תהילים מזמור קכ"ו
תהילים מזמור קכ"ו
ִׁשיר הַ מַ עֲלֹות בְּ שּוב ה'
מבוא
מזמור קכ"ו הוא השביעי מתוך חמישה עשר מזמורי שירי המעלות .מזמור קכ"ו עוסק בשיבת ציון ובגאולה.
שאלות מכוונות למידה
א .מה הרקע לאמירת המזמור?
ב .האם המזמור חובר לפני השיבה לציון או לאחריה? האם המשורר מתייחס לשיבה כאל אירוע מהעבר או כאל כמיהה לעתיד?
ג .מה פשר הדימויים במזמור " כחולמים"" ,כאפיקים בנגב"?
ד .מה הקשר בין סוף המזמור העוסק בתחום החקלאי לראשיתו?
מבנה המזמור ושאלת חיבורו
תהלים פרק קכו
ִׁשיר הַ מַ עֲלֹות
(א)
חל ְִּׁמים:
בְּ שּוב ה' ֶאת ִׁשיבַ ת צִׁ ּיֹון הָ יִׁינּו כְּ ֹ
ּולְשֹונֵנּו ִׁרנָה
ָאז יִׁמָ לֵא ְּשחֹוק פִׁ ינּו
ִׁהגְ ִׁדיל ה' ַלעֲׂשֹות עִׁ ם ֵאלֶּה:
ֹאמרּו בַ ּגֹויִׁם
ָאז י ְ
הָ יִׁינּו ְּשמֵ ִׁחים:
ִׁהגְ ִׁדיל ה' ַלעֲׂשֹות עִׁ מָ נּו
(ב)
(ג)
(ד)
(ה)
(ו)
——————————————————————- —————————————————————————————————
יקים בַ ֶנגֶב:
יתנּו כַאֲ פִׁ ִׁ
שּובָ ה ה' ֶאת ְּשבִׁ ֵ
בְּ ִׁרנָה י ְִׁקצֹרּו:
הַ ז ְֹרעִׁ ים בְ ִׁד ְמעָ ה
ב ֹא יָבֹוא בְּ ִׁרנָה נֹׂשֵ א אֲ ֻלמ ָֹתיו:
הָ לֹוְך ֵילְֵך ּובָ כֹה נֹׂשֵ א מֶּ שֶּ ְך הַ ז ַָרע
במזמור שתי מחציות בנות שלושה פסוקים כל אחת .בפסוק הראשון בכל מחצית מופיע המשפט המרכזי ,ושני
הפסוקים הבאים אחריו מפרטים אותו .כך נוצרת הקבלה ישרה בין המחציות:
המחצית הראשונה מתארת את שמחת השבים לציון.
המחצית הראשונה נפתחת בתיאור המצב בעת שיבת ציון על ידי דימוי "היינו כחולמים".
לאחר מכן באה הרחבה בעניין רינת השבים לציון ושמחתם על נס הגאולה ,שאפילו הגויים מכירים בו.
המחצית השנייה פותחת בבקשה בעניין השיבה.
המחצית השנייה מעצימה את השיבה על ידי דימוי "כאפיקים בנגב".
לאחר מכן באה הרחבה של תחושת הצפייה לגאולה ע"י משל החקלאי הזורע בדמע ,וזוכה לרינה רק בקציר.
המילים המנחות במזמור :שוב" ,ו"רון"
מילים אלו בהטיות שונות מופיעות בשני החלקים והן מכוונות אותנו לנושא המרכזי שלו -שמחת השבים לציון.
עמירם דומוביץ
זכור” :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
1
תהילים מזמור קכ"ו
זמן חיבורו של המזמור
תהלים פרק קכו
(א)
חל ְִׁמים:
ִׁשיר הַ מַ עֲלֹות בְ שּוב ה' ֶּאת ִׁשיבַ ת צִׁ ּיֹון הָ יִׁינּו כְ ֹ
…
יקים בַ ֶּנגֶּב:
יתנּו כַאֲ פִׁ ִׁ
שּובָ ה ה' ֶּאת ְשבִׁ ֵ
(ד)
הקושי
.1עיין בפסוקים א ו-ד והסבר את הסתירה בין שני הפסוקים הללו בדבר זמן חיבורו של המזמור?
