ניסן-אייר-סיון תשל"ז
בית מקרא )ע(
הפירושלסידבריהימיםהמיוחסלרש"י
מאת
אשר וייזר
למורה לא נוח בל אימתשעליולציין "הפירוש המיוחס לרקד'י" ,שהרי התלמיד
והלומדהרציני שיאלים למהות המחגר ,שהית צריךלייחס פירושו לרש"י ,ולשם
מה נעשה דבר כוה? שהואאינו של הש"י מגחין כל לומד ותיק ,הן גלשונו ,והן
בדרך הפירוש והרצאת הדברים .הפירוש הוא רציני% ,מוק ולוווה ערה ויפה,
אךאין,בו שילוב של דברי חו"ל, ,כדרכו של רש"י .אין כאןעניין עם פרשן קל
דעת ,שרצה להיתלותבר,עף'י12 ,הרי הוא מגלה %צמאותבבל .ולא 1%שלבד -ההא
גם מביא דברים בשם רש"י ,ואיגו 'מכנהומורי ורבי ,כתלמיד המביא דברי רבו,
או ,בתואר מיוחד "מאירעיני הגולה" בשם שעשה זה רשב"ם ובראשית ל"ג ג).
הוא מזכיר 'אישים מבעלי התומפוה ,וממשפחתו של רבי 'משה 'הדראון ,שרשאי
מחבה,להזכיראותו.וישהבהבעלי התוספותמזכיריםאותוובשוו.
יגמא ט' ,א' תוספות" :ולא שמשו בו אלא י"ח כהנים -ריב"א גריס שמונה
כחגים בדבתיב בהדיא בדברי הימים (דהיקא,ה')..
.כהר"ריעקר בשרה אמר לנו
,
ה
מ
ל
ע
ו
אלא ותעו עזריה
בש"י יקותיאל 'הלוו מורסיש"א ,דוהריה לא היה בימי
שהיה בימי עוזדהו ,ולפי ונמסר נפשו %ל עבותת בית המקדש ,כשבא עוזיהו
לשהת וחירף אותו ,כדכתיב בדברי הימים (דהי"ב ג" 41לנך נקרא על שמו.
וימכר לפניו .וחיוב מצאתי בן בפי' וברי הימים שפירורו תלמידי רב סעדיה
זצ"ל".
"לפי שמסר נפשו
דיעה זו נמצאת בפירוש ,המיוחס ליש"י
*ל קדושת הבית ,שלא הניח את עוזיהו להקטיר ,לכך נאמר הוא אשר כהן בבית
…ע כלומר ,שמו
אשר בנה שלמה ,והוא עזריה שהיה בימי עוז"הו ובימי
י
ת
י
ק
י
ח
של מחבר הפירוש המיוחס לרש"י היה רב סעדיה ,והיה תלמידו של בעל
לדהי"א ה',
לו;
התוספות ,ושנפטרלפניו.
את וש"י הוא מזכיר כמפרש ספר מלבים בשם "רבינו שלמה זצ"ל' ,בלא
שם אביו "יצתקי"' ,או "בן יצחק" ,או במקוצר" :הגמעי" במקובל .ובהיים ג' ,סו:
"עמודיםהינים ,אמות גולשים וחמ"ן ארך-קומה .הבמלכים ויצר אתגנני העמודים
נחשת שמנהעשיה אמה ,פירשהביבו שלמה זצ"ל יצקם שניהם באחד ,ושוב חלקן
לשנים ,והאמה החסהה איגה והמבואלפי שאינה דומה למלאכת שאר העמור ,במר
יתאמר שם ב,עבין (מל"א ו' ,טו) :ועל ראש העמודים מעשה פרת שהכן .וגם ר'
יוסףפירש כ4ולאנראה*.
362
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-אייר-סיון תשל"ז
בית מקרא )ע(
[]2
הפירוש לס' דברי הימים המדוחס לרש"י
גנה שאמר בשםרכינו שלמה נמצאנר""4י למל"אז' ,סו,והמיכנס לרש"יהביא
אותזיס,תור אתדבריו.
,
ה
ה
ז
ע
ב
בהדר ומגיבת 'הכהנים .,ורכינו
דבהי"ב כדב ,,ש" :בחדר המטות -
שלמה זצ"ל פי'בעליית בית קדש הקדשים ,כדגתיב במלבים ומללב י"ש סויהי
אתה מתחפא וגו' וע'ליו אמר צוד (תהלים כ"ז ,ה)כי יצפנני בסוגה וגו' ,וקורהו
הדר המטרת על שםבין שדיילין (שה"ש א' ,יג) ,והוא שיסו ר'אליעזר הקליר
(בוברונות דיום א' דר"ה יסו זה) :ראם פץ למטות נפץ הדר המטות לגפור,
יזכור חבית יכפר .עלקהם" .מה שנמצא בפירוש רש"י למל"בי"מ ב,–ג ,בשינוי
קלבדגריר'אליעזר'הקליי.
