תהילים מזמור כג
תהילים מזמור כג
ִמזְ מֹור לְדָ וִ ד ה' רֹעִ י ל ֹא ֶא ְחסָ ר
מבוא
מזמור כ"ג הוא מזמור של בטחון .דוד מתאר את בטחונו העמוק בקב"ה ,המספק את כל צרכיו ונמצא איתו בטוב
וברע .מזמור זה מלווה את יום השבת בעדות השונות כתפילה וזמירות שבת.
שאלות מכוונות למידה
א .במרכז המזמור עומדת מידת הביטחון בקב"ה :כיצד היא באה לידי ביטוי במזמור?
ב .האם המזמור מתאר את קורות דוד ,או שהוא מזמור לאומי?
מבנה המזמור ונושאיו
תהלים פרק כג
(א) ִמזְ מֹור לְדָ וִ ד ה' רֹעִ י ל ֹא ֶא ְחסָ ר:
(ב) בִ נְאֹות דֶ שֶ א י ְַרבִ יצֵ נִי עַ ל מֵ י ְמנֻחֹות ְינַהֲ ֵלנִי:
(ג) נַפְ ִשי יְשֹובֵ ב ַינְחֵ נִי בְ מַ עְ גְ לֵי צֶ דֶ ק לְמַ עַ ן ְשמֹו:
ּומ ְשעַ נ ְֶתָך הֵ מָ ה ְינַחֲ מֻ נִי:
ירא ָרע כִ י ַא ָתה עִ מָ ִדי ִשבְ ְטָך ִ
(ד) גַם כִ י ֵאלְֵך בְ גֵיא צַ לְמָ וֶת ל ֹא ִא ָ
כֹוסי ְר ָויָה:
ֹאשי ִ
(ה) ַת ֲערְֹך ְל ָפנַי שֻ לְחָ ן ֶנגֶד צ ְֹר ָרי ִדשַ נ ְָת בַ שֶ מֶ ן ר ִ
(ו) ַאְך טֹוב וָחֶ סֶ ד י ְִר ְדפּונִי כָל יְמֵ י חַ יָי וְ שַ בְ ִתי בְ בֵ ית ה' ְלא ֶֹרְך י ִָמים:
נושא המזמור
מזמור בנוי משני משלים :משל הצאן והרועה ומשל האורח והמארח
פסוקים א-ד :דוד ממשיל את הקב"ה לרועה ,ואת עצמו לשה .הוא מתאר את הנהגתו הטובה של הרועה ,המוביל
את השה בדרכים נוחות ושלוות ודואג לכל מחסורו .בפסוק ד' חל שינוי ,משום שהשה מוצא עצמו ב"גיא צלמוות",
במקום קשה וחשוך ,אך גם שם הוא חש ביטחון מלא בהנהגתו של הרועה.
פסוקים ה-ו :הפעם ממשיל דוד את עצמו לאורח ,ואת הקב"ה למארח .המארח מאכיל ומשקה את אורחו ,ואף דואג
להגנה מפני "צורריו" ,הנמצאים מחוץ לבית .המשל כולל סימן מובהק של מלכות" :דישנת בשמן ראשי" .בפסוק ו'
מתפלל בעל המזמור להיות מצוי בבית המארח -הקב"ה -לאורך ימים.
הנמשלים
מזמור זה ,כמזמורים נוספים רבים ,מתפרש על ידי חכמינו בשלושה דרכי פרשנות:
❖ מזמור אוטוביוגרפי -העוסק בחייו ובתפילתו של דוד המלך.
❖ מזמור אישי -המתייחס לאדם במצבים שונים בחייו ולתפילותיו.
❖ מזמור לאומי -המתייחס לעם ישראל בתקופות שונות.
אין זה חריג שמילה פסוק או פרק בתנ"ך יכול להתפרש בכמה דרכים ,כדברי חז"ל בסנהדרין לד ע"א:
"מקרא אחד יוצא לכמה טעמים"
תלמידי 3יחידות ידעו להסביר את המזמור ,כמזמור אישי.
תלמידי 5יחידות ידרשו להסביר גם בדרך נוספת ,כמזמור אוטוביוגרפי או כמזמור לאומי.
