טבת-אדר תשל"ד
בית מקרא )נז(
ערמתאדוניהו וחכמת שלמה
מאת
ש .זלבסקי
הפרשה העוסקת בבקשת אדוניהו את אבי
שג השונמית לאשה הביכה את העוסקים
בפרשנות ובחקר המקרא .החוקרים הכירו
בקשיים שפרשה זו מערימה והשתדלו ,כל
אחד על פי דרכו ,לישבם .הדעות חלוקות
לגבי הערכתם אתהגבוריםהמופיעים בקטע
שבמלכים א' ב' ,יג-כה .חילוקי הדעות
גם לא פסחו עלענין קביעת מעמדה האחרי
של אבישג השונמית,כפי שהנו מובא בקטע
שבמלכים א' א' ,א-ה .בדבר אחד ישנה
הסכמה אצל רוב הפרשנים והחוקרים והיא
שנשיאת נשי המלך יש בה משום תביעה
למלוכה.
מגמת מאמרזה לבדוק מחדש את משמעות
הסיפור שבמלכים א' ב' ,יג-כה ולהציע
פתרון חדש לבעית בקשתאדוניהו את אבי-
שג השונמיתלו לאשה.
דוד מלך ישראל שנמנע כל העת מלהכריז
בפומבי על יורשו וממשיכו ,אנוס היה
בימיו האחרונים לתת את דעתו על המצב
המסוכן שנוצר עקב שתיקתו הממושכת,
ולהכריע לטובת אחד הבנים .אדוניהו היה
המועמד הטבעי ליורש משרת המלוכה.הוא
הבן הגדול הבא אחרי אבשלום ולמעשה
נהג ,לאחר מות אחיו ,כיורש העצר ללא
הפרעה .1התיאור של מראהוהחיצוניהיווה
גם הוא גורם מסייע למועמדותו .2אדוניהו
הצליח גם ללכד סביבו אנשים רמי מעלה
ובעלי השפעה ,מאנשי חצרו של דוד ,שעזרו
לו לא במעט לחזק את השפעתו בקרב העם.
מבין תומכיו הבולטים מונה הכתוב את
יואב שר צבא ישראל ,אביתר הכהן ,בני
המלך ואנשי יהודה .על אף הנציגות המר-
שימה של מכובדי העם שנתנו ידם לאדו-
ניהו ,למרות הופעתו היום יומית כיורש
העצר בכל זאת לא עלה בידי אדוניהו
לשבת על כסא אביו .מיעה אופוויציונרית
התארגנת נגד אדוניהו ותומכיו .הם ראו
בשל'מה את האיש המתאים לרשת את כסא
דוד .לקבוצה זו השתייכן אישים כמו נתן
הנביא ,צדוק הכהן ,בניהווהגיבורים.הודות
לערנותם המירבית ועזרתם היעילה עלה
שלמהלמלכות.לפיהכתובים במקראהתבס-
סה טענת שלמה הצעיר במלוכה על השבועה
דורמכריזעל שלטהכיורשוהלגיטימי
חיי דוד היו קודש למלחמות ה' שביהל
למור עמו וארצו .אולם בעוד שבמדיניות
החוץ נחל נצחונות מזהירים ,גבר עלאויביו
ושמו יצא לתהילה ,הרי במישור מדיניות
הפנים לא תמיד האירה לו ההצלחה פנים.
מדי פעם קמו עליו אויבים מעמו ,כהנבטו
ומביתו וניסו להפיל מלכותו ,לערער את
כסאו ולמגרו .גם בעת זקנתו ריחפה על
המדינה סכנת מלחמת אזרחים ,והיה קיים שנשבעדוד לבת שבע.8
בהוודע מצבו הגופני התשוש של דוד,
חששרציני לפילוג העם והארץ.שני אחים,
בני דוד ,התחרו על כתר המלכות ,ולשניהם על אף נסיונותיהם של עבדי המלך לעכב
עמדו תומכים ואוהדים מקרב ראשי העם .את תהליך ההדרדרות באמצעות אבישג
1מלכים א' א',ה.
2מלכים א' א' 1 ,והשמה שמואל א' ט ,,ב; ט"ז ,ו,יב ,יח; י"ז ,מב; שמואל ב ,י"ר ,כה;
ישעיהו ל"ג,
י תהלים מ"ה,ג.
י
ז'א',יג,יז,ל.
3מלכיםא
229
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נז(
טבת-אדר תשל"ד
ש .זלבסקי
העענמית שעלו בתוהה גברה ההרגשה
שימי המלך ספורים .סיעת אדוניהו נכנסה
לפעולה .בעין רוגל ,בדרום מזרחה של
ירושלים ,זבח אדוניהו צאן ובקר וערך
מסיבה לקרואיו .הופעתו הפומבית של
אדוניהו בפני מוזמנים וקהל רב ,הביאה לו
פרסום רב ,ובכך קיווה להטות לב העם
אליו ולממש את עליתו על כסא המלכות.
סיעת שלמה הוכתה בתדהמה ,ותחושת
הסכנה לגורלם ולגורל שלמה הלכה וגברה.
נתן הנביא ,הכוח המניע של סיעת שלמה,
חש היטב בשינוי שנוצר בעקבות הופעתו
הציבורית של אדוניהו בעין רוגל ,וכדי לא
להחמיץ את שעת הכושר החל מיד ליזום
פעולות לטובת מועמדו .נתן הנביא נתן
את דעתו למצב החמיר שנוצר והעריך אל
נכון שלאחר מות דוד עלולה לפרוץ מלח-
מת אזרחים ,בה ישפך דם רב משני המה-
נות וגורל הממלכה נתון יהיה בסכנה
ממשית .הדבר החשוב שיש לעשות הוא
להפסיק מירוץ מאבק הירושה ,של שני
האחים ולדאוג כל עוד דודחי יוכרז שלמה
כיורש מלכותו .לשם כך נחוצה היתה הס-
כמתו של המלך האדיש ההולך ונחלש
ומאבד את רסן השלטון ויפה לפעילות זו
שעה אחת קודם .נתן הנביא הבהיל את
בת שבע למיטתו של דוד ושם בפיה את
טיעונה .גם הוא עצמו העבד הנאמן ,הופיע
לפני מלכו ומסר לו דו"ח מלא על מעשיו של
אדוניהו וסיעתו .נתן הודיע למלך שאדו-
ניהו הוכרז למלך ומנה בפניו את שמות
עוזריו העיקריים וכן הוזכרו האנשים שנש-
ארו נאמנים לדוד שלא השתתפו בטכס זה.
נתן הנביא יכול היה לצפות שהדבר יעורר
את חמתו של המלך ,ומעשיו העצמאיים של
אדוניהו ללא נטילת רשות מדוד יתפרשו
כמעשה מרד באביו .תגובתו של דוד לא
בוששה לבוא .שיקוליו של נתן הנביא
הוכיחו את עצמם .נראה נוכחותו של יואב
במחנהו של אדוניהו והעיתוי של פעילותו
של אדוניהו וסיעתו ,עזרו לא מעט להטות
את כף המאזנים אצל דוד לטובת שלמה.
ההכרעה נפלה ושלמה בנה של בת שבע
הוכרז ע"י דוד כיורשו .סיעת אדוניהו
התפזרה לכל עבר ואדוניהו נמלט על נפשו
ומצא מקלט ליד המזבח ,וגורל חייו נתון
4
ה
היה אם לשבט אם לחסד בידי שלמה.
המלך שלמה חנן את אדוניהו והשאירו
בחיים .היה עליו להצהיר אמונים למלך
החדש ולהתחייב לא לחתור עוד תחת אשיות
המלוכה .ובכך נראה היה שהקיץ הקץ
לנסיון שאיפות תפיסת השלטון ע"י אדו-
ניהו ושלוםהבית הושג במשפחתהמלך.
א .סיפור פגישתאדוניהו עם בת שכע
במלכים א' ב' ,יג-כה מסופר על בואו
של אדוניהו לבת שבע ,לאחר מות דוד.
אדוניהו מבקש מאם המלך להיות למליץ
טוב בפני שלכוה אחיו ,כדי שהמלך יאות
לתת לו את אבישג השונמית ,סוכנת דוד
לשעבר ,לאשה .בואו של אדזניהז עורר
התרגשות רבה ובלבה של בת שבע גבר
החשש ,שמא חורש הוא מזימות הדשות
לתפיסת השלטון .ארוגיהר מנמה להרגיע
את בת שבעולהפיג את חששותיה .בהרצאה
רבת רושם ,שיש בה משוםגילוי לב למופת
מגולל הוא את הפרשה הטראגית של המאו-
רעות וכשלונו להגיע למלוכה .הדברים לא
נאמרו ,כמובן ,אלא כדי ליצור את הרושם
שאכן יש לשכוח את העבר ,ואת עתידו
הוא רוצה להסדיר בחיק האהבה .אדוניהו
אינו מתרפס ואינז מתחנף לפני אם המלך
הוא מעמיד את הדברים כהוויתם ,וללא
משוא פנים .טיעונו הגיוני ומשכנע .אין
הוא מנסה לטעון שבנסיונו לרשת את כסא
אביו יש בו משום הפרה או מעשה חטא.