הפתרון
יתנּו
הפרשנים הציעו פתרונות שונים לסתירה ,לפניך אחת הדרכים לפתור את הסתירה :בפסוק ד" :שּובָ ה ה' ֶּאת ְשבִׁ ֵ
יקים בַ ֶּנגֶּב" משתמע שהמשורר מצוי עדיין בגלות ,שכן מובאת שם בקשה מה' שבעתיד ה' ישיב את עמו מהגלות.
כַאֲ פִׁ ִׁ
ֹאמרּו בַ ּגֹויִׁם" .לפיכך ,יש לפרש גם את
כך משתמע גם מלשונות העתיד בפסוקים ב-גָ " :אז יִׁמָ לֵא ְׂשחֹוק פִׁ ינּו"; " ָאז י ְּ
הזמן של פסוק א בלשון עתיד" :בְ שּוב ה' ֶּאת ִׁשיבַ ת צִׁ ּיֹון" כפי שביאר המצודות דוד (קכו א)" :בשוב -לעתיד כאשר
ישיב ה' מן הגלות את השבויים מבני ציון יאמרו אז הנה כל הצרות שעברו הרי הם כאילו חלמנו חלום ,רוצה לומר
לרוב הטובה שיהיה להם אז ידמה להם שלא היו הצרות באמת כי אם בחלום" .לאור זאת יש להבין ,מדוע ישנם
חל ְִׁמים"ִׁ " ,הגְ ִׁדיל ה' ",
פעלים המתארים את גאולת השבים בלשון עבר ,כאילו שהם כבר התרחשו ,כגון" :הָ יִׁינּו כְ ֹ
"הָ יִׁינּו ְׂשמֵ ִׁחים"? מסתבר ,שהמשורר נקט כאן בסגנון "עבר נבואי" -הוא משווה לנגד עיניו את שיבת העם מהגלות
בצורה ממשית ,ולכן הוא נותן ביטוי לתחושות העם שיהיו "אז" בעתיד ,בלשונם באותה שעה :אז ,הם יאמרו "הָ יִׁינּו
חל ְִׁמים"ִׁ " ,הגְ ִׁדיל ה' ַלעֲׂשֹות עִׁ מָ נּו הָ יִׁינּו ְׂשמֵ ִׁחים" .כלומר המשורר נמצא בגלות והוא שר על העתיד והוא מתאר מה
כְ ֹ
אנשים יחשבו בעתיד על מה שקרה להם בעבר ,ולכן בחלק א' של המזמור הלשונות עבר ועתיד מופעים זה לצד זה.
מי חיבר את מזמור קכ"ו?
בבא בתרא יד ע"ב
דוד כתב את ספר תהילים על ידי עשרה זקנים.
הקושי
.2דברי הגמרא אלו מעוררים קושי על מזמור קכ"ו ,מהו הקושי?
הפתרון (שני הסברים)
א .האב"ע בהקדמתו לספר תהלים ,מביא מחלוקת קדומה בשאלה האם ספר תהלים נחתם בימי דוד ,או מאוחר
יותר .האב"ע עצמו מכריע כפשטות דברי חז"ל ,שהספר נחתם בימי דוד .לשיטתו יש לומר ,כי מזמורים שעוסקים
בתקופה מאוחרת נכתבו עוד בימי דוד ,בנבואה או ברוח הקודש .רבים מן המפרשים נקטו בגישה זו .לדוגמא
נצטט מדברי מצודת דוד בביאורו לתהלים קלז" :על נהרות בבל " -דוד צפה ברוח הקודש אשר יגלה נבוכדנצר את
ישראל לבבל ,ואמר בלשון הלויים אשר יקוננו ויספרו את הקורות אותם בדרך ויאמרו הנה בהיותנו על נהרות
בבל שם ישבנו "…
ב .המלבי"ם בהקדמתו לספר ,פירש על דרך הפשט ,שמזמורים אחדים נכתבו על ידי נביאים המאוחרים לדוד עד
ימי עזרא הסופר ,ונכללו בספר תהלים .הוא מיישב את פירושו עם מאמר חז"ל בשני אופנים :הוא מראה שגם
בתלמוד יש דעות המייחסות מזמורי תהלים לתקופה מאוחרת מזו של דוד ,והוא מבחין בין רובד הפשט לבין
חז"ל( .ראה בהרחבה בהקדמת המלבי"ם לתהלים).
