ÏËÒ Ï‡¯˘È ·˜ÚÈ ·¯‰
ירושלי
„¯˘„ÈÒÁ‰ ‰„Â‰È ÂÈ·¯ „ÈÓÏ˙Ï ‰ÏÈÓ ˙ȯ·Ï ‰
Ê΢‡ È„ÈÒÁ ψ‡ ¯Â·Èˆ· ‰˘¯„‰
מוסד הדרשה בציבור באשכנז של ימיהביניי ,התפרס על ארועי שוני במעגל השנה והחיי,
והתמקד בנושאי מגווני .הדרשות שנישאו בבית הכנסת ,בשבת בי מנחה לערבית ,1בשבת שלפני
המועד ,2בתו המועד 3ובזמני תשובה ,4או בסעודות נישואי ,5ברית מילה 6ובהזדמנויות חגיגיות
1
2
3
4
5
6
ראה להל הערה .11לכ שדרשו בי מנחה למעריב דוקא ,השווה להל הערה .3וכנראה כ ג נהגו באלזס
בסביבות שנת רס"ו .ראה ר' יוחנ לוריא ,משיבת נפש ,אמור ,ירושלי תשנ"ח ,עמ' קפו" :שהשבת סיבה
לתורה ,בהיות הציבור פנויי לשמוע דרשה"; בחוקותי ,עמ' קצג" :שיבואו ȇى ˙ÚÏלשמוע הדרשה
בשבת"; ש ,עמ' קצ.
שמא היו שנהגו לדרוש בהלכות השבת ˜ Ì„Âהשבת .ראה ספר חסידי ,מ"מ ,סי' קנד ]=ספר חסידי,
מ"ו ,סו"ס תקפח ,עמ' " :[162כמו שיש לדרוש במעשה מועדי לפני המועדי ,כ בעני שבת ,ÂÈÙÏכדי
למהר בצרכי שבת" .לא ברור א הכוונה לדרשה בציבור ,או רק לעיו פרטי ,כל יחיד ויחיד בפני עצמו.
ראה :ספר חסידי ,מ"מ ,סי' קנד )לעיל הערה קודמת(; פירושי ופסקי לרא"צ ,אמור ,עמ' קפג" :וכ פסק,
לדרוש בכל החגי בשבת שלפניו ,לדרוש לפי עניינו דבר על מכונו" .עוד על הדרשה בהלכות החג קוד
החג ,ראה :ספר הרוקח ,הלכות פסח ,סי' רמד ,עמ' קמ; ר' יצחק מווינא ,אור זרוע ,ח"א ,אלפא ביתא ,סי'
מא ,זיטאמיר תרכ"ב ,ד ה ע"ג .וכבר נזכרת דרשה כזאת בספר הפרדס לרש"י ,בודפשט תרפ"ד ,עמ' שמג.
וראה :ש' עמנואל )מהדיר( ,רבי אלעזר מוורמייזא :דרשה לפסח ,ירושלי תשס"ו ,מבוא ,עמ' .4342
ראה :אור זרוע ש )הערה קודמת(; הגדה של פסח ושיר השירי ע פירוש הרוקח ,ירושלי תשמ"ד ,עמ' כא;
תוספות השל על התורה )להל הע' ,(11וראה עוד להל ,הערות .27 ,16ושמא ג הדרשה שבמועד נִשאה בי
מנחה למעריב ,כפי שהיה נהוג בשבת .כ עולה מסיפורו של ר' יוזפא שמש על 'הרוקח' ,עי' להל הע' .16
ראה להל ,הערות .3738 ,8
ראה פירושי ופסקי לרא"צ ,תולדות ,עמ' ז" :שיש לתלמידי חכמי לדרוש בשמחה של מצווה ,כגו
בסעודת ברית מילה או סעודת נישואי "; פירוש רבינו אפרי ,כי תצא ,ס"ע קצה…" :רמז מילה ונישואי ,
ובשניה רמז 'תורה' ,ורמזה בי מילה ונישואי ,לומר ל ,שמצוה לדרוש דברי תורה בברית ובנישואי ".
בתקופה מאוחרת יותר ,סביבות שנת רס"ו ,נהגו באלזס מנהג משונה" :מה שנהגו באילו גלילות „ÈÓÚ‰Ï
„¯˘ Ôבעת החתונה ו) "Ï‚¯˙ ÂÈÙÏ „ÈÓÚ‰Ïמשיבת נפש ]לעיל הערה ,[1כי תצא ,עמ' רמט( .והשווה גיטי
נז ע"א" :דהוו נהיגי כי הוו מפקי חתנא וכלתא ,מפקי קמייהו תרנגולא ותרנגולתא .כלומר ,פרו ורבו
כתרנגולי" .וראה :ד' שפרבר ,מנהגי ישראל ,ז ,ירושלי תשס"ג ,עמ' שמח שמט ,שנג.
בנוס לדרשה מכת"י שאני מדפיס בהמש ,נדפסו לפני כארבעי שנה שלוש דרשות לברית מילה מחסידי
אשכנז על ידי י' אלבוי' ,שלוש דרשות אשכנזיות קדומות מכ"י בית הספרי' ,קרית ספר ,מח )תשל"ג( ,עמ'
.347340למקורות אשכנזיי חסידיי המזכירי את הדרשה בברית מילה ,ראה :פירושי ופסקי לרא"צ,
תולדות ,עמ' ז )לעיל הערה ;(5פירוש רבינו אפרי ,כי תצא ,ס"ע קצה )לעיל הערה ;(5להל ליד הערה 21
ובה; להל הערה .47נראה כי א ר' משה מקוצי ,שזיקתו לחסידי אשכנז ידועה ,דרש בסעודות מילה ,כפי
שהעיר אלבוי ,ש ,עמ' ,341הערה " :9ג בסמ"ג ,הלכות מילה ,עשי ,סי' כח ,יש רשמי של דרשה
שבעל פה" .ויתכ שג 'עני מילה' שבסו פרפראותיו של ר' אביגדור ,מקורו בדרשה שנשא המחבר
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
מ
הרב יעקב ישראל סטל
אחרות ,7עניינ היה הלכה אגדה או מוסר ,8ואחדות מה שרדו עד ימינו .9ג הגיעו לידינו עדויות על
תוכ הדרשה ,תדירותה וציבור שומעיה ,וג על הדרשני ומעמד .רוב הגדול של הדרשות והעדויות
בעניינ שנשתמרו בידינו מהמאה האחרונה לאל החמישי וראשית האל השישי )המאות הי"ג והי"ד(,
מקור בכתבי חסידי אשכנז או מחכמי הקרובי לבית מדרש.
בביתהכנסת בוורמייזא נהג רבינו אלעזר הרוקח ,תלמידו של ר' יהודה החסיד ומראשי ַד ָ ריה של
חסידות אשכנז ,10לדרוש בציבור בי מנחה לערבית מדי שבת בשבתו 11בהלכות שבת 12ובענייני אגדה,13
בסעודת ברית מילה .ראה :א"י גולדמינ ' ,פירוש התורה לרבינו אביגדור' ,ספר הזכרו לרבי שמואל ברו
ורנר ,ירושלי תשנ"ו ,עמ' קצז קצח .והדברי מסתברי ,מאחר שר' אביגדור זה היה קרוב לעולמו של ר'
נחמיה בר' שלמה הנביא )ראה :אידל' ,בי אשכנז לקסטיליה במאה השלוש עשרה' ,תרבי ,עז ]תשס"ט[,
עמ' 478הערה ,14עמ' 507הערה ,(286שהחשיב מאוד את הדרשה בציבור .ראה להל ,ליד הערה 30
ואיל .על מנהג הדרשה בסעודת ברית מילה ,שלא באשכנז ואגפיה ,ראה בסו המבוא .וש ,הערה ,74
הובאו מקורות אשכנזיי נוספי למנהג ,שלא מקרב חסידי אשכנז.
7ראה פירושי ופסקי לרא"צ ,אחרי ,עמ' קלח" :כשדורשי דברי תורה על השולח כאילו מקריבי לח הפני
על השולח …זה הראש הדורש דברי תורה ."…וראה ג מושב זקני ,פרשת תולדות ,לונדו תשי"ט ,עמ' מג:
"ואוכלה בעבור תברכ נפשי .תימה ,וכי בשביל המאכל היה מברכו?! אלא הכי פירושו ,בעד שאי השכינה
שורה אלא מתו שמחה …ולפיכ ,‰ÂˆÓ ˙ÁÓ˘· ˘Â¯„Ï Â‚‰לפי שמתו שמחת סעודה שכינה שורה
עליה" .מהקשר הדברי נראה ,שכוונתו למנהג הדרשה ב ˙„ÂÚÒמצוה )ולביאור עי' להל הע' .(32והשווה
פירוש רשב" ,בבא בתרא קמה ע"ב ,ד"ה זהו בעלי אגדה" :שדורש בכל מקו ברבי בבתי משתאות".
8דרשות המוסר נִ או כנראה בזמני שהקודשו לתשובה ,כמו חודש אלול .על דרשות מוסריות ראה להל ליד
הערות 3738ובה .ג דרשותיו של ר' משה מקוצי ,בעל סמ"ג ,הטיפו לתשובה .הוא היה ב צרפת ובעל
זיקה לחסידות אשכנז ,ואת דרשותיו נשא בנדודו בי ערי ספרד וצרפת ,ובה קרא להקפדה בשמירת מצוות.
ראה :א"א אורב ,בעלי התוספות ,ירושלי תשמ"ו ,עמ' 465ואיל.
9על הסיבה למיעוט הדרשות שנִ או בשבתות ומועדי שהגיעו לידינו ,ראה :עמנואל )לעיל הערה ,(2עמ' .45
10ראה עליו :אורב )לעיל הערה ,(8עמ' .411388
11ספר הרוקח ,הלכות שבת ,סי' נו ,עמ' מד" :יש שקורי מדרשי בי מנחה למעריב ,ויש שדורשי אגדות או
מפרשי ;"…הלכות יו הכיפורי ,סי' רטז ,עמ' קו" :שדורשי לקהילות בשבת" .וראה עדותו בקינתו על
אשתו ,להל ליד הערה .53והשווה :אור זרוע ,ח"ב ,הלכות מוצאי שבת ,סימ פט ,זיטאמיר תרכ"ב ,ד כד
ע"א" :כל רבותינו שברינוס נוהגי לדרוש בי מנחה למעריב" .על רבותיו של ר' יצחק בר' משה בעל 'אור
זרוע' ,ראה :אורב )לעיל הערה ,(8עמ' ;439436ע' פוקס ,עיוני בספר 'אור זרוע' לר' יצחק ב משה
מוינה ,ירושלי תשנ"ג ,עמ' .2118על זיקתו של ר' יצחק לתורת חסידי אשכנז ,ראה ש ,עמ' .4033
למקורות נוספי מקרב חסידי אשכנז המזכירי את הדרשה בשבת ,ראה פירוש הרוקח לתורה ,כי תשא ,עמ'
קסח; פינחס ,עמ' קכח" :כי בשבת סתו פי מלדבר דבר דיבור אסור ,אבל בדיברי תורה מותר …כי מקהילי
קהילות ודורשי בשבת"; פירוש רבינו אפרי ,ויקהל ,עמ' שיח; ויקהל )'מכתיבה אשכנזית'( ,עמ' שיט שכ:
"מקהילי הע בשבת ויו טוב לדרוש ,ומי שאינו פנוי ללמוד כל השבוע בשבת ילמוד ,וה כל ששת ימי השבוע
עוסקי במלאכה וצריכי ללמוד בשבת"; תוספות השל עה"ת ,כר י ,שמות לה א ,אות ו ,ירושלי תשנ"ה ,עמ'
קסח קסט" :אמר הקב"ה למשה :עשה קהילה גדולה ודרוש לה בהלכות שבת ,שילמדו ממ לכנס קהילות
קהילות בכל שבת לדרוש לישראל איסור והיתר .וכ דוד היה מקהיל קהילות בשבתות ובימי טובי בישראל".
12ספר הרוקח ,הלכות שבת ,סי' נה ,עמ' מג" :אמר הקב"ה למשה :עשו קהלה גדולה ודרוש לה ברבי הלכות
שבת Ìȇ·‰ ˙¯„ ÍÓÓ Â„ÓÏÈ˘ ,להקהיל קהלות בכל שבת ושבת ,לדרוש לישראל ‡ …¯˙ȉ ¯ÂÒÈואי
להניח הדרשה עבור הסעודה השלישית".
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
דרשה לברית מילה לתלמיד רבינו יהודה החסיד
מא
"דברי הנחמדי מזהב" 14המושכי את הלב .15ג נהג לדרוש ביו טוב בעניינו של יו .16דרשה אחת,
כנראה לשבת הגדול ,אותה העלה על הכתב ,הגיעה לידינו וכלולי בה דברי הלכה ואגדה בענייני
19
החג .17ר' מנח בר' יעקב ,18א הוא מבני וורמייזא ,שישב בבית הדי של העיר יחד ע 'הרוקח'
וכנראה נמנה על חסידי אשכנז ,20דרש ג הוא בציבור ואחת מדרשותיו לברית מילה הגיעה לידינו .21ג
ר' יהודה החסיד ,מראשי חסידי אשכנז ,נראה שדרש היה .באחת מדרשותיו לימד זכות על ראוב
במעשה לאה ,22ודרשות אחרות שיקע בחיבורו המפורס 'ספר חסידי' .23ר' אפרי מבונא ,24ממקורביו
של ר' יהודה החסיד ,25המעיד על דברי ששמע מפי אביו ר' שמואל בר' קלונימוס ,26מזכיר את המנהג
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
ספר הרוקח ,הלכות שבת ,סי' נו ,עמ' מד )לעיל הערה .(11
סידור הרוקח ,עמ' פא.
דברי על טכניקות הדרשני לייפוי הדרשה ,ראה :י' ד ,ספרות המוסר והדרוש ,ירושלי תשל"ה ,עמ' .4627
ספר הרוקח ,הלכות ראש השנה ,סי' רג ,עמ' צה" :וצריכי ישראל לשמוח בראש השנה …ולאחר שהתפללו,
אוכלי ודורשי מעניינו של יו" .והשווה לסיפורו של ר' יוזפא שמש על 'הרוקח' ,ש"השביע ענ …ובאותו
היו הביא אותו הענ אל שפניא ,אל עיר מגורי הרמב" " ,ש דרש ·,·È¯ÚÓÏ ‰ÁÓ ÔÈ· ,ÁÒÙ Ï˘ È˘ Ë"ÂÈ
"הוא שאל את כל הקושיות שהתקשה בה הרמב" זה זמ רב "…ותירצ "לפי תורת הקבלה" ,וג "סיפר
בעת הדרשה את כל המעשה ,שהוא נשלח מ השי"ת ללמד לרמב" תורת הנסתר וג להרוג את השר …ודרש
עוד דרושי ופשטי ,שכמות לא שמעו בכל ימי חייה" .ראה :מעשה נסי ,סימ ז ,בתו :ש' איידלברג,
ר' יוזפא ַש ָמש דקהילת וורמיישא ,ירושלי תשנ"א ,עמ' סז ע .למרות שבמעשה זה רבו היסודות האגדיי,
אי להסכי ע הקביעה ,ש"יסודו בדמיו ו ÂÏÂÎאגדה" )איידלברג ,ש ,עמ' נה( ,כי המידע הנלקט מספרי
'הרוקח' עצמו תומ בתיאור דרשתו שבספרד.
ראה :עמנואל )לעיל הע' .(2לשאלה הא דרש ר' אלעזר דרשה זו כמו שהיא מצויה לפנינו ,ראה ש ,עמ' .45
על מצבת קבורתו בוורמייזא נכתב" :רבינו מנח בר יעקב אבי החכמה ,תנא דורש פוייט ואי חסר מאומה".
ראה :א' ריינר' ,אב שכתוב עליה :תוארי הנפטרי על מצבות בית העלמי בווירצבורג ,'13461147תרבי ,עח
)תשס"ט( ,עמ' 133הע' .44דבריו ש ,ש"איננו יודעי דבר על אופי דרשנותו של חכ מוכר זה" ,אינ מדויקי.
א' אפטוביצר ,מבוא לראבי"ה ,ירושלי תרצ"ח ,עמ' .382
ראה :אורב )לעיל הערה ,(8עמ' ;370369אלבוי )לעיל הערה ,(6עמ' 343הערה .22ג תוכ דרשתו
)עי' הערה הבאה( משופעת בסגנו הפרשנות הדרשנית של חסידי אשכנז.
דרשתו הובאה בספרו של ר' יעקב הגוזר ,ב דורו של 'הרוקח' .ראה 'כללי המילה' ,בתו :זכרו ברית
לראשוני ,א ,קראקא תרנ"ב ,עמ' " :62אלו דרשות העתיק הגוזר בדרשה של דודו ,הר"ר מנח ז"ל" .והכוונה
לר' מנח בר' יעקב מוורמייזא ,ראה :ש ,במכתבו של י' מילר ,עמ' ;XVאלבוי )לעיל הע' ,(6עמ' .343342
ראה :פירושי התורה לר' יהודה החסיד ,מהדורת י"ש לנגה ,ירושלי תשל"ה ,עמ' ;48פירוש הטור ,בראשית
לה כב .אות הדברי הובאו בפירוש רבינו אפרי ,וישלח ,עמ' קכד )'מכתיבה אשכנזית'( ,בתוספת
החתימה" :ושמעתי שחסיד אחד דרש זה ·„¯˘ ·¯·] "ÌÈעל מקורות מאוחרי לפרשנות זו ,ראה :ש'
אשכנזי ,אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא ,ירושלי תש"ס ,עמ' .[388385
ראה :י' ד )לעיל הערה (15עמ' .128יתכ ג ,שזו הסיבה שב'ספר חסידי' מצויות כמה התייחסויות לדרש
ולדרשה .ראה לעיל הערות ,12ולהל הערות .6869 ,65 ,5455
ראה עליו :אנ"צ רות ,פירוש על הפיוטי מכת"י המבורג ,153152מהדורת פקסימיליה ,ירושלי תש"מ,
מבוא ,עמ' י הערה ,11ובספרות המצוינת ש.