הוא עשה כל מאמץ דרוש כדי לממש
וכותו לשבת על כסא אביו ,סיכויו היו
טובים למדיכי הוא הבן הגדול לדוד ,וגם
העם ראה בו את יורשו של אביו וממשיכו,
אלא שהאל רצה אחרת .ועל האדם לוותר
ולהכנע בפני רצונו של ה' .לכןאין להאשים
איש במצבו ובגורלו ,כי אכן האל הוא
המכוון את המאורעות ותולדותיו ,והוא
בחר בשלמה כיורשו קול דוד .אם כן
יתרונך הטבעי נפסל ע"י כוחו העל-טבעי
של האל.4
דבריו הקצרים ומלאי הענין חדרו עמוק
ללבה של בת שבע ונשאו פרי .כל חששו-
תיה נמוגו כלא היו .כעת היא שוכנעה
לחלוטין שאכן ויתר אדוניהו על המלוכה
וכל שאיפות השלטון הן ממנו והלאה .ליבה
מלכים א'כ',סו.
230
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
,
[ק
בית מקרא )נז(
ערמ ת אדוגיה 1וחכמת שלמה
כעת פתוח לכל בקשה .לשמע בקשתו
נעתרת לו בת שבע יורון חפצה נסכנה
הש ללכת לשלמה ולהשתדל שאב"טג
השונמית תינתן לאדוניהו.
בהמשך מתאר המספר את קבלת הפנים
לה זכתה בת שבע אם שלמה .המלך שלמה
הקביל פניה באדיבות רבה וחלק לה כבוד
רב .הוא קם בפניה והשתחווה
5שם
כסא לגבירה והושיבהלימינו .תיאורכיבוד
האםע"י שלמה ,המפסיק אתרציפותהענין,
משמש למעשה למספר כאמצעי הטעיה.
הגבירה וכן השומע את הסיפור מתרשמים
כי כגודל הכיבוד כן גדולים סיכוייה של
בת שבע להשיג אצל שלמה בנה את מבוק-
שה .בת שבע פונה אל המלך בבקשה
המוגדרת על ידה כ"שאלה אחת קטנה".
המלך מבטיח לקיים את בקשתה .ובכך
תמה למעשה פרשת כיבוד האם .מכאן
ואילך סוטה הסיפור ממסלולו הרגיל.
התקוות שתלו אדוניהו ובת שבע בניקור
זה התבדו .התערבותה של בת שבע לא
רק שלא השיגה את המטרה ,אלא שלא
היה בה גם הכוח והיכולת להציל את שול-
חה מגורלו המר.
יה
לאחר ששלמה שמע את ה"שאלה אחת
קטנה" מאמו ,נתמלא לבו תרעומת ודבריו
לבשו תקיפות נמרצת .אמו הוליכתו שולל.
ובדבריו הקשים ספוגי אירוניה מבהיר הוא
לאמו שבקשתה הצנועה אינה אלא בקשה
מבנה ,לוותר מרצונו הטוב על המלוכה
ולהעניקה לאדוניהו .הרי בבקשה זו מקופ-
לים כל הסימנים שאכן זומם אדוניהו להפיל
את מלכות שלמה ולשבת על כסא דוד.
לידו עוזרים יואב ואביתר ובעצה אחת עמו
מתכוונים למגר את השלטון .המלך פועל
במהירות .בו במקום הוא נשבע לגזר דין
מות על אדוניהו ,ולהסיר בכך את אבן
הנגף מן השלטון .עם מותו של אדוניהו
טבת-אדר תשל"ד
והענשת עתרת חלפה הסכנה למלכותו של
שלמה והמלךישבאיתו עלכסאו.
הערכת הסיפור שבמלעיט א'ב' ,יג-כה
הדעההרווחת במחקר המקראהיא ,שהקטע
כולו אחדותי ועשוי מקשה אחת .אין בו
הוספות מאוחרות ולא ניכרים בו עקבות
של עורך מאוחר .עלפי רובנוטים החוקרים
להתיחס באימון למסופר בוואיז כל ערעור
על אמיתותוההיסטורית .אולםאין תמימות
דעים בין החוקרים ביחס להבנת משמעותו
של הסיפור ,וחילוקי דעותרציניים קיימים
לגבי הערכת אישיותם ואופים של שלושת
הגיבורים :שלמה,אדוניהוובת שבעהמופי-
עים בסיפיר זה .לשם הבנת הסיפור עלינו
ליחד את דברינו תחילה על הערכת כוונו-
תיהן ומעשיהן של כל אחת מהדמויות כפי
שהןהובנוע"י הפרשניםוהחוקרים.
ארוניתו
הבול שואלים למניעיו האמיתיים
של אדו-
ניהו בבקשו את אבישג השונמית לאשה.
האםיש לראות בכך תכסיספוליטיאו שמא
בקשתוזו לאבישג משקפת רצון כן לאהבה.
יש חוקריםהנוטים לראות בבקשהזו תכסיס
פוליטי :הואניסהלהוליך שולל את שלמה.
הוא אמנם 'התחייב לשמור אמונים למלך
ולכסאו ולכאורה נזהר מלנקוט בגלוי בכל
יזמה מעשית מחשידה ,אולם בסתר ליבו
רקם מזימות נגד שלמה וטיפח את חלומו
לשיבת המלוכה .הראיה לכך משמשת העוב-
דה שאדוניהו ביקש מבת שבע שתשתדל
עבורו אצל שלמה שאבישג השונמית תינתן
לו לאשה .6וכידוע בקשת אשה מהרמון
המלךיש בה משום תביעה למלוכה .1ולכן
צעד זה שנקט אדוניהו מתמיה מאוד ונחשב
כמעשה בלתי זהיר ופזיז .8ויש הנוקטים
עמדה קיצונית יותר הם רואים בבקשת
5בתרגום השבעים כתוב:וישקלה.
6רש"י ,רד"ק ,רלב"ג בתוך :מקראות גדולוות ירושלים חש"ו; ר'יוסף קראלנביאים ראשונים
מהדורת פרופ ,ש .עפגשטיין ירושלים תשל"ג; א .ארליך (שבתי בן יום טוב אבן בודד) מקרא
כפשוטו ,כרךשניברלין תר"ס בפירושיהםלמלכים א' א',כבR.Kittel,Geschichte des Volkes .
,.8.Barnes, The First 8001 of the Kings,
ל ;Israe1, 11 Gotha 1909 8. 214
. 16; 3. Bright, 1 History 4 Israel,ע Oambridge 1911,
. 190ק .London 1960,
7שמואלב',ג',זוי"ב ,תו ט"ז ,כ-בג.
Der K~nige (Kurzer Hand Oolnmentar) Leipzig 8
1.Benzinger,
c
a Die B
b(Cambridge
i
B
231
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
l
h
e
e
)
r
בית מקרא )נז(
ש .זלבסקי
אדוניהו את אבישג
בן גוריון סבור שאדוניהו לא הונן בכשרו-
נות וחסרו בו סגולות מלכים .הוא כותב:
"אני חולק על פרופ' קויפמן שנתן בהר
בשלמהמפני שדוד נשבע .כל הקוראבעיון
בתחילת מלכים א' רואה שאדוניהו איננו
מוכשר למלוכה ,זה היה הנימוק העיקרי
שלו ולא מפני שהוא נשבע .מה ביקש
אדוניהוז הוא בא לבת שבע שתתן לו
את שונמית" .10בדעהזו מחזיק גם מהלמן
המנסה להוכיח שלאדוניהוהיו חסרים הכו-
חות הרוחניים ךהנפשיים כדי לכונן את
המלוכה עלבסיס מוצק .הוא כותב" :במידה
שמצטיירת דמותו של אדוניהו מסיפורי
המקרא ,לא היה מוכשר למלוך תחת דוד
אביו …ומשגה חמור שגה גם אחרי מות
דוד אביו .לאחר שויתר מאונס וחולשה
על כסא המלוכה ועל הלקו בהנהגת המדי-
נה .רצונוהיה לישב בשלוהוליהנות מאושר
פרטי .שאיפתו היתה לקחת את אבישג
השונמיתהיפיפייה לו לאשה .בשעה שהביע
בקשה זו לא הביא בחשבון שהוא נותן
אמתלא לשלמה המלך הנוטר לו שנאה
להמיתו,כי הנושא את פילגש המלך המת
(וכנראה נחשבה שונמיתבעיני העםכפילג-
שו של דוד) קונה לו זכותמסוימת למלוכה.