עמוס חכם בהקדמתו לביאור "דעת מקרא" לתהלים ,חיזק את שיטת המלבי"ם ממקור נוסף בספרות חז"ל (ילקוט המכירי) ,ממנו עולה שעזרא הסופר
כלול ב"עשרה זקנים" שדוד חבר תהלים על ידם .לאור גירסה זו הוא מסביר את כוונת מימרת חז"ל בתלמוד באופן הבא" :שכל המזמורים שאמרו
גדולי ישראל ונביאיו מראשית הימים (מאדם הראשון) ועד עזרא (עד הזמן שנסתלקה נבואה מישראל) נקראים על שם 'דוד נעים זמירות ישראל' ".
עמירם דומוביץ
זכור” :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
2
תהילים מזמור קכ"ו
עיון במזמור
"בְּ שּוב ה' ֶאת ִׁשיבַ ת צִׁ ּיֹון" -מהו כפל הלשון ומשמעותו?
תהלים קכו ,א
חל ְִׁמים:
ִׁשיר הַ מַ עֲלֹות בְּ שּוב ה' ֶּאת ִׁשיבַ ת צִׁ ּיֹון הָ יִׁינּו כְ ֹ
בפסוק א יש כפילות של השורש ש.ו.ב" :.בשוב ה' את שיבת ציון" .המפרשים נטו להסביר ששתי המילים הללו אינן
באות באותה משמעות (ויש כאן 'לשון נופל על לשון') .לפניך אחד הפירושים:
על תלמידי 3יח"ל לדעת פירוש אחד ,ועל תלמידי 5יח"ל לדעת שני פירושים ואת ההבדל ביניהם.
מצודת ציון
בשוב -מלשון השבה; שיבת -מלשון שבי.
.3עיין ,במצודות דוד ,וענה:
ו"שיבַ ת"?
א .מה הם שני הפירושים השונים למילים "בְ שּוב" ִׁ
ב .כתוב בלשונך את פירוש המשפט" :בְ שּוב ה' ֶּאת ִׁשיבַ ת צִׁ ּיֹון".
oאב"ע ,תהילים קכו ,א
שיבת -על משקל שבתם וקימתם.
.4מה ההבדל בין פירוש של האב"ע לפירוש של המצודת ציון? במה הם מסכימים ובמה הם חולקים?
חל ְִּׁמים" -מהו החלום?
"הָ יִׁינּו כְּ ֹ
תהלים קכו ,א
חל ְִּׁמים:
ִׁשיר הַ מַ עֲלֹות בְ שּוב ה' ֶּאת ִׁשיבַ ת צִׁ ּיֹון הָ יִׁינּו כְּ ֹ
מצודת דוד
אבן עזרא
שיבת -על משקל שבתם וקימתם ,כן בשוב -לעתיד כאשר ישיב ה' מן הגלות את השבויים מבני ציון ,יאמרו
יאמר ישראל בשוב השם שבותם ,אין אז הנה כל הצרות שעברו הרי הם כאילו חלמנו חלום ,רוצה לומר לרוב
אדם רואה בהקיץ הפלא הזה רק הטובה שיהיה להם אז ידמה להם שלא היו הצרות באמת ,כי אם בחלום
ראו כאילו מצרים להם.
בחלום.
.5בפסוק א ,המשורר מתאר את מה שהעולים הרגישו בעת שיבתם -הם הרגישו שהם "חולמים" .לפי האב"ע
ומצודת דוד ,מהו החלום ,ומהו משמעותו?
עמירם דומוביץ
זכור” :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
3
תהילים מזמור קכ"ו
יקים בַ ֶנגֶב" -מהו הדימוי?