א"א אורב ,ערוגת הבש ,ד ,ירושלי תשכ"ג ,עמ' .40וראה הערה הבאה.
ראה :אורב )לעיל הערה קודמת( ,עמ' ;51ד' גולינקי ' ,רבינו ש"ח' ,סיני ,צח )תשמ"ו( ,עמ' רא ריב.
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
הרב יעקב ישראל סטל
מב
לדרוש בציבור במועדי .27ונראה כי ג ר' אביגדור הצרפתי ,מחוג 'הכרוב המיוחד' של חסידי אשכנז,28
היה קרוב לעולמה של הדרשה בציבור.29
בקרב חסידי אשכנז מחוגו של ר' נחמיה בר' שלמה הנביא 30הוקדש מקו מיוחד לדרשה .לדבריה
ב' #איטיאל' הממונה על הדרשות ,31ו"כשתלמיד חכ פוצה פה לדרוש בתורה ,שכינה
קיי מלא ֵ
שורה עליו ,ודורש כמעי הנובע ,כי מלא אחד מזמי לו דרשות לאי חקר" .32גישה זו הביאה את בעלי
החוג להשתמש בהשבעת מלאכי ,שיתנו למשביע "עריכת שפתי ומענה לשו לדרוש ברבי בלא
מכשול" ,33מתו אמונה שדרשה רהוטה ומוצלחת אינה ברת השגה בלא סייעתא דשמיא מיוחדת.
מקבילה מעניינת לגישה זו אנו מוצאי אצל ר' אברה בר' אכסלרוד מקולוניא ,חכ ב המאה הי"ג
בעל זיקה לתורת הסוד האשכנזית ,34המקשר את הדרשה בנבואה.35
מבית מדרשו של ר' נחמיה הנביא א הגיע לידינו פירוש דרשני לתורה שחיברו ר' אפרי בר'
שמשו ,ומתוכו ניכר שמחברו נשא דרשות בציבור ואת חלק שיקע בפירושו .36אצלו ג מצאנו דרשות
מוסריות שנשא במהל חודש אלול לעורר את הע לתשובה ,37סוגת דרשנות המוכרת ממקור אחר.38
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
י"ל צונ ,הדרשות בישראל והשתלשלות ההיסטורית ,בעריכת ח' אלבק ,ירושלי תש"ז ,עמ' 514הערה ,28
עמ' 515הערה .32
ראה :י' ד ,עיוני בספרות חסידי אשכנז ,רמת ג תשל"ה ,עמ' ;9897הנ"ל ,תורת הסוד של חסידות
אשכנז ,ירושלי תשכ"ח ,עמ' ,50עמ' .55וראה ג :ש' עמנואל ,שברי לוחות ,ירושלי תשס"ז ,עמ' 177
הערה .111
הוא מחייב את הדרשה בציבור בסעודות מצוה ובמועדי אחרי ,וא ד בצדדיה השוני של הדרשה
והדרש .ראה לעיל הערות ;7 ,6 ,5 ,2ולהל הערות .66 ,62 ,38
עליו ועל חיבוריו ראה הספרות המצויינת במאמרו של אידל )לעיל הערה ,(6עמ' 477הערה .11
אידל ,ש ,עמ' .516
נדפס אצל :י' וינשטוק' ,אלפא ביתא של מטטרו ופירושה' ,טמירי ,ב )תשמ"ב( ,עמ' עד .לייחוס החיבור לר'
נחמיה בר' שלמה ,ראה אידל ,ש ,עמ' .516לכ שהשמחה מביאה להשראת השכינה וממילא ליכולת דרשנית,
השווה :מושב זקני ,פרשת תולדות ,לונדו תשי"ט ,עמ' מג )לעיל הערה .(7
אידל ,ש ,עמ' .494
ראה :אידל ,ש ,עמ' ,497והערה .201
אידל ,ש ,עמ' .499496
הפירוש כולו גדוש בחומר דרשני ,ומרובי בו הדברי על הדרשני ודרשותיה .ראה לעיל הערות ,6 ,5
ולהל הערות .69 ,67 ,37על היות ר' אפרי מחוגו של ר' נחמיה הנביא ,ראה :אידל ,ש ,עמ' ,79עמ' 480
הערה .40והשווה :י' ד ,תורת הסוד של חסידות אשכנז ,ירושלי תשכ"ח ,עמ' ] 117ב'פירוש התורה של
רבינו אפרי ז"ל' ,שהוציא לאור ר' חיי יוס איסר גד ,יוהנסבורג תש"י ,לא מצאתי כל אזכור לדרשה
ולדרש .פרט זה מוכיח ,שר' אפרי זה אינו זהה לר' אפרי בר' שמשו שמחסידי אשכנז ,וכנראה היה חכ
ספרדי .וטעה בכ המהדיר הנ"ל ,שציר לספר את הפיסקאות מפירוש ר' אפרי בר' שמשו שהביא חיד"א
בספריו )ראה ש ,עמ' קכד קלב( ,כי חיד"א התכוו לר' אפרי בר' שמשו מחסידי אשכנז[.
על ר' אביגדור ,חכ אחר מחוגו של ר' נחמיה הנביא ,שיתכ כי דרש ברבי ,ראה לעיל הערה .6
ראה פירוש רבינו אפרי ,כי תצא ,עמ' קצד" :ו ÌÎÁגימטריא ‡ ,ÏÂÏע התיבה ,רצוני לומר ,איזהו חכ ,זה
המזכה את הרבי ודורש לה על עניני התשובה מראש חודש אלול ואיל" .הוא קיי בעצמו תביעה זו,
כמשתמע מדרשותיו המוסריות שמצאו את מקומ בפרשיות הנקראות בחודש אלול ,משמע שבמקור נדרשו
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
דרשה לברית מילה לתלמיד רבינו יהודה החסיד
מג
חכמי נוספי מחוגי חסידות אשכנז ידועי בתואר 'דרש' ,בנוס על 'דורשני' סת .39לא מצאנו
עדויות לדרשותיה בציבור ,ואפשר שדרשנות הפרשנית למקרא זיכתה אות בתואר זה :40ר' אברה
החסיד ;41אחיו של ר' יהודה החסיד; ר' משה הדרש 42חתנו של ר' שמואל ב ר' יהודה החסיד; בנו ר'
אלעזר הדרש מווירצבורג ;43נכדו ר' משה עזריאל הדרש ;44ר' מאיר הדרש ;45ר' נת הכה הדרש;46
38
39
40
41
42
43
44
45
בזמני אלו .בדרשותיו עורר את הע לתשובה ונת הדרכה לבעלי תשובה .ראה פרשת שופטי ,עמ' קפז
קפח; כי תצא ,עמ' קצד; נצבי ,עמ' ריט .בי היתר אמר לקהלו" :צרי האד ליל בתמימות ולחדש מעשיו
כנגד יו הדי " )שופטי ,עמ' קפט( ,ו"כשילח האד עמו ]ע יצר הרע[ בכל עת ,הקב"ה מוסרו בידו ,וביותר
בחודש אלול …אילולי שישראל חכמי וחוזרי בתשובה מראש חודש אלול ואיל ומסתכלי בתורה
ומעייני בה ומביני לאחרית ,פירוש ,לעשרת ימי תשובה שבאי אחר אלול ,כמעט לזה היה לה איכה."…
ראה פירושי ופסקי לרא"צ ,אחרי ,עמ' קלח…" :זה הראש הדורש דברי תורה …וזהו שאמר הכתוב' :קחו
עמכ דברי' ,זה הדורש המורה לאד אי להתכפר ולשוב לבוראו".
ראה 'דרשה לברכת כהני' ,בתו :ספר ראבי"ה קדשי ,סי' אל קנה ,מהדורת ד' דבליצקי ,בני ברק
תשל"ו ,עמ' רסד" :ומצאנו שכתבו בש ¯· ÌÈ˘¯Â„‰ ÈÈ˙Âדרשה הגונה ,והנאני ,ורציתי להעתיק" .מכ
שסגנו הדרשה ברוח תורת חסידי אשכנז ,והיות הראבי"ה תלמיד של כמה מראשוני החסידי )ראה :א'
אפטוביצר ,מבוא לראבי"ה ,ירושלי תרצ"ח ,עמ' ,(2322מסתבר ,ש'דורשני' אלו נמנו על חסידי אשכנז.
השווה ג תשובת ר' יקותיאל בר' אברה למהר" מרוטנבורג ,בתו :א"י איגוס )מהדיר( ,תשובות
בעלי התוספות ,סי' מח ,ניו יורק תשי"ד ,עמ' " :121אבל דר תינוק ליגמל ,ונשל ינשל ,מניי 'תבשל' ,לא
מצינו ,כי א הדרשני הטעימו" .וכוונתו לרמז ס ימי ההנקה בער הגימטרי של תיבת 'תבשל' ,הנזכר הרבה
בחיבורי חסידי אשכנז ,א ג במקורות קדומי לה .ראה מאמרי 'מאימתי התינוק מתחיל לדבר' ,פרק ב,
בתו :סודי חומש ושאר ,עמ' קעג קעה ,הערה .32
ראה :ריינר )לעיל הערה ,(18עמ' ;134132י"ל צונ )לעיל הערה ,(27עמ' 514הערה .30
ר' שלמה בר' שמואל מווירצבורג ,סדר טעמי ,כת"י פריס ,תחילת פרשת יתרו" :כל זו הפרשה דרש ר'
אברה" .יתכ כי לר' אברה בר' שמואל החסיד מתייחס האזכור "הר' ‡·¯ ̉זצ"ל פירש ·„¯˘,"ÂÏ˘ ‰
המצוי בפירוש דרשני לתורה הכולל שקיעי רבי מתורת ר' יהודה החסיד ובית מדרשו ,כת"י מוסקבה –
גינצבורג ) 121במכו לתצלומי כת"י.(6801 :
ראה עליו :י"מ תא שמע' ,רבנו ישעיה מווייל – חכ בלתי ידוע מזמ מהר" מרוטנבורג' ,כנסת מחקרי ,א,
ירושלי תשס"ד ,עמ' .174173
ראה עליו :ד' אברמס' ,ספר הייחוד לר' אלעזר הדרש ' ,קב על יד ,יב )כב( ,תשנ"ד ,עמ' .160149על נוסח
מצבתו שבבית העלמי בווירצבורג ,ראה :ריינר )לעיל הערה ,(18עמ' .132
ראה עליו :י' ד ,תורת הסוד של חסידות אשכנז ,ירושלי תשכ"ח ,עמ' .254252י"מ תא שמע )לעיל הערה
,(42עמ' .174173וראה ג ספר קרובה )חיבור מהמאה הי"ג על פיוטי בדר תורת הסוד האשכנזית( ,מהדורת
א"מ הברמ ,ידיעות המכו לחקר השירה העברית ,ג ,ברלי תרצ"ז ,עמ' צט" :כ נדרש מפי רבנו הרב ר'
עזריאל" .הערת המהדיר ש בדבר זהותו של ר' עזריאל זה ,אינה מסתברת ,כי הדברי שנמסרו משמו על פירוש
'הש' ה ללא ספק מחסידי אשכנז .ראה :סודי חומש ושאר ,עני ברכת כהני אות ט ,עמ' קה קו הערה .73
ולפיכ יתכ שהכוונה לר' משה עזריאל הדרש .
בעיר ווירצבורג נתגלתה מצבה של " …הדרש ,ב החסיד ר' מאיר" ,שתוארכה לשני כ"א מ' )1280
,(1261ודרש זה היה ב למשפחה מחסידי אשכנז ,ראה :ריינר )לעיל הערה ,(18עמ' .134נראה ,אפוא ,שא
אביו החסיד היה דרש ,והוא הנזכר בסידור מנהג אשכנז המערבי )וורמייזא( לכל השנה ,כת"י המוזיאו
היהודי בפראג ) 120מספרו במכו לתצלומי ,(46954 :מהמאה הי"ד" :קינה של הרב ,Ô˘¯„‰ ¯È‡Óבנגו
אמרתי שעו מני אמרר" ,ותחילתה" :אעירה שחר בבכי ויללה" )129ב(.
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
הרב יעקב ישראל סטל
מד
ר' שמחה שלמה מטרויש בעל 'ספר המשכיל' ;47ר' יהודה דרש אשכנזי.48
על המגמה החברתית בתורת והגות של חסידי אשכנז כבר ניתנה הדעת במחקר והוקדשו לכ
מחקרי חשובי ומפורטי .49ג נידונה השקפת החסידי על השוויו הרצוי בהשגי הלימודיי.50
דומה כי נית למצוא מגמה זו ג במניע לדרשה בציבור "וללמד תורה ברבי" ,51כשהכוונה לכל רבדי
הקהילה – "אנשי ונשי וט" .52על השתתפותה של אשת 'הרוקח' בדרשותיו ,אנו למדי מדבריו
בקינתו עליה" :את יו השבת יושבת ,דרשת בעלה שומעת" .53ומשו שההוראה לרבי ִהוותה חלק
מרכזי מייעודי הדרשה החסידיתאשכנזית ,ניתנה הרשות למשתתפי להפסיק את הדרש ולברר אצלו
את כוונת הדברי ,54א לא תמיד הותר לה להקשות ולפרו אות.55
מסתבר ,כי המרכיב העיקרי של הדרשות בה השתתפו "אנשי ונשי וט" מהמו הע ,היה מוסר
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
פעל בסו האל החמישי ,ובשרידי תורתו ניכרת השפעת חסידי אשכנז .ראה :ספר קושיות ,סי' שנב ,עמ'
רנא ,וש הערה .241ראה ג כת"י ורשה ,המכו להיסטוריה יהודית ,9/1מהמאה הט"ז ,בו נזכר" :מקבלת
ר' נת הדרש " )ד קכא ע"ב( .ואולי הכוונה לר' נת הכה שלפנינו.
מצאצאי רש"י ותלמיד מהר" מרוטנבורג ורבנו פר מקורביל .במפתח שער לחיבורו 'ספר המשכיל' הוא
כותב" :ומביא ש דרש לפרשת בהעלות" )כת"י מוסקבה – גינצבורג ,508ד 3א(; "דרש לא תשנא" )ש(.
וכ " :הלכות ברית מילה ודרש של ברית מילה" )ד 3ב( .ה'דרש' לברית מילה נמצא בהמש כתה"י ,סימ
קכז ,ד .83על המחבר וחיבורו ראה :י"מ תא שמע' ,ספר המשכיל' ,כנסת מחקרי ,א ,ירושלי תשס"ד,
עמ' ;156133ג' פרוידנטל' ,האויר ברו הוא וברו שמו' ,דעת) 3233 ,תשנ"ד( ,עמ' .234187
מחסידי אשכנז ב המאה הי"ג .ראה :ג' שלו ,פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה ,ירושלי תשל"ו ,עמ' .125
דברי משמו הביא ר' יצחק דמ עכו ,מאירת עיני ,ירושלי תשמ"א ,עמ' מז.
ראה :י' בער' ,המגמה הדתית חברתית של ספר חסידי' ,ציו ,ג )תרצ"ח( ,עמ' ;501ח"ה ב ששו ' ,חסידי
אשכנז על חלוקת קנייני חומריי ונכסי רוחניי בי בני האד' ,ציו ,לה )תש"ל( ,עמ' .7962
ראה :י"מ תא שמע' ,מצות תלמוד תורה כבעיה חברתית דתית בספר חסידי' ,ספר בר איל ,יד טו
)תשל"ז( ,עמ' ;109106א' קנרפוגל ,החינו והחברה היהודית באירופה הצפונית בימי הביניי ,תל אביב
תשס"ג ,עמ' 159ואיל; בער )לעיל הערה הקודמת( ,עמ' ;1110ב ששו )הערה הקודמת( ,עמ' 74ואיל.
אור זרוע ,ח"א ,אלפא ביתא ,סי' מא ,זיטאמיר תרכ"ב ,ד מא ע"ג.
אור זרוע ,ש .והשווה :עמנואל )לעיל הערה ,(2עמ' ,44הערה .174
י' מייזליש )מהדיר( ,שירת הרוקח ,ירושלי תשנ"ג ,עמ' .229ראה ג ספר חסידי ,מ"מ ,סי' שיג:
"והשונמית הולכת ושומעת ‰˘¯„‰מפי אלישע …מכלל דבחודש ו˘·˙ הולכות" .ושמא משתקפת כא
בבואה להשתתפות הנשי בדרשות השבת .לעדויות נוספות על השתתפות בדרשות ,לא מכתבי חסידי
אשכנז ,ראה :עמנואל )לעיל הערה ,(2עמ' 44הערות .174173
ספר חסידי ,מ"מ ,סימ תתקצט" :בבית המדרש ,בפני רבי ,לא היו מניחי לשאול יותר משלש שאלות.
כנגד ג' פעמי שכתוב ,שאמר הקב"ה לשלמה 'ולא שאלת'" .אמנ אי וודאות שדבריו משקפי את מציאות
זמנו ,שכ ה מבוססי על תוספתא ,מהדורת צוקרמנדל ,סנהדרי ,ז ו ז" :לא ישיב את חבירו יותר משלש
תשובות …ולא ישאל בעיני יותר משלש הלכות" .וכ נפסק ברמב" ,הלכות תלמוד תורה ,ד ז.
