שונות בהוראה תו
_____________________________________
3על חשיבות חשיפת פרחי ההוראה לגישות השונות ראו שור ,תשנ"ח ,עמ' .299
4על גישות בהוראה ראו ש ,עמ' .225
5עיי עוד אצל שור ,תשס"ב ,עמ' ,16וההערות ש.
6
יהודה שוור
שילוב של דברי הוגי או מורי הקרובי זה לזה לכלל טיפוס אחד .בהקשר זה
יש לקחת בחשבו את העיקרו שבטיפולוגיה מתארי רק תכונות בולטות ,שכ
טיפולוגיה היא תבנית ולא צילו המציאות .כוחה של הטיפולוגיה נעו בכ
שהיא יכולה לאחד ניואנסי שוני תחת כותרת אחת.
המורה לתנ" ניצב על פרשת דרכי ,ובפניו פתוחי מסלולי שוני
המובילי ליעד .בחירת המסלול המועד תלויה בהשקפת עולמו של המורה
ובידע שלו ,ותלויה ג בתלמידי ,בגיל וברקע שלה וג בסביבה של המסגרת
החינוכית )הורי ,קהילה( .ההיכרות של המורה ע הדרכי המוצעות בחיבורי
השוני שנכתבו בנושא הוראת התנ" במש קרוב למאה שני ,היא רבת ער.
הבחירה של המורה בדר הוראה המתאימה לכיתתו תהיה מושכלת וחכמה יותר
א הוא יכיר את החלופות השונות ויבחר במודע באחת או בחברתה .כאשר
המורה מזהה את המעלות והחסרונות של כל הצעה ,הוא מסוגל ג לנמק את
בחירתו ולהצדיק אותה .כאמור ,זיהוי הגישות השונות העולות מהספרות
הדידקטית יתבצע באמצעות המיו הטיפולוגי.
כבר בעבר היו חוקרי ומחנכי שהציעו מיו טיפולוגי של גישות בהוראת
תנ" ,ה במגזר הממלכתי ה במגזר הממלכתידתי .להל דוגמאות אחדות:
יעקב סכונפלד ) (Schonveld, 1976חקר את הוראת התנ" בישראל
מתחילת המאה הי"ט ועד לשנות השבעי של המאה העשרי לאחר קו
המדינה .הוא מזהה במחקרו את הגישות האלה :גישה שעיקרה היא נאמנות
למסורת; גישה הרואה בתנ" חיבור אוניברסלי; גישה המעצימה את הדאגה
לחברה צודקת; גישה הומניסטית המעמידה את האד במרכז.
אליעזר שטר ) (1996מזהה ארבע גישות עיקריות להוראת התנ" בבית
הספר הדתי :דרשניתפרשנית ,עמלניתאנליטית ,השקפתיתחינוכית ,פשטנית
הומניסטית )ש ,עמ' .(96
מרדכי ניס ואשר שקדי ) (1998חקרו את עולמ הפדגוגי של המורי
לתנ" בחינו הממלכתי .ה מצייני שש גישות להוראת התנ" בחינו הכללי:
תפיסה אמונית כוללת; תפיסה אמונית מצמצמת; תפיסה קוגנטיבית ביקורתית;
תפיסה ערכית נורמטיבית; תפיסה ערכית ביקורתית; תפיסה ערכית דיאלוגית.
לאחרונה הציע בארי הול ) (2003מיו טיפולוגי מפורט של הגישות
בהוראת תנ" .הול מזהה תשע גישות :הגישה הקונטקסטואלית – הבנת התנ"
מתו עצמו ועל יסוד הרקע התרבותי וההיסטורי; הגישה הספרותית; גישת
תגובת הקורא; הגישה הפרשנית; גישה דידקטית מוסרית; גישה של התאמה
אישית – פסיכולוגית ,פוליטית או רוחנית; גישה רעיוניתפילוסופית; הגישה
גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי
7
ההלכתית – הכנה לקיו מצוות ולחינו האופי; גישת הפיענוח ,התרגו וההבנה
הבסיסית של הטקסט.
הצעת הול באה בהקשר לחינו היהודי בארה"ב ,ובעיקר בזר שאיננו
אורתודוקסי )ש ,עמ' .(92המיו שלו מפורט וראוי להתייחסות ,אול הוא
משק מבנה אחר של חינו יהודי מזה הקיי בישראל בכלל ,ומזה של החינו
הממלכתידתי בפרט .ע זאת נית להפיק תובנות מעניינות משיטתו של הול
באשר להוראה בכלל ולהוראת תנ" בפרט.
המיוני האלה היו יפי לשעת ,והצגת יכולה לסייע בהבנת הער של
המיו הטיפולוגי .על פי השמות שניתנו לגישות השונות אפשר לשער את כוונת
המציעי .כדי להעמיק בהבנת הגישות יש כמוב לעיי בחיבורי המקוריי .יש
לציי כי הגישות שהוצעו מעוגנות בספרי ומאמרי אשר מחבריה המליצו על
גישה כזאת או אחרת; א לא אחת מה עלתה מהרהורי לבו של החוקר ,אלא
כול הוצעו על ידי מורי ומחברי מתו כוונה להשיג את המיטב בהוראת
התנ".
במאמר זה אנו מציעי מבט מעודכ על הגישות השונות ,מבט העשוי לסייע
למורי לתנ" בחינו הממלכתידתי כיו .הצעת הגישות יכולה לשרת את
הטמעת תכנית הלימודי החדשה בכ שהיא נותנת למורי מגוו של אפשרויות
בחירה בגיבוש הדידקטיקה המקצועית שלה .יש לציי כי אינני מתחייב להציג
עמדה כוללת של מחבר מסוי אלא גישה עקרונית שציטוט כזה או אחר מתאי
להבהרתה )א כי בחירת הציטוטי מדבריה של מחברי שוני עלולה לעתי
לשבש את הבנת העמדה של המחברי( .זאת ועוד ,ייתכ בהחלט שהכותב
שממנו אצטט להל אינו מזדהה באופ מלא ע הגישה שלצור הבהרתה
מצוטטי דבריו.
פרק ב :הצגת גישות שונות בהוראת תנ" והבהרת הרציונל שלה
בפרק זה נסקור גישות אחדות ,ונתאר את המטרות ודרכי ההוראה המוצעות בכל
גישה .התיאור מבוסס על מקורות מגווני ,אול מחמת קוצר היריעה נצטט
מובאות רק ממקור אחד או שניי לצורכי הדגמה .מקורות נוספי יוערו בהערות
יהודה שוור
8
השוליי .יודגש כי אי ברשימת הגישות כדי להקי את כל הגישות המצויות
בספרות הפדגוגית .בחרנו בגישות הרווחות בחינו הדתי במיו כדלקמ :
קבוצה א 6:גישת מבטהעל – ללמוד תנ" מהתנ".
