ÏËÒ Ï‡¯˘È ·˜ÚÈ ·¯‰
ירושלים
˙˙ÒΉ ˙È·· ÌȯËÙ‰ ˙ÂÓ˘ ˙ÏÈÙ
*
‡
בספר חסידים לר' יהודה החסיד )אשכנז ד'תתקי – תתקעז( נמסר:
1
אחד נרדם בלילה בבית הכנסת וסגרו השמש ‰ÏÈω ȈÁ· .2נעור ,וראה ˙ÂÓ˘‰
,˙Â˙ÈÏË· ÌÈÙËÂÚÓושני בני אדם – שעדיין עומדים בחיים – בתוכם .אותן שנים ,חיו
ימים מועטים ומתו.3
ממעשה זה עדיין איננו יודעים 4מה מעשי הנשמות בבית הכנסת כשהן עטופות ,כנראה,
*
1
2
3
4
בריש שנה זו העברתי מאמר זה לעיונו של ¯' ˘ ,ÈÊ΢‡ χÂÓשעבר על כולו והאיר והעיר כיד ה' הטובה
עליו .הערותיו הובאו כלשונן בסוגריים חדות בציון שמו .אודה למדב"ש צ'צ'יק על סיועו בעריכת המאמר.
לכך שר' יהודה החסיד חיבר את ספר חסידים ועל כך שחכמים אחרים מחוג חסידי אשכנז נטלו חלק
בעריכתו ,ראה :ספר גימטריאות לר' יהודה החסיד ,מהדורתי ,א ,ירושלים תשסה ,מבוא ,עמ' .15-17
לספר חסידים שתי נוסחאות ידועות :מהדורת וויסטינעצקי )על פי כת"י פארמא( ,ברלין תרנא )תצויין
להלן בר"ת :מ"ו(; מהדורת מרגליות )ע"פ דפו"ר בולוניא שנת רצח( ,ירושלים תשיז )להלן :מ"מ(.
אחת הסיבות לסגירת בתי הכנסת בלילות ,באה כנראה כדי למנוע התאספותם של גורמים לא-רצויים בבית
הכנסת .ראה ספר חסידים ,מ"מ ,סי' תתי" :מי שאבד מעות בבית הכנסת בלילה ,לא יקח נר מלפני ארון
הקודש לבקש מעותיו …אבל אם ירא – ˙ÒΉ ˙È·· ÌÈ·‚ Ìȇ·Á ÔÙיקח נר ויחפש" .יתכן שהקפידו
לסגור את בית הכנסת בלילה גם מחשש לגניבת ספרים או חפצי ערך אחרים ,תופעה שכבר רווחה בזמן
הגאונים .ראה תשובות הגאונים – מוסאפיה ,סי' ס ]=ר' יהודה ב"ר ברזילי מברצלונה ,ספר העתים ,סי' קלג,
קראקא תרסג ,עמ' " :[160בית הכנסת ששער שלה ברשות הרבים ויש לו מנעול מבפנים ,וכשנועלין אותו –
מניח את המפתח בחלון של שער מבחוץ או אחורי הדלת מבפנים …ואין יכולין להניחו כשהוא פתוחÈÙÓ ,
."…ÌȯÙÒ‰ ·‚È ‡Ï˘ ,ÌÈ·‚‰וראה גם שו"ת הריטב"א ,סי' קנט ,מהדורת קאפח ,ירושלים תשיט:
"הסכימו הקהל …והתקינו תקנה על יצחק בר אברהם מדרו ועל אברהם בן יוסף בן-פלאס ˘˙È·· ‡ˆÓ
ȯÙÒ ÂÎÂ˙· ¯˘‡ ÏÎȉ‰ ˙Â˙Ï„ ¯·˘Ï ÂÏÈÁ˙‰Â ,̉È˙ÂËÓ ÏÚ Ï‰˜‰ ÌÈ˘È˘ „ÂÚ· ,‰ÏÈÏ· …˙ÒΉ
˙ ,Ô‰ÈÏÚ˘ ÛÒΉ ·Â‚Ï È„Î ‰¯Âושמו אותם במשמר וברחו שניהם מן המשמר ,וסדרו תקנה עליהם."…
ספר חסידים ,מ"ו ,סי' רעא ,ס"ע ;86ספר חסידים ,מ"מ ,סי' תשיא .ושם הסיום" :ושני בני אדם ,שעדיין
עומדים בחיים ,בתוכם ‡ .Ô˙Âלא היו ימים מועטים ומתו" .הלשון משובש והסיום עמום )גם כאשר תתוקן
'אותן' ל'אותם'( ,לפיכך נוסח מהדורת וויסטינעצקי עדיף ,במיוחד שהיא קרובה יותר למקור .ואכמ"ל.
את מטרת הסיפורים שבספר חסידים ,בגללה חסרים בהם פרטים מהותיים ,הגדיר יפה ע' יסיף ,סיפור העם
העברי ,ירושלים תשנד ,עמ' …" :314הסיפור ,כמו רוב סיפורי 'ספר חסידים' ,הוא קצר ותמציתי .תכונות
אלה נובעות ,אולי ,משילובם של הסיפורים בתוך דרשות מסוגים שנותנים הוראות והדרכה מוסרית ,ור'
יהודה החסיד ביקש שלא להכביד או להאריך בסיפורים ארוכים .אפשר …שהסיפורים מבקשים להבליט את
˙ȯÒÂÓ‰ Ì˙Ó‚Óשל הסיפורים ,ÌÈȯ„ȷ‰ ˙„ÂÒÈ· ¯˘Ù‡‰ ÏÎÎ ËÈÚӉϠ,כדי שלא להסיט אליהם את
תשומת ליבם של השומעים".
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
קעח
הרב יעקב ישראל סטל
בטליתות שבהן נקברו .5אבל במקום אחר השמיענו ר' יהודה החסיד שנשמות המתים
,6˙ÂÏÏÙ˙Óובמקורות מאוחרים יותר רווחה התפיסה שנשמות המתים באות בלילות ˙È·Ï
˙ÒΉכדי ) ÏÏÙ˙‰Ïולקרוא בתורה( ,7וקרוב לוודאי שלכך גם כוונת ספר חסידים כאן.8
ראשית יש לציין ,שלפי המסופר כאן בספר חסידים יש לראות באור אחר את "מעשה בר'
בונים קובר מתים" שהביא ר' יצחק מווינא )בוהמיה ד'תתקמ – אוסטריה ה'י( ,בעל 'אור זרוע',
בשם ¯·:Â
גם שמעתי בשם ¯' „ÈÒÁ ‰„‰Èזצ"ל ,שאמר :כגון בימות החורף שהיה קור גדול,
מוטב שילכו לבית אותם שאינם מלובשים היטב ,ואל יקצרו בשבחו של הקב"ה
בעבורם .ואני 9הכרתי יהודי אחד מוורמש ,והיו קורין אותו ¯' · ,ÌÈÂוהיה זקן וקובר
מתים .ושמעתי אל נכון ואל האמת ,שפעם אחת „Á‡ Ì„‡ ‰‡¯Â ,˙ÒΉ ˙È·Ï ÌÈ΢‰
˙ÒΉ ˙È· ÈÙÏ ·˘ÂÈובראשו כתר של עשבים שקורין 'צפל' …ונתפחד ,כסבור שהוא
שד ,10וקראו ואמר לו :וכי אינך פלוני ˘ ‰˙Ú ˙Óוקברתיך?! ואמר לו :הין .ואמר לו:
כך היה מנהג אשכנז .ראה ,למשל :ספר חסידים ,מ"ו ,סי' שלב-שלג ,עמ' .103אולם הדבר אינו מוכרח,
5
יתכן שהנשמות התעטפו בטליתות שהמתפללים השאירו בבית הכנסת .סיוע לכך ניתן למצוא במעשה שארע
בˆ ˙Ùבשנת ˙¯ ‰Ïלערך .יתום כבן שש "נשאר בבית הכנסת …הקיץ באישון לילה ,וראה שבית הכנסת מלא
מאנשים מלובשים · ,ÔÈÏÈÙ˙Â ˙ÈÏËומתפללים) "…ראה להלן ,פרק ז ,ליד הערה .(125ברור שאותם אנשים
השתמשו בתפילין וטליתות ˘ ,ÌÈÏÏÙ˙Ó‰ Ïשהרי אין קוברים את המתים בתפילין ,ובארץ-ישראל הם גם
אינם נקברים בטליתות .אבל ראוי לציין ,שכל שאר המקורות שהובאו בהמשך אינם מציינים שהמתים
התעטרו בתפילין ,אלא לכל היותר התעטפו בטליתות .ומשום שכל המקורות האלו מוסרים את שארע ב-ıÂÁ
,ı¯‡Ïבה נהוג לקבור את המתים בטליתותיהם ,מסתבר שהמקרה בצפת אינו מלמד על הכלל ,אם משום
שלא נמסר במדוייק ואם מחמת שהוא מקרה חריג.
לכך שנהגו חלק מן המתפללים להשאיר טלית )ותפילין( בבית הכנסת ,ראה ספר תשב"ץ ,סי' רסב:
"מהר"ם ז"ל מסופק אם יש לברך על ˙ÒΉ ˙È·· ÌȇˆÓ‰ ˙Â˙ÈÏˉבלא דעת בעלים ;"…דרשות מהר"ח
אור זרוע ,סי' ה" :מותר לאדם ליקח ˙ÒΉ ˙È·· ¯ȷÁ Ï˘ ˙ÈÏËולהתעטף בו"; שם ,סי' כד" :אדם ש‡ˆÓ
˙ÒΉ ˙È·· ˙ÈÏËורוצה להתעטף ;"…חידושי הריטב"א ,בבא מציעא כט ע"ב ,ד"ה סלקא דעתך" :אם מצא
˙ÒΉ ˙È·· ¯ȷÁ Ï˘ ÔÈÏÈÙ˙ ‡ ˙ÈÏËוכיוצא בו ,רשאי להניחן שם ולהחזירן למקומן"; רבינו ירוחם,
תולדות אדם וחוה ,נתיב יט ,ח"ג ,דף קסח ע"ד" :אותן שלוקחין ˆ ˙ÒΉ ˙È·· ÔȇˆÂÓ˘ ˙ȈÈבלא ידיעת
בעליהן."…
ראה להלן ,פרק ב.
6
ראה להלן ,פרק ה ואילך.
7
יש לציין לדעת ר' משה סופר )פפד"מ תקכג – פרשבורג תר( ,שתפילת המתים אינה נחשבת כלל .ראה תורת
8
משה ,ב ,פרשת דברים ,דרוש לז' אב שנת ˙˜ˆ ,Âניו-יורק תרפז ,דף י ע"א ,ד"ה והנה" :כי בעוונותינו הרבים
נחשבנו כמתי עולם …הרינו חשובים כמתים …ואם תפילת שיכור אינה נחשבת ‡ ÌÈ˙Ó ˙ÏÈÙ˙ ·˘ÁÈ ÍÈאשר
אין להם מחשבה ולא דעה מיושבת ] "…?·˘ÁÈ ¯·˜Î ÌÈÒÎ˙Ó˘ ˙ÒΉ ˙È·Âאך ראה להלן ,ראש פרק יא,
שלכאורה הוא סותר דברי עצמו ,עיי"ש[.
הכוונה לר' יהודה החסיד ,שהרי מביאו בגוף ראשון .כך גם מוכח מהמקבילה שבספר חסידים )להלן ,הערה
9
,Ï"ˆÊ „ÈÒÁ ‰„Â‰È ÂÈ·¯ ¯Ó‡Â" :(11שהכיר יהודי אחד מוורמיישא."…
10במקור :שהוא ˘¯ .התיקון ,המסתבר כשלעצמו ,הוא על פי ספר חסידים )להלן ,הערה .(11
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
קעט
היאך אתה באותו עולם? ואמר לו :היטב עד מאוד …באותו זכות שהייתי אומר ברכות
בקול נעים …ושאל לו :מה זה שבראשך? וענהו :הם עשבים שבגן עדן ששמתי בראשי,
כדי לבטל ריח רע מעלי של זה העולם.11
מדוע המתין אותו מת לר' בונים קובר מתים בפתח · ˙ÒΉ ˙Èדוקא? לכאורה היה צריך
להמתין עליו סמוך לביתו של הקברן .רגלים לדבר ,שבאותו לילה שהה אותו מת עם חבריו
בבית הכנסת ,וכאשר עלה השחר ונסתלקו חבריו ,12יצא והמתין לר' בונים בפתח בית הכנסת.13
·
מה עושות הנשמות המעוטפות בטליתות בבית הכנסת בחצי הלילה? לשם מה הן מתפללות?
וכי חסר להן כלום?
ר' יהודה החסיד ,שהוא הראשון שהזכיר את הופעת הנשמות בבית הכנסת ,דן הרבה בענין
תפילת הנשמות .לשיטתו עיקר תפילתן היא · .ÌÈÈÁ‰ ˙Áψ‰ „Úואלו מקצת דבריו" :הנייה יש
למתים שאוהביהם הולכים על קבריהם ומבקשין על נשמתן טובה ,ומטיבים להם באותו עולם;
וגם כשמבקשים מהם .14"ÌÈÈÁ‰ ÏÚ ÌÈÏÏÙ˙Ó Ì‰ ,במקום אחר הוא כותב" :לכן דן ]הקב"ה[
בכל יום ,15כדי שיבואו ˙ÂÓ˘‰וישמעו הגזירות .16"ÌÈÈÁ‰ ÏÚ ÂÏÏÙ˙ÈÂובמקום אחר:
"ומצינו ,ÌÈ·‰ ÏÚ ÌÈÏÏÙ˙Ó ÌÈ˙Ó‰˘ ,שנאמר )שמות טז יד(' :ותעל שכבת הטל' ]ומדרשו[:
11
12
13
14
15
16
ר' בונים סבר תחילה שהוא שד ,מפני שלפעמים השדים מחליפים צורתם לדמות אדם מת וכך מתראים
אל הבריות .ראה ספר חסידים ,מ"מ ,סי' רלו" :מעשה היה באחד תלמיד חכם שהיה לו בן ,והיה בחור גדול
והאב מלמדו תורה ,ונפטר הבן בלא בנים ,והאב צועק במר נפש :יוסף בני ,בוא ללמוד! וכשהיה לו לאכול
היה צועק :יוסף בני ,בוא לאכול! פעם אחת השכים האב ללמוד ,והיה צועק :יוסף בני ,בוא ללמוד! כמו
שהיה רגיל לקרותו כשהיה חי,‡Â‰ „˘ ‡Ï‡ · ‰È‰ ‡Ï˘ ÔÈ·‰ „ÈÓ ,„‚Î „ÓÚ · ˙ÂÓ„· „˘‰ ‡· ,
ורקק עליו ואמר :צא ,צא טמא מכאן ,וברח לך .ברח השד" .וראה עוד שם ,סי' רלה ,סי' תשכח ,ועוד.
אור זרוע ,ח"ב ,הל' שבת ,סי' מב ,אות ו ,זיטומיר תרכב ,דף ט ע"ד .ומשם בשינויים קלים לספר חסידים,
מ"ו ,סי' תכז ,ב'תוספת' ,ס"ע .126מעשה זה העתיק ר' יצחק ב"ר אליעזר )אשכנז ה'ס – קכ( ,מתלמידי ר'
ידידיה משפיירא )חברו של מהר"ם מרוטנבורג( ,ב'ספר הגן' )ודרך משה( ,ליום שני ,מונקאטש תרנד ,דף ג
ע"ב-ד ע"א.
ושמא עדיין לא נסתלקו חבריו ,ומחמת זאת המתין לו · Á˙Ùבית הכנסת .שלא רצה שר' בונים הקברן יכנס
לבית הכנסת בעוד חבריו המתים שוהים בו ,ÔÎ˙ÒÈÂכפי שארע במקרים אחרים .ראה להלן ,פרק ח.
יתכן שיש איזכור נוסף לענייננו בתורתו של ¯' .„ÈÒÁ‰ ‰„‰Èראה ספר הכבוד ,כת"י אוקספורד-בודליאנה
,1567דף 82ע"א" :במקום אחד היתה הגזירה שנהרגו ,בו ביום ˘."˜Úˆ Ï„‚ Ϙ ˙ÒΉ ˙È·· ÂÚÓ
וצע"ע] .על ייחוס הספר לר' יהודה החסיד ראה :י' דן ,עיונים בספרות חסידות אשכנז ,רמת-גן תשלד ,עמ' 9
הערה ,2עמ' .134-147שם ,עמ' ,17סעיף יא ,הוא מביא פיסקה זו[.
ספר חסידים ,מ"מ ,סי' תנ ,עמ' שי .ונכפל בשינויי לשון קלים בסי' תשי ,עמ' תמ ]=ס"ח ,מ"ו ,סי' ער ,עמ'
.[86
ראה :עבודה זרה ג ע"ב .והשווה :ראש השנה טז ע"א.
ספר חסידים ,מ"ו ,סי' לג )ב'שאילתא'( ,עמ' ] .33במאמרי 'תשובה לרבינו יצחק אלפאסי?' ,האמור להופיע
בכתב-העת המעין ,מט ,גל' א )תשרי תשסט( ,הערתי שפיסקה זו נדפסה בטעות בכמה מקומות על שם
הרי"ף![
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
קפ
הרב יעקב ישראל סטל
ÏÂÏÈÙשכיבת שוכבי קבר" .17ובספר שיוחס אליו" :הרי ÏÚ ÌÈÏÏÙ˙Ó ÌÈ˙Ó Ï˘ ˙ÂÁ¯‰
.18"ÌÈÈÁ‰
וביתר אריכות" :יש לילה שהנפשות יוצאות מן הקברות .˙ÂÏÏÙ˙Ó ˙‡ˆÂÈ …וכבר הלכו
שנים והחביאו עצמם בבית הקברות ,ושמעו שאחת קראה לחברתה" :נצא ונתפלל יחדיו" .יצאו
כל הנפשות ,ÌÈÈÁ‰ ÏÚ ‰˙ÈÓ ¯Ê‚È ‡Ï˘ È„Î ,ÌÈÓÁ¯ ¢˜·Â ÂÏÏÙ˙‰Âגם אותם שימותו
שישובו מדרכם הרעה ,ובחולי קל ימותו ,ו ÌÈÈÁ Ï˘ ÔÈÚ ÏÎ ÏÚושל מתים ושל עצמן ,למהר
לסור דין מעליהם ומעל אחרים".19
כאן אנו שומעים שהמתים מתפללים גם " :ÌÓˆÚ ÏÚלמהר לסור דין מעליהם" .אך יותר
מכך אנו למדים שחלקם של החיים בתפילתם של מתים גדול בהרבה מצרכי עצמם ,ונראה
ש ¯˜ÈÚתפילת המתים הוא על ˆ¯.ÌÈÈÁ‰ ÈÎ
20
תפילת הנשמות בעד הצלחת ÌÈÈÁ‰נזכרת כבר בספרות חז"ל ָ .כּ ֵלב בן יפונה "הלך
ונשתטח על קברי אבות .אמר להן :אבותי ÌÈÓÁ¯ ÈÏÚ Â˘˜· ,שאנצל מעצת מרגלים" ,21וטעמו
עמו ,ששוכני עפר מתפללים להצלחת המבקשים .22זו גם הסיבה שבתעניות לעצירת גשמים
17
18
19
20
21
22
ספר חסידים ,מ"מ ,סי' תתשעא ,ס"ע תקעח ]=ספר חסידים ,מ"ו ,סי' רעג ,עמ' ;87ר"מ הרשלר' ,ספר
חסידים לרבנו יהודה החסיד – מהדורה ונוסחה חדשה מתוך כתב-יד' ,גנוזות ,ספר א ,ירושלים תשדמ ,ס"ע
קמא[.
על הדרשה "פילול שכיבת שוכבי קבר" ראה מכילתא ,פרשת בשלח ,מסכתא דויסע ,פרשה ג ,מהדורת
ח"ש הוורויץ ,פפד"מ תרצא ,עמ' " :165ר' אלעזר המודעי אומר' :ותעל שכבת הטל' – עלה Ô˙ÏÙ˙ ÏÂÏÙ
˘ ,ÂÈ˙·‡ Ïשהיו ˘ ÌÈ·ÂÎכטל על פני הארץ".
ספר הכבוד ,כת"י אוקספורד-בודליאנה ,1567דף 172ע"ב .הובא אצל :י' דן ,עיונים בספרות חסידות
אשכנז ,רמת-גן תשלד ,עמ' ,23סעיף כז .על ייחוס הספר לר' יהודה החסיד ראה לעיל ,הערה .13
ספר חסידים ,מ"מ ,סי' תנב ,עמ' שיא ]=ספר חסידים ,מ"ו ,סי' תתתשמג ,עמ' ,378בשינוי קל[.
לפעמים מתפללת נשמת המת לטובת החיים בגלל שהאדם החי ‚¯ .˙ÓÈÈÂÒÓ ‰‡‰ ‰Ï Ìראה ספר
חסידים ,מ"מ ,סי' תרצו" :יש רשע ˘ ,·ÂË „Á‡ ËÈϘ¯Ù ÂÏ ˘Èכגון] …ש[עוסק במתיםÂÈÏÚ Â˘˜·È ÌÈ˙Ó ,
¯ ÌÈÓÁאף-על-פי שיש בידו עבירות"; שם ,סי' תשמז" :כשהיו מזדמנים לאותם ספרים ,הספר האחד שכתב
איש שכבר מת …וספר שכתבו איש ועדיין הוא חי …מוטב שאקרא באותו ספר שהניח המת כדי שיהיה לנפשו
טוב ,שכל זמן שאלמוד או אקרא בו הרי צדקתו עומדת לעד …ונפשו של מת בטובÈÏÚ ˘˜·˙ ÂÁ¯ Ì‚Â ,
¯."ÌÈÓÁ
גם תלמידו של ר' יהודה החסיד ,ר' אלעזר מוורמייזא הרוקח ,מזכיר את תפילת הנשמות שעל החיים.
ראה ספר רוקח ,הלכות ראש השנה ,סו"ס ר ,ירושלים תשכ ,ס"ע פט…" :פותח דלת לשבים ,ומשם יוצאים
;ÌÈÓÁ¯ χ¯˘È ÏÚ ˘˜·Ï ÌȘȄˆ ˙¢Ùכי הנשמות והמלאכים אין רשאין לצאת ממחיצתם בלא רשות".
הבאתי כאן מקורות מעטים .למקורות נוספים ראה :ר' חיים אלעזר שפירא ,שו"ת מנחת אלעזר ,ח"א ,סי'
סח ,מונקאטש תרסב ,דף עח ע"ד ואילך; ספר חסידים ,מ"מ ,סי' תנ ,הגהות מקור חסד ,ס"ק ג.
סוטה לד ע"ב.
כך משמע מתוס' סוטה שם ,ד"ה אבותי .וכך גם מוכח מדברי ר' יהודה החסיד ,במקומות שסומנו לעיל,
הערה ,14עיי"ש .ודלא כשיטת ר' חיים פלטיאל ,תלמיד-חבר למהר"ם מרוטנבורג ,שסיבת הליכת ָכּלֵב
לקברי אבות הוא משום ש"מקום קדוש גורם שתהא תפילתו נשמעת" )שו"ת מהר"ם בר ברוך ,לבוב תרכ,
סי' קסד( .הסכים לשיטה זו מהרי"ל ,ראה :מהרי"ל – מנהגים ,הלכות תענית ,סי' יח ,מהדורת ש"י שפיצר,
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
קפא
יוצאים לבית הקברות "כדי ˘ .23"ÌÈÓÁ¯ ÌÈ˙Ó ÂÈÏÚ Â˘˜·Èוכך פירשו חכמים גזירתו של
מקום שקברו של משה רבינו יתעלם מעיני הבריות ,כדי שישראל לא יבקשו ממנו שיתפלל
לבטל את גזירת החורבן .24ומאידך גיסא ,לאחר שנחרב הבית הראשון ,עברו הגולים דרך מקום
קבורתה של רחל ובקשו שתבקש עליהם רחמים ,וביקשה עליהם.25
בספר הזוהר נאמרו דברים נשגבים בנושא זה .לדוגמה:
תלת מדורין עבד קודשא בריך הוא לצדיקייא :חד לנפשאן דאינון צדיקייא דלא אסתלקו
מהאי עלמא ,ושכיחין בהאי עלמא .וכד אצטריך עלמא רחמין ,ואינון חיין יתבין בצערא,
‡ ,‰ÈÈÏÚ ‡˙Âψ ÂÏˆÓ ÔÂÈואזלין ,26Ô¯·Á„ ÔÈÎÈÓ„ ÔÂÈ‡Ï ‰ÏÓ ÔÈÚ„ÂÓÂומתערין
ועאלין לגן עדן דארעא ,דתמן רוחיהון דצדיקייא מתלבשן בעטרין דנהורא ÂËÚÈÈ˙‡Â
· .‡ÓÏÚ ÏÚ ÒÁ ,Ô‰τ ‡˙ÂÚ¯ „È·Ú ‡Â‰ Íȯ· ‡˘„˜ ,‰¯Ê‚ Ôȯʂ ‰ואינון נפשן
דצדיקייא משתכחין בהאי עלמא לאגנא על חייא …ודא לא אסתלקא מהאי עלמא
ושכיחא בהאי עלמא ,לאסתכלא ולמנדע ולאגנא על דרא…
ובשעתא דאצטריך עלמא רחמי,‡ÈȘȄˆ„ ‰ÈÈ˘ÙÏ Â‰Ï ÈÚ„ÂÓ ÈÏʇ ‡ÈÈÁ ,
…‰Èȯ·˜ ÏÚ Ô‡Î·Âכדין אתערין נפשייהו דצדיקייא ,ומתכנפי ואזלין ושאטין לדמיכי
חברון ,ומודיעי להו צערא דעלמא ,וכלהו עאלין בההוא פתחא דגן עדן ומודיעי לרוח…
וכלהו מודיעין לנשמה ,ונשמה אודעת לקודשא בריך הוא.ÔÈÈÁ ÏÚ ÈÓÁ¯ Ô‡Ú· ‰ÏÂΠ,
וחס קודשא בריך הוא על עלמא בגיניהון …ואי בני נשא תייבין ובכאן בלבא שלים,
ותייבין קמי קודשא בריך הוא ,ÈÓÁ¯ Ô‡Ú·Â È˘Î˙Ó Â‰ÏÎ ,ומודיעין לאינון דמיכי
חברון …כמה דאמרן.27
23
24
25
26
27
ירושלים תשמט ,עמ' ער .ראוי לציין ,שגם ) ȯ„ÒÎχ‰ ÔÂÏÈÙחי בסוף ימי בית שני( אומר ,ש‡·‰Ó‡‰ ˙Â
– ‡·¯ ,·˜ÚÈ ˜ÁˆÈ ̉למרות שנשמותיהם כבר נפרדו מגופם הם ,„ÈÓ˙ χ¯˘È ÌÚ „Ú· ÌÈÏÏÙ˙Óובזכות
תפילתם הקב"ה יקבץ את ישראל מגלותם .ראה :ש' בלקין' ,מדרש שאלות ותשובות על בראשית ושמות
לפילון' ,חורב ,יד-טו )תשכ( ,עמ' .33והשווה :בבא מציעא פה ע"ב; זוהר ,ח"ג ,ע ע"ב )ראה בסמוך ,ליד
הערה .(26
תענית טז ע"א.
כך בסוטה יד ע"א .בדפוסים שלפנינו הושמט המאמר )וגם אינו בכת"י מינכן .ראה :תלמוד בבלי הנמצא
בכתב יד משנת הק"ג לפ"ג בבית עקד הספרים במינכען הבירה ,מהדורה פקסמילית ,ב ,הוצאת אור החכמה,
ירושלים תשסב ,דף תצ סע"א-רע"ב( ,ואינו מצוי אלא ב'עין יעקב' ,סוטה שם ,ומשם להגהות הב"ח ,סוטה
שם ,הערה א; ועי' הגהות מהרצ"ח ,סוטה שם .כך נאמר שם" :מפני מה נסתתר קברו של משה מעיני בשר
ודם? מפני שגלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד בית המקדש ליחרב ולהגלות את ישראל מארצם ,שמא יבואו
לקבורתו של משה באותה שעה ויעמדו בבכי ויתחננו למשה ,ויאמרו לו :משה רבינו.„ڷ ‰ÏÈÙ˙· „ÂÓÚ ,
ועומד משה ומבטל את הגזירה ,מפני שחביבים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם."…
ראה :בר"ר ,פב י ,ועוד.
הם שלושת האבות שבחברון )עי' הערה הבאה( .ועל תפילת האבות לטובת ישראל ,ראה גם לעיל ,הערה .22
זוהר ,ח"ג ,ע ע"ב-עא ע"א .ובזוהר ,ח"ב ,טז ע"ב" :האי דאמרו ,ÈÈÁ ÏÚ ÔÈ‚Ó ‡ÈÈ˙Ó„ Ô‰˙Âψ„ ,מנלן?
דכתיב )במדבר יג כב(' :ויעלו בנגב ,ויבא עד חברון'" .וראה עוד :זוהר ,ח"ב ,קמא סע"ב.
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
קפב
הרב יעקב ישראל סטל
ובמקום אחר בזוהר נאמרו דברים חריפים יותר" :אי לאו בעותא דילן על חייÔÂÓÈȘ˙È ‡Ï ,
.28"‡ÓÏÚ· ‡ÓÂÈ ˙‚ÏÙ
כך תרגם רי"ל הלוי אשלג את המובא למעלה )'ספר הזוהר …עם הביאורים הנפלאים הסולם' …כרך יב,
פרשת אחרי-מות ,סי' רנח-רנט ,רסד ,רסו ,ירושלים תשלג ,עמ' פח-צא ]הנתון בסוגריים הוא תוספת ביאור
מהמפרש[(" :שלושה מדורים עשה הקב"ה לצדיקים ]אחר פטירתם[ .אחד ,לנפשות הצדיקים שלא הסתלקו
מעולם הזה ,ונמצאות בעולם הזה ]כי נפש הנפטר אינה מסתלקת מעולם הזה[ .וכשהעולם צריך רחמים ,ואלו
]בני האדם[ החיים יושבים בצער ,הן מתפללות תפילה עליהם ,והולכות ומודיעות הדבר לישיני חברון
]דהיינו האבות[ ,והן מתעוררות ועולות לגן עדן הארצי ,ששם רוחות הצדיקים מתלבשים בעטרות של אור,
ומתייעצות בהם ,וגוזרות גזירה ,והקב"ה עושה רצונם ומרחם על העולם .ואלו נפשות הצדיקים נמצאות
בעולם הזה להגן על ]בני האדם[ החיים ,וזו נקראת 'נפש' ,וזו אינה מסתלקת מעולם הזה ,ונמצאת בעולם
הזה להסתכל ולדעת ולהגן על הדור ,ובשעה שהעולם צריך רחמים והחיים הולכים ומודיעים לנפשות
הצדיקים ,ובוכים על קבריהם …אז מתעוררות נפשות הצדיקים ,ומתאספות והולכות ומשוטטות לישני חברון,
ומודיעות להם צער העולם ,וכולם עולות לפתח גן העדן ומודיעות לרוח …וכולם מודיעים לנשמה ,והנשמה
מודיעה להקב"ה ,וכולם מבקשים רחמים על החיים ,והקב"ה מרחם בשבילם על העולם …ואם בני אדם
שבים ]בתשובה[ ,ובוכים בלב שלם ושבים לפני הקב"ה ,כולם מתאספות ומבקשות רחמים ,ומודיעות לאלו
ישני חברון …כמו שאמרנו".
28זוהר ,ח"ב ,טז רע"ב .משם שאב ר' מאיר פופרש )אור צדיקים ודרך סעודה ,פרק יד ,ווארשא תרמט ,דף סז
ע"א(" :לכן ראוי לכבד ולהתפלל ולנדור נדר בעד נשמתם ,כי גם הם מתפללים עלינו‡Ï Ì˙ÏÈÙ˙ ÈÏÂÏ ,
."ÌÏÂÚ‰ ‰Ê· Ì„‡ È·Ï ÌÂȘ ‰È‰
ענין תפילת המתים להצלחת החיים חוזר ומופיע גם במקורות מאוחרים .ראה ,לדוגמה ,ר' רפאל ב"ר
משה רובינשטיין ,אבן שוהם ,דרוש ד ,ווילנא תרכא ,דף יא ע"ג" :ובעולם הבא גם 'שפתי ישבחנוך' ,כמו
שכתוב בספרים הקדושים ‡·‰ ÌÏÂÚ· ˙ÂÓ˘‰˘ ,משבחים את הקב"ה ."ÌÈÈÁ‰ ¯Â·Ú ÌÈÏÏÙ˙ÓÂ
למרות שנשמות הצדיקים מתפללות בעבור צרכי החיים · ,ÌÂÈÂ ÌÂÈ ÏÎכמו שמשמע מרהיטת המקורות
שהובאו ,יש זמנים מיוחדים המסוגלים לכך ,כ .ȯ˘˙ ÔÒÈ È˘„Áראה זוהר ,ח"ג ,קצו ע"ב" :כמה חביבין
נשמתין קמי קודשא-בריך-הוא …אינון נשמתהון דצדיקייא …ויומין רשימין אית בשתאÔÒÈ ÈÓÂÈ ÔÂȇ ,
,Íȯˈ‡„ ¯˙‡Ï Ô„˜Ù ÔËË˘Ó ÔÈÁ¯ ÔÂȇ„ ,ȯ˘˙ ÈÓÂÈÂואף-על-גב דזמנין סגיאין משטטן ,אבל ÔÈÓÂÈ
‡ ,ÔÂȇ ÔÈÓÈ˘¯ ÔÈÏואתחזון על גבי שורין דגנתא ,כל חד וחד כחיזו דצפרין מצפצפן בכל צפרא וצפרא,
וההוא צפצופא – שבחא דקודשא – בריך-הוא ,‡ÓÏÚ È‡‰„ ‡˘ È· ÈÈÁ ÏÚ ‡˙ÂψÂבגין דאלין יומין
ישראל כלהו מתעסקין במצות ובפקודין דמארי עלמא; וכדין ,בחדו אתחזן צפרין מצפצפן] …ו[משבחן ואודן
."‡ÓÏÚ È‡‰„ ÈÈÁ ÏÚ ÔψÓÂותורף הדברים הובאו בידי ר' יוסף יוסקא ב"ר יהודה מדובנא )פולין תכ –
וואהלין תס( ,יסוד יוסף ,ר"פ פג ,זיטאמיר תרכז ,דף ע סע"א" :ובשביל כן הנשמות הקדושים מתפללים
בחודש הזה ]חודש ניסן[ על החיים …וכן בחודש תשרי מתפללים על החיים ."…וממנו העתיק תלמידו
המובהק ר' צבי הירש קוידאנובר )ווילנא תו – פפד"מ תעב( ,¯˘È‰ ·˜ ,ר"פ פח ,ישראל חש"ד ,עמ' רצא.
עוד בענין תפילת הנשמות )לאו דוקא על צרכי החיים( ,ראה תנחומא ,מהדורת ש' באבער ,וזאת הברכה,
ז" :רשע בחייו – חשוב כמת .מפני מה? כשרואה חמה זורחת ואינו מברך 'ברוך יוצר המאורות' ,שוקעת –
אינו מברך 'מעריב ערבים' ,אוכל ושותה – אינו מברך .אבל ,¯·„ ¯·„ ÏÎ ÏÚ ÌÈί·Ó ,ÌȘȄˆ‰ולא תאמר
בחייהן ,Ô˙˙ÈÓ· ÂÏÈÙ‡ ‡Ï‡ ,שנאמר )תהלים קמט ה( :יעלזו חסידים בכבוד ,ירננו על משכבותם" .וכך
בדב"ר ,מהדורת ליברמן ,סוף פרשת וזאת הברכה ,ירושלים תש ,עמ' .131וראה גם ילקוט שמעוני ,מלכים,
רמז קסט" :צדיקים שמתים – ימיהם בטלים והם קיימים ,וככתוב האומר' :יעלזו חסידים בכבוד ,ירננו על
משכבותם ,רוממות אל בגרונם' ,הא למדת ."‰"·˜‰Ï ÌÈÓÓÂ¯Ó Ô˙˙ÈÓ· ÂÏÈÙ‡˘ ,וראה גם לר' יצחק אייזיק
יהודה יחיאל מקומרנא ,שלחן הטהור ,א ,הלכות קריאת שמע ,סי' עב ,תל-אביב תשכג ,עמ' קא-קב" :נהגו
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
קפג
בכל הנזכר לא נאמר אלא שהמתים מבקשים בעבור החיים ולא שנשמות המתים יורדות
בלילה כדי להתפלל ב· .˙ÒΉ ˙Èדברי ר' יהודה החסיד ש"ב· …˙ÒΉ ˙Èהנשמות מעוטפים
בטליתות" ומתפללות ,הם כנראה בחינת 'סוד השם ליריאיו' ,כדברים אחרים שבספר חסידים.29
‚
במחזור ויטרי לר' שמחה מויטרי ,מגדולי תלמידי ומוסרי שמועותיו של רש"י ,מוזכר עניין
הופעת נשמות המתים בבית הכנסת בתוספת חידושים שאינם מופיעים בדברי ר' יהודה החסיד:
:È"˘¯ ˙·¢˙Ó È˙˜˙Ú‰תפילת 'מגן אבות' מפורש בשבת )כד ע"ב( ,דמשום סכנה
תיקנוה .דהא ניתנה רשות למזיקים ,כדתניא בערבי פסחים )פסחים קיב סע"ב( :לא ֵיצא
אדם יחיד בלילי רביעיות ובלילי שבתות ,מפני שאגרת בת מחלת יוצאה ,ושמונה עשר
רבוא מלאכי חבלה עמה ,וכל אחד יש לו רשות לחבל‰ÏÚ ¯Ê‚„ ,ȇ¯˙· ȯ„· ÂÏÈه .30
‡·Â· ‰ÁÂÓ ÌȇˆÂÓ˘ ÌÈ˙Ó‰ ÔÓ ˙Â˘Ù ˙ÎÒ ‡Îȇ ,31ÌÏÂÚÏ ·Â˘ÈÈ· ¯Â·Ú˙ ‡Ï˘ ÈÈ
· .˘„ÂÁ ¯˘Ú ÌÈ˘ ÍÂ˙ ˙ÒΉ ˙È·Ï ‡Â·Ï Ôί„ ,‰ÏÈÏוחשו רבנן ,שמא בתר דנפקי
ציבורא איכא מאן דלא צלי בהדי ציבורא ,ויתפלל יחידי ,ויסתכן .עמדו ותקנו לשליח
ציבור ברכה אחת מעין שבע.32
פיסקה זו מתייחסת לנשמות ÌÈÚ˘¯‰המתאספות · ˙Â˙·˘ ÈÏÈÏבבית הכנסת כדי למצוא Ú‚¯Ó
ממלאכי החבלה ,בעוד שלדברי ר' יהודה החסיד הנשמות ÔÏÂÎמתכנסות בבית הכנסת לצורך
˙ ,‰ÏÈÙולא נזכר שדוקא בליל שבת מתאספות הנשמות .יתכן אמנם דמר אמר חדא ומר אמר
חדא ולא פליגי .ריה"ח איירי בנשמות ) ÌȘȄˆ‰ועל כל פנים ,פרט לנשמות הרשעים שאין להם
עם תפילה ולא כלום( המתכנסות · ˙Ú ÏÎלבית הכנסת ל˙ .‰ÏÈÙואילו מחזור ויטרי מתייחס ¯˜
לנשמות ÌÈÚ˘¯‰הנמלטות רק ב ˙Â˙·˘ ÈÏÈÏלבית הכנסת למצוא ‰ÁÂÓמן המזיקים.
29
30
31
32
בזמן הזה ,בארץ-ישראל ובחו"ל ,להתפלל ולקרות 'שמע' אצל קברי הצדיקים .ויש להם על מה שיסמוכו,
˘ ÌȘȄˆ‰חיים ."ÌÓˆÚ· ÌÈÏÏÙ˙Ó Ôȯ˜ ,והשווה לדברי החיד"א ,שם הגדולים ,א ,מערכת גדולים ,אות
א ,ס"ק קצט )ערך 'ר' אליעזר בר נתן'( ,מהדורת רמ"מ קרענגיל ,פאדגורזע תרסה ,דף יד רע"ג…" :דלא דיבר
הכתוב אלא בחסיד ובינוני ,האחד חפשי ,דהוא הבינוני חפשי ,אבל ,Ì˘ ˙ˆӉ ÌÈȘÓ ,È˘ÙÁ Âȇ „ÈÒÁ‰
וכמו שאמרו ]ב[פרק הפועלים )בבא מציעא פה ע"ב( ,שהאבות ."ÌÈÏÏÙ˙Ó
אמנם מפיסקה אחרת בספר חסידים משמע שהנשמות אינן מתרחקות ממקום קבורת הגוף ,אלא מתפללות
ב· .˙¯·˜‰-˙Èראה ספר חסידים ,מ"מ ,סי' תנב" :ויש לילה ˘ – ˙¯·˜‰ ÔÓ ˙‡ˆÂÈ ˙Â˘Ù‰כגון ,בליל
הושענא רבא – יוצאות .˙ÂÏÏÙ˙ÓÂוכבר הלכו שנים והחביאו עצמם ב· ,˙¯·˜‰ ˙Èושמעו שאחת קראה
לחברתה :נצא ÏÏÙ˙Âיחדיו .יצאו כל הנפשות ,ÂÏÏÙ˙‰Â ,ובקשו רחמים ,כדי שלא יגזר מיתה על החיים".
והשווה :ספר רוקח ,הלכות ראש חודש ,סי' רכט )הובא להלן ,הע' .(76אך כמובן שאין להבין מכך שהן
מתפללות ¯˜ בבית-הקברות.
עוד על סכנת המזיקין לשוהים בבתי-הכנסיות שמחוץ לעיר ראה :ספר ראבי"ה ,א ,ברכות ,סי' י ,מהדורת א'
אפטוביצר ,עמ' ,8הערה .12
ראה :פסחים קיב סע"ב.