ספר חסידי ,מ"מ ,סי' תתקסג" :הרב שדורש ברבי ושמע התלמיד ויש לו קושיא במה שהרב אומר ,א
יודע התלמיד שהרב שמח א יקשה לו ולא יהיה בוש שלא ידע להשיב ישאל ,וא לאו אסור ואל ילבי פניו
ברבי" .והשווה :ש' עמנואל' ,חכמי ,תלמידי ויצירת הספרותית' ,בתו :א' גרוסמ וש' יפת )עורכי(,
רש"י דמותו ויצירתו ,ירושלי תשס"ט ,עמ' .477
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
דרשה לברית מילה לתלמיד רבינו יהודה החסיד
מה
ואגדה ,56מעשה פסיפס של מאמרי חז"ל בניסוח מחודש ,57ולכל היותר פסקי הלכות קצרי .58הלכות
חמורות ,כדוגמת אלו המצויות בדרשת הפסח ל'רוקח' ,נדרשו לפני בעלי תריסי בעלי ידע הלכתי .59א
למרות שלכל הדרשני הנזכרי היה ידע רחב בתורת הסוד ,נמנעו מלדרוש בה ברבי; לכל היותר
הזכירו עניני אלו ברמיזה .60לעומת זאת לא נמנעו מלכלול בדרשותיה גימטריאות ,נוטריקוני ושאר
פרפראות מקובלות ,61על א שענייני אלו נחשבו במוב הרחב כחלק מתורת הסוד האשכנזית.
מרכיב נוס של מבנה הדרשה ותוכנה נ%סח בידי ר' אביגדור הצרפתי" :מכא פסק ,כל הדרשני יש
לה לפתוח תחילה ולחתו בסו בשבחו של מקו ,ובאמצע יאמרו" .62א ממעט הדרשות האשכנזיות
שהגיעו לידינו איננו רואי שמנהג זה נתקיי בפועל' .הרוקח' פתח וחת את דרשתו בענייני אגדה,
ורובה של הדרשה הוקדשה להלכות היו; דג דרשה קדו שכבר נהג בזמנו של רש"י .63היו ג
דרשני שנהגו לחתו בצפייה לגאולה העתידה.64
56
57
58
59
60
61
62
63
64
עי' הנסמ לעיל הערה .8
ראה :אלבוי )לעיל הערה ,(6עמ' .341340
השווה :י"מ תא שמע' ,דברי על הסמ"ג ,על קיצור הסמ"ג ועל ספרות הקיצורי' ,כנסת מחקרי ,ד,
ירושלי תש"ע ,עמ' .259
ראה השערתי להל הערה .64
כ בדרשה שלפנינו .ראה להל בגו הדרשה ליד הערה .81על הקפדת חסידי אשכנז מלגלות את תורת הסוד
ברבי ,עד שכתבו את הסודות באופ שלא יובנו לרבי ,ראה :ד' אברמס' ,השכינה המתפללת לפני הקב"ה',
תרבי ,סג )תשנ"ד( ,עמ' 509ואיל ,ובמיוחד בעמ' .532520
בדרשת המילה שאני מפרס כא מועטי ענייני אלו ביחס לדרשה השניה שפרס יעקב אלבוי )ראה:
אלבוי ]לעיל הערה ,[6עמ' ,340ועמ' (346והחלק האגדי שבדרשת 'הרוקח' )ראה :עמנואל ]לעיל הערה
,[2עמ' ,7067עמ' .(123122צר לכ ,שכנראה בכמה מחיבורי חסידי אשכנז הרוויי גימטריאות
ופרפראות שוקעו דרשות ציבוריות .עי' לעיל הערה ,6וליד הערה .36
פירושי ופסקי לרא"צ ,וזאת הברכה ,עמ' תמו.
ראה :עמנואל )לעיל הערה ,(2עמ' ;44י"מ תא שמע' ,הרחקות נדה באשכנז הקדומה :החיי והספרות',
סידרא ,ט )תשנ"ג( ,עמ' .169168
ראה סידור הרוקח ,עמ' תכח…" :א על פי שאנו בגולה ‡ …Â˙Ú¢ÈÏ ÌÈÏÁÈÈÓ Âוכתיב' :ול יקרא דרושה
עיר לא נעזבה' ,והלא עזובה היא בגלות! אלא לא נעזבה מלדרוש ·„¯˘ ‰ובתפלה …כמו שאמר במדרש
אבכי"ר ,ב ,˙ÂÓÁ ȯ·„ ‰˘¯„ ÏÎ ÛÂÒוסופ א'מ ב'מהרה כ' י'הי ר'צו .וכ ב'ילמדינו' ,בסו כל דרשה
דברי נחמות" .וכ כותב תלמיד 'הרוקח' ,כפי שציי עמנואל )לעיל הערה ,(2עמ' ,70הערה .18דרישה זו,
לחתו את הדרשה בצפייה לגאולה ,קיי 'הרוקח' בעצמו בדרשתו לשבת הגדול ,דרשתו היחידה שהגיעה
לידינו ,החותמת בתיבת אבכי"ר .ולא זו בלבד ,אלא ג חלקה הראשו של הדרשה ,זו שהוקדשה לעניני
אגדה ,חותמת בענייני ימות המשיח ובני הבית העתידי וחותמת במילה :אבכי"ר.
ביתר הדרשות של חסידי אשכנז שהגיעו לידינו לא מצאנו שנתקיימה ההוראה לחתו 'בסו כל דרשה
דברי נחמות' וצפייה לגאולה ,א מצאנוה בדרשותיה של בני ספרד ,דור לאחר 'הרוקח' .ראה :דרשות
ופירושי רבנו יונה גירונדי לחמשה חומשי תורה ,מהדורת ש' ירושלמי ,מבוא ,ירושלי תש"מ ,עמ' .5וכבר
ידועה השפעת חסידי אשכנז על חכמי ספרד ,והרבה בתיווכו של ר' יונה גירונדי עצמו .ראה :י"מ תא שמע,
הנגלה שבנסתר ,תל אביב תשס"א ,עמ' ,1615עמ' ,4644ועוד; הנ"ל' ,רבינו יונה גירונדי חסידות אשכנז
בספרד' ,גלות אחר גולה ,ירושלי תשמ"ח ,עמ' .195165
אול נראה שמנהג זה קד ל'רוקח' ,שכ בדרשה מזרחית קדומה )משלהי זמ הגאוני?( ,כת"י הספרייה
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
הרב יעקב ישראל סטל
מו
מהדרש נדרש שיהיה "חכ ,לומד ומלמד בלא גימגו" .65א למרות היות הדרש 'הראש'
והנכבד ,66אנו מוצאי שמעמדו בציבור לא היה מכובד ביותר ,כדברי ר' אפרי בר' שמשו על
"הדרשני שמשימי עצמ כעפר נדוש" 67והיו מלביני פניה ברבי בשאלות וקושיות .68לכ יעצו
לדרש שילבש בגדי נאי" ,כדי שיהיו דבריו נשמעי ,לפי שכתיב :וחכמת המסכ בזויה" .69מעמד
זה של הדרשני משתלב היטב ע הידוע לנו על יחסו המזלזל של הציבור היהודיאשכנזי הרחב אל
חסידי אשכנז.70
65
66
67
68
69
70
הבריטית ) 5563/5מספר סרט במכו לתצלומי ,(6521 :מסיי הדרש בעני בני ירושלי וביאת המשיח.
ספר חסידי ,מ"ו ,סימ תתתתקצו ,עמ' …" :428כ צרי להיות המוכיח חכ …ששונה ולומד ומלמד בלא
גימגו ,ערו על לשונו והופ בה ומהפ בתורתו ."…ובנוסח המצבה של ר' מנח בר' יעקב מוורמייזא )עי'
לעיל הערה " :(18אבי החכמה ,תנא דורש פוייט ואי חסר מאומה".
השווה את הדרישה להיות הדרש "שונה ולומד ומלמד בלא גימגו" ,לדברי ר' אהר בר' חיי הכה )ר'
חיי הוא בעל התוספות המפורס ,תלמיד חבר לרבינו ת( ,שפעל בצרפת במפנה המאות הי"ב י"ג,
בפירושו לפיוטי שכתב סביבות שנת ד'תתקפ"ז )" :(1227ועוד ראיתי במדרש ,שר' עקיבא כשקראו אותו
לקרוא בספר תורה ,לא רצה לקרות ,לפי שלא עיי הפרשה ג' פעמי …ועוד ראיתי ,ש‡˘Â¯„Ï ÏÂÎÈ Ì„‡ ÔÈ
ÌÈ·¯· ‰Îωעד שחזרה ˘ ÌÈÓÚÙ ˘Ïויהא ˘‚) "ÂÈÙ· ¯Âנדפס אצל :א' גרוסמ ' ,פירוש הפיוטי לר' אהר
בר' חיי הכה ' ,בתו :א"ר מלאכי )עור( ,באורח מדע ,לוד תשמ"ו ,עמ' .(458וראה עוד :עירובי נד ע"ב.
ראה פירושי ופסקי לרא"צ ,אחרי ,עמ' קלח…" :זה ˘‡¯‰הדורש דברי תורה …זה הדורש המורה לאד
אי להתכפר ולשוב לבוראו" .והשווה סידור הרוקח ,עמ' תקנב תקנג" :ומתי התורה תמימה? כשיוצאה מפי
˙ ,ÌÈÓשהכל אומרי :ברו שנת התורה ,ואומרי :ל נאה ,˘Â¯„Ïכי אתה נאה מקיי" .אמנ נראה,
שבדרשות שנִ או בארועי משפחתיי ,כסעודת ברית מילה וסעודת נישואי ,ניתנה הרשות לדרוש א לאלה
שלא הגיעו לדרגה תורנית גבוהה .ר' יעקב הגוזר ,ב דורו של 'הרוקח' ,מספר על 'בחור' שנשא דרשה במילת
ֶאחיו .ראה כללי המילה )לעיל הערה ,(21עמ' " :6זאת הדרשה דרש בחור אחד על שני תאומי שנולדו
לאביו ,ביו שנעשו תמימי" .ולמרות שמקור זה אינו נמנה על חסידי אשכנז ,נראה שהוא משק בפרט זה
ג את הל הרוחות שבקרב החסידי .עוד נציי ,שבדורו של 'הרוקח' היה ג מצוי שהמוהל ידרוש בסעודת
המילה .ראה כללי המילה ,עמ' " :101רבנו גרש המוהל דרש" .ובהמש ,ס"ע " :103דרשה בעני אחר".
פירוש רבינו אפרי ,ל ל ,עמ' נא .והשווה י"א וידה' ,ליקוטי מספר מוסר בלתי ידוע לאחד רבני צרפת',
ספר חיי שירמ ,בעריכת ש' אברמסו ואחרי ,ירושלי תש"ל ,עמ' " :105ונאה לחכ שלא יבזה הדורש
ממנו ,וסו הכבוד לבוא" .מחבר ספר זה שאב הרבה מחיבורי חסידי אשכנז והיה קרוב לעולמ .ראה :ש,
עמ' .103וראה עוד :מ"מ הוניג' ,על מהדורתו החדשה של ספר המשכיל )ספר חסידי( לר' משה בר' אלעזר
הכה ' ,ירושתנו ,א )תשס"ז( ,עמ' רח הערה .29
עי' לעיל הערה ,55מספר חסידי ,מ"מ ,סי' תתקסג ]הלעג לדרשה ולדרשני היה שכיח בזמני ומקומות
אחרי ,ואי כא המקו לדו בכ .לדוגמא בעלמא :משיבת נפש )לעיל הערה ,(1שמות ,עמ' קטז; ש,
נשא ,עמ' ריג ,הערה ;*178ש ,בחוקותי ,ס"ע קצב; ר' שלמה אב לחמיש ,אגרת מוסר ,מהדורת א"מ
הברמ ,ירושלי תש"ו ,עמ' מח מט[.
ספר חסידי ,מ"ו ,סימ תתתתקצה ,עמ' .427והפסוק הוא בקהלת ט טז .ושמא נרמזה תביעה זו בפירוש
רבינו אפרי ,כי תשא ,עמ' שג ,הדורש את המילי "בגדי השרד" )שמות לא י( „¯˘‰" :למפרע „¯˘."‰
היינו ,הדרש צרי ללבוש בגדי נכבדי )'בגדי שרד'( כדי שדבריו יהיו נשמעי.
ראה :א' מרקוס' ,הפוליטיקה ומלחמת הערכי של חסידות אשכנז' ,דת וחברה במשנת של חסידי אשכנז,
בעריכת הנ"ל ,ירושלי תשמ"ז ,עמ' H. Soloveitchik, 'Three Themes in Sefer Hasidim', AJS ;276273
;Review, 1 (1976), pp. 311-357א' שה שטיינר' ,שמאל דוחה וימי מקרבת' ,בתו :מיעוטי ,זרי ושוני,
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
דרשה לברית מילה לתלמיד רבינו יהודה החסיד
מז
*
העדויות הראשונות למנהג הדרשה בסעודת ברית מילה ה מהמאה האחרונה לאל החמישי )מחצית
המאה הי"ב למניינ( ,ויתכ שכבר נרמז המנהג במדרש .71בתקופת רבותינו הראשוני היה מוכר המנהג
בתפוצות ישראל :בבל ,72ספרד ,73אשכנז ,74צרפת ,75ושמא ג פרובנס 76ואיטליה.77
71
72
73
74
בעריכת ש' וולקוב ,ירושלי תש"ס ,עמ' ,159133ובמיוחד עמ' .159
וראה עמנואל' ,דרשה לפסח' )לעיל הערה ,(2עמ' " :51המשפט האחרו בדברי ר' אלעזר ]מוורמייזא[
מלמד ,שמנהגיה של חסידי אשכנז זכו לעתי לביקורת וא לליגלוג מציד של יהודי אשכנז ,ור' אלעזר
מוורמייזא בא לחזק את רוח של הנוהגי בדר אבותיו ורבותיו".
ראה קהלת זוטא ,ז ח ,מהדורת ש' בובר ,ברלי תרנ"ד ,עמ' " :110אבויה אביו היה מגדולי ירושלי .יו
שגמלתו אמו עשה סעודה ,והיו ש גדולי ירושלי ור' אליעזר ורבי יהושע .כיו דאכלי ושתי ,אלו אמרי
אלפא ביתא מ הכא ,ואילי אמרי מזמורי מ הכא ,אמר לו רבי אליעזר לר' יהושע :עד דאלו מתעסקי
בדידהו ,א ‡ .Ô„È„· ˜ÂÒÚ Ôהתחילו מתעסקי בתורה ובנביאי ובכתובי ,והיו הדברי עריבי כנתינת
מהר סיני ,וירדה האש והיתה מלהטת סביבות " .ומקורו בירושלמי ,חגיגה פ"ב ה"א .וכ הוא ברו"ר ,ו ד ]יג[.
אמנ ש לא נִ אה דרשת לפני כל משתתפי הסעודה ,כפי המנהג הפשוט העולה מהמקורות.
ראה :י"צ לנגרמ ' ,ספר מטה עוז לר' יצחק גאו ' ,סיני ,צח )תשמ"ה( ,עמ' רטו רכב .הוא מתאר קוב דרשות
שנאמרו ברבי בי השני ד'תתק"ע תתקצ"ב ,ומשער כי הדרש הוא ר' יצחק גאו ששימש ב'גאונות' בבל
בשני ד'תתקפ"א ה'ז' .בקוב זה מצויות ג דרשות לברית מילה ,ראה :ש ,ס"ע רטז ,ס"ע ריז.
מקובל כי ספרו של רבנו בחיי 'כד הקמח' היא אסופה מדרשותיו הציבוריות ,וער 'מילה' שבספר נדרש
כנראה בסעודת ברית מילה .ראה :כד הקמח ,בתו :ח"ד שעוועל )מהדיר( ,כתבי רבנו בחיי ,ירושלי תש"ל,
עמ' רמו רמט .נראה כי ג הדרושי העוסקי במצוַת מילה המצויי בספרי הדרשות של חברי רבנו בחיי ,ר'
יהושע אב שועיב ור' יעקב סקילי ,נדרשו תחילה בסעודות ברית מילה ולאחר מכ העלו המחברי על
הכתב .ראה :דרשות ר' יהושע אב שועיב ,א ,פרשת וירא ,ירושלי תשנ"ב ,עמ' כח ל; ר' יעקב סקילי ,תורת
המנחה ,א ,פרשת ל ל ,דרשה ח ,צפת תשנ"א ,עמ' .5046ג בספר הדרשות שיוחס לר' יונה מגירונדי
מצויות שתי דרשות העוסקות במצוַה זו ,ראה :דרשות ופירושי רבנו יונה גירונדי לחמשה חומשי תורה,
ירושלי תש"מ ,עמ' לד ,עמ' קפא קפב .ספר דרשות זה אינו לר' יונה גירונדי ,אלא כנראה לאחד מתלמידיו
הקרובי שפעל במפנה האל השישי )ראה מה שציי י"ש שפיגל' ,דרוש לפסח לתלמיד הרא"ש' ,מוריה,
שנה כז ,גליו יא יב ]שכג שכד[ ,ניס תשס"ו ,עמ' ג( ,דרש שקד לרבנו בחיי וחבריו בדור אחד.
על דרשות בברית מילה מבני דור גירוש ספרד ,ראה :מ' בניהו' ,דרושיו שלרבי יוס ב מאיר גארסו '
מיכאל ,ז )תשמ"ב( ,עמ' נא ,נה ,נו ,קלג ,קסח ,קסט ,קפו ,קפז .והשווה לדברי ב דורו ,ר' יהודה אב בולאט,
כלל קצר ,מהדורת מ' רבינובי ,בתו :אזכרה – קוב תורני מדעי ,מחלקה ד ,ירושלי תרצ"ו ,עמ' כז:
"לאשר ִחברו ִחבורי דרשות לדרוש בקהלות ,בשבתות ובחגי ובמועדי וב ˙ÂÏÈÓובחופות חתני ,וטובי
ה אלה לעצלי ולחפצי ליטול את הש במעוט ידיעה) "…למקור זה הפנני ידידי רא"י בראדט(.