קבוצה ב :גישה פרשנית; גישה הלכתית; גישה ספרותית; גישה מדרשית;
גישה רעיוניתערכית
קבוצה ג :גישת הנושאי; גישת הבחינות
קבוצה ד :גישה דידקטית עמלנית; גישת "לב לדעת"
קבוצה א
.1גישת מבטהעל – ללמוד תנ" מהתנ"
בגישה זאת אנו מבקשי לעיי בתנ" במתכונתו הראשונית ,ללא פרשנות וללא
חומר נלווה .לפי גישה זאת התנ" מפרש את עצמו .ספר הלימוד הוא תנ" של
ללא מפרשי ,והעיו בפסוק או בפרק נעשה באופ בלתי אמצעי ,בבחינת
לשמוע את דבר ה' כפי שהוא עולה מהכתוב באופ ישיר ,ללא כל תיוו .הנחת
העומדת בבסיסה של גישה זו היא שמי שמכיר את השפה העברית יכול להתמודד
ע הבנת הכתוב ויכול לזהות את המסר והמשמעות של פרקי התנ" .ההתבוננות
בתנ" באה מגבוה ,במבט המאפשר לראות מבני ומהלכי מבראשית ועד סו
דברי הימי ,וההמלצה היא לאחוז בחוטי מרכזיי השזורי במקראות
והמובילי את הלומד לאור פרקי ,פרשיות וספרי שלמי .המאמ אינו
מתרכז בפסוק הבודד או בפרק הבודד אלא במהל של ,מפרק לפרק ,מספר
לספר ומהתורה לנביאי ולכתובי .בעלי גישה זאת יתנו את דעת על מקבילות
במקרא ועל מוטיבי החוזרי בספרי השוני.
7
כ כותב ישראל רוזנסו )תשס"ג( בהקדמתו לספרו "שפוט השופטי":
הפרשנות לספר שופטי שתוצג להל ,מתבססת בעיקרה על ניתוח ספרותי
מקובל של הכתובי ,מתו תשומת לב מרבית לדקדוקי הסגנו ,למבנה,
לביטויי מיוחדי להשוואות בי פרשיות הספר ,ולהשוואות למקומות אחרי
במקרא )ש ,עמ' .(10
_____________________________________
6על הרציונל של החלוקה לארבע קבוצות ראו להל ,בסו הפרק.
7ראו עוד רוזנסו ,תשס"ג ,עמ' .171
גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי
9
הלומד בדר זו מחזיק ביד תנ" של ומעיי בו "רצוא ושוב" .המבט הוא קוד
כל על הספר שנלמד מתחילתו ועד סופו ,ולאחר מכ ג למקבילות שבכל רחבי
התנ".
ג הרב יואל ב נו )תשס"ב( ,בדונו בספר קהלת ,דוחה ה את הפרשנות
המדרשית ה את המחקריתביקורתית ,ומתווה דר שונה:
הדר השלישית מקבלת את המגילה כפי שהיא ,ונמנעת מניסיו 'לפשט' אותה,
לא על ידי פירושי דחוקי ,ולא על ידי תיקוני ,תרגומי וחיתוכי .דר זו
רואה במגילה לבטי כני של מאמי אינדיבידואליסט ,שנפגע בספקות נוקבי
ונוכח בסתירות עמוקות ,אשר אי בכוחו ליישב .ע זאת הוא מחזיק באמונתו,
ומביע בברור את קוצר דעתו ואת אי האפשרות ליישב את הספקות ואת ההבלי
המתגלי במציאות .אמנ האמונה נפגעת ביסודותיה ,ואי לאד דר לשקמה.
א על פי כ ,אוחזי בה ,מתו נאמנות מלאת שאלות שאינ פתורות …דר זו
הספקנית ,נראית תואמת יותר את פשוטי המקראות ,שיש בה הרהורי ספק
וכפירה ,וא יותר מזה .יחד ע זה ,המסקנה של "סו דבר" בנויה על האמונה
המקובלת ,אשר בזכותה באמת נכנסה מגילת קהלת לכתבי הקודש )ש ,עמ'
.(199
רואי אפוא שג הרב ב נו חותר להתבוננות ב"פשוטי המקראות" מתו ראייה
מקיפה ובמבטעל של ספר של ותנ" של .הוא מבקש לראות מהלכי ארוכי
8
טווח בתנ" ונות משקל עיקרי בהוראת תנ" "למה שהתורה עצמה אומרת".
בגישה זאת מבקשי אפוא להציע דר הוראה המבוססת על בקיאות רבה
בכל התנ" ועל הבנת אחדותו של התנ" ופרשנותו מתו עצמו .חסרונה הוא
בכ שאינה עוסקת בספרות חז"ל ובספרות הפרשנות הענפה.
קבוצה ב
.2הגישה הפרשנית
בעלי גישה זאת רואי את הכתובי בראי פרשנות של חז"ל ,פרשנות של
ראשוני ופרשנות של אחרוני .המאמ העיקרי צרי להיות בעיו בכתוב,
_____________________________________
8ועיינו ג במאמרו – ב נו ,תשמ"ו ,עמ' .20במאמר זה מתייחס הרב ב נו לשאלה מדוע לא
שלח יוס שליח אל אביו להודיעו על מצבו .הוא טוע טענה מחודשת שיוס לא שלח אל אביו ,כי
חשב שיעקב שלח אותו בכוונה לשכ ,מתו הסכמה שיש לסלק אותו מ המשפחה.
יהודה שוור
10
ובעיקר בסוגיות שהעסיקו את מפרשיו .רק הפרשנות יכולה לתת את הבנת
הכתוב ואת זיהוי קול ה' בכתוב .על הלומד לרכוש מיומנות של עיו בפרשנות:
הבנת הקושי בכתוב וניתוח חילוקי הדעות בי הפרשני השוני .לפי גישה זו,
השאלה הקלסית היא "מה קשה לרש"י" או מה בי פירוש אחד לפירוש אחר
ברש"י .גישה זאת מחזקת את היכולת של זיהוי דיוקי ושינויי בכתובי ,והיא
כמוב באה על חשבו ההספק בלימוד הפרקי ,שהרי א העיו בפרשנות הוא
העיקר אזי לא יספיק הזמ לבקיאות בכתוב כשלעצמו.
בספרה "לימוד פרשני התורה ודרכי להוראת" כתבה נחמה ליבובי
)תשל"ה( כדברי האלה:
בבית הספר ג בתיכו אי אנו לומדי פרשנות ומתודות פרשניות לשמ ,אלא
לומדי תורה בעזרת מפרשיה …אי הפרשני תוספת ואינ קישוט אלא כשמ
כ מעשיה .ה עוזרי להבי את הפרק את הפסוק את העניי את הרעיו
לעומקו )ש ,המבוא(.
ליבובי יזמה גישה דידקטית חדשה המתבססת על הפרשנות המסורתית .היא
ביקשה לעודד את הלומדי לשוטט בשדות הרחבי של הפרשנות היהודית
המסורתית במש הדורות .דר לימוד זו ,המחקה את הלימוד הרבני הדיאלקטי,
דורשת מהלומד לבחו את עצמו בהבנת הפרשני .שיטתה של ליבובי מעמתת
פרשני ,מנתחת את נקודות האור והחולשה בדבריה ,מנסה להבי כל פרש
ופרש על רקע נסיבות החיבור של פירושו ושוקלת איזה פירוש מעדי הקורא
ומדוע .שיטה זו מחנכת לומד עצמאי ,ומכוונת אותו להכיר את העול הרב גוני
של הפרשנות .יתרה מזאת ,שיטה זו מחנכת את הלומד לדעת שאי אמת אחת,
ושלטקסט אחד יכולי להיות פירושי רבי וטובי .בכ היא מכוונת להבנת
המורכבות של המציאות ,ואולי א להבנה סובלנית יותר של דעת האחר.