מחזור ויטרי ,א ,ר"ס קה ,מהדורת ש' הורוויץ ,נירנבערג תרפג ,עמ' .82-83
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
קפד
הרב יעקב ישראל סטל
חשוב לציין שהפיסקה המודגשת אינה קיימת בשאר מקבילות תשובת רש"י .33נראה ,אפוא,
שהטעם המחודש המופיע במחזור ויטרי הינו ˙¯ÁÂ‡Ó ‰ÙÒ‰של מעתיק או של אחד
הלומדים ,על פי האמונה שרווחה בתקופתו שרוחות המתים מבקרות בבית הכנסת בלילות.34
מדברי 'בעל ההוספה' עדיין איננו יודעים את דעתו לאשורה .האם סבור הוא ש·˙ÂÏÈÏ ÏÎ
Ú·˘‰מוצאות הנשמות מנוחתן בבית הכנסת ,אבל רק בלילי שבתות מתפלל הקהל בבית
הכנסת והמתעכב שם יחידי יכול להנזק 35ומשום כך הותירו את תקנת אמירת 'מגן אבות'
במקומה ,או שבתקופתו התפלל הציבור בבית הכנסת גם בשאר לילות השבוע ,אלא משום
שהנשמות מוצאות מנוחה בבית הכנסת ¯˜ · ,˙Â˙·˘ ÈÏÈÏמשום כך חוששין מהם רק בליל
33
34
35
תיכף לאחר ביאור עניין הסכנה הקיימת בלילי שבתות ,נאמר בכל המקבילות" :וחשו רבנן ,שמא בתר דנפקי
ציבורא ."…לדוגמה ,בסדור רש"י ,סי' תקלה ,מהדורת באבער-פריימאנן ,ברלין תרעב ,עמ' " :267וכי תקנו
רבנן 'מגן אבות בדברו' ,לא תקנו אלא בשבת ,מפני שבליל שבת ניתן רשות לשדים לשלוט ולהזיק ,וחשו
חכמים ליחיד הבא מן השדה ולא התפלל עם הציבור שלא יתפלל בבית הכנסת יחידי ויסתכן ,והתקינו,
שיהא החזן מתפלל תפילה זו בין כך ובין כך עד שיתפלל היחיד ,ולא ישאר יחידי" .יותר מכך ,בחלק מן
המקבילות ובדברי שאר הראשונים הדנים בנושא לא נידונה כלל ˙·ÈÒקיום המנהג · Âχ ÌÈÓÈשאין בתי
כנסיותינו בשדות ואין חשש מן המזיקין )ראה :פירוש רש"י ,שבת כד ע"ב; ליקוטי הפרדס מרש"י,
מונקאטש תרנז ,דף לט ע"א; רבינו ירוחם ,תולדות אדם וחוה ,נתיב יב ,חלק יט ,דף קב ע"א ,שהעתיק דברי
רש"י ,שבת שם( .ואפילו הראשונים הדנים בכך אינם נותנים את הטעם שבמחזור ויטרי אלא רק משום 'מנהג
אבותינו' )כך בספר ראבי"ה ,א ,שבת ,ר"ס קצו ,מהדורת א' אפטוביצר ,עמ' '" :240מגן אבות' …דלא נתקנה
אלא משום סכנת מזיקים ,דשכיחי בלילי שבתות ,כדאמרינן בפרק ערבי פסחים :שבק לה לילי רביעיות ולילי
שבתות ,ובתי ]כנסיותיהם[ ומדרשיהם היו בשדות ,וזימנין דמתאחר יחיד לשם …ותו „‡,‰ÎÒ ÔÏ ˙ÈÏ„ ,Ô
.ÂÈ˙·‡ ‚‰Ó ÌÂ˘Ó ‡Ï‡ ‰Ï ÔȯӇ ‡Ïודכוותיה מקדשים בבית הכנסת אף על גב דליכא אורחים דגני
בבי כנישתא …ו ‡ÓÏÚ· ¯ÎÊÏעבדינן ליה" ]והועתקו דבריו בשינויים בארבעה טורים ,או"ח ,סי' רסח;
אבודרהם ,תפילות של שבת ,ירושלים תשכג ,עמ' קמט[ .וכעין זה בפרדס הגדול לרש"י ,סי' ג ,ווארשה תרל,
דף ח סע"א ,ודף ח רע"ג; אור זרוע ,ח"ב ,הלכות ערב שבת ,סי' כ; שם ,ח"א ,שאלות ותשובות ,סו"ס תשנב.
והשווה שבלי הלקט ,ענין שבת ,סו"ס סה(.
השערה זו מתאמתת ע"י ההוצאה החדשה של מחזור ויטרי )מהדורת גולדשמידט ,א ,ירושלים תשסד,
הלכות שבת ,סי' ד ,עמ' קעב-קעג ,וראה שם ,שינויי נוסחאות ,הערה ב( .כל הפיסקה המדוברת נמצאת
ב „Á‡ È"˙Îבלבד – כת"י לונדון )וחסרה ב˘˘˙ כתבי-היד האחרים שנרשמו שם ,א ,מבוא ,עמ' ,(51-53
שמסדרו נטל לעצמו חרות יתירה להוסיף ולהגיה את המחזור ואת מבואותיו )ראה א' גולדשמידט ,שם,
מבוא ,עמ' " :44יותר מכל מסדרי כתבי-היד של 'מחזור ויטרי' המצויים בידינו ,נטל לעצמו מסדר ה„È-·˙Î
.Â˙‰‚‰·Â '¯ÂÊÁÓ'‰ ÏÚ ‰ÙÒ‰· ˙ËÏÁÂÓ ˙¯Á È„Âωאמנם ב¯ ·Âההוספות …˙ÂÏ„‚‰ציין זאת המסדר
בסימן ˙' ]=תוספת[ ,לפני ההוספה ,לאחריה או בשניהם .אך מבחינה מספריתÌÈÈÂÈ˘‰Â ˙ÂÙÒ‰‰ ˙ÂÓÎ ,
."˙ÂÈȈӉ ˙ÂÙÒ‰‰ ÏÚ ‰·¯‰· ‰ÏÂÚ ,'˙ ÔÂȈ‰ ‡Ï· ¯ÂÊÁÓ‰ ÈÚ˘ ÍÂ˙· ÌÈÚÏ·ÂÓ‰וראה עוד בהמשך
דבריו ,שם ,עמ' ,(44-49וכנראה הוא זה ששירבב לתוך תשובת רש"י את ענין 'איכא סכנת נפשות מן
המתים.'…
השווה רש"י ,שבת כד רע"ב ,ד"ה משום סכנה ,המדבר על ˙˜" :Ï"ÊÁ ˙ÙÂמשום סכנה – מזיקין ,שלא היו
בתי כנסיות שלהן בישוב ,וכל שאר לילי החול היו עסוקין במלאכתן ,ובגמרן מלאכתן ˙È·¯Ú ÔÈÏÏÙ˙Ó
·· ,˙ÒΉ ˙È·· Ìȇ· Âȉ ‡Ï ,Ì˙Èאבל .˙ÒΉ ˙È·· Ìȇ· ˙·˘ ÈÏÈÏוחשו ,שיש שאין ממהרין לבוא
ושוהין לאחר תפילה ,לכך האריכו תפילת הצבור".
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
קפה
שבת ולפיכך יש להקפיד לומר ברכת 'מגן אבות' .למרות שקשה להכריע ספק זה מלשונו,
אפשר לדייק בדבריו" :איכא ˙Â˘Ù ˙ÎÒמן המתים ש ‰ÁÂÓ ÌȇˆÂÓבו בלילה" .הלוא ברור
שרק נשמות ÌÈÚ˘¯‰זקוקות למפלט מפני מלאכי החבלה 36ורק נשמות אלו מסוגלות להזיק ,כי
"לצדיק לא טוב לענוש את הבריות" .37לפיכך ,כאשר מצאנו מקור אחר לכך שנשמות ÌÈÚ˘¯‰
מזיקות ב ˙Â˙·˘ ÈÏÈÏדוקא ,מסתבר שגם הנאמר כאן במחזור ויטרי מכוון ל ˙Â˙·˘ ÈÏÈÏבלבד.
כך נאמר בספר חסידים:
למה הרוחות מחבלין ערב שבת? 38לפי שאין הרוחות בגיהנם .פירושÏ˘ ˙ÂÁ¯ ,
¯˘ – 39ÌȘÈÊÓ Ì‰ Ô˙˙ÈÓ· ÌÈÚכמו כל תולדות קין שמתו ]ש[נעשו נשמותיהן מזיקין –
36
37
38
39
גם מכך שהנשמות זקוקות למנוחה "תוך שנים עשר חודש" מן הפטירה ,מוכח שמדובר בנשמות ¯˘ÌÈÚ
הנידונות בגיהנם שנים עשר חודש .ראה :משנה ,עדויות פ"ב מ"י .והשווה לדברי ר' זכריה סימנר ,ספר
זכירה ,ענין קדיש יתום ,מהדורת ש' אבא-שאול ,ירושלים תשנט ,עמ' רפה" :עוד :·Â˙Î È˙‡ˆÓשהנשמה
˘ ,‰Ê‰ ÌÏÂÚÏ ‡·‰ ÌÏÂÚÓ ˙ËËÂ˘Ó ˘„ÂÁ ¯˘Ú ÌÈואחר כך עולה למעלה ושוב אינה יורדת" .ושמא לכך
מבקרות נשמות הרשעים בבית הכנסת רק תוך שנים עשר חודש .אולם רהיטת לשונה של 'תשובת רש"י'
)אחרי השוואתה לדברי ר' יהודה החסיד ותלמידו הרוקח ,ראה להלן( מסכימה שהגבלת הזמן לשנים עשר
חודש הוא אכן משום שבזמן זה נידונות נשמות הרשעים] .שורש דברי ר' זכריה סימנר הוא בשבת קנב
סע"ב" :כל שנים עשר חודש – גופו קיים ;˙„¯ÂÈ ‰ÏÂÚ Â˙Ó˘Âלאחר שנים עשר חודש – הגוף בטל,
ונשמתו עולה ,ושוב אינה יורדת" .אמנם נראה שבשנים עשר חודש אלו הנשמה משוטטת 'סתם' ,אבל בימים
הסמוכים שלאחר המיתה נשמת הרשע הולכת לביתו או לקברו .ראה זוהר ,ח"א ,ריח סע"ב" :כל ,ÔÈÓÂÈ 'Ê
נשמתא אזלא ,‰È˙È·Ï ‰È¯·˜Ó ,‰È¯·˜Ï ‰È˙È·Óואתאבלת עלוי דגופא ,דכתיב )איוב יד כב(' :אך בשרו
עליו יכאב ,ונפשו עליו תאבל' ."…וכך בזוהר ,ח"א ,קכב ע"ב )במדרש הנעלם( ,רכו סע"א .יעויין שם .וראה
גם שבת קנב סע"א" :נפשו של אדם מתאבלת עליו ,‰Ú·˘ ÏÎשנאמר )איוב יד כב(' :ונפשו עליו תאבל'".
ונתבאר בספר האשכול ,ח"ב ,הלכות אבל ,מהדורת ח' אלבק ,עמ' =) 191ארחות חיים ,הלכות אבל ,סי'
יא(" :אמרו חכמים ,נפשו של אדם מתאבלת עליו כל ˘· …‰Úואינה מתאבלת אלא ·‰¯ËÙ˘ ̘Ó
."…ÂÓÓוכיוצא בכך בספר גימטריאות לריה"ח ,מהדורתי ,א ,ירושלים תשסה ,אות שח ,עמ' שכח-שכט.
והשווה ירושלמי ,מועד קטן פ"ג ה"ה" :כל ˙ ,‡Ù‚ ÏÚ ‡ÒÈÈË ‡˘Ù ,ÔÈÓÂÈ ‡˙Ïסברא דהיא חזרה לגביה.
כיון דהיא חמייא דאישתני זיויהון דאפוי ,היא שבקא ליה ואזלה לה" .וכך בירושלמי ,יבמות פט"ז ה"ג;
בר"ר )מהדורת תיאודור-אלבק( ,קא י ,ד"ה 'ויספדו שם'[.
רש"י ,ברכות ז ע"א.
בספרות חז"ל והראשונים נתכנה ÏÈÏשבת ' ·¯Úשבת' .ראה :ספר קושיות ,מהדורתי ,אות נא ,ירושלים
תשסז ,עמ' לה ,הערה ,229וש"נ.
כך נאמר גם בזוהר בכמה מקומות .ראה ,זוהר ,ח"א ,כט סע"א-רע"ב" :ואית ערבוביא מסטרא דמזיקין
„˘ ;"˘ÓÓ ‡ÓÏÚ„ ÔȘÈÊÓ ÔÂȇ ,‡È·ÈÈÁ„ Ô˙Óשם ,ח"א ,קכט ע"ב" :כגוונא דא ,מאן דאסתאב בהאי
עלמא ,איהו משיך עליה רוח מסאב ,וכד נפק נשמתיה מניה – מסאבין ליה ,ומדוריה בין אינון מסאבין,
;"‡ÓÏÚ„ ÔȘÈÊÓ ÔÂȇ ÔÈχÂשם ,ח"ב ,קיח ע"א )ברעיא מהימנא(ÌȘÈÊÓ‰ Ô‰ Ô‰ ÌÈÚ˘¯‰ ˙ÂÓ˘" :
· ;"ÌÏÂÚשם ,ח"ג ,טז ע"ב )ברעיא מהימנא(" :ואוקימנא ;"ÌÏÂÚ· ÌȘÈÊÓ‰ Ô‰ Ô‰ ÌÈÚ˘¯ Ï˘ ˙ÂÓ˘ ,שם,
ח"ג ,כה רע"א" :ווי לאינון ¯˘ ,‡ÈÚÈדנפשאן דלהון לא זכאן בעלמא דין כל שכן בעלמא דאתי …דאזלן
ושטאן בעלמא ,ולא אשכחן אתר לנייחא לאתקשרא ביה …ו‡ ,‡ÓÏÚ È˜ÈÊÓ ÔÂÈבגין דמתדבקן בהו
ומסתאבן"; זהר חדש ,תיקונים ,מהדורת מרגליות ,ירושלים תשיג ,דף קיח ע"ג" :ואינון מלאכי חבלה
מזיקין ,כמה דאוקמוה מארי מתניתין ;"ÌÏÂÚ· ÔȘÈÊÓ‰ Ô‰ Ô‰ ‡ÈÈÚÈ˘¯„ ÔÈ˙Ó˘ :זהר חדש ,מדרש הנעלם,
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
קפו
הרב יעקב ישראל סטל
וניתן להם רשות להזיק למחללי שבתות ,או אם היו עצבין בשבת ,או אם אינו מתעדן
בו .לכך ˙ …˙·˘· ˙ÂÁ¯ 40ȇÂÏÁלכך אומר בשבת "יקום פורקן וכו' ,ובריות גופא",
ולא ביום טוב .ונשמות שמזיקין ,אין לאדם רפואה ברפואות בני אדם יותר ,41כי אם
בוראו – "ומחץ מכתו ירפא" )ישעיה ל כו(.42
בשבת יוצאות נשמות הרשעים מן הגהינם לחפשי ,43ואז מסוגלות להזיק .44ולמרות שאביי גזר
40
41
42
43
44
מהדורת הרב ר' מרגליות ,ירושלים תשיג ,דף יא ע"א" :אמר ר' יוסי :והא תנן̉ Ô‰ ÌÈÚ˘¯ Ï˘ Ì˙Â˘Ù ,
…ÌÏÂÚ·˘ ÔȘÈÊÓ‰ואמר ר' אחא :לא תנן הכי! אלא ,נפשותם של רשעים ,Û‚‰ ÔÓ ˙‡ˆÂÈ˘Îהן הם
המזיקים שבעולם ."…וראה עוד להלן ,תחילת הערה .45וכך גם כותב ר' מנשה בן-ישראל )הולנד שסד –
תיח( ,ÌÈÈÁ ˙Ó˘ ,מאמר רביעי ,פרק יט ,לייפציג תרכב ,דף קג ע"א" :הרשעים גמורים והפושעים אשר
פעלו עוולה בתכלית העולם …אינם הולכים מיד לגהינם …אבל הולכים נעים ונדים בעולם בלי שום נחת
רוח ."Ú¯ ˙¢ÚÏ Ì‡ ÈÎ ˙ÂÚ„ÂÈ Ìȇ ÈÎ ,ÌÏÂÚ· ÔȘÈÊÓ ˙Â˘Ú Ï‡‰ ˙Â˘Ù‰ ʇ …כך הבין מכמה קטעי
זוהר )שהובאו לעיל( .הוסף לכך את דברי ר' אליעזר אשכנזי )נפ' בקראקא שנת שמו( ,מעשי ה' ,א ,חלק
מעשי בראשית ,פרק ב ,ווארשא תרלא ,דף יג ע"א ,ד"ה ונשוב…" :כי ÌÈÚ˘¯‰ ˙¢Ùאשר נתחייבו כפי
מרדם ÌÈ„˘‰ ÏÏÎÓ Ì˙ÂÈ‰Ï ÔÎ Ì‚ ¢ÚÈ ,שהם זרעו של קין ,ונקראים גם כן ¯ ."˙ÂÚ¯ ˙ÂÁÂובפרקי דר"א,
מהדורת היגער ,ר"פ לג ,נאמר כך על נשמות רשעי דור המבול" :כל המתים עולין לתחיה חוץ מדור
המבול ."…χ¯˘ÈÓ Ì„‡Ï ÔȘÈÊÓ ˙ÂÁ¯ ÌÈ˘Ú Ì‰È˙Â˘Ù ÏΠ…וראה עוד בסמוך בהערות.
בחכמת הנפש )להלן ,הערה " :(42לכך ¯ ·Âתחלואי".
בחכמת הנפש )הערה הבאה( ברור יותר" :והנשמות שמזיקין ,אין לאדם רפואה ברפואת בני אדם ¯˙ÂÈÂ
."·‡ÂÎ
ספר חסידים ,מ"מ ,סי' תתשע ,עמ' תקעח .וכך ,בשינויים מעטים שצויינו בהערות דלעיל ,בספרו של
תלמידו המובהק ,ר' אלעזר מוורמייזא ,חכמת הנפש ,בתוך :הרב א' אייזנבך )מהדיר( ,ספרי הר"א מגרמייזא
בעל הרוקח ,ב ,ירושלים תשסו ,עמ' ק טו"ב .וראה גם ספר המנהגים לר' אייזיק טירנא ,מנהג של שבת,
הגהות המנהגים ,הגהה מב ,מהדורת ש"י שפיצר ,ירושלים תשלט ,עמ' כו'" :יקום פורקן' …תקנוהו משום
דאמרינן ,שבשבת יש לרוחות רשות לשוט בעולם" .והביאו ר' אליה שפירא )פראג תכ – תעב( ,אליה רבה,
סי' רפד ,אות יא ,והוסיף עליו את הנאמר בספר חסידים .ראה שם.
כי הגיהנם שובת ביום השבת .ראה :סנהדרין סה ע"ב; תנחומא ,כי תשא ,לג; בר"ר ,יא ה; פסיקתא רבתי,
פיסקא כג ,מהדורת מ' איש-שלום ,דף קכ ע"א; זוהר ,ח"א ,סב ע"ב; שם ,ח"ב ,קנ סע"ב; מרדכי ,פסחים,
'תוספת מערבי פסחים' ,דף לז רע"א )בדפוס וילנא(; מדבר קדמות ,מערכת ג ,אות יב; ספר חסידים ,מ"מ,
סי' רמא ,הערות מקור חסד ,ס"ק ו ,ובכל הנסמן שם .אמנם יש הסוברים שנשמות הרשעים היוצאות בשבת
מדין הגיהנם .Ô„Ú Ô‚Ï ˙ÂÒÎראה ספר קושיות ,מהדורתי ,ירושלים תשסז ,אות סט ,עמ' נז-נח" :שפושעי
ישראל נידונין בגיהנם י"ב חדשים ,ובכל שבת ויום טוב נוחים ויש להן מנוחה."Ô„Ú-Ô‚Ï Ì‰È‚Ó ÔÈÒΠ,
וראה שם ,הע' ,360למקורותיו .לשיטה זו ודאי אין הנשמות משוטטות בעולם ומחפשות מנוחה בבתי
כנסיות.
אמנם מלשון הזוהר )ח"ג ,ע ע"א( משמע קצת שנשמות הרשעים הופכות למזיקים ÔÈ„· Ì˙Âȉ· „ÂÚ
,̉Ȃ‰ראה שם .מאידך גיסא ,להבנת ר' מנשה בן-ישראל בזוהר )ראה לעיל ,הע' ,(39נפשות של רשעים
גמורים "אשר פעלו עוולה בתכלית" וכלל ‡ ̉Ȃ· ÌÈÂ„È ÌÈלרוב רשעתם ,הן נעשות מזיקים .וכך גם
משמע מלשונו של ר' אליעזר אשכנזי ,מעשי ה' ,א ,חלק מעשי בראשית ,פרק ב ,ווארשא תרלא ,דף יא ע"ד:
"אם כן יתכן ,שהשדים והרוחות הרעות שאמרו ז"ל :הם גופות הרשעים אשר מאותו היסוד הדק ,והוא עטוף
על נפשם החיונית …אשר נתחייבו כפי מרדם בעונש ההואχ ÌÂ·È˘È ¯Á‡Â ,‰Ó ÔÓÊ ÌÈ„Â ÌÈÚ Ì˙ÂÈ‰Ï ,
‡ .̉Ȃ Ï˘ ¢Èוכפי המרד אפשר ,שיחזירום על פי המשפט האלהי ,להיותם נעים ונדים ועוד שבים אל אש
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
קפז
על חילותיה של אגרת בת מחלת מלעבור במקומות יישוב ,45אין נשמות אלו נמנות על "שמונה
עשר רבוא מלאכי חבלה" שלה ,כמו שמשמע ממחזור ויטרי הנזכר .46כאשר הן יוצאות מגהינם,
נמלטות נשמות הרשעים לבית הכנסת .סכנת נשמות הרשעים בלילי שבתות נזכרת גם בכתבים
המיוחסים לר' אלעזר מוורמייזא )אשכנז ד'תתקכה – ה'ב( ,הרוקח:
לכך ,אדם שאירע לו חולי בשבת ,צריך רחמים יותר מבחולÔÈÁÂȉ ÌÈÚ˘ÂÙ‰˘ ÈÙÏ ,
,ÌȘÈÊÓ ÌȇˆÂÈ ÔÈÈÂÙ ˙·˘· ̉Ȃ ÔÈ„Óומה שהנשמות מזיקים – לא ניתן ,רוב
פעמים ,לרפואה .לכן מאד יזהר כל אדם מלילך יחידי בלילי שבת ,מפני המזיקים
והנשמות.47
אף ל „¯ÙÒהגיעה השמועה על הנשמות המזיקות בלילי שבתות .בביאורו מפרש ר' יצחק
אבוהב )ספרד קצג – רנז( את דברי הטור" :אבל בשבת דשכיחי מזיקין" ,48בזה הלשון:
"דשכיחי מזיקין וכו' ,È˙ÚÓ˘ .שכתוב ב ,¯‰Ê‰ ¯ÙÒשאלו המזיקים הם נפשות הרשעים
שבגיהנם ,ובשבת נותנים להם מנוחה לשוט בעולם ,ונעשים מזיקים".49
בזוהר שלפנינו לא מופיע דבר זה .אדרבה ,במקומות רבים בזוהר עולה עמדה מנוגדת.50
45
46
47
48
49
50
של גיהנם ונידונים כן לעולם ,אם נתחייבו בעונש נצחי"] .לכך שיש רשעים שלרוב רשעתם אינם 'זוכים'
לקבל את עונשם בגיהנום אלא נעים ונדים .ראה גם ר' אלעזר מוורמייזא ,חכמת הנפש ,בתוך :הרב א'
אייזנבך )מהדיר( ,ספרי הר"א מגרמייזא בעל הרוקח ,ב ,ירושלים תשסו ,עמ' ק טו"א" :יש שהוא כל ששה
ימים בגיהנם ,ויש שאין נכנס בגיהנם אבל גוזרים עליו להיות נע ונד.["…
ראה :פסחים קיב סע"ב.
בענין אם נשמות הרשעים כלולות בחיילות אגרת בת מחלת ראה גם :ר' אליעזר אשכנזי ,מעשי ה' ,א ,חלק
מעשי בראשית ,פרק ב ,ווארשא תרלא ,דף יב ע"ד .עיי"ש היטב.
פירוש הרוקח על התורה ,מהדורת י' קלוגמאנן ,ג ,בני ברק תשמא ,פרשת ואתחנן ,עמ' קפ .על ספר זה יצאו
עוררין שלפחות חלקו ,אם לא כולו ,אינו אלא של אחד מתלמידי ר' אלעזר מוורמייזא .ראה :י' דן' ,פירוש
התורה לר' אלעזר מגרמייזא' ,קרית ספר ,נד )תשמ( ,עמ' .644
ארבעה טורים ,או"ח ,סי' רסז ,אות ג.
ביאור לטור אורח חיים לר' יצחק אבוהב ,בתוך ארבעה טורים הוצאת מכון ירושלים ,סי' רסז ,עמ' יג סוט"ב.
בזוהר מודגש פעמים רבות ש‡ .˙·˘· ÌÈËÏ¢ ÌȘÈÊÓ ÔÈראה ,למשל ,ח"א ,מח ע"א" :כד אתקדש יומא
במעלי שבתא ,סוכת שלום שריא ואתפריסת בעלמא,‡·‡ÒÓ„ ‡¯ËÒ ÏΠÔÈ„˘Â ÔÈÏÂÚÏÚ ÔÈÁ¯ ÏΠ…
,‡·¯ ‡Ó‰˙„ ‡·˜Â„ ‡ÈÈÁȯ„ ‡ÈÚ· ÔÈχÚ ÔȯÈÓË Â‰ÏÂÎדהא כיון דאתער קדושתא על עלמא – רוח
מסאבא לא אתער בהדיה ,ודא עריק מקמיה דדא ,וכדין ,‰‡ÏÚ Â¯ÈË· ‡ÓÏÚולא בעינן לצלאה על נטירו,
כגון' :שומר את עמו ישראל לעד ,אמן' .דהא דא ,ביומא דחול אתתקן ,דעלמא בעיא נטירו; אבל בשבת –
סוכת שלום אתפריסא על עלמא ,ÔȯËÒ Ïη ¯ÈË˙‡Â ,ואפילו חייבי גיהנם נטירין אינון ,וכלא בשלמא
אשתכחו ,עלאין ותתאין ."…וראה שם ,הגהות ניצוצי זהר ,אותיות ו-ז .וכך גם בקצרה במדרש תהלים ,צב
ה'" :מזמור שיר ליום השבת' )תהלים צב ה( ."ÌÏÂÚ‰ ÔÓ ÔȘÈÊÓ‰ Â˙·˘˘ ÌÂÈÏ ,והשווה שם ,צב ו" :ואדם
שמר אותו ]את השבת[ תחילה ,והיה Ú¯ ÏÎÓ Â¯Ó˘Ó ˙·˘‰ ÌÂÈומכל סרעפי לב"; פירושי סידור התפילה
לרוקח ,ירושלים תשנד ,ס"ע תס; ארבעה טורים ,או"ח ,סי' רסז ,אות ג; ספר קושיות ,מהדורתי ,אות עד,
ירושלים תשסז ,עמ' סז.
הרעיון שבשבת המזיקים אינם שולטים ,ומשום כך אין לחתום "שומר עמו ישראל" ,נזכר כבר בספרות
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
קפח
הרב יעקב ישראל סטל
לכך נראה ,שכדרך השמועות השתבשה שמועתו של ר' יצחק אבוהב שלא ראה את הדברים
בספר הזוהר גופו )"שמעתי שכתוב בספר הזוהר"( ,וכנראה נתגלגלה אליו השמועה ממקור
אשכנזי ,שבתקופתו כבר רבתה ההשפעה האשכנזית בספרד.51
נמצינו למדים ,שבתקופת הראשונים באשכנז רווחה הדעה שנשמות הרשעים יוצאות
ומזיקות בלילי שבתות ,52ולפי הנאמר בהוספה במחזור ויטרי הן מוצאות מנוחה בבתי הכנסת.53
לדברי ר' יהודה החסיד שהנשמות מתאספות כדי להתפלל ,אין כל תימה שהן בוחרות לשם
כך דוקא בבית הכנסת ,שהוא מקום .‰ÏÈÙ˙Ï „ÚÂÈÓ‰אבל למובא במחזור ויטרי ,יש להבין
מדוע בחרו נשמות הרשעים דוקא בבית הכנסת כדי למצוא מפלט ממלאכי החבלה.
בשלושה דברים שונה בית הכנסת משאר מקומות :אין בו מזוזה ,54קדושה יש בו ,55ובלילה
51
52
53
54
הגאונים והראשונים )שרובם לא ראו את ספר הזוהר( .ראה :מחזור ויטרי ,א ,הלכות שבת ,סי' א ,מהדורת א'
גולדשמידט ,ירושלים תשסד ,עמ' קע )בשם 'מצאתי כתוב'(; סידור רש"י ,סי' תעו; סידור חסידי אשכנז ,עמ'
קמ )בשם 'תשובות הגאונים'(; ספר המחכים ,עמ' ;18ספר כלבו ,ר"ס לה )מהדורת ר"ד אברהם ,כרך שני,
עמ' קצד-קצה( .ועי' שו"ת מן השמים ,סי' עד ,מהדורת מרגליות ,ירושלים תשיז ,ובהערות שם .והשווה:
תשובות הגאונים שערי תשובה ,סי' פ )הענין קטוע שם מאוד(; ספר האשכול )אויערבך( ,ח"א ,הלכות תפילת
מנחה וערבית ,עמ' ;60ספר המנהיג ,א ,הלכות שבת ,עמ' קלה; פירושי סידור התפילה לרוקח ,עמ' תנח,
ס"ע תס ,עמ' תעב-תעג; שבלי הלקט ,ענין השבת ,סי' סה; אבודרהם ,ירושלים תשכג ,סדר מעריב של שבת,
עמ' קמד; פירוש ריקאנטי ,בראשית יח כז .וכבר העיר הרי"ח סופר בכמה מקומות ששיטת ריה"ח ותלמידו
)הוא אינו מזכיר את המובא במחזור ויטרי( נוגדת לשיטת הזוהר .ראה בספריו :מנוחת שלום ,ב ,פתיחה ,סי'
א ,ירושלים תשסב ,עמ' טו-יח; תורת יעקב )מהדורה קמא( ,סי' קי ,ירושלים תשסב ,עמ' שעט-שפ; תורת
יעקב ,ג ,ויקרא ,פרשת קדושים ,ירושלים תשסה ,עמ' רכד-רכה; הדר יעקב ,ב ,סי' יח ,ירושלים תשסה ,עמ'
פד.
מזמן בריחת הרא"ש מאשכנז לטולידו שבספרד בשנת ה'סה ,גברה השפעת הספרות האשכנזית על
המחשבה והפסיקה הספרדית .ראה דברי תלמיד הרא"ש ,ר' מנחם אבן-זרח )צרפת ה'ע – טולידו קמה(,
צדה לדרך ,מאמר ראשון ,כלל רביעי ,פרק כא ,ווארשא תרמ ,דף מא ע"ג…" :בפרט ·,„¯ÙÒ ı¯‡ ÏÎ
שנתמעטו שם מקדם לומדי התלמוד הבבלי עד שהעיר השם רוח הרב רבי אשר ז"ל שבא מאשכנז„ÓÏÂ ,
,ÂȯÁ‡ ÂÈ·Â ‡Â‰ ,‰·¯‰ ÌÈ„ÈÓÏ˙ „ÈÓډ „ÓÈÏÂהשם ישלם להם שכרם עם הצדיקים בגן עדן ,ולנשארים
מהם יתן להם שארית בארץ הם ותלמידיהם" .מחקרים רבים נכתבו על כך .ראה לדוגמה :א' וסטרייך,
'הכרעות שיפוטיות של הרא"ש בספרד' ,מחקרים בהלכה ובמחשבת ישראל מוגשים לכבוד הרב פרופ' מ"ע
רקמן ,רמת-גן תשנד ,עמ' ;157-182י"מ תא-שמע ,כנסת מחקרים :עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים ,ב,
ירושלים תשסד ,עמ' 167ואילך; י"ד גלינסקי ,ארבעה טורים והספרות ההלכתית של ספרד במאה ה14-
)חיבור לשם קבלת תואר ד"ר לפילוסופיה( ,רמת-גן תשנט ,עמ' 16ואילך ,ובמיוחד בעמ' .22-23
ההשערה שהעלתי מתחזקת אם נסכים לסוברים שר' יצחק אבוהב נולד ושהה בתקופת חייו הראשונה
ב) „ÈÏÂËראה :ר' דוד קונפורטי ,קורא הדורות ,מהדורת ד' קאססעל ,ברלין תרו ,דף לב סע"א; י' גליס,
אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ-ישראל ,ג ,ירושלים תשלח ,עמ' כו טו"ב; א' אייזנבך' ,רבינו יצחק אבוהב
זצ"ל וחיבורו על הטור' ,צפונות ,ג ]תשמט[ ,עמ' כא( ,שם היתה השפעת הרא"ש ובית מדרשו חזקה מאוד,
ראה במקורות שנסמנו למעלה.
לעניין נשמות ÌȘȄˆ‰היורדות לעולם הזה · ,˙·˘ ÏÈÏראה בסוף המאמר ,הערות משלימות ,הערה א.
לעניין ÌÈ„˘‰הבאים ללמוד תורה ··˙ ,˙¢¯„Ó‰ Èראה בסוף המאמר ,הערות משלימות ,הערה ב.
דין התלמוד )יומא יא ע"א( שבית הכנסת )שאין בו דירה לשמש ַה ְכּ ֶנ ֶסת( ,‰ÊÂÊÓ‰ ÔÓ ¯ÂËÙנפסק להלכה
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
קפט
הוא עומד ריקן מבני אדם .מזוזה וריבוי אנשים סגולתם להבריח את המזיקים ,56ולחסרונם של
אלו המאפשרת את שהותן של המזיקים ,מצטרפת קדושתו של בית הכנסת המגינה על נשמות
הרשעים מפני מלאכי חבלה הרודפים אותן ,57ולשם כך מתאספות בו.58
55
56
57
)ראה :רמב"ם ,הלכות תפילין ומזוזה ,פ"ו ה"ו; שו"ע ,יו"ד ,סי' רפו ,סעיף ג( ÌÈȘ˙ ,בימי הראשונים
באשכנז וצרפת .ראה ,לדוגמה :תוס' ,יומא יא ע"ב ,ד"ה שאין בו; ספר ראבי"ה ,תשובות וביאורי סוגיות,
סי' א'קנ; ספר יראים ,סי' ת )דפו"י :סי' יח(; הלכות קטנות לרא"ש ,הלכות מזוזה ,סי' י ,וסי' טו; רבינו
ירוחם ,תולדות אדם וחוה ,נתיב כא ,ח"ז ,דף קעט ע"ד .כמו כן ישנן ˙¢¯ÂÙÓ ˙ÂÈ„Úעל חסרון מזוזה בבתי
הכנסיות בתקופתם .ראה שו"ת מהר"ם מרוטנבורג ,ח"ד )דפוס פראג( ,ר"ס סו" :וששאלת על נר חנוכה
ב· ˙ÒΉ ˙Èהיכן יניחנו? כל היכא „ ,‰ÊÂÊÓ ‡ÎÈÏלאנוחי בימין טפי עדיף …וכן עמא דבר" ]והשווה:
מרדכי ,שבת ,סי' רסו[; סמ"ק ,מצווה רפ ,הגהות רבינו פרץ ,ס"ק ב" :אך ב· ˙ÒΉ ˙Èמדליקין ]נרות
חנוכה[ בימין ."‰ÊÂÊÓ ‡ÎÈÏ„ ,וראה עוד :ספר המנהגים לר"א טירנא ,מנהגי חנוכה ,מהדורת ש"י שפיצר,
ירושלים תשלט ,עמ' קמא-קמב; שו"ת מהרי"ל ,סו"ס מ .ובמקומות מסוימים נהגו גם בדור האחרון ,שבתי
כנסיות שנועדו לתפילה בלבד לא נקבעו בפתחיהם מזוזות ,כמו בקהילת קאָריוו )או קוֹריב( בפולין ,ראה :י'
העכט' ,דאָס בית המדרש' ,בתוך :מ' גרוסמן )עורך( ,יזכור בוך קאָריוו ,תל-אביב תשטו ,עמ' .128-129
הובא להלן ,פרק ט ,סמוך להערה ] 132ככל הנראה ,מה שנהגו בזמנינו לקבוע מזוזה בפתח בית הכנסת ,הוא
משום שבית הכנסת בימינו יש לו גם דין בית המדרש החייב במזוזה ,ראה :שו"ע ,שם ,סעיף י[.
ראה ,למשל ,משנה ,מגילה פ"ג מ"ד ˙ÒΉ ˙È·" :שחרב ,אין מספידין בתוכו …שנאמר )ויקרא כו לא(:
'והשימותי את ,'ÌÎÈ˘„˜Óקדושתן אף כשהן שוממין"; מדרש אגדה ,ויקרא כו לא'" :והשימותי את
,'ÌÎÈ˘„˜Óלרבות ·˙ ˙ÂÈÒÎ Èובתי מדרשות" .וראה עוד :מגילה כו ע"א-ע"ב; רש"י ,מגילה כה ע"ב ,ד"ה
בני העיר .וקדושתו דומה ,˘„˜Ó‰ ˙È· ˙˘Â„˜Ïראה :שו"ת מהרי"ק ,שורש קסא.
על מזוזה ראה :מנחות לג רע"ב; ירושלמי ,פאה פ"א ה"א; בר"ר ,לה ג .ובספר הזוהר נזכר ענין זה רבות.
ראה ,לדוגמה ,זוהר ,ח"ג ,רנא ע"ב" :כגוונא ד'שדי' דמזוזה ÌȘÈÊÓ ÌÈ„˘Ï Áȯ·Ó„ ,דתרעא"; זוהר חדש,
ב ,מגילת רות ,מונקאטש תרעא ,דף מב ע"ב" :אמר ר' יוסי בר יהודה˜ÈÊÓ Ôȇ – ‰ÊÂÊÓ· ÔÈȈӉ Á˙Ù :
,ÂÈχ ·¯˜˙Ó Ú¯ Ú‚Ù Ôȇ Ôˢ ÔȇÂמפני שהקב"ה שומר הפתח .אפילו בשעה שניתן רשות למלאך
המשחית לחבל ,זוקף עיניו ורואה ששם 'שדי' עומד על הפתח ,כביכול' ,ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם
לנגוף' )שמות יב כג( .לפיכך צריך האדם שיהא תמיד מצוי במצוות מזוזה" .וראה עוד :מרדכי ,הלכות
קטנות ,ר"ס תתקסב )הובא בהערה הבאה(.
לגבי ריבוי אנשים ,היינו לפחות שלושה אנשים ,ראה :ברכות ג רע"ב; שם מג ע"ב; זוהר ,ח"א ,רל ע"א.
על פי זה ניתן להבין את שינוי דעתו של מהר"ם מרוטנבורג )אשכנז ד'תתקפ – ה'נג( בדין מזוזה וכיצד גרמו
לכך הרוחות הרעות .בראשונה סבר מהר"ם שבית המדרש פטור מן המזוזה כבית הכנסת )וכך סברת הרבה
ראשונים ,ראה :תוס' ,יומא יא ע"ב ,ד"ה שאין בו; רמב"ם ,הלכות תפילין ומזוזה ,פ"ו הי"א; הלכות קטנות
לרא"ש ,הלכות מזוזה ,סי' יא; רבינו ירוחם ,תולדות אדם וחוה ,נתיב כא ,ח"ז ,דף קעט ע"ד; חידושי
הריטב"א ,יומא יא ע"ב ,ד"ה ופסקו רבוותא .וראה :בית יוסף ,יו"ד ,סי' רפו( .עד שלא הותקנו מזוזות ב·˙È
˙ÂÚ¯ ˙ÂÁ¯ · ‰˘ ,¢¯„Óשהבעיתו והפחידו את היחידים שהיו שם .ומכאן שהרוחות הרעות מעדיפות
לשהות במקום קדוש ,כבית הכנסת ובית המדרש ,שקדושתם מגינה עליהן מפני מלאכי חבלה .וכך נמסר על
בית מדרשו של מהר"ם" :וכן בית מדרשו של מהר"ם מרוטנבורק ז"ל היה בו מזוזה .ואמר ,כשהיה ישן
שינת צהרים ב·) "Á˙Ù· ‰ÊÂÊÓ Ô˜È˙˘ „Ú ,Â˙Ú·Ó Ú¯ Á¯ ‰È‰ ,˘¯„Ó‰-˙Èהלכות קטנות לרא"ש ,הלכות
מזוזה ,סי' י .וכך ,בשינויי סגנון ,במקורות נוספים :רבינו ירוחם ,תולדות אדם וחוה ,נתיב כא ,חלק ז ,דף
קעט ע"ד; ארבעה טורים ,יו"ד ,סי' רפו; ר' ישראל אלנקאוה ,מנורת המאור ,פרק ו ]'המצוות'[ ,עמ' .491
והשווה לתשובת מהר"ם מרוטנבורג שהובאה במרדכי ,הלכות קטנות ,ר"ס תתקסב ]=י"ז כהנא )מהדיר(,
מהר"ם מרוטנברג :תשובות פסקים ומנהגים ,א ,תשובות ,סי' קסא ,ירושלים תשכ ,עמ' קנב[" :מובטח אני,
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
קצ
הרב יעקב ישראל סטל
„
בספר גימטריאות לר' יהודה החסיד )שההדרתי מכת"י שנתגלה לאחרונה( ,נאמרו פרטים
אחרים:
ונחל יוצא מגן עדן ,ולפני הנחל שדה בושם ,ו‰ÁÓ ÔÈ· ,ÌÈ·ÂË ÌÈÓÈ ˙Â˙·˘ È·¯Ú ÏÎ
Ì˘Â·‰ ‰„˘· Ì˙‡ ÔÈÚ¯Ó ̉ÈÊÈ‚ ˙È·Ó ÌÈ˙Ó Ï˘ ˙ÂÁ¯ ÔȇȈÂÓ ,˙È·¯Ú ˙ÏÈÙ˙Ï
.ÏÁ‰ Â˙Â‡Ó ÔÈ˙¢Âלכך ,כל השותה מים בין מנחה למעריב ,כאילו גוזל המתים ,שכל
המים מתפלגין מנחל ,59והשותה אז מים מיתתו באסכרה .ו·È·¯ÚÂ ˙Â˙·˘ È·¯Ú ÏÎ
ÌÈ·ÂË ÌÈÓÈכשאומרים 'ברכו' בבית הכנסת̉ȯ·˜Ó ÌÈÈÁ Ô˙Ó˘· ÌȘȄˆ‰ ÔÈ„ÓÂÚ ,
;˙ÂÈÒÈÎ È˙·· ‰"·˜‰Ï ÌÈÂÁ˙˘Ó ÔÈÚ¯ÂÎÂוכן ·¯‡˘" – ÌÈ˘„Á Èוהיה מידי חודש
בחודשו" וגו' )ישעיה סו כג( ,על שם "ירננו על משכבותם" )תהילים קמט ה(.60
שני שלבים נשנו כאן .תחילה יוצאות רוחות של מתים ,הן של צדיקים והן של רשעים ,כל ערבי
שבתות וערבי ימים טובים ,61בין מנחה לערבית ,לרעות 'בשדה הבושם' .וכאשר הציבור מקבל
58
59
60
61
שכל בית שתקון כהלכתו במזוזה אין שום מזיק יכול לשלוט בו .ובבית שלנו יש קרוב לעשרים וארבע
מזוזות ,˘¯„Ó‰ ˙È·Ï :ולבית החורף ,ולפתח הבית ,ולשער החצר הפתוח לרשות הרבים ,ולפתח הבית
הפתוח לחצר ,ולעליית המקורה שאני אוכל בקיץ ,ולכל החדרים של הבחורים .ושלום ,מאיר בר ברוך".
תשובה זו נכתבה כנראה בשנות כליאתו של מהר"ם מרוטנבורג .ראה :מ' הכהן' ,לשונות מרן המחבר
בשלחן ערוך' ,סיני ,סח )תשכו( ,עמ' רסב ,הערה .(12
אין לטעון שחסרון המזוזה הגורם לכניסת המזיקים הוא רק · ,‰ÊÂÊÓ· ·ÈÈÁ‰ ̘Óומכאן שבית הכנסת
שאינו חייב במזוזה ,אין חסרון המזוזה גורם להתאספות המזיקים בו .שהרי מירושלמי ,פאה פ"א ה"א,
מוכח ,ש .‰ÊÂÊÓ ˙·ÂÁ ÂÏ Ôȇ˘ ÌÂ˜Ó ÏÚ ÂÏÈÙ‡ ‰È‚Ó ‰ÊÂÊÓ‰שם מסופר" :ארטבן שלח לרבינו הקדוש חד
מרגלי טבא אטימיטון .אמר ליה ]ארטבן[ :שלח לי מילה דטבה דכוותה .שלח ליה ]רבינו הקדוש[ חד מזוזה.
