יהודה שורץ
חופש ,שוויון ואחווה בפרשת בהר*
תקציר
המאמר דן בפסוק אחד מפסוקי-היובל בויקרא (כ"ה ,י) ומאיר אותו באור מיוחד:
ישבֶּ יהָׁ ,יוֹבֵ ל ִהוא ִת ְהיֶּה
ָארץ לְ כָׁלְ -
ּוק ָׁראתֶּ ם ְּדרוֹר בָׁ ֶּ
"וְ ִק ַּד ְש ֶּתם אֵ ת ְשנַּת הַּ חֲ ִמ ִשים שָׁ נָׁהְ ,
ָׁלכֶּם ,וְ שַּ בְ ֶּתם ִאיׁש אֶ ל-אֲ חֻ זָּתוֹ וְּ ִאיׁש אֶ לִ -מ ְּׁשפַּ ְּחּתוֹ ָׁתשֻׁ בּו".
בפסוק זה ניתן לזהות את שלושת העקרונות :חופש ,שוויון ,אחווה .עקרונות אלה,
שצירופם יחד הלהיב את ההמונים הצרפתיים ,שהסתערו על הבסטיליה בשנת ,9871
ובכך נתנו את האות לפרוץ-המהפכה – רמוזים בפסוק שלנו .פרשני העת החדשה נתנו
ביטוי בפירושיהם להלכי-הרוח של העת החדשה בסביבתם היהודית והכללית .אצל
הפרשנים ,שחוו את המהפכה ,או שחיו במהלך המאה שאחריה – התחזקה המּו ָׁדעּות
למושגי-החופש ,השוויון והאחווה .הפרשנים משלבים רעיונות על החירות ועל שוויון-
הזכויות בפרשנותם על פסוקינו .דברי-ה' לעמו בפסוקי-השמיטה והיובל – ביססו את
הרגישות למושגי המהפכה ,זמן רב לפני אימוץ הרעיונות הללו על-ידי ההמון ,שהסתער
על הבסטיליה ביולי 9871בקריאה ובתביעה ל"חופש ,שוויון ואחווה".
מילות מפתח :שמיטה ויובל; המהפכה הצרפתית; חופש ,שוויון ואחווה; פרשני-התורה בעת החדשה.
במאמר זה נבקש לדון בפסוק אחד מפסוקי-היובל בספר ויקרא פרק כ"ה ,ולהאיר אותו באור
מיוחד.
א .הפסוקים הראשונים בפרק כ"ה (א-ז) – עוסקים בשמיטה .בפסוקים אלה מדגיש הכתוב את
שנת השבתון לארץ .בשבעת הפסוקים חוזרת המילה 'הארץ' שש פעמים – תוך הדגשת שבת-
1
הארץ.
*
.1
מאמר זה הוא הרחבה של הרצאה ,שהושמעה בימי-העיון בתנ"ך במכללת-הרצוג בקיץ תשע"א.
הארץ
ב – כי תבואו אל
הארץ
ושבתה
לארץ
ד – שבת שבתון יהיה
לארץ
ה – שבת שבתון יהיה
הארץ
ו – והיתה שבת
תהיה כל תבואתה לאכול
בארצך
ז – ולבהמתך ולחיה אשר
שנתון "שאנן" – תשע"ה – כרך כ
– – 37
יהודה שורץ
התורה מדגישה את המילה ארץ ,שהיא התשתית הפיזית ,אשר עליה עומד האדם ,והיא גם
הבסיס לשוויון-זכויות בין בני-האדם.
כך מנסח זאת הרש"ר הירש בפירושו לפסוקי-השמיטה:
נתאר לנו עתה את הלכות שביעית בהגשמתן .יש בהם משום מעשה הודאה ,שאין כמוהו
לשגב .אומה שלמה מכריזה במשך שנה תמימה בשדותיה ובקרקעותיה ,בגינותיה ובכרי
דשאיה ,בכל פרי ובכל עשב :אדמתנו הלאומית היא לה' ,ואנחנו רק "גרים ותושבים" עִ ּמ ֹו.