ליבובי מזהירה לא להפריז בדברי פרשנות ולהציע מקורות מגווני" :אל
יביא המורה לכיתתו את הכול …אלא יבחר …וא יש באמתחתו פירושי אחרי,
מדרשי ,דברי הגות ,פיוטי ,אשר נפשו קשורה בה יעסוק בה" )תשנ"ז ,עמ'
9
.(11
_____________________________________
9ועיינו עוד אצל ארנד ,תשל"א ,עמ' ;195הנ"ל ,תשמ"ח ,עמ' .69
גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי
11
בגישה זאת מבקשת ליבובי להקנות מיומנויות למדניות באמצעות העיו
בדברי חז"ל ובדברי הפרשני ,תו עמידה על המיוחד בדרכ של הפרשני
השוני והכרת הזיקה שבי הכתוב לפירושו במהל הדורות .העיסוק המרכזי
הוא בפירוש ולא בכתוב.
.3הגישה ההלכתית
בעלי גישה זאת מעצימי את משקל של הפרשיות ההלכתיות בתורה .לפי גישה
זאת יש ללמוד את פרשיות החוק והמצוות בהתא להשתלשלות התורה
שבעלפה ,מהפסוק ועד ההלכה למעשה דר מדרשי ההלכה ועד פסק ההלכה.
אמנ נקודת המוצא היא בפסוק ,אבל עיקר המאמ מוקדש למקורות התורה
שבעלפה ולספרות הפרשנות וההלכה במגמה להבי כיצד מתפרשת כל מצווה
על פי חז"ל וכיצד היא מתגשמת הלכה למעשה בחיי האד מישראל .בעלי גישה
זאת רואי בתורה את המקור לחיי הדתיי הנורמטיביי ,ועל כ לימוד התורה
צרי להיות מכוו להכרת המעשה ההלכתי.
בגישה זו נוקט הרב יהודה קופרמ )תשכ"ב( ,בסדרת הסוגיות הלכתיות
שפרס על סדר החומש .וכ כתב בהקדמה לחוברת "זק ממרא":
הנני פונה אל כל המורי לתורה בבתי הספר ,העל יסודיי והיסודיי כאחד,
להעמיק את לימוד התורה ולהפקיעו מ השטחיות שבה הוא שרוי ,ולהעמידו
על בסיסו האחד והיחיד ,הלא הוא תרי"ג מצוות דאורייתא )ש (.
הרב קופרמ מבקש להביא את הלומדי להכרת מדרשי ההלכה והפרשנות
ההלכתית כדי לעמוד על השקפת חז"ל וחכמי ישראל בפירוש המצוות ובהעמדת
ההלכה על בוריה .במהדורה מאוחרת ומרוכזת של הסוגיות שפרס הרב יהודה
קופרמ )תשנ"ח( הוא הקדי וכתב" :על שלשה דברי עומד העול של לימוד
תורה ואלה ה :הלכה ,מחשבה ,פרשנות …לימוד תורה על טהרת הקודש מחפש
את ההרמוניה והשלימות שבי שלשת המרכיבי האלה" )ש(.
לא בכדי קבע הרב קופרמ את ההלכה כמרכיב הראשו .הוא מבקש
10
להבליט ולהעצי את ההתבוננות ההלכתית בנוגע להבנת התורה והוראתה.
_____________________________________
10יחיאל צבי מושקובי התנגד לדר זאת וטע כי יש להבחי בי לימוד תורה שבכתב לבי לימוד
תורה שבעל פה .עיינו אצלו – תשס"א ,עמ' .149וראו אצל ארנד ,תשכ"ז ,עמ' ,41שכתב בשבח
גישה זו .עוד עיינו ניצ ,תשס"א ,עמ' .160
12
יהודה שוור
מטבע הדברי מתמקדי בפרקי החוק שבתורה ,אול מוצע ללמוד ג את
פרקי הסיפור ופרקי הנבואה ,תו התייחסות הלכתית ,או למצער תו זיהוי
שאלות הלכתיות שחז"ל ציינו בהקשר של הכתובי.
.4הגישה הספרותית
בעלי גישה זאת מבקשי להבליט את ההיבטי הספרותיי בעיו במקראות.
זיהוי השירה והפרוזה ,זיהוי המשל והתקבולת וזיהוי הסגנונות הספרותיי
השוני ה מעיקריה של גישה זאת .הזיקה בי הכתוב לבי המסרי העולי
ממנו תו שימת לב לעיצוב הספרותי מודגשי במיוחד.
וכ כותב יונת גרוסמ ) (2013במבוא לספרו על מגילת אסתר:
כל ניתוח ספרותי מאל את הקורא להיות שות פעיל בפענוח הסיפור …ע
זאת ג 'קורא מקשיב' נדרש להיות 'קורא פעיל' בעיקר בניתוח ספרותי,
ובמיוחד בניסיו לדלות את המשמעות הנסתרת של הסיפור )ש (.
גרוסמ ממלי להשתמש במתודות הספרותיות הרווחות בלימוד התנ"
ובהוראתו.
ג הרב אלחנ סמט )תשס"ב( תומ בגישה זו ,וכותב:
בעשרות השני האחרונות נעשה ניסיו שיטתי להיעזר בתורת הספרות ובדרכי
הניתוח שהיא מציעה ,כפי שהללו נתגבשו בדורות האחרוני ,כדי להגיע
באמצעות להבנה עמוקה יותר ועשירה יותר של פשט המקרא .בגישה ספרותית
למקרא יש כדי לקרב את דבר ה' אל לב ואל תודעת של בני דורנו ,והיא
בבחינת 'הפשטות המתחדשות בכל יו ' )ש ,בהקדמה(.
הרב סמט מכנה את גישתו – גישה ספרותית ,והוא ממלי עליה כגישה פורייה
בעלת ער לימודי וחינוכי כאחד.
ועוד הוא כותב:
דברה תורה כלשו בני אד ,שהרי לבני אד היא נתנה .אול באיזו לשו בני
אד דברה תורה .בלשו של שירה ושל פרוזה אומנותית …מסיבה זו על לומד
התורה לחתור לגילוי החוקי הספרותיי שבשירת התורה – בחשיפת של אלו
יש סיוע של ממש לגילוי המשמעות הספונה בדברי התורה …העיוני שבספר
זה …חותרי ה לגילוי החוקי הספרותיי שבשירת התורה וה לגילוי השירה
גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי
13
שבחוקי התורה ,בסיפוריה ובכל שאר הסוגי הספרותיי הכלולי בה )הנ"ל,
תשס"ד ,בהקדמה(.
הרב סמט ממלי על התחשבות בכללי העיו הספרותי ובאימוצ בלימוד התנ".
הדברי נכוני בוודאי בעיו במזמורי תהלי שה שירה גלויה ,ולדעתו ה
נכוני ג בעיו בדברי הנביאי וג בעיו בדברי התורה )סמט ,תשע"א,
בהקדמה(.