עמירם דומוביץ
זכור” :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
1
תהילים מזמור כג
מזמור כג -כמזמור אישי
חלק א -משל הצאן והרועה
תהלים פרק כג
(א) ִמזְ מֹור לְדָ וִ ד ה' רֹעִ י ל ֹא ֶא ְחסָ ר:
מצודת דוד תהלים כג ,א
ה' רועי -על כי ה' רועה אותי ,אם כן בוודאי לא אהיה חסר מאומה ,כי הכל בידו:
.1מה הקשר בין שני חלקי המשפט :בין "ה' רֹעִ י" לבין "ל ֹא ֶא ְחסָ ר"?
פסוק א' פותח בהצהרה כללית" :ה' רֹעִ י ל ֹא ֶא ְחסָ ר".
בהמשך המזמור דוד יורד לפרטים ומביא משלים הממחישים את ההצהרה הזו.
ע"פ דעת מקרא :רביצת הצאן היא המנוחה של הצאן.
(ב) בִ נְאֹות דֶ שֶ א י ְַרבִ יצֵ נִי
עַ ל מֵ י ְמנֻחֹות ְינַהֲ ֵלנִי:
(ג) נַפְ ִשי יְשֹובֵ ב
רביצה כמקום מנוחה מצאנו בתיאור העדרים על הבאר בהגעת יעקב לחרן " ַוי ְַרא וְ ִהנֵה בְ ֵאר בַ שָ דֶ ה וְ ִהנֵה שָ ם
ֶיה" (בראשית כט ,ב) וכן בתיאור הגאולה" :וְ גָר זְ ֵאב עִ ם כֶבֶ ׂש וְ נָמֵ ר עִ ם גְ ִדי י ְִרבָ ץ"
ְשֹלשָ ה עֶ ְד ֵרי צ ֹאן רֹבְ צִ ים עָ ל ָ
(ישעיהו יא ,ו)
ע"פ דעת מקרא :מי מנוחות -מים שקטים ונחים בניגוד למים שזורמים בעוצמה.
מצודת ציון :ענין הנחה ושקט.
ַינְחֵ נִי בְ מַ עְ גְ לֵי צֶ דֶ ק…
רש"י :בדרכי מישור שלא אפול ביד אויבי.
.2בפסוקים ב-ג בעל המזמור ממשיל את עצמו לצאן ,המשבח את הרועה שלו בארבע דברים.
א .הסבר בלשונך את ארבעת השבחים?
ב .הסבר את הנמשל?
תהלים פרק כג
ּומ ְשעַ נ ְֶתָך הֵ מָ ה ְינַחֲ מֻ נִי:
ירא ָרע כִ י ַּא ָתה עִ מָ ִדי ִשבְ ְטָך ִ
(ד) גַּם כִ י ֵאלְֵך בְ גֵיא צַּ לְמָ וֶת ל ֹא ִא ָ
דעת מקרא ,תהילים כג ,ד
גיא צלמות – יש שהרועה נוהג את צאנו בגיאיות המוקפות הרים גבוהים שמחשיכים את אור היום.
.3עיין בפסוק ד ,ובפירוש דעת מקרא ,וענה:
א .מה ההבדל המשמעותי בין התיאור המובא בפסוק ד לעומת התיאור המובא בפסוקים ב-ג?
ב .למרות ההבדל בין שני התיאורים ,מה המכנה משותף לשניהם?
עמירם דומוביץ
זכור” :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
2
תהילים מזמור כג
כיצד הגיע הצאן למצב שהוא מתהלך במקום מסוכן -ב"גיא צלמות"?
גיא הצלמוות אינו מקום אליו נקלע הצאן כשהוא טועה או הרועה נעלם ,זהו המקום בו מוליך הרועה את הצאן על
מנת להביאו למקום מבטחים ,כאשר הולך הצאן בגיא צלמוות אין הוא יודע מדוע הגיע לכאן ואיך יצא ,אך הוא
סומך על הרועה שיהיה איתו"( .ללמוד וללמד").