בלא רום לבב ובלא גאוות רכוש הם מצטרפים בשוויון זכויות אל עניי האדם ונעשים שווים
2
אף לחית השדה.
השגב הרוחני מתבטא בזיקה השוויונית של בני-האדם לארץ – לאדמה .שוויון-הזכויות
והצדק החברתי – מודגשים אחת לשבע שנים בבוא שבת-השבתון לארץ.
ב .ששת הפסוקים הבאים (ח-יג) עוסקים ביובל .בפסוקים אלה עוברת ההדגשה מן הארץ אל
יושביה – אל האדם 3.השמיטה היא של הארץ ,והיובל הוא של האיש .השמיטה מסדירה את
השותפות של כל בני-האדם בפרי-הארץ ובתנובת-האדמה ,היובל מסדיר את השוויון בין בני-
האדם ואת החירות האנושית 4.המעבר מן השמיטה אל היובל הוא המעבר מן האדמה – אל
האדם ,משמיטת הקרקע – אל הדרור לכל יושביה.
ג .נתמקד עתה בפסוק י מפסוקי-היובל:
וְּ ִק ַּד ְּׁש ֶּתם אֵ ת ְּׁשנַּת הַּ חֲ ִמ ִשים ָּׁשנָּה
L
יׁשבֶ יהָּ
ָארץ לְּ כָּ לְּ -
ּוק ָּראתֶ ם ְּדרוֹר בָּ ֶ
ְּ
יוֹבֵ ל ִהוא ִּת ְּהיֶה לָּכֶ ם
E
וְּ ַּׁשבְּ ֶּתם ִאיׁש אֶ ל-אֲ חֻ זָּתוֹ
F
וְּ ִאיׁש אֶ לִ -מ ְּׁשפַּ ְּחּתוֹ ָּּתׁשֻ בּו
האותיות הלועזיות ,הרשומות בשולי-הפסוק לעיל – רומזות לשלוש המילים ,שהיו לסיסמת
המהפכה הצרפתית.
.2
.3
.4
פירוש הרש"ר הירש לויקרא כ"ה ,ב.
לך
ח – וספרת
לך
והיו
לכל
י – וקראתם דרור בארץ
איש
ושבתם
ואיש
יא – שנת החמשים שנה תהיה לכם
לכם
יב – יובל היא קדש תהיה
אל אחוזתו
איש
יג – תשבו
פירוש דעת מקרא" :שנת היובל מחייבת את עם ישראל להנהיג שוויון לא בחלוקת הקרקעות בלבד ,אלא גם להנהיג שוויון בין בני-
האדם שנא' וקראתם דרור בארץ לכל יושביה [ ]…כלומר שנת-היובל מבטלת כל עבדות בבני-ישראל וכל עבד עברי חייב לשוב אל
משפחתו ואל אחוזתו" – ראו :מ' בולה (מפרש) ,ויקרא ,ב (דעת מקרא) ,ירושלים תשנ"ה ,עמ' קפז.
שבע שבתות שנים
שבע שבתות השנים
ֹישביה
אל אֲ חזתו
אל משפחתו תשובו
שנתון "שאנן" – תשע"ה – כרך כ
– – 37
חופש ,שוויון ואחווה בפרשת בהר
LIBERTE
EGALITE
FRATERNITE
אחווה
שוויון
חופש
דומה ,ששלוש המילים ,שצירופן יחד הלהיב את ההמונים הצרפתים שהסתערו על
הבסטיליה בשנת ,9871ובכך נתנו את האות לפרוץ-המהפכה – רמוזים בפסוק שלנו.