"כַאֲ פִׁ ִׁ
נגב הוא איזור יבש וצחיח ואולם בזמן שטפון ,מתמלאים אפיקי הנחלים במהירות במים שוצפים ,הנדמים כנהרות
של ממש .ביחס לאותה תופעת טבע בא הדימוי של הנביא:
תהלים קכו ,ד
יקים בַ ֶנגֶב:
יתנּו כַאֲ פִׁ ִׁ
שּובָ ה ה' ֶּאת שבותנו ְשבִׁ ֵ
מצודת דוד
רד"ק
1
כאפיקים בנגב -נגב היא ארץ יְבֵ שָ ה ,כמוֶּ " :א ֶּרץ הַ ֶּנגֶּב נ ְַת ָתנִׁי" שובה ה' -עודם בגולה יאמרו השב בני
והיא צמאה למים ,ואם יעברו בה אפיקי מים יהיה חידוש גדול הגולה למקומם ונהיה כאפיקים בנגב ,רוצה
וטובה גדולה -כן תהיה תשובת גלותנו ותשועת ישראל .דימה לומר כמים הנגרים בחוזק במקום נגובה
ויבשה.
הגלות -לנגב ,והישועה -לאפיקים.
יקים בַ ֶנגֶב" .לפי הרד"ק ומצודת דוד ,הסבר את הדימוי
.6בפסוק ד ,המשורר מדמה את השיבה מהגלות ל"כַאֲ פִׁ ִׁ
ואת משמעותו.
"הַ ז ְֹּרעִׁ ים בְּ ִׁד ְּמעָ ה בְּ ִׁרנָה י ְִּׁקצֹרּו "…מהו המשל?
תהלים קכו
הַ ז ְֹרעִׁ ים בְ ִׁד ְמעָ ה בְ ִׁרנָה י ְִׁקצֹרּו:
הָ לֹוְך ֵילְֵך ּובָ כֹה נֹׂשֵ א מֶּ שֶּ ְך הַ ז ַָרע ,ב ֹא יָבֹוא בְ ִׁרנָה נֹׂשֵ א אֲ ֻלמ ָֹתיו:
(ה)
(ו)
רש"י
הלוך ילך ובכה וגו' -כך
ישראל זורעין לפני
הקדוש ברוך הוא צדקה
בדמעה בגלות ,וברנה
כשתשלם
יקצורו
משכורתם לעתיד.
רד"ק
כן ישראל בגלות ,סובלים עול הגלות,
ונושאים משא המסים לקיים התורה
והמצות ,שהם הזרע במשל .ובעת הגאולה
שהוא עת הקציר ,יבואו אל ארץ ישראל
ברנה ,וישאו אלומות הטובות שיטיב עמהם
האל יתברך ,ויֵצאו מן הגלות בכסף וזהב.
מצודת דוד
…כי בגולה אנו זורעים מעשה המצות
בדמעה עד כי חושבים אנחנו שחס
ושלום אבדה תקותינו -ובחנם כל מעשי
המצות ,והנה כאשר בא יבוא זמן
הגאולה אז נקבל הגמול בשמחה
מרובה.
.7בפסוקים ה-ו ,המשורר מתאר תהליך העובר כמעט על כל חקלאי .רש"י ,רד"ק ומצודת דו"ד פירושו באופן די
דומה את התהליך הזה כמשל .לאור דברי הפרשנים הללו ,הסבר בלשונך את המשל והנמשל?
1יהושע טו ,יט :עכסה מבקשת מאביה כלב בן יפונה לקבל נחלה בארץ הנגב" :וַת ֹאמֶּ ר ְתנָה לִׁי בְ ָרכָה כִׁ י ֶא ֶרץ הַ ֶנגֶב נ ְַּת ָת ִׁני" אך מכיוון
שהנגב הוא מקום צחיח ויבש לכן היא מבקשת גם "וְ נ ַָת ָתה לִׁי ּגֹֻּלת מָ ִׁים (מעין)ַ ,וּי ִֶּׁתן לָה ֵאת ּגֹֻּלת עִׁ ִׁלּיֹות וְ ֵאת ּגֹֻּלת ַת ְח ִׁתּיֹות".
עמירם דומוביץ
זכור” :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
4