על מקורות שמחסידי אשכנז בעני ,ראה לעיל הערה .6אוסי כא מקורות אשכנזיי אחרי ,מאלו שלא
השתייכו לחוג החסידי .ר' יעקב הגוזר )המוהל( ,ב דורו של 'הרוקח' ,כותב" :מכא לאבי הב שעושה שמחה
ומשתה ביו מילת בנו ,ומזמרי זמירות ,ודורשי דרשות מענינו של יו ,מעניני המילה ,לכבוד המקו ולכבוד
הקרואי" )כללי המילה ]לעיל הערה ,[21עמ' .(68ובנו ,ר' יעקב הגוזר ,העתיק דברי אביו בשינויי" :ומזמרי
והא והקרואי"
שמה זמירות ודורשי דרשות מענינו של יו ,ומענייני המילה ,לכבוד המקו ולכבוד המילה ֵ
)כללי המילה ,עמ' .(122וראה לעיל הערה ,66אזכורי אחרי לדרשת ברית מילה אצל ר' יעקב הגוזר.
מזמ מאוחר יותר מצוי ספר 'חת דמי' ,פראג שס"ו ,לר' שלמה זלמ רונקיל הראשו )שימש כרב
במגנצא והחזיק ש ישיבה ,נפטר בי השני קע"א קע"ד( ,המוקדש כולו לדרשת מקראות בדרכי חסידי
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
הרב יעקב ישראל סטל
מח
להל אני מפרס דרשה לברית מילה מתו כתביד אשכנזי משלהי המאה הי"ג ,78המחזיק מדרשי
קטני ,אגדות וסיפורי ,קטעי מחסידי אשכנז ,חומר קבליספרדי וחיבורי הלכה קצרי .79הדרשה
עשויה כולה מקשה אחת ,ומצטיינת בפתיחה וחתימה ברורות ,וכל שיחה ושיגה מעולמ של חסידי
אשכנז ,בלי יסוד זר .כיו שהדורש מציי בה 'מורי החסיד' ,וסת 'חסיד' בכתבי חסידי אשכנז הוא ר'
יהודה החסיד ,נמצא שהדרש שלפנינו נמנה על תלמידיו ושומעי לקחו .הדרש מציי אישיות נוספת
המסתתרת בכינוי 'שאר' )איני יודע משמעותו( ,ממנה קיבל דברי שבסוד .80אי ספק שדרשה זו נאמרה
בציבור ,כנראה בסעודת ברית מילה.
הניקוד ומרבית ההדגשות ה ממני .השלמתי קיצורי תיבות מבלי לציי .מלי או אותיות שנחסרו
בהעתקת הסופר השלמתי בסוגריי מרובעי ,כמקובל .מילי שקריאת בכתה"י אינה ברורה הוכנסו
בסוגריי חדי .ידידי ר' מרדכי מנח הוניג העניק לי בטובו כמה הערות ,שהבאתי כלשונ בציו שמו.
תודתי נתונה לידידי ר' יואל בינדר הי"ו ,שנשתת עמי בכתיבת חלק מהמבוא וג הפנני לכמה מקורות
ששולבו בהערותי לדרשה.
*
הדרשה פותחת בשתי שאלות :כיצד בקיו המילה הפ אברה לתמי ,ומדוע בציווי המילה נתגלה אליו
ב' #שדי' .והדרש מתר& שברית המילה ,שצורתה כאות י ,משלימה את ֵ' #שדי' הרמוז בגו
הקב"ה ֵ
האד ,שהחוט צורתו כאות ש הפוכה ,וכ היד צורתה כאות ד .ומשו שהמילה משלימה את ֵ' #שדי',
75
76
77
78
79
אשכנז לעניני ברית מילה ונישואי בלבד .כנראה שימש רש"ז רונקיל כדרש מיוחד לסעודות ברית מילה
ונישואי ,ולאחר מכ תמצת את דרשותיו בספר .וראה כת"י מוסקבה גינצבורג ) 1121מספר סרט במכו
לתצלומי ,(48322 :המכיל רפואות ,קמיעות ודרושי בכתיבה אשכנזית משנת תקנ"ו ,עמ' " :13קמיע
מ Ô˘¯„‰ר' זלמ רונקל לזיכרו ולפתיחת הלב" .ושמא הוא רש"ז רונקל המדובר כא .כתשעי שנה לאחר
רש"ז רונקיל ,סביבות שנת רס"ו ,מזכיר ר' יוחנ לוריא ,תושב אלזס ,את מנהג הדרשה בברית מילה ,ראה:
משיבת נפש )לעיל הערה ,(1בחוקותי ,עמ' קצא קצב ,ועמ' קצד.
חלק מהמקורות שהובאו לעיל הערה ,6ה צרפתיי )בעלי זיקה לחסידי אשכנז(.
יתכ שפירושו הדרשני של ר' יעקב בר' אבא מרי אנטולי ,מפרובנס ואיטליה ,לפרשת המילה )בראשית יז ט
כז( ,מקורה מדרשות שבעל פה .ראה ספרו :מלמד התלמידי ,פרשת ל ל ,ליק תרכ"ו ,ד טו ע"א טז ע"א.
את ספרו כתב בהיותו ב חמישי וחמש )ראה :ש ,לחג הסוכות ,ד קפו רע"ב( ,והוא מזכיר בברכת המתי
את חותנו ר' שמואל אב תבו ,שנפטר בער ד'תתק"צ.
מתקופת רבותינו הראשוני לא מצאתי מקור איטלקי מפורש המעיד כי דרשו בברית מילה ,א כ נהגו ש
בתקופת הרנסנס ,ויתכ שהוא המשכו של מנהג קדו .על הדרשה בברית מילה באיטליה בזמ הרנסנס ,ראה:
מ"א שולוואס ,חיי היהודי באיטליה בתקופת הריניסאנס ,ניו יורק תשט"ו ,עמ' ;337336ש' קרויס ,קורות
בתי התפילה בישראל ,ניו יורק תשט"ו ,עמ' ;99ר' בונפיל' ,אחת מדרשותיו האיטלקיות של ר' מרדכי דאטו',
איטליה ,א )תשל"ו תשל"ח( ,עמ' ל.
ספריית הפלטינה בפרמא ,מס' ;2295קטלוג די רוסי מס' ;563קטלוג ריצ'לר )ראה הערה הבאה( ,מס' .1541
מספר הסרט במכו לתצלומי כתבי יד .13202 :הדרשה לברית מילה נמצאת ש בדפי 120א 121ב.
ראהB. Richler & M. Beit-Arié, Hebrew Manuscripts in the Biblioteca Palatina in Parma, Jerusalem :
2001, pp. 458-460.
80א ראה הצעת רמ"מ הוניג ,להל ,בגו הדרשה ,הערה .75
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
דרשה לברית מילה לתלמיד רבינו יהודה החסיד
מט
נאמר בה "ביני וביני" ,כש שנאמר בשבת ובקשת ,שבכל מצוות אלו מתדמי מקיימיה לעליוני.
הדרש ממשי ואומר ,שבאד המניח תפילי רמוז שלוש פעמי ֵ' #שדי' ,כנגד :שלש 'שדי'
שבשלושת האבות ,שלושת ִאזכורי מצוות תפילי בתורה ,שלושת 'מבעד לצמת' שבמגילת שיר
השירי .ולפיכ נרמז למפרע בסו שמות האבות ֵ' #שדי' ,המג מפני ה'א' הנאמר באברה וביצחק,
מחמת שיצאו מה רשעי.
בי הדברי מציי הדרש ,שבכל מקו שנאמרה בתורה 'אות' ,הכוונה לאות י ,ולעני זה הוא דורש
את ה'אות' הכתובה בעני מילה ,תפילי ,קשת ושבת והכתובה בהזאת הד על המשקו והמזוזות ,ומכ
ל #הוי"ה ,בנוס
ג מוכיח את מנהג הסופרי לרשו שלש יודי" בצורת סגול הפוכה )ייי( כתחלי ֵ
לטע קבלי אחר שמביא בהמש.
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
הרב יעקב ישראל סטל
נ
„¯˘‰ÏÈÓÏ ‰
"וירא יי' אל אבר ויאמר אליו :אני ֵאל שדי ,התהל לפני והיה תמי" )בראשית יז א( .וכי
איפשר 1דבר זה שיקו מבשרו ויהיה 2תמי ושל ,והלא חסר חרא 3בקוצצו עורלתו .ועוד,
למה אמר הכתוב "אני ‡≈ È„˘ Ïהתהל" ,היה לו לומר "אני "'ÈÈוגו'.4
אלא כשברא הקב"ה אד הראשו ונפח באפיו נשמת חיי ,5ולא נפח הנשמה לא בפיו
ולא באוזניו ולא דר כל נקבי הללו ,אלא באפיו ,מקו שמתנש 6ושורק .7ולפי שאי בכל
האותיות הכרת שריקה אלא ב˘ Ô"Èלבדה ,8לפיכ קבע ה˘ Ô"Èבמקו שנפח הנשמה בגו ,9
שהרי דמות החוט והאפי כדמות ˘ Ô"Èהפוכה ,כגו זה .10 :ג ,כי ה˘ Ô"Èהוא ראשו של
= 1אפשר.
2בכתה"י בטעות :והיה.
3לא מוב .וצ"ל' :חסר דבר' ,או כיוצא בזה.
ב' +שדי'.
ב +ה' ולא ֵ
4כמו בבראשית טו ז .שהרי עד עתה התגלה אליו הקב"ה ֵ
5ע"פ בראשית ב ז" :וייצר ה"א את האד עפר מ האדמה ,ויפח באפיו נשמת חיי" .לדעת חסידי אשכנז,
הנשמה מצויה ב ÁÂÓכנגד נקבי הא .ראה :ספר גימטריאות ,ב ,פרשת פינחס ,אות כא ,עמ' תרל" :שהנשמה
על המוח נגד ניקבי הא"; סודי רזיי ,א ,עמ' קכח טו"ב" :הנשמה על המוח ,ונותנת קול החוט כאשר יוצא
מ הגרגרת ,אשר הוא כנגד נקב החי ,כנגד חניית הנשמה" .וראה עוד :חכמת הנפש ,עמ' ב טו"ב ,עמ' יג
טו"ב; סידור הרוקח ,עמ' ג; פירוש הרוקח לתורה ,עמ' עח.
6בכתה"י הועתק בטעות :שמת ש.
7משתי סיבות נקבעה הנשמה בא .‡ :מש נוש האד ותפקיד הנשמה למשו את הנשימה ,ונקראה 'נשמה'
מלשו 'נשימה' )עי' חכמת הנפש ,עמ' יג טו"ב ,עמ' כב רטו"ב; סידור הרוקח ,עמ' ג; פירוש הרוקח לתורה,
בראשית ,עמ' עח ,ועוד .והשווה :בר"ר ,יד ט; רש"י ,חגיגה יב ע"ב(; · .הא הוא כדוגמת השמי ,כי שורק
ומשמיע קול כשמכניס ומוציא אויר ,ש"כל מה שנברא מ השמי שורק" )פירוש ספר יצירה לרוקח ,עמ' לג
טו"ב( ,ולכ נקבעה בו הנשמה שמקורה מ השמי .הטע האחרו נזכר ג בפירוש ספר יצירה לרוקח ,ש.
8אות ˘ "משמעת קול בקריאתה" )פירוש ספר יצירה לרוקח ,עמ' כט טו"א ,עמ' לג רטו"ב; סודי רזיי ,א ,עמ'
יט טו"ב( .והמקור בספר יצירה ,ו ו )אומ"ד ,עמ' 242טו"ב(" :שלש אמות אמ"ש :אויר ,מי ,אש …מ'
דוממת ,˙˜¯Â˘ '˘ ,א' מכריע בינתי".
9היינו בחוט .הטע שאות ˘ נקבעה בחוט ,כי ָ +נופחה הנשמה המושכת את הנשימה ושורקת כאות ˘.
10לעצ הרעיו שדמות החוט היא כאות ש הפוכה וש נופחה הנשמה ,ראה ג סידור הרוקח ,עמ' תקד
]=חכמת הנפש ,עמ' קכז טו"ב ,בשינויי[" :שי" שורקת והומה בהוצאת מפיו של אד …כ החוט עשוי
כשי" הפוכה …והנשמה נופחה ש ,והרוח יוצא ש כל שעה"; פירוש הרוקח לתורה ,בראשית ,עמ' עח:
"ויפח באפיו נשמת חיי ,החוט כמי שי" ,כמו ש מהופכת ,לפי שהנשמה על קרו שבמוח ומנשמת
בחוט ;"…פירושי תפילה מבית מדרש של ר"י החסיד והרוקח )בתו :שיח תפילה ,ירושלי תשנ"ט( ,עמ'
קכה רטו"ב" :החוט עשוי כשי" הפוכה וש הנשמה נפוחה ,שנאמר :ויפח באפיו" .והשווה :פירוש רבינו
בחיי ,בראשית ב ז ,דברי כח י .עוד להשוואת אות ש לחוט ,ראה :סודי רזיי ,א ,עמ' קכח טו"א" :ש'
שורקות ,כ החוט בי העיני" .וראה להל הערה .22
ראוי לציי שבאחד הנוסחאות של 'סדר הכרת פני' )ספרות שהיתה מוכרת לחסידי אשכנז( נזכר שאות ˘
רשומה ב .ÁˆÓראה :ג' שלו ,שדי רוחות ונשמות ,ירושלי תשס"ד ,עמ' 279שו' 13והערה ,98עמ' 283
שו' ,51ועוד; א' גרינולד' ,קטעי חדשי מספרות הכרת פני וסדרי שרטוטי ' ,תרבי ,מ )תשל"א( ,עמ'
,308307הערה לשו' .17היו שראו אות זו בשרטוטי שבכ היד ,ראה :גרינולד ,ש ,עמ' 311שו' .2120
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
דרשה לברית מילה לתלמיד רבינו יהודה החסיד
נא
13
ֵ ˘„ ,Èלפיכ קבע ָ ,11להיות דבר דבור על אופניו ,12כדכתיב )איוב לב ח(" :ונישמת
שדי ְִ $בינֵ".14
וכל זמ שאי >אד< נמול בגופו ,לא נקבע משמו של ˘„ Èאלא ˘ Ô"Èו„ ,˙"Ïלומר ל,
שאינו דומה למלא למעלה אלא ל˘„ ,15כי לכל הערלי 16יש בגופ ˘ Ô"Èו„% Ô"È˘ .17˙"Ï
כדפרשית ;18ו„ ˙"Ïיש לה כשפושט האד את כפיו ,הרי הגודל והאצבע הסמו לו כאחד,
דמות כדמות „ .19˙"Ïלפיכ 20אמר הקב"ה לאברה אבינו" :אני ֵאל ˘„ ,"Èואתה חסר מ˘„È
ב
יו"ד" ,התהל לפני" לקו את ערלת ,ונמצאת חתומה בברית בשר" ,21והיה תמי" ָ ֵ
˘„ .Èכי אז כל ֵ ˘„ Èיהיה חקוק בגופ ובבשר .22וזה שטבעו בברכת מילה" :וצאצאיו חת
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
פירוש :לכ קבע אות ˘ בחוט.
משלי כה יא.
ִַ +מת.
= ְונ ְ
היינו ,הנשמה נתכנתה על ֵ' +שדי'.
כוונתו למזל האד ,שחסידי אשכנז כינוהו 'מלאכו של אד' ,שהוא כדמות האד שלמטה )עי' ספר גימטריאות,
ב ,מילואי ,מאמר מה ,עמ' תתנג ואיל( .שכל זמ שהאד ערל ובגופו מצויות רק אותיות 'שד' ,א מזלו
שלמעלה כדוגמתו ודומה ל˘„ .והשווה להל הערה ,30שהנימול נחשב כמלא.
לאו דוקא ערלי ממש ,כי הדרש אומר את דבריו ג על הישמעאלי המהולי ,כי מילת אינה נחשבת והרי
ה כערלי .עי' להל ליד הערה 29ובה.
יש כא ביטוי לאווירת התקופה ולשנאת היהודי לנוצרי עד שדימו לשדי .דומה ,כי נית לראות בדברי
אלו תגובה ,א א בלתי מודעת ,לדמוניזציה של היהודי ודימויי השטנית בתרבות הנוצרית .ראה על כ:
ר' בונפיל' ,היהודי והשט בתודעה הנוצרית בימי הביניי' ,שנאת ישראל לדורותיה ,בעריכת ש' אלמוג,
ירושלי תש"מ ,עמ' ;122113א' רבל נהר' ,תיאור היהודי באומנות האנגלית בימי הביניי' ,בתו :ד' כ"
וי' קפל )עורכי( ,גירוש ושיבה ,ירושלי תשנ"ד ,עמ' .5251
שחוט האד כדוגמת ש הפוכה.
השווה :ספר פרפראות לר' אביגדור צרפתי ,כת"י ,פרשת בחוקתי )הובא בפירושי ופסקי לרא"צ ,פרשת
נשא ,עמ' רכא ,הערה לו(; ר' יעקב סקילי ,תורת המנחה ,דרשה יג ,צפת תשנ"א ,עמ' ;92י"מ פלס' ,פסקי
ופירושי ממהרי"ל ובני דורו' ,ספר הזכרו לר' יעקב בצלאל ז'ולטי ,ירושלי תשמ"ז ,ס"ע רנב.