הוא החופש והחירות
–
וקראתם דרור בארץ
הוא השוויון
–
ושבתם איש אל אחוזתו
5
הוא האחווה
–
ואיש אל משפחתו תשובו
7
השורש "חופש" נמצא בתנ"ך" :לחָׁ פשי ישלחנו" 6."…דרור" – המילה הנדירה והיקרה,
מופיעה בתורה רק פעם אחת ,וזאת – בפסוקנו .דרור הוא יותר מחופש :חופש הוא הסרת-
שעבוד זמני; דרור הוא חירות מוחלטת .המילה דרור מופיעה שלוש פעמים בנביאים 8.בכל
9
הפסוקים מדובר על חירות אנושית .המילה מופיעה גם בכתובים – כשם של ציפור.
המילה "שוויון" לא נמצאת בתנ"ך ,אלא רק בספרות-ימי-הביניים ,ועניינה – דמיון גמור.
המילה "אחווה" נמצאת פעם אחת בתנ"ך :בספר זכריה י"א ,יד נאמר "להפר את הָׁ ַאחֲ וָׁ ה בין
יהודה ובין ישראל" .עניינה של המילה הוא אהבת-אחים וידידות נאמנה.
האמנם רמוזה סיסמת המהפכה כבר בפסוקי פרשת בהר?
כך נמצא בדברי ר' יהודה-אריה-לייב אלתר ,האדמו"ר השלישי מגור ב"שפת אמת" לפסוקנו:
ובני ישראל שיצאו ממצרים וניתן (=וניתנה) להם התורה יש בידם כוח החירות ולהביא
גאולה לכל המקומות והזמנים כמו שנאמר וקראתם דרור .וזה שאמר כי תבואו וכו' ושבתה
10
הארץ שבת לה' .להעלות הארץ אל הרוחניות והפנימיות.
לדעת השפת אמת ,ביציאת-מצרים נטבעו היסודות לחזון "שלח את עמי" .לעם ישראל יש
הכוח להביא את הגאולה לכל המקומות ולכל הזמנים .לעם ישראל נאמר :וקראתם דרור
בארץ (=בעולם) ,לכל יושביה (=לכל האנושות).
השפת אמת משתמש בביטוי "כוח החירות" .המילה חירות לא נמצאת בתנ"ך ,והיא מופיעה
בספרות-המדרש .במדרש-ההלכה ספרא לפסוקינו נאמר" :אין דרור אלא חירות" ,דהיינו
משמעה של החירות הוא חופש ודרור ,וכן אנו אומרים בתפילה בחג הפסח "זמן חירותנו".
לדעת השפת אמת ,כבר ביציאת-מצרים נקבעו יסודות-החירות האוניברסליים 11,ובפסוק
.5במהלך השתלמות למורים שקיימנו בצרפת לפני שנים ,הדגמנו שיעור בתורה בבית-ספר רמב"ם בפריס .השיעור עסק בפרק שלנו.
במהלך העיון בפסוק י רמזתי רמזים עבים לתלמידים ,כדי שיגלו בפסוק את סיסמת המהפכה .הגילוי גרם להתרגשות גדולה בקרב
התלמידים ובקרב המורים שצפו בשיעור .השאלה שנשאלה הייתה :האומנם הכירה התורה כבר לפני אלפי שנים את סיסמת המהפכה או
שמא מחוללי-המהפכה הושפעו מהפסוק שלנו .שאלה נוספת ,שהטרידה את המורים ,הייתה האם מותר לקשור את פרשנות פסוקי
הקודש עם תהליכים חילוניים הנוגעים לעולם הנכרי ,שבתוכו גרים היהודים?
.6שמות כ"א ,כו-כז .בספר יחזקאל פרק כ"ז ,כ – אומר הנביא" :דדן ֹרכלתְך בבגדי ֹחפׁש לרכבה" .לפי דברי המפרשים ,אין זה החופש
שלנו ,אלא כוונת "בגדי ֹחפׁש" היא בגדי יקר ,שרק שרים השתמשו בהם.