אדוניהו שיכול היה להיכשל בשגיאות כה
חמורות ,ספק אם היה מוכשר למנהיגות
חוסר דעת וסכלות.9
מדינית".11
לדעתוייברייקיימתזיקהביןספרות החכמה
ובין הסיפור על ירושת כסא דוד .בחצרו
של דוד ושלמה התרכנו לא רק מדינאים
אלא גם חכמים שעיסוקםהיהלהנחיללחני-
כיהם מתורת החינוך והמוסר .לדעתו,
ההשוואה בין ספר כמילי ובין הסיפור על
ירושת כסא דוד זורעת אור על הרקע
התרבותי של סיפורי החצר .כך למשל
משקפים כמה מפתגמי ספר משלי את התנ-
טבת-אדר תשל"ד
[]4
הגותו של אדוניהו" .פתי יאמין לכל דבר
וערום יבין לאשורו" (משלי י"ר ,סו)
"ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו"
(שם כ"ז ,יב)" .פתי" כזה היה ,לדעתו,
אדוניהו אשר בקלות דעתו בבקשו את
אבישג לאשה ,המיט על עצמו אסון.אדוני-
הו גם לא למד דבר מן הנסיון ,הרי הוא
כבר ברח פעם מפני שלמה ,והיה עליו
להזהר והוא לא עשה כן ואוילותו עוררה
את חמתו של שלמה בשניה .סיטואציה זו
משתקפת בשני המשלים הבאים" :ככלב
שב על קאו כסיל שונה באיוולתו" (שם
כ"ו,יא; כ"ז ,כב) .התנשאותו של אדוניהו
וגאוותו היתרה מוצאת אתביטוייה במשלי
ה .12
י"א ,ב; וט"ז,י
נראה שהחוקריםהגזימו בהערכתםהשלי-
לית את אדוניהו ,ושום ראיה ממשית לא
הובאה מן הכתובים המאשרת הערכה !את.
אםהנימוק שלדוד בהעברתהמלוכה לשלמה
נבע ,כפי שטוען בן גוריון ,מחוסר כשרונו
של אדוניהו ,מדוע אם כן הוכרז שלמה
למלך ממש ברגע האהרון ,ורק לאחר הת-
ערבותו ושידולו של נתן הנביא ,ואילו
יזמת דוד היתה משותקת כל העת? אם דוד
היה כה משוכנעשאדוניהו לאיצלח למלוכה
מדוע לא עיכב בידו לנהוג כיורש עצר ?
דברי מהלמן מעוררים גם הם קשיים.
מנין לווכאדוניהוויתר על המלוכה והתכוון
לשבת בשלווה עם אבישג ולבנות את ביתו?
הרי בבקשת אבישג יש בהכדי לעורר את
החשד שאדוניהו לא ויתר על תכניותיו
הקודמות והיכה לשעת כושר נוספת להש-
תלטות על המלוכה ,ועלהשיקול הזה מהלמו
יש הכרח לראות
אינו נותן אתדעתו.
מדווי
להניח שלא לקח
באדוניהו איש תמים
בחשבון "כי הנושא פילגש המלך המת
קונה לו זכות מסויימת למלוכה ?" ואולי
כהוום כך שיגר את השליה הנאמן ביותר
Rad, The Problem of the Hexateuch and Other Essays,ממץ .נ) ;1899, 8. 12
ל .trana. 8.
. 189ק Edinburgh 19661מ,.Trueaan 1(1)16
. 1954, 9צ.א . %. 8881!" Tand 11 K~ngs 18 The Interpreter's Bible VOl 111א
. 181ק . 1958,ץ .א .ז. 34. )!. 11. Gordon, The World of the 0.ק.
.קויפמן" ,נביא בחצר המלך",
10ד .בן גוריון בדברי ויכוח על הרצאתו של פרופ ,י
,
)
ך
י
ר
א
דבריהחוג,דיוני החוגהירושלמיבתנ"ך ,פגישה ס"ז (ללאציוןת
עמ'.12
11מהלמן" ,דוד המלך" ,בתוך :עוז לדוד ,קובץ מחקרים בתנ"ך ,ספר ט"ו ,פרסומי החברה
לחקר המקראבישראל תשכ"ד,עמ' .2414240
. 56, 84-85 12ע . Whybray, The Succession Narrative, London 1968,א .%.
י.
232
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נז(
1
טבת-אדר תשל"ד
ערמת אדוניה וחכמת שלמה
למלך מחוד תקנה שלא זו בלבד שלא
יאונה לו כל רע אלא בת שבע אף תצליח
להשיג עברו את משאלתה אם אק ממש
בהנחה 'כבת שבע התכתנה להפגל את
אדוניהו נפח הרי יש להודות 'רגם בת
שבע כמו אדוניהו לא הרגישה בסכנה המר-
חפת על ראשו בגלל 'בקשת אבישג .וגם
היא טעתה בהערכתה ושליחותה נחלה כשלון
חרוץ .אעפ"י שטעה אדוניהו בהערכתו
ובשיקול דעתו אין זאת אומרת שלא הלה
מוכשר וחסרים היו לו סגולות של מנהיג.
דעת וייבריי אינה משכנעת .המשלים
שבחר מספר משלי הם כלליים מדי ומתאי-
מים לאירועים שונים ולאנשים הרבה .הסר
במשלים אלה היחודשיציין את הסיטואציה
הספציפית בה היה נתון אדוניהו .בנוסף
לכך ,טרם הוכרע אם יש לראות את אדוני-
הו בדמות "פתי" כפי שהוא מצטייר בעיני
וייבריי וספק רב אם העם ועוזריו ראו את
אדוניהו באור המשליםהאלה.
לעומת הטענות וכהבאנו לעיל הניחה
קבוצת חוקרים אחרת שבבקשת אדוניהו
את אבישג השונמית לא מסתתרת שאיפה
כלשהי לנסות לתפוס את השלטון באמצעו-
תה ,ואין גם למדוד את כשרונו על פי
הבקשה הזאת ,אלא רגש אהבה הוא שמילא
את חדרי לבו ואדיר היה חפצו לשאת את
אבישג לעשה .היא העומדת במרכז חייו
ואילו מתביעות המלוכה הסתלק זה מכבר.
לדעת אורבך יש לחפש בעיתוי הבקשה
את סוד סיכוןחייו .הוא כותב" :אך עצם
דוד את עיניו ומיד נפל הקרבן הראשון.
אדוניהו ,יורש העצר המודח ,ביקש מן
זכויות מלוכה ,ובזה חולק הוא כמובן ,על
דעת רוב החוקרים .לדעתו ,ויתר אדוניהו
על המלוכה באופן סופי בעת שמצא מקלט
ליד המזבה .בהתיחסו לבקשתו של אדוניהו
את אבישג לאשה אומר הוא" :הכתוב
הקדים את יופיה של אבישג ("ויבקשו
נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את
אבישג השונמית….והנערה יפה עד
מאד )"…והודיע לנו ש"המלך לא ידעה"
(שם שם ,ג-ד) ,כדי שנאמין לאדוניהו
באמרו"ויתןלי אתאבישגהשונמיתליהטה".
האמנםאין זה מתקבל על הדעת ,שאדוניהו
ביקש לשאת את אבישג לא כדי להשיג
את המלוכה ,אלא כדי שהיא תהיה אשתו,
14
כיוון שהיא מצאהחןבעיניוז"
דבריו של אורבך נשענים על סברה ואין
להם אחינה בכתובים .כך למשל חייב הוא
להניח שביום שמת דוד ,התקיימה הפגיעה
בין אדוניהו ובין בת שבע .ובו ביום הלכה
בת שבע לשלמה והמליצהבפני בנהשאבי-
שג תינתן לאחיו ,וכאשר שלמה ציווה
להמית את אדוניה ,הרי בוצע הדבר בו
ביום (וצל כך ישנו כתוב מפורש"כי היום
יומת אדוניהו" ב' ,כד) .כך מצאו את
מותם בו ביום דוד המלך ובנו ,יורש העצר
המודח .ודבר זה קשה להניה .אין זה
סביר שביום קבורת דוד ,שהיה ,כנראה,
יום אבל לכל העם ישא אדוניהו את אבישג
השונמית סוכנת דוד ,ויהפוך אתיום החבל
ליום טוב .נרווה לי שסמיכות הפרשיות
בין מות דוד (ב' ,נ-יב) וביקורו של
אדוניהו אצל בת שבע (ב',יג) הטצתה את
אורבך ולפיכך הציע השערה זאת .דחוק
הוא להניח שכל הדברים הללו התרחשו
להתפלא על בן המלך שהעז כל עיקר
להביעאיזו משאלה בעוד סכנתמוות נשקפת
לו .אולם אם אהב את הנערה ,הרי היתה
זו השעה לאמור את אשר עם לבו ,שכן
למחרת עתידה היתה לעבור אל הרמונו
של המלך החדש"" .1בעוד שאורבך הזדקק
לגורם הזמן ,כדי להסביר את דחיפות פעו-
לתו של אדוניהו ,הסברו של אהוביה היא
פשטניתיותר .לדעתו לאקיימת כלל מצי-
אות כזו שבאמצעות נשי המלךניתן לרכוש
אהוביה ,לעומת זאת אינו מסביר מדוע
נזקק אדוניהו לשרותה של בת שבע ,אם
החשד לתפיסת השלטון באמצעותנשי המלך
אינו קיים במציאות כלל ,הרי יכול היה
הוא ללכת ישירות לשלמה ולהציג בפניו
את בעיותיו האישיות ? ההסבר ומהביטוי
"והמלך לא ידעה" באכדי לרמוז שיש לתת
אמון בדברי אדוניהו מאפשר גם באותה
מידה של סבירות להניח ,אולי ,שלו היה
דוד בא אל אבישג ,היתה שיא אסורה
המלך באמצעות בת שבע ,כי תנתן לו,
מהרמון דוד ,אבישג היפה לאשה.יש מקום בוביום.