ּומ ְשעַּ נ ְֶתָך"
" ִשבְ ְטָך ִ
תהלים פרק כג
ּומ ְשעַּ נ ְֶתָך הֵ מָ ה ְינַּחֲ מֻ נִי:
ירא ָרע כִ י ַא ָתה עִ מָ ִדי ִשבְ ְטָך ִ
(ד) גַם כִ י ֵאלְֵך בְ גֵיא צַ לְמָ וֶת ל ֹא ִא ָ
השבט הוא מקלו של הרועה איתו הוא מאיץ ומדרבן את הצאן .כלומר ,השבט מכה בצאן .המשענת היא מקל
בשימוש אחר ,עליה אפשר להישען ובה ניתן להיעזר .הן השבט והן המשענת הם מקל הרועים ,המשמש הן לתמיכה
והן להכאה .ושניהם מייצגים שני פנים של הנהגת ה' ,ההנהגה התקיפה (הדין) וההנהגה התומכת (רחמים).
רש"י תהלים פרק כג פסוק ד
שבטך ומשענתך -יסורים שבאו עלי ,ומשען שאני בטוח על חסדך ,שניהם ינחמוני -שיהיו לי לסלוח עון.
.4עיין בפסוק ד ובפרשנות על הפסוק ,וענה:
ו"מ ְשעַ נ ְֶתָך" ,מה ההבדל ביניהם ,ומה כל אחד מהם מייצג בהנהגת השם?
"שבְ ְטָך" ִ
א .הסבר את הדימויים ִ
ב .לפי רש"י ,בעל המזמור טוען שגם המשענת וגם השבט ,מנחמים אותו .כיצד ה"משען" מנחם? וכיצד יתכן
ש"השבט" יכול לנחם?
חילופי גופים בחלק א של המזמור ומשמעותם
כדאי לשים לב לחילופי הגופים בחלק הראשון של המזמור :בפסוקים א'-ג' ,בהם הצאן חווה מציאות יותר שלווה,
בעל המזמור מתייחס לרועה (לה') בגוף שלישי שזהו גוף נסתר ,המביע ריחוק" :י ְַרבִ יצֵ נִי"ְ " ,ינַהֲ ֵלנִי"ַ " ,ינְחֵ נִי " .לעומת
זאת בפסוק ד ,כאשר הצאן הוא נקלע למצוקה ונמצא ב"גיא צלמוות" ,בעל המזמור מתייחס לרועה (לה') בגוף שני
ּומ ְשעַ נ ְֶתָך" .והרעיון שמסתתר אחרי השינוי הזה ,שדווקא בזמן סכנה
שזהו גוף המביע קרבה "כִ י ַּא ָתה עִ מָ ִדי ִשבְ ְטָך ִ
ומצוקה הוא חש את קרבת ה' אליו ממש ,וכדי להדגיש זאת בעל המזמור עובר לגוף שני.
עמירם דומוביץ
זכור” :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
3
תהילים מזמור כג
חלק ב :משל האורח והמארח
תהילים כג
כֹוסי ְר ָויָה:
ֹאשי ִ
(ה) ַת ֲערְֹך ְל ָפנַי שֻ לְחָ ן ֶנגֶד צ ְֹר ָרי ִדשַ נ ְָת בַ שֶ מֶ ן ר ִ
(ו) ַאְך טֹוב וָחֶ סֶ ד י ְִר ְדפּונִי כָל יְמֵ י חַ יָי וְ שַ בְ ִתי בְ בֵ ית ה' ְלא ֶֹרְך י ִָמים:
בקשתיו של אורח המתארח בביתו של הקב"ה
(ה) ַּת ֲערְֹך ְל ָפנַּי שֻ לְחָ ן ֶנגֶד צ ְֹר ָרי
המארח חייב להגן על אורחיו החוסים בצילו (כך אנו יודעים גם מסיפור סדום וגם
מסיפור פלגש בגבעה) ועל כן המתארח חש בטחון נגד אויביו (על פי דעת מקרא).
משיחת שמן על הראש הוא ביטוי של עושר ורחבות.
ֹאשי
ִדשַּ נ ְָת בַּ שֶ מֶ ן ר ִ
(ראו למשל תהלים קלג ,ב)
הכוס שהשקת אותי הייתה בה כמות רבה של יין עד כדי רוויה ,כלומר השקת אותי
ברוחב יד (על פי דעת מקרא).
כֹוסי ְר ָויָה.
ִ
(ו) ַּאְך טֹוב וָחֶ סֶ ד י ְִר ְדפּונִי כָל יְמֵ י חַּ יָי
זהו השלב הבא :לא עוד צוררי רודפים אותי אלא טוב וחסד רודפים אותי ,ולא באופן
זמני אלא כל ימי חיי( .על פי דעת מקרא)
וְ שַּ בְ ִתי בְ בֵ ית ה' ְלא ֶֹרְך י ִָמים.