.7נ' ליבוביץ ,עיונים חדשים בספר ויקרא ,ירושלים תשמ"ג ,עמ' .514
.8ישעיהו ס"א ,א" :לקרֹא לשבויים דרור ולאסירים פקח קוח"; ירמיהו ל"ד ,ח-ט" :לקרוא להם דרור לשלח איש עבדו"; יחזקאל מ"ו ,יז:
"והיתה לו עד שנת הדרור".
.9תהילים פ"ד ,ד" :גם צפור מצאה בית ודרור קן לה"; משלי כ"ו ,ב" :כצּפור לנּוד כדרור לעּוף".
.10שפת אמת לויקרא כ"ה ,י'.
.11הדברים חקוקים גם על פסל-החירות בכניסה לניו-יורק.
שנתון "שאנן" – תשע"ה – כרך כ
– – 37
יהודה שורץ
שלנו נמסר "כוח החירות" לעם ישראל – כדי לממש את החופש באנושות כולה.
ד .רגילים לראות במהפכה הצרפתית תחילתה של תקופה חדשה בהיסטוריה .תקופה זו
מאופיינת בעקרונות ריבונות העם ,חירות הפרט ושוויון בפני החוק .יום כיבוש הבסטיליה
( )9..8.9871נחשב ליום פרוץ המהפכה .הסיסמה" :חופש ,שוויון ואחווה" ,הייתה סיסמה,
שהלהיבה את ההמונים .המהפכה הצרפתית השפיעה השפעה משמעותית על גורל האנושות
בעת החדשה.
כך מתאר זאת חיים ברקוביץ:
בזיכרונותיהם של אלה שחיו את המהפכה הצרפתית – זאת נחשבה כמעמד הר סיני ודיברו
עליה במונחים של גאולה משיחית .לפי הדעה הרווחת המהפכה הצרפתית היא אחד
האירועים המשמעותיים והחשובים בהיסטוריה ,מהפך שנתן את האות לשינויים מרחיקי
לכת בחיים הפוליטיים החברתיים והכלכליים .תחילה בצרפת ואחר כך בשאר מדינות
12
אירופה.
בזמן התרחשות המהפכה הרגישו אלה שחיו את האירוע שהם שותפים לחזון אחרית הימים
(מובן ,שהמתבוננים על המהפכה ועל בשורתה בפרספקטיבה של המחצית הראשונה של
המאה העשרים ,דרך האסון האוניברסלי של הנאציזם ושואת היהודים – רואים זאת אחרת
לגמרי).
נבקש לברר האם ועד כמה ,השפיעו אירועי המהפכה על פרשני-המקרא בעת החדשה בנוגע
לפירושם של הפסוקים שלנו.
מיכאל גרוס מתייחס לתופעה של ריבוי חיבורי פרשנות למקרא בקרב העם היהודי בעת
החדשה.
התורה ירדה לעולם במאה התשע עשרה ,כך נראה לפחות מבחינת פרשנות התורה באשכנז.
אחרי כשלוש מאות שנה שבהן לימוד התורה שבכתב התמקד בפירוש רש"י ובדרשנות,
פתאום כותבים הכול פירושים חדשים על התורה :הרב מקלנבורג (הכתב והקבלה)
והמלבי"ם (התורה והמצוה) ,שמואל דוד לוצאטו ,הרב שמשון רפאל הירש והרב דוד צבי
הופמן ,הנצי"ב (העמק דבר) ור' מאיר שמחה הכהן מדווינסק (משך חכמה) ועוד רבים
אחרים .מאז ימי בעלי התוספות לא זכור מקבץ כזה של פרשנים בצפיפות זמן ומרחב שכזו
13
(בין נהר הריין לנהר הדנייפר ,בין השנים תרי"ג-תרפ"ו.)9191-9781 ,
ההסבר של גרוס לתופעה זאת – נעוץ בפולמוסים ,שהתפתחו בעת החדשה סביב גורלו ועתידו
של העם היהודי.