אמר ליה ]ארטבן[ :מה אנא שלחית לך מילה דלית לה טימי ואת שלחת לי מילה דטבא חד פולר?! אמר ליה
]רבינו הקדוש לארטבן[ :חפציך וחפצי לא ישוו בה; ולא עוד אלא ,דאת שלחת לי מילה דאנא מנטר לה,
ואנא שלחית לך מילה דאת דמך לך ."ÍÏ ‰¯ËÓ ‡È‰Âובשאילתות דרב אחאי ,פרשת עקב ,שאילתא קמה,
מסיים את המעשה" :מיד נכנס שד בביתו של ארטבן ,ולא היה לו אלא בת אחת ,ובאו כל הרופאים ולא
."‰»„Lלמדנו ,שר' יהודה
הועילו לה≈ ‰˙‡ ‰Á¯· „ÈÓ ,Á˙Ù‰ ÏÚ ‰Ï Ì˘Â ‰ÊÂÊÓ‰ ˙‡ Է˯‡ Ïˢ ÔÂÈÎ .
הנשיא מסר מזוזה לארטבן ה‚ ÈÂכדי ש˙˘ ÂÈÏÚ ¯ÂÓלמרות שביתו של גוי ] ‰ÊÂÊÓÓ ¯ÂËÙעל כך שארטבן
היה גוי ,ראה :ר' יששכר בער איילינבורג )בוהמיה של – שפג( ,שו"ת באר שבע ,סי' לו; ר' אברהם הלוי
)מצרים תי – תעב( ,שו"ת ִגנת ורדים ,או"ח ,כלל ב ,סימן כח; ר' יעקב עמדין )אשכנז תנז – תקלו( ,שו"ת
שאילת יעבץ ,ח"ב ,סי' קכא[ .אף מכך שמהר"ם מרוטנבורג התקין מזוזה בפתח בית מדרשו ה ¯ÂËÙממזוזה
)ראה הערה קודמת( כדי ש ,‰Ú¯ Á¯ Ï˘ ‰˙ÂÚÈ·Ó ÂÈÏÚ Ô‚Èגם מוכח שהמזוזה מגינה ושומרת אף על מקום
שאינו חייב בה.
נראה שצ"ל' :מתפלגין מנחל ,'Ô„Ú Ô‚Ó ‡ˆÂȉאו כיוצא בזה .ראה ירושלמי ,ברכות פ"א ה"אÌÈÈÁ ıÚ" :
מהלך חמש מאות שנה ."ÂÈ˙Á˙Ó ÔÈ‚ÏÙ˙Ó ˙È˘‡¯· ÈÓ ‚ÂÏÈÙ ÏΠ…ועץ החיים הוא ב‚.Ô„Ú Ô
ספר גימטריאות לריה"ח ,מהדורתי ,א ,ירושלים תשסה ,אות קטו ,עמ' קכז-קכח.
כאן אין כוונתו ללילה ממש )השווה לעיל ,הערה ,(38אלא לשעות הסמוכות לשבת ויום טוב ,כניב המקובל
היום .כך מוכרח מדבריו" :וכל È·¯Úשבתות וימים-טובים."˙È·¯Ú ˙ÏÈÙ˙Ï ‰ÁÓ ÔÈ· ,
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
קצא
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
עליו קדושת שבת ויום טוב באמירת 'ברכו' בבית הכנסת" ,62עומדים ÌȘȄˆ‰חיים מקבריהם"
ו .˙ÒΉ È˙·· ÌÈÏÏÙ˙Óוגם ב¯‡˘ ÌÈ˘„Á Èכך .אשר לשלב השני נאמר בפירוש שמדובר רק
בצדיקים ,משמע שאין נשמות ÌÈÚ˘¯‰משתתפות בתפילה בבתי כנסיות .שורש הדבר
שצדיקים עומדים מקבריהם בלילי שבתות ימים טובים וראשי חודשים ,ומרננים ומשבחים
להקב"ה ,הוא במדרש 'פסיקתא רבתי' ,אבל לא נאמר שם שהם עומדים ··˙ .˙ÂÈÒÎ Èכך נאמר
שם:
אמר הקב"ה ,χ¯˘È·˘ ÌȘȄˆ… :שמתייראין מן הדין ועוסקים בתורה ,ומברכים
ומקדשין ומייחדין אותי בכל יום בכל איבריהם ,בכל חייהם ובמיתתן ,כך אני מרביצן
בכבוד גדול תחת עץ החיים בגן עדן ,ובקבריהם אני נותן להם מנוחהÌÈ„ÓÂÚÂ ,
ÌȯÓ ,63ÌÈÓÊ ÌÈ·ÂË ÌÈÓÈ ÌÈ˘„Á È˘‡¯ ÏΠ˙Â˙·˘ È·¯Ú ÏΠ̉ȯ·˜Ó
" .ÈÙÏ ÌÈÁ·˘ÓÂיעלזו ÌÈ„ÈÒÁבכבוד ,ירננו על ) "Ì˙·΢Óתהלים קמט ה( .אבל
¯˘ ÌÈÚלא מברכים אותי לא בחייהן ו ,Ô˙˙ÈÓ· ‡Ïלכך אמר דוד" :לא המתים יהללו יה"
)תהלים קטו יז(.64
אמנם מקור העניין המובא בספר גימטריאות הוא באחת הנוסחאות של מדרש 'סדר גן עדן':
חצר גדול יש למתים ,ולפני החצר נחל היוצא מגן עדן ,ולפני הנחלים יש שדה .ובכל
ערבי שבתות 65בין מנחה לתפילת ערבית מוציאין רוחות של מתים מבית גנזיהם ,ומרעין
אותן באותו שדה ושותין מים מאותו נחל .66וכל אדם השותה מים בשבת בין מנחה
לתפילת ערבית ,גוזל מימיו של מתים.
וכשהצבור אומר' :ברוך ה' המבורך' ,חוזרים אותם לקבריהם ,והקב"ה מחיה אותם
62
63
64
65
66
ראה שו"ע ,או"ח ,סימן רסג ,סעיף י ,ובנו"כ ובמקורות.
איני יודע 'זמנים' אלו מהם ,ואולי כוונתו לחול המועד> .הערת ¯"˘ ‡˘ :ÈÊÎלענ"ד אין כאן אלא ÏÙÎ
Ô¢Ïבלבד .השוה :אתה בחרתנו …מועדים לשמחה חגים ÌÈÓÊÂלששון .וכן :ותודיענו …ותנחילנו ÈÓÊ
ששון ומועדי קודש וחגי נדבה .וזוהי תוספת ÌÈÓÎÁעל חגים ומועדים ˘·<.‡¯˜Ó
פסיקתא רבתי ,הוספה א ,פיסקא ג ,מהדורת מ' איש-שלום ,וינא תרמ ,דף קצח ע"א .מדרש זה הובא )בכמה
שינויים קלים( אצל ר' יהודה ב"ר יקר )חי בספרד במאה האחרונה לאלף החמישי( ,פירוש התפלות
והברכות ,ב ,מהדורה שניה ,ירושלים תשלט ,עמ' פ .השווה גם לדברי ר' חיים ויטאל ,שער היחודים ,ענף ד,
פרק ה ,לעמברג תרטו ,דף ה ע"א" :אמנם השתטחות על קברי הצדיקים ,לא כל הימים שווין .כי ·˘·˙˙Â
,̉ȯ·˜· Ì˘ ˙„ÓÂÚ Ìȇ ı¯‡‰ Ô„Ú Ô‚Ï ˙ÂÏÂÚ ˙Â˘Ù‰ ÌÈ˘„ÂÁ È˘‡¯Â ÌÈ·ÂË ÌÈÓÈÂואינך יכול
להשיג לדבר עם אחד שאינו שם .ושאר כל הימים ,הם טובים; אמנם היותר טובים ומובחרים הם ערב ראש-
חודש ובט"ו לחודש".
יצויין שבמדרש תהלים )יא ו( ,מהדורת ש' באבער ,נאמר ,ש· ÌÂÈ ÏÎיוצאות הרוחות לרעות באותה שדה:
"'דומה' זה חצר מות ,ולמה נקרא שמו חצר מות? חצר של רוחות בני אדם מתים ,ומקום הוא כמין בנין,
וחצר מוקף גדר ,ולפני חצר נחל ,ולפני הנחל שדה ,˙ÂÁ¯‰ ˙‡ ‰Ó„ ‡ÈˆÂÓ ÌÂÈ ÌÂÈ Ïη ,ואוכלות את
השדה ,ושותות את הנחל ,וכל אדם השותה מים בין השמשות גוזל את מתיו".
עוד בענין זה ,ראה :י"ל זלוטניק' ,מאגדות השבת ומנהגיה' ,סיני ,כה )תשט( ,עמ' רפד-רפז.
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
קצב
הרב יעקב ישראל סטל
ומעמידם על רגליהם חיים וקיימים ,˙·˘‰ ÌÂÈ· ÌÈÁ χ¯˘È È˙Ó ÏΠ,ובאים המונים
המונים ומשוררים לפני הקב"ה ,ובאים ומשתחווים בבתי כנסיות ,לקיים מה שנאמר:
"יעלזו חסידים בכבוד ,ירננו על משכבותם" .וכל ימי שבתות וראשי חדשים ,עומדים
חיים מקבריהם ,ובאים ומקבלים פני שכינה ,ומשתחווים לפניו ,כמו שנאמר )יחזקאל מו
ג(" :והשתחוו עם הארץ לפני השער ההוא בשבתות ובחדשים" ,שנאמר )ישעיה סו כג(:
"והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו ,יבוא כל בשר להשתחוות לפני" וגו'.67
אין זו מעניינינו כאן להדרש לכך מדוע לא נזכר 'יום טוב' במדרש זה ,בשונה מפסיקתא רבתי
וספר גימטריאות דלעיל ,68אמנם אצביע על המשפט הבולט במדרשÌÈÁ χ¯˘È È˙Ó ÏÎÂ" :
· ."…˙·˘‰ ÌÂÈמובנו פשוט ,שגם ˘ ÌÈÚ˘¯‰ ˙ÂÓהנחות ביום השבת מן הגיהנום" ,69באים
המונים המונים ומשוררים לפני הקב"ה!"˙ÂÈÒÎ È˙·· ÌÈÂÂÁ˙˘Ó Ìȇ·Â ,
ממקורות אלה עולה דבר ברור ,שאין הנשמות מתפללות בבית הכנסת · ,˙ÂÏÈω ÏÎכפי
שניתן להבין מסתימת לשונו של 'ספר חסידים' ,אלא רק בלילי שבתות ,70ראשי חדשים וימים
טובים .71אלא שנחלקו אם מדובר רק על נשמות הצדיקים או גם על נשמות הרשעים.
ברם ,אליבא דאמת ,אין סיבה לסבור שמקורות אלה חולקים על שיטת ספר חסידים
שהובאה בראש המאמר .שם מתייחס ר' יהודה החסיד לתפילת הנשמות בשעה שבית הכנסת
עומד ¯ ,Ì„‡ È·Ó Ô˜Èואז הנשמות מתגלות לאותו אדם הנקלע לשם; זוהי תפילת הנשמות
ש· .‰ÏÈÏ ‰ÏÈÏ ÏÎלא כן הנדון בספר גימטריאות שמקורו במדרש 'סדר גן עדן' ,שעניינו
67
68
69
70
71
א' ילינק ,בית המדרש ,חדר ה ,ירושלים תשכז ,עמ' ;43י"ד אייזנשטיין )עורך( ,אוצר מדרשים ,א ,עמ' 89
טו"א .וראה גם זוהר חדש ,מדרש רות ,מהדורת מרגליות ,ירושלים תשיג ,דף צ סע"בÔÈÚ¯˙ ‰Ú·¯‡…" :
דאינון על גביה „ ,‡ÚȘ¯ ‡Â‰‰ולית מאן דידע בהו בר ·¯ ,È˙·˘Â ÈÁ¯È ˘Èדאתיין ‡ÌÚ ÔÙ˙˙˘Ó„ Ô˘Ù ÔÂÈ
‚ ,‡ÏÂΠȯ‡ÓÏ ÔÈÚ¯˙ ÔÂȇ ÈÓ˜ „‚ÒÓÏ گÎÓÏ ,ȯ·˜· ‡ÙÂכד"א' :והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת
בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני'' ,כל' לאסגאה אינון נפשאן דדיירי עם גופא ,ואיתקרון 'כל בשר'".
וכעי"ז בזוהר ,ח"ב ,ריב רע"א" :זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי ,ואינון נשמתין דבגנתא
דעדן לתתא È˙·˘Â ÈÁ¯È È˘È¯ Ïη ԇˢ ,וסלקין עד ההוא אתר דאקרי 'חומות ירושלים'ÔÈ„‚Ò ÔÓ˙ …
וחדאן מההוא נהירו" .היינו ,לשיטת הזוהר ,אין הנשמות משתחוות לפני הקב"ה ב·˙ÌÏÂÚ·˘ ˙ÂÈÒΉ È
,‰Ê‰אלא באחד ÚȘ¯‰ È¯Ú˘Óאו ב'ההוא אתר דאקרי חומות ירושלים' .וראה גם זוהר ,ח"א ,קלד ע"ב.
שהרי ר' יהודה החסיד כותב" :ובכל ערבי שבתות …ÌÈ·ÂË ÌÈÓÈ È·¯ÚÂעומדין הצדיקים בנשמתן חיים
מקבריהם ,וכורעין ומשתחוים להקב"ה בבתי כניסיות" ,ובמדרש 'סדר גן עדן' לא נאמר אלא" :וכל ימי
˘·˙ ,ÌÈ˘„Á È˘‡¯Â ˙Âעומדים חיים מקבריהם ."…ואולי ריה"ח לשיטתו ,שגם · ÌÈ·ÂË ÌÈÓÈשובת
הגיהנום ,ולא בשבת בלבד .ראה :ספר קושיות ,מהדורתי ,ירושלים תשסז ,אות סט ,עמ' נט ,הערה ,361
וש"נ.
ראה לעיל ,הערה .43
רק בנקודה זו קיים דמיון לשיטת בעל ההוספה שבמחזור ויטרי ,שנשמות ÌÈÚ˘¯‰מבקרות בבתי הכנסת
ב ˙Â˙·˘ ÈÏÈÏבלבד.
יום טוב הוא לשיטת ר' יהודה החסיד בלבד .ראה לעיל ,הערה .68
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
קצג
תפילת הנשמות ·ˆ ,72ÌÈÈÁ‰ ÌÚ ‡˙ÂÂכאשר הנשמות אינן נראות בעיני החיים ;73תפילה זו
מיוחדת לזמנים מצויינים :לילי שבתות ,ראשי חדשים וימים טובים.
כמה מפליא הדבר ,שתלמידו המובהק של ר' יהודה החסיד ,ר' אלעזר מוורמייזא הרוקח,
מביא את עיקר האמור במדרש 'סדר גן עדן' ,אבל בשינוי משמעותי:
אמרו חכמים :חצר גדולה יש למתים ,ולפני החצר נחל גדול היוצא מגן עדן ,ולפני הנחל
שדה ,ושם המתים רועים באותה שדה ושותים מאותו נחל .ובערבי שבתות הקב"ה
מחיה אותם ומעמידם על רגליהם ונחים בשבת" .̉ȯ·˜ ÏÚ Ìȯ¯Â˘Ó ,ירננו על
."Ì˙·΢Óובשבתות ובראשי חדשים מקבלים פני השכינה ומשתחווים.74…
איני יודע אם זהו נוסח המדרש שעמד לפניו ,או שהוא מדעתו שינה זאת כיון שלא הסכים
לדברים ,75דבר שאינו מתקבל על הדעת בהתחשב בכך שהיה תלמידו המובהק של ר' יהודה
החסיד .על על פנים ,ברי שזו ,˙ÂÂÎÓ ‰ËÓ˘‰מפני שגם בספר 'רוקח' העתיק מעט מן הענין,76
וגם שם נאמר שהמתים מרננים על ˜·¯ ̉Èולא ב·˙ .˙ÒΉ Èבין כך ובין כך ,ברור שלפי גירסה
זו אין למדרש זה שייכות לעניינינו ,כי לא נזכר בו שהנשמות מתפללות ב·.˙ÒΉ ˙È
‰
בדורות האחרונים השתרשה האמונה בלב העם שהנשמות ˙ÂÏÏÙ˙Óבבית הכנסת ·˙ÂÏÈÏ ÏÎ
השבוע ,כשיטת ספר חסידים ,בעוד שהשיטה העולה מן ההוספה במחזור ויטרי כמעט לא
72
73
74
75
76
כך משמע מרהיטת לשון המקורות ,˙ÒΉ ˙È·· 'Âί·' ÌȯÓ‡˘Î" :עומדין הצדיקים בנשמתן חיים
מקבריהם ,וכורעין ומשתחוים להקב"ה ב·˙ ."˙ÂÈÒÎ Èהיינו ,כשהחיים אומרים 'ברכו' בבית הכנסת
̉Èχ ÌÈٯˈÓהנשמות "וכורעין ומשתחוים להקב"ה" .והשווה גם להלן ,פרק יא.
אלמלא כן ,ודאי שהמקורות היו מתייחסים לכך ,שהרי בזמנים אלו נמצא המון רב בבית הכנסת.
חכמת הנפש ,בתוך :א' אייזנבך )מהדיר( ,ספרי הר"א מגרמייזא בעל ה'רוקח' ,ב ,ירושלים תשסו ,עמ' ל
טו"ב.
ככל הנראה ממנו שאב ר' אהרן ברכיה מודינא )נפטר במודינא שבאיטליה בשנת ˘ˆ ,(Ëשכתב:
"ואלמלא ניתן רשות לעין לראות היה רואה בלילה שיוצא השבת ובלילי ראש-חודש ומועדים כדיוקנאות ÏÚ
,˙¯·˜‰המודים ומשבחים להקב"ה" )מעבר יבק ,שפתי רננות ,פרק כד ,ווילנא תרכ ,דף קלט ע"א( .אולם
שינוי חשוב יש כאן .לדבריו ,נשמות המתים משבחות להקב"ה "בלילה ˘ ‡ˆÂÈהשבת ו· ÈÏÈÏראש חודש
ו ,"ÌÈ„ÚÂÓהיינו ,את תפילת והודאת המתים ב˘·˙ הוא מאחר ל .˙·˘ ȇˆÂÓומוסיף גם פרט חדש לגמרי,
שהמתים מתפללים גם בלילות ה !ÌÈ„ÚÂÓיתכן שהוא קשור לענין שהזכרתי ,אם הגיהנום שובת גם בימים
טובים .ראה על כך :ספר קושיות ,מהדורתי ,ירושלים תשסז ,אות סט ,עמ' נז-נט ,ובמיוחד ליד הערות ,358
,361ובהן .ויתכן גם שמפני שרא"ב מודינא לא ראה הדברים במקורם )חכמת הנפש נדפס לראשונה בשנת
תרלו( ,אלא מכלי שני ושלישי – נשתבשו הדברים כאשר הורקו מכלי אל כלי.
גישה זו היתה מקובלת בין חכמי אשכנז הראשונים .ראה :י"מ תא-שמע ,כנסת מחקרים ,א )אשכנז(,
ירושלים תשס"ד ,עמ' .21-42
ספר רוקח ,הלכות ראש חודש ,סי' רכט ,ירושלים תשכ ,עמ' קלא" :במדרש ,בכל ראשי חדשים נשמתן של
צדיקים עומדים ̉ȯ·˜ ÏÚומרננים על משכבותן ."…הזכיר רק את הנוגע לראשי חדשים ,משום שזה
הנושא שם.
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
קצד
הרב יעקב ישראל סטל
נודעה .יתכן שבעל השמועה גרם לכך ,שר' יהודה החסיד נתקבל כסמכות בענייני נשמות,
שדים ,רוחות וכדומה ,או שמא גרמו לכך הדפסתו הקדומה של ספר חסידים )בולוניא שנת
¯ˆ ,Áסמוך לאחר המצאת הדפוס( ותפוצתו יוצאת הדופן בהיקפה .77לכך ,כאשר 'מחזור ויטרי'
נדפס לראשונה לפני מעט יותר ממאה שנה ,78לא נחרטו דבריו בתודעת הציבור.79
במשך מאות השנים האחרונות אנו שומעים שוב ושוב ,כדבר פשוט שאין עליו עוררין ,על
ביקורי הנשמות בבית הכנסת בשעות הלילה ועל תפילתן .80דוגמה מצויינת יכול לשמש הספדו
של ר' חיים אלעזר וואקס בעל 'נפש חיה' )פולין תקפב – תרמט( שנשא על רעייתו בלומה:
דהנה ידוע שלנשמות הקדושות והטהורות ,אף לאחר שנפטרו מעולם הזה עדיין יש להם
אחיזה עם החיים ,ובימי ר' שמעון בן יוחאי היו נפזרות בין החיים ללמד דעת ולגלות
סודות התורה ,ו‚˙È·· ÌÈÏÏÙ˙Ó ÌÈ˙Ó Â‡ˆÓ˘ Ìȯ˜Ó ‰·¯‰ ¯˜ ÂÈÙÏ˘ ÌÈÓÈ· Ì
,ÌÈÈÁ‰ ÌÈÏÏÙ˙Ó˘ ̘ӷ ‰ÏÈÏ· ˙ÒΉויש להם אחיזה עם החיים ,ועליהם נאמר:
צדיקים במיתתם קרויים חיים ;81ונאמר )שמ"ב א כג(' :הנאהבים והנעימים בחייהם
ובמותם לא נפרדו' .ולא כמו שנהוג ,שאם נפטר אחד מבני החבורה אומר לו השמש
שייפרד מחבורה ,אך אדרבה 'ובמותם לא נפרדו'Ìȷ΢˘ ‰‡‰Â ‚ÂÚ˙ ÌÈ˙Ó‰Ï ˘È .
·Ìȯ„ ̇ ÔÎ ‡Ï ,82̉ÓÚ ‰ÊÈÁ‡ Ì‰Ï ‰È‰˙˘ Ȅη ,ÌȘȄˆ Ì˘ Ìȯ„˘ ̘Ó
77
78
79
80
81
82
לשם השוואה :עד שנת ˙¯‚ ,שנת הדפסתו הראשונה של 'מחזור ויטרי' ,נדפס 'ספר חסידים' ÌÈÚ·¯‡Î
,ÌÈÓÚÙמלבד הקיצורים והליקוטים השונים שנדפסו ממנו.
יצא לאור בידי ש' הורוויץ בהוצאת 'חברת מקיצי נרדמים' בשני כרכים ,ברלין תרנג-תרנז .הכרך הראשון ,בו
מצויה אותה 'תשובת רש"י' ,נדפס בשנת ˙¯‚.
על השפעת הדפוס על התרבות והידע האנושי ,ראה בספרו של זאב גריס ,הספר כסוכן תרבות ,ת"א תשסב.
על ביקורו של ¯ÙÂÒ‰ ‡¯ÊÚב· ˙ÒΉ ˙Èכדי לתקן את ספר התורה שכתב ונפסל בזדון ,ראה ר' אברהם
יהושע העשל מאפטא )פולין תקז – פודוליה תקפה( ,אוהב ישראל ,ליקוטים ,זיטומיר תרכג ,דף קיז ע"א-
ע"ב ,בשם ¯· ˘¯ =] !Ô‡‚ ‡¯Èב"מ לוין )עורך( ,גנזי קדם ,ב )תרפג( ,עמ' .[49אמנם ביקורו בבית הכנסת
היה רק משום ˘˘ ,‰¯Â˙‰ ¯ÙÒ „˜Ù‰ Ìולפיכך אין לו כל שייכות לביקורי הנשמות בבתי הכנסיות לצורך
˙ .‰ÏÈÙעל מעשה דומה ראה להלן ,פרק ו ,ליד הערה .106
גם המסורת החסידית הגורסת ש ÍÂÓÒלבתי הכנסת של צדיקי הדור מסתובבות הנשמות ‡˙ÂÚ˘· ÂÏÈÙ
ÌÂȉכדי לקבל את תיקונן )ולא כדי ,(!ÏÏÙ˙‰Ïאינה שייכת לנושא המדובר .ראה י"י קלפהולץ ,אדמו"רי
בעלז ,א ,תל-אביב תשלב ,עמ' שכט-של" :אחד מנכדי הרה"ק ר' ברוך ממז'בוז' ,אשר שמע מגדולת צדקתו
של כ"ק מרן מהר"ש ]מבעלז[ ,החליט לנסוע לבעלז ולבקר אצל מרן …בבואו לבעלז ,ראה את כ"ק מרן
כשהוא הולך לאיטו בדרכו לבית הכנסת ,ולעומת זאת ,בעת שובו מהתפילה הרגיש שמרן עושה את דרכו
במהירות רבה …בעת שנכנס אל הקודש פנימה לכ"ק מרן ,שאל …מהו הטעם שמרן הלך לתפילה באיטיות,
וממנה – במהירות? …השיב מרן :כי ·„¯˙‡ ÂÓÓ ˙¢˜·Ó‰ ˙·¯ ˙ÂÓ˘ ÂÈÙÏ ˙·ˆ ˙ÒΉ ˙È·Ï ÂÎ
˙ ,Ô˜Èומכיון שהוא אינו יכול לסרב ]מ[למלא את בקשתן ,לכן דבר זה מאיט את דרכו; ואילו בשובו מבית
הכנסת הריהו עושה את דרכו במהירות מאותה סיבה עצמה"> .הערת ¯"˘ ‡˘ :ÈÊÎאגב ,על המסופר לעיל
ראה ש"ע א"ח ,צ יב :מצוה Íω˘Î ı¯Ïלב"ה …אבל ‡ˆÂÈ˘Îמב"ה<!ıÂ¯Ï ¯ÂÒ‡ ,
עי' ברכות יח רע"ב.
השווה ספר חסידים ,מ"מ ,סי' תשט ]=ספר חסידים ,מ"ו ,סי' רסט ,עמ' " :[86קהל אחד רצו ללכת למקום
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
קצה
·.̉ÓÚ ‰ÊÈÁ‡ Ì‰Ï ˙ÂÈ‰Ï ÏÎÂÈ ‡Ï˘ Ï„‚ ¯Úˆ Ì‰Ï ˘È – ÌÈÚ˘¯ ‰Ê‰ ̘Ó
ושמעתי מפי הגאון הקדוש ,איש אלוקים ,רשכבה"ג ,דוד זוגתי ז"ל ,אח חותני ,אב"ד
קהילה קדושה סאנדז שליט"א ]ר' חיים האלברשטאם ,בעל 'דברי חיים'[ ,כי במקומות
בזאקסין ,במקום שהיו דרים שם יהודים ,והיו שם גאונים וקדושים וגורשו משם ,ודרים
במקום אינם יהודים ,כשהולך אדם בלילה על יד בתי קברות הישראליים ,שומע קול
יללה ונהי ,בכי תמרורים ,שהמתים בוכים ומתאוננים על שגורשו משם בני ישראל ,והם
המתים נשארו בין הגויים.83
בקרב תושבי אוסטרהא )וואהלין( היה מקובל "שבכל לילה אחר חצות מתכנסים ובאים המתים
לבית הכנסת ועורכים שם תפילה בצבור" .84גם בפי תושבי עיירותיה של ¯ ‡ËÈÏ-‰ÈÒÂלפני
כמאה שנה "היתה לשיחה · ,ÏÎ ÈÙשאף נשמות המתים ·‡ …˙ÒΉ ˙È·· ÏÏÙ˙‰Ï ÌÈתארו
בנפשם .85"˙ÂÈÒÎ È˙·· ÌÈÏÏÙ˙Ó ˙ÂÓ˘‰ Û‡˘ ,בני התשחורת בוילנה שנהגו להתאסף בבית
הכנסת ולערוך 'משמר' בלילי שישי ולילות אחרים ,הרגישו שהם מונעים מן המתים להתכנס
בבית הכנסת ,כפי שתיאר אחד ששהה שם לפני כמאה ועשרים שנה" :התפקיד הגדול והנכבד
שאנו הקטנים ממלאים בשבתנו בבית השם בלילות על משמרתנו‡Â·Ï ÌÈ˙Ó‰ „Ú· ÌÈÚÂÓ ,
.86"Ì‚‰ÓÎ ÌÈÎȯÎ˙·Â ˙Â˙ÈÏË· ÌÈÙÂËÚ ÏÏÙ˙‰ÏÂ
באחת הלילות נרדם ילד יתום כבן שש בבית הכנסת של האריז"ל שבצפת ,בשנת ˙¯‰Ï
לערך" ,ככה נשאר בבית הכנסת וישן על הספסל .הוא הקיץ באישון לילה ,ו¯‡˙ÒΉ ˙È·˘ ‰
…ÌÈÏÏÙ˙Ó ÔÈÏÈÙ˙ ˙ÈÏË· ÌÈ˘·ÂÏÓ ÌÈ˘‡Ó ‡ÏÓהוא נתפחד והתחיל לבכות.87"…
על העיירה קאָריוו שבפולין )נקראה גם קוֹריב( מספר אחד מתושביה לשעבר" :בית הכנסת
83
84
85
86
87
אחד ,בא מת לאחד בחלום ואמר ,Â˙‡ ·ÊÚ˙ χ :כי יש לנו הנאה כשתלכו לבית הקברות; ואם תעזבונו,
דעו ,כי תהרגו .ולא חששו ,ונהרגו כולם".
ר' חיים אלעזר וואקס ,שם ושארית לנפש חיה ,הספדים ,ירושלים תשכא ,עמ' קיז טו"א .בראש ההספד )קטז
טו"א( נאמר" :מספד …על מות זוגתי הרבנית ז"ל ,מרת בלימה בת …מו"ה משה נ"י ,אב"ד דק"ק זבאריב,
אחיו של …בעל 'דברי חיים' ז"ל מסאנז ,שנפטרה ביום ט"ו אדר ,הוא שושן פורים ,בשנת ˙¯ ÂÎלפ"ק".
ראה להלן ,פרק ו ,הערה .111
ראה להלן ,פרק ז ,ליד הערות .127 ,127
ד' לבני )וויסבורד( ,ירושלים דליטא ,א ,תל-אביב תרצ ,עמ' מו .כתיבת הספר נסתיימה בחנוכה ˙¯) ËÙעמ'
קפב( ונדפס בשנת ˙¯ˆ .בשערו נאמר שהוא מתאר את "ווילנא לפני ‡¯· ÌÈÚשנה" ,היינו בין השנים ˙¯-ËÓ
˙¯ .השווה גם לדבריו על אחת מעיירות ,‡ËÈÏלא הרחק מ˜" :‰·Âיש בעיירה גם בית מדרש וגם בית
כנסת ,אלא ב· ˙ÒΉ ˙Èאין תנור ואין נוהגים ללון שם) "˙ÂÚ¯ ˙ÂÁ¯ ÔȘÈÊÓ ÈÙÓ ˘˘Á ‰È‰ ÔÎÏ ,עמ'
קלא( .ולדבריו יובן מדוע ראש ה'חברא קדישא' של אותה עיירה ,ר' הירש'לע ,כשתקף אותו פחד עצום מן
המתים מחמת מעשה שהיה" :˘¯„Ó‰ ˙È·· ÏÏÙ˙‰Ï ¯·Ú ,גם ר' הירש'לע בעצמו שינה את טעמו ויהי
לפחדן ומוג לב כשפן ,הוא מסר את המפתחות של · ˙ÒΉ ˙Èלרב ,גם את הפנקס של ה'חברא קדישא' מסר
לגבאי השני"‰ÏÈÙ˙Ï ÌÂ˜Ó Ì˘ ÂÏ Ú·˜È ˘¯„Ó‰ ˙È·Ï ˙ÒΉ ˙È·Ó ('¯„ÈËÒ'‰) ÂÏ˘ „ÂÓÚ‰ ˙‡ ˜˙ÚÈ ,
)עמ' קמא(.
ראה להלן ,פרק ז ,ליד הערה ,125באריכות.
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
קצו
הרב יעקב ישראל סטל
הגדול והישן הבנוי עץ ,קודש הקודשים של קוריב ,ה'צעצוע הביתי' ,זורק פחד על דמיונם של
הילדים ‰ÏÈω ÚˆÓ‡· ÏÏÙ˙‰Ï Ìȇ·˘ ÌÈ˙Ó ÌÚ ¯Â˘˜ ‡Â‰ ,ומחפשים שם את תיקונם.88"…
מספר ספרות-יפה תיעד 'מעשה' שאירע בשנת ˙¯ Óלערך בעיר בוטשאטש שבגליציה ,על
יתום קטן שנשאר לבדו בבית כנסת בליל שבת ,ו"˙.89"ÏÏÙ˙‰Ï „ÓÚ ÌÈ˙Ó‰ ÏÎ ÂÒÎ
והאגדות רווחו גם בשאר עיירות גליציה ,כגון קאלוש )גליציה המזרחית( 90וסטרי.91
גם גדולי החסידות בגליציה סמכו ידיהם על קבלה זו ,כדברי הרב חיים שלמה פרידמן,
מזקני חסידי בעלז )שעוד הכיר את מהרי"ד רוקח(" :היה קבלה מהאדמורי"ם זצלל"ה,
˘ ÏÏÙ˙‰Ï ˙ÒΉ ˙È·Ï ‰ÏÈÏ· Ìȇ· ÌÈ˙Ó‰ולקרוא בתורה ,וכבר נשמעו כמה מעשיות
כאלו".92
כה מושרשת היתה מסורת זו בקרב יהודי ‚ ,‰ÈˆÈÏעד שאמרו על ר' צבי אלימלך מדינוב,
בעל 'בני יששכר' )גליציה תקמג – תרא( ,שקרא על המפקפק בה שהוא בבחינת ‡:ү˜ÈÙ
הבני יששכר היה אומר ,שכל דבר שמורגל בפי ישראל ומקובל אצלם – מחוייבים
להאמין בו ,וכל המסרב להאמין .ү˜ÈÙ‡ ˙ÈÁ·· ‡Â‰ ȯ‰ועל דרך משל הזכיר מה
˘ .˙ÒΉ ˙È·· ˙ÂÓ˘ ˙‡ˆÓ ‰ÏÈÏ·˘ ,χ¯˘È Ï˘ ̉ÈÙ· Ï‚¯ÂÓאף שאין מקור לזה
בשום מקום ,עם כל זאת ,מי שאינו מאמין בזה .93ү˜ÈÙ‡ ‡Â‰ ȯ‰
88
89
90
91
92
93
ראה להלן ,פרק ט ,הערה .170
ראה להלן ,פרק ח ,ליד הערות .136-133
כך מספר הרב מיכאל הכהן ברוֶר )גליציה תרכג – א"י תשט( על עיירת מולדתו קאלוש" :אחרי התפילות
היה השמש סוגר את השער הגדול ,וÌÈ‰Â˘Â ‰ÏÈÏ Ïη ÂÈχ Ìȇ·‰ ÌÈ˙Ó‰ ˙¢¯Ï ¯·ÂÚ ËÚÓ-˘„˜Ó‰
·˙) "…¯˜Â·‰ ¯Â‡ „Ú ‰ÏÈÙמ' וא"י ברוֶר ,זכרונות אב ובנו ,ירושלים תשכו ,עמ' .(60
א"י ברוֶר )גליציה תרמד – א"י תשלו( מספר על עיירת ילדותו זו" :בדמיון הילדים תפסו 'אותן הבריות'
]=שדים ורוחות[ מקום בראש ,ויום-יום או יותר נכון לילה-לילה הביא חדשות מעולם תחתון זה …בית
המרחץ ובתי ריחים היו המקומות החביבים עליהם ביותרÏÚ ,̉ÈÎȯÎ˙· ˙ÂÏÈÏ· Ì‰Ï ÂÏÈÈË ÌÈ˙Ó‰ Ì‚ .
) "‰ÏÈÙ˙· ÌÈ„ÓÂÚ ˙ÒΉ ˙È·· ̇¯ ·Â¯ ÈÙמ' וא"י ברוֶר ,זכרונות אב ובנו ,ירושלים תשכו ,עמ' .(233
י"צ פרידמן )עורך( ,בצילא דמהימנותא ,ברוקלין חש"ד ]תשס?[ ,עמ' קעה .מעשיה אחת שהובאה אצלו,
הועתקה להלן ,פרק ח ,ליד הערות .149-145
השווה גם לסיפורו של מאיר אלעזרי-וולקאני )ליטא תרמב – א"י תשי( ,יליד איישישוק )פלך וילנה(:
"הגיעו ימי הסליחות .אַל שינה ואַל תנומה .עם אבא אקוםִ ,אתו אלך באשמורה השלישית לבית המדרש…
כשפקחתי שוב את עיני ,לא היה עוד אבא במטתו .הלך לו אבא ,ואמא ִאתו ,ואותי לא העיר ,ולי לא קרא…
מהרתי להתלבש וקמתי ללכת .אחותי הגדול אשר שכבה על הספה קראה אחרי :פתי! ‰ÏÈω ˙΢Á· Íχ‰
?È„·Ïאביטה בעד החלון ואראה .ıÂÁ· ‰˙Ú ÌÈÎÏ‰Ó ˙ÂÁ¯ ÌÈ˙Ó :היא הפשילה את הוילון ,ושנינו
הסתכלנו לתוך האפלה שבחוץ .דבר לא נראה …על כל הרחובות פרושה האפלה ,מתפשטת עד בית המדרש.
·) "Â‡Â·È ‡Ï ‰ÓÈÙ ˘¯„Ó‰ ˙È·Ï ˜¯ .Ìȇ¯ Ìȇ Ìȇ¯ ,˙ÂÁ¯ ÌÈ˙Ó ÌÈ„˘ ÂÎÏ‰È ‰מ' אלעזרי-
וולקאני ,בחדר ,תל-אביב תרצד ,עמ' .37למקור זה הפנני ידידי ר' אליעזר יהודה בראדט(.
המתים והרוחות המוזכרים כאן לא נכנסו לבית המדרש פנימה ,בגלל שנאספו בו אנשים לאמירת
'סליחות' .רק כשמקום התפילה ריקן מבני אדם מתכנסים המתים לתפילתם.
כך הביא הרב צ' הגר ,מילי דבי כנישתא ,לונדון תשסה ,עמ' רנה טו"ב ]אך ראה להלן ,פרק ח ,הערה .[130
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
קצז
כאשר הסופר החסידי ר' אברהם אליהו כי-טוב )מוקוטובסקי( ,94גולל את דברי ימי נערותו של
ר' יעקב יצחק מפשיסחה ,המוכר בשם 'היהודי הקדוש' )פולין תקכו – תקעד( ,שזר בין בתרי
הסיפור את הווי החיים שהכיר בימי נעוריו הוא בפולין .וכך תיאר את התבודדותו של הנער
באחד מבתי הכנסת בפשדבוז' שבפולין:
וכך היו רוב בתי הכנסיות והמדרשות מלאים תמיד אדם ,נערים וזקנים שבאו ללמוד
שיעוריהם ,כל אחד בעתו ובשעתו .רק בתי הכנסיות ה'קרים' ,כלומר ,שמפני קדושתם
לא בנו בתוכם תנור להסקה ,95הללו היו בימות החורף מיוחדים רק לתפילה ,ורק בימות
הקיץ נעשו גם למקום תורה .בית הכנסת של החייטים בפשדבוז' ,גם הוא מיוחד היה
באותה תקופה לתפילה בלבד ,והבאים לתוכו להתפלל ,רק עם אור הבוקר באוÏÎ .
;Ì„‡Ó ˜È¯ ‰È‰ ‰ÏÈωנר תמיד היה דולק; הספרים הקדושים גנוזים היו בהיכל;
˙ÂÏÈ‚¯ Âȉ˘ ͯ„Î ÔÂÈÏÚ‰ ÌÏÂÚÓ Ì˘Ï ˙‡·˘ ,ÂÏÏÁ· ˙ÂÙÁ¯Ó Âȉ ˙¢„˜ ˙ÂÓ˘Â
.˙ÂÓ„‡ ÈÏÚ ÌÈÈÁ‰ ÔÈ· Ô„ÂÚ· ¯È„˙ ‰Ê ̘ÓÏ ‡Â·Ïאת המקום הזה בחר לו יעקב
יצחק לבוא בו ,להתייחד עם קונו ולהתחסד בינו לבין קונו בלבד ואין איש עמו.96…
אכן לא פירש הסופר שאותן נשמות קדושות ÂÏÏÙ˙‰בשעה שהיו מרחפות בחלל בבית הכנסת,
אך נראה שזו כוונתו .גם יתכן שבתקופתו ובמקומו כבר לא רווחו השמועות שהנשמות
˙ÂÏÏÙ˙Óבבית הכנסת ,כי אם ˙¯˜·Óשם.97
94
95
96
97
שמועה זו הובאה כבר ע"י ר' אהרן ראטה מברגסס )הונגריה תרנד – ירושלים תשז( ,בעל 'שומר אמונים':
"וסיפרו לי שאמר ]בעל 'בני יששכר'[ פעם אחד על ענין שהיה המדובר בין אנשי שלומו ,כי כל מי שמסתפק
על קבלת ישראל ,ולמשל ,שאומרים העולם שמתים שכיחים בבתי כנסיות ,ואמר :הגם שלא נכתב זאת בשום
מקום ,אבל כיון שמקובל זאת בין המון ישראל ,מי שאינו מאמין בזה – נקרא אפיקורוס .וככה ביתר הענינים
כעין זה ,והביא ראיות רבות מדברי רז"ל) "…שומר אמונים ,א ,מבוא השער ,פרק ט ,ירושלים תשיט ,כח
ע"א(.
אגב ,ר' שלמה האלברשטאם מבאבוב )גליציה תרסח – ארה"ב תשס( העיר על כך̉ ÔÈÚ‰ ¯Â˜Ó˘ ,
„·¯) ÏÈÚÏ Â¯ÎÊ˘ 'ȯËÈ ¯ÂÊÁÓ' Èפרק ג( ,ומסיים" :ובזה אנו רואים ,שהגם שה'בני יששכר' לא ראה את
ה'מחזור ויטרי' ,כי עדיין לא בא לדפוס בימיו ,אף על פי כן הרגיש שדבר המקובל אצלינו הוא אמת גמור"
)כך הביא בשמו הרב צ' הגר ,שם( .אך אחר בקשת המחילה ,המעיין יראה שאין הנאמר במחזור ויטרי משמש
כמקור לענין שהנשמות ˙ÂÏÏÙ˙Óבבית הכנסת בשעות הלילה )דבר שאליו התכוון בעל 'בני יששכר' למרות
שדבריו אינם מפורשים דיים( ,כי במחזור ויטרי נאמר שהנשמות נמלטות לבית הכנסת כדי ËÏ˜Ó ‡ÂˆÓÏ
)ראה לעיל פרק ג( ,ואם חפץ למצוא מקור העניין ,היה לו לציין ÌÈ„ÈÒÁ ¯ÙÒÏש„ 245 ÒÙשנה קודם ˙„ÈÏ
מחבר 'בני יששכר'!
נולד בעיירה אופלה שליד לובלין בשנת ˙¯ ,·Úעלה לא"י בשנת ˙¯ˆ ,Âונפטר בירושלים בשנת ˙˘.ÂÏ
ראה לעיל ,הערה ;86להלן ,הערה .168
א"א כי-טוב ,כחודו של מחט – שבעה סיפורים ,סיפור ראשון ,ירושלים תשטו ,עמ' כב.