על מעי זה – על לימוד תנ" בגישה רבתחומית – ממליצה טליה הורובי
)תשע"א(" :תחו הדעת הראשי שעמו משוחחות סוגיות המקרא בספר זה הוא
בעיקר ספרות ע ישראל" )ש ,עמ' .(11
הורובי מבקשת לאמ בלימוד התנ" את הכלי הספרותיי ומציעה ללמוד
תנ" ובצדו לימוד יצירות ספרותיות מאוחרות המנהלות דיאלוג ע התנ".
בגישה זאת המורי צריכי למומחיות במתודות ספרותיות ,ותוצאתה היא
העצמת הזיקה בי הכתוב לבי המשמעויות שלו על בסיס הזיקה הקלסית של
תוכ וצורה.
יש הרואי סכנה בגישה זאת בכ שהיא מתבוננת בתנ" במבט "אנושי" מדי
ולא ממבט של תורת ה'.
.5הגישה המדרשית
בעלי גישה זו ססמת היא לימוד תנ" בגובה חז"ל 11.ה רואי בדברי חז"ל את
הפרשנות האותנטית של דברי הכתובי ,ולכ העיו בתנ" צרי להתמקד בדברי
המדרש ובדברי חז"ל בחיבורי השוני שלה ,מתו מגמה להבי את דבר ה'
בתנ" לפי התיוו של חז"ל.
הרב אליהו קוטלר )תשכ"א( כתב:
תפקידו של המורה והמחנ הוא להסביר לתלמידי את התורה בצורה האמתית
המקובלת מחז"ל ולעקור את המושגי המוטעי שנקבעו בליבות התלמידי
בהשפעת הרחוב )ש ,עמ' .(7
_____________________________________
11ראו למשל רוז ,תשס"ה.
יהודה שוור
14
דבריו של הרב קוטלר ה בסיס לגישה הדוחה את לימוד התנ" ב"גובה
העיניישל התלמידי" .הוא מבקש ללמוד תנ" על פי פרשנות חז"ל המעמידה
אתהתנ" ברמה רוחנית שלא ניתנת כלל להשוואה לרמת אנשי רגילי.
וכ כתב הרב יהושע בכר )תשכ"ט( בהקדמתו לספרו "אמה של מלכות":
בשערי תורה למדונו לקבל וללמוד את דברי חז"ל ,ג אגדותיה ,באימה
וביראה .כי מי עוד כמוה נאמ בכל התורה וקרוב לה בלבו .הלא כי ברוח
קדש האירו והבינו לנו עמקי סודותיה .ואמנ כ לכשנתבונ מאד בדבריה
נמצא ב את שירת הנפש אשר למקרא .לשירה הזאת אנכי מתפלל בלימודי ,כי
יית ה' בלבנו להבי ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד )ש ,עמ' .(30
הרב בכר מבקש לראות את התנ" במשקפיי של חז"ל .הוא בטוח שזה הוא
המבט האותנטי על הכתובי ,וא נעמיק בדברי חכמי נמצא את המפתחות
להבנת התנ".
ובהקדמתו לספרו "כתבוני לדורות" הוא מוסי :
הכלל השני שהחזקנו בהוראת התנ" ,הוא להלו בדרכי רבותינו במדרשי
ההלכה והאגדה ,אשר נמצאו לה הרמזי מפסוק אל פסוק ומספר אל ספר…
נכונה וראויה היא הדר הזאת בלימוד כל ספרי התנ" )הנ"ל ,תשל"ד(.
וכ בהקדמתו לספרו "יונה ב אמיתי ואליהו":
כי ראשית דרכנו בלימוד תורה ונביאי ,היא המצווה לשמוע דברי חכמי ז"ל,
הראשוני ,אשר קראו ב בנעימה ,והעמיקו מחשבת בכל הכתוב בקודש
והנאמר בנבואה ,ואשר ברוח קודש האירו לנו את הגלוי ואת החתו
באוצרותיה )הנ"ל ,תשל"ג(.
הרב בכר ממלי על לימוד כל התנ" במשקפי חז"ל ,ה את ספרי התורה בפרקי
הסיפור ובפרקי החוק וה את ספרי הנביאי והכתובי.
הרב ישראל רוז )תשס"ה( מעיד על עצמו שהוא הול בדרכו של הרב
בכר ,וכ הוא כותב בהקדמת ספרו:
אני מאמי כי האסכולה התורנית שהתחדשה בדורותינו ,עיוני תנ" על פי חז"ל,
קשורה לצמיחת גאולתנו באר ישראל ,לתחייה הלאומית ולקוממיות
הממלכתית …יש לי כנגד אלו הממקדי מבט בשדות התנ" ובמרחביו
גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי
15
הריאליסטיי ,על חשבו עיו הגותי במסריו הבוקעי מ הקומה החז"לית
ומוארי בזרקור האגדי )ש ,עמ' .(9–8
דברי הרב רוז מכווני כנגד אסכולת "התנ" בגובה העיניי של הלומד".
מאיליו מוב כי הוא תומ בגישה המבקשת לראות את התנ" רק בעיניי של
חז"ל.
בעלי גישה זאת מבקשי ללמוד תנ" בצמוד לדברי מדרש ההלכה ומדרש
האגדה .ה מבקשי לעיי במקורות מספרות חז"ל בהקשר של כל פסוק ופסוק
כדי לראות את דבר ה' העולה מהכתובי כפי ששמעו אותו חז"ל.
.6הגישה הרעיוניתערכית
בגישה זאת מבקשי לראות בתנ" את ספר היסוד לאמונת של ישראל ולעיצוב
השקפת עולמ .בעלי גישה זאת מבקשי לשוות ללימוד תנ" דמות של לימוד
אמונה ומחשבת ישראל .הערכי והרעיונות והמסרי הדתיי ה העומדי
במוקד.
וכ כתב בנדו אשר בר תנא ):(1993
בספר זה נכיר דעות ודרכי חשיבה של ההגות היהודית בנושאי אוניברסאליי
ולאומיי כשה נלמדי במשולב ע פרקי מקרא ומקורות חז"ל ,המשמשי
לה נקודות מוצא ובסיס לפיתוח והרחבה" )ש ,עמ' .(19
וכ כתב" :ספר זה עניינו ארבעה נושאי יסוד ביהדות לפי סדר המקובל בפרקי
הראשוני שבספר בראשית :בריאת העול ,אד ,שבת ,קי והבל" )הנ"ל,
תשל"ג ,עמ' .(20
בר תנא ממלי על לימוד סוגיות מרכזיות במחשבת ישראל כשהבסיס שלה
הוא פסוקי התורה .את לימוד התורה הוא מאפיי כלימוד בגישה רעיונית ,ערכית,
מוסרית ופילוסופית.
באותה רוח כתב יחיאל צבי מושקובי )תשס"א( בציינו את הצור להפו
את לימוד התנ" ללימוד מעצב השקפת עול:
בהוראת המקרא יש לנו הזדמנות בלתי חוזרת לפתח ולעצב את השקפת עולמו
של התלמיד .לחזק בו את אמונתו בתורה ובנותנה …לביסוס ולחיזוק השקפת
עולמו של התלמיד ,מותר לנו ,לרתו למטרתנו את התרשמותו האמוציונלית
של החני )ש ,עמ' .(149
יהודה שוור
16
לדעתו ,לימוד התנ" הוא מקצוע מעצב תודעה דתית א יותר מלימוד מחשבת
ישראל 12.בעלי הגישה הזאת מעדיפי את עיצוב השקפת עולמו של התלמיד דר
לימוד התנ" .הקושי באימו גישה זאת הוא בכ שהיא מייתרת את המקצוע
"מחשבת ישראל" או לפחות מתחרה בו.