כא הוא מיישב את שתי שאלותיו בה פתח דרשתו :כיצד יהיה 'תמי' א יקו ערלתו ,ומדוע נאמר 'אני ֵאל
˘„ 'Èולא 'אני .''‰
שלאחר המילה תהא האות י חתומה בו.
יסוד הרעיו שהמילה היא כדוגמת אות Èומשלימה את ֵ' +שדי' נזכר בתנחומא ,צו ,יד" :שכל ישראל
ה +והחות ָ
נימולי באי בג עד ,כי הקב"ה ָ שמו בישראל כדי שיכנסו בג עד .ומה ֵ
ש בה? הוא
˘„ :Èהשי" ָ בא ,והדל"ת ביד ,והיו"ד במילה .ולפיכ בעת שישראל הול לבית עולמו ,יש מלא
ממונה בג עד שלוקח לכל בר ישראל שהוא מהול ומביאו בג עד .ואומות העול שאינ נמולי ,אע"פ
ששני אותיות יש בה מ הש ,שהוא 'שדי' ,שיש בה השי" מ הא והדל"ת מ היד ,לא יש בה היו"ד מ
'שדי' ,הוא לשו ˘„ .כלומר ,שהשד מולי אותו לגיהנ" .וראה עוד תנחומא ,שמיני ,ח…" :שחת שמו,
שהוא 'שדי' ,בבני ישראל :השי" באפי ,והדל"ת ביד ,והיו"ד במילה ."…פסקאות אלו אינ מהוספות ר'
עזרא מפאנו ששיב בתנחומא שבמהדורתו ,מנטובה שכ"ג )ראה :ש' בובר ,תנ"ב ,מבוא התנחומא ,פרק יד,
עמ' ,(180163למרות שיש בה מאפייני מאוחרי ,אלא שפסקאות אלו כבר מצויות בדפוס הראשו ,
קושנטדינא ר"פ )ועל פיו תיקנתי את הנוסח למעלה(.
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
הרב יעקב ישראל סטל
נב
ְא ְ$נָה בריתי 25בבשרכ
באות ברית קודש" ˙‡" .23ברית" זהו חות ה ,24„"ÂÈכדכתיב" :ו ֶ
לברית עול".26
וזהו "ו ֶ
ְא ְ$נָה בריתי ·) "ÍÈÈ·Â ÈÈבראשית יז ב( .כל מקו שנאמר "ביני וביני" 27בהקב"ה
28
ובישראל ,הרי דומי ישראל באותה מצוה כשמקיימי לעליוני .שהרי כשאד נימול כתורה
וכמצוה ,29דומה לבוראו בחתימת ˘„.30È
וראה עוד מנורת המאור לר' ישראל אלנקאוה ,ח"ג ,פרק ו ,מהדורת ה"ג ענלאו ,ניו יורק תרצ"א ,עמ' :470
"גרסינ · ,˘¯„Óבברית המילה …נשל חותמו בעמו ונחלתו .כיצד? בנחירי דמות שי" ,בזרוע דמות דל"ת,
במילה דמות יו"ד ,הרי 'שדי' ,שמו של הקב"ה .אבל הגוי ,שה ערלי ,אי לה כי א בנחירי שי" ובזרוע
דל"ת ,שד" .והשווה ג :פירוש רבינו בחיי ,בראשית ב ז ,דברי כח י .וראה ג בקצרה :פירושי ופסקי
לרא"צ ,בלק ,עמ' רעח" :ה' אלהיו עמו ,ששמו נחת בבשרינו ,ש שדי" ]דר אחרת לרמז ֵ' +שדי' בגו
הנימול מביא ר' ישעיה הלוי הורוי בספרו שני לוחות הברית )מסכת חולי ,פרק אור תורה ,חיפה תשנ"ב ,כר
שני ,עמ' כה טו"א ,סימ צג(" :ובהגהות מערכת אלהות פירש ,ולמה אנו מברכי בברכת מילה 'וצאצאיו חת
באות ברית קודש'? כי 'שדי' חותמו של הקב"ה .וזה ביאורו :כי ש' ,ראשו של אד ושתי זרועותיו זקופות
למעלה ,נראה כדמות ש'; וכשהזרוע השמאל פשוט והימיני נח ,נראה כדוגמת ד'; וברית מילה ,שהוא כצורת
יו"ד .הרי 'שדי' .ולאומות העול שאי מילה ,יהיה לה שד ."…איני יודע מה 'הגהות מערכת אלהות'[.
מקורות אלו לא באו ליישב את שתי שאלות הדרש ,א כ הוא בזוהר ,ח"א ,צה סע"א רע"ב; פירוש
רבינו בחיי ,בראשית יז א .לטעמי אחרי מדוע נאמר לאברה 'אני ֵאל ˘„ 'Èולא 'אני ,''‰ראה :תנ"ב ,ל
ל ,כד כה; מדרש אגדה ,בראשית יז א; פירושי אב עזרא ,רמב" ורבינו בחיי ,בראשית יז א .הערת ¯'
¯Óד :‚ȉ ÁÓ ÈÎוראה עודE. R. Wolfson, "Circumcision and the Divine Name: A Study in the :
23
24
25
26
27
28
29
.Transmission of Esoteric Doctrine", JQR, (1987), pp. 77- 112
ברכת המילה נזכרה בתוספתא ,ברכות פ"ו הי"ג .אי הדרש נזקק למטבע חכמי כדי להוכיח שהמילה
נקראת 'אות' ,שזה מפורש בבראשית יז יא" :ונמלת את בשר ערלתכ ,והיה ל‡ ˙Âברית ביני וביניכ" ,אלא
נזקק לה מחמת תיבת 'חת' ,ש' +ֵ ˙ÓÈ˙Áשדי' נעשה על ידי 'אות ברית קודש' – האות Èשבמילה ,כי
אותיות ˘'„' כבר מצויות באד מעת היוולדו] .אמנ מצאנו לר' יהודה החסיד שנזקק למטבע הברכה רק כדי
להוכיח שהמילה נקראת 'אות' .ראה ספר גימטריאות ,א ,אות מח ,עמ' מו" :ומילה נקראת 'אות' בברכת
המילה :חות באות ברית קודש" .וכבר תמהתי עליו ש ,הערה [.42
סומ על דבריו להל ליד הערה " :57כל מקו שנאמר 'אות' לבד ,היא היו"ד" .נמצא כאילו נאמר במטבע
הברכה" :וצאצאיו חת ב ."Èוראה סידור הרוקח ,ר"ע תשכה ,שצורת המילה כאות י" :כמו י' גדולה הבשר
מעוטר ;"…סידור חסידי אשכנז )בתו :ר' שלמה בר' שמשו מגרמייזא ,סידור רבינו שלמה ,מהדורת ר"מ
הרשלר( ,ירושלי תשל"ב ,עמ' רפג; ספר המנהיג ,הלכות מילה ,ירושלי תשל"ח ,עמ' תקעט" :באות ברית
קודש ,זה המילה ,שהיא עשוייה כיו"ד" .וכ מבואר בזוהר ,ח"ג ,רלח ע"א )רע"מ( .עיי"ש.
דורש 'בריתי' = ברית י .והשווה :פירוש רבינו אפרי ,וארא ,ר"ע קצא.
ְא ְ/נָה בריתי ביני ובינ" .וש פסוק יג" :והיתה בריתי בבשרכ לברית עול".
צירו הפסוקי בראשית יז ב" :ו ֶ
או 'ביני וביניכ' ,ראה בסמו.
נראה שצ"ל' :שמקיימי '.
נראה שבא לשלול את מילת הישמעאלי שאינה כהלכתה ,כי אינ פורעי .ועוד ,שגוי מהול חשוב כערל )עי'
משנה נדרי פ"ג מי"א; ספר גימטריאות ,ב ,פרשת ל ל ,אות לז ,עמ' שצט( .וראה מנורת המאור לר' ישראל
אלנקאוה ,ח"ג ,פרק ו ,עמ' " :470גרסינ במדרש ,בברית המילה …נשל חותמו בעמו ונחלתו .כיצד? בנחירי
דמות שי" ,בזרוע דמות דל"ת ,במילה דמות יו"ד ,הרי ˘„ ,Èשמו של הקב"ה .אבל הגוי ,שה ערלי ,אי לה
כי א בנחירי שי" ובזרוע דל"ת .„˘ ,ו ,‰ÏÈÓ‰ ÏÏη Ôȇ ÌÈχÚÓ˘È‰שהמל ולא פרע ,כאילו לא מל".
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
דרשה לברית מילה לתלמיד רבינו יהודה החסיד
נג
וכ ב˘·˙ ,דכתיב )שמות לא יג(" :כי אות היא · .31"ÌÎÈÈ·Â ÈÈשהרי כששומרי את
ָפ בשביעי מכל מלאכתו אשר ברא לעשות ,33א ]ישראל[
השבת דומי לבורא ,מהוַ ָ 32בת ַו ִַ +-
נחי ושובתי בשביעי מכל מלאכת מששת ימי המעשה.34
וכ ב˜˘˙ ,שנאמר" :כי ביני וביניכ" )עי' בראשית ט יב ,טו( .35כשהדור >צדיק< כעי
העליוני ,אי צריכי לאות קשת.36
30
31
32
33
34
35
36
והשווה פירוש רבינו אפרי ,ראה ,עמ' קעט" :שלא תאמר אפילו גבעוני או ערבי מהול] "…אול לדעת ר' יוחנ
לוריא ,משיבת נפש ,שמות ,ירושלי תשנ"ח ,עמ' קכד ,מילת הישמעאלי נחשבת והועילה לה ש"ה פקחי
יותר מכל האומות …ובני עשו הניחו מנהג ]למול[ ,ונתערבו בשאר האמות ,על כ ה טפשי"[.
ראה תנ"ב ,ל ל ,כג" :אמר לו ]הקב"ה לאברה[ :דיו לעבד להיות ˘ .ÂÂ˜Ï ‰Âמשל למל שהיה לו אוהב,
והיה עשיר יותר מדאי .אמר המל :מה את לאוהבי? כס וזהב עבדי ושפחות ובהמה ,יש לו! אלא הריני
.ÈÈÈÊ Â¯‚ÂÁכ אמר הקב"ה :מה את ל? כס וזהב עבדי ושפחות ובהמה ,כבר נתתי ל …אלא מה את
ל? דיי ˘˙ ,ÈÂÓÎ ‡‰שנאמר :ואתנה בריתי · ."ÍÈ·Â ÍÈÈוכ בבראשית רבתי ,ל ל ,עמ' .77
ג ר' יהודה החסיד מדמה )באופ שונה( את הנימול לעליוני ומסביר בכ את 'ביני וביני' שבמצוַת
מילה .ראה ספר חסידי ,מ"מ ,סי' שנד" :למה כתיב '· 'ÍÈ·Â ÈÈבברית מילה? לפי שצרי האד להסיר
ממנו הרהור עבירה ."‰Â¯Ú ÂÏ Ôȇ ÂÏȇΠ,כא הדמיו ביניה אינו בחתימת 'שדי' ,אלא בכ שהנימול נחשב
כאילו אי לו ערוה ,כדוגמת המלאכי )עי' רש"י ברכות כה ע"ב( ,כי המילה ממעטת את התאוה )עי' מו"נ,
ח"ג ,פרק מט ,מהדורת קאפח ,עמ' שצח; סידור הרוקח ,עמ' תשכה; רש"ש מטרויש ,ספר המשכיל ,כת"י
מוסקבה גינצבורג ,588ד 82סע"ב ,ועוד( .והשווה ספר גימטריאות ,ב ,פרשת ל ל ,אות לג ,עמ' שצג:
" ϯÚבגימטריא ,¯ˆÈלכ כתיב' :ונמלת את בשר עורלתכ' ˙¯˘‰ È·ÏÓÎ Ì˙‡ ȯ‰ ,שאי ביניה תאות
נשי ;"…סודי חומש ושאר ,שיה"ש ד ז ,עמ' עב" :וישראל נקראו 'גיבורי כח' על שמלי את בניה ,ועל זה
נאמר )תהלי קג כ(' :ברכו ה' ÂÈ·ÏÓגיבורי כח' ,ש·‡ ;"͇ÏÓÎ ‰˘Ú ¯·‡ Â˙Âפירוש רבינו אפרי ,וירא,
עמ' סד" :זוכה המהול להיות במחיצת מלאכי השרת" .וראה עוד :סידור הרוקח ,עמ' תשכה; סידור חסידי
אשכנז ,ירושלי תשל"ב ,עמ' רפד .והשווה לעיל ליד הערה .15למקבילות נוספות בעני ,ראה בהערותיי
לספר גימטריאות וסודי חומש ושאר ,ש וש .אמנ יתכ ,שבעל הדרשה ור' יהודה החסיד כיוונו לדבר
אחד .כי מצוַת מילה המשלימה את 'שדי' היא הופכת את הנימול לחסר ערוה ,כדוגמת המלאכי.
יש ג לשונות קרובי χ¯˘È È· ÔÈ·Â ÈÈ·" :אות היא לעול" )שמות לא יז(; "וג את שבתותי נתתי לה,
להיות לאות ·) "̉ÈÈ·Â ÈÈיחזקאל כ יב(; "ואת שבתותי ַק ֵ> ,<+והיו לאות ·) "ÌÎÈÈ·Â ÈÈש ,פסוק כ(.
=מה הוא.
;"˘ÙÈÂ ˙«·Lבראשית ב
על פי שמות לא יז" :כי ששת ימי עשה ה' את השמי ואת האר ,וביו השביעי »
ב ג" :וישבות ביו Â˙·ÏÓ ÏÎÓ ÈÚÈ·˘‰אשר עשה …כי בו שבת מכל מלאכתו ‡˘¯ ·¯‡ א'להי ."˙¢ÚÏ
ל"מ מקור מפורש המדמה שומר שבת להקב"ה ,א כבר הוכיחו הדרש מ המקראות .והשווה רש"י שמות לא
יג" :כי אות הוא ביני וביניכ ,אות גדולה היא בינינו שבחרתי בכ ,בהנחילי לכ את È˙ÁÂÓ ÌÂÈלמנוחה".
בשני הפסוקי ליתא תיבת 'כי' .בראשו נאמר" :זאת אות הברית אשר אני נות ביני וביניכ"; ובשני נאמר:
"וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכ".
ראה :בר"ר ,לה ב; כתובות עז ע"ב .אמנ לפשוטו של מקרא ,ברית הקשת 'ביני וביניכ' היא בהתגלותה ולא
בהעדרה בדור צדיק .שכ נאמר בעני " :זאת אות הברית אשר אני נות ביני וביניכ …את קשתי נתתי בענ ,
והיתה לאות ברית ביני ובי האר …ו¯‡˙ ˙˘˜‰ ‰בענ …ו ,ÔÚ· ˙˘˜‰ ‰˙ȉוראיתיה לזכור ברית עול
בי א'להי ובי כל נפש חיה ."…לגופו של הרעיו ,שכל 'ביני וביניכ' בהקב"ה ובישראל – ידמו ישראל
לעליוני ,לא מצאתי מקור או מקבילה; וא לא לדרשת המכנה המשות )'ביני וביניכ'( שבי הברית השבת
והמילה ,פרט למשנת רבי אליעזר ,פרשה כ ,עמ' ,370369שדורשו לענייני אחרי לגמרי.
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
הרב יעקב ישראל סטל
נד
וכשמקיי אד מצות ˙ ,37ÔÈÏÈÙשג נאמר בה 'אות' שנאמר )שמות יג ט(" :והיה ל 38ל‡˙Â
על יד" וגו' ,39אז יהיו מצוי בי בגופו בי בתפילי ,40שלשה פעמי] .È„˘ ֵ 41ואלו[ ה :ב'
שי" שבקמטי של עור התפילי שבראש ,42ושי" השלישית ההפוכה בדמות האפי; הרי ‚'
שני" .וכ ‚' דל"תדי :שתי שבשני כפי של אד ,כמפורש למעלה ,43והשלישית ,הדלי"ת
שבקשר התפילי של ראש על הצואר ;44הרי ‚' דל"תדי .וכ ‚' יודי" :שתי שבתפילי של
יד – 45האחת ברצועה הקטנה הקצרה הסמוכה לה 46בגובה הזרוע ,בגובהה של יד ,והיא
37
38
39
40
41
42
כוונתו להשוות מצוַת תפילי שנאמר בה 'אות' וקיי בה ֵ 'שדי' למצוַת המילה ,שג בה קיימי שני אלו.
בכתה"י בטעות.'ÎÏ :
ראה ג שמות יג טז" :והיה ל‡ ˙Âעל ידכה"; דברי ו ח" :וקשרת ל‡ ˙Âעל יד "; ש יא יח" :וקשרת
אות ל‡ ˙Âעל ידכ".
היינו ,בגופו ובתפילי ג .„ÁÈ
בכתה"י בטעות :פעמי שלשה.