השווה גם את המסופר על ר' אברהם יהושע העשיל מאפטא )פולין תקז – פודוליה תקפה(" :לאחר שבעל
ה'אוהב ישראל' עבר מאפטא למזיבוז ,התעורר פעם בבית הכנסת רעש גדול בזמן התפילה .רווחה השמועה,
˘¯) "…Ì‰È˘‡¯Ó ÌÈÚ·ÂΉ ˙¯Ò‰ È„È-ÏÚ ÌÈÏÏÙ˙ÓÏ ÌÈÚȯÙÓ ‰ÏÈÙ˙‰ ÔÓÊ· ˙ÒΉ ˙È·Ï Ìȇ· ˙ÂÁÂי"י
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
קצח
הרב יעקב ישראל סטל
עד עתה שמענו על המתים שנפטרו מן העולם כדרך כל האדם ונטמנו ב·,˙¯·˜‰ ˙È
שמתכנסים לבית הכנסת לתפילה .בעיירה פוגרבישטשה )מחוז ברדיטשוב ,אוקראינה( רווחה
השמועה על אלו שנהרגו על קידוש השם ב ˙ÒΉ ˙È· ¯ˆÁונקברו ˘ ,Ìשהם נוהגים להתאסף
בבית הכנסת 98ÍÂÓÒ‰לצורך תפילה:
Ôȇ ,ͯ ·˘Ú ÈÒÂÎÓ ÌÈ„Á‡ ¯ÙÚ È·‚ ‰· ˘È˘ ‰Ï„‚ ¯ˆÁ ˘È ˙ÒΉ ˙È· ȯÂÁ‡Ó
…Ì˘Ï ÒÎ Ô‰Îעל דבר החצר יש אגדות רבות ,אבל אני אמסור את הנפוצות ביותר…
בימים ההם ,והצורר חמיל ימח-שמו 99החל לעשות את מעשיו הנוראים ביהודים יושבי
חבל רוסיא-הקטנה …באותו היום היתה חתונה בעיר ,ואת החופה ערכו ברוב פאר והדר,
בתופים ובמחולות ,בכלי ניגון ושמחה …אבל חמת אלוקים נתכה על ק"ק פוהרבישצה
והשמחה שבתה ונהפכה לאבל מר .בעצם החדוה ,בה בעת שהחתן נתן את טבעת
הקידושין על אצבע כלתו והתחיל לומר "הרי את מקודשת "…נכנסו הפורעים הרשעים
ימח-שמם לעיר בקול המון חוגג ,ובראותם את הקהל הרב ואת השמחה הגדולה ‡ˆÏ
· ,˙ÒΉ ˙Èששם היתה החופה ,חרה להם עד מוות והתנפלו על היהודים והרגו בהם
בחמת רצח .שני הקרבנות הראשונים היו החתן והכלה ,הזוג הנחמד והאהוב .אחד
הרוצחים הסיר את ראשיהם מעליהם בתנופת גרזן אחת ,ולאחריהם באו שאר המחותנים
ואנשים אחרים מתוך הקהל.
כל אלה שנהרגו ,לא בבתיהם ולא ברחובות העיר אלא סמוך לבית הכנסת ,בעת
החופה,˙ÒΉ ˙È·Ï ÍÂÓÒ ‡Ï‡ ÌȂ¯‰‰ ¯‡˘Î ˙¯·˜‰ ˙È·· ‡Ï ÍÎ ¯Á‡ ¯·˜ ,
וסביב קבריהם בנו חצר עץ ]=גדר עץ[ לזכר עולם …עד היום נזהרים עוד יהודי
פוהרבישצה מלעבור אצל בית הכנסת בלילה ;‰ÏÈÏ Ïη Ì˘ ÌÈÏÏÙ˙Ó‰ ÌÈ˙Ó‰ ÈÙÓ
Ïη ÌÈÓ˜ ˙ÒΉ ˙È· ¯ˆÁ· Ìȯ·˜‰ ÌȂ¯‰‰˘ ,ÌÚ‰ ÔÂÓ‰ „ÂÚ ÔÈÓ‡Ó ÌÂȉ „Ú
…Ì˙Â˙Á ‚Á ˙‡ ÌÈ‚‚ÂÁ ‰¯Â˙· Ìȇ¯Â˜ ,¯Â·ˆ· ÌÈÏÏÙ˙Ó ,‰ÏÈÏ ‰ÏÈÏוהרבה הרבה
שמענו ,דברנו ,חשבנו והגינו ,אנחנו חניכי ה'חדר' ,על דבר בית הכנסת הישן ,הגדול
98
99
קלפהולץ ,אדמו"רי בעלז ,ג ,בני-ברק תשלט ,עמ' נד( .גם במעשה זה לא באו ה'רוחות' )בהנחה שהן רוחות
ה ÌÈ˙Óולא ˘„ ÌÈוכדומה( לבית הכנסת על מנת ,ÏÏÙ˙‰Ïאלא ÚȯىÏאת תפילת החיים!
יתכן שסיפורו של ר' יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש )ספר הזכרונות ,א ,פרק כג ,תרגום :ט' בלוי,
ברוקלין תשנז ,עמ' ,(100שייך אף הוא לנושא שלפנינו .הוא מספר על אדם בשם ר' ברוך שנדד בין
הקהילות השנות ב¯ ‰·Ï‰-‰ÈÒÂוהגיע לעיירה ששמה ינוביטש" :בראשונה ,מיד עם בואו לינוביטש ,קבע
ברוך את מקום מושבו בבית-מדרש קטן ˘ ,ÂÈχ ÍÂÓÒ ˙¯·˜‰ ˙È·Ï Í¯„· „ÓÚומסיבה זו עברו כל
הלוויות של העיר ליד בית המדרש ,ואנשים שבאו מלוויה היו נכנסים לבית המדרש כדי להתפלל תפילת
מנחה .בחדר ליד בית הכנסת הוחזקו מכשיריהם של הקברנים ,וכן ארון המתים ודף הטהרה .משום כך
Ì˘Ï ÒÎÈ˘ „‡Ó ¯È„ ‰È‰ ÌÂÈ· ÂÏÈه .·¯Ú‰ ˙ÂÚ˘· ‰Ê ˘¯„Ó ˙È·· ˙„ÈÁÈ· ‡ˆÓ‰Ï ÌÈ˘‡ ¢˘Á
‡„ ."…˙„ÈÁÈ· Ìיתכן שפחדם של התושבים נבע לא רק מכלי עבודתם של הקברנים ,אלא שחששו
שמחמת ˜¯·˙ ÔÈÓÏÚ‰ ˙È·Ï Âיעדיפו המתים להתפלל דוקא שם…
הכוונה לבוגדן חמילנצקי ,מנהיג הקוזאקים שהחריבו את קהילות ישראל בגזירות תח-תט.
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
קצט
והנפלא שבעירנו פוהרבישצה.100
מקורות נוספים המוסרים על תפילת הנשמות בבית הכנסת ,יובאו בפרקים הבאים ,כל אחד
במקומו .אבל מחמת החידוש שבדברים ,ארשה לעצמי להוסיף כאן את חזיונו של ר' יצחק
יהודה יחיאל ספרין מקאמרנא )גליציה תקסו – תרלד( בשנת ˙¯:‰
ערב שבת קודש שמיני ,כו אדר-שני ,ראיתי את מורי-דודי הקדוש רבינו צבי ]הירש
אייכנשטיין מזידיטשוב )גליציה תקכג – תקצא( ,בעל 'עטרת צבי'[˙È·· ·˘Â Íω ,
.ÏÏÙ˙Ó ¢¯„Óואמר לי ,ש ,ÏÏÙ˙‰Ï ¢¯„Ó ˙È·Ï ÍÏÈÏ „ÈÓ˙ ˙¢¯ ÂÏ ˘Èכמו שהיה
בחיים .ותמהתי איך ˙¢¯ ÂÏ ˘È˘ ˘Â„˜Â Ï„‚ ˜È„ˆ ‰È‰כזה להיות כמו בחיים…
ומזה ,כל מי שיושב על מקומו – אינו עולה לו יפה …דלא ניחא ליה לצדיק ,שישב אחר
במקומו.101
חידוש גדול עולה מחזיון זה .רק ˆ„ ÌÈ‚ÏÙÂÓ ÌȘÈזוכים שלאחר פטירתם מבקרת נשמתם בבית
הכנסת ומתפללת שם .102ולא כפי שמשמע מכל המקורות האחרים דלעיל ודלהלן.
Â
ניתנה ראש ונשובה למסופר בספר חסידים" :אחד נרדם בלילה בבית הכנסת וסגרו השמש.
בחצי הלילה נעור ,וראה ."…˙Â˙ÈÏË· ÌÈÙËÂÚÓ ˙ÂÓ˘‰לפי הנאמר עד עתה סביר להניח
שהנשמות התעטפו בטליתות מחמת שעסקו ·˙ ,‰ÏÈÙאבל בדורות מאוחרים התפתחה האמונה
בפי העם שהמתים הנאספים בלילות בבית הכנסת גם עורכים קריאה בתורה; הם מוציאים ספר
תורה מן ההיכל ומעלים לתורה את חבריהם המתים הנוכחים בבית הכנסת.
ראשית יש לציין שבמקורות קדומים כבר נמסר שהנשמות עוסקות בתורה ,הן במתיבתא
דרקיעא והן בבית הקברות ,103ואף נתפרש שנשמות הצדיקים קוראות בספר תורה ˜¯‰‡È
100
101
102
103
ח"מ ליברמן-וויינר' ,האגדות על-דבר בית הכנסת הישן בעיר פוהרבישצה )פלך קיוב(' ,רשומות ,ד )תרפו(,
עמ' .392-394הכותב נולד בעיירה פוגרבישטשה בשנת ˙¯ ,·Òעלה לא"י בשנת ˙˘ ‡Èונפטר בתל-אביב
בשנת ˙˘ .·Èראה :ג' קרסל ,לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים ,א ,מרחביה תשכה ,עמ' .663
נ' בן-מנחם )מהדיר( ,מגילת סתרים ,ירושלים תשד ,עמ' יח-יט.
כך גם ניתן להבין מהמסופר על אחד מתלמידי מהר"ל מפראג .שבעת שנמלט מעיר של מכשפים "פתאום
ירדה עליו הלילה ונכנס לחורבה ללון שם ,וראה ש̉ȯ·˜Ó ÌÈ˘‡‰ ÌȇˆÂÈ Ìȯ·˜ ‡ÏÓ ‰È‰ ‰Ùˆ¯‰
,·È¯ÚÓ ÌÈÏÏÙ˙Ó ÌÈ„È ÌÏÂÎÏ ÏËÂ Ì‰Ó „Á‡Âולא הספיק לשאול אותם מה הפלא הזאת עד אשר כבר
חזרו לקבריהם .למחרת בבוקר שוב ראה האנשים יוצאים מקבריהם כנאמר למעלה ,והתחזק לשאול אותם:
מה הדבר כאן? ואמרו לו ,ש ,˙ÒΉ ˙È· ÌÚÙ ‰È‰ ‰Ùובימים נוראים עשו כאן כולם תשובה באמת ,ונשבעו
שלא יֵצאו מפה עד שיבוא משיח .ובהיות שלא היה עדיין הזמן ,נפטרו כולם ונטמנו במקום ,וזכו ˘ÌÈ˙Â
) "‰Ê‰ ÌÏÂÚ· ÂÓÎ ÌÂÈ· ÌÈÓÚÙ ˘Ï˘ ÏÏÙ˙‰Ï ̉Ïהרב יאיר שוורצמן ,יהי אור ,ירושלים תשנח ,סי'
תתקב ,עמ' תנז(.
על מתיבתא דרקיעא ראה בסוף המאמר ,הערות משלימות ,הערה ג .על בית הקברות ראה ספר חסידים,
מ"מ ,סי' תנה-תנו" :נשמות יש להם ספרים ערוכים על השלחן .כמו שרגילים בחייהם ללמוד ,כן במותם
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
ר
הרב יעקב ישראל סטל
‰˙ÎωÎבבית דין הגדול של מעלה .104לא מצאתי מקור קדום לכך שהנשמות מתאספות ··˙È
‰Ê‰ ÌÏÂÚ·˘ ˙ÒΉוקוראות בתורה כהלכתה ,אך בדורות האחרונים מתרבים המקורות בעניין
זה .על ר' פנחס מקוריץ )ליטא תפו – אוקראינה תקנא( ,מספר אחד מרושמי תורתו:
בשם הרב ז"ל .שהאמין לאותו אדם שהיה מספר מעשה נורא ,איך שנשאוהו מתים על
בית החיים כמה פרסאות ,ודנוהו ,והחזירוהו ,ונשאר ָשׁם הקב שלו ,שהיה קטוע ברגליו,
ושמו ר' ירוחם .וחקר הרב על הדבר איך אפשר שנשמות שהם רוחנים ישאו גוף גשמי.
ואחר כך אמר :אולי היה זה בראש חודש ,דבראש חודש נגשמים הנשמות קצת .וחקר
על זה ,ונודע שהיה באמת כן בראש חודש…
גם אמר הוא ]ר' פנחס מקוריץ[ ז"ל˙È·Ï ÌÈÎω ÌÈ˙Ó‰˘ ,ÌÏÂÚ‰ ÌȯÓ‡˘ ‰Ó :
.‡Â‰ ˙Ó‡ ,105'ÂΠϘ ÂÚÓ˘˘Â ,‰¯Â˙· Ôȯ˜ ˙ÒΉוסיפר מעשה מר' אפרים
]מבראד[ זללה"ה ,שלא כתב כל ימיו אלא שני ספרי תורה ,והיה איזה טעות בספר תורה
אחד ,ובא אחר פטירתו לבית הכנסת ,והוציא הספר תורה ,והלך וטבל ,ובא ותיקן
הטעות.106…
ובהמשך כותב אחד מתלמידי ר' פנחס מקוריץ מה שאירע לרבו עצמו בחלום הלילה:
בשם הרב ז"ל …כשאני צריך להוליד בן ,חולם לי מקודם על ספר תורה .וקודם לידת בני
מו"ה אליהו נ"י חלם לי ,שפשפשתי כל ספר תורה ,ÌÏÂÚ Â˙Â‡Ó Ì„‡ ‡·Â ,והתחלתי
למשמש בו אם יש בו ממש בעולם הזה :˙Ó‰ Ì„‡‰ ¯Ó‡Â .107אני לא באתי לכך˜¯ ,
‡ .ԇη ‰¯Â˙ ¯ÙÒÏ ˙ÂÏÚÏ ‰ˆÂ¯ Èוהבנתי שרצה שאקרא את בני על שמו ,אך מפני
שגמרתי בדעתי מקודם לקרוא את שמו 'אליהו' ,לא רציתי לקוראו על שמו של הנ"ל.108
הגם שכל זה לא אירע אלא ב ÌÂÏÁהלילה ,כבר אמרו חכמים" :אין מראין לו לאדם אלא
מהרהורי לבו" ,109וברי שהחלום משקף את המקובל באותה תקופה ,וכפי שהיה מן המוסכמות
ב‚ ‰ÈˆÈÏלאחר כמאה שנה" :שהמתים באים בלילה לבית הכנסת להתפלל ‡Â¯˜ÏÂ
·˙.110"…‰¯Â
104
105
106
107
108
109
110
לומדים .מעשה ,שעברו גוים דרך · ˙¯·˜‰ ˙Èבליל שבת."…· ‡¯Â˜Â ,ÂÁÏ˘ ÏÚ Â¯ÙÒ „Á‡ È„Â‰È Â‡¯Â ,
ראה בסוף המאמר ,הערות משלימות ,הערה ד.
כך במקור .הכותב לא פירש "מה שאומרים העולם" מחמת פירסומם הגדול ,אבל כיום לא ידועה כוונתו.
א"א פרנקל וי"ש פרנקל )מהדירים( ,אמרי פנחס השלם ,א ,שער תורת האדם ,אות טו ,בני-ברק תשסז ,עמ'
תכא טו"ב .על מעשה דומה ,בו תיקן ¯ÙÂÒ‰ ‡¯ÊÚאת ספר התורה שכתב ,ראה לעיל ,פרק ה ,הערה .80
כאן הוסיף התלמיד בסוגריים" :כי הוא ז"ל חקר הרבה בזה איך יכול אדם רוחני להגלות ולבוא בזה
העולם".
י"ש פרנקל )מהדיר( ,אמרי פנחס השלם ,שער ט )'מעשיות וסיפורים'( ,אות קו ,עמ' רמח טו"ב.
ברכות נה סע"ב .אדם אינו חולם על "דבר שלא הורגל לראות ולא הרהר בו מעולם" )רש"י שם ,ד"ה דקלא(.
ראה לעיל ,ליד הערה .92
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
רא
יתירה מזו ,פעמים שהמתים זיכו את ÌÈÈÁ‰שנקלעו באותה שעה לבית הכנסת או לסביבתו,
וקראו להם לעלות ולקרוא בתורה במניינם הלילי .כך סיפרו תושבי אוסטרהא )וואהלין( על
המתרחש בבית הכנסת הגדול שבעירם:
סיפורים רבים נפוצו בין דיירי סביבת בית הכנסת הגדול באוסטרהא ,ש·¯Á‡ ‰ÏÈÏ ÏÎ
˙ˆÁמתכנסים ובאים המתים לבית הכנסת ועורכים שם תפילה בצבור ו˜¯.‰¯Â˙· ‰‡È
לא רק שנמצאו עדי שמיעה ששמעו קולות התפילה שבקעו מתוך בית הכנסת ,אלא ‚Ì
˙ÂÏÚÏ ÒÎ‰Ï ÌÓ˘· ‡¯˜ ˙ÒΉ ˙È· „ÈÏ ‰ÏÈÏ· ̯·Ú·˘ ‰Èȇ¯ È„Ú Â‡ˆÓ
.111‰¯Â˙Ï
ברוח דברים אלו תיעד סופר יליד בוטשאטש שב‚ ,‰ÈˆÈÏמעשה שאירע בעירו לפני כמאה שנה,
אודות ילד יתום בשם יעקב ,שנשאר לבדו בבית הכנסת בליל שבת" :נתכנסו כל המתים ועמדו
להתפלל…‰¯Â˙Ï ÂÏÚ Ì‰ÈÈÁ· ·˜ÚÈ Ì¯ÈΉ˘ Ì„‡ È· ‰ÓΠ,ÏÎȉ‰ ÔÓ ÌȯÙÒ Â‡ÈˆÂ‰Â ,
˜¯‡ ,'¯ÈËÙÓ „ÂÓÚÈ' ÂÈ·‡ Ì˘·Â ÂÓ˘· Â˙‡ Û‡ Âפשט אביו ]המת[ את טליתו ונתנה ליעקב,
112
נטל יעקב את טליתו של אביו ונתעטף ועלה על הבימה וגלל את הספר ,ולקח שלש ציציות
ונגע בהן באותיות ונשקן ובירך".113…
סיפור זה אינו מוסמך ,באשר מגמתו ספרות-יפה ,אבל במקור אמין יותר מתואר מאורע
שהתרחש ב‚ ‰ÈˆÈÏלפני למעלה מ ÌÈÈ˙‡Óשנה .כך מסר ר' צבי הירש הורוויץ )גליציה תקע –
תרלג( במכתבו לר' אהרן וואלדן )פולין תקצח – תרעב( בעל 'שם הגדולים החדש':
114
עוד סיפר לי הגאון מורינו ר' שלמה קלוגר ,שפעם אחד שמע דודי הגאון הרב סענדר
בלילה ˘˜ ,‰¯Â˙ ¯ÙÒÏ ˙ÂÏÚÏ Â˙‡ Ìȇ¯Âונתעטף בטליתו ˙ÒΉ ˙È·Ï ÍωÂבלי שום
פחד ‰¯Â˙‰ ˙ί· ͯȷ ,לפניה ולאחריה וקרא.115
ואולם ר' יוסף לעוונשטיין )פולין תקצז – תרפד( ,רבה של סעראצק ואחד מראשוני חוקרי
היוחסין של יהודי אירופה ,מוסר מעשה זה על אחד ש ÌÈ„˜‰את ר' סענדר מרגליות בכמה
דורות ,הוא ניהו תלמיד מהרש"ל ,ר' ˙Ó ‰˘Óמפרמישלא )נפ' בשנת שסו( בעל 'מטה משה':
,˙Ó ‰˘Ó '¯…האבד"ק לובמלא ,פרעמיסלא ,אפטא ,בעל ספר 'מטה משה' …וטעם
111
112
113
114
115
כך הובא אצל א"א פרנקל וי"ש פרנקל )מהדירים( ,אמרי פנחס השלם ,שם )לעיל הע' (106בהערה ,בשם
ספר 'מזכרת לגדולי אוסטרהא' ,אך לא מצאתי עניין זה באותו ספר.
לא מצאתי מקור למנהג זה ,לקחת ˘ ˙ÂȈȈ ˘Ïדוקא כדי לנשק בהן אותיות ספר התורה.
להלן ,פרק ח ,ליד הערות ,136-133הובא המעשה בשלמותו.
הכוונה לדודו זקנו ר' אלכסנדר סענדר מרגליות) ,גליציה תצ – תקסה( ,בעל 'תורת רא"ם' )לעמברג תרנח(
ו'תשובות הרא"ם' )וורשה תריט( ,דודו ורבו של ר' אפרים זלמן מרגליות מבראדי.
שם הגדולים החדש ,א ,מערכת גדולים ,מערכת ס ,אות ג ,ניו-יורק תשח ]ד"צ :ווארשא תרכה[ ,דף סב ע"ג
)למקור זה הפנני ידידי ר' אפרים בנימין שפירא( .הובא אצל מ' וונדר ,אלף מרגליות ,ירושלים תשנג ,עמ'
.275
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
רב
הרב יעקב ישראל סטל
כינויו שמעתי מהרה"ג המנוח מו"ה ·‡Ê ÌÈÈÁהאבד"ק ליבמלא )ובלשונם :ליבאווני(,
כי המסורה העתיקה תגיד ,כי פעם אחת שמע ה"ר משה הנ"ל · ‰ÏÈÏש˜¯‡¯ÙÒÏ Â‰Â
˙ .˙ÒΉ ˙È·· ˙ÂÏÚÏ ‰¯Âונתעטף בטליתו ,והלך לבית הכנסת בלי שום פחד ,ו·Í¯È
·¯.116˙ÂÈ¯Ú ˙˘¯Ù· ‡¯˜Â ,ÂȯÁ‡Ï ÂÈÙÏ ÌÈ˙Ó‰ ÔÈ· ‰¯Â˙‰ ˙Î
בעיירות מזרח אירופה חששו ללכת "בלילה אצל בית הכנסת ,שמא …‰¯Â˙Ï Ì‡¯˜È ÌÈ˙Ó‰
שהמתים בכל לילה הם בבית הכנסת" .117עוד לפני כשמונים שנה האמינו תושבי עיירה
באוקראינה" ,שההרוגים הנקברים בחצר בית הכנסת קמים בכל לילה ולילה ,מתפללים בצבור,
˜ .118"…‰¯Â˙· Ìȇ¯Âואף יושבי ÌÈÏ˘Â¯Èהיו שותפים לאמונה זו.119
Ê
מן הכורח להביא שוב את הלשון בספר חסידים ,שהוא יסוד ושורש עניין זהÌ„¯ „Á‡" :
· ˙ÒΉ ˙È·· ‰ÏÈÏוסגרו השמש .בחצי הלילה נעור ,וראה הנשמות מעוטפים בטליתות ,ו˘È
· – Ì„‡ Èשעדיין עומדים בחיים – בתוכם."Â˙Ó ÌÈËÚÂÓ ÌÈÓÈ ÂÈÁ ÌÈ˘ Ô˙‡ .
אין ספק בדבר ,שאותם "שני בני אדם שעדיין עומדים בחיים" לא באו בגוף גשמי לבית
הכנסת ,120אלא המדובר ב˘ – ̉È˙ÂÓהזהה בחיצוניותה לגוף .121אותם שניים עדיין לא מתו,
116
117
118
119
120
121
ר' יוסף לעוונשטיין' ,תולדות הרב הגאון המפורסם מוהר"ר אברהם ,הוא אברהם אביש מפפד"מ בעל ברכת
אברהם' ,הפסגה ,י )תרסד( ,עמ' .146הסוגריים – במקור.
מדב"ש צ'צ'יק העירני שיסודות סיפורו של ר"י לעווינשטיין מצויות במסורת אחרת ,שקדמה בדפוס
כ ÌÈ˘ÓÁ ‰‡Óשנה למקור שהוזכר כאן .כך מספר ר' אלחנן הענלה קירכהן )נולד בשנת תכו באשכנז( בספרו
היידי המפורסם 'שמחת הנפש' )פפד"מ תסז( אודות · ¯„ Ôשל ר' משה מת" :בק"ק פוזנא היה רב הנקרא
¯· ,Ò'Ï„ÚÓ È·¯ ‰˘Ó Èאשר החזיקוהו ממש לנביא .פעם אחת .˙ÒΉ ˙È·Ï ÍÏÈ˘ ‰ÏÈω ÍÂ˙ ‰ˆȘ‰
וקם ולקח את שמשו עמו ובא לבית הכנסת .˙ÂÈ¯Ú ˙˘¯Ù· ÏÏÂ‚Ó ÔÁÏ¢‰ ÏÚ ÁÂÓ ‰¯Â˙ ¯ÙÒ ‰‡¯Â ,ונחרד
מאד ,כי חשב את הדבר לאות כי בוודאי חטא גדול נעשה בקהילה .ותיכף משהאיר היום ציוה לדרוש ולחקור
היטב .ויבוקש הדבר וימצא ,כי אחד עבר על איסור אשת איש" )שמחת הנפש ,תרגום :שמואל לוריא,
ירושלים תשנט ,עמ' קו( .במקור זה איננו שומעים על מתים העוסקים בקריאה בתורה ,אלא על "ספר תורה
"ÔÁÏ¢‰ ÏÚ ÁÂÓהמשמש כהתראה שמימית לחטא .אלמלא דמיסתפינא הייתי אומר ,ש,‰˘ÚÓ ‰È‰ ÍÎ
אלא שבדורות אחרונים הוסיפו לו פרטים נוספים ,בגלל תפוצת האגדות על המתים הקוראים בתורה ,וכך
נוצר הסיפור הנזכר במקורות המאוחרים.
ראה להלן ,פרק ח ,ליד הערה .140
ראה לעיל ,הערה .100
ראה להלן ,פרק ח ,ליד הערות .143-142
למרות שהמתים יוצאים לפעמים מקבריהם ב‚ ÌÙÂלשוטט בין החיים ,מן הסיפור שלפנינו משמע שרק
˘ ˙ÂÓהמתים הופיעו בבית הכנסת ,ואותם שני בני אדם חיים נכחו שם „ ,Ô˙Ó‚Âהיינו ,ב˘ .̉È˙ÂÓועוד,
אם אותם שני בני אדם באו לבית הכנסת בגופם מרצונם ,מהו הסימן שימותו בתוך ימים מועטים?
ראה ספר גימטריאות לריה"ח ,מהדורתי ,א ,אות קס ,ירושלים תשסה ,עמ' קע" :ש‚¯Á‡ ¯ÈÈÂˆÓ Ì„‡‰ ÛÂ
‚ ."‰Ó˘‰ ‡È‰ ,‰ÏÚÓ Ï˘ ÛÂוכך בספר חסידים ,מ"מ ,סי' תשלב…" :כי ."ÌÈÙ‚‰ ¯‡Â˙· ˙ÂÓ˘‰וכבר
קדמו רש"י בפירושו לחגיגה יב ע"ב ,ד"ה ורוחות ,המבאר את החילוק בין רוח לנשמה" :יש מפרשין :רוח
– ;Û‚‰ ˙ÂÓ„· ‰È¢ډ ‰Ó˘‰ ‡È‰נשמה – נשימה" .וראה מקורות נוספים בספר גימטריאות ,שם ,הערה
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
רג
ובכל זאת נחשבו כמתים באותה שעה מחמת שכבר נגזרה עליהם מיתה .122מן הנאמר בספר
חסידים לא משמע שאותו אחד שנרדם בבית הכנסת וראה את תפילת הנשמות ,מת אף הוא,
אדרבה ,מסתימת הלשון נראה שהשלים את ימיו כדרך כל אדם .הוי אומר :אין סכנה להיות
נוכח בזמן תפילת הנשמות בבית הכנסת בשעות הלילה.
ואכן במשך הדורות נמסרו עדויות שונות על אנשים חיים שנקלעו וראו בתפילת הנשמות
ולא אירע להם כל רע .קשה להתחקות אחר הסיפורים הרבים בעניין זה ,שרק חלקם הועלה על
הכתב ,אבל אביא ככל אשר מצאתי .אחד מישישי העיר צפת ,ר' ישעיה הורביץ ,123ששימש גם
כרבה הראשי של העיר ,סיפר מעשה מסביבות שנת ˙¯:‰Ï
כשהייתי נער קטן בעיר הקודש ˆ ˙Ùת"ו ,היה שיחה בין הילדים ,שבבית הכנסת האר"י
ז"ל זי"ע באים מתים בלילה להתפלל ÌÈ„ÁÙ˙Ó Âȉ ÌÈ„Ïȉ ÌÈ˘‰Â ,לעבור דרך שם.
וסיפרו ,אשר איש אחד ,הרב כהנה]![ בן הרב ברוך דיין ז"ל )הוא היה דיין ומו"ץ בצפת
ת"ו( Ì˘ ÌÈ˙Ó‰ ˙‡ ‰‡¯ ,124כשהיה נער קטן וישן פעם אחת בלילה בבית הכנסת שם.
כמובן ,אשר שום אחד מהנערים לא הרהיב בנפשו לשאלו על זה .אבל נזדמן בעת
שהייתי בחור בן ט"ז שנים בערך ,שכרנו דירה בחצרו ,והיה מחבבני ביותר ,ועזרתי לו
לעשות הסוכה ואכלתי בסוכתו .אז שאלתיו על העניין הנאמר למעלה וסיפר לי דברים
כהוויתם .כי אביו נתאלמן ,ואמו ע"ה השאירה לו איזה ילדים קטנים .ישראל בני
רחמנים חלקו בהילדים ולקחום לגדלם עד שישא אשה ויסתדר .הוא נלקח לזוג אחד,
והיה אז כבן שש שנים ,ואביו פקד עליו לבוא בכל בוקר וערב לבית הכנסת לומר
'קדיש'.
.61
122כך נתבאר ב'פירוש קדמון' )שמחברו הוא ,ככל הנראה ,ר' דוד אפטרוד .נדפס לראשונה בפפד"מ ˙:(„Ù
"משום שאותם שני בני אדם ,˙ÂÓÏ Ì‰ÈÏÚ ¯Ê‚ ‰È‰ ¯·Îוהיו גם בתוכם של הנשמות המתות ,ולכך באמת,
אותן ]מתו[" )ספר חסידים ,ב ,סי' תשיא ,מהדורת גוטמן] ,ירושלים[ תשסז ,עמ' תריד טו"ב( .רעיון זה נזכר
רבות בכתבי חסידי אשכנז ,ראה ,לדוגמה ,ספר חסידים ,מ"מ ,סי' רע" :נכרית אחת שרית מתה ,וכששמו
אותה בקבר עמדה ואמרה :בעולם אחר הייתי ,וראיתי שרים ומלכים בגיהנם .ÔÈÈ„Ú ÌÈÈÁ Âȉ˘ Ì˙‡ Ì‚Â
אמרה ,Â˙ÂÓÈ ÔÓÊ Â˙‡· :ויבואו בגיהנם."…
123נולד בצפת בשנת ˙¯ ‚Óוכיהן כמה שנים ברבנותה .בשנת ˙¯ ·Ùהיגר לאה"ב ומשם לקנדה בה כיהן כרב
בעיר וויניפג .בשנת ˙˘ ‚Èעלה ארצה וישב ברחובות ,בה נפטר בשנת ˙˘ ÁÏונטמן בצפת .ראה :א"ז ראנד,
תולדות אנשי שם ,א ,ניו-יורק תשי ,עמ' ;30י' מונדשיין' ,בנם של קדושים' ,די אידישע היים ,באנד 20
)תשלט( ,גליון ,78עמ' טו; מ' וונדר ,מאורי גליציה – אנציקלופדיה לחכמי גליציה ,ב ,ירושלים תשמב ,עמ'
.249-247
124כנראה שהוא ר' ברוך דוד )ב"ר לוי יצחק( כהנא .נולד בווישניצה )גליציה( בשנת ˙¯ ,Èעלה לצפת בשנת
˙¯ ,‚Ïוכיהן בה כדיין ומו"ץ .בשנת ˙¯ ÁÓיצא לחו"ל בשליחות עניי ארץ-ישראל ,וחזר לצפת ונפטר בה
ביום כג בשבט ˙¯ .„Ùחיבר שני ספרים' :חיבת הארץ' ,ירושלים תרנז; 'ברכת הארץ' ,ירושלים תרסד .ראה:
מ' וונדר ,מאורי גליציה – אנציקלופדיה לחכמי גליציה ,ג ,ירושלים תשמו ,עמ' .325אם הדברים מכוונים
אליו ,הרי שבעל המעשה היה בנו ¯' ,‡‰Î ÔÓÁשהלוא היה בן „ÈÁÈלאביו .ראה :מ' וונדר ,שם ,עמ' .326
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
רד
הרב יעקב ישראל סטל
פעם אחת ,לעת ערב ,לאחר תפילת מנחה ,ואביו נכנס לחדר שבזוית בית הכנסת
לאכול הסעודה שלישית עם החסידים )כי הבית הכנסת של האר"י ז"ל נתקדש בקדושת
בית הכנסת ,שלא לאכול ולשתות בו ,רק בהחדר הנזכר( ,ומפני שבבית הכנסת היה אור
מעט מזעיר לא הרגיש שום בן אדם אשר הילד בן הדיין נרדם על אחד מהספסלים ולא
אמר 'קדיש' לתפילת ערבית .אביו חשב שבודאי אחר תפילת ערבית של ההמון שבבית
הכנסת הלך לו לבית ,וככה נשאר בבית הכנסת וישן על הספסלÔÂ˘È‡· ıȘ‰ ‡Â‰ .
…ÌÈÏÏÙ˙Ó ÔÈÏÈÙ˙ ˙ÈÏË· ÌÈ˘·ÂÏÓ ÌÈ˘‡Ó ‡ÏÓ ˙ÒΉ ˙È·˘ ‰‡¯Â ,‰ÏÈÏהוא
נתפחד והתחיל לבכות ,ונגש אליו זקן אחד והביט בו ואמר :הא ,זה הילד של הדיין.
ולקחו על זרועו וקיבץ את כל הכרים הקטנים שהיו הזקנים יושבים עליהם ,ועל
האיצטבא הרחבה )'פריזבא' בלעז( שהיה אצל הפתח ,הציע כמה כרים והשכיבו עליהם,
וגם כסוהו באיזה כרים ,והוא נרדם בשינה .וכשהשמש פתח את הבית הכנסת בבוקר
השכם מצאו ישן שם ,ונתפרסם בשם ,ונתפרסם הדבר בכל העיר ,ומאז נשארה המעשה
מדור אחר דור בפי הילדים.125
גם במעשייה מפורסמת שהתגלגלה בפי יהודי ‡ËÈÏלפני כמאה שנה – שגיבורה נמנה על כת
ה'פרושים' – איננו מוצאים צל של פחד מפני נשמות המתים המתפללות בבית הכנסת .הסיפור
נמסר מפי יליד סלובודקה )פרבר של קובנה ,ליטא(:
בית הכנסת הוא קדוש בעיני כל ,עד שהיתה לשיחה בפי כל שאף ˘Ìȇ· ÌÈ˙Ó‰ ˙ÂÓ
.˙ÒΉ ˙È·· ÏÏÙ˙‰Ïועובדא יסופר מ'פרוש' אחד שהלך ביחידות בלילה מבית
מדרשו ,ועבר דרך בית הכנסת הגדולה וראה הדלת פתוח באמצע הלילה ,והבין בנפשו
כי ,Ìȇ¯˜‰ ÔÓ ‡Â‰ Ì‚ ‡Ó˙ÒÓ ÏÏÙ˙‰Ï ˙ˆ·˜˙Ó ˙ÂÓ˘‰ ˙ÚÎלכן בא לבית
הכנסת.
126
ראה ]ה'פרוש'[ מרחוק נרות דולקות על העמוד ,וראה מרחוק ‡ÌÈ˘‡ È˘ ÍÈ
125הרב אברהם מהודר ,אמרי קדוש ,תל-אביב ]תשיד[ ,עמ' צא-צב .בשער הספר נאמר שנכלל בו מדור של
"סיפורים ‡ ÌÈÓיקרים ובטוחים שהעתקתי מכת"י מחותני הרב הגאון המקובל הישיש ıÈ·¯È‰ ‰ÈÚ˘È '¯‰
שליט"א ,שהיה לפנים הרב הראשי בצפת ."…וראה עוד שם ,עמ' פט .חשוב לציין שכל הסוגריים הם
במקור.
ר' ישעיה הורביץ שמע את המעשה בשנת ˙¯ Ëלערך )שהרי נולד בשנת ˙¯ ‚Óושמע את המעשה "בעת
שהייתי בחור בן Ê"Ëשנים בערך"( ,ומסגנון המעשה נראה ,שבן שיחו ,בעל המעשה ,היה באותו זמן אדם
בוגר ,כבן שלושים-ארבעים לפחות ,המספר לו את מה שאירעו בהיותו כבן שש .נמצא ,שלכל המאוחר היה
מעשה זה בשנת ˙¯) ‰Ïואכן התאריכים מכוונים ,כי ר' נחמן כהנא נולד בשנת ˙¯] ËÎראה מ' וונדר ,שם
)לעיל הערה ,(123עמ' ,[325ובשנת ˙¯ ‰Ïהיה כבן שש .אולם יש כאן בלבול מסוים ,כי לפי זה נפטרה אמו
של ר' נחמן בשנת ˙¯ ‰Ïלכל המאוחר ,בעוד שהמקורות מסכימים שהיא נפטרה רק בשנת ˙¯ .ÊÚראה מ'
וונדר ,שם ,עמ' .325וצ"ע(.
126כנראה שמדובר בנרות התמיד שנשארו דלוקים כל הלילה .על מנהג נר התמיד בבית הכנסת ראה :הרב י'
גולדהבר ,מנהגי הקהילות ,א ,ירושלים תשסה ,עמ' נב; הרב א"י בראדט' ,ציונים ומילואים לספר מנהגי
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
רה
ˆ ,ÌÈאחד נראה ÌÈ·Ï ˘·ÂÏÓואחד שחורים ,והנה קול קורא אליו :בא נא הנה 'פרוש'
נכבד! אנכי כעת בן ששים שנה וחפצי היה לילך בדרך אבי ז"ל ,להכין עבורי מלבושים
לאחר חיי ,ונתתי להחייט הזה לתופרם .וכאשר נגמרו אזי צריכים ללובשם ,לראות אם
המה כפי המידה ,אבל באיזה מקום אלבישם? בביתי – אי אפשר! כי בני ביתי יחרדו,
ובביתו של החייט – יפחד מפני בני ביתו ,ובחרנו מקום השווה לשנינו ,והוא הבית
הכנסת בזמן שאין אנשים שמה ,רק פנוי ממתפללים .אם כן ,שאל ה'פרוש' ,מה חפצכם
ממני? הוי! קרא האחד ,הלא תחת השחי דחיקא לי מילתא! השיב ה'פרוש' :אל תדאג,
כי קודם מיתתך תשכב על המיטה איזה שבועות ,ובמשמניך תשולח רזון ,ואז יהיה כפי
מידתך .מהעובדא זו למדים אנוÈ˙·· ÌÈÏÏÙ˙Ó ˙ÂÓ˘‰ Û‡˘ ,Ì˘Ù· ¯‡˙ ÈÎ ,
.127 – – – ˙ÂÈÒÎ
'פרוש' דנן .˙ÒΉ ˙È·Ï ÒÎ‰Ï ˘˘Á ‡Ïברור ,אפוא ,שבאותם מקומות לא תפסו את
הנוכחות בתפילת הנשמות כסכנה .אדרבה ,הם ראו בכך זכות ומעלה יתירה .אם היה "לשיחה
בפי כל" שזו סכנה להיות נוכח בעת תפילת הנשמות ,היה אותו 'פרוש' נמלט מן המקום כבורח
מפני האש .למרות שעיקר עניינינו הוא חלקו הראשון של הסיפור )על האמונה במתים הבאים
להתפלל( ,אבל גם מחלקו האחר לא נסלק ידינו .אין כאן לא נשמות ולא מתים ,לא תפילה ולא
קריאה בתורה ,אבל יש כאן מריבה משעשעת בין שני אנשים ,חייט תופר תכריכין ואדם שקיים
בעצמו "שוב יום אחד לפני מיתתך" ,שלא מצאו מקום אחר למדוד את התכריכין מלבד בבית
128
הכנסת באישון לילה…
הקהילות' ,ירושתנו ,ספר שני )תשסח( ,עמ' קצט.
127ר' שמעון יצחק הלוי פינקעלשטיין ,בית יצחק ,ברוקלין תרפד ,מאמר יז ,אות ב ,עמ' .87המחבר נולד
בסלובודקה בשנת ˙¯ ,‡Îועשה שם את עשרים וחמש שנות חייו הראשונות .בשנת ˙¯ ÂÓלערך היגר לארצות
הברית ,וכיהן כרב העיירה ברונזוויל שבניו-יורק .נפטר ביום כו בניסן ˙˘.Ê
128מעשה דומה לזה אירע בבית הכנסת הגדול של העיר ֶק ֶלם )הסוגריים העגולות ושלושת הנקודות במקור(:
"בית הכנסת של העיר הוא עתיק לימים ,בנין עץ גבוה מאד מבית ומחוץ ] […הרבה אגדות פלא
מכתירות את בית הכנסת הזה̉Èʇ· ¯˘‡ ˘È .˙ÂÏÈÏ· ˙ÒΉ ˙È·· ÌÈÏÏÙ˙Ó ÌÈ˙Ó‰ ÈÎ ÂÈÓ‡‰ ‰·¯‰ .