א .אורבך ,המדברוארזהבחירה ,כרך ראשון,תל-אביבתשי"ח,עמ'.243
א .אהוביה" ,ואין משתדשין בשרביטו" ,בית מקרא ,שנהי"ב (.חונ' ל') ,השכ"ז ,עמ' ד4
233
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ד
בית מקרא )נז(
ש' .זלבסקי
[]6
לאדוניהו ,ובקשתו בתנאים ההם את אבישג כן נראהלי שלא עניני אהבה הדריכו את
היתה נחשבת כקונה וכויות למלוכה ,ואדו -אדוניהו בבקשתו אתאבישג.
ניהו היה בדין נחשב כמורד במלכות .אם
זוהי המסקנה העולה מן הכתוב ,ההי .יש בת שבע
גם לגבי הערכת אישיותה של בת שבע
בזה כהוום סתירה לעקרונו של אהוביה
המניח שלעולם אי אפשר לתבוע זכויות אין תמימות רעים בין החוקרים .היש
למלוכה ע"י רכישת נשי המלך .אם כן לראות בה אשה תמימה ונכנעת או להיפך
נשאלת השאלה אולי בכל זאת יש מקום אשהנבונה בעלת שעורקומה .האם הסכמתה
לחשוד באדוניהו שמא מתכוון הוא באמצ -להיענותלאדוניה לבקש את אבישג משלמה
עות אבישג לתפוס את השלטון ולא לעסוק נאה כתוצאה מעיון מעמיק בסוגיה זו,
שלפניה עומד אדם בעל רגש עדין ולא
בעניני אהבהכפישמניחאהוגיה ?
כדי לשוות לסיפור פגישת אדוניהו עם רודף תאוות שלטון ,ושום סכנה ממשית
בת שבע סבירות הגיונית ומתקבלת על אינה נשקפת למלכות בנה בהעברת אבישג
הדעת משחזר רובינסון מחדש את המאור -לאדוניהו .או שמא חסרות היו לה הסגו-
עות .לדעתו ,לא ה"האדוניהו כה סכל לבקש לות הנפשיות והשכל הטוב והמעשי לראות
את אבישג השונמית משלמה ,כאשר מעמדו שאדוניהו עוטה על פניו מסכה ופניו מוע-
האישי ירוד ומושפל .הסיפור יובן טוב דות לכיבוש השלטון.וייבריי סבור שבכל
יותר אם'נניח שבקשת אדוניהו את אבישג שלוש הופעותיה מצטיירת בת שבע כדמות
השונמית קדמה למותו של דוד ,והיא שלילית .בכל מקרה משמשת היא מכשיר
אפילו הובאה לפני דוד עצמו באמצעות בידי אחרים ומשתפת פעולה עם כל גורם
בת שבע .לאור זה יובן מדוע חיסל שלמה ואילו היא עצמה אינה מגלה כל יזמה.
אתאחיומיד לאחר מותאביו .15
דוד -משתמש בה כדי לספק תאוותיו ,נתן
ברור הוא שדרך זו פסולה מבחינה הנביא שולח אותה לדוד כדי לסכל תכניות
מתודולוגית ,ואין בשום פנים להציע פתרון אדוניהו לתפוס את השלטוןואדוניהו שולחה
לבעיה מחוץ לכתובים ועל חשבונם .יתר לשלמה להשיג את אבישג .אפילואין היא
על כן :הצעתו מעלה בעיות חדשות .מתעוררת לפעולה כאשר חייה וחיי בנה
רובינסון אינו מתיחס כלל לתשובת דוד נתונים בסכנה גדולה ,כתוצאה מן הקשר
לשמע בקשה מוזרה זו
בנו .נניח שקשר אדוניהו נגד אביו .לא זו בלבד
"
יאם כן נרתע שהיה על נתן הנביא לשכנעה בכך אלא
עע
שדוד דחה את בקשתו ,מדו
אדוניהו מלהפעיל את צבאו כדי להשיג היהעליו גם לשיםבפיה את הדבריםשיהיה
את מבוקשו ? אם מיד אחר מות דוד הומת עליה לטעון לפני דוד .גם מן הסיפור על
אדוניהו ע"י שלמה בגלל בקשת אבישג ביקור בת שבע אצל שלמה ניתן לעמוד
מידי דוד ,הרי הסבר זה הופך למיותר על דמותה של אם המלך .יותר משהכתוב
ולבלתי מובן את הקטע המספר על החנינה מתכוון לבקר את שלמה על שהזר בו מהב-
טחתו לאמו בא הוא להרגיש את סכלותה
שהוענקה לאדוניהוע"י שלמה.
אין פלא בדבר שמתוך שיקול זהיר הגיע של בת שבע .17לעומת זאת סבור מונטגומרי
מונטגומרי למסקנה שאין להכריע בדבר שבת שבע ,כאשה למודת נסיון ,שקלה
מניעיו שלאדוניהו לבקשת אבישג השונמית היטב את בקשתו של אדוניהו והסכמתה
לאשה .אם רגש אהבה קינן בליבו .או להמליץ בפני שלמה למלא משאלת לבו
שבאמצעות אבישג התכוון לתפוס את המלו -של אדוניהו יש בה להעיד כי לא היתה
כה ,שאלה זו חייבת לדעת מונטגומרי נשקפת כל סכנה למלכות שלמה,וכי מעמדה
של אבישג לא היה של אשה או פילגש
להשאר פתוחה וללא מענה".1
נראהלישאין כל הצדקה להנחה הסוברת דוד .גם אהוביה בדעה שאין להטיל כל
שאדוניהו היה אדם חסר כשרונות .וכמו דופי בשיקול דעתה של בת שבע .ביקור
. 245-246 15עק . Robinson, 1 History of Israel, vol. 1, Oxford 1957,א .ז
.92 16ע 1.0.0.(; Edinburgh 1951,ן 3- 1. Montgomery, The Book of Kings
17וייבדיי ,שם עמ' .40
234
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ה]
בית מקרא )נז(
ער מ ת אדוני ה והכמת שלמה
אדוניהו מעורר אצלה חשדות כבדים ,ומיד
היא שואלת למטרת בואו .רק אחרי דברי
שכנוע הצליח אדוניהו להפיג את חששותיה
של בת שבע .בלשונו של אהוביה" :בת
שבע אינה מתוארת כאשה תמימה שאפשר
להערים עליה" .18
נראה לי שהערכתו של וייבריי ביחס
לבת שבע אינה צודקת .העובדות נכונות
הן ,אולם מסקנתו אינה מחוייבת המציאות.
וייבריי גם לא עמד על מגמתו וכוונתו של
המספר .נכון הוא שבת שבע נלקחה ע"י
דוד והוא שכב עמה .אבל מה יכלה היא
לומר למלה ששוכב עם אשת איש ,שבעלה
בחזית ולוחם מלחמות המלך הרי יפה כאן
שתיקה .או שנאמר שהמספר השמיט בכוונה
את תגובתה מטעמים משלו .גם הליכתה
אל דוד ביזמת נתן הנביא אינם באים
לגרוע במאומה מדמותה של בת שבע .הרי
גם לא שמענו על יזמתו של שלמה ועל
פעילותו ,דבר שנוגע לו אישית לא פחות
מאשר לאמוואולייותר.איןלהניח שהשליך
את יהבו על תומכיו בלבד וכל מלאכתו
נעשתה ע"י אחרים ,והוא נשאר אדיש ולא
גילה בלענין .אפשר להניח שהמספר רוצה
לציין שקביעת העיתוי בניצול שעת הכושר
להליכת בת שבע לדוד ביזמתו של נתן
הוא אצל המלך ,יש להם
הנביא
וי
יר
ביקו
תר להשיג מבוקשם ,מאשר
וב
סיכוי ר
הליכתה הבודדת של בת שבע לדוד ועל
דעת עצמה .שימת דברי נתן בפי בת שבע
כלל אינה סימן שהמספר מתיחס כלפיה
בחוסר כבוד זבזלוזל וחושבה לתמימה
וחסרתאינטליגנציה .כך גם נהג יואב לגבי
האשה המכונה חכמה בנסותו להטות את
לבהמלךשיאותלהשיב את אבשלוםהביתה.
ואלה ההוראות שנחן יואב לאשה החכמה:
ת אל המלך ורברבאליואכ רבר הו ה
וישם יואב %ת הדברים בפיה"
טבת-אדר תשל"ד
השליחות .ככתוב" :ואשימה בפיהם דברים
לדבר" (עזרא ח' ,טז-יז) ,ואם מעשה יואב
כלפי האשה החכמה ומעשה עזרא כלפי
הראשים והמבינים אינם נתפסים כפגיעה
בשליחים מדוע אם כן יש להעריך את
מקרה בת שבע באור שונה ? המספר אינו
מתכוון כלל למתוח ביקורת על בת שבע
בסיפור זה אלא כוונתו להדגיש את חלקו
הרב שלנתןהנביא בהשגת המלוכה לשלמה.