דורו הוא אומרt,ga" :
.
ל
י
ד
'
י
פ
'
ר
ר
ז
ע
י
ל
א
ם
ל
ו
ש
מ
ר
ב
ן
ב
ו
%ל כני
לי רבי
,
'
ד
.
)
א
ל
א
"
י
ה
ד
(
משה
'
ר
ך
כ
"
"
ן
ש
ר
ד
ה
ר
שמעתי מפי רבינו
שלמה ב לוי אחי
,
'
ב
ו
ת
ו
ח
א
של הבינו משה הדרשן" (דהי"ב יג).
ומלמה בר
ממנטויל"א בן
עאמר ר' ילצוחיק מנהבונא" (דהי"א ט',יט)
.שכלי שרה והעלות -שטושיל בל'
אשכנז..
.בךיאצר ,לי ר' יצחק בר שמואל מנרבונ"א" (דהי"ב ב"ד,יד) .שכךפי'
,
ט
"
כ
ק
ח
צ
י
"
ש
"
נ
י
ל
ר
ו
א
מ
א
*
י
ה
ד
(
ר
י
א
מ
ר
ע
ב
.
ר
ז
ע
י
ל
א
ר
"
ב
י01י
לירבי
ממה שהבאנו יש להסיק ששמו של המפהש היה ר' סעדי' ,הוה מתלמידיהם
של בעלי התוספות ,והוא מביא דברים ששמע מפיהם,חי ,בערך דור אחד אחר
ר' g aהדרשן ,לא האריך כנראה ימים ,ואהד מבעלי התוספות או'מר עליו:
תלמידיר'סעדנהזצעל.
הוא מביא החבה ממדישי חז"ל ,אך עם זה הוא מפרש אותן ,בגישה %צמאית
מיוחדת לו ,המו snaלהביא דברים ששגע מפי גדולי דורו המגורך בתלמידי
הכמים ,אך על ידם הוא נוהג גם למשוך את הקו משלו ללא התבטלות .הואמגיא
ממפריוסימון(דהי"אי"אקג) ,אךאינומביאמתכמיספרי.
ההש מגלה חוש היסטורי ,והמו עומד על דברים שדורשיםפייחםהיסטורי.
על מהותו 4טל ספר תברי וימים הוא אמר בפתיחה" :עזרא נתב 'ספר היחס
היה %ל ידי וגי וכריה ומלאכי בתוך י"ח שבה שמאותו ומז ושבא לירושלים
זרובבלייהושע המועבימי 'טרש הראשון עד שבא נורש בן אפתר ,והכל משום
יתם דוד המלך ,והלוים לשוערים ולשומרים ולמשוררים היאך ,העמידן דוד על
מעמדם ,והכהנים למועמדותם ,לפיכך יחסם 'מאדם עד אברהם"..
.אדם שת
אנוש " -פתרונו כמו בני אום שת ,ובני שת אנוש ,ולפי שאינו דיקך היהט
מקצרן ,ומה שלא הזכיר קין והבל ,לפי 14לא העמידו תולדות ,אבל משת יצאו
תולדותנחואבההם..
.ומשליך הטפל ומקצרהרתטשלוותופשהעיקר".
בסיום החלק הראשון הוא אומר (ט',א) :וכל ישראל התיתסו' :שנמרתי לך קצת
מן לחוסן מה שמצאתי ,אבל עיקר יחוסן על ספרי מלכי ישראל ויהודה שהגלו
לבבל,במעלם,ועמהםהייתיאניעזרא,ויחוסםמצאתינתוב,וכתבתדו".
ש חבו" השימות יוחסין
זה הוא שמר- :מצאו ההבה ספרי יחוסיה
י
ת
צ
צ
פ
,
ת
ו
ג
ו
ז
ו
מ
י
י
ק
ו
כשמצאו ג' או ה' ביטלו
ט
ע
ו
מ
ה
.