לא השמן ,השולחן הערוך והיין הם הכמיהה ,אלא הישיבה בבית ה' לנצח -זהו העתיד
שהוא מתפלל אליו -שהוא אינו רוצה להיות אורח בבית ה' אלא בן בית.
.5עיין בפסוקים ה-ו ,ובפרשנות המובאת לעיל ,וענה:
א .לפי פסוק ה ,סכם מה הם עיקרי הדברים שהמארח (ה') עושה למען האורח?
ב .מבין הדברים הרבים שעושה המארח (ה') לטובת האורח ,מהי השאיפה והבקשה העיקרית של האורח כלפי
מארחו? נמק מדוע דווקא זו?
מזמור אישי -המתייחס לאדם במצבים שונים בחייו ולתפילותיו
דעת מקרא
המזמור מתאר מצב איש השרוי בשלות בטחון עמוק בה' המספק לו כל צרכיו.
הרב פיבל מלצר ,פני ספר תהלים ,עמ' נג-נד
כך הושר באזנינו בפסוקים מעטים ,במילים צנועות ,במשלים פשוטים ובהירים ,אחד הרגשות הגדולים ביותר,
המכריעים ביותר ,בחייו של אדם .רגש הביטחון בה' ,המתבסס על הרגשת קרבת ה' ,הממלאה את הלב אהבת ה'.
.6מזמור כג ,נישא בפי קהילות ישראל בשבתות ,ודורות של אומרי תהלים מצאו בו נחמה.
מדוע מזמור כג ,הפך לאחד המזמורים היותר מוכרים והיותר נאמרים?
עמירם דומוביץ
זכור” :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
4
תהילים מזמור כג
המזמור כמשל לחיי דוד וכמשל לעם ישראל
עד כה למדנו את מזמור כ"ג כמזמור אישי -המתייחס לאדם במצבים שונים בחייו ולתפילותיו.
עתה נלמד את מזמור כ"ג בשתי דרכים נוספות( :א) כאוטוביוגרפיה (ב) כלאומי
א .מזמור אוטוביוגרפי -העוסק בחייו ובתפילתו של דוד המלך
oמלבי"ם ,תהילים כג
(א) "מזמור לדוד ,ה' רועי לא אחסר" …במזמור הזה חרט את קורותיו מעת היותו רועה צאן במדבר עד שעלה
למלוכה ,תחלה ישקיף על ראשית ימי חייו עת התבודד עם הצאן במדבר ,…כי זמן הזה היה הזמן המאושר אצלו.
(ג) "נפשי ישובב" ,שה' עשה אותי שובב ופראי… ,עתה יחל לצייר עת נרדף מפני שאול שבא כמה פעמים בסכנות
עצומות עד שהיה כפשע בינו ובין המות ,ומצייר שהשה הגיע ע"י השתובבתו אל מעונות אריות והררי נמרים אשר
הוא מוכן בכל רגע להיות טרף לשיניהם.
(ה) "תערוך" ,עתה מצייר עת משחו אותו כל ישראל למלך ,ומצייר שאז יצא ממעמדו הקודם שנדמה כשה הרועה
"בנאות דשא" ושותה "מי מנוחות" ,כי הערכת לפני שלחן ,שלא אוכל עוד על הקרקע כשה רק על השלחן …וזה עשית
"נגד צוררי" ,שלא יכלו לעכב כי גבר על בית שאול ואיש בושת ,וגם "דשנת בשמן ראשי" ,שכל ישראל משחו אותו
בשמן למלך עליהם ,ואיני שותה עוד מים כשה רק "כוסי רויה" ביין מלכות רב.
.7על פי פירוש המלבי"ם ,המזמור מתאר את שלבי חייו של דוד המלך מנערות עד היותו מלך בא בימים .לפי
המלב"ים ,אילו אירועים מקורות חייו של דוד ,רמוזים בביטויים הבאים?
הביטוי
אִ " .מזְ מֹור לְדָ וִ ד ה' רֹעִ י
ב" .נַפְ ִשי יְשֹובֵ ב"
התקופה המאושרת והשלוה ,כשדוד היה נער ורועה צאן.