בסיפור על השתדלותה של בת שבע אצל
שלמה למען אדוניהו ,לא את סכלותה של
בת שבע רוצה הכתוב לציין ,כפי שטוען
וייבריי ,אעפ"י שבת שבע טעתה ,לדעתי,
בהערכתה לגבי כוונותיו של אדוניהו ,אלא
הכתוב בא להדגיש את חכמתו של שלמה,
שעלה בידו לחשוף את כוונותיו האמיתיות
של אחיו הגדול .נראה לי שבת שבע לא
עמדה במלוא משמעותה על חומרת בקשתו
של אדוניהו ובן המלך הצליח להוליכה
שולל .ובכך מסכים אני לאהוביה שבת
שבע לא היתה אשה תמימה ,אולם חולק
אני עליו בסברתו שאדוניהו לא הערים
עליה .בת שבע ,כנראה ,הוקסמה מדברי
אדוניהו 'ובמיוחד נתרכך ליבה מן המשפט
בו הוא מצהיר על ויתורו על כסא המלך.
ולכן הבקשה לאבישג נראתה בעיניה כדבר
קל ערך .העשיר עתיר נכסים בוודאי לא
יתרושש במסירת כבשה אחת קטנה לאיש
הרש .ובכך גם קיוותה אם המלך לישב
את הסכסוך המשפחתי בדרכי שלום .אם
המלך ,שרב חלקה בהבטחת העברת כסא
בעלה לבנה ,כמעט השמיטה במו ידיה,
בלא יודעין ,את כתר המלכות של בנה
שלמה .מי יודע מה היה עולה בגורל
המדינה אלמלא עמדה לו חכמתו של שלמה
בהצלת כסא המלוכה.
ב
ו
שלמה
הכול מודים ששלמה ניחן בכשרונות
(שמואל ב' י"ר ,ג) .וכן אנו מוצאים בספר
עזרא כשנתברר לעזרא הסופר שבשיירת יוצאים מן הכלל ושדוד הוריש את המלוכה
השבים נעדריםלויים ,שיגר משלחת מכוב -לבן חכם ונבון .בהנוע גזר דין מוות על
דים אל אדו כדי לשכנעו שיתיר 'למספר אדוניהו ,מעלה את השאלה בכל חומרתה:
מוגבל שללויים להצטרףאליהם .על המש -האם משפט צדק נעשה כאן ע"י שופט
לחת שנבחרה נמנו "ראשים…ומבינים" הארץ או פשע נעשה לאדם נקי וללא עוול
ובכל זאת ממשיך הכתוב לספר שעזרא ערך בכפיו .האם מצטייר שלמה במעשתו זה
את טיעוניהם ,כדי להבטיח את הצלחת כמלך ישר או כמלך עריץ הרודף את מת-
18
מונטגומרי ,שם עמ' ;72א.אהוביה ,שם עמ'ד.4
235
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ה
טבת-אדר תשל"ד
בית מקרא )נז(
זל,כסק,י
נגדיו עד חרמה בחימה והפוכה ובאכזריות יסוד ממשי ,כי מציאות כזאת כלל אינה
להרגם ולהשמידם ? ההערכה של החוקרים קיימת בתולדות עלייתו של מלך ישראל
למעשהו של שלמה תהיה מושפעת לא מעט על כסא מלכותו .יוצא איפוא ,שלמעשה
מהגדרת מעמדה המשפטי של אבישג השונ -נעדר ,שלמה כל בסיס לטענה משפטית,
מית ועמדתה של ,בת שבע בפרשה זאת .אם כןאין כאןדיןואיןדיין .שלהמהנימו-
בדרך.כלל אין.ארליך חוסך את שבט בקרתו קים עיקריים מובאים בדברי אהוביה לשם
על שלמה ומגדירו גם "איש דמים כדוד ביסוס טענתו.
[]8
'
'
אביו" ,אולם בענין בקשת אדוניהו את
אבישג השונמית,אין הוא מצטרף למרשיעי
שלמה .הוא כותב" :המלך בשבתו על
כסא מלכותו יורש נשי המלך שהיה לפניו
ופלגשי
שנאמרו.בהואבישג השונמית ,אף על פי
.
.
.
א
ל
ה
ע
ד
י
ך
ל
מ
ה
ו
הלא
שככה
בחיקו…והרי היא כפלגשו לכל דבר.
ובשביל כן היתה שאלת אדוניהו בעיני
שלמה כטענת מלכות" .19ויש מן החוקהים
החורצים משפט קשה על מעשה שלמה
ודנים אותו לכף חובה .לדעת ראולי פירש
אמנם שלמה את בקשת אדוניהו לאבישג,
כדין תביעת המלוכה ,בגלל מעמדה של
אבישג כפילגש דוד .אולם לאור העובדה
שבת שבע ,הנחשבת כארוה נכונה ובעלת
נסיון ושאינה ניתנת להוליכה שולל ,תמכה
בבקשת אדוניהו ,דבר זה מטיל צל כבד
על מעשיו וטל שלמה ומחזק את ההנחה
כההלמה חיפש לו אמתלה להיפטר מאחיו
אדומהו .20מעשיו של שלמה מעוררים
סלידה ורוגז בקרב החוקרים .הוא אינו
מתחשב באף אדם ובשום דעה ,וכך הוא
"מוהר להוציא להורג את אדוניהו מבלי
לחוס על כבור אמו הגבירה" .21דלקט
תולה קולר הקלון על צווארו של שלמה
כשציווה בתואנה צבועה לרצוח נדם קר
מיד לאחר מות דוד את אחיו יורש עצר
החוקיושגיאישיםנוספים".22
לשיא האכזריות הגיע שלמה בהערכתו
של אהוביה .בעוד שחוקריםמסויימים קוש-
רים את גזרדינו של שלמה בבקשתאדוניהו
את אבישג ,והבקשה לשאת את אשת המלך
המת ,יכולה להתפרש כתביעה למלוכה,
הרי לדעת אהוביה נטולה טענה כזאת כל
.1שלמה פעל בכעס וברוגז וללא כל
שיקול משפטי .בניסוחו של אהוביה" :שלמה
לא בחן ולא הסיק מסקנות .עוד טרם שידע
מהי השאלה ,הוא הבטיח לקיימה ("שאלי
אמיכי לא אשיב אתפניך") .ומשידע מהי,
הוא לא חקר ולא דרש ,אלא רגז על שאמו
ביקשה דבר -וגם אם הוא "קטן" -עבור
אחיו הגדול ממנו .וברגזו (ולאו דווקא
מתוך רוגזו) חתם את גורל אדוניהו".
.2בקשת בת שבע שימשה לשלמה הז-
דמנות נאותה להפרע מאויביו בנפש ,שכן
ידע שאין בנקשה להשיג את אבישג ,שום
שמץ לתביעה למלוכה .בלשונו של אהוביה:
באמרו "ולמה את שואלת את אבישג השוץ
נמית לאדוניהו? ושאלי לו את המלוכה",
לא אמר שלמה שנתינת אבישג לאדוניהו
משמעה מסירת המלוכהלידיו .שלמההבדיל
בפירוש בין שני אלה .הקשר היהירי בי-
ניהן ,הוא ,שבשתיהן יש משום תמיכה
באדוניהו -בקשת הטוב עבורו .הדאגה
לאדוניהו ועצם הזכרת שמו שלו לטובה
העלו את חמתו של שלמה .ופסק-הדין
שניתן בהגיע ההתפרצות לשיאה -לא
היה בו "דין" כלל.כי גורל אדוניהו נחתך
כבר מזמן ובקשתו את אבישג שימשה רק
תואנה לשלמהיביצועהחלטתו".
.3התואנה היא אמצעי יעיל להסרת
פחד הקללה .ובסגנונו של אהוביה" :שלמה
זקוק היה לתואנה. .במקרה אדוניהו ,כשם
שהיה זקוק במקרה יואב ובמקרה שמעי.
ונדמה שלא מפני דעת קהל הוא חשש,
אלא מפני קללת דם נקי -שמא היא
תרבץעליו ועלביתו" .23
'
מקרא כפשוטו ,כרךב' ,עמ' .210
. 3ת". 189ע .8. Rowley, Worship in'Ancient Israel, London 1967,
פ .נאמן" .,שבועת רוד וצוואתו",בית מקרא ,שנהעשירית (חוב' בג-בו) תשכ"ה ,עמ' .74
und Theologie .der Dsavid-SaJomo Eaahlnug" (Fest-שת60ת0זי' ]. Delekat,
19
20
21,
22
. Maass, Berlin 1967, 5. 27ע ed.
23א .אהוביה ,שם עמ' .48
o.schrift R
a
.