˘ ,ÌÈ˙Ó‰ ˙¯ ˙‡ ÂÚÓואימת בית הכנסת היתה מוטלת על בני העיר .ומה גם ,לפנים כאשר היתה העיר
קטנה ובית הכנסת נמצא מחוץ לעיר .וגם אמנם קרה מקרה מוזר בבית הכנסת .זקני סיפר לי :פעם אחת ראו
·‡ ,‰ÏÈω ÚˆÓכי בית הכנסת מלא אורה .˙ÒΉ ˙È·Ó ı¯Ù˙Ó Èη ‰ÏÈÙ˙ Ï˘ Ϙ ,¯È„‡ Ϙ ,מיד נאספו
נשיאי העדה אל בית הרב ויחליטו לבחור ֶסגֶל חבורה לשלחם אל בית הכנסת לראות במחזה .בראש
המלאכות הלך השמש הראשי ,ובאימה ופחד פתחו את הדלת החיצונית ונכנסו אל המסדרון .ויהי כי נגשו אל
מול הפתח הפתוח מן המסדרון אל בית הכנסת פנימה ,נרעשו ונזדעזעו מאד .ראו נרות דולקים בכל המנורות
התלויות ,דלתות ארון הקודש פתוחות לרווחה ÍÂ˙· Ú˜˘ ¢‡¯ ,ÌÈÎȯÎ˙ ÛÂËÚ ˙Ó „ÓÂÚ ÌÈ·Ï˘‰ ÏÚÂ
‡¯ .˙ÒΉ ˙È· Ï˘ ÂÏÏÁ ÏÎ ˙‡ ÌȇÏÓÓ ,˙ÂÏÏÈ ˙··È ,ÌÈÂ˘Ó ˙ÂϘ ÌȇˆÂÈ Ì˘Ó ˘„˜‰ ÔÂלב כל
אנשי המלאכות נמס מפחד וברכיהם פקו .הלא עיניהם רואות ÌÈ˙Ó‰ ¯·„ ÏÚ ‰„‚‡‰ ‡È‰ ˙È˙Ó‡ ‰ÓÎ „Ú
!˙ÒΉ ˙È·· ÌÈÏÏÙ˙Ó‰אולם השמש גבר על פחדו ,כי חזקה עליו פקודת הרב ,ויאמץ את לבו ויעל על
שלבי ארון הקודש וימהר ויתקע בחפזון בתוך חגורת התכריכים אשר המת חגור בה וצעק בקול' :לך
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
רו
הרב יעקב ישראל סטל
Á
דרכן של אמונות מסוג זה שברבות הימים מוסיפים עליהן בני העם פרטים וכללים מדמיונם
הפורה ,כפל כפליים ממה שנאמר במקורות .המקורות הראשונים אינם מזכירים חשש סכנה
לאדם השוהה במקום שהנשמות מתפללות וקוראות בתורה ,בכל זאת נתבצר בלב ההמון
שהדבר מהווה סכנה עצומה ,כדי כך שהעומד בין המתים .ÌÈÈÁ‰ ÔÈ·Ï ·Â˘È ‡Ïשוב ושוב אנו
שומעים על חששם של הבריות לעבור בשעות הלילה סמוך לבית הכנסת .כך מספר בן עיירה
הסמוכה לביאליסטוק לפני כמאה שנה" :כד הוינא טליא ,אמרו לי חברי בני הישיבה̉˘ ,
,˙ÒΉ ˙È· ψ‡ ‰ÏÈÏ· ÍÏÈÏ ÌÈ„ÁÙÓשמא המתים יקראום לתורה" .129בן עיירה ‰ÈÏÂÙÓ
מתאר את הפחד המצמית שאפף אותו בשעה שעבר בשעות הלילה ליד בית הכנסת:
בית הכנסת הגדול והישן הבנוי עץ ,קודש הקודשים של קוריב ,ה'צעצוע הביתי'˜¯ÂÊ ,
„ÁÙעל דמיונם של הילדים‰ÏÈω ÚˆÓ‡· ÏÏÙ˙‰Ï Ìȇ·˘ ÌÈ˙Ó ÌÚ ¯Â˘˜ ‡Â‰ ,
ומחפשים שם את תיקונם …עד היום אני זוכר ‡˙ ,ÈÏÚ ÏÈÙ‰ ˙ÒΉ ˙È·˘ „ÁÙ‰
.˙ÒΉ ˙È· ÈÙÏ ¯Â·ÚÏ Á¯ÎÂÓ È˙Èȉ ,˘¯„Ó‰ ˙È·Ó ‰ÏÈÏ· ¯ÁÂ‡Ó È˙¯ÊÁ˘Îאו
בקיץ ,בין מנחה ומעריב ,כשהתגנבתי לבית הכנסת דרך ה'פוליש'; המיטה ושאר דברים
מסתוריים נוראיםÌȇ¯ Âȉ˘ Ìȯ·˜‰ È·˘Ú ˙·ˆÓ‰ ÌÚ …È˙ÂÓˆÚ· „Ú¯ ÈÏ ¯·Ú …
„¯.130…ÔÂÏÁ‰ Í
אווירה זו רווחה גם ב‡" .‰È‡¯˜Âעד היום Ìȯ‰Êעוד יהודי פוהרבישצה מלעבור אצל בית
הכנסת בלילה ,מפני המתים המתפללים שם בכל לילה" .131גם בˆ" ,˙Ùהנשים והילדים Âȉ
ÌÈ„ÁÙ˙Óלעבור" בשעות הלילה סמוך לבית הכנסת של האריז"ל ,מחמת השמועה שהמתים
למנוחתך!' )סגולה בדוקה המקובלת בעם ,להתגבר בה על המתים( .אז ÍÂ˙Ó Â˘‡¯ ˙‡ ‡ÈˆÂÈ ˙Ó‰ „¯Á
‡¯ …¯ÈÚ· ʇ ‰¯‚ ¯˘‡ ‰Ù¯ÂËÓ‰ ‰˘‡‰ !'‰Ú‚¢Ӊ' ‰‰Â ,˘„˜‰ ÔÂבימי שלוותה הכינה לה תכריכין
ושמרה אותם גם בימי ירידתה ושגעונה .ובלילה ההוא התגנבה חרש אל בית הכנסת בשעה שהתפללו שם
תפילת ערבית ותחבא ,וכאשר יצאו המתפללים Á˙Ù˙ ˙¯ÂÓ· ˙¯‰ ˙‡ ‰˜ÈÏ„‰ ,ÌÈÎȯÎ˙‰ ˙‡ ‰˘·Ï
‡˙ ‡¯ .ÏÏÙ˙˙… ÂÎÂ˙ χ ‰˘‡¯ ˙‡ ‰ÒÈΉ ,˘„˜‰ ÔÂאז „Áى ‰„‚‡‰ ÁÎ ‚Ùאשר הפיל בית הכנסת
בלילות על התושבים .ÂÏÂÎ ¯Ò ,נשאר רק בלב הצעירים אשר עצביהם עוד לא נתחזקו" )א"א פרידמן ,ספר
הזכרונות ,פרק שני ,תל-אביב תרפו ,עמ' .32-33למקור זה הפנני הרב אליעזר יהודה בראדט(.
129הרב גדליה סילברסטון ,ספר תהלים עם פירוש קרבן תודה )תהלים כו ד( ,ניו-יורק תרצה ,עמ' .41
130ראה להלן ,פרק ט ,הערה .170בשם הרב חיים אורי פריינד מירושלים שמעתי אומרים" :בפולין אמרו ,מי
שטוען שאין המתים מתכנסים לבית הכנסת בלילה – אינו אפיקורס; אבל מי שנכנס לשם ·˘ÌÏÂ΢ ‰Ú
– ÌÈ„ÁÙÓאפיקורס" .והשווה לעיל ,פרק ה ,ליד הערה .93גישה ‰ÎÂÙ‰מצאתי בעדותו של הרב חיים נטע
כ"ץ ,מזקני חסידי בעלז שנפטר לאחרונה ,המספר" :פעם אחת בא אחד לפני כ"ק מרן מהר"א ]ר' אהרן
רוקח ,נפ' בשנת תשיז[ זי"ע ,והתלונן על אשר · ,˙ÒΉ ˙È· ͯ„ ¯Â·ÚÏÓ „ÁÙÓ Âמחמת השמועות
העוברות מפה לאוזן על .Ì˘ ÌÈ··Â˙ÒÓ‰ ˙ÂÓ˘‰אמר לו מרן :עצם הדבר שמסתובבים שם נשמות ,אכן
יאמין ,רק ) "Íȯˆ Âȇ „ÁÙÏבית הכנסת שבבעלזא ,ירושלים תשסח ,עמ' מז(.
131ח"מ ליברמן-וויינר' ,האגדות על-דבר בית הכנסת הישן בעיר פוהרבישצה )פלך קיוב(' ,רשומות ,ד )תרפו(,
עמ' .394וראה לעיל ,ליד הערה 100ובה.
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
רז
מקיימים בו תפילתם .132הפחד מן הפגישה עם המתים ,ובמיוחד מפני ההשתתפות בתפילתם,
תואר בידי אמן יליד בוטשאטש שב‚ ‰ÈˆÈÏשעלה ארצה בשנת ˙¯) ÊÒנפ' בירושלים בשנת
תשל( ,המספר מעשה שאירע בעירו )'שבוש' בלשונו( .אי אפשר לדעת אם יש בסיס עובדתי
לסיפורו ,או שמא הכל פרי דמיונו הנסמך על יסוד הסיפורים המובאים במקורות השונים .בין
כך ובין כך ,יש בנותן טעם להביא את המעשה בלשונו העשירה של אותו סופר:
יתום בן אלמנה היה בעירנו ]שמו היה יעקב[ ,גופו כנמלה ורגליו כשני קיסמים .כל ימות
החורף עצור היה בבית אמו ,ומחזור גדול היה בבית אמו ,ושל אמו היה ושל ֵאם אמו
היה ,והיה קורא בו מעשה רב אמנון .133פעמים שהיה נוטל סינר ומתעטף בו כשליח
צבור ,ומזמר 'ונתנה תוקף' ,או 'כי הנה כחומר'…
הקור חלף הלך לו .רוחות טהורות מנשבות ,ושיח השדה יצמח …האלמנה הוציאה
את היתום לרחוב ,והושיבה אותו על גבי האיצטבא כנגד החמה שיתחמם לאורה .שכניו
הקטנים תמיהים לנפש אדם זה שלא ראוהו כל החורף ועכשיו צץ כשיח השדה ,והם
יושבים לפניו והוא מזמר לפניהם .פעמים עובר עליהם עובר ושב ,ואף הוא עומד
ושומע ומסביר לו פנים ואומר' :תינוק זה נולד להיות חזן ,חבל על כלי זה שבלה
בשבוש!'…
המבוי השקט שרוב בתי כנסיות שבעיר מכונסים שם ,שקט ושאנן .שערי בית הכנסת
הגדול פתוחים ,זקנים עומדים בשער ומדברים בהוויות העולם וילדים משתעשים בחוץ.
יעקב היתום בא לומר 'קדיש' ,שאותו היום יום פטירתו של אביו היה …ישב יעקב
ב'פלוש' וחזר בלחש על ה'קדיש' ,אבל שפתותיו אינן נשמעות לו מחמת המיית לבו,
מחמת שמועה ששמע ,שרבי ברוך שור מלך החזנים בא לשבוש ,134וכל מסייעיו
המשוררים עמו .ויודעי נגן מתקלסים עמו ,שיעבור לפני התיבה בשבת זו עם כל
המשוררים.
למחר ,ערב שבת עם חשיכה ,כשנכנס יעקב לומר 'קדיש' במנחה ,כבר היה כל בית
הכנסת הגדול מלא …נתעטף רבי ברוך שור בטליתו ועמד לפני התיבה והכניס כמין
מזלג לתוך פיו והוציאו ושר 'לכה דודי' ,ומשורריו עונים אחריו' :לקראת כלה' ,ותינוק
אחד ,יפה עינים וטוב רואי ,עומד על מעלות ארון-הקודש ומצייץ כציפור נאה' :רב לך
שבת בעמק הבכא ,והוא יחמול עליך חמלה' ,ושאר כל המשוררים עונים אחריו' :לכה
דודי'…
132ראה לעיל ,פרק ז ,ליד הערה .125
133כוונתו למעשה דר' אמנון על חיבור הסילוק 'ונתנה תוקף' .מקור המעשה הוא ר' יצחק מווינא בשם ר'
אפרים מבונא )אור זרוע ,ח"ב ,הלכות ראש השנה ,סי' רעו( .ומשם נדפס במחזורים רבים לימים נוראים.
134ר' ברוך שור )נפ' בשנת תרסד( ,מגדולי החזנים בדורו ,שימש בחזנות בלבוב ובבודפשט וחיבר יצירות
מוסיקאליות לחזן ולמקהלה.
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
רח
הרב יעקב ישראל סטל
לאחר שסיימו תפילתם ,קנח רבי ברוך זיעתו …נדחקו כל העם ונתנו לו שלום,
ובירכו אותו בברכת שבת שלום …המתפללים הלכו לבתיהם ,וגוי של שבת בא וכיבה
את הנרות.
יעקב היתום עמד בבית הכנסת ורגליו כבדות כאבנים שאי אפשר להסיען .הלך וישב
במקום שישב ולא הרגיש שבא השמש לנעול דלתות בית הכנסת ,ואף השמש לא הרגיש
באותו התינוק ,שצמצם עצמו עד שנתעלם מן העין .היה יעקב יושב וקולט נגינותיו של
רבי ברוך החזן ונגינותיהם של קהל משורריו שהיו מרפרפות בבית הכנסת כעלים
שעלעלם הרוח והם מתנערים מעפר .ואף יעקב מתמלא מן הקול ,וכל נשימה ונשימה
שהוא נושם היא כזמר נאה .פתאום ,נזקר בבת ראש והלך אל התיבה„Ú Ì˘Ï ÚÈ‚‰ ‡Ï .
˘˙Ì„‡ È· ‰ÓΠ,ÏÎȉ‰ ÔÓ ÌȯÙÒ Â‡ÈˆÂ‰Â ,ÏÏÙ˙‰Ï „ÓÚ ÌÈ˙Ó‰ ÏÎ ÂÒÎ
˘ .‰¯Â˙Ï ÂÏÚ Ì‰ÈÈÁ· ·˜ÚÈ Ì¯ÈΉענה יעקב 'אמן' אחרי המברכים .קראו אף אותו
בשמו ובשם אביו 'יעמוד מפטיר' ,פשט אביו את טליתו ונתנה ליעקב ,נטל יעקב את
טליתו של אביו ונתעטף ועלה על הבימה ,וגלל את הספר ,ולקח שלש ציציות 135ונגע
בהן באותיות ונשקן ,ובירך ,וקרא את ה'הפטרה' בנעימה ,וכולם ענו אחריו 'אמן'…
וכבר התחילה האלמנה דואגת לבנה ,שמא חס ושלום אירעו אסון בדרך ,שמא חס
ושלום נתעלף בבית הכנסת ,כמה רופף הוא ,כמה חלשה נשמה זו שממלאה את גופו.
באמת ביקשה לעכבו בבית ,אלא שהיה הדבר קשה בעיניה לבטלו מאמירת 'קדיש',
ואמרה ,אדרבא ,ילך לבית הכנסת ויאמר 'קדיש' ,שמא יראה אביו ויעורר עליו רחמים…
עברה בכל הרחובות ולא מצאתהו .הלכה ובאה אצל בית הכנסת הגדול ,מצאה את
בית הכנסת סגור .עמדה על הפתח וצעקה :יעקב בני ,יעקב בני ,ענני בני ענני ,ראה אמך
עומדת בחוץ ונפשה יוצאת ,השמיעני את קולך בני ,בני ,מיד אני רצה אל השמש ויבוא
ויפתח .ובשעת דיבורה כפפה ראשה ונתנה את עיניה על חור המנעול .עמדה והציצה
לתוך החור והתחילה מייבבת וצועקת :רבונו של עולם,ÌÈ˙Ó‰ ÔÈ· „ÓÂÚ ‡Â‰ ‰‰ ,
.˙ÈÏË· ÛÂËÚ ‰ÓÈ·‰ ÏÚ ‡Â‰ ‰‰באותה שעה נתמוטטו רגליה של אותה אשה
ונזדעזע לבה .והקול קול יעקב קורא בנעימה' :רב לך שבת בעמק הבכא ,והוא יחמול
עליך חמלה' .באותה שעה נתמלא לבה של אותה אשה שמחה ,וזקפה שתי אוזניה
לשמוע קולו של בנה כשהוא עומד בבית השם ומשורר' :קרבה אל נפשי גאלה'.136
הסיפור מסתיים מבלי שידע הקורא אם חזר היתום הקטן מבין המתים ,על כל פנים ,רבות אנו
למדים ממעשייה זו על פחדם של הבריות מפני השתתפותם במניין תפילתם של מתים ,ובמיוחד
מפני הקריאה בתורה במחיצתם .כמו שכתבתי לעיל ,החשש הגדול ביותר לעובר סמוך לבית
הכנסת בלילה ,היה הסיוט שמא המתים ישתפוהו ·˜¯ ,‰¯Â˙· Ì˙‡Èשמא יקראוהו ·˘Ì˘·Â ÂÓ
135עי' לעיל ,הערה .112
136הסיפור בשם 'יתום ואלמנה' נמצא בתוך כרך הסיפורים :אלו ואלו .למקור זה הפנני מדב"ש צ'צ'יק.
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
רט
‡· ÂÈלעלות לתורה .הפחד שפשט בלבבות הפך פעם לאפיזודה מבדחת ,כאשר אדם שמע את
שמו מוכרז בבית הכנסת בשעות הלילה ,למרות שלא התפללו בו מתים ולא קראו בתורה .כך
מסופר על ר' ירחמיאל ב"ר יעקב יצחק מפשיסחא )פולין תקמד – תקצט( ,בנו של 'היהודי
הקדוש':
שמעתי מעשה ,שפעם אחת הרב ירחמיאל בן היהודי הקדוש זצוק"ל הלך בלילה לפני
בית הכנסת בפשיסחא¯ÙÒ ÈÙÏ „Á‡ Ìȇ¯Â˜˘ ÂÓÎ ÂÈ·‡ Ì˘Â ÂÓ˘ ÌȯÈÎÊÓ˘ ÚӢ ,
˙ ,χÈÓÁ¯È ·¯‰ „ÁÙ ,‰ÈÏÚÏ ‰¯Âובא לפני אביו היהודי הקדוש ,לומר לו מה זאת.
אמר היהודי הקדוש ,שילך אל הרב ר' שמחה בונם החכם שדר גם כן בפשיסחא ,מחמת
שלא ידע מה זה .והלך אל הרב ר' ]שמחה[ בונם החכם ,שיאמר לו מה זה .וכשבא אל
הר' ]שמחה[ בונם וסיפר לו המעשה ,תיכף השיבו ,שקיבלו שמש חדש בבית הכנסת,
והוא איננו יודע ֵשׁם של כל אחד ואחד מגדולי ]ה[צדיקים שבפשיסחא ,ולמד לעצמו,
בינו לבין עצמו ,שיוכל לקרוא כל אחד ואחד את שמו .‰ÊÓ „ÁÙÈ ‡Ï ,ונתוודע הדבר
שכן הוא .ומזה יש ללמוד שחכם עדיף מנביא.137
ניתן לשער שהסיוט שמא יקראוהו המתים בשמו ובשם אביו לעלות לתורה ,נבע גם מדברי
חז"ל" :שלשה דברים ÂÈ˙¢ ÂÈÓÈ Ìȯˆ˜Óשל אדםÂȇ ˙¯˜Ï ‰¯Â˙ ¯ÙÒ ÂÏ ÔÈ˙¢ ÈÓ :
˜ .138"…‡¯Âמה יעשה אדם העובר בשעות הלילה ליד בית הכנסת והנשמות קוראות לו ·˘ÂÓ
לעלות לתורה? אם ייענה לקריאתן – הוא עלול להסתכן )כמקובל בפי העם( ,ואם יתחמק מהם
– יתקצרו ימיו ושנותיו .נראה שבקהילות ישראל ב¯ ‡ËÈÏ-‰ÈÒÂלפני כמאה שנה היה מקובל
פתרון זה :להענות לקריאתם של המתים ,אלא שהנקרא ˙ȯÂÁ‡ ÍÏÈלמקום הקריאה וישוב
משם באותו אופן .הרב גדליה סילברסטון ,שבילה את נעוריו במזרח אירופה ,139הזכיר עצה זו:
זכרתי כד הוינא טליא ,אמרו לי חברי בני הישיבה ,שהם מפחדים לילך בלילה אצל בית
הכנסת ,שמא המתים יקראום לתורה˙ί· ͯ·Ï ÂȯÂÁ‡ ͯ„ ÍÏÈÏ Á¯ÎÂÓ Ê‡Â ,
,ÂȯÂÁ‡Ó ÔÎ Ì‚ ÍÎ ¯Á‡ ÍÏÈÏ ,‰¯Â˙‰שהמתים בכל לילה הם בבית הכנסת.140
137
138
139
140
הרב צבי דוד גלאזער ,חמדת צבי ושפתי צדיקים ,ב ,פרשת בחוקתי ,ירושלים תשו ,עמ' לג.
ברכות נה ע"א .השערה זו מסתייעת מהנמסר מפי אחד מצדיקי גליציה ,ראה להלן ,ליד הערה 152ובה.
נולד בשנת ˙¯ ‡Ïבעיירה יאסינובקה הסמוכה לביאליסטוק )כיום בפולין( .בשנת ˙¯‡ היגר לאנגליה ומשנת
˙¯ ‡Òכיהן כרבה ראשי של בלפאסט )אירלנד הצפונית( .בשנת ˙¯ „Òהיגר לארה"ב ,שם היה רבה של איחוד
הקהילות בוואשינגטון כעשרים שנה ,עד לעלייתו לא"י בשנת ˙¯ˆ .Âנפטר בירושלים בשנת ˙˘„.
הרב גדליה סילברסטון ,ספר תהלים עם פירוש קרבן תודה )תהלים כו ד( ,ניו-יורק תרצה ,עמ' .41
בהמשך דבריו שם הוא סונט במנהיגי בית הכנסת האמריקאיים ,שלא הצטיינו ביראת שמים יתירה ,אשר
היו ממונים על ה'עליות' לקריאה בתורה…" :שהרשעים הם '¿ָ È≈˙Óשׁ ְוא' וגם – ברוב – הם המנהיגים מבתי-
כנסיות באמעריקא ,והם גם כן ‰¯Â˙· ‡Â¯˜Ï ˆ ÌÈ˙Âלעליות התורה ,אבל לא · ,‰ÏÈÏרק · ,ÌÂÈבפני כל עם
ועדה – ‡."Ì„Ú· ÏÏÎ ÌÈ„ÁÙÓ Â‡ ÔÈ
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
רי
הרב יעקב ישראל סטל
איני יודע כיצד ההליכה אחורנית מועילה לסכנה זו .שמא קבלה היתה בידם שהילוך המתים
הוא לאחור )ואולי כך היא הליכתם רק בשעה שיורדים לעולם הזה( ,141ולכך עדיף לאדם
המשתתף במניינם ובקריאתם בתורה ללכת ,Ì˙ÂÓÎכדי שלא ירגישו שהוא מן החיים ויזיקוהו.
אם כנים דברינו ,ניתן להבין את הפתרון האחר שנתן אחד מרבני ÌÈÏ˘Â¯Èלפני למעלה
ממאה שנה .כך תיאר אפרים כהן-רייס ,יליד ירושלים ששהה בה כארבעה עשורים:142
ומי זה הטיל ספק בהתכנסותם של המתים ,לילה לילה ,בבית הכנסת? '¯· ‰˘ÚÓÂ…
≈ .‰¯Â˙Ï ,‰ÏÈÏ ˙ˆÁ· ,ÂÈ·‡ Ìר' שמריל
˘L·Â ÂÓ˘· ,˘Â¯≈Ù· ‡¯˜˘ ,˘Ó˘‰ ÏȯÓ
שמש היה רגיל לעבור בכל לילה על פתח בית הכנסת של ר' יהודה החסיד ,בלכתו אל
בית המדרש הישן לבשל קפה בשביל המאחרים ֶשׁ ֶבת על תלמודם··Ï ˘Ú¯ ‰Ó .
·.'…¯"· ÏÈ¯Ó˘ '¯ „ÂÓÚÈ' :ÂÈʇ χ ÚÈ‚‰
אובד עצות למעשה ,Â˙˘ ˙‡ ‡ÈˆÂÈ ‡Ï ÈÎ ÁÂË·Â ,מיהר אל ר' שמואל סלנט
לשאלו כיצד עליו להתנהג ברגע זה ומה עליו לעשות למען הסר מעליו את רוע הגזרה.
וזאת העצה היעוצה לו )יש אומרים ,עצת ¯' ˘ ËÏÒ Ï‡ÂÓהיתה ,ויש אומרים עצת ¯·
‡ ,¯Áשישב אותה שעה בבית המדרש הישן(˙‡ ̯ Ϙ· ‡Â¯˜Ï ‰ÓÈ·‰ ÏÚ ˙ÂÏÚÏ :
≈ .˙ÂÎÏÓ Ìוכן עשהÍÎ ¯Á‡ ÏËÂÓ ÏÈ¯Ó˘ '¯ ‰È‰ ÌÈ„Á‡ ˙ÂÚ·˘ .
L ‡Ï· ͇ ,˙Âί·‰
143
,Â˙ËÈÓ· ‰ÏÂÁאך רוע הגזרה עבר מעליו ,והאריך ימים ושנים עלי אדמות .
להראות לפני המתים כאחד מן
≈ ˙ÂÎÏÓÂ Ìהוא משום שלא ִ
גם הפתרון לברך על התורה ·L ‡Ï
144
החיים ,שהרי המתים אינם יכולים להוציא ֵשׁם שמים מפיהם .
141
142
143
144
כמובן שהעובדה שהמת העולה באוב מופיע ) ‰ËÓÏ Â˘‡¯Â ‰ÏÚÓÏ ÂÈÏ‚¯˘Îראה תנחומא ]בובר[ ,אמור,
ד; מדרש שמואל ,כד ד; מדרש אגדה ,ויקרא כא א ,ועוד( ,אינו שייך לעניינינו .לא רק המתים העולים באוב
מופיעים כשרגליהם למעלה וראשיהם למטה ,אלא אפילו מתים 'חיים' .ראה פירוש ריב"א )'מנחת יהודה'(,
בראשית כד סד'" :ותפול מעל הגמל' ,לפי שראתה יצחק שהיה בא מגן עדן ,והיה בא ÌÈ˙Ó‰˘ ͯ„Î
."‰ÏÚÓÏ Ì‰ÈÏ‚¯ – ÌÈÎωכמובן שגם מכך לא ניתן להוכיח שהמתים הולכים .̉ȯÂÁ‡Ïוזה ברור.
נולד בירושלים בשנת ˙¯ .‚Îבשנת ˙¯ „Ïיצא לחו"ל וחי לסירוגין בגרמניה ואנגליה .בשנת ˙¯ ÊÓשב ארצה.
בשנת ˙¯ ÊÚיצא שוב לגרמניה ומשם )בשנת ˙¯ˆ (Ëלצרפת ,בה נפטר בשנת ˙˘‚.
א' כהן-רייס' ,מזכרונות איש ירושלים' ,רשומות ,ו )תרצ( ,עמ' .268זכרונותיו חזרו ונדפסו בספרו:
מזכרונות איש ירושלים ,מהדורה שניה ,ירושלים תשכז ,עמ' .41-42הסוגריים במקור.
דבר זה עולה מסיפורו של ר' אחימעץ ב"ר פלטיאל במגילת אחימעץ )נכתבה בשנת ד'תתיד( על אדם מת
שהחיוהו באמצעות ֵשׁם המפורש ,ושום אדם לא הבחין בכך עד שנתגלה בידי 'הרב' – הוא אבו אהרן,
מקובל בבלי שעשה באותה תקופה בעיר ביניבינטו שבדרום איטליה ,צפונית-מזרחית לנאפולי – מחמת
מעשה שהיה" :ביום השבת עמד ,בחור אחד נחמד ]הוא אותו אדם מת[ ,לעשות תפילה לפני שוכן מעלה,
≈ .¯ÈÎʉ ‡Ï Ìוהרב ]אבו
והתפילה ִהנ ְִעים בקול נעים ,ובהגיע ב'ברכו את ÈÈהמבורך' ,קולו בנועם אָרַך L‰Â
אהרן[ הבין והכיר ˘ .‰È ÂÏÏ‰È ÌÈ˙Ó‰ ‡Ï ,‰È‰ ˙Ó ÏÏÙ˙Ó‰מיד זעק ובקול גדול צעק :שב! אל תתהולל!
שאינך ראוי להלל ולפני ֵאל להתפלל) "…ב' קלאר ]מהדיר[ ,מגילת אחימעץ ,ירושלים תשד ,עמ' טו(.
בהמשך סיפר אותו בחור מת-חי לאבו אהרן את מעשה מיתתו והחייתו בכוח ֵשׁם המפורש ,ולבסוף הוציא
אבו אהרן ממנו את ֵשׁם המפורש והחזירו לעפרו )שם ,עמ' טו-יז( .הוה אומר ,שאין המתים יכולים להזכיר
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
ריא
אין זה מן הנמנע שעצתו של אותו רב ירושלמי נבעה מטעם אחר; להמנע מלקרוא בתורה –
אי אפשר ,מחמת הסכנה ,אך גם אסור להוציא ֵשׁם שמים לבטלה )מלבד הסכנה שבדבר(!
ומכאן הפתרון המוצע – לקרוא בתורה ולברך לפניה ולאחריה בלא ֵשׁם ומלכות.
נקודת מפנה מצויה בסיפורו של הרב חיים שלמה פרידמן ,מזקני חסידי בעלז )שעדיין הכיר
את ר' יששכר דוב רוקח( .את המקרה הבא ,שאירע ככל הנראה בין השנים ˙¯ ,Ù¯˙-Óהוא מוסר
לנו מפי נכדו של בעל המעשה עצמו:
שמעתי מהחסיד המפורסם ר' דוד געציל'ס ז"ל ,145שפעם אחת עבר זקנו ר' געציל
≈Ì
·‡L Ì‚Â ÂÓ˘ ˙‡ Ìȇ¯Â˜˘ ̇˙Ù ÚӢ ,ÊÏÚ·· ˙ÒΉ ˙È· „È ÏÚ ‰ÏÈω ÚˆÓ
‡· .‰¯Â˙Ï ˙ÂÏÚÏ Ìȇ¯Â˜˘ ÂÓÎ ,ÂÈהוא נתמלא אימה ופחד ,ורץ תיכף לחדר מרן
זצ"ל) 146אולי היה זאת אצל מרן מוהר"י זצל"ה ,(147וסיפר למרן דבר זה .אמר לו מרן,
˘‡ˆÈ ,ÛÂÒ ‰ÏÈÁ˙ ‰¯Â˙· ͯ·È ‰ÓÈ·‰Ï ‰ÏÚÈ ˙Â¯Â‚Ò ÌÈÈÚ· ˙ÒΉ ˙È·Ï ÒÎÈ
‚ .148‰ÎÒ‰ ÈÙÓ ,‰‡Â ‰‡ ËÏÁ‰· ÏÎ˙ÒÈ ‡Ï ,˙Â¯Â‚Ò ÌÈÈÚ· ÔÎ Ìהוא כן עשה,
ועם כל זאת .Ï¢ÎÓÓ ÏÂˆÈ ‡Ïביום ההוא ,כשבקע עצים נקטף אצבע אחת ,רחמנא
ליצלן.149
בעוד שלפי המתבאר עד עתה ,הסכנה בהשתתפות בתפילת המתים וקריאתם בתורה היא משום
ש ˜ÈÊ‰Ï ÌÈÏÂÏÚ ÌÈ˙Ó‰כאשר יבחינו שהוא מן החיים ,ממעשה זה עולה שאין כוונת המתים
145
146
147
148
149
ֵשׁם שמים .אמנם ,לשיטת חסידי אשכנז ,רק את ה ֵשׁם 'יה' אין המתים יכולים להוציא מפיהם ,מחמת סיבה
≈ '‰È' Ìשבו נברא העולם הזה
מיוחדת .ראה ספר חסידים ,מ"מ ,סי' תשכחL ¯ÈÎÊ‰Ï ˙Ó‰ ÏÎÂÈ ‡Ï" :
והעולם הבא ,ולפי שאינו בענין עולמות – לא יוכל להזכיר ,וכתיב' :לא המתים יהללו יה' ."…וכך גם כותב
ר' אלעזר מוורמייזא ,פירושי סידור התפילה לרוקח ,ב ,מהדורת הרשלר ,ירושלים תשנד ,עמ' תריד'" :לא
המתים יהללו ,'‰Èלפי שהעולם הזה נברא ב '‰והעולם הבא ב ,'Èוהמתים אינם בעולם הזה ולא באו לעולם
≈ ;'‰È' Ìאבל אנחנו ,שאנו בעולם הזה שנברא ב '‰נברך ."…‰Èוכך בהגדה של
הבא ,על כן ‡L ÌȯÈÎÊÓ ÌÈ
פסח עם פירוש הרוקח ,מהדורת הרשלר ,ירושלים תשדמ ,עמ' קמ .וראה עוד :ספר חסידים ,שם ,הגהות
'מקור חסד' ,ס"ק ו ,למקורות נוספים .חשובים במיוחד דברי הרוקח המדברים בענין ˜¯ ‰¯Â˙‰ ˙‡Èשל
הצדיקים ב‚) Ô„Ú Ôלא ב· ˙ÒΉ ˙Èבעולם .(‰Ê‰ראה פירושי סידור התפילה לרוקח ,א ,עמ' קפו:
≈ ,ÔȯÈÎÊÓ ÌȯÁ‡ ˙ÂÓ˘ Ï·‡ – ÔȯÈÎÊÓ Ìȇ Ìכדאמרינן:
"…דאמרינן' :לא המתים יהללו L‰ Â˙‡ ,'‰È
שלש-עשרה ספרי תורות כתב משה ,י"ב נתן בארון ואחת לקח גבריאל ושמר אותה תחת כסא הכבוד כדי
≈ ,Ôȯ˜ Ìȇ '‰È' Ï˘ Ìכי עול]מי[ם נבראו בו ,דכתיב )ישעיה כו ד(' :כי
שנשמתן של צדיקים יקראו בהLÂ ,
ב ‰Èצור עולמים'"] .אלא שעדיין יש להבין ,כיצד הצדיקים קוראים בגן עדן את הפסוקים בהם מצוי ֵשׁם
ֹאמרִ ,כּי יָד ַעל ֵכּס ) "d»Èשם יז טז( .וצ"ע[.
ישׁוּעה" )שמות טו ב(; " ַויּ ֶ
'יה' ,הםָ " :עזִּי וְ ז ְִמרָת ַ d»Èוי ְִהי ִלי ִל ָ
ר' געציל ,זקנו של ר' דוד ,היה מזקני וחשובי החסידים ,ולפיכך נקרא נכדו על-שמו.
כוונתו לר' יששכר דוב רוקח )מהרי"ד( ,השלישי לבית בעלז.
הוא ר' יהושע רוקח )גליציה תקפה – תרנד( ,השני לשולשלת בעלז .הסוגריים במקור.
לא נאמר כאן ˘˜¯‡ בתורה בעיניים עצומות ,שזו שאלה הלכתית ידועה ,אלא ˘ „¯È ‰ÏÚבעיניים עצומות.
י"צ פרידמן )עורך( ,בצילא דמהימנותא ,ברוקלין ]תשס?[ ,עמ' קעה .לזה הפנני הרב אפרים בנימין שפירא.
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
ריב
הרב יעקב ישראל סטל
להזיק כלל ,אלא שהאדם עלול להנזק ‡.150̉· ËÈ·È Ì
אחד מצדיקי ‚ ‰ÈˆÈÏנתן פתרון אחר לבעייה זו ,סגולי יותר .בסביבות שנת ˙¯ ‰Ïהתרוצצו
השמועות בעיירותיה של ‚ ˙ÈÁ¯ÊÓ‰ ‰ÈˆÈÏעל זהותו בעל הסגולה ,זה אומר כך וזה אומר כך
ואין דבר מחוור ,אבל לגופה של סגולה הסכימו הכל לגירסה אחת .כך מספר בן הדור ההוא:
אחרי התפילות היה השמש סוגר את השער הגדול ,וÌÈ˙Ó‰ ˙¢¯Ï ¯·ÂÚ ËÚÓ ˘„˜Ó‰
…¯˜Â·‰ ¯Â‡ „Ú ‰ÏÈÙ˙· ÌÈ‰Â˘Â ‰ÏÈÏ Ïη ÂÈχ Ìȇ·‰
ביתו של הצדיק ר' איציקל …151היה סמוך למקדש מעט .פעם אחת עבר שם יהודי
כשר אחד בחצי הלילה .‰¯Â˙Ï ˙ÂÏÚÏ Â‰Â‡¯˜˘ ÚÓ˘Âנתבהל האיש ממשמע אוזניו
ורץ בפחד לביתו של הרבי ,שהיה כבר ער ,וסח לו את כל המאורע .אמר לו הרבי :כיון
שנקראת לעלות לתורה ,אינך רשאי לסרב.ÌÂÏÎ ‡¯È˙ χ ,ÍÏ ȄÈÓ ‰ËÓ‰ ˙‡ Á˜ ,152
לקח את מטה איש האלוקים בידו והלך ,‰¯Â˙Ï ‰ÏÚÂונכנס בשלום ויצא בשלום.
סיפור זה שמעתי מחברי בילדותי ,והוא מסופר כמעט · ˙¢‰ Ìȯډ ÏÎבשינויים
ושׁם איש המופת שנתן מטהו; סדנא דארעא חד ,וכל סיפור
השׁם והמקום ֵ
קטנים של ֵ
153
שהחזיקו בו ,הוא קנין כללי בכל תפוצות ישראל .
החשש מפני העליה לתורה במניינם של המתים והפתרונות היצירתיים לבעייה זו הם בניגוד
מוחלט להתנהגותו של ר' סענדר מרגליות ,ששמע בלילה "שקוראים אותו לעלות לספר תורה,
ונתעטף בטליתו והלך לבית הכנסת · ,„Á٠̢ ÈÏובירך ברכת התורה לפניה ולאחריה,
וקרא" .154גם אותו 'פרוש' מסלובודקה הלך לקריאתם של המתים ולא ידע אימה ובעתה.155
150
151
152
153
154
155
כך גם ניתן להבין מן המעשה עם השמש הצולע ˘¯‡ ˙ÂÓ˘‰ ˙‡ ‰שהתאספו בבית הכנסת ולא הוציא את
שנתו .ראה להלן ,סוף פרק ט .לכך שהסתכלות על ˘„) ÔȘÈÊÓ ÌÈלא על ˘ (ÌÈ˙Ó‰ ˙ÂÓעלולה להזיק
ולהביא לידי סכנה ,ראה פירוש רש"י ,במדבר כב כג'" :ותרא האתון' ,והוא לא ראה ,שנתן הקב"ה רשות
לבהמה לראות יותר מן האדם; ˘ ."ÔȘÈÊÓ ‰‡¯È˘Î Â˙Ú„ Û¯Ë˙ ,˙Ú„ · ˘È˘ ÍÂ˙Óוכך במדרש אגדה,
במדבר כב לא .והשווה ברכות ו ע"א" :אלמלי נתנה רשות לעין לראות ,אין כל בריה יכולה לעמוד מפני
המזיקין" ,ועיי"ש בסוף הענין.
הכוונה לר' יצחק אייזיק ב"ר יששכר דובער אייכנשטיין מזידטשוב )גליציה תקסה – תרלג( ,אחיו של ר'
מאיר מפרמישלאן .כיהן ברבנות זידיטשוב וחיבר כמה ספרים .מהם :לקוטי מהרי"א ,לעמבערג תרנ; לקוטי
תורה והש"ס ,לעמבערג-מונקאטש-סיגעט תרלז-תרנב.
מכאן הוכחה להשערתי ,שהחשש מלעבור סמוך לבית הכנסת בלילה שמא יקראוהו המתים לעלות לתורה
נבע מחמת ההלכה הפסוקה ש‡ ¯ÂÒלאדם לסרב לעלות לתורה .ראה לעיל ,ליד הערה .138
מ' וא"י ברוֶר ,זכרונות אב ובנו ,ירושלים תשכו ,עמ' .60כותב הדברים הוא הרב מיכאל הכהן ברוֶר )גליציה
תרכג – א"י תשט( המספר על עיירת הולדתו קאלוש .כיון שנולד בשנת ˙¯ ‚Îושמע את המעשה בילדותו,
מסתבר שנתוודע לסיפור לא יאוחר משנת ˙¯.‰Ï
ראה לעיל ,פרק ו ,ליד הערה .115
ראה לעיל ,בסוף פרק ז.
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
ריג
Ë
האמונה בדבר התאספותם של הנשמות בבית הכנסת והחשש מן ההתקלות עמם ,הביאה לנתינת
טעם מעניין למנהג ַה ָק ַשת שמש הקהילה על „ ˙ÒΉ ˙È· ˙Â˙Ïבאשמורת הבוקר.
כבר נהגו מקדמת דנא בתפוצות ישראל באירופה 156שבעלות השחר או סמוך לו היה צועד
שמש הקהילה ברחוב היהודים ופטישו בידו ,מקיש במקומות קבועים ומעורר את הקהל
לעבודת הבורא .כך תיאר שמש קהילת ‡ÊÈÈÓ¯ÂÂאת הסדר במקומו" :שחרית דופק השמש לבית
הכנסת …וכך מנהג הדפיקה :בראשון דופק בביתו ,בית השמש ,תכף בצאתוÔˆÈÁ‰ ˙È·Ï ‡·Â .
„· ,˙È˘ ÌÚÙ ˜Ù„ ÌÈ˘ Ï˘ ˙ÒΉ ˙Èובא לבית הכנסת ואומר 'מה טובו' …ואחר כך יוצא
והולך עד בית האב בית דין ודופק ,ואחר כך עד שער התחתון לצד מזרחי של הרחוב ודופק,
ופותח השער הגדול ופתח הקטן שבתוכו ,והולך ובא עד שער העליון לצד מערבי של הרחוב,
ודרך הילוכו דופק בבתים ובמקומות המיוחדים לדפוק שם ,הידועים לשמש.157"…
בקהילה זו אמנם היה מקובל לדפוק רק ב"בית החיצון דבית הכנסת ˘ ,"ÌÈ˘ Ïאבל
בקהילות אחרות נהגו לנקוש על דלתו של בית הכנסת ‚ .158ÂÙÂבין כך ובין כך עולה התמיהה
לשם מה הקיש השמש בדלתות בית הכנסת .דפיקותיו על בית האב"ד ועל בתים אחרים מובנת
בתכלית ,שתכליתן – להעיר ישנים ולהקיץ נרדמים; אך מיהו הישן בבית הכנסת הריק והחשוך,
159
שעל השמש להקיצו?
בדורות האחרונים היה ברור שהשמש מרעיש בפטישו על דלתות בית הכנסת כדי ˘ÌÈ˙Ó‰
˘ ˜Ï˙Ò‰Ï Â¯‰ÓÈ ,ÏÏÙ˙‰Ï ‰ÏÈÏ· ÂÒÎ˙‰ויפנו את בית הכנסת לצרכי החיים .160כך היה
156
157
158
159
160
יתכן שנהגו כך עוד בתקופת אמוראי ארץ-ישראל ,ויש מרבותינו הראשונים שכך הבינו מירושלמי ,ביצה
פ"ה ה"ב .ראה :ספר ראבי"ה ,הלכות יום-טוב ,סי' תשצה; מרדכי ,ביצה ,סי' תרצו.
ב"ש המבורגר וי' זימר )מהדירים( ,ר' יוזפא שמש ,מנהגים ד"ק וורמיישא ,א ,ירושלים תשמח ,עמ' ה-ו.
ראה רש"ז גיגר ,דברי קהלת ,פפא"מ תרכב ,עמ' " :13-12בימים הראשונים ,כשהיו דרים כל היהודים
שבעירנו ברחוב אחד שבו בתי הכנסיות ,הנקרא 'רחוב היהודים' ,היה המנהג שבבוקר ובערב ,בעת הליכה
לבית הכנסת להתפלל ,הלך השמש ברחוב היהודים ממטה למעלה עד לבית הכנסת ,ודפק בפטיש של עץ
בדלתי בתים הרבה :בבוקר – להעיר הישנים ,ובערב – להזכיר השוכחים שהגיע הזמן˜Ù„ ÍÎ ¯Á‡Â .
·„ .ÌÈÏ„‚‰ ˙ÒΉ ˙È· È˙Ïאכן ,בסוף המאה הששית ,כשהתפזרו היהודים לדור בכל העיר ,בטל המנהג
הזה" .וכך גם כותב ר' ישראל גומפיל ,ספר מנהגים דקהילתינו יצ"ו )מנהגי ק"ק פיורדא( ,סעיף ד ,פירט
תקכו ,דף ב ע"ב" :אין רשאים להתחיל לומר תהלים ]שקודם תפילת שחרית[ עד אחר הסיבוב של השמש
הקורא לילך לבית הכנסת ,ויכה במקבת של עץ שבידו ."˙ÒΉ ˙È· Á˙Ù ÏÚעוד על דפיקות השמש שנועדו
לכנס את הצבור לתפילת שחרית ,ראה :ד' שפרבר ,מנהגי ישראל ,ו ,ירושלים תשנח ,עמ' א-ח; הנ"ל ,מנהגי
ישראל ,ז ,ירושלים תשסג ,עמ' יז-כא; י"ל יגיד' ,הקשת השמש בבוקר' ,בתוך :ד' שפרבר ,מנהגי ישראל ,ז,
ירושלים תשסג ,עמ' יג-טו; הרב י' גולדהבר ,מנהגי הקהילות ,א ,תפילה לימי חול ,סעיף א-ב ,ירושלים
תשסה ,עמ' עז-פג.