עי' שבת סב רע"א" :שי" של תפילי הלכה למשה מסיני" .ופירש רש"י" :שי" שעשויה ÔˆÈÁ‰ ¯ÂÚÓ
,ÂÓˆÚקומט בו שלשה קמטי כעי שי" " .וכ במקורות נוספי )עי' להל הערה .(44א הראשו המחייב
˘˙ Ô"ÈÈ˘ Èבקציצת הראש הוא ספר 'שימושא רבה' מזמ הגאוני .רוב חיבור זה נדפס לראשונה בתו
הלכות קטנות לרא"ש ,הלכות תפילי ,לאחר סי' לא )במהדורת וילנא ר לתלמוד בבלי ,ד! קכג ע"ב ע"ג(,
והוא כבר מצוי באחד מכתבי היד של ספר הלכות גדולות )ואינו מגו! הספר( ,ור' עזריאל הילדסהיימר
הכלילו במהדורתו לספר זה .ראה :הלכות גדולות ,ח"א ,מהדורת הנ"ל ,ירושלי תשל"ב ,עמ' .495488
וש ,עמ' " :491ובעי דליצור בקלפא דביתא צורה דשי ,דימינא תלת רישי ,ודסמאלא ארבעה רישי" .הערת
¯' :‚ȉ ÌÁÓ È΄¯Óלטיבה של השי" בתפילי ,ראה עוד :ק"ח קירשנבו'" ,ש' של תפילי " ,סיני ,קכה
)תש"ס( ,עמ' קפו קצא .קירשנבו הניחה כי החקיקה של צורות שי" בתפילי הינה מנהג מאוחר יחסית
)מתקופת הגאוני?( ,ובצורת השי" הנזכרת בתלמוד התכוונו לחריצי הבתי )ראה ש( .אול ,לדעתי
השי" בעלת ארבעת הראשי שמקורה ככל הנראה בתפילי הנתפס כחפ #אפוטרופאי בספרות חז"ל ועוד,
מוכרת היתה באר #ישראל כבר בשלהי העת העתיקה ,ושימשה בתור חות מאגי בקמיע יהודי שנתגלה
לאחרונה בציפורי ,ראה C.T. McCollough, “An Aramaic bronze amulet from Sepphoris”, Atiqot, 28
(1996), pp. 161-165; idem, “Social Magic and Social Realities in Late Roman and Early Byzantine
Galilee”, E. M. Meyers (ed.), Galilee Through the Centuries: Confluence of Cultures, Winona Lake
) 1999 , pp. 269-273הנ"ל לא עמד על טיבו של חות ייחודי זה(.
"‚' שיני " בתפילי של ראש )רבני! שתי שי"ני בתפילי עצמו ושי" נוספת בקשר( ,עולה לכאורה ג
מדברי הקראי יהודה הדסי שפעל בביזנטיו במאה השתי עשרה ,ראה :אשכל הכפר ,גוזלוו ,1836כה ע"ב:
"טוטפת תפילי שלו ¢‡¯ ȯÂÁ‡· ¯˘Â˜(Â) Ô"È˘ ˙¯ÂˆÎוזהו שהראה למשה ע"ה שנ' וראית את אחורי ופני
לא יראו זה כבוד ראשו ,ג אלה במסכת ברכותי ,יחד ג עני התפילי מ עור השליל תפורי בגידי השור
."…Â˙¯È˘˜ Ô"È˘ ˙ÂÓ„ÎÂע"כ הערת רמ"מ הוניג.
43עי' לעיל ליד הערה .19
44ראה :שבת סב רע"א ומנחות לה ע"א וברש"י .וע"ע רש"י ברכות כג ע"א ,חולי ט ע"א ,שבת כח ע"א .אמנ
הרוקח רואה בקשר של ראש ˘˙ Ô"È˙Ï„ Èהפוכות ,ראה :חכמת הנפש ,עמ' סב טו"ב; ערוגת הבש ,ב ,עמ' .88
45ועליה נאמר 'אות' שבתפילי ,כדבריו להל ליד הערה " :58כל מקו שנאמר 'אות' לבד ,היא ה ."„"ÂÈשכל
'אות' שבתפילי כתוב ב˘ „È Ïדווקא" :והיה ל לאות על יד " )שמות יג ט(; "והיה לאות על ידכה" )ש
פסוק טז(; "וקשרת לאות על יד " )דברי ו ח(; "וקשרת אות לאות על ידכ" )ש יא יח(.
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
דרשה לברית מילה לתלמיד רבינו יהודה החסיד
נה
עשויה כפופה כמי יו"ד ;47והשינית 48בקצה הרצועה הארוכה המגעת עד סופה של יד אל סו
האצבעות ,שג יש לכופפה בסופה כעי יו"ד .49והשלישית היא החתומה באות ברית קודש,
במילה.50
ולמה ‚' פעמי מצויי באד ֵ ˘„ ?Èלפי שנאמר ב‚' אבות ‚' ˘„ .51Èבאברה אבינו
ואל ˘„È
כתיב )בראשית יז א(" :אני ֵאל ˘„ ,Èהתהל לפני" וגו' .ביצחק כתיב )ש כח ג(ֵ " :
54
יבר 52אות וירב" וגו' .53ביעקב כתיב )ש לה יא(" :אני ֵאל ˘„ Èפרה ורבה" וגו' .וזהו
46
47
48
49
50
51
52
53
54
נראה שצ"ל' :הסמוכה לה' .כלומר ,הסמוכה לקציצה של יד.
ראה במקורות שנסמנו לעיל הערה .44
=והשנית.
לא מצאתי חבר לדעה מחודשת זו ,שיש לעשות קשר בצורת יו"ד ג בסו הרצועה הארוכה .נכו שהרמב"
)הלכות תפילי ג יב( כתב ,שאת הרצועה של יד "יכרו ממנה על אצבעו שלש כריכות ."¯Â˘˜ÈÂוכשנשאל:
"זה ÂÚ·ˆ‡ ÏÚ ¯˘˜‰שאחרי הכריכות הא הוא מחייב בהכרח א לאו?" ,השיב" :קשירת הרצועה על
האצבע ,היא אחרי הברכה ,ובה תהיה ˜˘ ;‰Ó˙ ‰¯Èואי הקשר על האצבע מוכרח" )תשובות הרמב" ,ח"ב,
סי' קנט ,מהדורת י' בלאו ,ירושלי תש"כ ,עמ' .(306304ואחריו נמש ספר החינו ,מצוה תכא" :ויכרו
ממנה על אצבעו שלש כריכות ."¯Â˘˜ÈÂוכ כתב ר' שלמה שמחה מטרויש ,ספר המשכיל )חיברו בשנת
ה'נ"ד( ,כת"י מוסקבה גינצבורג ,588ד 87רע"ב .וכ נפסק בשו"ע ,או"ח ,סי' כז ,סעי ח ]ראה ג :ר'
אברה מנרבונה ,ספר האשכול ,ח"ב ,הלכות תפילי ,מהדורת רצ"ב אוירב ,הלברשטט תרכ"ח ,עמ' ;83
מרדכי ,הלכות קטנות ,הל' תפילי ,ד יא ע"ד; ערוגת הבש ,ב ,עמ' .58והשווה לרימוז רצועות התפילי
ב'˜˘¯ Ìעל ‡ˆ·) 'ÍÈ˙ÂÚמשלי ז ג( ,ראה :ספר גימטריאות ,א ,אות קנ ,עמ' קנו; פירוש הרוקח לתורה ,בא,
עמ' סו; פירוש רבינו אפרי ,בא )'מכתיבה אשכנזית'( ,עמ' רט[ .א כל אלו ‡ ÌÈ·ÈÈÁÓ ÌÈאת הקשר מצד
ÂÓˆÚאלא רק כדי שיחזיק את הכריכות שעל הזרוע והאצבעות )עי' ביאור הגר"א ,שו"ע ש( ,ועל כ אינ
מחייבי שהקשר שבסו הרצועה הארוכה יהיה קיי בתמידות ואפילו כשהתפילי בכיס ,כרהיטת לשו
הדרש .ועוד ,שאי הרמב" וסייעתו מצייני שקשר זה יהיה כצורת יו"ד ,ורק בדורות האחרוני ממש
הרחיבו את דעת הרמב" והצריכו זאת ,וא ה הצריכוהו רק בזמ שמחזיק את הכריכות ולא חייבוהו
להשאירו תמיד .ראה :הרב מ' קרויזר ,תפלה למשה :אוצר הלכות הנחת תפילי ולבישת הציצית ,ירושלי
תשס"ח ,פרק יב ,סעי מד ,הערה פה ,עמ' שו שז.
עי' לעיל ליד הערות 24 ,22ובה .
לא מצאתי מקור לעצ הרעיו ,שבאד שעליו תפילי יש ˘ ‰˘ÂÏפעמי ֵ' +שדי' .והשווה שיטה מקובצת,
מנחות לה ע"א ,הערה כה ,שב˙ ÔÈÏÈÙיש ' ÌÈÈÓÚÙשדי' .ואול אופ חישובו שונה וא אינו מסביר היכ היו"ד
השניה .עיי"ש .וראה ג :הרב מ' קרויזר )לעיל הערה ,(49פרק ז ,סעי יט ,הערה לו ,עמ' קעט; הרב א' סימ
טוב ,נתיבות החיי ,ב ,בני ברק תשנ"ד ,סימ לב ,סעי קיג ,עמ' שמה.
בכל אחד מה נאמר פע אחת ֵ' +שדי' ,כמפורש בהמש.
בכתה"י בטעות :יבור.
ואל שדי יבר אות ͯÙÈ ,וירב".
בפסוקֵ " :
באל שדי' )שמות ו ג( ,שכתוב באברה 'אני ֵאל שדי התהל
כ בפירוש הרוקח לתורה ,וארא ,עמ' לגֵ '" :
ואל שדי יבר אות'; ביעקב' :אני ֵאל שדי פרה ורבה'" .אמנ 'שדי' הנזכר באברה
לפני'; יצחק אמרֵ ' :
ויעקב אינו כפי הנזכר ביצחק .שבאברה ויעקב נאמר ' ̉Ïשדי' מפי ‰"·˜‰והיחוס נקבע לפי ,ÚÓ¢‰
וביצחק נקבע יחוס 'שדי' לפי ,¯Ó‡‰והאמור ' ֵ
ואל ˘„ Èיבר אות' ה „·¯ ˜ÁˆÈ Èליעקב בנו .בלשו
אחרת :הפסוק אינו ˙ÂÏ‚˙‰ליצחק בש 'שדי' ]עוד יש להעיר ,שא קביעת יחוס 'שדי' נקבע ג לפי ,¯Ó‡‰
ואל ˘„ Èית לכ רחמי לפני האיש"
מדוע הדרש מונה ביעקב רק 'שדי' אחד ,הרי הוא אמר לבניוֵ " :
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
הרב יעקב ישראל סטל
נו
באל ˘„ "Èוגו'.55
ָארָא אל אברה ,אל יצחק ואל יעקבֵ ,
שנאמר )שמות ו ג(" :ו ֵ
וכ 56כל מקו 57שנאמר "אות" לבד ,58היא ה .59„"ÂÈאות הקשת 60היא ה ,„"ÂÈשהקשת לאות
שלא ישחית את העול 61שנברא ב 'Èמאמרות .62ושבת נקראת אות ,„"ÂÈ % 63להודיע שנאסרו
55
56
57
58
59
60
61
62
63
)בראשית מג יד( .ובשתי הזדמנויות אחרות אמר ליוס בנוֵ " :אל ˘„ Èנראה אלי בלוז" )ש מח ג(; "ואת ˘„È
ָארָא אל
ויברכ" )ש מט כה([ .וכנראה נדחק הדרש לקבוע את יחוס 'שדי' ליצחק על פי שמות ו ג" :ו ֵ
באל ˘„ ."Èמשמע ,שא ליצחק התגלה בש זה למרות שלא נתפרש הדבר
אברה ,אל ˜ÁˆÈואל יעקב ֵ
במקרא .והשווה :פירוש רש"י ,שמות ו ד; סנהדרי קיא ע"א" :הרי כמה פעמי נגליתי על אברה ˜ÁˆÈ
ויעקב ב'אל ˘„ ,'Èולא הרהרו על מדותי" .וכבר ביאר ה'רוקח' מדוע לא ˙ ‡¯˜Ó· ˘¯Ùשא ההתגלות
ליצחק היתה ֵ
ב' +שדי' ,כבאברה ויעקב ,ראה :סידור הרוקח ,עמ' רו רז; ספר הש ,עמ' צה טו"א טו"ב;
ָארָא …ב‡≈ "È„˘ Ïמתייחסות
סודי רזיי ,ב ,עמ' נט טו"ב .בר ,במקומות אחרי סובר ה'רוקח' ,שהמילי "ו ֵ
ָארָא' )היינו עצ
רק לאברה וליעקב ולא ליצחק ,כי אליו לא התגלה בשמות ' ֵאל' ו'שדי' ,ורק תיבת 'ו ֵ
ההתגלות( מתייחסת ג ליצחק .ראה :ספר הש ,עמ' צה טו"ב; והשווה :פירוש הרוקח לתורה ,בחוקתי ,עמ'
שו .א עי' סודי רזיי ,ב ,עמ' נט רטו"ב.
דומה לדברי הדרש ,המקביל את שלושת האזכרות 'שדי' שבתפילי ובגו האד לשלוש התגלויות 'שדי'
הנזכרי באבות ,ראה סודי רזיי ,א ,עמ' ג טו"ב" :ולמה כותבי 'שדי' בתפילי ? שי" בארבע בתי בראש,
דל"ת כנגד הצואר ,יו"ד ביד .כי 'שדי' כנגד אבות .תדע ,יעק· יצח˜ אברה ,Ìסופי תיבות שלה באתב"ש
˘„ ."Èוכעי זה כותב ר' שמשו בר' אליעזר ,ברו שאמר )בתו :מ"מ משי זהב ]מהדיר[ ,קוב ספרי סת",
א ,ירושלי תש"ל( ,עמ' נב ,בש 'הרוקח'.
כא חוזר הדרש לדבריו דלעיל ליד הערה ˙‡" :24ברית ,זהו חות ה."„"ÂÈ
אול להל ליד הערה ,82כותב הדרש " :ש·¯ ·Âמקומות בתורה 'אות' היא היו"ד".
נראה שכוונתו באמרו 'לבד' לשלול 'אות' שנסמכה לה לשו נרדפת ,כמו בפרשת נביא שקר" :ונת ל ‡ ˙Âאו
,˙ÙÂÓובא ה‡ ˙Âוה) "˙ÙÂÓדברי יג ב(; בפרשת הבריאה" :והיו ל‡) "ÌÈ„ÚÂÓÏÂ ˙Â˙Âבראשית א יד( ,או כזו
שנסמכה לפניה אות שלא מאותיות השימוש )כמו "וזה ל ‰אות"; שמות ג יב(.
הדרש שולל כל לשונות 'אות' אלו ,כנראה משו שכלל זה חל רק על 'אות' הנזכרת ב,˙ˆӉ È˘ÚÓ
ולא על זו שבסיפור דברי )כמו בפרשת הבריאה ,בפרשת נביא שקר ובדברי הקב"ה למשה( .ומשו כ אינו
דורש את "ויש ה' לקי ‡ ˙Âלבלתי הכות אותו כל מוצאו" )בראשית ד טו( ,כי ג היא נאמרה בסיפור
דברי .והשווה :י"ש שפיגל )להל הערה הבאה( ,עמ' .619618
למבואר בהערה קודמת נמצא ש' ˘ÓÁאות' שבמעשי המצוות כתובות בתורה :בקשת ,במילה ,בתפילי ,
בשבת ובהזאת הד על המזוזות והמשקו' .אות' שבמילה ובתפילי כבר נדרשו לעני יו"ד ,ועתה דורש
הדרש את היתר .הרעיו שתיבת 'אות' ,שמובנה הפשוט הוא סימ ומופת ,מתפרשת במוב פונטי אות
כתובה ,קדו מאוד .ראה :י"ש שפיגל ,עמודי בתולדות הספר העברי – כתיבה והעתקה ,רמת ג תשס"ה,
פרק שני עשר ,עמ' .619618
בראשית ט יב יג" :זאת ‡ ˙Âהברית אשר אני נות ביני וביניכ …את ˜˘˙ Èנתתי בענ ,והיתה ל‡ ˙Âברית."…
עי' בראשית ט יא ,שהקשת היא ברית ש"לא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ,ולא יהיה עוד מבול לשחת האר ".
אבות ,ה א .ל"מ מקור או מקבילה לרמז ,והשווה :פירוש הרוקח לתורה ,נח ,עמ' קיז קיח ,שבפרשת הקשת
נכתבו עשר לשונות 'ויאמר' ,כמו בפרשת הבריאה.
שמות לא יג יז" :א את שבתותי תשמורו ,כי ‡ ˙Âהיא ביני וביניכ …ביני ובי בני ישראל ‡ ˙Âהיא לעול".
וראה ג יחזקאל כ יב כ" :וג את שבתותי נתתי לה ,להיות ל‡ ˙Âביני וביניה …ואת שבתותי ַק ֵ> ,<+והיו
ל‡ ˙Âביני וביניכ."…
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
דרשה לברית מילה לתלמיד רבינו יהודה החסיד
נז
כל ה „"ÂÈאצבעות 64מכל מלאכה .65ולפיכ מראה כל אצבעותיו בהבדלה ,66להודיע שאינ
מותרי במלאכה אלא מהבדלה ואיל.67
ַע ֶ$
וכ אתה מוצא ב 68·ÂË Á˜Ïשדורש" :והיה הד הזה לכ ל‡) "˙Âשמות יב יג(" ,69ו ְִהְ /
אל המשקו ואל שתי המזוזות" )ש פסוק כב( ,שהיה כותב „"ÂÈאחת למעלה על המשקו ,
ושתי Ô"È„ÂÈלמטה על שתי המזוזות ,משני צידי הפתח .70נמצא שלשה יודי" כתובי על הפתח,
כדמות ג' יודי" שאנו כותבי בחילו ֵ של ארבע אותיות בתפילות 71ובכל הספרי ,לבד
שאלו
מכ"ד ספרי ,72כזה :ייי .73וכ מפורש ב ,·ÂË Á˜Ïשעל זה סמכו .74ואני קיבלתי מ˘‡¯ֵ ,75
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
בכתה"י בטעות :אמצעות.
ל"מ מקבילה לרמז זה.