בעידן המחלוקות ,כשעל כל המקורות קמו מערערים – זה מבטל את התורה שבעל-פה וזה
מזלזל בקבלה וכדומה – אין לנו שיור אלא התורה הזאת .הקבוצות כולן ,כל אחת מסיבותיה
היא ,מחשיבות את התורה שבכתב ,מכירות בסמכותה העליונה ורואות בה את שורש
היהדות .ומתוך הסכמה עליה ָׁרבִ ים על פרשנותה ,פונים אל הפרשנות כדי להוכיח את צדקת
הדרך ,כדי לאשש את אמיתות ההשקפה הכללית ואת אורח החיים .בפרשנות המגמתית
הפרשן מעניק משמעות לתורה ,וזו בחזרה מאשרת את מגמתו .מעמדה המרומם של התורה
.12ח' ברקוביץ ,מסורת ומהפכה :תרבות יהודית בצרפת בראשית העת החדשה ,תרגמה א' סקסטין ,ירושלים תשס"ז ,עמ' .131
.13מ' גרוס' ,דרכי פרשנות לתורה במאה הי"ט לאור הפולמוס הפנים-דתי של התקופה' ,מים מדליו( 13 ,תשס"ב) ,עמ' .101-101
שנתון "שאנן" – תשע"ה – כרך כ
– – 37
חופש ,שוויון ואחווה בפרשת בהר
שבכתב בעיני כול ,בגיבוי ההתעניינות הרווחת בפרשת השבוע ,הופכים את הפרשנות לתורה
לנשק עיקרי להפצת הדעות ,לשלילת הדעות האחרות ולשכנוע בצדקת הדרך.
לדעת גרוס ,פרשני המאה התשע עשרה הושפעו מהלכי-הרוח בזמנם והגיבו עליהם באמצעות
הפרשנות.
14
גם מיכל דל מצביעה על השפעה כזאת .לדעתה ,מצבם החוקי של היהודים במאות השמונה
עשרה והתשע עשרה והחתירה שלהם לשוויון-זכויות במדינות שחיו בהם – השפיעו על
הפרשנים .בפירושיהם הם נתנו ביטוי להלכי-הרוח של העת החדשה בסביבתם היהודית
והכללית .לדעת דל ,ניתן לזהות תגובות מפורשות בפרשנות המאה התשע עשרה על אירועי
השעה.
נעבור לעיין בפרשני העת החדשה ,וננסה לזהות אזכור או התייחסות בפרשנות הפסוק שלנו
לאירועי-הזמן ,ובכלל זה – לאירועי-המהפכה.
ר' שלמה פפנהיים ( )979.-98.1כתב ספר "יריעות שלמה" ,שהוא מעין מילון מקראי.
בנוגע למילה "יובל" הוא כותב:
יובל :בשנת היובל הזאת ,לְ ש ֹון בלילה ,בלבול ועירוב רשויות ,שבשנת היובל יתבלבל סדר
הרשויות בשדות ובעבדים ,והיה כקונה כַּ ּמ ֹו ֵכר ,כעבד כאדוניו ,כשפחה כגבירתה ,כנושה
כאשר נושה בו ,חירות אחת ורשות אחת לכולם ,אין קדימה ואיחור ,יתרון ופחיתות זה על
15
זה…
ר' שלמה פפנהיים חי בזמן המהפכה ,והוא מדבר בקטע פיוטי ומרתק זה על החירות ועל
תערובת-הרשויות ,ועל חזון השוויון והאחווה .משחק-המילים (על-פי ישעיה כ"ד ,ב),
שהקונה יהיה שווה למוכר ,והעבד יהיה שווה לאדוניו ,הוא משחק-מילים ,המזכיר את הלך-
הרוח המהפכני ,אשר הֶּ עצים את הרעיון ,שאין יתרון ואין פחיתות בין בני-האדם ,אלא כולם
שווים .ר' שלמה פפנהיים רואה ביובל סמל ,המייצג את החירות האוניברסלית ואת השאיפה
של האנושות לאחווה ולצדק חברתי.
ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל וייזר ,המלבי"ם ( ,)9781-9711נולד כבר אחרי המהפכה,
אולם גם הוא משתמש במונחים הרווחים בזמנו:
וקראתם דרור – אין דרור אלא חירות (ספרא) .לכולי עלמא הדרור מורה על החירות כמו
16
ציפור דרור שאינו תחת רשות אדם.
המלבי"ם מדגיש את המילה חירות ,מילה ,שלא רווחה בלשון פרשני-ימי-הביניים והיא
הפכה להיות לסמל ולסיסמה בעת החדשה .המלבי"ם מתייחס בדבריו למחלוקת שבמדרש-
ההלכה בין ת"ק לבין ר' יהודה (עו"ש) .המלבי"ם קובע ,שהכול מסכימים ,שהדרור של היובל
הוא החופש והחירות של בני-האדם באשר הם.
.14מ' דל' ,פרשנות אורתודוכסית לתורה בעידן של תמורות :הפולמוס בפירושיהם של רי"צ מקלנבורג ומלבי"ם' ,עבודת דוקטור,
אוניברסיטת בר-אילן ,רמת-גן ,תשס"ח.
.15ר' שלמה פפנהיים ,יריעות שלמה ,א ,דיהרנפורט תקמ"ד ,עמ' עב יריעה טו .ר' יעקב-צבי מקלנבורג ( )1184-1114מצטט בפירושו
"הכתב והקבלה" את דברי יריעות שלמה מילה במילה .זאת דרכו של הכתב והקבלה לצטט פעמים הרבה את דברי יריעות שלמה .ניסוח
דבריו של ר' שלמה פפנהיים הושפע ,ככל הנראה ,מהפסוק בישעיהו כ"ד ,ב" :והיה כעם ככהן ,כעבד כאדניו ,כשפחה כגברתה ,כקונה
כמוכר ,כמלווה כלווה ,כּנׁשה כאשר נשא בו''.
.16פירוש המלבי"ם לויקרא כ"ה ,י.
שנתון "שאנן" – תשע"ה – כרך כ
– – 33
יהודה שורץ
גם ר' שמשון רפאל הירש ( )9777-9717נולד אחרי המהפכה ,אולם הוא חי בגרמניה ,אשר בה
הלכי-הרוח הליברליים ושוויון-הזכויות תפסו משקל גדול בשיח החברתי במאה התשע
עשרה .בפירושו על פסוקי-היובל הוא משתמש בנוסחאות ,שהיו חלק מהשיח הציבורי
בסביבתו:
וכעין זה גם יום-הכיפורים של שנת-היובל .בכוחו תזכה האומה לתחייה חברתית ומדינית,
וזו מעלה ארוכה ליחסי האומה – כלפי פנים וכלפי חוץ כאחת ,והרי זו מתנת-חסד של אל
כל-יכול עושה פלא .חוסר השוויון של הרכוש וכל רב-גוניות גורלות בני אדם – הביאו לידי
תוצאות מנוגדות :של עושר ועוני ,של תלות ועצמאות ,והרי אלה מומים ,שחיי החברה לקו
17
בהם …ועל כל אלה – יכפר היובל.
אי-אפשר לטעות בדבריו של הרש"ר הירש :רוח-הזמן נושבת בפירושו .תיקון החברה צריך
לבוא לידי ביטוי בחירות-הפרט ובשוויון בין בני-אדם .את הבשורה הזאת מביא היובל
לעולם ,וגם בכך מהווה העם היהודי אור לגויים.
הרש"ר הירש משווה בין יום הכיפורים שבכל שנה לבין יום הכיפורים של היובל:
יום-הכיפורים של כל שנה הוא יום התחייה המוסרית .ובשנת-היובל הוא גם התחייה
החברתית של האומה .ביום זה יוצא הקול מפי ה' ,והוא מכריז על חירות הארץ .שנת-היובל
18
תביא כפרה חברתית.