236
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
t
)
,
בית מקרא )נז(
[ק
טבת-אדר תשל"ד
ערמת אדוניה 1חכמ ת שלמה
שיחת בת שבע עם שלמה (ב' ,יח-יט)
מציין בכל הבהירות את יהסו הלבבי וההם
של הבן לאמו ואת הכבוד הרב בו נתקבלה
בת שבע בבית המלך .ואם בכל זאת שינה
המלך את טעמו באופן פתאומי,הרי מתקבל
יותר על הדעת להניח שלא בזלזול האם אנו
עוסקים אלא בגילוי הסכנה שארבה לכסאו.
את אמו אהב וכיבד אבל על המלוכה שמר
כבבת עינו .באשר לטענתו הראשונה של
אהוביה ,נראהשאיזן להאשים את שלמה על
שהבטיח למלא את בקשת אמו עוד טרםידע
תוכן שאלתה ,הרי זאתהיא דרישתה של בת
שבע ושלמה נעתר לה בזה .ככתוב:
לפני ,נאנסה להציע פתרח לבעיה ח
אתייחס תהילה לדביים שנאמרו לעיל.
מסכים אני 'בהחלט למסקנתו של ארליך
שלשלמה היתה הצדקה משפטית להאשים
את אדוניהו ,אולם איני מסכים לקביעת
עובדתו לגבי מעמדה של אבישג .דברי
ראולי המסתמכים על עדותה של בת שבע
אינם כבמכנעים .הוא אינו שוקל את האפ-
שרות שמא בכל זאת טעתה בת שבע בשי-
קולה ולא התעמקה במיוחד בכוונותיו הנס-
תרות שלאדוניתו,ולכןאיןגםמקוםלהאשים
את שלמה שלא חס על כבוד אמו הגבירה
כפי שטעןנאמן .ודווקאהתיאורהמקדים את
"ותאמר
"ויאמרלההמלך
שאלה אחת קטנהאנכי שואלת מאחד אל תשב אתפני".
שאליאמיכי לאאשיב אתפניך".
ומדוע יש הכרח להאמין לבת שבע ולא
לשלמה? גם אם שלמה "רגז" הרי בדבריו
המנומקים יש בהם כדי לסתור את דברי
אמו ולהוכיח לה שאין זו "שאלה אחת
קטנה" .ובאשר להערה השניה טוען אהוביה
שהביטוי "ולמה את שואלת את אבישג
השונמית לאדוניהו ושאלי לו את המלוכה"
אינו קשור כלל לנסיון תפיסת המלוכה
ו"שלמה הבדיל בין שני אלה" אבל כיצד
הבדיל שלמה בין שני אלה ,זאת אין
אהוביה מגלה לנו .מה שנאמר במפורש
בכתוב ,מבטלו אהוביה כלאחר-יד ומה
שלא כתוב כלל ,הופכו אהוביה לדבר
מפורש .האין המספר מצביע על הזיקה
בין שאלת אבישג ובין נושא המלוכה?
האם ניתן לומר דברים אלה בצורה מפו-
רשת יותר? גם הביטוי "כי הוא אחי
הגדול ממני שאין אהוביה מצטטו ואף
אינו מתייחס אליו ,גם הוא יוצא לאותו
ענין .לא יתכן עומר שמשפט שלם מדבר
אך ורק בתמיכה באדוניהו דתו לא" .ולמה
את שואלת את אבישג השונמית" היא
תמיכה באדוניהו "ושאלי לו את המלוכה"
היא תמיכה באדוניהו" .כי הוא אחי הגדול
ממני ולו ולאביתר הכהן וליואב בן צרויה"
היא תמיכה באדוניהו .שורה שלימה של
ביטויים משמשים כגיבוב מלים לענין אחד
והוא "התמיכה באדוניהו" .היתכן ? ברור
אם כן שהפסוק כב הוא תשובה אחת
גדולה ל"שאלה אחת קטנה" של אמו.
תגובת שלמה באה להבהיר לבת שבע
שבבקשתה טמונה היתה הסכנה של העברת
המלוכה לאדוניהו .ולהערה השלישית :קשה
לקבל את הנימוק ששלמה לא חשש מפני
דעת הקהל אלא מפני קללת דם נקי .האם
אפשר להעלות על הדעת ששלמה ירמוס
בפרהסיה את כבופט הצדק ולעיני כל העם
וכל זה בראשית תקופת כהונתו ? היתכן
להניח שאדם שביקש מהאל ביזמתו ,בהת-
גלות ה' בגבעון" ,לב שומע לשפוט את
עמך" (מלכים א' ג' ,ט) יפגין ברבים
מעשה עריצות וזלזול בדעת הקהל עד כדי
הפקרות? האם נסיון אבשלום לא לימדו
את הלקח המר שעל רקע משפט וצדקה
ניתן להבעיר את אש המרד ? גם אם
נאמר ששלמה היה ערום ובעל תחבולות
האם לא היה דואג שכסמפט צדק לפחות
ייראה כלפי חוץ? כמה עמל השקיע דוד
לנער הצנו מכל קשר לרצח אבנר .כמה
פעולות פעל דוד כדי להסיר מעצמו את
חשדהעם .ההלויה הממלכתית שערךלאבנר
והספדו הנרגש על מות ידיד וקללתו את
יואב ,כל אלה הצליחו סוף סוף להחזיר
את אמון העם במלכו דוד (שמואל ב' ג',
כח-לז) .האם סביר להניח שכבר בראשית
צעדיו ניסה 'שלמה להשתית את ניהול
עניני המדינה על עריצות לשמה בויתור
מריהם על אמון העם ובהנתקותו ממוסדות
חוק ומשפט ? הטענה שאת שלמה הטריד
החשש "מפני קללת דם נקי שמא תרבץ
עליו ועל ביתו" ,אפשרית היא ומתקבלת
על הדעת לאור התפיסה התיאולוגית במקרא
237
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ד
בית מקרא )נז(
ש.
זלבסק,י
השונמית" .24על אבישג 25למלא תפקיד
של סזכנת ומשרתת לדוד .מן הכתובים
(מלכים א' א' ,א-ד) אנו למדים על
מצבו הגופני הרופף של המלך באחרית
ימיו .כיון שהבגדים לא חיממו את המלך
יעצו עבדי המלך 26לדוד להביא לפניו
נערה בתולה .קווה קיוו השרים שיצליחו
ע"י כך לעורר במלך כוהות נעורים ולעצור
את תהליך הקמילה והניוון .וכפי שידוע
לא עלו מאמציהם יפה .בקטע שבמלכים
א' א' ,א-ד מסופר שלוש פעמים על מצבו
הגופני הרופף של דוד .פעמיים בדברי הכ-
תוב ופעם בדברי השרים .המתבונן בקטע
זה יוךכח על נקלה לדעת שאפשר למיינו
לארבעה סוגים .1 :הזרה מילולית; .2הח-
לפה בביטוי אחר; .3השמטת החזרה;
.4תוספתביטוי .לשם הבלטת הדבר נביא
כאן טבלת ההשוואה:
ובמזרח הקדום .אולם גם כאן עלול לפע-
מים להתגנב ההשש ש"ה' יראה ללבב"
והדבר עשוי להכביד על השקטת מצפונו.
אולם אין להסכים בשום פנים ששלמה
חש שהוא מחוסן בפני ביקורת דעת הקהל
ואינו חושש כלל לפגוע בתחום המשפט
והצדקה -ערכי היסוד של החברה היש-
ראלית .הדיון עד כה התרכז בהצגת דברי
החוקרים ובנסיון להצביע על הקשיים הכ-
רוכים בקבלת דעה זו או אחרת .ברור
שהבנת בקשת אדוניהו את אבישג מחייבת
עדייז בדיקה לגבי מעמדה המשפטי של
אבישג.
ב .למעמדה המשפטי של אבישג השונמית
אבישג השונמית אינה נקראת אשת דוד
וגם אינה נושאת בתואר פילגש .בכל
מקום שהכתוב מזכירה היא מכונה "אבישג
דבריהכתוב (א' ,א)
הצעתהשרים (א' ,ב)
והמלךדודזקן
בא בימים
ויאמרולועבדיו
ויכסוהובבגדים
יבקשולאדוני המלך
נערה בתולה
ולא יחם לו
ועמדהלפני המלך
ותהילוסוכנת
ושכבה בחיקך
וחם לאדוני המלך
נשאלת כמובן השאלה לשם מה בא התיאור
המפורט הוה ומה הוא בא ללמדנו ? המספר
יכול היה בהחלט למסור את הדברים בצורה
תמציתית ובקיצור נמרץ מבלי לפגוע בתוכן
הדברים .ולא עוד אלא שענין יופיה של
אבישג השונמית הוכפל ומופיע בטור הש-
[]10
ביצוע דברי השרים ומירה ההצלחה
ויבקשו
נערהיפה בכלגבולישראלוימצאו את
אבישג השונמיתויביאו אותה למלך
והנערהיפה עדמאוד
ותהי למלך סוכנת
ותשרתהו
והמלך לא ידעה ז2
)(-
( – – -והמלך לאידעה)
לישי בלבד ובטור השני במקביל מופיע
הביטוי "נערה בתולה" .ואילו הפועל "המם"
המופיע בטור הראשון ובטור השני ,שהרי
לשם מטרה זו הובאה הנערה לבית המלך,
פועל זה דווקא נעדר בטור השלישי .האם
י יש כאן יד
מקרה הוא זהא
מכוונת ?