עי' פרקי דר"א ,פרק כ" :פושט את ידיו לאור האש ומסתכל בצפורניו ,שה לבנות מ הגו ."…וראה עוד:
תשובות הגאוני שערי תשובה ,סי' קד; ליקוטי הפרדס מרש"י ,מונקאטש תרנ"ז ,ד כ ע"א )בש רב
נטרונאי גאו (; ספר ראבי"ה ,ח"א ,מסכת ברכות ,סי' קמא ,מהדורת א' אפטוביצר ,עמ' ;131שבלי הלקט,
ר"ס קל ,מהדורת ש' בובר ,וילנא תרמ"ז ,ד נא ע"ב; ספר המנהיג ,הלכות שבת ,מהדורת י' רפאל ,ירושלי
תשל"ח ,עמ' קצו .הערת ¯' :‚ȉ ÌÁÓ È΄¯Óראוי להדגיש ,כי דברי הדרש " :ולפיכ מראה ÂÈ˙ÂÚ·ˆ‡ ÏÎ
בהבדלה" ,ה בניגוד לקביעת הזוהר וקבלת האר"י )שהסכי לו הרמ"א( ,להסתכל באור נר ההבדלה רק
באצבעות ÔÈÓÈ „Èבלבד )ראה :מ' חלמיש ,הנהגות קבליות בשבת ,ירושלי תשס"ו ,עמ' .(498אמנ
ההדגשה להסתכל בכל עשר האצבעות מצויה ג אצל מקובל ספרדי ,ר' יהודה בר' יהודה החסיד ,נכד
הרמב" " :אבל על דר החכמה שאנו צריכי להסתכל · Ìȯو ¯˘Úזכר לאד העליו שהוא סוד …לפי
שהאד נשתכלל מששת מעלות עליוני ולאחר שחטא נתמע"ט אורו והופשט מאור העליו ולא נשאר לו
אלא אור של Âȯو ¯˘Úכדי להראות בו ייחוד אלהינו ב"ה שברא · ,˙¯‡ ¯˘Úועל זה אנו מסתכלי
בצפרני) "…אור זרוע על סוד ההגדה של פסח לר' דוד ב יהודה החסיד נכדו של הרמב" ,מהדורת ב"צ
הכה ,ירושלי תשס"ט ,עמ' .(186והשווה :ספר קושיות ,סי' נג ,עמ' לו לז ,ובהערות.
לא מצאתי מקבילה לטע זה .והשווה פרקי דר"א ,ש" :ראה אד ]הראשו [ עמוד של אש ושמח בלבו,
ופשט את ידו לאור האש ואמר :בא"י אמ"ה בורא מאורי האש ,וכשהרחיק את ידיו מאור האש אמר ÂÈ˘ÎÚ
אני יודע ˘·„ ,ÏÂÁ‰ ÌÂÈÓ ˘„˜‰ ÌÂÈ Ïלמה? שאי להבעיר אש ביו השבת".
פירוש דרשני על התורה לר' טוביה בר' אליעזר )פעל בשליש האחרו של המאה הי"א ב"אר מלכות יו
ממדינת קשטוריאה"( ,שנתחבב על חכמי אשכנז ובמיוחד על חסידיה .ראה עליו :י"מ תא שמע ,כנסת
מחקרי ,ג ,ירושלי תשס"ו ,עמ' .294259
בפסוק ליתא תיבת 'הזה'.
דורש "והיה הד לכ ל‡ "˙Âכצורת ,„"ÂÈשכל טיפת ד צורתה כ ,„"ÂÈכדבריו לעיל ליד הערה " :59כל
מקו שנאמר 'אות' לבד ,היא היו"ד".
כוונתו לסידורי תפילה .וזו מטבע מצויה בגאוני ובראשוני ,ראה :י"ש שפיגל ,עמודי בתולדות הספר
העברי – כתיבה והעתקה ,פרק תשיעי ,רמת ג תשס"ה ,עמ' ,431430הערה ;10י"נ אפשטיי ,מחקרי
בספרות התלמוד ובלשונות שמיות ,א ,ירושלי תשמ"ד ,עמ' ,306הערה .36
=ספרי התנ".
השימוש בשלש יודי" בצורה זו כתחלי לש ה' שלא בספרי המקרא ,רווח מאוד מתקופת הגאוני ,ראה:
י"ש שפיגל )לעיל ,הערה ,(59עמ' .620614וש ,עמ' ,614הערה ,16ספרות נוספת בעני .
י
היינו ,על הצורה שנוצרה מהזאת הד על המשקו והמזוזות )אחד למעלה ושניי למטה( סמכו לכתוב י י
כתחלי לה' .לא מצאתי במדרש לקח טוב לא את דרשת 'והיה הד לכ לאות' ולא את הסמ ,זאת על א
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
נח
הרב יעקב ישראל סטל
ג' יודי" שאנו כותבי במקו ֵ ב ארבע אותיות ה גימטריא של ֵ .76ולא אפרש בגילוי,
שהוא ד פעמיי בטע המנהג לכתוב ג יודי" כתחלי לש .ראה מדרש לקח טוב ,שמות ג טו" :ולמה אנו
כותבי הש הגדול בשלשה יודי" ? על ש יו"ד של 'שד ,'Èויו"ד של 'אלה ,'Èויו"ד של 'אהÈה'" .וש ,במדבר
ו כו ,ד צג ע"א" :וכנגד שלש יודי" 'Èברכ' 'Èאר' 'Èשא' )במדבר ו כד כו( ,כותבי את הש בשלשה יודי" ".
הרעיו שההזאה על המשקו והמזוזות היתה כצורת התחלי לש ה' נזכר במקורות נוספי .כ כתב ר'
אפרי בר' שמשו בפירושו לתורה" :שאל השואל ,הנה ה' יתבר ציוה למשה שית הד על שתי המזוזות ועל
המשקו ,ומדוע ]משה רבינו[ לא שמר מצוַת ה' ושינה את דבריו וציוה לישראל שיתנו על המשקו קוד ואחר
כ על שתי המזוזות? …דע ,כי ה' יתבר כותבי אותו הסופרי ˘ .˙„˜ ˘Ïואילו היו ישראל נותני הד על
שתי המזוזות ואחר כ על המשקו ,היו עושי אותו דר כתיבתו ,והיה בו קדושה ,כדי שאר השמות הקדושי,
והיה צרי כל אחד מישראל לנהוג בו קדושה .והיה ירא ]משה[ שמא לא יהיו טהורי ולא יזהרו בכתיבתו ,ויהיו
נענשי ,וחס על ישראל .ויש אומרי ,כי חס על כבודו של מקו שיהיה שמו הקדוש נכתב כדר כתיבתוÈ˙˘ ,
˜ ,‰ÏÚÓÏÓ ˙Á‡Â ‰ËÓÏÓ ˙„Âבאר מצרי הטמאה המלאה גלולי .ולכ ציו שיכתבוהו שלא כסדר
כתיבתו ,שישימו נקודה אחת על המשקו קוד ,ואחר כ ישימו שתי נקודות למטה ,ואי זה סדר הכתיבה ,ולא
יהיה בו קדושה כלל ועיקר" ]קטע זה אינו בפירוש רבינו אפרי הנדפס ,והובא מכתב יד בתורה שלמה ,חלק יב,
פרשת בא ,מילואי ,עמ' קנב .והשווה מ' אידל' ,פירושו של ר' נחמיה ב שלמה הנביא לפיוט אל נא לעול
תוער ' ,מורשת ישראל) 2 ,כסלו תשס"ו( ,עמ' ,14הע' ,54ש"חיבור זה מצוי בהרבה כתבי יד ובנוסחי שוני",
והנוסח הנדפס אינו על פי כל כתבי היד[ .וכעי זה כתב ר' מנח ציוני ,ספר ציוני ,פרשת בא ,למברג תרמ"ב,
ד כז רע"ג ,והביא דבריו ר' יוחנ לוריא ,משיבת נפש ,פרשת בא ,ירושלי תשנ"ח ,עמ' קלט .הרעיו א
התגלגל לחכמי ספרד ,ושמא הוא כבר נזכר בזוהר ,ח"ב ,לו ע"א .ראה :י"ש שפיגל )לעיל הע' ,(59עמ' 620
,616והוס עליו :פירוש רבינו בחיי ,שמות יב כג; דרשות ר' יהושע אב שועיב ,פרשת בא ,ירושלי
י
תשנ"ב ,עמ' קכא .ואול ,כל מקורות אלו רק ÌÈ˘¯ÙÓאת הצורה שנצטרפה מטיפי ההזאות על פי התחלי י י
ואינ ÌÈÁÈÎÂÓמכ שצורה זו הוא התחלי הנכו ,כדברי הדרש בש מדרש לקח טוב.
75הקריאה אינה בטוחה ,ושמא יש לקרוא .¯ÂÈ˘Ó :בי כ ובי כ איני יודע למי כיו ומגוו האפשרויות רחב,
כמו :שאר שמואל אבי רבינו .והכונה לאביו של ר' יהודה החסיד )או לאחיו ,ראה :תשובות ופסקי מאת
חכמי אשכנז וצרפת ,מהדורת א' קופפר ,סי' קפג ,ירושלי תשל"ג ,עמ' ,308ליד הערה 14ובה; פרושי התורה
לר' יהודה החסיד ,מהדורת י"ש לנגה ,ירושלי תשל"ה ,עמ' 167ליד הערה 29ובה ,עמ' 177הערה .(12
ושמא יש לקרוא :משז"ר .והכוונה לחכ ֵ
ב +זה הנזכר במושב זקני ,פרשת בא ,לונדו תשיט ,עמ' קכד,
שג זהותו אינה ידועה לי .העיר לי ר' מרדכי מנח הוניג שקרוב מאוד כי פירושו :משאר חכמי ,מאחרי.
76כנראה כוונתו ֵ
ל' +יה' ,שמילואו )יוד הה( בגימטריא = 30ייי .שלמרות ש'יה' הוא רק חצי ֵ +ה' הוא רומז
יבתֵ ,Aמ ֶח ְציְ /ִ Aת ַמֵDא ֵת ָבת) "Aפיוטי רבי שמעו ב"ר יצחק,
לכולו ,כדברי ר' שמעו בר' יצחק +ֵ " :י ִָCרֵא ְִ Bכ ִת ָ
מהדורת א"מ הברמ ,ברלי ירושלי תחר"צ ,עמ' עז( .וראה :ספר קושיות ,סי' שנד ,עמ' רנב; סודי חומש ושאר,
עני ברכת כהני ,סו אות ט ,עמ' קז קח; ספר החכמה ,ר"ע כא ,ס"ע כה.
טע זה הובא בספר החכמה ,ר"ע כה ,אלא ָ
ש +נוס אות ב בתיבת '·יה' )ישעיה כו ד( ,ובס הכל.32 :
ל +ה' היא כזו :ייי[ ,הנחשבת כשלש יודי" וב' אחת ,העולות בגימטריא .32וכ
כי לדעתו ,צורת התחלי ֵ
סוברי עוד מחסידי אשכנז ,עי' להל הערה ] 78לשיטת חישוב אחרת ,ראה ריש"ר נורצי ,מנחת שי ,דברי
בדברו
לג יב ,מהדורת צ' בצר ,ירושלי תשס"ה ,עמ' " :384מצאתי כתוב בספר קבלה הנקרא 'שער השמי'ַ ,
על ע"ב שמות המצורפי מ'ויסע' 'ויבא' 'ויט' ,בש העשרי שהוא ג' יודי" ,זה לשונו ש :ובחשב חשבו
בש ,שהוא ,Â"Îחבר עמו מני אותיותיו ,יהיה הכל …'Ïוזהו שאנו כותבי הש בג' יודי" …והמבי יבי ".
פירוש :ש הש ועוד ארבע אותיותיו שווי = 30ג' יודי" .ואיני יודע לאיזה ספר 'שער השמי' כוונתו.
בדפוס קיימי שני ספרי קבלה בעלי ש זה שנכתבו קוד שנת שפ"ו ,בה השלי ריש"ר נורצי את ספרו
)ראה :צ' בצר ,ש ,מבוא ,עמ' ,(3ה :שער השמי לר' יעקב בר' ששת )נדפס בתו :אוצר נחמד ,מחברת
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
דרשה לברית מילה לתלמיד רבינו יהודה החסיד
נט
כי אמרו "לעל" .77אבל מ „ÈÒÁ‰ ȯÂÓלא קיבלתי כ .78ואילו] 79ואלו[ דברי אלהי חיי ודברי
קדושה .80ולא הוזקקתי לדבר זה 81אלא להודיע שברוב מקומות בתורה' ,82אות' היא ה.„"ÂÈ
מעתה נחזור לשיטה עליונה .83וכ אתה מוצא ‚' פעמי מצות תפילי בתורה :בסיו פרשה
"בא אל פרעה" )שמות יג ט ,טז( ,84ובפרשיות של קרית שמע שתי פעמי ,85הרי ‚' פעמי .וכ
77
78
79
80
81
82
83
84
85
שלישית ,וינה תר"כ ,עמ' ;(165153שער השמי לר' יוס גיקטיליא ,לבוב ת"ר )ובאמת היחוס מוטעה,
והוא חלק שני מ'ספר העיו ' המיוחס לרב חמאי גאו ( ,א לא מצאתי את העני בשניה[.
עפ"י שמות ג טו" :זה שמי לעל" ,ותיבת ' ְלע ָֹל' שבכתיב חסר נדרשה מלשו העלמה ,שיש להעלי
ולהסתיר את סודות התורה .ראה :פסחי נ ע"א; קדושי עא ע"א; ספר הש ,עמ' נב טו"א ,ועוד .ועי' ג
להל הערה .81
'מורי החסיד' הוא כנראה ר' יהודה החסיד .למרות שדעתו בפירוש הסימ ייי לא הגיעה לידינו ,מצאנו
לתלמידיו שפירשוהו ,א לדעת צורת הסימ היא :ייי[ .ראה ספר הש ,עמ' מא טו"א" :בפסוק 'ויסע' 'ויבא'
ב +אחד' :לפנ' 'ÈהלÈלה' 'Èהו"ה'; וכ כ' :וÈסע' 'וÈבא' 'וÈט' ,הרי ג'
'ויט' )שמות יד יט כא( יש ג' יודי'' ֵ
יודי'' .לכ צרי לכתוב הש בג' יודי'' והכתר סביב ,כ .(ÈÈÈ :והכתר כמו ·' ,הרי .·''Ïלהודיענו ,ב·''Ï
נתיבות ברא עולמו ."…וראה עוד :ספר הש ,עמ' מג טו"ב; סידור הרוקח ,עמ' שסד ,עמ' תרצב; ספר
החכמה ,ר"ע כה )צוטט לעיל ,הערה ;(76ספר ראבי"ה קדשי ,סי' אל קנה )'דרשה לברכת כהני'(,
מהדורת ד' דבליצקי ,בני ברק תשל"ו ,ס"ע רסד ]=ספר האסופות ,כת"י ,הובא במכתב שד"ל הנדפס אצל :ג'
פולק ,הליכות קד ,אמשטרד תר"ז ,עמ' ,68וראה ג :ספר ראבי"ה ,ש ,הערה .[42ומתורת חסידי אשכנז
שאב ר' אהר הכה מלוניל ,ארחות חיי ,ח"א ,די הקדיש ופירושו ,סעי י ,פירינצי תק"י ,ד י ע"ג .עי' ש.
ה +ה שלושת היודי" ,ומשו כ ה מצטטי
א נראה ,שא חסידי אשכנז אלו הסכימו שעיקר תחלי ֵ
שב +ע"ב ,עי' המצויי לעיל הערה
הרבה את דברי לקח טוב ,או מצייני ששלושת היודי" ה כנגד ֵ +ייי' ֵ
.74וראה ג :סידור הרוקח ,עמ' רמא.
אמנ בצד הצורה הרווחת ייי ,היו מחסידי אשכנז שלא מהחוג המרכזי ,שהכירו ודרשו צורות אחרות .ראה
פירוש רבינו אפרי ,ויקרא ,עמ' א ,המזכיר ודורש את הצורה :יי .על היות בעל פירוש זה מחוגו של ר' נחמיה
בר' שלמה הנביא ,שלא נמנה על החוג המרכזי של חסידי אשכנז ,ראה :מ' אידל )לעיל הע' ,(74עמ' ,14הע'
;54הנ"ל' ,בי אשכנז לקסטיליה במאה השלוש עשרה' ,תרבי ,עז )תשס"ח( ,עמ' ,480479עמ' 522הע' .407
=ואלו.
שתי השיטות ה דברי אלהי חיי .מקור הפתג בעירובי יג ע"ב.
מאחר שאי לדרוש סודות ברבי )עי' לעיל הערה .(77דבר שחסידי אשכנז הקפידו עליו מאוד ,ואפילו
כשהעלו את הסודות בספר כתבו באופ שלא יובנו לרבי .ראה :ד' אברמס' ,השכינה המתפללת לפני
הקב"ה' ,תרבי ,סג )תשנ"ד( ,עמ' 509ואיל ,ובמיוחד בעמ' .532520
עי' לעיל הערה .57
לעני אשר "‚' פעמי מצויי באד ֵ ,"È„˘ +כנגד שלש 'שדי' שנאמרו באבות .עי' לעיל ליד הע' 37ואיל.
אמנ למסורה יש ש ˘˙ Èפרשיות בעני התפילי ,פרשת 'קדש לי כל בכור' )יג א י( ופרשת 'והיה כי יביא'
)ש יא טז( .וכנראה הדרש חשב לאחת ,משו סמיכות .ועי' הערה הבאה.