קבוצה ג
.7גישת הנושאי
בעלי גישה זאת מבקשי להתמודד ע הכתובי בצורה המלכדת את הידע לא
באופ סדור ספר אחר ספר ,אלא באופ משולב לפי נושאי ,כמו למשל השבת
במקרא ,המשפחה ,החלו ,ירושלי ,הקרבנות ,החסד והצדקה במקרא .בגישה
זאת מאפשרי לתלמיד לקבל תמונה מלאה על נושא ולהבי שיש רציפות
רעיונית בי כל ספרי התנ" .בגישה זאת מוקנית לתלמידי מיומנות של דפדו
בתנ" ומציאת ידע של סביב נושא מרכזי בעולמו של התנ".
בספרו "מעייני מקרא" הציג חיי חמיאל )תשמ"ג( נושאי רבי להוראה
בשיטה אימננטיתאינטגרטיבית ,תו התבוננות בנושא ולא בספר או בפרשה,
אלא בתבנית רציונלית שלמה .על השיטה הזאת כתב כ:
…רואי את הנושא הנלמד בתבניתו השלימה ,משתדלי למצות את הגנוז
בתוכו ,ומלמדי עליו מכל מקו אוטונומי אחר במקרא ,שיש בו כדי לסייע,
לבאר ולהאיר …השיטה האימננטית האינטגרטיבית מסייעת להפעלת מחשבתו
של הלומד ,היא מדריכה אותו להתבוננות מתמדת ומעמיקה בתו הכתובי ….
היא מחדדת את מודעותו למיוחד שבמסכת הספרותית ,לאומנות הביטוי,
לחזרות …למקבילות …בשיטה המוצעת מתגלה אחידותה של התורה בצורה
ואחדותה הפנימית בתוכ )ש ,עמ' .(11
מוב שבחירת הנושאי ,גיבוש וציו המקורות הרלוונטיי ה באחריות
המורה ,אבל התלמידי יכולי לעבוד בצורה פעילה על איסו החומרי
_____________________________________
12עיינו עוד עציו ,1957 ,עמ' ;56גולדשמידט ,תשמ"ד ,עמ' ;126אייזנברג ,תשמ"ו ,עמ' .301
גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי
17
ובניית לכדי שלמות אחת 13.הקושי בגישה זאת הוא שאי לומדי את ספרי
התנ" "על הסדר" אלא בדילוגי.
.8גישת הבחינות
אחת הסוגיות הסבוכות בהוראת התנ" בחינו דתי היא ההתמודדות ע הערות
ביקורת המקרא .גישת הבחינות באה לתת מבט יצירתי על הסתירות בתנ",
ולפיה אי אלה אלא סתירות מדומות .התנ" מציע "בחינות" שונות בהצגת
מסריו הדתיי .גישת הבחינות מאפשרת לראות רבדי שוני או מסרי מקבילי
בתנ" ,תו עמידה על ניסוחי שוני שנראי רק לכאורה כניסוחי סותרי.
בהקדמה לספרו "פרקי בראשית" כותב הרב מרדכי ברויאר )תשנ"ט( כי
"הבדלי הסגנו וסתירות התוכ המצויי לרוב בספר התורה תלויי כול
בהבדלי ובסתירות שבי הנהגות ה' בעול" )ש( .לדעתו ,מי שיעמוד על
ההנהגות השונות של הבורא יבי ג את דברי התורה.
וכ כתב ג בהקדמה לספרו "פרקי מקראות":
על פי הדברי האלה יכולי אנחנו לסכ כ את סדר כתיבת התורה ואת לשו
בני אד שהיא מדברת בו .נות התורה כתב סיפורי והלכות על פי מידות
אלוהיות שונות וא סותרות .אחר כ ליקט את הסיפורי ואת ההלכות והעתיק
אות אל ספר התורה ולא רצה לשנות )ברויאר ,תשס"ט ,עמ' .(14
לדבריו ,עלינו ללמוד את התורה בהתא למידות השונות שבה היא נכתבה .א
נקפיד לזהות את המידה שבה נכתב כל חלק בתורה ,נמצא שהסתירות מתיישבות
והכפילויות נחוצות 14.חינו דתי שמעדי לא להתעל מביקורת המקרא יכול
למצוא בגישת הבחינות מענה אמוני מוצלח .גישה זאת לא מתאימה ללימודי
בבית הספר היסודי אבל מומלצת להוראה ברמה מתקדמת .המצדדי בגישה זאת
רואי בה דר שאינה מתעלמת מהקשיי ,ונותנת מודל יצירתי להוראה מעשירה
ומחזקת אמונה.
_____________________________________
13יחיאל צבי מושקובי )תשס"א( כתב על גישה זאת בהסתייגות" :מ המפורסמות שבבתי ספר
מסוימי בעיקר בארה"ב נהוגה שיטת ה'נושאי' כשיטת לימוד מקובלת" ,אבל באר אי לה מקו
)ש ,עמ' .(149
14על גישתו של הרב ברויאר ראו אצל עופר ,תשס"ה.
18
יהודה שוור
קבוצה ד
.9הגישה הדידקטיתעמלנית
בגישה זאת מבקשי לראות את התלמיד במרכז ולהרבות בעבודה עצמית של
תלמידי ובדגש על פיתוח מיומנויות הלמידה האוניברסליות .בלימוד בגישה זו
ירכוש התלמיד כלי להבנה ממושמעת של מקורות באמצעות לימוד התנ",
כגו ניסוח קצר ותמציתי של טענות ודברי הסבר ,רגישות לקישוטי שפה
וסובלנות להשקפות שונות .בגישה זאת מפתחי את יכולות הלמידה העצמית
של התלמידי ואת המוטיבציה והכלי לקביעת עתי לתורה .מעל הכול עומד
עיצוב התלמיד כאיש משכיל מיומ ורחב אופקי.
חיי צבי אנו )תשמ"א( במאמרו "ספר דברי בבית הספר" כותב:
המעייני בחיבור זה מתבקשי לשי את לב אל הכוונה הדידקטית הכללית:
לעורר בתלמידי רוש והרגשה ,שבחשיבת העצמית ובפעולת העצמית של
עיו מדוקדק במקראות והקשריה השוני ,הגיעו אל הבנת התוכ ומשמעותו
העמוקה והמקיפה יותר….למידת לוואי הדרושה להוראת התנ" במיוחד ,היא
הזיקה האינטלקטואלית ]התעניינות בעיסוק בחומר כזה[ והזיקה האמוציונאלית
]עיצוב השקפה) […ש ,עמ' .(69
אנו מבקש לתת את מלוא תשומת הלב לתלמיד ,א על חשבו הישגי בחומר
הלימודי .יש לתת לתלמיד את הכלי לחשיבה ,ליצירתיות ולעיו עצמי .עוד
כותב אנו )תשמ"א(:
תפקיד ההוראה הוא לקרב את חומר הלימוד אל רוחו של הילד .המונח רוחו של
הילד מכוו אל כל כוחות נפשו ,אל אלה הנמני לפי המיו המקובל ,ע המדור
האינטלקטואלי ,ואל אלה הנמני ע המדור האמוציונאלי )ש ,עמ' .(92
לדעת אנו ,חשוב למצוא את המסילות המוצלחות ביותר בי החומר ובי
התלמיד .אי ער להישגי של ידע ללא מפגש חי מעצי ומרגש ע התלמיד.