24מלכים א'א',ג,סו;ב',יז,כא,כב.
25הכתובים במקרא אינם מציינים את יחוסה המשפחתי .אולם בפרקי דר"א ל"ג מזהים
אותה כאחות האשה משונם .מלבד בעיית הזיהוי קיים גם קושי כרונולוגי .החוקרים גם דחו
את הזהות ,בין אבישג השונמית לבין השולמית שבשיר השירים .ראה למשל 11 ,נ.Gray, 1 8נ
1%( Neukirchenא . Noth, Konige )8א ;. 77ע London 1964,
) Kings
( L T O
.Vluyn 1964; 5. 14
26לפייוסף בן מתתיהו (קומוניות היהודים ,ספרשביעי,סעיף ,)343עבדי המלך הםרופאיו.
27שתיאפשרויותקיימות בהקבלתהביטוי "והמלך לאידעה".
238
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
,
בית מקרא )נז(
הס
טבת-אדר תשל"ד
ערמת אדוניה והכמ ת שלמה
נראה אם כן וטענין החזרות וחילופי הבי -לשם הגדרת מעמדה המשפטי של אבישג
טוייםבאים לשםתכליתמסזיימת.
השונמית ,נתייחס למספר ביטויים הקשו-
.1מבצע השרים נכשל .המלך הולך רים לענין הזה.
ונחלש.
.2הגדרת מעמדה המשפטי של אבישג והטלך לאידעה
והשלכתהלסיפור בקשתאדוניהו את אבישג כידוע משמש הפועל "ידע" במקרא ,בין
שאר משמעויותיו ,גם במובן בעילה.28
לאשה.
.3יתכן שהמשךהסיפור בדבר קיום זבם ויש שהוא מופיע במשמעות מצומצמתיותר
אדוניהו בעין רוגל בא כתוצאה מן הדו"ח וכוונתו קיום יחסי מין בין איש לאשתו
המוסר על מצב בריאותו אלקוי של דוד .לשם הולדתילדים כך:
29
והאדםידע את חווה אשתו
וצהרותלד אתקין (ברא'ד',א);
וידע אלקנה את חנה אשתוויזכרה ה'ויהי לתקופתהימים וצהרותלד בן (שמואלא'א',יט).
מן הסיפור שבשמואל א' א' ,יוצא שאל-
קנה דבק בתנה אשתו ,אלא ש"ה' סגר
רחמה" .אם כן "וידע אלקנה את חנה"…
אינו בא לציין "ביאה ראשונה" ,צלא
שבביאה זו נתעברה חנה .'0על פי הדוג-
מאות הנ"ל אפשר היה לטעון שהביטוי
"והמלך לא ידעה" משמעו שהמלך אמנם
קייםיחסימין עם אבישג אלא שלאהיו כל
תוצאות של ממש .אולם יש לדחות הנחה
זאת משני טעמים :א .בדוגמאות לעיל
דובר מפורשות על בעילת בעל את אשתו,
לשם הקמת משפחה ,ואילו אבישג הובאה
לביתו של דוד מסיבה שונה; ב .לשורש
"ידע" נודעת גם משמעות רחבה יותר:
התחברותבין שנימינים לשם קיום יחסים
ביניהם .31לפי זה אפשר יהיה לטעון
שדוד לא קיים כלל יחסים מיניים עם
אבישג השונמית .הקבלה של תיאור מעמדה
של רבקה טרם נבחרה לכלת יצחק ,עם
תיאורה של אבישג לאחר בואה אל דוד,
אולייש בהכדי ללמד שמעמדה של אבישג
נשאר כרווקה וכפנויה.
"והנערה טובת מראה מאודואיש לאידעה" (בראשית כ"ד ,טז);82
"ההנערהיפה עד מאוד…
.,Berlin 1959,י
ו das (4.
וה'מלך לא ידעה" (מלכיםא'א' ,ד).88
8. 28
. Buhl, Handw~rterbuchע . Geseniu8,על
~ber
Veteris Testamenti libros,מ1
. Baumgartner, Lexiconעז 287 . ]. lLoehler 1
. 365ק .Leiden 1958,
29נוסחה זהה לנ"ל נמצאתגם באותו פרק בראשיתד',יז,כה.
30המלבי"ם בהתייחסו לשורש "ידע" בקשר לנישואין קובע כלל האומר" :בל טקום שבא
לשון ידיעה על הבעילה בא על הביאה הראשונה ,כמ"ש "בתולה ואנט לא ידעה" .כדי לתת
תוקף לכלל הזה ,מנסה הוא להסביר גם מקרים יוצאים מן הכלל .ובהמשך הוא כותב" :לבד
מ"ש וידע אלקנה את חנה אשתו ,,.כי נשתנה גופה של חנה ונעשה כאשה חדשה ,וממ"ש
"וידע אדם עוד את אשתו" יש 'ראיה לחז"ל שפירש מאשתו ק"ל שגה עד שכבר נמחק רושמ'
מידיעתו ושב שנית ,או כדברי המדרש שנתאסף לו תאבהיתירה על הא11תו" .המלבי"ח ה'כ'ר'מ'ל'
סיגעט תר"ס (מה"ר יוסף גרינבוים) ,עמ' קמב קערך ידע) .מלבד הסברו הדחוק של המלבי"ם
לזכי אותם המקרים שהובאו עלידו ,הרי ישנם מקומות נוספים שלא זכו לטיפולו והם :בראשית
ל"ח ,בו" :ולא יוסף עוד לדעתה" האמור לגבייחסי יהודה-תמר .וכן שופטים י"ס ,כה המסופר
עלפילגשו שלאישהלויועליה מסופר "ותזנהעליו פילגשו" (שםי"ט,א).
31בראשית כ"ד ,טז; שופטים י"ט ,כה; בראשית י"ט,ח .וגם למשכב זכור בראשית י"ט ,ה;
שופטיםי"ט ,כב; במדבר ל"ה,יז.
י דומה 18ם-ט%-8211 1% 1-68-זSEb 2]-18-
32בחוקי חמורבי סעיף 130מוצאים אגו ביטו
01. 2,ץ .)3. Miles, The Babylonian Laws,נ ( 13. 1). Driver andאשר לאידעהאיש)
. 52ק .oxfofd 1955,
33צורה זאת של השורש"ידע"מופיע במקראבשני המקומותהללובלבד.
239
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ד
בית מקרא )נז(
ש .זלבסקי
יתכן שלו היה המלך בא אליה היתה אבישג
זוכה בדיעבד למעמד של אשה אז פילגש,
למרות שלא לשם מטרה זו נבחרה הנערה
והובאה לביתו .בכל זאת יש לשאול מדוע
ראה המספר לנכון להכניס כאן ביטוי חדש
"והמלך לא ידעה" וכפי שידוע הנו מונח
מתחומי יחסי מין ,במקום לחזור על הבי-
טויים שהובאו כבר קודם בקטע הנ"ל
בתוספת הפועל "חמם" ? הרי אנו מצפים
מןז המספר שיודיענו אם עצת השרים
עלתה יפה או שנכשלה ? האם הנערה
שהובאה אל המלך שכבה בחיקו האם חיממה
את גופוז הרי לשם כך נערך מפקד הבנות
בכל גבול ישראל ועל כך אין הכתוב חוזר
עוד .יתכן ש"המלך לא ידעה" הינו ביטוי
כולל .מחד ,הוא בא לתת מענה על מצבו
הגופני של דוד שנשאר ללאשינוי וחושיו
ויצריו של המלך בגדו בו .מאידך ,יש
בביטוי הנ"ל הגדרה מדויקת יותר למעמדה
האישי של אבישג .ובכך טמון כבר הרמז
המסביר את סיבת בקשתו פנל אדוניהו את
אבישג השונמית לו לאשה שבהמשךהסיפור
(מלכים א' ב' ,יג-כה) .כלומר ,שאבישג
השונמית נשארה בתולה גם כאשר אדוניהו
ביקש את הנערה הזאת לאשה.'4
]121
"וניכבה בחיקך"
גם ביטוי זה כקודמו ,לקוח מאוצר מונחי
הנישואין .האשה מכונה "שוכבת חיקך"
(מיכה ז' ,ה) או "אשת חיקך" (דברים י"ג,
ז) .אין להניח שבחירת הביטוי "ושכבה
בחיקך" 35התכוון הכתוב לומר שאבישג
תהיה לאשה לדוד ,כי בכך היה מעמיד
בסתירה את מגמת הקטע כולו .לו התכוון
המספר לציין בביטוי הנ"ל שהצעת השרים
היא שדוד יקיים יחסי מין עם אבישג,
והסבר כזה אפשרי בהחלט בהתחשבבביטוי
דומה המופיע בסיפור המתאר את יחסי
הגר ושרי בו מציינת שרי "נתתי שפחתי
בחיקך" היה המספר משתמש לשם כך
בניב המקובל יותר "ושכבה עמך" או "בוא
אל" .עלינו לזכור שהצעת השרים הס-
תמכה על המציאות שהבגדים שכיסו את
דוד לא היממוהועוד .ותפקיד הנערה מוגדר
במפורש לא כאשה ולא כפילגש אלא"ותהי
לו סוכנת" .ומטרת השכיבה בחיקו גם היא
הוגדרה במפורש לא כדי לקיים יחסי מין
אלא "ושכבה בחיקך וחם לאדוני המלך".