בפרשה ראשונה )דברי ו ד ט(" :וקשרת לאות על יד ,והיו לטוטפות בי עיני" )פסוק ח( .ובפרשה שניה
)דברי יא יג כא(" :וקשרת אות לאות על ידכ ,והיו לטוטפות בי עיניכ" )פסוק יח(.
אמנ במכילתא )פרשת בא ,מסכתא דפסחא ,סו פרשה יח ,עמ' ,(74נמנו ‡¯· ‰Úפרשיות" :ב‡¯·‰Ú
מקומות מזכיר פרשת תפילי " .ועי' ג :תנחומא ,בא ,יד .וכ פשוט לראשוני ,ראה ,לדוגמא :תוספות,
מנחות לד ע"ב ,ד"ה טט" :שלא הוזכרו תפילי אלא בארבע פרשיות"; ספר המצוות לרמב" ,מ"ע יג; פירוש
הרוקח לתורה ,בא ,עמ' סו; הלכות קטנות לרא"ש ,הלכות תפילי ,סי' לג" :ויכתוב ארבע פרשיות שבתורה
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
הרב יעקב ישראל סטל
ס
‚' פעמי בשיר השירי כתוב "מבעד לצמת" )ד א ,ג; ו ז( ,כי " "Í˙ÓˆÏבגימטריא ˙.86ÔÈÏÈÙ
וכ אתה מוצא ‚' האבות ,סו שמות חתו ונסמ אצל אותיות ˘„ ,Èבאלפביתא של את בש גר
דק .87כיצד? ב"ש ,הרי · בסו שמו של 'יעק·' ,ו˘ Ô"Èשל תחילת '˘די'; ד"ק ,הרי „ של ֵ
'ש„י' ,וה˜ Û"Âסו שמו של 'יצח˜'; יו"ד 88הרי „"ÂÈשל 'שד ,'Èוה Ì"Óסו שמו של
'אברה.89'Ì
ולמה ה מצויי אחורנית באלפביתא אצל '˘„ 90?'Èלומר ל ,מה שי" >שהיא< חתומה
על שתי אפי 91בהפיכתה ,92א ֵאל שדי יג עלינו משתי 'אפי' הכתובי ביצחק ובאברה.93
86
87
88
89
90
91
92
93
שנזכר בה מצוַת תפילי "; ספר המנהיג ,הלכות תפילי ,מהדורת י' רפאל ,ירושלי תשל"ח ,עמ' תקפז ,ועוד
הרבה .ולא מצאתי זה חבר לדרש ,ושמא כוונתו כדברי 'הרוקח' שבספר ברו שאמר )לעיל הערה ,(55עמ'
נז" :ב˘ ‰˘ÂÏפסוקי שכתוב בה 'לטטפת' 'לטטפת' 'לטוטפת' .אחד ב'והיה כי' ,ואחד ב'שמע' ,ואחד
ב'והיה א'" .וצ"ע.
= .580גימטריא זו מצויה ג בפירוש הרוקח לשיר השירי ,ד א )בתו :הגדה של פסח ושיר השירי ע
פירוש הרוקח ,מהדורת מ' הרשלר ,ירושלי תשמ"ד( ,עמ' רכב ]=תוספות השל ,שיה"ש ש ,אות ד,
בעריכת י' גליס ,ירושלי תשס"א ,עמ' עו טו"ב[; פירוש הרוקח לתורה ,פרשת בא ,עמ' סז; סודי חומש
ושאר ,שיה"ש ד א ,עמ' סח; תוספות השל ,שיה"ש ד א ,אות ז ,עמ' עז טו"א; ברו שאמר )לעיל הערה ,(55
עמ' נז ,בש 'הרוקח' .בכל מקורות אלו נדרשה הגימטריא לעניני אחרי או שבכלל לא נתפרשה.
כהמש להשוואת שלושת 'שדי' שבגו אד המניח תפילי לשלושת 'שדי' שנאמרו באבות )עי' לעיל ליד
הערה ,(51מציי הדרש ,שא ב˘ ̉È˙ÂÓשל האבות נרמז 'שדי'.
נראה שצ"ל :י"מ .המתחלפות באתב"ש.
נבאר :סופי התיבות של שמות האבות )אברה ,Ìיצח˜ ,יעק·( ,·˜Óהוא בחילו אתב"ש .È„˘ :וכ בפירוש
רבינו אפרי ,וארא )'מכתיבה אשכנזית'( ,עמ' קצה" :סופי תיבות של אברה Ìיצח˜ יעק· ה אותיות ·˜,Ì
והוא ˘„ Èבאתב"ש" .וכ במקורות נוספי ,ראה :סודי רזיי ,א ,עמ' ג סוט"ב; פירוש רבינו אפרי ,בלק
)'מכתיבה אשכנזית'( ,עמ' קכט; פירוש הרוקח לתורה ,ל ל ,עמ' קמט; ערוגת הבש ,א ,ס"ע ;227ש ,ג,
עמ' ,37ס"ע ;151ברו שאמר )לעיל הערה ,(55עמ' נב ,בש 'הרוקח' .וראה עוד :ספר גימטריאות ,א ,אות
קמב ,עמ' קמט; ספר הש ,עמ' קיד טו"א.
כדי שסופי שמות האבות בחילו אתב"ש יעלו 'שדי' כסדרו ,יש להפו את סדר האבות :יעק· יצח˜ אברהÌ
)בקמ = שדי( .ומהמש העני נראה שכוונתו ג לשאול ,מדוע נהפ סדר האבות בפסוק )ויקרא כו מב(:
"וזכרתי את בריתי ,·˜ÚÈוא את בריתי ,˜ÁˆÈוא את בריתי ‡·¯ ."̉והשווה לדברי ערוגת הבש ,שהובאו
להל הערה .95
כל נחיר מכונה 'א' ,ושניה ביחד :אפי.
עי' לעיל ליד הערה .10והשי" ההפוכה על הא מסמלת הגנה ושמירה ,כדוגמת כפיית כלי על דבר מה
בשביל להג עליו .השווה :שבת מג ע"א.
בפסוק…" :ו‡ Ûאת בריתי ,˜ÁˆÈו‡ Ûאת בריתי ‡·¯ ."̉עי' להל בסמו .והרי ביאור העני ' :שדי' החתו
בגו האד הוקבל ל'שדי' היוצא מסופי שמות האבות .שכש שהשי" שבגו האד חתומה על האפי
בצורה הפוכה ובכ מסמלת את היותה מגינה ושומרת ,כ השי" היוצאת משמות האבות הפוכה כדי להג
מפני שתי ה'א' שנכתבו באברה ויצחק .שאת השי" היוצאת משמות האבות רואי כהפוכה מחמת
ששמותיה נִמנו 'אחורנית' .ולכ ֵ
ש' +שדי' מג מפני הפורענות ,ראה :סודי רזיי ,א ,עמ' ג טו"ב; ברו
שאמר )לעיל הערה ,(55עמ' נב ,בש 'הרוקח'; רמב" ,בראשית יז א; ר' יעקב סקילי ,תורת המנחה ,דרשה
יג ,צפת תשנ"א ,עמ' .92
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
דרשה לברית מילה לתלמיד רבינו יהודה החסיד
סא
לפי 94שיצא מה ישמעאל ועשו ,לפיכ כתוב 'א ' ביצחק ו'א ' באברה .אבל ביעקב לא כתיב
'א ' ,שנאמר )ויקרא כו מב(" :וזכרתי את בריתי יעקב ,ו‡ Ûאת בריתי יצחק ,ו‡ Ûאת בריתי
אברה".95
וכיו שבא לידינו ֵ זה> ,96È„˘ ,נאמר< ביה מילתא % È„˘ :שי" יו"ד דל"ת .טול ˘„È
משלשה הללו ותמנה הנעל ,הרי הנעל משי" – ,ÔÈהרי ;Òוהנעל מדל"ת הרי ,˙Ïהרי ˆ ו„'
;˙‡Óוהנעל מיו"ד ה ,‰¯˘Úהרי .97˙Â‡Ó ˘ÓÁלומר ל" ,אני ] ֵאל[ שדי"] ,אני[ הוא
שאמרתי לעולמי דיי ,98שהוא מהל ˙Â‡Ó ˘ÓÁשנה.99
˜ÈÏÒ
94
95
96
97
98
99
כא מסביר מדוע נאמר 'א' באברה ויצחק ולא ביעקב ,וזאת ללא שייכות לנאמר קוד.
ויק"ר ,לו ה" :ולמה נאמר באברה וביצחק 'א' ולא נאמר ביעקב 'א'? על ידי שהיתה מיטתו שלימה
לפניו .אברה יצא ממנו ישמעאל וכל בני קטורה ,יצחק יצא ממנו עשו וכל אלופי אדו ,אבל יעקב
מיטתו שלימה ,כל בניו צדיקי" .וכ בתו"כ ,בחוקתי ,פרשה ב ,פרק ח )ז(; מדרש אגדה ,ויקרא כו מב.
ועי' לעיל הערה ,90שכנראה כוונת הדרש לבאר ג את טע הפיכת סדר האבות בפסוק 'וזכרתי' .וראה:
תו"כ )פרשת בחוקתי ,פרשה ב ,פרק ח ,הל' ו( וויק"ר )לו ה( ,שנתנו טע אחר לכ .והשווה :ערוגת הבש,
ג ,עמ' .420לטעמי נוספי ,ראה :פירוש הרוקח לתורה ,בחוקתי ,עמ' שו שז .וקרוב לטע זה נזכר בערוגת
הבש ,א ,עמ' È„˘" :228227באתב"ש ·˜ ,Ìוה סופי ]שמות[ האבות .ועל כ 'וזכרתי את בריתי יעקב'
וגו' ,מנויי אחורנית ,לפי סדר אתב"ש של 'שדי'" .וכ בערוגת הבש ,ג ,עמ' .37
בכתה"י בטעות :משדי.
במילי אחרות :האותיות הנעלמות של 'שדי' )ינ ,וד ,לת( ה גימטריא .500
חגיגה יב ע"א :בשעה שברא הקב"ה את העול ,היה מרחיב והול כשתי פקעיות של שתי ,עד שגער בו
הקב"ה והעמידו' …אני ֵאל שדי' ,אני הוא שאמרתי לעול די" .וכ בבר"ר ,ה ח; ש ,מו ג; תנ"ב ,ל ל,
כה; תנחומא ,חיי שרה ,ג; לקח טוב ,בראשית לה יא.
ראה :מדרש כונ )אומ"ד ,עמ' 255טו"א( .והשווה :פסחי צד רע"ב וברש"י; ירושלמי ,ברכות ,א א;
במדב"ר ,יח כא.
הגימטריא :ינ ,וד ,לת = ,500כרמז לעול שהוא 'מהל חמש מאות שנה' ,כבר נזכרה בתוס' ,חגיגה יב
ע"א ,ד"ה 'מסו העול' ,בש ר' מנח ברבי עזריאל )לא ידועה לי זהותו( ,וחסידי אשכנז ִהרבו להביאה,
ראה :סודי רזיי ,א ,עמ' ג סוט"א ,עמ' ג סוט"ב; ספר הש ,עמ' מה טו"ב ,עמ' נו טו"א ,עמ' קט סוט"א ,עמ'
קיד טו"א ,עמ' רה רטו"ב; פירוש ספר יצירה לרוקח ,עמ' ה טו"א; רזיאל המלא ,אמשטרד תס"א ,ד ח
רע"א; ספר החכמה ,עמ' כא; פירוש הרוקח לתורה ,ל ל ,עמ' קמט; פירוש רבינו אפרי ,וארא )'מכתיבה
אשכנזית'( ,עמ' קצה; ערוגת הבש ,ג ,עמ' ) 37בש ה'רוקח'( ,ועוד .וראה ג :ספר גימטריאות ,א ,אות
קמב ,עמ' קמט.
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע
הרב יעקב ישראל סטל
סב
˜˙Â¯Â˜Ó È¯ÂˆÈ
˘Ù‰ ˙ÓÎÁ
ר' אלעזר בר' יהודה מוורמייזא ,˘Ù‰ ˙ÓÎÁ ,מהדורת ר"א אייזנבא ,בתו :ספרי הר"א
מגרמייזא בעל הרוקח ,ב ,הוצאת מכו סודי רזיא ,ירושלי תשס"ו.
¯‡˘Â ˘ÓÂÁ È„ÂÒ
תלמידי רבינו יהודה החסיד ,¯‡˘Â ˘ÓÂÁ È„ÂÒ ,מהדורת י"י סטל ,ירושלי תשס"ט.
·-‡ ,ÈÈʯ È„ÂÒ
ר' אלעזר בר' יהודה מוורמייזא ,·-‡ ,ÈÈʯ È„ÂÒ ,מהדורת ר"א אייזנבא ,בתו :ספרי הר"א
מגרמייזא בעל הרוקח ,א ,הוצאת מכו סודי רזיא ,ירושלי תשס"ד.
Á˜Â¯‰ ¯Â„ÈÒ
ר' אלעזר בר' יהודה מוורמייזא ,Á˜Â¯Ï ‰ÏÈÙ˙‰ ¯Â„ÈÒ È˘Â¯ÈÙ ,מהדורת ר"מ הרשלר רי"א
הרשלר ,ירושלי תשנ"ב.
˙‡ȯËÓÈ‚ ¯ÙÒ
ר' יהודה בר' שמואל החסיד ,˙‡ȯËÓÈ‚ ¯ÙÒ ,מהדורת י"י סטל ,ירושלי תשס"ה.
100
‰ÓÎÁ‰ ¯ÙÒ
ר' נחמיה בר' שלמה הנביא)?( ,‰ÓÎÁ‰ ¯ÙÒ ,מהדורת ר"י קלוגמאנ ,בתו :פירוש
הרוקח על התורה ,א ,בני ברק תשס"א.
Á˜Â¯‰ ¯ÙÒ
ר' אלעזר מוורמייזא ,Á˜Â¯‰ ¯ÙÒ ,מהדורת רב"ש שניאורסו ,ירושלי תשכ"ז.
Ì˘‰ ¯ÙÒ
ר' אלעזר בר' יהודה מוורמייזא ,Ì˘‰ ¯ÙÒ ,מהדורת ר"א אייזנבא ,בתו :ספרי הר"א
מגרמייזא בעל הרוקח ,א ,הוצאת מכו סודי רזיא ,ירושלי תשס"ד.
Â"Ó ,ÌÈ„ÈÒÁ ¯ÙÒ
ר' יהודה בר' שמואל החסיד ,ÌÈ„ÈÒÁ ¯ÙÒ ,מהדורת י' וויסטינצקי ,ברלי תרנ"א.
Ó"Ó ,ÌÈ„ÈÒÁ ¯ÙÒ
ר' יהודה בר' שמואל החסיד ,ÌÈ„ÈÒÁ ¯ÙÒ ,מהדורת ר"ר מרגליות ,ירושלי תשי"ז.
˙ÂÈ˘Â˜ ¯ÙÒ
]מחבר אנונימי[ ,˙ÂÈ˘Â˜ ¯ÙÒ ,מהדורת י"י סטל ,ירושלי תשס"ז.
Ì˘·‰ ˙‚¯Ú
ר' אברה בר' עזריאל ,Ì˘·‰ ˙‚Â¯Ú ,מהדורת א"א אורב ,ירושלי תרצ"ט תשכ"ג.
101
‰¯Â˙Ï Á˜Â¯‰ ˘Â¯ÈÙר' אלעזר בר' יהודה מוורמייזא )מיוחס לו( ,‰¯Â˙‰ ÏÚ Á˜Â¯‰ ˘Â¯ÈÙ ,מהדורת ר"י
קלוגמאנ ,בני ברק תשס"א.
ר' אלעזר בר' יהודה מוורמייזא ,‰¯ÈˆÈ ¯ÙÒÏ Á˜Â¯‰ ˘Â¯ÈÙ ,מהדורת ר"א
Á˜Â¯Ï ‰¯ÈˆÈ ¯ÙÒ ˘Â¯ÈÙ
אייזנבא ,בתו :ספרי הר"א מגרמייזא בעל הרוקח ,ב ,הוצאת מכו סודי רזיא ,ירושלי
תשס"ו.
Ìȯه ÂÈ·¯ ˘Â¯ÈÙר' אפרי בר' שמשו וגדולי אשכנז ,‰¯Â˙‰ ÏÚ Ìȯه ÂÈ·¯ ˘Â¯ÈÙ ,מהדורת ר"י
קלוגמאנ ,ירושלי תשנ"ג.102
ר' אביגדור צרפתי ,È˙Ù¯ˆ ¯Â„‚È·‡ ÂÈ·¯Ï ÌȘÒÙ ÌÈ˘Â¯ÈÙ ,מהדורת רא"פ
ˆ"‡¯Ï ÌȘÒÙ ÌÈ˘Â¯ÈÙ
הרשקובי ,ירושלי תשנ"ו.
100על ייחוס 'ספר החכמה' לר' נחמיה בר' שלמה הנביא ,או לפחות לאחד מבית מדרשו ,ראה :אידל )לעיל
הערה ,(78עמ' .519518
101אי הפירוש לר' אלעזר מוורמייזא אלא לאחד מתלמידיו .ראה :י' ד ' ,פירוש התורה לר' אלעזר מגרמייזא',
קרית ספר ,נד )תש"מ( ,עמ' .644
102בספר זה נדפסו שני פירושי עוקבי .הראשו מיוחס לר' אפרי בר' שמשו ,מחוגו של ר' נחמיה בר' שלמה
הנביא ,שלא נמנה על בית המדרש המרכזי של חסידי אשכנז )עי' לעיל הערה ;(78והשני כונה בכתב היד
)ובעקבותיו בדפוס(' :מכתיבה אשכנזית' ,ולדעתי הוא לאחד מתלמידי 'הרוקח'.
ירושתנו | ספר רביעי תש"ע