יתכן שהשמש הקיש על דלתות בית הכנסת כמעשה ,ÈÏÓÒלהראות שמטרת הקשותיו על דלתות ·˙È
ÌÈ·˘Â˙‰היא כדי שיתאספו ‡ .˙ÒΉ ˙È· Ïושמא הקיש על דלתות בית הכנסת מחמת היותו מקום ÈÊίÓ
ברחוב ,כפי שדפק על 'שער התחתון' של הגטו היהודי בוורמייזא ,למרות שלא היתה שם דירת אדם.
לא ברור אם זו הסיבה להנהגת המנהג שהשמש יקיש בפטישו בדלתות בית הכנסת ,או שלאחר שהנהיגו כך
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
ריד
הרב יעקב ישראל סטל
מוסכם על תושבי העיירה פוגרבישטשה )מחוז ברדיטשוב ,אוקראינה( ,לפני כמאה שנה:
עד היום נזהרים יהודי פוהרבישצה מלעבור אצל בית הכנסת בלילה ,מפני המתים
המתפללים שם בכל לילה .עד היום מאמין עוד המון העם ,שההרוגים הנקברים בחצר
בית הכנסת קמים בכל לילה ולילה ,מתפללים בצבור ]ו[קוראים בתורהÔȇ ÌÂȉ „Ú …
˘˜·Ó ,˙Ï„· ˙˜ÈÙ„ ˘Ï˘ ˜Ù„ ‡Â‰˘ „Ú ˙ÒΉ ˙È· ˙Ï„ ˙‡ ¯˜Â·· Á˙ÂÙ ˘Ó˘‰
.161…Ì˙ÁÂÓ ˙‡ ÚȯÙÓ ‡Â‰˘ ÏÚ ÌÈ˙Ó‰ ˙‡Ó ‰ÁÈÏÒ
טעם מנהג זה רווח בכל קהילות .‰Ù¯ȇ-Á¯ÊÓכך תועד בשנת ˙¯ˆ ,Êלפני כשבעים שנה:
אמונה עממית עתיקה …לפיה ÌÈÈÁ‰ Ôȇ˘Î ‰ÏÈÙ˙ ˙ÒΉ ˙È·· ÌÈ˙Ó‰ ÌÈίÂÚ
…Ì˘ ÌȇˆÓעד היום הוא המנהג ש˘˙ÒΉ ˙È· Á˙ÙÓ ÌÚ ˜Ù„ ˙ÒΉ ˙È· ˘Ó
,ÂÒΉ ̯Ëלאותת לנשמות לפנות מקום לחיים להכנס.162
מן העיירה קאלוש )‚ ‰ÈˆÈÏהמזרחית( אנו שומעים דברים דומים:
אחרי התפילות היה השמש סוגר את השער הגדול ,והמקדש-מעט עובר לרשות המתים
הבאים אליו בכל לילה ושוהים בתפילה עד אור הבוקר‰˜ÈÙ„ ˜Ù„ ˘Ó˘‰ ‡·˘ „Ú ,
מסיבה אחרת ,ניתן טעם זה ברבות הימים .אגב ,כשם ששמש הקהילה היה דופק ב ÌÂȉ ¯È‡‰על דלתות ·˙È
˙ÒΉכדי Áȯ·‰Ï ˘¯‚Ïאת המתים ,וכפי שיובא להלן ,היה הממונה על בית הקברות דופק · ˙ÂÏÈÏעל
Ìȯ·˜‰כדי ש ‡·Èליטול את ידיהם …מנהג משונה זה נמסר מפי מאני דלוגאטש ,בספרו 'דער עולם
התוהו'ניק' ,זיטומיר ,1875עמ' ] 157לא ראיתי ספר זה בעצמי ,ואני מצטטו )בתרגום לעברית( ממאמרו של
י"ל זלוטניק' ,מאגדות השבת ומנהגיה' ,סיני ,כו )תשי( ,עמ' פ[" :כל לילה ,כמו שעון ,חייב 'יהודי הקברים'
)או' :גוי הקברים'( להעמיד מים למתים בכלי חרס אחד ולתלות מטפחת יד על וו,Ìȯ·˜‰ ÏÚ ˜ÂÙ„Ï ,
˘] "…Ì‰È„È ÏÂËÈÏ ÂÎÏÈביידיש )הסוגריים במקור(" :אלע נאכט ,אזוי ווי א זייגער ,מוז דער קברות יוד
)אדער ,דער קברות גוי( ,זיי )די מתים( שטעלען וואסער אין איין ערדינער כלי ,און אויף הענגענן א האנד
טיכעל אוף א פלעקיל ,און אנקלאפין אין די קברים ,זיי זאלין זיך געהן וואשען די הענד"[' .מנהג' משונה
זה ,שיתכן שלא היה ולא נברא )י"ל זלוטניק ,שם ,עמ' פ ,כותב" :אינני יודע עד כמה אפשר לסמוך על מחבר
זה"( ,התגלגל כנראה מאמונת ההמון ,שהמתים זקוקים למים ,הן לשתייה והן כדי לשטוף בהם את גופם,
ומשום כך נהגו להניח כוס מים ומגבת או סדין על אדן חלון חדר שבו מצוי הגוסס .על אמונה זו והמנהגים
שנוצרו מחמתה ,ראה :י"ל זלוטניק ,שם ,עמ' עח-פא.
יתכן שגם 'מנהג' זה נוצר בעקבות אמונת הציבור שנשמות המתים מתפללות בבית הכנסת בלילות.
ומחמת כך היו זקוקים להעמיד לפניהם מים לנטילת ידיים ,כפי שההלכה מחייבת .‰ÏÈÙ˙‰ ̄˜ ÌÈ„È ÏÂËÈÏ
והשווה במיוחד למסופר בבבא מציעא פה ע"ב" :אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי …אמר ליה ]אליהו
לרבי[ :אדאוקימנא לאברהם ו ,ÈψÓ ‰È„È ‡È˘Óומגנינא ליה .וכן ליצחק ,וכן ליעקב" .ומהרי"ל )אשכנז קכ
– קפז( הבין שנטילת ידיהם היתה בגלל ש‚˘ .ÏÏÙ˙‰Ï Âראה :י"מ פלס ,יחסי מהרי"ל ותלמידיו והשפעתם
על הפסיקה האשכנזית לאור מקורות חדשים ,רמת-גן תשנט ,עמ' .201
161ח"מ ליברמן-וויינר )לעיל ,הערה ,(100עמ' .394וראה לעיל ,שם ,לתולדותיו של הכותב.
,S. RAPPAPORT, `SCHLÜSSEL UND SCHLOSS 162ספר היובל לכבוד הרב ד"ר אהרן קאמינקא ,וינה
תרצז ,חלק לועזי ,עמ' .67-68במקורו נכתב המאמר בגרמנית ,והפיסקה הובאה כאן בתרגום.
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
רטו
,Ï„‚‰ ÔˆÈÁ‰ ¯Ú˘· ‰˜ÊÁואז ידעו שהגיעה שעתם לפנות את המקום הקדוש
לחיים.163
באותה תקופה התפשטה אמונה זו אפילו ב:ÌÈÏ˘Â¯È
ומי זה הטיל ספק בהתכנסותם של המתים ,לילה לילה ,בבית הכנסת? הן ‰È‰ ˘Ó˘‰
„=] ˙È·‰ ˙Â˙Ï„ ÏÚ ˙˜ÈÙ„ ˘Ï˘ ,¯˜Â· ¯˜Â· ,˜ÙÂבית הכנסת¢ÂÁÈ ÔÚÓÏ [164
,Ì˙ÁÂÓ Ï‡ ·Â˘Ï ÌÈ˙Ó‰כי הגיעה שעתם.165…
בעיירה ליטאית לא הרחק מקובנה ,לא הסתפק הממונה בדפיקותיו אלא ¯ÊÈÙאת שלושת
דפיקות בשלושה מקומות נפרדים ,ואף היה קורא" :שובו רפאים למנוחתכם!" כל זאת מחשש
"שמא פיגר אחד המתים המתפללים בלילות לעזוב את המקום" .בעיירה זו היה התפקיד נתון
בידי ¯' ,ÚÏ'˘¯È‰גבאי של הרבה 'חברות קדושות' )חברה רמב"ם ,חברה משניות ,וכדומה(
ומנהלה הראשי של 'חברא קדישא' .את תפקידו תיאר אחד התושבים:
מתפקידיו של ר' הירש'לע …לבוא אל בית הכנסת ראשון לראשונים .טרם יפתח הדלת
של הפרוזדור ,הוא הפלוש·¢" :‡¯Â˜Â ȈÈÁ‰ ¯Ú˘‰ ÏÚ Á˙ÙÓ· ˜Ù„ ‡Â‰ ,
¯ "!ÌÎ˙ÁÂÓÏ ÌȇÙבפלוש עומד ארון המתים עמידת קבע ,166ור' הירש'לע „ÏÚ ˜ÙÂ
Ìȇٯ ·¢" :„È‚Ó ¯ÊÂÁ ,‡Ù‚ ˙ÒΉ ˙È· È˙Ï„ ÏÚ – ˙È˘ÈÏ˘·Â ;‰È˘· Ô¯‡‰
"!ÌÎ˙ÁÂÓÏשמא פיגר אחד המתים המתפללים בלילות לעזוב את המקום.167
163
164
165
166
167
מ' וא"י ברוֶר ,זכרונות אב ובנו ,ירושלים תשכו ,עמ' .60כותב הדברים הוא האב – הרב מיכאל הכהן ברוֶר.
כך היה מקובל גם בעיירה · ,ÊÏÚאף היא בגליציה" :דבר זה היה מקובל בקרב תושבי עיר בעלזא,
שהנשמות באות בלילה לבית הכנסת ,אשר בסיבה זו הונהג ,ש· ˘Ó˘‰ ‡·˘Î ¯˜Â· ÏÎלפתוח שערי בית
הכנסת ,˙Ï„‰ ÏÚ Ì„Â˜Ó ˘È˜Ó ‰È‰ ,כמו שמודיע להנשמות שמתכוננים האנשים להכנס לבית הכנסת" )בית
הכנסת שבבעלזא ,ירושלים תשסח ,עמ' מז(.
ראה :ר' שמואל אשכנזי ,אגרתא דשמואל זעירא ,בתוך מנהגי הקהילות ,ב )לעיל סוף הע' ,(158עמ' שט.
א' כהן-רייס' ,מזכרונות איש ירושלים' ,רשומות ,ו )תרצ( ,עמ' =] 268הנ"ל ,מזכרונות איש ירושלים,
מהדורה שניה ,ירושלים תשכז ,עמ' .[41
כך היה נהוג בקהילות מזרח-אירופיות נוספות .על העיירה קוֹריב שבפולין מסופר )ראה בסמוך(" :בית
הכנסת …מזכיר תמיד את יום המיתה …˘ÈÏÂÙ· ˙„ÓÂÚ‰ ‰ËÈÓ‰ ˙ÂÚˆÓ‡· ,כשהתגנבתי לבית הכנסת „¯Í
,‰ËÈÓ‰ .˘ÈÏÂÙ‰ושאר דברים מסתוריים נוראים ."…ושמא הנחת ארון המתים בפוליש נתגלגל ממנהג
אשכנז הקדום הנזכר בספר ראבי"ה ,ח"ג ,מועד קטן ,סי' תתיז" :ואנו רגילין ¯ˆÁ· ÌÈ˙Ó‰ ÏÎÏ Ô¯‡‰ Ô˜˙Ï
· ,˙ÒΉ ˙Èדהוה ליה כעושין עם המת בחצר ,שאין כאן חשד שיאמרו במלאכת אחרים הן עוסקים ,שידוע
שלמת מתקנין אותו" .על בית הכנסת אחר בו הוחזקו ' Ì‰È¯È˘ÎÓשל הקברנים' )ולא רק ארון המתים( ·¯„Á
,ÂÏ ÍÂÓÒ‰ראה לעיל ,הערה .(89
ד' לבני )וויסבורד( ,ירושלים דליטא ,א ,תל-אביב ˙¯ˆ ,עמ' קלא ]על שלל תפקידיו של ר' הירש'לע דידן,
ראה :שם ,עמ' קכח; על מקום מגוריו ,ראה :שם ,עמ' קכה[ .בשער הספר שנדפס בשנת ˙¯ˆ נאמר ,כי הוא
מתאר את "ווילנא לפני ‡¯· ÌÈÚשנה" ,מכאן שהמתואר מדבר על סביבות שנת ˙¯ – לפני כמאה ועשרים
שנה .וראה לעיל ,הערה .86
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
רטז
הרב יעקב ישראל סטל
לא זו אף זו .באחת מעיירותיה הקטנות של ‰ÈÏÂÙהיה השמש מקיש ב˘) Ïʯ· ˙Ï˘Ïלא
ב (˘ÈËÙבפותחו את בית הכנסת ,·È¯ÚÓ ‰ÁÓ ˙ÏÈÙ˙Ïכדי להבריח את המתים מהמקום .זאת
מאחר שתושבי העיירה לא התכנסו לתפילת שחרית בבית כנסת זה .הוי אומר ,שתושבי עיירה זו
האמינו שהמתים הבאים ב ‰ÏÈÏלבית הכנסת ,ÌÂȉ ˙ÂÚ˘· ÂÏÈÙ‡ Ì˘ ÌÈ·ÎÚ˙Óעד בוא
השמש' .מנהג' עיירה זו הועלה על הכתב בידי אחד מילידיה:
בית הכנסת הגדול והישן הבנוי עץ ,קודש הקודשים של קוֹריב )קאָריוו( .ה'צעצוע
הביתי' ,זורק פחד על דמיונם של הילדיםÏÏÙ˙‰Ï Ìȇ·˘ ÌÈ˙Ó ÌÚ ¯Â˘˜ ‡Â‰ ,
·‡ ‰ÏÈω ÚˆÓומחפשים שם את תיקונם .בית הכנסת עומד ,לכאורה ,באמצע העיירה,
אבל בנפרד ממנה .ללא מזוזות ,חפור עמוק בבית עולם ,הוא מזכיר תמיד את יום
המיתה ,באמצעות המיטה העומדת בפוליש .בית הכנסת נעול כל השבוע ,מלבד בימי
הספירה ,168שהוא פתוח למנחה-מעריב בלבד,˙ÒΉ ˙È·Ï Úψ‰ ˘Ó˘‰ ÒÎÈ Ì¯Ë· .
ÔÓÊ ˙˙Ï È„Î ‡Ó˙ÒÓ ,‰„·Î‰ Ïʯ·‰ ˙¯˘¯˘ ÌÚ ÌÈÓÚÙ ˘Ï˘ ˜ÂÙ„Ï ·ÈÈÁ ‡Â‰
.Ì˙ÁÂÓ Ì˜ÓÏ Â·Â˘È ÂÓÏÚÈ˘ – ˙ÒΉ ˙È·· ‰ӉÓ˙‰˘ ÌÈ˙ÓÏ
מספרים ,שפעם ,בזמנים הקדומים ,כאשר שדים ומתים הרגישו עצמם בקוֹריב ממש
כמו אצלם בבית ,שכח השמש לדפוק קודם שנכנס לבית הכנסת˙‡ÈÙ˜Ó ‰‡¯Â ‰ÂÓ˙ .
„ – 169…˙ÒΉ ˙È·Ï ÂÒΉ· ÂÈÈÚÏ ‰˙Ï‚ Ìהשמש לא הוציא את שנתו.
עד היום אני זוכר ‡˙ ˙È·Ó ‰ÏÈÏ· ¯ÁÂ‡Ó È˙¯ÊÁ˘Î ,ÈÏÚ ÏÈÙ‰ ˙ÒΉ ˙È·˘ „ÁÙ‰
.˙ÒΉ ˙È· ÈÙÏ ¯Â·ÚÏ Á¯ÎÂÓ È˙Èȉ ,˘¯„Ó‰או בקיץ ,בין מנחה ומעריב,
כשהתגנבתי לבית הכנסת דרך הפוליש .המיטה ושאר דברים מסתוריים נוראים .כאשר
נישקתי את מזוזות הפתח חסרי המזוזותÈ·˘Ú ˙·ˆÓ‰ ÌÚ …È˙ÂÓˆÚ· „Ú¯ ÈÏ ¯·Ú …
.170…ÔÂÏÁ‰ ͯ„ Ìȇ¯ Âȉ˘ Ìȯ·˜‰
168בימות החורף היה בית הכנסת נעול ,כמו הרבה מבתי הכנסת במזרח אירופה ,כיון שלא הותקנו בהם תנורים
והקור היה גדול .כך מספר א"ב גוטלובר )אוקראינה תקעא – תרנט(" :בבואי לצרניחוב …עיר ˘·˙ÒΉ ˙È
‡˘¯ · Û¯ÂÁ‰ È˘„ÂÁ ˙˘˘ ÏÎ ¯‚ÂÒÓ ¯Â‚Ò ‰וייפתח רק בימי האביב והקיץ" )א"ב גוטלובר ,זכרונות
ומסעות ,א ,מהדורת גולדברג ,ירושלים תשלו ,עמ' .(128
169שלוש נקודות אלו נמצאות במקור; באות לציין שהרעיון לא הובע בשלמותו ,ועל הקורא להשלימו
במחשבתו ,או שהדברים מקוטעים בשל התרגשותו של הכותב.
170י' העכט' ,דאס בית המדרש' ,בתוך :מ' גרוסמן )עורך( ,יזכור בוך קאריוו :ספר יזכור – מצבת-זכרון
לעיירתנו קוריב ,תל-אביב תשטו ,עמ' .128-129כך נאמר במקור" :די גרויסע אַלטע הילצערנע שוּל ,דער
קודש הקדשים פוּן קאָריוו ,אַ געהיימנישפוּלע ,וואַרפט אָן אַ שרעק אויף דער פאַנטאַזיע פוּן די קינדער ,איז
פאַרבּוּנדן מיט מתים ,וועלכע קוּמען אין מיטן נאַכט דאַווענען ,אוּן זוּכן דאָרט זייער תקון .די שוּל שטייט,
דאַכט זיך ,אין מיטן פוּן שטעטל ,אָבּער אָפּגעזוּנדערט פוּן שטעטל .אָן-מזוזתדיק ,פאַרגראָבּן טיף אין בית
עולם ,דערמאַנט זי שטענדיק אין יום המיתה ,מיט דער מיטה וואָס שטייט אין פּאָליש .זי איז געשלאָסן אַ
גאַנצע וואָך ,נאָר זוּמער אין ספירה-צייט ,אָפן בּלויז צוּ מנחה-מעריב .איידער דער לאָמער שמש גייט אַריין
אין שוּל ,מוּז ער אָנקלאַפּן דריי מאָל מיט דער שווערער אייזערנע קייט ,מסתמא כדי צוּ געבּן צייט די מתים,
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
ריז
È
המסורת שנשמות הנפטרים מתאספות בלילה בבית הכנסת הביאה לפרש 'סגולה' משונה.
בהלכות הרי"ף הובא הנאמר במסכת שמחות" :הגוסס הרי הוא כחי לכל דבר …אין מעצמין את
עיניו .הנוגע בו ומזיזו – הרי הוא שופך דמים" .171על הלכה זו הוסיף ר' יהושע בועז )ספרד-
איטליה ,נפ' בשנת שטו(" :והלכך אסור לזוז הגוסס ממקומו ולהניחו במקום אחר כדי שתצא
נשמתו .והלכך אסור נמי ˙ÂÓÈ˘ È„Î ÒÒ‚ Ï˘ ÂÈ˙¢‡¯Ó ˙Á˙ ˙ÒΉ ˙È· ˙ÂÁ˙ÙÓ Ì¢Ï
,‰¯‰Óכי גם זה ממהר יציאת נפשו".172
הדברים הועתקו על ידי הרמ"א 173ובספרי פוסקים רבים ,174אך אף אחד מהם לא ביאר
Ú„Óהנחת מפתחות בית הכנסת תחת ראש הגוסס ממהרת את מיתתו .וגם דברי ר' מרדכי יפה,
בעל הלבושים )רצ – שעב( ,המעתיק Ô¢Ïמורו הרמ"א" :אסור לשום מפתחות של בית הכנסת
תחת ראשו ,מפני שאומרים שיש להם ‰Ï‚Òזו שיפרד מהרה" ,אינם מסייעים להבנה מה יש
בהם במפתחות בית הכנסת שהם ממהרים המיתה .אולם בדורות מאוחרים נקשרה 'סגולה' זו
עם המסורת הרווחת שנשמות הנפטרים באות להתפלל בבית הכנסת .כך כותב אחד החכמים
בשנת ˙¯ˆ ,Êלפני כשבעים שנה:
במקרה של יסורים ממושכים ]בחולה סופני[Á¯ÊÓ‰ È„Â‰È Ïˆ‡ ‚‰Ó‰ ˢÙ˙‰ ,
]=מזרח אירופה[ ,לשם קיצור מלחמת המוות˙ÒΉ ˙È· Á˙ÙÓ ˙ÂÈ„Ú· ÏÈÁ˘‰Ï ,
‰ÏÂÁ‰ ˙ȯÎÏ ˙Á˙Óמבלי להזיז הגוסס אפילו במקצת .כל יוזמה אנושית-מכנית לשם
קיצור חיי האדם ואפילו בנשימתו האחרונה ,נחשבת על פי ההשקפה היהודית כרצח,
הגם שר' משה איסרליש בפסקיו אסר נוהג זה.ÏÚÂÙ· ‰Ê ‚‰Ó ‚‰ ÌÈ·¯ ,
מנהג זה לכאורה מקושר עם אמונה עממית עתיקה יותר ,לפיה ˙È·· ÌÈ˙Ó‰ ÌÈίÂÚ
171
172
173
174
וועלכע האָבּן זיך אין שוּל פאַרזאַמלט – זיי זאָלן פאַרשוווּנדן ,אוּמצוּקערן זיך צוּ זייער רוּ .מען דערציילט
אַז אַמאָל ,אין די אַלטע צייטן ,ווען שדים אוּן מתים האָבּן זיך געפילט אין קאָריוו ממש ווי בּיי זיך
אינדערהיים ,האָט דער שמש פאַרגעסן אָנצוּקלאַפן איידער ער איז אַריינגעגאַנגען אין שוּל .אַ בּלוּט-
פאַרגליווערנדיק ,שרעקלעך בּילד האָט זיך פאַר זיינע אויגן אַנטפּלעקט בּיים אַריינקוּמען אין שוּל …דער
שמש האָט נישט מוציא שנתו געווען .נאָך בּיז היינט געדענק איך דעם פּחד וואָס די שוּל האָט אויף מיר
אָנגעוואָרפן ,ווען איך בּין שפּעט בּיינאַכט אַהיימגעגאַנגען פוּן בית המדרש ,אוּן געמוּזט דוּרכגיין פאַר דער
שוּל .אָדער זוּמער צווישן מנחה ומעריב ווען איך האָבּ זיך אַריינגעשלייכט אין שוּל דוּרך דעם פּאָליש; די
מיטה אוּן אַנדערע שרעקלעכע געהיימנישפולע זאַכן .ווען איך האָבּ געקוּשט די אָנמזוזותדיקע
בּיישטידלען …אַ ציטער פלעגט ממש אַדוּרך די בּיינער …מיט די מצבות אוּן קברים-גראָז וועלכע האָבּן זיך
געזעען דוּרכן פענצטער."…
מסכת שמחות ,מהדורת היגער ,פ"א הלכות א-ד .רי"ף ,מועד קטן ,סי' אלף רלז ,דפוס ווילנא ,דף טז ע"ב.
הגהות שלטי הגבורים על הרי"ף שם ,ס"ק ד .והובאו דבריו בהגהות על המרדכי ,מועד קטן ,סי' תתקי.
דרכי משה ,יו"ד ,סי' שלט ,אות א; שלחן ערוך ,יו"ד ,סי' שלט ,סעיף א ,בהגה.
כגון :ר' שלמה גאנצפריד )סלובאקיה תקסב – תרמו( ,קיצור שלחן ערוך ,סי' קצד ,סעיף א; ר' יחיאל מיכל
אפשטיין )ליטא תקפט – תרסח( ,ערוך השולחן ,יו"ד ,סי' שלט ,סעיף ג.
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
ריח
הרב יעקב ישראל סטל
.Ì˘ ÌȇˆÓ ÌÈÈÁ‰ Ôȇ˘Î ‰ÏÈÙ˙ ˙ÒΉמפתח בית הכנסת אמור להציע לנפש,
לשחרר הגוף מיסוריו .175˙ÒΉ ˙È·· Ô˙ÏÈÙ˙ ˙ÂίÂÚ‰ ˙ÂÓ˘Ï Û¯Ëˆ‰ÏÂ
‡È
לעומת רוב המקורות שהובאו עד כה ,המסכימים שבכל לילה שוהים המתים בבית הכנסת לבדם
)ולכל היותר מצרפים אליהם אחד מן החיים לקריאה בתורה( ,יש שיטה הגורסת שרק בימים
הנוראים – בראש השנה ויום הכיפורים – באות נשמות הצדיקים להתפלל יחד עם החיים בבתי
הכנסת .176ראשית אביא את דברי הסופר הגדול ,ר' משה סופר ,בעל 'חתם סופר' )פפד"מ תקכג
– פרשבורג תר( ,בדרשתו לפרשת 'נצבים' משנת ˙˜ˆ‚:
ֶשׁנוֹ פה עמנו – עומד היום לפני ה' אלקינו ,ואת אשר איננו פה – עמנו היום"
"אשר י ְ
)דברים כט יד( …והפלא השני" ,את אשר איננו פה" ,הם הנשמות העתידים להוולד,
והמה רוחות קדושות ]ש[אין להם חלק ואחיזה בגשמיות ,ÌÂȉ ÂÓÚ ‰Ó‰ ,מצורפים
עמנו הגשמיים ,על דרך שקבלנו˙¢„˜‰ ˙ÂÓ˘‰ ÌȯÂÙΉ ÌÂÈ ‰˘‰ ˘‡¯·˘ ,
˘.177…ÂÈ˙ÂÏÈÙ˙· ˙ÒΉ ˙È·· ÂÓÚ ÌÈÙ¯ËˆÓ ˙·‡‰ ˙ÂӢ Â˙Ó ¯·Î
לאחר ארבע שנים ,בשנת ˙˜ˆ ,Êביאר רמ"ס מדוע מצטרפות "הנשמות הקדושות" לתפילותינו:
כל נשמה ניצוץ משורש נשמה עד סוף ,והכל תלוי זה בזה ,ואם אותו השורש פרה –
בנשמתו מושרש זה השורש וממנו פרה בחשכת נשמתו פגם רוש ולענהÔÂÈÏ‚ …
,‰ÁÂ˙Ó ‰ÁÂ˙Ù ˙ÂÓ˘‰כל אחד ואחד שורשו עם אבות אבותיו ,עד למעלה למעלה.
כגון פלוני נמצא בנשמתו פגם ,כך דניםָ :יצא לו זה מפגם נשמת אבי אבי אביו ונמשך
לו זה …ÔÈ„· ÌÏÂÎ ÔÈ„Â ,ולפי זהÏÏÙ˙‰Ï ÌÈ„ÓÂÚ Â‡ ÌȯÂÙΉ ÌÂÈ ‰˘‰ ˘‡¯· ,
מקיר הפנימי ,˙Á‡ ÌÚÙ· ÂÓÚ ÌÈÂ„È ÈÎ ,‰ÏÈÙ˙· ÂÓÚ Û¯ÂˆÓ ˙ÂÓ˘‰ ÏÎ ÌÚ
כנאמר למעלה.178…
175
176
177
178
,S. RAPPAPORT, `SCHLÜSSEL UND SCHLOSSספר היובל לכבוד הרב ד"ר אהרן קאמינקא ,וינה
תרצז ,חלק לועזי ,עמ' .67-68במקורם נכתבו הדברים בגרמנית והובאו כאן בתרגום .ההוספות שבסוגריים
מרובעות הן ממני .טעם אחר למנהג זה ניתן בקהילות כורדיסטאן .הם היו נועלים את דלתות בית הכנסת
ואת המפתחות הניחו תחת ראש הגוסס ,בסוברם ש"אז תעשה הנשמה מאמץ גדול לצאת ,כי הקהל מחכה
למפתח" .ראה :א' בראואר ,יהודי קורדיסטאן ,עמ' ;158ר' קשאני' ,ילקוט מנהגי פטירה' ,שבט ועם ,ז
)תשלג( ,עמ' .425
בדומה לשיטת ר' יהודה החסיד בספר גימטריאות ,ראה לעיל ,פרק ד .אלא שהוא לא מסיים להם רק את
ה ,Ìȇ¯Â‰ ÌÈÓÈאלא את ÌÈ„ÚÂÓ‰ ÏÎבנוסף ל˘·˙ ˙Âול¯‡˘ !ÌÈ˘„Á Èראה שם.
חתם סופר – דרשות ,ב ,דרוש לפרשת נצבים תקצג ,מהדורת רי"נ שטערן ,קלוז' תרפט ,דף שנ ע"ג ,ד"ה
אשר ישנו )וראה לעיל ,פרק א ,הערה ,8שלכאורה ר' משה סופר אינו מסכים לדבריו כאן ,וצ"ע(.
שם )ראה הערה קודמת( ,דרוש ז"ך אלול )פרשת נצבים ˙˜ˆ ,(Êדף שסז ע"ג.
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
ריט
כלומר ,משום ˘˘ ˙ÂÂ„È ÌÈ˙Ó‰ ˙ÂÓעל חטאי צאצאיהם החיים )בגלל שחטאי החיים נגרמו
בעקבות פגם כלשהו בנשמת אחד מאבותיהם המתים( ,באות הנשמות להתפלל בבית הכנסת
179
!‰¯ÈÊ‚‰ Ú¯ ˙‡ Ô‰ÈÏÚÓ ¯ÈÒ‰Ï È„Î
כאן המקום להשוות לכך את סיפורו של ר' משולם מוולטרה ,שעלה מאיטליה לירושלים
בשנת ¯ ‡Óועבר בדרכו ב‡ ‰È¯„ÒÎÏשבמצרים .הוא מספר מפי בעלי המעשה כיצד נתמנו
להיות שמשי בית הכנסת שבנייתו יוחסה לאליהו הנביא ,אחד משני בתי הכנסת שבעיר:
ויש להם שתי בתי כנסיות ,האחד גדול והאחד קטן ,והקטן מעידים חבל היהודים כי ·‰
‡ .Ï"Ê ‡È·‰ ‰Èχ Â˙Âויש בתוכו היכל עם כסא ונר דלוק תמיד בתוכו ,אשר שם היה
מתפלל אליהו הנביא ז"ל .ויש לבית הכנסת ההוא שני שמשים – ֵשׁם האחד ר' יוסף ב"ר
ברוך ,ו ֵשׁם השני ר' חליפא – אשר נעשו מעצמם שמשים בבית הכנסת הנזכר ,בהיות כי
אמרו ו ,̉ÈÙ· ÈÏ Â¯ÙÈÒכי בשנת ¯ ,¯ÂÙΠ̈ ÏÈÏ· ,Â"Ëנשארו לישן בבית הכנסת
הנזכר ,הם עם שנים אחרים·˘ÂÈ ·Â˘Á Ô˜Ê Ì„‡ ˙ÂÓ„ ÌÏÂΠ‡¯ ‰ÏÈω ȈÁ· ȉÈ ,
,‡ÒÎ ÏÚוהסכימו ללכת לפניו בהכנעה ובהשתחויה ולשאול אליו איזה דבר ,וכאשר
נגשו אליו ובהתקרבם לו ,נשאו עיניהם ולא ראוהו .ÌȘχ ÂÁ˜Ï ÈÎ ,ÂȇÂוספרו לי
כמה נפלאות נראו בבית הכנסת ההוא.180…
כאן לא נאמר ש"˘ ˙·‡‰ ˙ÂÓמצטרפים עמנו בבית הכנסת ·˙ "ÂÈ˙ÂÏÈÙבראש השנה ויום
הכיפורים ,אלא ש‡ ‡È·‰ ‰ÈÏביקר בליל יום הכיפורים בבית הכנסת שבנה ,אך ÏÏÙ˙‰ ‡Ï
· .181Âאבל כמה מחכמי הדורות האחרונים הביאו כדברי ר' משה סופר ,בסגנונות שונים .182ר'
179העניין שגם נשמות המתים נידונות בראש השנה ויום הכיפורים נזכר כבר בספר חסידים ,מ"ו ,סי' תקא ,עמ'
…" :143אבל בראש השנה ויום הכפורים ,ש„ ,ÂÏÂÎ ÌÏÂÚ‰ ÏÎ ÏÚ Ôואף על המלאכים שדנו כל העולם כולו
כל השנה ,˙ÂÓ˘‰ ÏÚ ,ועל השדים" .וכך גם כותב ר' אלעזר מוורמייזא הרוקח ,ספר השם ,בתוך ספרי
הר"א מגרמייזא בעל הרוקח ,א ,הוצאת מכון סודי רזיא ,ירושלים תשסד ,עמ' רד סוט"ב" :בארבעה פרקים
העולם נידון ,דן על המלאכים ,ו ,˙ÂÓ˘‰ ÏÚעל השדים ."…ואחד מארבעה פרקים אלו הוא ¯‡˘ .‰˘‰
וכך גם אצל ר' יעקב ב"ר חננאל סקילי )תלמיד הרשב"א; סיציליה-ספרד-סוריה ,נפ' בשנת ק( ,תורת
המנחה ,ב ,דרשה עד ,צפת תשנא ,עמ' " :667משום כך תקנו להרבות בתפילה ובתחנונים …בזה הזמןÏ΢ ,
,ÌÏÂÚ‰ ‰È‰Â ¯Ó‡˘ ÈÓ ÈÙÏ Ôȯ·ÂÚ ˙ÂÓ˘‰כדתנן :ובראש השנה ÏÎבאי עולם עוברים לפניו כבני מרון.
והיינו דקרינן בהני יומא 'אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם' ,לומר˙ÂÈ‰Ï ÂÈÙÏ ˙·ˆ ˙ÂÓ˘‰ Ï΢ ,
."ÔÈ„Èוכך גם משמע מספר קושיות ,מהדורתי ,אות קצח ,עמ' קנט ,והערה .209והשווה :ספר חסידים,
מ"מ ,סי' שסט ]=ספר השם ,עמ' עט טו"ב[; ר' יהודה החסיד ,אמרות טהורות חיצוניות ופנימיות ,מהדורתי,
ירושלים תשסו ,אות עח ,עמ' רכ-רכג ,הערה ;222להלן ,ליד הערה 193ובה .אולם מקורות אלו אינם
מזכירים את ‰·ÈÒ‰שהנשמות נידונות באותם הימים ,ודברי בעל 'חתם סופר' משלימים את דבריהם ,למרות
שלא מתקבל על הדעת שחסידי אשכנז יסכימו לטעם קבלי זה שהוא רחוק מעולמם המחשבתי .ואכמ"ל.
180א' יערי ,מסעות ארץ ישראל ,ירושלים תשנו ,עמ' .122מסע ר' משולם מוולטרה נדפס לראשונה ,בשיבושים,
בידי א"מ לונץ ,ירושלים ,א ,וינה תרמב ,עמ' ) 166-219הקטע שלפנינו הוא בעמ' .(177
181כך משמע מרהיטת המעשה .ידועים גם סיפורים שונים על אליהו הנביא או על אחד מהצדיקים האחרים
שבא ÔÈÈÓ ÌÈÏ˘‰Ïבתפילות יום הכיפורים ,כמו המעשה המובא אצל ז' וילנאי ,אגדות ארץ-ישראל ,סי' ,13
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
רכ
הרב יעקב ישראל סטל
חנוך העניך טייטלבוים מסאסוב קרא בתוך דרשת 'כל נדרי' של שנת ˙¯:ÊÙ
בעוונותינו הרבים היה לנו כמה יום הכיפורים בשנה הזאת ,ועתה המה בגנזי מרומים,
וקבלה מספרים הקדושים ש .˙ÒΉ ˙È·Ï Ìȇ· ˙ÂÓ˘‰על כן ,למען השם ,נראה
להתאמץ בתפילה ,שלא נבוש ולא נכלם מאבותינו.183
לכאורה אין לנשמות המתים חלק ונחלה בעולם הזה שהוא עולמם של החיים .לכך יש להבין
מה עושות נשמות הצדיקים · ?‰Ê‰ ÌÏÂÚכיצד מתפללות ÌÈÈÁ‰ ÌÚ „ÁÈבימים הנוראים?
קושיה זו בא ר' יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזינבורג )גליציה תרסד – א"י תשנה(
ליישב:
ויום הכפורים …ה˙ ˘Ù ˙¯ÈÒÓ ˙ÈÁ· ‡È‰ ˙ÈÚלהשם יתברך ,ועל כן לובשים אז את
ה'קיטל' שהוא בגד מתים ,להראות בזה שמוכנים אנחנו למות ולמסור נפשינו על כבוד
שמו יתברך …184ולכן איתא ,ש ,Â˙‡ ÏÏÙ˙‰Ï ÔÂÈÏÚ‰ ÌÏÂÚÓ Ìȇ· ÌÈ˙Ó‰מכיוון
˘·.185ÌÈ·˘Á ÌÈ˙ÓÎ ÂÏÂÎ ˘Ù ˙¯ÈÒÓ‰ È„È ÏÚ ,ÌȯÂÙΉ ÌÂÈ
מפני שביום הכיפורים מוסרים החיים נפשם ונחשבים כמתים ,לכך ניתנת האפשרות למתים
להתפלל עמם ,שבשעה זו הם Ì˙ÂÓÎועולם החיים – עולמם .186ומשום שנשמות הצדיקים
באות להתפלל יחד עם החיים בימים הנוראים ,מובן טעם המנהג להדליק 'נר חיים' בערב יום
182
183
184
185
186
לונדון תרפט ,עמ' " :17-18בית כנסת אחד ]בירושלים העתיקה[ נקרא על שם אליהו הנביא משום מעשה
שקרה בו .לפני דורות רבים היה הישוב היהודי בירושלים מצער מאד ,רק תשעה גברים ולא יותר .פעם ··¯Ú
ÌȯÂÙΉ ÌÂÈהתאספו היהודים לתפילה ולא יכלו להתפלל כי חסר היה להם אחד למניןÌÂȉ ·È¯Ú‰ ¯˘‡Î .
…„Á‡ Ô˜Ê ˙ÒΉ ˙È·· ÚÈÙ‰וישמחו היהודים לקראתו ויושיבוהו בכבוד על כסא ויתחילו את תפילתם.
כאשר גמרו את תפילתם ,קמו היהודים להזמין את אורחם היקר ,אולם רק דרכו את צעדם הראשון מפתח
בית הכנסת – .‰Ê‰ Á¯Â‡‰ ÌÏÚאז הבינו ש‡ .ÌÈÈÓ ˙‡ ÌÈÏ˘‰Ï ‡· ¯˘‡ ‡È·‰ ‰Èχ ‰È‰ ‰Ê Á¯Âומאז
קראו לבית הכנסת זה על שמו" „Â‡Ó ‰Ó„ ‰˘ÚÓ .הביא ר' נפתלי הירץ בכרך ,עמק המלך ,אמשטרדם תח,
דף יד ע"א.
יש להדגיש שינוי חשוב .בעוד שלדעת ר' משה סופר באות הנשמות להתפלל יחד עם החיים ·¯‡˘ ‰˘‰
,¯ÂÙÎ ÌÂÈÂמזכירים רוב המקורות דלהלן את „·Ï· Î"‰ÂÈויש שהזכירו רק את זמן אמירת 'כל נדרי'!
הרב יואל טייטלבוים )מהדיר( ,עיר חנוך ,ב" ,דרשה לכל נדרי תרפ"ז" ,ירושלים תשמב ,עמ' שמ טו"א.
רעיון זה נזכר במקורות קדומים יותר .ראה ,לדוגמה ,ר' מרדכי ב"ר שמואל מווייעלקאטש ,שער המלך ,שער
ו )'שייך ליום הכפורים'( ,פרק א ,הוראדנא תקעו ,דף נ ע"ג ,ד"ה והשני" :שהוא לובש ה'קיטל' והטלית
שהם בגדי מתים ,לרמז ͯ·˙È Â˙˘Â„˜ ÏÚ Â˙Ӣ ÂÁÂ¯Â Â˘Ù ¯ÒÂÓ ‡Â‰˘ ,ביום הנורא הזה."…
שפע חיים ,יוניאן-סיטי תשמ ,עמ' קסד טו"ב .כל הנדפס בספר זה הם מדרשותיו שנשא ב'ירח האיתנים'
בשנת ˙˘ ,Óכנאמר בשער הספר.
הדברים אמורים רק לגבי יום הכיפורים ,אמנם עדיין צריך בירור כיצד נשמות המתים באות להתפלל ב¯‡˘
‰˘‰שאין מתענים ביום זה ואין בו מסירות נפש שתחשיב אותנו כמתים .ושמא אכן סובר רי"י
הלברשטאם ,שהנשמות משתתפות בתפילת החיים ¯˜ · ÌȯÂÙÈΉ ÌÂÈולא גם בראש השנה .ועי' לעיל,
הערה .182
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
רכא
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
הכיפורים ·· .187‡˜Â„ ˙ÒΉ ˙Èכך כתב ר' יצחק ווייס מווערבוי )סלובקיה תרלג – תשב(:
ישנם ארבע טעמים להדלקת הנרות ביום הכפורים בבתי כנסיות ובתי מדרשות .הנרות
האלו מדליקים ,ÌÈ˙Ó‰ ˙ÂÓ˘ ¯Â·Úומקום הדלקתם הוא ··˙ …˙ÂÈÒÎ Èוטעם הדבר…
˘ ,˘¯„Ó‰ ˙È·Â ˙ÒΉ ˙È·Ï ˘Â„˜‰ ÌÂÈ· ÏÏÙ˙‰Ï Ìȇ· ÌÈ˙Ó‰ממילא מסוגל שיראו
שם הנרות שהדליקו · ,188Ì„Úועל ידי זה ימליצו טוב בעדינו.189
אך לא תמיד ראו החיים בעין יפה את הופעת הנשמות בבית הכנסת בליל יום הכיפורים .פעמים
גרמה התכנסותן של הנשמות לצפיפות יתר בבית הכנסת ,190ולכך נקטו בפעולה לא שיגרתית
להברחתן ,דבר שגרם לביטול המנהג העתיק של לבישת הקיטל .כך מספר הרב צבי שפירא,
מזקני חסידי בעלז ,את שהתרחש בימי ר' יהושע רוקח מבעלזא )גליציה תקפה – תרנד(:
וארשום למשמרת מה שסיפר הרה"ח ר' ראובן גרוס הי"ו ,ששמע מפי הרה"ח הישיש ר'
צבי שפירא ז"ל …שעמד פעם בליל יום הקדוש מאחורי כסאו של כ"ק מרן אדמו"ר
מהר"י זי"ע ,ובימים ההם עדיין היו לבושים כל החסידים בימים הנוראים 'קיטלעך'.