הרש"ר הירש מעצים את כוחו של היובל .אם יום-הכיפורים של כל שנה מתקן את מעמדו
המוסרי של כל יחיד ויחיד בפני עצמו ,הרי יום-הכיפורים של היובל מתקן ומכפר על העוול
החברתי ועל הדיכוי והשעבוד של בני-האדם .זהו יום-הכיפורים של הציבור .היובל ממלא את
שליחותה של המהפכה.
ר' נפתלי-צבי-יהודה ברלין – הנצי"ב מוולוז'ין ( )9711-9797מוסיף בפירושו "העמק דבר"
ממד נוסף לחירות ,אשר לה שותפים בני-האדם ביובל.
וקראתם דרור – נכלל בזה בעלי מלחמה העומדין חוץ לביתם בשעבוד המלוכה ונימוסי
19
המדינה וביובל שבים לביתם ולאחוזתם…
בדברים אלה יש מעין תפילה לשחרורם של המגויסים בצו-המלוכה ולחופש ,שיקבלו בבוא
היובל .החירות ,שהיובל מקנה לבני-האדם – כוללת גם את השחרור מחובות השירות הצבאי
ומשעבודם של האזרחים למשימות השלטון.
ומוסיף הנצי"ב ומבאר את החזרה ביובל אל המשפחה:
ואיש אל משפחתו תשובו – אפילו אין לו אחוזה הולך לעיקר משפחתו ונקבצים כל בני
המשפחה זה לזה [ ]…דבמה שנקבצים כל בני המשפחה לעיקר מולדתם גורם לתקן את
20
העניינים שגרם להיות התרחקות ויהיו קבועים עם כל בני משפחתם.
לדעת הנצי"ב ,האחווה של היובל מחזירה הביתה בני-משפחה שהתרחקו ,ויהיו הסיבות אשר
יהיו להתרחקות בני-משפחה אלה מאלה; היובל מתקן את סיבות ההתרחקות ואת הגורמים
.17
.18
.19
.20
פירוש הרש"ר הירש לויקרא כ"ה ,ט.
שם.
העמק דבר לויקרא כ"ה ,י.
שם.
שנתון "שאנן" – תשע"ה – כרך כ
– – 37
חופש ,שוויון ואחווה בפרשת בהר
שיצרו פירוד .היובל מחזיר את האחווה למשפחות האומה.
ר' מאיר-שמחה הכהן מדווינסק ,בעל משך חכמה ( – )9191-97.1חי כבר במחצית השנייה של
המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים .גם בדבריו מהדהדת הרגשתו בקשר למצב
העם היהודי בעת החדשה.
ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו – פשטא ִד ְק ָׁרא דורה לנו התועליות,
כאשר ישובו איש אל אחוזתו – הרי הפיזור בין חיי המשפחה בא ממסיבות הזמן
(=מנסיבות הזמן) אשר ְמ ַּרחֵ ק אחים ,זה פונה לצפון וזה פונה לדרום לבקש טַּ ְרּפ ֹו ומזונו.
אמנם אם ישובו איש אל אחוזתו ,ישובו בתי האבות לדור במקום (אשר) הורישום אבותם,
21
ויתלקטו אנשי המשפחה אשר מכרו אחוזותיהם ונתרחקו זה מזה.
המשך חכמה רומז על התופעה של פיזור העם היהודי במחצית השנייה של המאה התשע
עשרה ועל התפרקותן של המשפחות – זו לכאן וזו לכאן (משנת 9771ועד 9191עזבו שלושה
מיליון יהודים את אירופה ,רובם לאמריקה) .שוויון-הזכויות שהיהודים דרשו – לא עלה יפה,
ולכן יהודים רבים חיפשו את מזלם מחוץ לאירופה .זה שם פעמיו לארץ-ישראל וזה –
לגלויות אחרות .ר' מאיר שמחה רואה ביובל מאורע ,שיחזיר את נדחי המשפחות הביתה.