כאמור ,בעלי גישה זאת רואי בפיתוח הלומד כאד משכיל אוהב דעת
ודבק בתורה את המטרה העיקרית בלימוד התנ" ,ולש כ ה מוכני לשל
מחיר בתחו הבקיאות.
.10גישת "לב לדעת"
בגישה זאת מבקשי לעשות חיבור של ממש בי לימוד התנ" לעולמו של
התלמיד ולהקנות לתלמיד את ההרגשה ששאלות קיומיות המעסיקות אותו
גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי
19
מקבלות מענה בלימוד התנ" .בעלי גישה זו 15סבורי שדברי התנ" רלוונטיי
לעיצוב חיי התלמידי ,וה מנסי להנחיל תפיסה זאת בעת הלימוד .ה
מצדדי בלמידה משמעותית ,בעיסוק בערכי ובאמונות ובקישור הלמידה
לעולמ של התלמידי .בעלי הגישה מבקשי לעודד את ההפנמה ואת היישו
של דבר ה' שבתנ" לרבדי השוני בחיי התלמידי .יש לציי כי גישת "לב
לדעת" היא גישה כוללת לכל תחומי הדעת שמטרתה יצירת למידה
משמעותיתערכית ומחנכת בכל מקצועות הלימוד ,בי השאר בלימוד התנ".
16
וכ נכתב באתר התכנית במרשתת:
התנ" הוא ספר הספרי של הע היהודי שהעול כולו שואב ממנו השראה.
לימודי התנ" מתווי דר להבנת מהותה של האומה הישראלית ושל תפקידו
של היהודי בעול .אנו ב"לב לדעת" ,…רוצי לאפשר לכל מורה ותלמיד
להיפגש ע דבר ה' ,לראות כיצד הוא נות מענה ומנחה אותו בחייו .כיצד
התורה היא תורת חיי ,משמעותית ונצחית )ש (.
בגישה זאת נותני משקל רב לשיח ע התלמידי ולדיאלוג שבי תוכני הלמידה
לבי הלומדי .כ מבקשי לאפשר לתלמידי להתבטא בשאלות המעסיקות
אות .בעלי גישה זו סבורי שהידע ,הבנת הטקסט והחשיבה מסדר גבוה ,ה
השלבי הראשוני של הלמידה וה השער לחוויית הלמידה המשמעותית
ולהפנמת הלימוד בחיי התלמידי.
בעלי הגישה הזאת רואי חשיבות עיקרית בקישור הנלמד לחיי התלמידי
וזאת על חשבו הישגי אחרי של בקיאות ושל מיומנויות.
לסיכו הפרק
בראשיתו של פרק זה חילקנו את הגישות לארבע קבוצות .בקבוצה הראשונה
גישה המבקשת ללמוד תנ" כחיבור של ועצמאי .התלמיד מחזיק בכל שיעור
תנ" של ,והוא לומד לעיי בו מ"בראשית ברא אלוקי "…ועד "…מי בכ מכל
עמו ה' אלוקיו עמו ויעל" שבסו דברי הימי .בעלי הגישה הזאת רואי
_____________________________________
15מרכז המפעל "לב לדעת" הוא ד"ר משה וינשטוק.
16
ראו בקישור http://levladaat.org/content/1
20
יהודה שוור
בסגולות של ספרי התנ" עצמה ,שדי בה כדי להנגיש את "קול ה' בכח" לכל
תלמיד ותלמיד ,תו עיו בפשוט של הכתובי.
בקבוצה השנייה יש ניסיו לראות את התנ" דר משקפי חיצוניי
לכתובי עצמ או בצד הכתובי במגוו דרכי אפשריות :דר הפרשנות ,דר
המקורות ההלכתיי ,דר המדרש ,דר האמונות והדעות ודר הספרות .הצד
השווה בכול הוא שיש אמנ לימוד תנ" שמבוסס על הכתוב ,אבל הוא מפליג
למחוזות אחרי .כלומר ,בצד התנ" יש להחזיק חיבור נוס :חומש ע פרשני,
ספר מדרש הלכה ,ספר מוסר וכיו"ב .המאמ הלימודי הוא בעיקר בחיבור בי
התחומי או בתחו הדעת הנלווה ולא בכתובי עצמ .בהקשר זה יש להבהיר
כי הגישה הספרותית שצירפנו אותה לקבוצה זאת ,היא חריגה במקצת בקבוצה,
שכ היא מבקשת לעסוק בכתובי עצמ ובמשמעות העולה מהרמיזות
הספרותיות ולא בידע שהוא מחו לכתובי )פרשנות ,מדרש ,הלכה ,מוסר או
מחשבה( .בכל זאת צירפנו את הגישה הספרותית לכא ,כי היא מגייסת ידע
מתחו דעת אחר ,ידע ספרותי השאול מתורת הספרות האוניברסלית ,והיא
מציעה להשתמש בידע זה בהבנת התנ" ובהוראתו.
בקבוצה השלישית יש שתי גישות המתבוננות בתנ" בדר הרמוניסטית.
הגישות בקבוצה זאת רואות את הנושא או את "הבחינות" במוקד הלימוד.
בגישות אלה מקבל הלומד מבט כולל על רעיונות ועל נושאי החוזרי בתנ",
והמקני את השקפת התנ" בנושאי הליבה של העול היהודי.
בקבוצה הרביעית הגישות מכוונות אל עולמו ואל לבו של התלמיד .הגישות
בקבוצה זאת מעצימות את הרעיו שהתלמיד במרכז .מה שחשוב הוא מה שידבק
בתלמיד ולא הישג לימודי כזה או אחר .הגישות הבאות בקבוצה זאת מטרת
להפעיל את התלמיד ,לגרו לו לחשוב ,להתייחס ,להתמודד ולהפני.
הנה כי כ סקרנו עשר גישות בארבע קבוצות בעלות אפיוני מובחני.
באופ תמציתי אפשר להציע כי הקבוצה הראשונה רואה את התנ" השל
במרכז ,הקבוצה השנייה רואה את הפרשנות של התנ" במרכז ,הקבוצה
השלישית רואה את הנושא במרכז והקבוצה הרביעית רואה את התלמיד במרכז.
פרק ג :הגישות העולות בקנה אחד ע המתווה החדש להוראת תנ"
בפרק זה נדו בשאלה הפרקטית כיצד ישתמש המורה בידע הנוגע לגישות
השונות .הא רצוי שיבחר גישה אחת שעמה הוא מזדהה או כמה גישות ,או
גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי
21
שמא עדי שייצור אינטגרציה אישית של גישות אחדות התואמות את רוחו,
השקפתו ודר הוראתו.