,ÏÈ‚¯‰Ó ¯˙ÂÈ ‰·¯‰ ,„Â‡Ó ÛÂÙˆ ‰È‰Â ˙ÒΉ ˙È·· „Â‡Ó Ï„‚ ˜Á„ ‰È‰ Ú˙ÙÏ
.ÌȯÎÂÓ ‡Ï ÌÈ¯Ê ÌÈ˘‡ ˙ÂÈÂÓ„ ‡¯Âלפתע הסתובב מרן זי"ע אל הקהל ,והורה
לכולם .'ÍÚÏËȘ'‰ ˙‡ Ë¢ÙÏאחרי שכולם פשטו אותם ,שוב נעשה מרווח בבית
187
188
189
190
על מנהג זה ,ראה :ר' יהודה החסיד ,אמרות טהורות חיצוניות ופנימיות ,מהדורתי ,ירושלים תשסו ,אות ב,
עמ' ז ,ובכל הנסמן שם בהערה .38
והשווה עוד להלן ,פרק יב ,מס' ,2ובמיוחד ליד הערה .201
שו"ת שיח יצחק ,סי' רצט.
השווה ברכות ו ע"א )המוסגר מפירוש רש"י ומן הענין(" :האי דוחקא דהוי בכלה ]שפעמים שבני אדם
יושבים רווחים ביום השבת שבאין לשמוע דרשה ,ודומה להם כ – [ÌȘÂÁ„ ÌÈ·˘ÂÈמנייהו ][ÌÈ„˘‰ ÔÓ
."ȉאמנם אפשר לומר שאין להביא ראיה מן השדים ,שהם יותר גשמיים מן הנשמות .וצ"ע.
על הדוחק והצפיפות בליל יום הכיפורים הנגרם מהשתתפות הנשמות בתפילה ,דיבר גם הרב משה
אביגדור עמיאל )ליטא תרמב – תל-אביב תשה( ,דרשות אל עמי ,א ,דרשה כח ,ווארשא תרפג ,עמ' :169
"אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם ,והנכם מביטים ברגש קודש על הנרות הרבים הממלאים את כל
בית הכנסת מעבר לעבר ,המאירים הפעם באיזה חן מיוחד – נרות נשמה הם .והננו מרגישים ,שהתאחדנו…
גם .˘¯„Ó‰ ˙È··Â ˙ÒΉ ˙È·· ‰Ê‰ ·¯Ú· ÔÎ Ì‚ „ÓÚ˘ ,¯Â„ ¯Â„Ó ˙ÂÓ˘‰ ÏÎ ÌÚנרות נשמה הם ,ולרגע
ידמה לנו כי גם עכשיו „ÁÈ ˙ÂÏÏÙ˙Ó Ô‰Â ,‰Ê‰ ˙ÒΉ ˙È·· ‰Ï‡ ÔȇÏÈË¯Ú ÔÈÏʇ„ ˙ÂÓ˘‰ ÂÙÒ‡˙‰
‡ Â˙Èבסוד שיח שרפי קודשÈÙÎÓ ¯˙ÂÈ ‰·¯‰ '‡¯Â·ˆ„ ‡˜Á„' ˙ÚÎ ˙ÒΉ ˙È·· ˘‚¯ÂÓ ÌÈÁÏ ‡Ï ,
."…Âʉ '‡˜Á„'‰· ˙¯ÊÂÚ‰ Ô‰ ˙ÂÓ˘‰ ÈÎ ,¯Â·ˆ‰ ¯ÙÒÓ
אמנם ר' פנחס מקוריץ נתן טעם אחר לצפיפות הגדולה הקיימת בבית הכנסת בליל יום הכיפורים .ראה
א"א פרנקל וי"ש פרנקל )מהדירים( ,אמרי פנחס השלם ,א ,ענין יום הכפורים ,אות תקלט ,בני-ברק תשסז,
עמ' קפז טו"ב¯Â„Ï ÌÈÏÂÎÈ ‡Â‰Â ȇ Ôȇ˘ ˙ÓÁÓ ,˙ÒΉ ˙È·· „Â‡Ó ¯ˆ ,'ȯ„ ÏÎ'· ,¯ÂÙÎ ÌÂÈ ÏÈÏ·" :
·) „Á‡ ̘Óעי' סוטה ה ע"א( ,ובבוקר ,כשמוחלים עוונותיהם ,עומדים רווחים" .והשווה שם ,שער עולם
ומלואו ,אות צג ,עמ' תעט טו"א" :כשהרשע בבית הכנסת ,˙ÒΉ ˙È·· Ï„‚ ˜Á„ ‰˘Úוהוא מחמת שאין
אני והוא יכולים לדור במקום אחד".
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
רכב
הרב יעקב ישראל סטל
הכנסת כמו שהיה בתחילת התפילה.
בגמר התפילה אמר מרן זי"ע˙ÂÓ˘‰ ˙ÂÙÒ‡˙‰ ÔÓÊ ‡Â‰ 'ȯ„ ÏÎ' ˙ÏÈÙ˙ ˙Ú˘ :
.'ÍÚÏËȘ' ÌÚ ÔÎ Ì‚ ‡· ̉ ,Ô„Ú Ô‚Óלכן בקשתי שכולם יפשטו את ה'קיטלעך',
והיות והמתים אינם יכולים לפשוט את ה'קיטלעך'˙È·Ó ˙‡ˆÏ ÌÈÁ¯ÎÂÓ Âȉ ̉ ÔÎÏ ,
.˙ÒΉומאז נהגו בבעלזא לא ללבוש 'קיטלעך' בימים הנוראים.191
191הרב ישי יעקובוביץ ,סימן טוב ,ערך 'פסח' ,ירושלים תשסא ,עמ' רכב-רכג ]מעשה זה הובא בנוסח אחר
בספר בית הכנסת שבבעלזא ,ירושלים תשסח ,עמ' מנ-נ .ראה שם[ .יתכן שהמתים "אינם יכולים לפשוט את
הקיטלעך" משום שאין להם כל מלבוש אחר מלבדו.
מסורת חסידית אחרת מספרת מעשה דומה מעט השונה בפרטים מהותיים ,עד שכמעט אין לו שייכות לנושא
ביאת הנשמות לבית הכנסת בימים הנוראים .ÏÏÙ˙‰Ï È„Îראה י"י קלפהולץ ,אדמו"רי בעלז ,א ,תל-אביב
תשלב ,עמ' שנב-שנג" :ב …ÌȯÂÙΉ ÌÂÈ ·¯Úכשנכנסו לבית הכנסת ,אמר מרן .ÏËȘ‰ ÈÏ· ÏÏÙ˙‰Ï
במוצאי יום כפור סיפר מרן ,שבראש השנה ,כשאמר בתפילת מוסף ברכת 'מחיה המתים'ÌÈ˙Ó‰ ·˘Á ,
˘ÌÈ˙Ó‰ ·˘Á ,Ì˙ÂÓÎ ÌÈ˘Â·Ï ÌÈ˘‡ ˙ÒΉ ˙È·· ‡¯˘Î .˙ÒΉ ˙È·Ï Â‡·Â ÌÈ˙Ó‰ ˙ÈÈÁ˙ ÔÓÊ ÚÈ‚‰
˘‡ .‰ÈÁ˙Ï ÂÈ˘ÎÚ ÂÓ˜˘ ÌÈ˙Ó Ì‰ ÌÈÏÏÙ˙Ó‰ ÂÏאבל כאשר הסירו מעליהם את הטליתות והקיטלין ,ראו
המתים שטעו ,עזבו את בית הכנסת וחזרו למנוחתם" .ממעשה זה המסופר על ר' שר שלום רוקחÔ¢‡¯‰ ,
לבית בעלזא ÂÈ·‡ ,של ר' יהושע ,לא ניתן להבין שנשמות הנפטרים רגילים לבוא לבתי הכנסת ביום
הכיפורים ,כי כאן היתה ,˙„ÁÂÈÓ ‰·ÈÒשחשבו "שהגיע זמן תחיית המתים" ]למקרה אחר בו הגיעו המתים
לבית הכנסת מפני שסברו שהגיעה עת הגאולה ,ראה להלן ,פרק יב ,סעיף .[7
מעניין שמעשה זה המסופר על ÊÏÚ·Ó È"¯‰Óנמסר במקום אחר על ¯' ¯·ÂËȘ ‰˘Óאחיו של ר' גרשון
קיטובר ,אבל במעשה זה מחליפות הטליתות את הקיטלעך ,וגם לא פורש בו שהוא אירע ביום הכיפורים.
ראה ש' אנ-סקי ,חורבן היהודים בפולין גליציה ובוקובינה ,ג ,תרגום :ש"ל ציטרון ,תל-אביב תרצו ,עמ' 414
]שם הספר במקורו האידישאי' :דער יודישער חורבן פון פוילען גאליציע און בוקאווינא' ,וידוע גם בשמו
המקוצר 'חורבן גליציע'[" :בשדה-הקברות הסניאטיני מראים את קברו של ר' משה קיטיוור ,אחיו של רבי
גרשון קיטיוור .לפי צוואתו ,מקברים את המתים בסניאטין בלי טליתות .מראה לדבר עובדה זו˙Á‡ ÌÚÙ :
,̉È˙Â˙ÈÏË ˙‡ ̉ÈÏÚÓ ¯ÈÒ‰Ï ÌÈÏÏÙ˙ÓÏ ‰ÂȈ ʇ ,Ï„‚ ˜Á„ ˙ÒΉ ˙È·· ‰È‰ומאז התחילו מקברים
את הנפטרים בלי טליתות" .לדבריו ,סיפור זה ארע בעיירה סניאטין שב‚ ,‰ÈˆÈÏכיום אוקראינה.
נוסח שלישי של מעשה זה נמסר בשם מהרי"ל דיסקין )הורודנה תקעז – ירושלים תרנח( .וכך מסרו
כותבי תורתו" :הנה ידוע מ‚] ‡ÈÙ˘ ˙¯ÈÊספרד[ ,ואז היו הרבה אנוסים …פעם אחד ,בליל יום הכפורים,
פתאום נעשה בבית הכנסת דוחקא גדול עד למאוד .ומנהגם היה להתפלל בטליתים מעוטפים על הפנים.
ותכף ומיד אחרי 'שמונה עשרה' ,תפילה בלחש ,הכריז הרב הגדול אשר היה שם ,שישליכו טליתם מעל
פניהם ,וממילא ברחו הרבה מהם .ואמר להם הרב ,שהמתים באו גם כן לבית הכנסת .ו·Ï"ˆÊ ¯"ÂÓ„‡ ¯‡È
]מהרי"ל דיסקין[ ‰˘ÚÓ‰הנאמר למעלה :היינו ,דבימים האלו היו אז הרבה אנוסים רחמנא ליצלן ,וכל השנה
היו יראים מלבוא לבית הכנסת ,שלא יכירו אותם שהם ישראלים .אך בליל יום הכפורים באו בלילה מעוטפים
בטליתים ,ולא הכירו אותם .והיו אז בין הגדולים דעות הרבה ,יש מהם סברו שלא יבואו ,ויש מהם שסברו
שיבואו ,כיון דבעת הנ"ל הוא מהרהר בתשובה .על כן ,במעשה הנאמר למעלה שנעשה דוחק גדול בבית
המדרש ,היה ירא הרב שמא ישליך אחד הטלית וירגישו שהם יהודים ותהיה סכנה גדולה ,על כן אמר בקול
רם ,שישליכו כל אחד טליתו מעל פניהם ,וממילא יצטרכו גם האנוסים לעשות כך ,וממילא יברחו ,והבינו
וברחו .אבל הרב הנ"ל היה רוצה שלא ירגישו ]שהוא בגלל האנוסים[ ,על כן אמר להם שמתים באו ,כנאמר
למעלה" )חידושי מהרי"ל דיסקין על התורה ,ג ,פרשת אחרי מות ,ירושלים תשלה ,עמ' מ טו"ב – מא טו"א(.
אם יש בסיס עובדתי למעשה זה ,בהכרח שהדבר אירע ב „¯ÙÒבין השנים ¯) ·¯-‡Óקודם שנת ¯ ‡Óלא
היה חשש לאנוסים להתפלל עם אחיהם היהודים בבית הכנסת ,שאז נוסדה האינקווזיציה ,ולאחר שנת ¯·
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
רכג
עד עתה למדנו שנשמות ˙·‡‰Â ÌȘȄˆ‰באות לבית הכנסת ב) ÌȯÂÙÈΉ ÌÂÈ ÏÈÏאו גם בראש
השנה( להשתתף בתפילות ,אבל לדעת ר' יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגעט )תקסח – תרמג(,
בעל 'ייטב לב' ,דוקא ˙‡ÏÈ˯ډ ˙ÂÓ˘‰הנבראות מהשחתת זרע ,הן הבאות בימי התשובה
ב ȯ˘˙ ˘„ÂÁלבית הכנסת כדי לקבל את תיקונם .כלשונו:
קבלה בידנו ,שאותן ,ÔȇÏË¯Ú ÔÈÏʇ„ ˙ÂÓ˘‰כולם באים לבית הכנסת בהתאסף יחד
שבטי ישורון בימים האלו לשוב בתשובה ,למען ימצאו חנינה בהעלותן להקדושה בבכי
ובתחנונים …ועתה אחי ,שימו נא לבבכם לכל הדברים האלה ,וכל אחד ואחד חפשו
מעשיכם ומחשבותיכם …ויתחרט על העבר ויבקש תפילה ותחנונים למחול לו ,להציל
העשוקים מיד עושקיהם ולהשיבם למקומם הראשון ,אל הקדושה.192
דברים דומים כתב ר' חיים אלעזר שפירא )תרלב – תרצז( ,בעל שו"ת מנחת אלעזר
ממונקאטש:
מקובל מאבותינו הקדושים זי"ע ומבואר גם בספרי הצדיקים זי"ע ,כי ·'ȯ„ ÏÎ' ÏÈÏ
באים הנשמות לבית הכנסת או לבית המדרש Ì˙Â˘Ù Ô˜˙Ïאו .ÂÈ˙ÂÏÈÙ˙Ï ÚÂÈÒÏ
והנה מקורו במדרש …דגם המתים צריכים כפרה .193ולכך נקרא 'יום הכיפורים',
לשון רבים – לחיים ולמתים .והיינו ,בעל כרחךÌȘÂχ ˙‡¯È· ̈ÙÁ ¯˘‡ ÌȘȄˆÏ ,
…ÏÈÚÂÓ Ôȇ Ú˘¯Ï„ ,ÂÈ˙ˆӷÂעל כן באים נשמות הצדיקים איתנו כעת ,בכניסת יום
הכיפורים ,להמליץ בעדנו לטובה ולעורר אותנו לתשובה .וזהו שכתוב )ויקרא טז ל(:
"כי ביום הזה יכפר עליכם" ,על ידי הצדיקים שבאים כעת איתנו להתפלל.194 …
מן הפיסקה הראשונה היה נראה שרח"א שפירא קיבל את שתי השיטות גם יחד .הנשמות
˙ÂȇÏ˯ډבאות לתקן ,Ô˙¢Ùונשמות ÌȘȄˆ‰מתכנסות למקום תפילת החיים להביא ÚÂÈÒ
.ÂÈ˙ÂÏÈÙ˙Ïאולם מהמשך דבריו משמע ,שהנשמות הבאות לקבל תיקונן אינן הנשמות "דאזלין
ערטלאין" ,אלא נשמות ˆ„ ÌȘÈשיש בהן פגם קטן.
גורשו כל יהודי ספרד מארצם( .אמנם הפרשנות שנתן מהרי"ל דיסקין מפתיעה במקוריותה ומעקרת את כל
עניין הופעת המתים בתפילות יום הכיפורים .אילולא דמיסתפינא הייתי אומר ,שהוא הוכרח לפרש כך מחמת
שלא הכיר את המקורות הרבים שהובאו עד עתה המעידים ומספרים על הופעת המתים בתפילות יום
הכיפורים ובמיוחד ב ,ÂÏÈÏבעת תפילת 'כל נדרי' ולאחריה .וצריך עוד עיון.
192ר' יקותיאל יהודה טייטלבוים ,ייטב פנים ,א ,חוסט תרעב ,תוכחת מוסר לי"ג מדות ויום העשור ,אות כח ,דף
קט ע"א ,ד"ה והנה.
193הכוונה לדרשה שנאמרה בספרי ,דברים ,פיסקא רי ]ח[ַ '" :כּ ֵפּר לעמך' – אלו החיים' ,אשר פדית' – אלו
המתים .מגיד ˘ ."‰¯ÙÎ ÌÈÎȯˆ ÌÈ˙Ó‰והביאוהו הראשונים כסמך למנהג נתינת צדקה עבור נשמות המתים
ביום הכיפורים ,ראה :בית יוסף ,או"ח ,סי' תרכא ,אות ו; שו"ע ,או"ח ,שם ,סעיף ו .והשווה עוד לעיל ,הע'
.179
194ר' חיים אלעזר שפירא ממונקאטש ,שער יששכר ,א ,מאמרי חודש תשרי ,מאמר יום הקדוש ,אות יא,
ירושלים תשכח ,עמ' רצו טו"ב.
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
רכד
הרב יעקב ישראל סטל
עד עתה למדנו שלוש דעות על זמני השתתפות הנשמות בתפילות הימים הנוראים :כל
עשרת ימי תשובה; הימים הנוראים; ליל יום הכפורים .דעה רביעית הביאו הדרשנים בדור
האחרון ,שרק ·˘ '˙ÂÓ˘ ˙¯Îʉ' ˙Úביום הכיפורים באות הנשמות לבית הכנסת ,ורק כדי
לשמוע הזכרותיהן ולא להתפלל ,195ואיני יודע מקורם.
גישה חדשה ומפתיעה עולה מזכרונותיו של גרשום באדר שבימי נעוריו התגורר בקראקא.
שם היה מקובל כדבר פשוט להעיר את שבעת הרועים ואת הצדיקים הקבורים בעיר לאמירת
'סליחות' בצוותא עם החיים .וכך הוא מתאר מחזה נורא הוד זה:
רק את ה'סליחות הראשונות' אמרו החסידים בחצות הלילה בשעה שתים עשרה.
בלילות הבאים היו משכימים יחד עם המתנגדים ואמרו את ה'סליחות' בשעה ארבע
לפנות בוקר .בניגון היו מעירים את הישנים' :יידעלעך ,כשרע יידעלעך ,טייערע
יידעלעך ,שטייט אויף ,שטייטס אויף צו סליחות' ‰˘‰ ˘‡¯ ·¯Ú· .היו מעירים בשעה
3לפנות בוקר בנוסח זה' :אברהם ,יצחק ,יעקב ,יוסף ,משה ,אהרן ,דוד און שלמה,
שטייטס אויף ,יידן זענען אין גלות .'˙ÂÁÈÏÒ Ú˜ÈÏÈȉ È„ ˆ Ûȇ ÒËÈÈˢ ,אחר כך היה
,Ô˘È‰ ˙¯·˜‰ ˙È· ¯Ú˘· ˜Ù„ ˘Ó˘‰פעם אחת ב'יאקאבס גאס' ופעם אחת בחצר
בית הכנסת של הרמ"א וצעק' :משה' )הרמ"א( .אחר כך דפק במקלו שנית בשער בית
הקברות וקרא' :יואל' )הב"ח( .אחר כך' :ליפע' )התיו"ט(; אחר כך' :נטע' )המגלה
עמוקות( .וסיים בצעקה…'Ô„ÈÈ ¯‡Ù ÔËÚ· Ûȇ ÒËÈÈˢ' :
כאשר שאלתי בילדותי :היתכן שהשמש ÌÈÏ„‚‰ Ìȇ‚‰ ˙‡ ¯¯ÂÚÈמבלי לכנותם
בתואר הרגיל 'רעב' ,ענוני :קיימת מסורת ישנה לא לכנות בתואר 'רעב' את הישן כאשר
מעירים אותו לפנות בוקר .חיפשתי מקור למנהג זה ולא מצאתי ,כשם שנעלם ממני טעם
הדבר שאין מעירים את עשרות הגאונים האחרים השוכנים באותו בית-הקברות.196…
נאמר כאן זמן נוסף בו משתתפות נשמות הצדיקים בתפילת הציבור˘‡¯ ·¯Ú Ï˘ ˙ÂÁÈÏÒ :
.‰˘‰
195כך דרש הרב אברהם יהושע ביק )תרעג – תשנ(" :היום אפשר לנו לאמר 'הבדלו החיים מן המתים' ,היום
כבר ˙ …Ô‰È˙¯Îʉ ÚÂÓ˘Ï ˙¯·˜‰ È˙· ÏÎÓ ‰‰ ÂÙÒ‡˙‰˘ ˙ÂÓ˘ ˙ÒΉ ˙È· ‰‡ÏÓגם נשמות בני-
אדם חיות שנפרדו מהעצמות ובאו הנה בהמוניהם לשמוע הזכרותיהן" )חזון התקופה ,א ,מאמר ג ,ניו-יורק
תרצז ,עמ' .(18ובדרשה אחרת" :אך דא עקא ,קהה בנו חוש הרגש ,אנו מרגישים כבר איך ˘ÌÈ˙Ó‰ ˙ÂÓ
,˙ÒΉ ˙È· ÏÏÁ· ÌÈÒËברם אין הדבר פועל עלינו כלום ,ומחכים אנו באדישות ושאט נפש להרגע
שהשמש יכה על השולחן ,ויגיד' :יהודיםִ ,אמרו יזכור!') "…שם ,מאמר יב ,עמ' .(47וכך דרש הרב גדליהו
סילברסטון )תרלא – תשד(" :מורי ורבותי˙È·Ï ˙ÚÎ Ìȇ· ̉ Ì˙Ó˘ Ô¯ÎÊ ˙Ú· ˙¢„˜‰ ˙ÂÓ˘‰ ,
,ÂÏ˘ ˙ÒΉוהם רואים איך שאנחנו מעוטפים בטליתים ומקיימים מצוות ציצית) "…גחלי אש ,מאמר יט,
סט' לואיס תרפח ,עמ' .(45
196גרשום באדר ,מיינע זכרונות ,בואינוס-איירס תשיד ,עמ' .21-19
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
רכה
·È
בפרק הסוגר אלקט כמה מקורות המספרים על · ȯ˜Èנשמות בבית כנסת ˘ÏÏÙ˙‰Ï È„Î ‡Ï
· .Âמאחר ופרק זה אינו שייך לעיקרו של מאמר ,לא ארחיב בו יותר מנגיעה קלה בכל עניין.
.1לדברי ר' יחזקאל לאנדא )תעד – תקנג( בעל 'נודע ביהודה' ,אדם שהורגל להתפלל בבית
הכנסת ,באה נשמתו לאחר מיתתו ,˙ÒΉ ˙È· Â˙‡Ïאבל לא במועד הידוע לנו:
מי שאינו מתפלל בבית הכנסת מפסיד גם בשעת מיתתו .כי מיכאל כהן גדול מקריב
נשמות של צדיקים למעלה ,וזה הפירוש " ְו ִא ֵשּׁי ישראל ותפילתם באהבה תקבל
ברצון" …שגם עתה ]בזמן הזה[ יש ' ִא ֵשּׁי ישראל' ,והם נשמות הצדיקים שמקריב מיכאל
כהן גדול.197
ואמרתי ,שלכך דבוק " ִא ֵשּׁי ישראל ותפילתם" ,שאם מתקבלת תפילתם ,דהיינו,
˘] ÂÏÏÙ˙‰בעודם בחייהם[ ·· ,˙ÒΉ ˙Èשאין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית
הכנסת – אז גם ' ִא ֵשּׁי ישראל' מתקבלים ]היינו ,שנשמתו עולה ִא ֶשּׁה לה' אחרי מותו[…
והטעם ,שהרי כל חוצה לארץ מלא קליפות ,ואיך תעלה נשמתו למעלה? והרי יש לה
אורבים בדרך .אלא ˘ÏÎ ¯·Î ,˙ÒΉ ˙È·Ï ‰ÎÂÏȉ ͯ„ ÌÂÈ Ïη ‰ÏÈ‚¯ ¯·Î ‰Ó˘‰
˙È·Ï ‰‡· ‰˙ÂÓ ¯Á‡ ‰Ê‰ ͯ„[·] ,‰ÂÂˆÓ Ï˘ ÍÂÏȉ· ‰Ê‰ ͯ„‰ ‰˘„Ș ‰ÈÈÁ ÈÓÈ
» ,‰ÏÚÓÏ ˙ÂÏÚÏ ÌÈÓ˘‰ ¯Ú˘ Ìואז מתקבלת לקרבן ִא ֶשּׁה לה' על ידי מיכאל
L ,˙ÒΉ
198
כהן גדול. …
לא נזכר בדבריו שאחרי המיתה באות הנשמות ÏÏÙ˙‰Ïבבית הכנסת ,אלא שנשמות האנשים
שהורגלו להתפלל בבית הכנסת בחייהם ˙¯·ÂÚדרך בית הכנסת )המשמש בחוץ לארץ כ'שער
השמים'( לידי מיכאל המקריבם על גבי מזבח של מעלה ,דבר .‰ÏÈÙ˙Î ·˘Á‰
.2בפירוש 'ליקוטי מרדכי' שבחומש היידי הנפוץ 'בית יהודא' ,מביא על הפסוק )שמות כה
לא(" :ועשית מנורת זהב טהור" ,ש· ˙ÒΉ ˙È·· ‰Ó˘‰ ˙¯˜·Ó ËÈȈ-¯‡È‰ ÌÂÈבו היתה
רגילה להתפלל ,אך ‡ .Ì˘ ˙ÏÏÙ˙Ó ‰Èואלו דבריו )מתורגמים מיידיש(:
הזוהר הקדוש כותב :משום שהנשמה היא אור של הקב"ה ,כמו ששלמה המלך אמר
)משלי כ כז(" :נר ה' נשמת אדם" – הנשמה של האדם היא האור של הקב"ה ,לכן יש
לנשמה עונג מאורו של נר .לכן כשבן אדם גוסס מדליקים נרות ,כשהנשמה תצא מהאדם
ותראה את האור היא לא תהיה עצובה כל כך .וכל שבעת הימים שיושבים שבעה בבית
197בעניין שמיכאל מקריב נשמות הצדיקים על המזבח שלמעלה ושייכותו לבקשה )בברכת העבודה שבתפילת
העמידה( " ְו ִא ֵשּׁי ישראל ותפילתם ,"…ראה :ספר גימטריאות לרבינו יהודה החסיד ,מהדורתי ,א ,אות קיד,
ירושלים תשסה ,עמ' קכד-קכו ,ובהערות; שם ,ב ,מילואים ,מאמר יז ,עמ' תשצא-תשצג.
198דרושי הצל"ח ,דרשה טו )לעשרת ימי תשובה( ,אות י ,חמוש"ד ,עמ' שז .הנוסף בסוגריים מרובעות הוא
תוספת ביאור ממני הנסמך על דבריו המלאים שם.
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
רכו
הרב יעקב ישראל סטל
המת הנר דולק ,משום שבשבעת הימים האלה עדיין באה הנשמה לבית שממנו היא
יצאה ,199ומחפשת את הגוף ואינה מוצאת אותו ,וכשהיא מוצאת נר דלוק היא אינה
עצובה כל כך‰È‡˘ ÔÂÈΠ,200ÌÏÂÚÏ ˙„¯Ï ˙¢¯ ‰Ó˘Ï ˘È 'ËÈȈ ¯‰‡È' Ïη .
‡È‰˘Î ˘¯„Ó‰ ˙È·Ï Â‡ ˙ÒΉ ˙È·Ï ˙Îω ‡È‰ ,‰‡ˆÈ Ì˘Ó˘ ˙È·‰ ˙‡ ˙‡ˆÂÓ
.201Á¯ ˙¯Â˜ ‰Ï ˘È ,‰ÚÓÏ ˜Ï„ ¯ Ì˘ ˙‡ˆÂÓלכן ציוה הקב"ה שבכל לילה ידליקו
שמן במנורה בעלת שבעה קנים ,למען נשמות היהודים ,שכרגיל כל לילה יש 'יאהר
צייט' אחר .ומפני ששבעה סוגי דינים עוברים על הנשמה מיציאתה מן האדם עד
שמגיעה לגן עדן ,לכן דלקו שבעה קנים ,כי בלילה הדינים מתגברים על הנשמה ,וביום
היה מספיק נר אחד בלבד ,על כן ביום דלק רק הנר המערבי …לכן ידליקו נר 'יאהר
צייט' רק בבית הכנסת.202
דברים מחודשים אלו לא מצאתים בספר הזוהר גופו ,אבל כמה מפתיע למצוא ÏÎזאת בשינויים
קלים )בלשון הקודש ולא ביידיש( בעניין 'מעשה המנורה' הנכלל בתוך 'הפירושים החדשים
והליקוטים היקרים' 203שנדפסו ב'חוק לישראל' ¯‰Âʉ Ì˘· ‡Ï ,204אלא כדבר 'ידוע'! 205איני
199
200
201
202
203
204
עי' לעיל ,הערה .36
שאין הנשמה יוצאת ממקומה ללא רשות .ראה ספר רוקח ,הלכות ראש השנה ,סו"ס ר ,ירושלים תשכ ,ס"ע
פט…" :פותח דלת לשבים ,ומשם יוצאים נפשות צדיקים לבקש על ישראל רחמים; כי ˙ÂÓ˘‰והמלאכים
‡ ."˙¢¯ ‡Ï· Ì˙ˆÈÁÓÓ ˙‡ˆÏ Ôȇ˘¯ ÔÈוראה עוד :ספר גימטריאות לרבינו יהודה החסיד ,מהדורתי ,א,
אות צז ,ירושלים תשסה ,עמ' קצט ,הערה .86
השווה לעיל ,פרק יא ,ליד הערה .188
חומש בית יהודא ,ב ,פרשת תרומה )שמות כה לא( ,מדור 'ליקוטי מרדכי' ,דף קעח ע"א-ע"ב .חומש זה יצא
לאור לראשונה בווילנא ˙¯ .‚Òבמקור נאמר כך" :דער זוהר הקדוש שרייבט ,ווייל דיא נשמה איז
אליכטיגקייט פון הקב"ה ,ווי שלמה המלך האט געזאגט 'נר ה' נשמת אדם' ,דיא נשמה פון מענטש איז די
ליכט פון הקב"ה ,דריבער האט די נשמה פערגעניגען פון די ליכטגקייט פון אליכט ,דריבער ווען אמענטש
איז גוסס ,צינדט מען ליכט ,ווען די נשמה וועט ארוס גיין פון מענטש אונ זיא וועט זעהן די ליכטיגקייט
וועט זיא ניט זיין אזוי טרויעריג ,אונ די אלע זיבען טעג ווָס מען זיצט שבעה אין דיא שטוב ווָס ֶדר מענטש
איז געשטארבען ברענט מען ליכט ,ווייל אין דיא זיבען טעג קומט נאך די נשמה אין די שטוב ווָס זיא איז פון
איר ארוסגעגאנגן אונ זוכט דעם גוף ,אונ געפינט אים ניט ,אז זיא טרעפט עס פרענט אליכט ,איז זיא ניט אזוי
טרועריג .אונ צו יעדער יאהר צייט הט די נשמה רשות צו קומען אוף די וועלט ,אונ ווייל זיא געפינט ניט די
שטוב ווָס זיא איז פון איר ארוס געגאנגן גיטט זיא אין זוהל אדער אין בית המדרש ,אונ אז זיא טרעפט
דארטן אליכט ברענט פון אירעטויעגן ,האט זיא פארגעניגן .דריבער הט הקב"ה געבאטן מען זאל אלע נאכט
ברענן בומאייל אין די מנורה ,מיט זיבען רערן ,פון וועגן דיא נשמות פון די יודן וואס געוויינליך איז דאך
געווען אלע נאכט איין אנדער יאהר צייט ,אונ ווייל זיבען ערלייא דינים גייט אריבער אוף דיא נשמה פון די
צייט וואס זיא גייט ארוס פון מענטש ביז זיא קומט אין גן עדן ,דריבער האבן געברענט זיבן רערן ,ווייל בי
נאכט זענן די דינים שטארקער אוף דיא נשמה ,הונ ביי דאג אין געווען גענוג איין ליכטיגקייט ,דריבער האט
ביי טאג געברענט נאר ֶדר נר מערבי …דריבער זאל מען איאהר צייט ליכט צינדן נאר אין אשוהל".
לשון שער 'חוק לישראל' במהדורה שהיתה לפני .ראה הערה הבאה.
פרשת תרומה ,ליל ו; שמות לא כה .אצטט את הפיסקה החשובה ביותר לעניינינו" :ובכל שנה ושנה ,על
פטירת אביו ואמו או שאר קרובים מדליקים נר בבית הכנסת ,הנקרא 'יאהר צייט ליכט' .מחמת כי ביום זה,
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
רכז
יודע אם שני מקורות אלו תלויים זה בזה ואחד מהם נטל מחברו ,או ששניהם שאבו ממקור
קדום יותר .206וצריך עוד עיון וחיפוש.
לשני העניינים האחרונים קיים מכנה משותף :הנשמה מגיעה ‰˙ȉ ÂÈχ ˙ÒΉ ˙È·Ï
¯‚ .ÌÈÈÁ· ‰„ÂÚ· ‡Â·Ï ‰ÏÈפרט זה חוזר בעניין נוסף.
.3מתורתו של ר' אברהם אזולאי )פאס של – חברון תד( למדנו ,שנשמת הצדיק חוזרת
ÌÂ˜Ó Â˙‡Ïבו היתה מחדשת חידושי תורה בהיותה בגוף ,במיוחד אם באותו מקום מזכירים
וחוזרים על חידושיו שנתחדשו לו באותו מקום ,בדרך כלל ב· ˘¯„Ó ˙Èכלשהו:
כי כל המקומות שעוסקים בדברי תורה ,אותו מקום מקבל קדושה בלי ספק ומתקדש…
והנה בהיות הצדיק עוסק בדברי תורה במקום ידוע ,אותו המקום מתקדש על ידו ,ואותה
הקדושה ‡ˆ Â˙Ó˘Ó ˙Ïממש ,ומה גם בהיות אותה הקדושה בסוד ˙˙˘„ÂÁÓ‰ ‰¯Â
,Â„È ÏÚכי אותן חידושים פועלים למעלה קדושה יותר גדולה …ובהיות ]נשמת[ הצדיק
]לאחר פטירתו[ גובר בקדושתו בזמנים ידועים ,אז ˙ÂÓ˜Ӊ Âχ Ïη Â˙˘Â„˜ „˜ÙÈ
˘˙˜„˘ ,Â„È ÏÚ Âכי כביכול מציאות ניצוץ נשמתו שם ,והוא בא לחדש אורו מדי זמן
לזמן …ואותה הקדושה היא תעורר נשמת הצדיק הנאסף ,ואז מאירה וסלקא ההוא רוחא
לעילא …ו‡ ,Ì˘ ˘„ÂÁÈ˘ Ìȯ·„‰ Ì˙‡ ‡¯ÓÓ‰ ‰˙‡ ˘ÓÓ ‰È‰ Ìאז יוסיף הענין
קדושה על קדושה ,ו˘ ,Ì˘ ıÂ¯È ˜È„ˆ‰ ˙Óדהא קיימא לן כי שפתותיו דובבות בקבר,
ונשמתו מתעוררת ו¯ˆ ,¢„ÈÁ ÌÂ˜Ó Ï‡ ‰ומוצאת שם את הצדיקים העוסקים
207
שיעוררהו…
.4כאשר אדם קורא לילדו על שם נפטר כלשהו ,באה נשמת אותו נפטר למקום הקריאה .כך
כותב ר' פנחס מקאריץ" :כשקורא ֵשׁם אחר מת ,תיכף שיקרא שמו על ֵשׁם פלוני שמתÂ˙‡ Èʇ ,
הנשמה יש לה רשות לשוט בעולם ,והבית שמת שם לא תמצא ,תבוא לבית הכנסת ותראה הנר הדולק
בשבילה ,ויש לה נחת רוח מזה" )חוק לישראל' ,ספר שמות …עם מ"ג פירושים ,מגדולי המפרשים ,ראשונים
ואחרונים' ,הוצאת לוין-אפשטיין ,ירושלים תשכו ,דף קפג ע"ג(.
205יותר מפליא ,שר' יצחק אלפייה )תרלח-תשטו( מביא עניין זה בשם " χ¯˘ÈÏ ˜ÂÁהנדפס מחדש" ,ומציין
בסופו" :ויש סמיכות ל˜ˆ˙ מהדברים האלו ¯‰ÂʉÓגם כן ,עיין לקמן סימן ט"ז ,בעזרת השם" )הקונטריס
היחיאלי ,בית עולמים ,פרק טו ,סעיף ד ,ירושלים תרפח ,דף מב ע"א( .תרתי וחיפשתי במקום שהפנה אליו,
בסעיף טז )דף מה ע"ב( ,ולא מצאתי שדן בכך או שציין לזוהר כלשהו ,לא שם ולא בסעיפים שסביביו!
206בראש ובראשונה תלוי הדבר בשאלה מי משניהם נדפס קודם .חומש 'בית יהודא' נדפס לראשונה בווילנא
˙¯ ,‚Òאך איני יודע מתי נדפס לראשונה 'חוק לישראל' עם 'ליקוטים היקרים' )ש'מעשה המנורה' הוא חלק
מהם( .אף ח"ד פרידברג ,בית עקד ספרים ,ב )ח-מ( ,עמ' 387טו"א ,מס' ) 1105ערך 'חק לישראל'( ,אינו
מסייע בפתרון הבעייה.
207חסד לאברהם ,מעיין ב ,סוף נהר יט .למקור זה הפנני הרב ‚·¯ .˘¯È‰ χÈהמוסגר הוא תוספת ביאור ממני
על פי דבריו המלאים שם.
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
רכח
הרב יעקב ישראל סטל
≈ .208"Ìהוי אומר ,כאשר נותנים שם לבת בשעת קריאת התורה
»L‰ ˙‡È¯˜ ˙Ú˘· Ì
L „ÓÂÚ ˙Ó‰
ב· ,˙ÒΉ ˙Èכנהוג ,מופיעה שם נשמת הנפטרת שעל שמה נקראת הרכה הנולדת.
.5מסורת רווחת היתה בקהילות מזרח אירופה ,שנשמת המת בלא בנים שאשתו חולצת
ליבם ,'‰ˆÈÏÁ'‰ ÌÂȘ ̘ӷ ‰ÚÈÙÂÓ ,שהתקיים בדרך כלל ב ˙ÒΉ ˙È· Ï˘ ÌÈ˘‰ ˙¯ÊÚאו
בחדר סמוך לו .כך ,למשל ,תיאר הרב מיכאל הכהן ברוֶר את בית המדרש של עיירת מולדתו
קאלוש )גליציה המזרחית(:
…אבל עוד שימוש מיוחד היה ל ,ÌÈ˘ ˙¯ÊÚבה נועדו חברי בית הדין לישיבה ל'סדר
חליצה' ,מקרה שנזדמן לעתים רחוקות .עלו הרב ודייניו בצירוף שני אנשים בני תורה מן
החוץ ושמשי הקהל ,החולץ ויבמתו לעזרת נשים'‡˘È„˜ ‰¯·Á' Ï˘ ÌÈ˘Ó˘Ó‰ „Á‡ …
Úˆ˜Ó· ,Ï˙ÂΉ ψ‡ ÚÂÙÈ˘· „ÈÓډ ÌÈ˙Ó‰ ˙‡ ÂÈÏÚ Ìȯ‰ËÓ˘ Û„‰ ˙‡ ‡È·‰
„¯ .˙È·¯ÚÓ ˙ÈÓÂעל הדף הזה רחצו וטהרו את רגלו הימנית של החולץ ,והרב הוציא
מכיס שבאצטלתו את סנדל החליצה …והחולץ נעל אותו ברגלו] …ואחר כך[ חלצה
האשה את הנעל מעל רגל יבמה וירקה בפניו…
בבחרותי הייתי ֵעד ראיה של 'סדר חליצה' כזה ,והנני זוכר את „ȯÁÓ‰ Ì˘Â¯‰
˘ ,ÌÈÙÒ‡‰ ·Â¯ ÏÚ ÌÈ˙Ó‰ ˙¯‰ËÏ Û„‰ ‰˘Úוביחוד על הנשים והטף שχ ˆȈ‰
,˙„ÁÂÈÓ ‰‡¯È· Û„‰ ˙Á˙Óמפני שאמרו ¯ËÙ‰ „ÓÂÚ Û„‰ ȯÂÁ‡˘ ,שבעבורו כל
החרדה הזאת.209
.6יתכן שיש לקשר כאן את המסורת הקדומה ש˘ ÌȯËÙ‰ ˙ÂÓמבקרות בחופות צאצאיהם
שהיו מתקיימות ב ˙ÒΉ ˙È· ¯ˆÁאו ב˙ .210ÂÎÂביקור הנשמות בחופות זרעם נזכר כבר בספר
הזוהר" :ואף על גב דאבא ואמא אתפרשו מהאי עלמא – חדוה בכל שותפותא הוה .דתנינן,
בשעתא דבר נש שתיף לקודשא בריך הוא לחדווה דיליה ,קודשא בריך הוא אתי לגנתא דעדן
וא ‰ÈӇ ȉ·‡Ï ÔÓ˙Ó ¯˜Úדאינון שותפין בהדיה ,ו‡ ,‰Â„Á ‡Â‰‰Ï ‰ÈÓÚ ÔÂÏ È˙ÈÈוכלהו
זמינין תמן ובני נשא לא ידעין".211
נמצא ,אפוא ,שנשמות הנפטרים ˙ÒΉ ˙È·· ˙¯˜·Óכאשר משתתפות בשמחת צאצאיהם.
.7כבר נשמע גם מקרה שבו התקרבו הנפטרים כשהם לבושים בתכריכיהם אל ˙ÂÂÏÁבית
הכנסת ,אך לא נכנסו .‰ÓÈÙאמנם מעשה זה אינו דומה למקורות הרבים והמגוונים שהובאו עד
כה )שנשמות המתים התאספו לבית הכנסת Â˙Â‰Ó ˙ÓÁÓכבית ˙ ‰ÏÈÙאו כמקום ˜„,(˘Â
208
209
210
211
הרב י"ש פרנקל )מהדיר( ,אמרי פנחס השלם ,שער ח )'ליקוטים'( ,אות לז ,חמ"ד תשמח ,עמ' רכג סוט"א.
מ' וא"י ברוֶר ,זכרונות אב ובנו ,ירושלים תשכו ,עמ' .80-79
ראה :אנציקלופדיה תלמודית ,כרך טז ,ערך 'חפה' ,עמ' תכב ,ובהערות.
זוהר ,ח"ג ,ריט סע"ב – רכ רע"א .ראה גם דרשות ר' יהושע אבן שועיב ,סוף פרשת חיי שרה" :עוד שם
· ,˘¯„Óשבאה ]שרה[ ,באהל ,‰· ˙ÁÓ˘ ˙‡¯Ïודרשו זה ממלת 'שרה אמו' )בראשית כד סז(".
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
רכט
שבאירוע זה התקרבו הנפטרים סמוך לבית הכנסת רק מפני Â˙ÂÎÈÓÒלבית הקברות ומשום
שנשמעו ממנו תקיעות שופר .דהיינו ,אם היו תקיעות השופר בוקעות ויוצאות מבית אחר –
מקום של – ÔÈÏÂÁהסמוך למקום מנוחתם ,היו ניגשים אליו! מעשה זה התרחש לעיני ר' שלמה
הכהן רבינוביץ )פולין תקס – תרכו( ,אב"ד ראדומסק בעל 'תפארת שלמה' ,והוא מסופר בפי
,„Îר' אברהם שמואל צבי הירש זילברשטיין )פולין תרמה – קנדה תשי(:
והנה בעת לומדו ב ·Â˜¯ËÚÈÙאירע דבר פלא ,בהיותו …ÌÈ˘ „"È Ô·Îפעם אחת בלילה,
למד אדוני אבי זקני בבית המדרש העליון ,שם בפיעטרקוב ,אשר החלונות של בית
המדרש הולכים ]=משקיפים[ אל בית החיים הישן.