לדעתו ,סיבת-הסיבות להתרחקות היא סיבה כלכלית :אנשים מבקשים פרנסתם בכל מקום
אפשרי .היובל יסייע להתגבר על הפערים הכלכליים ויאפשר למשפחות להתאחד ולחדש את
האחווה ביניהן.
כדי להכיר בכך שאכן מאורעות השעה השפיעו על פרשני העת החדשה – ראוי להשוות את
דברי הפרשנים הקדומים – לאלה של העת החדשה.
להלן דוגמאות אחדות מדברי הפרשנים הקדומים הדנים בפסוקינו ,ואין בהם הרמיזות
המפורשות לרוח-השוויון והחירות ,שמוצאים אנו בפרשנים המאוחרים:
רש"י :אינו מזכיר אף אחד ממושגי החירות והשוויון .בנוגע למילה 'דרור' הוא מפרש – ' ֶּש ָׁדר
בכל מקום שהוא רוצה ואינו ברשות אחרים' ,דהיינו רש"י דן בעיקר בשחרור העבדים ,ולא
בחירות ובשוויון בין בני-האדם.
רס"ג' :וקראתם דרור – הַּ כְ ריזו שחרור' .יש כאן התייחסות לשחרורו של העבד.
ראב"ע(' :המילה) דרור ידועה והוא כמו חפשי' .הוא מזכיר את ציפור הדרור ,שאינה יכולה
להתקיים בשבי .הפירוש מכוון לשחרור העבד לחופשי ,אבל אין במושג זה מן המשמעות
החדשה של החופש ,כפי שמצאנו בפרשנים המאוחרים.
רמב"ן' :אבל אמר וקראתם דרור בארץ לכל יושביה – שיהיו כולן בני-חורין ָׁלדּור בכל מקום
שירצו'.
פירוש זה דומה לפירושו של רש"י .כוונת הרמב"ן היא ,שלעבד המשתחרר תהיה האפשרות
לגור בכל מקום ,ולא להיות צמוד לאדון.
נמצא ,כי בכל הפרשנים הנ"ל אין התייחסות לחופש ולשוויון – במובן ,שניתן להם בעת
החדשה.
.21משך חכמה לויקרא כ"ה ,י.
שנתון "שאנן" – תשע"ה – כרך כ
– – 37
יהודה שורץ
סיכום
דומה ,כי אצל הפרשנים ,שחוו את המהפכה או שחיו במהלך המאה שאחריה – התחזקה
המודעות למושגי החופש ,השוויון והאחווה .הפרשנים משלבים רעיונות על החירות ועל שוויון
הזכויות בדבריהם – בכלל ,ובפרשנותם על פסוקינו – בפרט.
כאן המקום לסייג את דברינו ולקבוע ,כי היסודות של רעיונות המהפכה בעולם הכללי הם
יסודות אחרים מאלה של החופש והשוויון בדברי פרשנינו ,המאמינים בתורה מן השמים.
היסודות של השוויון בעולם הכללי נובעים מתפיסה ליברלית של השוויון בין בני-האדם ועֶּ ְרכו
של כל פרט בחברה .החופש והשוויון בתורת-ישראל – מבוססים על היות האדם נברא בצלם
אלוקים ,ועל כך שהקב"ה קבע את סדרי-המשטר והשלטון בעם-ישראל.
עם זאת ,אי-אפשר להתעלם מההשפעה של מושגים רווחים בחברה הכללית על פרשנינו ,גם אם
המשמעות של אותם מושגים איננה זהה בחול ובקודש.
ניתן לקבוע ,כי בדבר ה' לעמו בפסוקי-השמיטה והיובל – אפשר להבחין ברגישות למושגי
המהפכה ,זמן רב לפני אימוץ הרעיונות הללו על-ידי ההמון ,שהסתער על הבסטיליה ביולי 9871
בקריאה ובתביעה ל"חופש ,שוויון ואחווה".
שנתון "שאנן" – תשע"ה – כרך כ
– – 78