מעיו בארבעת ערכי היסוד שנקבעו בתכנית החדשה שצוטטו בפתח
המאמר לעיל ,מתברר כי הגישות השונות יכולות לשמש כמדרי להוראה בדר
להשגת כל הערכי ,ואי צור לסמ גישה אחת מיוחדת כדי להשיג את ערכי
היסוד שנקבעו בתכנית.
לדוגמה ,הער הראשו שבתכנית הוא המפגש של התלמידי ע דבר ה'.
ער זה עולה בקנה אחד ע רוב הגישות ,ע הגישה של מבטהעל ,ע הגישה
הפרשנית וע גישת "לב לדעת" וכיו"ב .ג את המיומנויות הנמנות בתכנית
אפשר להקנות בעזרת רוב הגישות.
אברה זלקי ) (1981הצביע על חשיבותה של ההוראה המחזורית ועל קיו
מדרג מושכל של לימוד ספרי תנ" במחזורי לימוד ,החל במחזור ראשו בכיתות
הנמוכות של בית ספר היסודי וכלה במחזור האחרו בכיתות הגבוהות של בית
הספר התיכו .
זלקי מצר על שאי בספרות ההדרכה למורי לתנ" ניסיו שיטתי לציי את
מערכת השיקולי הדידקטיי הקשורי במחזורי ההוראה הקונצנטריי .לדעת
זלקי ,הטיפול בטקסט המקראי הוא מטרת הלימוד העיקרית בכל מחזורי
ההוראה .הטיפול במעגלי קונצנטריי מכוו לא רק להבנתו של הכתוב ,אלא
א לטיפוח ערכי מוסריי ,חברתיי ,דתיי ולאומיי .לדעת זלקי ,יש לחפש
אחר היבטי ספרותיימתודולוגיי ,פסיכולוגיי ,דידקטיי וחינוכיי שיש
להדגיש במחזורי השוני של לימוד התורה בחינו הממלכתידתי :בבית
הספר היסודי ,בחטיבת הביניי ,בחטיבה העליונה ובהכשרת מורי להוראת
המקרא .דומה שהכרת הגישות השונות יכולה לתת מענה לקריאתו זאת של
אברה זלקי .הגישות השונות יכולות לשמש לחשיבה ולשיקול דעת המורי
במחזורי ההוראה השוני .כ ,למשל ,במחזור ראשו אולי יש להעדי גישה
מהקבוצה השנייה ,ובמחזור שני גישה מהקבוצה השלישית או הרביעית.
המודל הטיפולוגי שבעזרתו הוצגו הגישות השונות בפרק הקוד הוא מודל
המקצי את עמדתה של כל גישה ומציג אותה כבלעדית .בחיי ההוראה נית
למצוא איזוני ופשרות בי הגישות ,ואפשר להשתמש בחלק גדול מה במקביל.
על המורה לשקול את אופי הספרי שהוא מלמד )חומר( ,את הרכב התלמידי
יהודה שוור
22
בכתה שלו )תלמיד( ,את הציפיות של הקהילה וההורי מבית הספר )חברה( ואת
השקפותיו ועמדותיו האישיות שלו כמורה וכאד )מורה( 17,ובהתא לאלה
לבחור את הגישה הראויה לכל הקשר.
המעיי במאמרו של יהודה קיל )תשס"ג( "לגמרו של המפעל" ,בחתימת
הפירוש "דעת מקרא" ,יכול לעמוד על חשיבות הגישות ועל אפשרויות הצירו
שלה .וכ כתב קיל" :המערכת הכללית הגיעה לידי מסקנה שמ הראוי לערו
את דעת מקרא בכמה רובדי ,רובד מעל רובד ורובד ליד רובד" )ש ,עמ' .(13
מדובר על נוסח המקרא בהתא למסורה ועל פירוש רש"י; מדובר על פירוש
אינטגרטיבי הכולל פשט ודרש ,מפות ואיורי ,על הערות הרחבה ועל פתיחות
וסיכומי שיש בה היבטי ספרותיי ,היסטוריי וריאליי; על סיכומי פרשיות
שיש בה לקח לדורות ויש בה תפיסה אחדותית .הנה כי כ פירוש "דעת
מקרא" משלב היבטי שוני של פרשנות כמו ג היבטי שוני של הוראה.
הגישות השונות להוראה עולות רוב ככול בקנה אחד ע הרבדי השוני
שהציעו מפרשי החיבור.
וכ הציע משה ארנד )תשס"א(:
אסור לנו לכפות על תלמידנו גישה אחת מסוימת ללימוד התנ" .אנו חייבי
לפתוח בפניה דרכי לימוד שונות ולהניח לה לבחור את הנראית לה ואת
המתאימה לכשרונ ולטעמ .יש ביניה הנוטי להיצמדות לטכסט ולניתוח
פילולוגי מדוקדק …ויש המעדיפי להתבונ בכלל הפרשה ,במבנה ובמתכונת
הספרותית .יש בקיאי …ויש חריפי …אלה אמוני על עיו מתמיד בדברי
הפרשני …יש מתענייני בריאליה …ויש המחפשי בתנ" את אר ישראל…
ויש השואפי ללמוד השקפת חיי )ש ,עמ' .(121
א דבריו של משה ארנד נכוני באשר לתלמידי הרי ה נכוני שבעתיי לגבי
המורי .יש לתת למורי את הידע הנחו ואת ההיכרות המספקת ע הגישות
השונות ,ויש לאפשר לה לבחור בחירה מושכלת בי הגישות.
האתגר הוא לבחור דרכי הוראה ונתיבי שיעוררו מוטיבציה חזקה אצל
התלמידי .יש מקו לערו בדיקה מדוקדקת ומפורטת לגבי כל מטרה ומטרה
_____________________________________
17זאת בהתחשב בארבעת מרכיבי היסוד של המעשה החינוכי :מורה ,תלמיד ,חומר ,וחברה )על פי
יוס שוואב –.(Schwab, 1977, p. 31
גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי
23
ולגבי כל מיומנות ומיומנות הא וכיצד ה יכולות לקד את התלמידי להשגת
המטרות של המתווה החדש ,ועוד חזו למועד.
מקורות
אהרונסו ,ר"צ )תש"( .תכנית הלימודי החדשה במקרא לבית הספר הממ"ד הפעלתה
והגורמי המשפיעי על הפעלתה .עבודת דוקטור באוניברסיטת בר איל ,רמת ג.
אייזנברג ,י' )תשמ"ו( .ספרות המחשבה כפרשנות המקרא .מעיינות ,11 ,עמ' .322–301
אנו ,ח"צ )תשמ"א( .עיוני בחינו והוראה .ירושלי :המחלקה לחינו ותרבות תורניי
בגולה.
ארנד ,מ' )תשכ"ז( .סוגיות בתורה .המעיי ,ז ,עמ' .48–41
)תשל"א( .הוראת התורה ומפרשיה – כיצד .בשדה חמ"ד ,תשל"א ,עמ' .204–195
)תשמ"ח( .הפרשנות המסורתית ושילובה בהוראה .בתו :מ' ארנד )עור( ,יסודות
בהוראת המקרא )עמ' .(92–69רמתג :אוניברסיטת בר איל.