והנה אדוני אבי זקני בעת לומדו שם בלילה יצאו כל האנשים ,והוא נשאר לבדו
יושב ולומד ,ונתלהב בחשק התורה ולמד בקול התלהבות גדולה .פ˙‡Â„ÓÂÏ ˙Ú· ÌÂ
˙ÂÏÈÏ· „ÁÙ ÂÈÏÚ ÏÙורצה להפיג פחדו ,וחשב במה יפיג פחדו ,והתחיל לשורר ולזמר
קצת בקולו הערב והמצלצל ,אבל לא הועיל כלל ,כי הפחד היה הולך וגדול עליו עד
מאוד .ונפל בדעתו ,בטל ילדותוÏÈÁ˙‰Â „ÂÓÚ· Ì˘ ÁÂÓ ‰È‰˘ ¯Ù¢‰ ˙‡ Á˜Ï ,
˙"¯˙ ˙"¯˘˙ Ú˜˙Ïוכדומה ,אבל מה איום ונורא הדבר ,כי ·˙ÂÂÏÁ‰ χ ÂËÈ·‰ ˙Ú
ÌÈÎȯÎ˙[Â] ÌÈ˘Â·ÏÓ· ÌȯË٠‡·˘ Íȇ ,˘ÓÓ ıȘ‰· ,‰‡¯ ÌÈÈÁ‰ ˙È·Ï ÌÈÎω‰
?˙‡Ê ‰Ó ?˙‡Ê ‰Ó :‰Ï‡˘Â ‡ÓÈ˙ ÔÂ˘Ï· ˜ÂÚˆÏ ÂÏÈÁ˙‰Â ,˘ÓÓ ˙ÂÂÏÁ‰ χ ÌÈ·Ï
212
!?ÁÈ˘Ó Ï˘ ¯Ù¢ ˙Ó‡· ˙Ó‡· !?ÁÈ˘Ó Ï˘ ¯Ù¢ ÔÂÎÏ ‰Ê ‡Â‰ ˙Ó‡· ̇‰
אדוני אבי זקני כשראה זאת ,נתבהל וחיל ורעדה יאחזון ,ואימה גדולה נפלה עליו,
ובאימתו זרק את השופר בחפזון גדול מידו ויברח בהחבא באחת הזוויות ,אבל לא עצר
כח ויברח לחוץ ,וברח לנפשו בבהלה אל בית קרובו ר' ליבוש ר' טעבעלעס ,ודפק על
הפתח בדפיקה רבה וצעקה גדולה ומרה :פתחו לי ,פתחו לי מהרה! ר' ליבוש פתח לו,
ונכנס וישב על כסא ,וברוב פחד אזיל סומקא ואתא חיוורא וישב מרעיד .וצעק ר'
ליבוש :מה זאת לך? אמור נא מהר! ספר נא לי מה אירע לך! ולא רצה לגלות .אבל ר'
ליבוש דחק ולחץ עליו עד שהציק אותו איזו ימים והיה מוכרח לגלות ולספר ,משיח לפי
תומו וטל ילדותו ,כי ·ÂÏ Â˘Ú ÌȯË٠‡· ‰ÏÈÏ· ˘¯„Ó‰ ˙È·· ¯Ù¢· ÂÚ˜Â˙ ˙Ú
,ÁÈ˘Ó Ï˘ ¯Ù¢ ˙Ó‡· ‡Â‰ ̇ Âχ˘Â ,„ÁÙונפחד ונרעש ,לכן ברח .והוא פלא
.213ÂÈ˙ÂÏÈÏ‚ Ïη Âψ‡ ÌÒ¯ÂÙÓÂ
מעשה זה אינו דומה למקובל בפי העם – ששורשו בספר חסידים שהובא בראש המאמר –
שדוקא ˙ÒΉ ˙È·Ïמתכנסות הנשמות ,ÏÏÙ˙‰Ïשהרי כאן לא באו ÏÏÙ˙‰Ïוגם לא היה רצונם
להכנס ,˙ÒΉ ˙È·Ïאלא התאספו ל ̘Óתקיעות השופר ,בכל זאת השווה מוסר המעשה את
212על סיפור דומה בו הגיעו המתים לבית הכנסת משום שסברו שהגיעה הגאולה ,ראה לעיל ,פרק יא ,הע' .191
213הרב אש"צ זילברשטיין ,נפלאות התפארת שלמה ,ב ,אות טו ,פיעטרקוב תרפג ,דף ו ע"א.
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
רל
הרב יעקב ישראל סטל
ההתרחשות למסופר בספר חסידים:
והנה ÌÈ„ÈÒÁ ¯ÙÒ· ˙‡ÊÎ ‰˘ÚÓ ‡ˆÓסי' תשיא …מפורש ˙È·· ˙ÂÏ‚˙Ó ˙ÂÓ˘‰ ÈÎ
,˙ÂÏÈÏ· ˙ÒΉומכל שכן כששמעו קול השופר הולך וחזק מפורש יוצא מפה קדוש
מרחם אין תימא אם התעוררו והקיצו ורננו שוכני עפר המצפים ושומרים לבוקר אורו
של משיח] …ואם[ השטן …כד שמע ]התקיעות בראש השנה[ אומר :וודאי זה שיפורא
דיתקע בשופר גדול …מכל שכן הנפטרים …שמייחלים בוודאי ומצפים לשמוע קול
שופר של משיח .והינו „‡ È˘È‡ ȯÓכי ‡.ÌÈ˙Ó‰ Â‡Â·È ‡Ó˘ ,‰ÏÈÏ· ¯Ù¢· Ú˜˙Ï ÔÈ
וכן שמעתי עוד גירסא דינקותא במקומינו ,והוא נובע מחמת פירסום מעשה הזאת
דאדוני אבי זקני הנאמר למעלה ,ד‡.214ÌÈ˙Ó‰ Ìȯ¯ÂÚ˙Ó – ‰ÏÈÏ· ÌÈÚ˜Â˙ Ì
המספר ,נכדו של בעל המעשה ,אינו מסתפק בדבריו אלה ,אלא מוסיף ומעלה אפשרות שמעשה
דומה ) ‡"Ó¯‰ Ï˘ ÂÓÊ· گȇ ¯·Îקראקא רפה – שלב( ,אם לא קודם לכן ,ואותו מעשה
.˙È˙Îω‰ Â˙˜ÈÒÙ ÏÚ ÚÈÙ˘‰כמובן ,שדבריו מחודשים ומפליאים מאוד ,ואין לי אלא להביא
את הנאמר כלשונו ,והקורא יקבל או ירחק:
ונראה לפי עניות דעתי ליישב בזה דברי 'שלחן ערוך' ,215דפסק המחבר ,דבמוצאי יום
הכפורים תוקעים תשר"ת ,והרמ"א כתב …ד¯˜ ˙˜ ,ÔÈÚ˜Â˙ ˙Á‡ ‰ÚÈולא יותר .וקשה
מאד ,אמאי לא נתקע תשר"ת כפסק המחבר? ומה יזיק לנו? הלא תקיעה אחת במה
נחשבת? …והרמ"א לא גילה לנו טעמו של דבר …והוא פלא.
ואם על פי הנגלות עדיין לא נודע לנו טעם על זה ,יש לנו לומר בדרך רמז ,ואולי
כיוונתי האמת :כי ידעו רבותינו ,ד·,˙"¯˘˙ Ú˜˙È Ì‡ …‰ÏÈÚ ˙ÏÈÙ˙ ˙Ú˘· ,˙‡ÊÎ ˙Ú
הלא כעת ,בזמן תוספת יום הכפורים הוא ,דכבר הוי לילה ממשÌȯËÙ‰ ÂÏÎÂÈ ‡Ï‰ ,
,ÁÈ˘Ó Ï˘ ¯Ù¢ ‡Â‰ ̇ :‰Ï‡˘‰ χ˘Ï ˙ÂÂÏÁ‰ χ ‡Â·Ï ¯¯ÂÚ˙‰Ïכי אם לא
עכשיו – אימתי? .È˜Ê È·‡ È„‡„ ‰˘ÚÓΠ˙Âȯ·‰ ÏÚ „ÁÙ ‰˙Óȇ ÏÈÙ‰Ï ÂÏÎÂÈÂ
ובפרט בבית כנסת ובית מדרש כמו בעיר קראקא עצמו ,דה'שוהל' של הרמ"א עם בית
החיים הישן ממש סמוכים זה לזה .˙‡ÊÎ ‰˘ÚÓ ÌÚÙ ÂÊȇ· ‰È‰ ‡Ï ̇ Ú„ÂÈ ÈÓ ,לכן
,¯˙ÂÈ ‡Ï ˙Á‡ ‰ÚȘ˙ ˜¯„ ‡"Ó¯‰ ˜ÒÙכי תקיעה אחת באמת במה נחשבת היא
לעורר המתים? דהלא אין כאן שום תקיעה שלימה להתעורר הנפטרים שיסברו שהוא
שופר של משיח ,כי הלא תקיעת שופר של משיח בוודאי תהיה כדין – תרועה ותקיעה
מלפניה ומלאחריה ,בתשר"ת˜¯ ,˙"¯˘˙ ˙ÚȘ˙ ÌȯÂÙΉ ÌÂÈ È‡ˆÂÓ· ÂÏËÈ· ÔÎÏ .
˙˜ .‰ÎÒ È„ÈÏ Â‡Â·È ‡Ï˘ È„Î ,¯˙ÂÈ ‡Ï ˙Á‡ ‰ÚÈובפיקוח נפש חוששים אפילו
214הרב אש"צ זילברשטיין ,שם )הערה קודמת( ,אות טז ,דף ו ע"א-ע"ב.
215או"ח ,סי' תרכג ,סעיף ו.
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
רלא
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
למיעוטא דמיעוטא וספק ספיקא כנודע.216
˙ÂÓÈÏ˘Ó ˙¯ډ
‡„ÂÓÏÏ ˘¯„Ó‰ ˙È·· ÌÈ„˘‰ ˙ÂÒÎ˙‰ .· .˙·˘ ÏÈÏ· ‰Ê‰ ÌÏÂÚÏ ˙„¯Âȉ ÌȘȄˆ‰ ˙ÂÓ˘ .
˙˙‡¯Â˜ ÌȘȄˆ‰ ˙ÂÓ˘ .„ .‡ÚȘ¯„ ‡˙·È˙Ó· ‰¯Â˙· ˙˜ÒÂÚ ÌȘȄˆ‰ ˙ÂÓ˘ .‚ .‰¯Â
·.‰ÏÚÓ Ï˘ Ï„‚‰ ÔÈ„ ˙È·· ‰¯Â˙ ¯ÙÒ
‡ .במה שנאמר לעיל ,פרק ג )ליד הערה ,(52שבתקופת הראשונים באשכנז רווחה הדעה שנשמות
הרשעים יוצאות ומזיקות בלילי שבתות ,ראוי לציין שגם נשמות ÌȘȄˆ‰יורדות ב ˙·˘ ÏÈÏלעולם הזה
)אך אינן מתגלות( ,דבר שאין לו שייכות לנושא הנוכחי .ראה :זוהר ,ח"ב ,צב ע"א ,קלו ע"א ,רה ע"א,
ועוד הרבה .ויש גם ˆ„ ÌȘÈהיורדים ב ˙Â˙·˘ ÈÏÈÏלעולם הזה ו) ÌÈÁÎÂÏ ÌÈÏ‚˙Óלא בבית הכנסת(,
כרבינו הקדוש שהתגלה לבני ביתו והוציאם בקידוש היום ,ראה :כתובות קג סע"א; ספר חסידים ,מ"מ,
סי' תתשכט ]=ר' אלעזר מוורמייזא ,חכמת הנפש ,בתוך :א' אייזנבך )מהדיר( ,ספרי הר"א מגרמייזא
בעל הרוקח ,ב ,ירושלים תשסו ,עמ' כב טו"א[ .וכעין זה סיפרו על גדולי האדמורי"ם ,ראה :א"ב
גוטלובר ,זכרונות ומסעות ,א ,מהדורת גולדברג ,ירושלים תשלו ,עמ' .155והשווה גם לאגרתו של ר'
יהודה בן הרא"ש ,המספר על זקנו ר' יחיאל )אבי הרא"ש(" :ששה חודשים אחר זה ולאחר פטירתו,
· ,ıȘ‰· Â˙˘‡Ï ‰‡¯ ‰ÏÈω ȈÁ· ˙·˘ ÏÈÏואמר לה :מה אתה עושה הנה?! מהרי וקומי וקחי בניך
ובנותיך והוציאם מהרה מהמקום הזה ,כי מחר יהרגו כל היהודים אשר במקום הזה) ."…כך מביא
החיד"א ,שם הגדולים ,א ,מערכת גדולים ,אות א ,ס"ק קצט ]ערך 'ר' אליעזר בר נתן'[ ,מהדורת קרענגיל,
פאדגורזע תרסה ,דף יד ע"ב ,בשם" :מצאתי במגילת סתריו של רבינו מהרח"ו ז"ל ,מטהרת ידו יד
הקודש ממש ,וזו לשונו :זה מצאתי באגרת רבינו יהודה בן הרא"ש …ולא העתקתיה כולה ;"…שם דף יד
ע"א(.
סיבת התגלות נשמות הצדיקים ב ˙·˘ ÏÈÏדוקא הביא מהר"ל מפראג" :כל בי שמשי הוי אתי לביתה
)כתובות קג סע"א( .פירוש ,כי עלה רוחו ונשמתו לשם .ודוקא בי שמשי ,מפני ˘Ï‚ÂÒÓ ‡Â‰ ˙·˘‰
,ÌÏÂÚ· ÌÈÈÁ¯‰ Ìȯ·„ ˙‡¯‰Ïכאשר השבת מיוחד לדברים הקדושים ונבדלים מן הגוף; ודוקא בי
שמשי .ÌÏÂÚ· ˙ÈÁ¯‰ ˙ÂÏ‚˙‰Ï Ï‚ÂÒÓ ¯˙ÂÈ ‰ÏÈω ÈÎ ,ודבר זה ידוע˙ÂÈÁ¯‰ ˙ÈÏ‚ ‰ÏÈÏ· ÈÎ ,
·) "…˙·˘· ¯˙ÂÈ·Â ,ÌÂÈ· ‡Â‰˘ ‰ÓÓ ¯˙ÂÈ ÌÏÂÚחידושי אגדות ,א ,כתובות קג ע"א ,לונדון תשכ ,עמ'
קס טו"ב(.
על התגלות אחרת של נשמת צדיק ב˘·˙ )לאו דוקא ב ÏÈÏשבת( ,ראה לר' יעקב חיים צמח ,נגיד
ומצוה ,לובלין תרסא ,דף כב רע"ב" :אמר לי מורי ]האר"י[ ז"ל ,שכפי גוון המלבושים שהאדם לובש
בשבת בעולם הזה ,כן ממש מתלבש אחר פטירתו בימי שבת תדיר .ולכן ¯‡Â˙¯ÈËÙ ¯Á‡ „Á‡ ÌÎÁ ‰
לבוש שחורים · ,˙·˘‰ ÌÂÈוהגיד לו ,שכן היה לבוש בעולם הזה" .כמובן שאין למעשה זה שייכות
לנושא; יתכן שאותו חכם היה מתגלה לאריז"ל אף בימות החול ,אלא שאריז"ל סיפר רק על התגלותו
216הרב אש"צ זילברשטיין ,שם )לעיל ,הערה ,(213אות טז ,דף ו ע"ב-ע"ג.
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
רלב
הרב יעקב ישראל סטל
בשבת כדי להראות שנענש על שבימי חייו לבש בגדים שחורים בשבתות.
· .בגוף המאמר דנתי בעניין הנשמות הבאות לבית הכנסת .ראוי להקדיש כאן כמה שורות לעניין השדים
הבאים ללמוד תורה בבתי המדרשות .ה˘„ ÌÈמצויים ב·˙) ˙¢¯„Ó‰ Èולא ב·˙ ˙ÒÎ Èהמיוחדים
לתפילה( ,ולאו דוקא בימים מסויימים ,וגם סיבת שהותם בהם אינה כדי להמלט ולהנצל מפורענות,
אלא ,ככל הנראה .‰¯Â˙ „ÂÓÏÏ ,ראה ברכות ו ע"א" :האי דוחקא דהוי בכלה – מנייהו ]מן השדים[ הוי;
הני ברכי דשלהי – מנייהו; הני מאני דרבנן דבלו – מחופיא דידהו" .כלומר" ,בגדי התלמידים שבלים
מהר ,והם אינם בני מלאכה שיבלו בגדיהם" ,נגרם מכך ש"·‡ Ìψ‡ ÔÈ·˘ÂÈ ÌȘÈÊÓ‰ ÔÈומתחככים
בהם" )פירוש רש"י ,שם( .וסיבת ביאתם היא כדי לשמוע דברי תורה ,כפי שניתן להבין מספר הכבוד
המיוחס לר' יהודה החסיד ,כת"י אוקספורד-בודלי ,1567דף 39ע"ב…" :הרי ידעינן ש,ÌÈ„ÓÂÏ ÌÈ„˘‰
ובגדי תלמידי חכמים בשבילם נקרעים" )על ייחוס הספר לר' יהודה החסיד ,ראה לעיל ,הערה .(13וראה
גיטין סח ע"א …È„È˘„ ‡ÎÏÓ È‡„Ó˘‡" :כל יומא סליק לרקיע וגמר מתיבתא דרקיעא ,ונחית לארעא
."…‡Ú¯‡„ ‡˙·È˙Ó ¯Ó‚Âוכעין זה במדרש תהלים ,עח יב ]ומשם שאב מחבר הסיפור 'מעשה ירושלמי'.
ראה י"ל זלוטניק )מהדיר( ,מעשה ירושלמי ,ירושלים תשז ,עמ' …" :54ואמרו ,אין לנו טוב אלא לעשות
כדברי המלך אשמדאי ,שהוא לומד תמיד בישיבה של מעלה ,ויורד ולומד בישיבה של מטה ,ובקי הוא
בדינין שבשמים ובארץ"[ .גם על שדים אחרים מסופר שהיו מצויים לפני החכמים בבית המדרש ,ראה:
עירובין מג סע"ב )על 'יוסף ˘ ;'‡„Èוהשווה :פסחים קי ע"א(; יבמות קכב ע"א )על 'יונתן ˘ .('‡„Èור'
יצחק מווינא כותב )אור זרוע ,ח"ב ,הלכות עירובין ,סי' קמז( Ï"ˆÊ „ÈÒÁ ‰„Â‰È ¯"‰ ȯÂÓ" :היה אומר,
שהשדים מאמינים בתורה ,ו] "ÌÈÓÎÁ ¯Ӈ˘ ‰Ó ÏÎ ÌÈ˘ÂÚולפיכך תבין מדוע טרח ר' יהודה החסיד
להוכיח שאשמדאי לא חטא ולא בא על נשי שלמה המלך .ראה :כת"י אוקספורד-בודליאנה ) 1567שם
החיבור לא נודע ,כי תחילתו חסרה לפנינו( ,דף 12ע"א-ע"ב ,ונדפס אצל :י' דן ,עיונים בספרות חסידות
אשכנז ,רמת-גן תשלד ,עמ' .176-177ושם ,עמ' 9הערה ,2עמ' ,134-147מוכיח את ייחוס הספר לר'
יהודה החסיד[ .משמע ,שהם מצויים אצל חכמים לשמוע תורתם .והשווה :פירוש ספורנו ,ויקרא יז ז.
ובעניין שהשדים ) ‰¯Â˙ ÌÈ„ÓÂÏבלי ההדגשה שהלימוד נעשה בבית הכנסת או בבית המדרש( ,ראה
זוהר ,ח"ג ,רנג ע"א ,ȇ„Â‰È ÌÈ„˘…" :דאינון רשימין באות 'שדי'; ואית שדין ומזיקין מסטרא דמסאבו,
דאתקריאו שדים עכו"ם …אינון ]שדים יהודאי[ ,שלש מינין מינייהו :חד מין דלהון כמלאכי השרת ,ומין
תניינא כבני אדם ,ומין תליתאי כבעירן ,‰Ù ÏÚ·„ ·˙η„ ‡˙Èȯ‡· ÔÈÓÈÎÁ Ô‰· ˙ȇ .אתקרי יוסף
שידא ,על שם דאוליד ליה שדÔÈ„˘ ÔÂȇ„ ‡ÓȘ‡ ‡‰ ,‰È˙ÁÙ˘Ó ÏΠ‡Â‰ ,‡ÎÏÓ È‡„Ó˘‡Â …
."‡˙Èȯ‡„ Ô‰Ó˘·Â ‡˙Èȯ‡· ÔÈÈÙÎ˙‡„ ,Ôȇ„‰Èוראה גם ספר הכבוד ,כת"י אוקספורד-בודלי ,שם:
"כי כל מה שעוסקים מלאכים או ˘„ ÌÈוהנשמות ,ÌȯÙÒ Ú·¯‡Â Ìȯ˘Ú Ï˘ ÌȘÂÒÙ‰ ÔÓ ÏΉ ,ואין
להם שום פסוק יותר" .אך מעניין ,שלמרות שפיסקה זו מצויה ב'ספר חסידים' שלפנינו )ספר חסידים,
מ"מ ,סי' תתרטז; מ"ו ,סי' תתתתרל ,עמ' ,(439נשמטו משם )בשתי המהדורות( המילים 'או שדים'!
ראה שם .עוד בענין שהשדים לומדים תורה ,ראה :י"ל זלוטניק )מהדיר( ,מעשה ירושלמי ,ירושלים
ושׂם בנו לפניוÌÈ·Â˙ΠÌȇȷ ‰¯Â˙ „ÓÏ ,
תשז ,עמ' " :55אחרי כן ,לקחו אשמדאי והביאו לביתוָ ,
,‡¯Ó‚ ‰˘ÓÂועשה לו כבוד גדול .ולסוף שלושה שנים ."‰ÏÂÎ ‰¯Â˙‰ ÏΠȇ„Ó˘‡ Ô· „ÓÏ ,וראה
שם ,מבוא ,עמ' .27-29
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
רלג
‚ .לעיל בפרק ו )ליד הערה (103הזכרתי שבמקורות קדומים כבר נמסר שהנשמות עוסקות בתורה
במתיבתא דרקיעא .בעניין זה ראה סוטה ז ע"ב )המוסגר מפירוש רש"י(" :כל אותן שנים שהיו ישראל
במדבר ,היו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון ,עד שעמד משה וביקש עליו רחמים …ולא הוה קא
מעיילין ליה Á¯ËÓ Ϙ˘Ó Ú„È ‡˜ ‰Â‰ ‡Ï …[ÌÈÓÎÁ‰ ¯‡˘ ÌÚ Ô˙ÈÏ ‡˘ÈÏ] ‡ÚȘ¯„ ‡˙·È˙ÓÏ
]פירוש :לישא וליתן[ ·˘] Ô·¯ È„‰· ‡˙ÚÓביקש משה[' :ידיו רב לו' ]שיהא לו נצחון לריב ריבו[; לא
הוה קא סלקא ליה שמעתא אליבא דהילכתא ]=לא היה זוכה לומר דבר המתקבל[ ,ביקש משה' :ועזר
מצריו תהיה'" .וכך בבבא קמא צב ע"א; מכות יא רע"ב .וראה :ספר חסידים ,מ"מ ,סי' שסה .וראה גם
בבא מציעא פה ע"ב" :דאמר ליה לאליהו :אחוי לי ¯· ;"…ÚȘ¯„ ‡˙·È˙ÓÏ È˜ÏÒ ÈÎ Ôבבא מציעא פו
ע"א ,‡ÚȘ¯„ ‡˙·È˙Ó· È‚ÏÙÈÓ ‡˜" :אם בהרת קודמת לשער לבן – טמא ,ואם שער לבן קודם לבהרת
– טהור .ספק ,הקב"ה אומר :טהור .‡ÓË :ȯӇ ‡ÚȘ¯„ ‡˙·È˙Ó Â‰ÏÂΠ,ואמרי :מאן נוכח? נוכח
רבה בר נחמני ."…וגם מברכות יח ע"ב משמע ,ש˘ ¯ËÙ˘ ÌÈÓÎÁ‰ ˙ÂÓשהו ב'מתיבתא דרקיעא',
שהוא · ˘¯„Ó‰ ˙Èשברקיע )ראה :רש"י ,כתובות יז ע"א; רש"י ,תענית כד ע"ב; רש"י ,גיטין ו ע"א,
ועוד(.
וכך מפורש במדרשים שונים .ראה מדרש כונן )י"ד אייזנשטיין ]עורך[ ,אוצר מדרשים ,א ,ניו-יורק
תרעה ,עמ' 255טו"ב; מצוטט בקיצורים שלא תמיד סומנו(" :הבית הראשון שכנגד פתח ראשון שבגן
עדן ,שוכנים בו גרי צדק שנתגיירו מאהבה ,ועובדיה הנביא ממונה עליהם .‰¯Â˙ Ì„ÓÏÓÂהבית השני,
שוכנים בו בעלי תשובה ,והממונה מנשה בן חזקיהו .‰¯Â˙ Ì„ÓÏÓ ̉ÈÏÚ ·¯Ïהבית השלישי ,יושבים
תחת צילו אברהם יצחק ויעקב ,ושנים-עשרה שבטים ,וכל יוצאי מצרים ומתי מדבר ,ומשה ואהרן
ממונים עליהם ¯„Ò ÌȉÎÏ „ÓÏÓ Ô¯‰‡Â ,‰¯Â˙‰ ÏÎ Ì‰Ï ˘¯Â„ ‰˘Ó …‰¯Â˙ Ì‰Ï ÌÈ„ÓÏÓÂ
;"…‰Â‰Îמדרש אלה אזכרה )אוצר מדרשים ,ב ,עמ' 442רטו"א(" :וכשנפטר ]רבי עקיבא[ …נטלו
אליהו ,˙ÂÈ˙‡ ȯ˙η Ì˘ ˘Â¯„Ï ‰ÏÚÓ Ï˘ ‰·È˘È· ‡ȷ‰Âוהיו ˙ÂÓ˘‰ ÏÎ ˙ˆ·˜˙Óשל הצדיקים
וחסידים לשמוע מדרשותיו"; שם ,בסוף המדרש )אוצר מדרשים ,ב ,עמ' 443טו"ב(" :רואה אני עוד
˘˘ ˜È„ˆÂ ˜È„ˆ ÏÎ ˙Óמטהרת את עצמה במי השלוח ,כדי ליכנס היום בטהרה ·‰ÏÚÓ Ï˘ ‰·È˘È
;"ÌÂÈ Ï˘ ÂÈÚÓ Ì‰Ï ˘¯„È˘ ÛÒÂÈ Ô· ‡·È˜Ú È·¯ ˙¢¯„ ˙‡ ÚÂÓ˘Ïאותיות דר"ע ,נו"א ,סוף אות א
)בתי מדרשות ,ב ,עמ' שנג(" :בכל יום ויום יושב מטטרון שלש שעות בשמי מרום וכונס את כל ˙ÂÓ˘‰
של עוברין שמתו במעי אמן ,ושל יונקי שדים שמתו על שדי אמן ,ושל תינוקות של בית רבן שמתו על
חומשי תורה ,ומביא אותן תחת כסא הכבוד‰„‚‰ ,‰ÓÎÁ ‰¯Â˙ Ô„ÓÏÓ …˙Â˙ÈÎ ˙Â˙ÈÎ Ô·È˘ÂÓ ,
."‰¯Â˙ ¯ÙÒ Ô‰Ï ÌÈÈÒÓ ,‰ÚÂÓ˘Âוכעי"ז בעבודה זרה ג ע"ב; מסכת כלה רבתי ,פ"ב ה"ט; מדרש סדר
גן עדן )אוצר מדרשים ,א ,עמ' 86סוט"ב(; בראשית רבתי ,פרשת בראשית ,עמ' .28
וראה עוד ספר חסידים ,מ"מ ,סי' תתשסד" :אדם] …ש[לא רצה לעסוק כדאיבעי ליה ,והיה יכול
לעסוק בתורה בחייו ולא שימש כל צרכו בפשיעתו ,שהיה לו ללמוד לפני חכם ולא למדÔÈÁÎÂ˙ӢΠ,
.̉ÈÈ· ‡Â·È ‡Ï ,‰ÏÚÓ Ï˘ ‰·È˘È ÂÏ Â„ÂÈ˘Â ˙Ó‡ ¯ÓÂÏ ÔÈÂÎÈ ‡Ï – ÌÏÂÚ Â˙‡· ÂÓÚוכאשר ראובן
ושמעון מתוכחין וראובן יודע שהאמת עם שמעון ואיננו מודה כאשר הוא מצערÂ˙‡· Â‰Â¯ÚˆÈ ÍÎ ,
.ÌÏÂÚואם אדם טורח לדעת בזה העולם לימודים ,אע"פ שאין לו לב עתה‡˙·È˙Ó· ·Ï ÂÏ ‰È‰È ,
„¯˜ ."ÚÈובספר הכבוד )מיוחס לר' יהודה החסיד( ,כת"י אוקספורד-בודלי ,דף 39ע"ב" :כי כל מה
שעוסקים מלאכים או שדים ,ÌȯÙÒ Ú·¯‡Â Ìȯ˘Ú Ï˘ ÌȘÂÒÙ‰ ÔÓ ÏΉ ,˙ÂÓ˘‰Âואין להם שום
פסוק יותר" .וכך גם בספר חסידים ,מ"מ ,סי' תתרטז; מ"ו ,סי' תתתתרל ,עמ' .439גם האחרונים כתבו
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
רלד
הרב יעקב ישראל סטל
כך ,ראה ,לדוגמה ,שו"ת מנחת אלעזר ,ח"ג ,סי' נג ,בראטיסלאווא תרפב ,דף מה רע"ד" :כמו שמצינו
בספרי הראשונים Ô„Ú Ô‚· ‰¯Â˙· Ì˘ ÌȘÒÂÚ ÌȘȄˆ‰˘ ,כפי שהיו רגילים בעולם הזה."…
„ .לעניין שנשמות הצדיקים קוראות בספר תורה קריאה כהלכתה בבית דין הגדול של מעלה )ראה בגוף
המאמר ,פרק ו ,ליד הערה ,(104עיין מדרש פטירת משה רבינו )אוצר מדרשים ,ב ,עמ' ,365רטו"א:(217
"באותו יום שמת משה רבנו עליו השלום כתב שלושה-עשר ספרי תורות ,ספר תורה לכל שבט ושבט…
ואותו ספר תורה השלוש עשרה ,מובחר שבכולן ,הניחו בצד הארון …ירד גבריאל ונטל ספר תורה מידו
של משה ,והעלה אותו לבית-דין הגדול של מעלה‰˘Ó Ï˘ ‰¯Â˙ ¯ÙÒ· Ìȯ˜ ÌȘȄˆ Ï˘ Ô˙Ó˘˘ …
¯· ."ÌÈ„ÚÂÓ·Â È˘ÈÓÁ·Â È˘· ÌÂÏ˘‰ ÂÈÏÚ ÂÈובקובץ פירושי בעלי התוספות ,ÌÈ˜Ê ˙Ú„ ,דברים לא
כו ,הסיום הוא" :שצדיקים שבמרום קורין בו בשני ובחמישי ÌÈ˘„Á È˘‡¯·Â ˙Â˙·˘·Âוימים
טובים".218
השווה גם לסיפורו של ¯' ˘¯ ˘) ÂÏ‚‡Ê· ÌÂÏמרוקו – לונדון ,נפטר בשנת תקמ( ,מחבר פירוש
'מקדש מלך' על ספר הזוהר )הרב משה גולדשטיין ,מסעות ירושלים ,מאמר סדר יום עשירי ,אות י,
מהדורה שניה ,ירושלים תשל ,עמ' רה-רח(:
בעת נסיעתו של ה'מקדש מלך' מלונדון לעיר הקודש צפת על ידי הספינה ,והיה ביום השישי …נחה
הספינה באמצע הדרך על יד שפת הים ,באיזה נמל ויבשה אשר ביער ,ואז ירדו רבים מהנוסעים עלי
ארץ היבשה לזמן מועט וגם ה'מקדש מלך' בתוכם ,והוא היה משוטט ברעיונותיו …והלך יחידי
כמטייל בשדה למרחוק קצת .והיה כראותו כי הטה יותר מני דרך ונתרחק מהספינה ,היה משובב
נתיבות דרכו חזרה .ובבואו אל המקום אשר עמדה שם הספינה בחוף ימים ,והנה הספינה כבר עזבה
בתוך כך את החוף ,וחלפה הלכה לה בים דרך עם כל האנשים אשר בקרבה .ונתבהל מאוד ,וירא כי
אין איש ,וישתומם כי אין ישוב ואין מקום לנוס וליקלט שמה …והלך שוב אל המקום אשר עמד שם
בתחילה ,בתוך היער ,ויתבונן כי עוד מעט יבוא השמש ויעריב ,והשבת קודש ממשמש ובא ,ויפן כה
וכה וירא את המקום מרחוק ,שנדמה לו שם איזה בנין בית וחומה בתוך היער…
והנה זה עומד אחר כותלי הבית שהוא ארמון רם ונישא ,יפה עינים וטוב רואי .ובדפיקת לבב
ניסה לפתוח פתח הבית ,ובא חדר לפנים מחדר ,ואין שום איש שמה ,כי אם היכלי שן בנויים
לתלפיות ומצויירים באבנים טובות ומרגליות …וישתומם על המראה הגדול הזה ,ויתבונן על מעשי
ה' כי נורא הוא …כי הבין…ÔÂÈÏÚ‰ Ô„Ú Ô‚· ‡Â‰˘ ,
אחר הדברים האלה ,פתאום שמע מאחורי הפרגוד שבהיכל אחר ופנימי שמה ,שמתנודדים הילך
והילך ,כאילו אנשים מתכנסים ובאים .ובחרדת קודש ניסה לפתוח את הדלת של היכל זה ולא יכול,
והבין שאין לו רשות ליכנס יותר ,ושב למקומו .ושמע ,כי ·ÏÏÙ˙‰Ï ÂÏÈÁ˙‰ ¯Îʉ ˘„˜ ÏÎȉ
> 217הערת ¯"˘ ‡˘ :ÈÊÎע"פ דפוס לבוב ˙¯ ‰Îובית המדרש )ח"ב( ]ח"א ,לפסיא ˙¯ ,‚Èעמ' ] .129-[115קטע
זה נמצא שם בעמ' ,122בשנויים קלים .המדרש הוא ,כנראה ,חלק מד"ה של מרע"ה ,נדפס ‰Â˘‡¯Ïבשנת
¯" ÊÚבקושטנטין רבתי" .ראה :אברהם יערי ,הדפוס העברי בקושטא ,ירושלים ˙˘ ,ÊÎעמ' ,75מס' <.51
218וראה פירושי סידור התפילה לרוקח ,מהדורת מ' הרשלר ,ירושלים תשנד ,עמ' קפו'" :ירננו על משכבותם'
)תהלים קמט ה( …Â˙¯ÈËÙ ¯Á‡Ï …כדאמרינן :שלש עשרה ספרי תורות כתב משה ,י"ב נתן בארון ˙Á‡Â
ושׁם של 'יה' אינם
ֵ ,‰· ‡¯˜È ÌȘȄˆ Ï˘ Ô˙Ó˘˘ È„Î „·Ή ‡ÒÎ ˙Á˙ ‰˙‡ ¯Ó˘Â χȯ·‚ Á˜Ï
קורין ."…והמהדיר שם ,הערה ,26טעה בציוניו ,שלא ידע שמקור הענין הוא ממדרש פטירת משה רבינו.
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
רלה
.‡˙·˘ ÈÏÚÓ„ ‡˙Âψ ,‰ÁÓואז גם הוא לבש הטלית מצוייצת על ראשו ,והתפלל עמהם בדחילו
ורחימו כמובן…
וביום השבת בבוקר …מתוך החדר שלו התפלל עמהם תפילת היום ,בשפה ברורה ובנעימה…
ובשעת ˜¯ ‰¯Â˙‰ ˙‡Èשמע ש˜¯‡ :ÌÈÚ¯ ‰Ú·˘‰ ÏÎ ÂÏÚ Âאברהם ,יצחק ,יעקב וכו' ,עד דוד
המלך ,ועד בכלל .ואז נחרד חרדה גדולה ביראת הכבוד ורגש קודש ,ומה נורא המקום הזה ,אין זה
כי אם בית אלוקים אשר נטע גן בעדן מקדם …והיה לעת תפילת מנחה ,שוב התפלל עם הנאספים
בהיכל הפנימי ,כנאמר למעלה…
מעשה זה סופר בפי ר' חיים אלעזר שפירא ,בעל שו"ת מנחת אלעזר ורב העיר מונקאטש ,בשם "אחד
מזקני תלמידי חכמים וחסידים הראשונים מעיר הקודש צפת" ,שמסר "את ‡˘¯ ,¯Ê ‡Ï ‡¯ ÂÈÈÚבעיר
הקודש הנזכרת ,חיבור כתב יד על מסכת שבת מהגאון הקדוש האלקי מרן רב שר שלום בוזאגלו זי"ע…
שכותב שם בהקדמתו אשר קרה איתו מעשה ה' כי נורא הוא ,הפלא ופלא" )מסעות ירושלים ,שם ,עמ' רה(.
כמה מקורות מוסרים אמנם על צדיקים שנפטרו העולים לתורה ב ,ÌÈÈÁ‰ Ï˘ ÌÈÈÓאך קיים הבדל
גדול בין אותם מקורות לבין הנושא שדנתי בו למעלה בפרק ו .שם מניין התפילה והקריאה בתורה היה
של ‡˘ ÌÈÈÁ ÌÈוהם אלו שקראו לתורה את נשמות הנפטרים ,בעוד שכאן מדובר במניין „ÁÂÈÓ‰
,˙ÂÓ˘Ïלתפילה ולקריאה בתורה ,שלפעמים גם העלו לקריאתם אנשים חיים שנקלעו לבית הכנסת
וסביבתו בשעה זו )ראה בהמשך פרק ו(.
אחד הסיפורים מנשמות נפטרים שעלו לקרוא בתורה במניינם של החיים ,מסופר על האריז"ל:
"ברובע היהודים בצפת ,בקצה סמטה צרה ,ישנו בית הכנסת של האר"י הקדוש …פעם אחת אמר האר"י
לתלמידיו ביום השבת קודש :אם תקבלו עליכם שלא תדברו כלום בבית הכנסת בשחרית עד אחר יציאת
בית הכנסת …אני אתפלל עמכם היום לפני התיבה …ÌÈÚ¯‰ ˙Ú·˘ ˙‡ ‰¯Â˙-¯ÙÒÏ ‡¯˜‡Âויקרא
האר"י את אהרן לכהן ,הוא בא וקרא בעצמו ]את[ הפרשה שלו ,ואמר הברכה בתחילה ובסוף ,וכן בא
משה במקום לוי וקרא הפרשה שלו ואמר הברכות והלך לו ,וכן באו אברהם יצחק ויעקב .את יוסף
הצדיק קראו להיות ששי ,לשביעי – קרא ]את[ דוד בן ישי) "…ז' וילנאי ,אגדות ארץ-ישראל ,סי' ,131
לונדון תרפט ,עמ' .(154
מעשה זה נמסר במקורות קדומים יותר .כך מספר ר' שמחה ב"ר יהושע מזאלאזיץ על שהותו בצפת
בשנת ˙˜" :‰Îוסמוך לבית דירה שלי הוא בית הכנסת של האר"י ז"ל ,חרוב …ומקום קביעת תפילתו
היה סמוך לפתח בית-הכניסה ולא נחרב מקומו˙·‡ ˙‡ ˙Á‡ ÌÚÙ ‰¯Â˙Ï ‡¯˜ ‰ÈÏÚ˘ ‰ÓÈ·‰Â ,
,'ÂÎÂ È˘˘ ÛÒÂÈ ,È˘ÈÓÁ ·˜ÚÈ ,ÈÚÈ·¯ ˜ÁˆÈ ,È˘ÈÏ˘ ̉¯·‡ ,ÈÂÏÏ ‰˘Ó ,Ô‰ÎÏ Ô¯‰‡ – ‰"Ú ÌÏÂÚ‰
– Ú„ÂÎגם היא לא נחרבת ,וקיימת עד היום) "…מסעות ר' שמחה ב"ר יהושע מזאלאזיץ ,בתוך :א'
יערי ,מסעות ארץ ישראל ,תל-אביב תשנו ,עמ' .219(400
> 219הערת ¯"˘ ‡˘ :ÈÊÎספור נפלא זה כבר פרסם ר' ı¯È‰ ÈÏ˙Ùבר' יעקב אלחנן · ͯÎמפרנקפורט,
בהקדמתו "] ˙È˘ÈÏ˘‰נקרא שער ÌÈÒÈ ‰˘ÚÓשל מ"ו האר"י זלה"ה"[ לספרו ] ÍÏÓ‰ ˜ÓÚשנדפס ¯Á‡Ï
,Â˙ÂÓאמשטרדם ˙ ,[Áפרק ז ,דף יג ע"ב! ומאחר שהכרתי את ȇÏÈ ·‡Êוידעתי שהיה מקפיד לציין את
È˙ˆÓ‡˙‰ ,ÂÈ˙¯˜Óועליתי בסולם ושלפתי מאחד המדפים העליונים את ספרו ‡‚„ ,È"‡ ˙Âמהדורה
˘ ,˙È˘ÈÏירושלים ˙˘ ,·Èואמנם מצאתי בו את הספור ,ÌÈÈ¢· ,בסי' ,(186-185) 334ואת מקורו הוא מציין
)בסוף הספר ,דף כח( ,ÍÏÓ‰ ˜ÓÚ :דף יג ,א; ,ÌÈÈÁ ıÚהקדמה ,דף ב ,ב!<
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט
רלו
הרב יעקב ישראל סטל
לעומת מקורות אלו ,יש מי שסיפר מעשה זה ·‰Â·‡ ˜ÁˆÈ '¯ ÏÚשנקלע לכפר שקראו בו לתורה את
אהרן הכהן ואת משה הלוי ואת כל שבעת הרועים וגם אותו .וקראו לפניו אותם הכתובים שהיה מסופק
בכתיבתם .ראה :ר' אלעזר שנקל ,מעשיות מצדיקי יסודי עולם ,פאדגארזע תרסג ,עמ' א.
איני יודע לאיזה ר' יצחק אבוהב כיוון מוסר המעשה :הראשון )בעל 'מנורת המאור'; חי בספרד
ונפטר בשנת קי( ,השני )בעל 'נהר פישון'; ספרד קצג – רנג( או שמא השלישי )המכונה' :די פונשיקה';
פורטוגאל שסה – אמשטרדם תנג( ,שהוא פחות ידוע מכולם .כך או כך ,מוזר ביותר שמקור זה מייחס
את המעשה לר' יצחק אבוהב למרות שאף אחד משלושת האישים שנשאו ֵשׁם זה אינו ידוע כמקובל
ובעל סוד.
ראוי לציין ,שבסיפור זה – על נוסחאותיו השונות – קיים צד הלכתי שלא נדון כאן :כיצד החיים
יצאו ידי חובת קריאת התורה שקראו נשמות הנפטרים.
ירושתנו | ספר שלישי תשס"ט