סימן תקסג: דין מי שהרהר בלבו להתענות

מי שהרהר בלבו, שלא בשעת תפלת המנחה, להתענות למחר, לא הוי קבלה דלא עדיף מהוציא בפיו להתענות למחר דלא הוי קבלת תענית, כיון שלא קבלו בתפלת המנחה.