ם
י
ב
ו
ה
מ
ה
ו
מ
כ
ו
א
צ
מ
נ
ש
כ
ה
בגבעון
,
'
ט
ישבע אבי ,גבעון (ח',
,
ם
י
מ
ע
פ
;
כס
שאין סור יחוסן
לה) הוצרךלכתתי ,שתי
שוה .הכןוביושבים ,הראשונים מצא זוגות והלוקים זה על זה כתבוהו שני פעמים,
בתאן הבספרו",
363
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-אייר-סיון תשל"ז
בית מקרא )ע(
אשר וייזר
על חירוף נפשם של אנשי יבש גלעד על הבאת גופות שאול ובניו לקבורה
בבב,וד הוא ,אומר" :ולמה מס'רו עצמם בסכנה לקחת גופות שאול ובניו טהר
גלבוע (ומח,ומת בית שן) משאר ישראל '(בש'"א ל"א ,יב :מחומת בית שן) ,לפי
[]3
שעשה להם שאול טובה שהצילם,,כשעיה נחשהעמוני עליהם ,וכנגד אותם שלבעת
יפוים שנתנו ל,הם זמן אם יבוא להם מושיע ,ובא שאול ההמניעם ,בנגדן נתענו
גם הםריבעה "מים ,וגם מפני אכילות שנהגו שבעת ימים,כי גם קהוביהםהיו.
משההגו בני ישראל אתיושבי גבעה במעשה פילגש בגבעה נתנו אנשי יבש את
ןנשחטפוןמן המחולות" (ט'f(a) ,
בנותיהםלבנימי
ופלשתים נלח'מו בישראל (י' ,א" 0אינו מספר כי אם מפלתו של שאול,
י
וכאשר בא לספר מעשה דוד אינו מס,פר זילותו אלא גבורתו וגדולתו,בי הספר
שלוולמלבייהודה".
וילד דויד (י"א ,ד)" :הלך מיד למלחמה כשהמליבוהו על ישראל ,שלא יאמרו
ישראל כל המלחמות שעשה דוד כימי שאול נוצה מזלו של שאול הי'ה~ ,תה
דואג להלחם ,לכך הלךמיד'למלחמה".
ויאמרו ישבי יבוס לדויד לא תבא הבה לשם שם ,ה)" :אינו מפרש כאן למה,
גגשמואל ~"2ב ,11ח) תפרש ויאמר לרוד לא תבא הנה כי אם הסירך פעורים
והפסחים .ראו שלא יוכלו לעמוד לפני דוד ,ונתנו עורים ופסמים לפניויער
העיר ,לאמר לא יבא דוו חנהכי אם ילחם עם העורים הללו,גי ידעוכי בזוי
הוא למלך להל,חם עם געורים ,ותוך כך ישוב ולא ילחם עמהם .ודוד אמר בלבו
אמת הוא,בי לא נכון והגוןלי להלחם עם עורים ועם פסחים ,אך כלמי שיכה
היגרס'י ,היאך? שיגע בצנור וימשכם וישליכם DVnאת העורים .על בןיבמיו
עור ואסח לא יבא אל ,בית דוד ,שיהא לו גנאי' ,פן יאמרו עם אלו גלחם דוד".
כאן פיהוש מקורי המדגר 'בכבוד על לרחם אציל2,.ם מפרש רש"י לפי המורש
(פרקי הבי אליעזר ל"ו; ילק,וט שמעובי יהושע ט"ו ,רמז ג"ח)" :יבוס מזרעו
של אבימלך היו ,ההיו להם שני עבודת כוכבים ,אחו עור ואחו פסה ,שנעשו על
שם יצחק ויעקב ,ובפיהם הטיבועה שנשבע אברהם לאבימלך ,ולכך לא הכיישום,
.הבימי דוד כבר עברו דורות
כשלברו את ירושלים לא לכדו את המצודה..
שהושרו בשמועה".
,
י
מ
ע
,
י
"
ש
ר
ל
ת
ו
פ
ת
ו
ש
ו
ל
ם
ו
ש
ד
ו
ע
ב
ה
ז
ן
י
א
ש
ש
ו
ר
י
פ
ס
ח
ו
י
השאלה ,כיצד
ודאי
עתיקה .בדורות הראשונים ודאי ידעו להבדיל ביניהם .הוא בתקבל ודאי על
יפי בעלי התוספות בממלא מקומו של פירוש רש"י לדברי הימים ששדי .עם
הזמן נשכח יחודו .ובמקום פירוש רב סעדיה המהבר המקורי התחילו לייחסו
לרש"י ,אולי שלא לערבנו עם פירצתי רב סערי' גאון ,ומהיו אן עוד נפצים
בתרגום עצרי .והרי הוא פירוש ,שכדאי הזה לשמור עלק,יומוי והדאי לא היה
להם אתר למלא כו את מקומו של פירוש ר'2,י לדברי הימים .בפירוש לספר
בורד ,ספק אם היה מתקיים ,בתקופה של העדר דפוס ,ובצלו של רש"י הגדול
נשמר.
364
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il