)תשס"א( .בחינת הבגרות בתנ" כתדרי להוראתו .בתו :ד' שחור )עור( ,קוב
שמעתי – שיטות ודרכי בהוראת התנ" עמ' .136–121
בכר ,י' )תשכ"ט( .אמה של מלכות .ירושלי :המדור הדתי במחלקה לענייני הנוער והחלו.
)תשל"ג( .יונה ב אמיתי ואליהו .ירושלי :המדור הדתי במחלקה לענייני הנוער
והחלו.
)תשל"ד( .כתבוני לדורות – להוראת מגילת אסתר על פי המקורות .מרכז שפירא:
ישיבת אור עציו.
ב נו ,י' )תשס"ב( .פשר קהלת .בתו :ג' לוי )עור( ,סוכת שילה אסופת מאמרי לזכר שילה
לוי )עמ' ,(211–199קרני שומרו :הוצאת הקר להנצחת שילה לוי.
)תשמ"ו( .הפילוג והאחדות כפל הטעות והל הגילוי – מפני מה לא שלח יוס אל
אביו .מגדי ,1 ,עמ' .39–20
בר תנא ,א' )תשל"ג( .פרקי בראשית במחשבת ישראל .תל אביב :אוצר המורה.
) .(1993נושאי יסוד ביהדות .תל אביב :אוניברסיטת תל אביב.
ברויאר ,מ' )תשנ"ט( .פרקי בראשית .אלו שבות :הוצאת תבונות.
)תשס"ט( .פרקי מקראות .אלו שבות :הוצאת תבונות.
גולדשמידט ,י' )תשמ"ד( .אמונה והשקפת עול בהוראת החומש .בתו :א' וסרטייל )עור(,
פרקי הגות וחינו )עמ' .(135–126ירושלי :אג החינו הדתי.
גרוסמ ,י' ) .(2013אסתר מגילת סתרי .ירושלי :הוצאת מגיד.
הורובי ,ט' )תשע"א( .התנ" כמאור וכמראה – עיו רב תחומי ומתודי .חיפה :מכללת שאנ.
24
יהודה שוור
זלקי ,א' ) .(1981ההוראה המחזורית של המקרא בבית הספר הממ"ד ובביה"ס העל יסודי הדתי
– מטרות ודרכי .עבודת דוקטור באוניברסיטה העברית ,ירושלי .
חמיאל ,ח' )תשמ"ג( .מעייני מקרא .ירושלי :המחלקה לחינו ותרבות תורניי בגולה.
ליבובי ,נ' )תשל"ה( .לימוד פרשני התורה ודרכי להוראת .ירושלי :המחלקה לחינו
ולתרבות תורניי בגולה.
)תשנ"ז( .פרשת העקידה .בתו :משה ארנד )עור( ,דרכי במקרא ובהוראתו )עמ'
.(34–11רמת ג :אוניברסיטת בר איל.
מושקובי ,י"צ )תשס"א( .בי הוראת המקרא ומפרשיו לבי הוראת הגמרא ונושאי כליה .בתו:
ד' שחור )עור( ,קוב שמעתי – שיטות ודרכי בהוראת התנ" עמ' .152–149
ניצ ,י' )תשס"א( .הוראת החלק ההלכתי שבתורה ,.בתו :ד' שחור )עור( ,קוב שמעתי –
שיטות ודרכי בהוראת התנ" עמ' .165–160
סמט ,א' )תשס"ב( .עיוני בפרשת השבוע בראשית שמות .ירושלי :הוצאת מעליות.
)תשס"ד( .עיוני בפרשת השבוע סדרה שניה .ירושלי :הוצאת מעליות.
)תשע"ב( .עיוני במזמורי תהלי .תל אביב :ספרי חמד.
עופר ,י' )עור( )תשס"ה( .שיטת הבחינות של הרב מרדכי ברויאר .אלו שבות :תבונות.
עציו ,י"ר ) .(1957הוראת החלק ההלכי שבתורה והחינו לאמונה .בתו :י"ר הלוי עציו
)עור( ,הדרכה מתודית להוראת התורה ע מפרשי )עמ' .(73–56תל אביב :מורשת.
קופרמ ,הרב י' )תשכ"ב( .זק ממרא .ירושלי :מכללה ירושלי .
)תשנ"ח( .פרשת שופטי על פי המקורות .ירושלי :מכללה ירושלי .
קיל ,י' )תשס"ג( .לגמרו של המפעל .אלו שבות :הוצאת משפחת קיל.
רוז ,י' )תשס"ה( .ספר שופטי בגובה חז"ל .אלו שבות :מכו צומת.
רוזנסו ,י' )תשס"ג( .שפוט השופטי – עיוני פרשניי בספר שופטי .אלו שבות :תבונות.
)תשס"א( .אחי ואחווה וחשיבות של מילי מנחות בספר בראשית .בתו :ד' שחור
)עור( ,קוב שמעתי – שיטות ודרכי בהוראת התנ" )עמ' .(182–171תל אביב.
קוטלר ,הרב א' )תשס"א( .הדר הנכונה בהוראת תנ" – שיחה שנאמרה באסיפת מחנכי
בתשכ"א .בתו :ד' שחור )עור( ,קוב שמעתי – שיטות ודרכי בהוראת התנ" )עמ' –7
.(13תל אביב.
שור ,י' )תשנ"ח( .גישות ודרכי בהוראת משנה .בתו :א' נתנאל )עור( ,מכילי – אסופת
מאמרי בנושאי יהדות וחינו )עמ' .(308–299אלו שבות :הוצאת מכללת הרצוג.
)תשס"ב( .הוראת תורה שבעל פה – הוראת משנה ותלמוד בחינו הישראלי
באספקלריא של תוכניות הלימודי והספרות הדידקטית .עבודת דוקטור באוניברסיטה
העברית ,ירושלי .
שטר ,א' ) .(1996דרכי בהוראת התנ" .בתו :א' שטר )עור( ,עיו ומעשה בחינו הדתי
בישראל ובתפוצות )עמ' .(99–95תל אביב :צ'ריקובר.
25
גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי
עולמ הפדגוגי תכני של המורי לתנ" – חקרי מקרה של מורי.(1998) ' מ, וניס,' א,שקדי
. האוניברסיטה העברית: ירושלי.בבית הספר הממלכתי – דו"ח מחקר
ש' גליק: בתו. עשר גישות מתחרות להוראת מחשבת ישראל בבית הספר.( ע' )תשס"ז,שרמר
: ירושלי.(259–225 ' זכר דבר לעבד – אסופת מאמרי לזכר דב רפל )עמ,()עור
.אוניברסיטת בר איל ומכללת ליפשי
Holtz, B. W. (2003). Textual knowledge, teaching the bible in theory and in
practice. New York: The JTS seminary of America.
Schonveld, Y. (1976). The bible in Israeli education – A Study of Approaches to
the Hebrew Bible and it's Teaching in Israeli Educational Literature.
Amsterdam.
Schwab, J. (1977). Translating Scholarship into Curriculum. in: S. Fox and G.
Rosenfeld (eds.), From the Scholar to the Classroom: Translating Jewish
Tradition into Curriculum. New York: Melton Research Center for Jewish
Education, Jewish Theological Seminary.