(פס' ג)
גַ " .ת ֲערְֹך ְל ָפנַי שֻ לְחָ ן"
דֶ " .נגֶד צ ְֹר ָרי"
ל ֹא ֶא ְחסָ ר" (פס' א)
האירועים מקורות חייו של דוד
(פס' ה)
(פס ה')
ֹאשי" (פס' ה)
הִ " .דשַ נ ְָת בַ שֶ מֶ ן ר ִ
כֹוסי ְר ָויָה" (פס' ה)
וִ " .
גם המדרש הבא מפרש את המזמור בדרך דומה ,כמזמור אוטוביוגרפי העוסק בחיי דוד המלך.
oמדרש תהלים (בובר) מזמור כ"ג
בנאות דשא ירביצני – .מדבר בדוד ,בשעה שהיה בורח מפני שאול ,מה כתיב" ,וילך דוד ויבא
יער חרת" (שמ' א כב ,ה).
נפשי ישובב וגו' -שלא היה לו המלכות בזכות עצמו ,אלא למען שמו.
גם כי אלך בגיא צלמות -.במדבר זיף.
לא אירא רע -למה? "כי אתה עמדי"
תערוך לפני שלחן נגד צוררי " -שלחן" זה המלכות; "נגד צוררי" זה דואג ואחיתופל.
דשנת בשמן ראשי -זה שמן המשחה…
שבתי בבית ה' -בבית המקדש.
לאורך ימים -ליום שכולו ארוך.
עמירם דומוביץ
זכור” :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
5
תהילים מזמור כג
ב .מזמור לאומי -המתייחס לעם ישראל בתקופות שונות
oמדרש תהלים -שוחר טוב ,מזמור כג [ה]
נפשי ישובב -בתורה ,שנאמר "תורת ה' תמימה משיבת נפש" (תהלים יט ח).
ינחני במעגלי צדק -במן בשליו במי באר בענני כבוד ,ולא שיש לי זכות ,אלא למען שמו.
גם כי אלך בגיא צלמות -בקדקדו של מדבר.
לא אירא רע כי אתה עמדי – .שנאמר "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן להנחותם בדרך ולילה בעמוד אש" (שמות יג כא).
שבטך ומשענתך " -שבטך" אלו היסורין" ,ומשענתך" זו תורה.
תערוך לפני שלחן -זה שלחן של מן ושליו.
נגד צוררי -איסי בן עקיבא אומר גובהו של מן ששים אמה ,ומי שאינו מאמין אל יראה באותה הטובה ,שנאמר "אל
ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה" (איוב כ יז).
.8על פי מדרש תהילים "שוחר טוב" ,המזמור מתאר את תקופה אחת בתולדות עם ישראל.
א .לפי המדרש ,מהי התקופה שאליה המזמור מתייחס?
ב .אילו אירועים ,רמוזים בביטויים הבאים? (חלק מהביטויים הסבר לפי מה שנזכר במדרש ,וחלק מהביטוים הסבר בעצמך)
הביטוי
א" .עַ ל מֵ י ְמנֻחֹות
ְינַהֲ ֵלנִי" (פס' ב)
בַ " .ינְחֵ נִי בְ מַ עְ גְ לֵי צֶ דֶ ק לְמַ עַ ן
ג" .גַם כִ י ֵאלְֵך בְ גֵיא צַ לְמָ וֶת
"שבְ ְטָך …הֵ מָ ה ְינַחֲ מֻ נִי
דִ .
האירועים מקורות חייו של דוד
ה' דאג לעם ישראל וסיפק להם מים במדבר.
ְשמֹו" (פס' ג)
ירא ָרע כִ י ַא ָתה עִ מָ ִדי" (פס' ד)
ל ֹא ִא ָ
" (פס' ד)
ּומ ְשעַ נ ְֶתָך הֵ מָ ה ְינַחֲ מֻ נִי " (פס' ד) "נַפְ ִשי יְשֹובֵ ב" (פס' ג),
הִ …" .
וַ " .ת ֲערְֹך ְל ָפנַי שֻ לְחָ ן"
זֶ " .נגֶד צ ְֹר ָרי"
עמירם דומוביץ
(פס' ה)
(פס ה')
זכור” :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
6