בבחינת "גם אם ישכבו שניים וחם להם
ולאחד איך יחם" (קהלת ד' ,יא) .ובאמת
אנו מוצאים שהניב "שכוב בחיק" נקי הוא
34בדבר הזיקה גין "והמלך לא ידעה" ובין בקשת אדוניהו את אבישג השונמית לאשה
עמדו כבר פרשנים וחוקרים .ולענין זה כותב ה .ג .גראיעווסקי (אוצר באורים ,לאמזא תער"ג,
עמ' " ,)105וי"מ ,והמלך לאידעה .ו,בעבהר זה ביקש לו אדוניהוכי תהיה לו לאשה,כי לוידע
המלך אותה אז לא נועז לבקש כהבר הזהיעןכי היא אחת מפלגשיו והנוגע 'בה ימות( :בשם
יטל"ש)" ,וכן ראה נות Kenigeעמ' ,14ואהוביה שם עמ' .47מסקנת החוקרים מתחזקת לאור
הבדיקה הנ"ל.
35תרגום השבעים למלכים א' ,א ,,ב כותב "ושכבה עמו" .בשני דברים נבדל נוסח השבעים
מנוסח המסורה :בשינוי לגוף שלישי ובהחלפת המונח "חיק" במלת היחס "עם" .בתרגום
השבעים כתוב00:זטם יז8א 1םז1"8ז0מא"01המלה "היק" משרגמת אצלו בדרך כלל ע"י המלה
01%09אלבראשית ט"ו ,ה; דברים י"ג ,ועוד) .ויש גם שהוא משתמש במינוח שונה.שינוי חלקי
נמצא גם בתרגוםיונתן למקומנו הוא כותב" :ותשכוב לותך" .ה קומלוש (המקרא באור התרגום,
הל-אביב תשל"ג )237 'by ,מצביע על שינוי זה בתרגום יונתן ומביא דוגמאות נוספות שהוא
מכנה אותם "ריכוך הסגנון" .נראהלי שאין להניח שבתרגומים משתקף דווקא הנוסח המקורי,כי
איו שום פגם ושיבוש בנוסח המסורה המחייבשינוי טקסט.הביטוי "ושכבה בחיקך" מונח משפטי
הוא ונמצא במקרא בהקשריםדומים .אםכןיש לחפש אתהשינוי במגמתהתרגומים .קשה גםלהניח
שהשינוי בתרגום השבעים נובע משום הרחקת הכהשמעות המינית שביחסי דוד עם אבישג ,דבר
שיכול היה להתאים עם רוח הדברים שבנוסח המסורה,כי הביטויים שיש להם משמעות מימת
מהבהקת כמו פנית אשת פוטיפר ליוסף "שכבה עמי" (בראשית ל"ט ,ז) ודחיית אוריה להצעת
.ולשכב עם אשתי" (שמואל ב' י"א ,יא) מתרגם כמו
דוד באמרו…":ואני אבוא אל ביתי..
במקומנו .ואילו תרגום אונקלוס ויונתן מתרגמים את הביטוי "שכב עם" באותו לשון שבמקור
והמלה "לותך" בתרגום יונתן למקומנו יוצא דופן .לגבי המשמעות שבשינויים שבתרגומים
מצריך הדברעיוןנוסף.
י
240
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
יח
בית מקרא )נז(
עימת
טבת-אדר תשל"ד
אדוניה והכמ ת שלמה
מכוומת מיה כך אנו קוראים במוטל נתן
לגבי יחסו של איש הרש לכבשתו..":
.וב-
חיקו תשכב ותהי לו כבת" (שמואל ב'
י"ב ,ג) .36ולענין זה כותביוסף בןמתתיהו:
"והיא רק שכבה עם המלך וחיממה אותו
ואילו ליחסי דודים וזווג היה תלש מפאת
גילו המופלג" .37ובכן מדוע השתמש המחבר
במונח זה ומהו בא ללמדנו ? אין ספק
שמונח זה קשור גם הוא בקביעת מעמדה
האישי של אבישג .ארליך בהתייחסו
לענין הזה כותב" :ואביחג השונמית אף
על פי שנאמר בה והמלך לא ידעה..
.הלא
שכבה בחיקו..
.והרי היא כפלגשו לכל
דבר .ובשביל כן היתה שאלת אדוניהו
בעיני שלמה כטענת 'מלכות" .88קויפמן
נוקט עמדה זהירה יותר לדבריו" :בקורות
דוד אין אבישג תופסת באמת שום מקום.
היא לא אשתו ואף לא פלגשו .היא רק
משרתת …אבישג ויפיה ממלאים תפקיד
גורלי בריב האחים .הפרטים האינטימיים
באו לבאר ,כיצד קרה הדבר ,שאדוניהו העז
לבקש את אבישג לו לאשה ושבת שבע
אף הביאה את בקשתו לפני שלמה .וכן
הם באים לבאר ,מפני מה הוציא אותו
שלמה אל הורג בשל הבקשה הזאת .מעמדה
של אבישג היה מיוחד במינו .היא היתה
רק משרתת למלך ,אבל -היא שכבה
בחיקו .אפשר היה לראות את הדברים כך,
ואפשרהיה לראותם אחרת .89
המשותף ליוסף בן מתתיהו ,לארליך ול-
קויפמן שכולם קובעים את העובדה שאבישג
שנבה בחיקו של דוד ומכאן מגיעיםארליך
וקויפמן למסקנות לגבי גורלו המחריד של
אדוניהו .ארלם אם נתבונן בכתוב (ראה
טבלת ההשוואה) הרי פרט זה חסר .לא
נאמר כלל שאבישג שבבה
דור.היתה
שלאח
זאת עצת השרים לדוד ב
ינ
יתגשמה .מה
שנתגשם כתוב במפורש" :ותהי למלךסוכנת
ותשרתהו" רק חלק זה של ההצעה נתגשם.
ואילו לגבי ההצעה "ושכבה בחיקך וחם
לאדוני המלך" ,על ניסוח זה אין המספר
חוזר עודיבזה רצה כנראה ,לרמוז שהדבר
לא נתגשם.
נראה לי שהביטוי "שכב בחיק" בא גם
לציין אקט של קנין ובעלות ורכישת זכויות
ע"י שני הצדדים .כידוע ששרי העקרה
נאותה למסור את שפחתה הגר לאברהם
לאשה .49זלזולה של השפחה ההרה בכבודה
של הגבירה הביא לדברי מחאה חריפים
של שרי אל אברהם" :חמסי עליך אנכי
נתתי את שפחתי בתיקך וחרא כי הרתה
ואקל בעיניה" (בראשית ט"ז ,ה) .ב .הלוי
מנסה להסביר מדוע לא טיפלה שרי בעצמה
בשפחתה אלא נזקקה להתערבות בעלה.
הוא כותב" :כי לה אין עוד שליטה על
הגר משמסרתה לבעלה לאשה .לתשוב'ת
אברם "הנה שפחתך בידך :עשי לה הטוב
בעיניך" יש לכן משמעות חוקית -החזרת
הגר למעמד הקודם כשפחת שרי".41ספייזר
בהתייחסו לביטוי "אנכי נתתי שפחתי
בחיקך"מציין שיש לראות בביטוי זה מונה
משפטי והצביע על מקבילה מן המורח
הקרום .42ניתן להזיח שיסוריה של שרי
מתחילים מאו שמסרה את שפחתה בחיק
אברם וע"י כך רכש אברם זכויות בעלות
על הגר ולפיכך נזקקה שרי להפנות את
טענותיה לאברם .אפורר לשאול כמובן,
מדוע אברם עצמו לא העניש את הגר
הפורקת עול אלא מסרה לשרי? יתכן
שזו היתה כוונת שרי אעפ"י שהדבר לא
נאמר במפורש .קרבתה של הגר אצל בעל
הגבירה עשוי היה לה להקנות זכויות
מסולמות במשפחת אברם ,החזרתה של הגר
ע"י אברם לשרי ,מצביע אולי ,על התרת
הקשרים המיוהדים ביניהם וביטול הזכויות
המיוחדות .סיפור כבשת הרש מדגים יפה
את זכותו של האיש הרש ובעלותו הבלעדית
על קנינו .כמו כן הוא באלציין את מעמדה
36לגבי ניתוח הקטע הזה והשלכתו לענין אוריה ראה במאמרו של א .סימון" ,משל כבשת
הרש" בחינת "משלשיפוטי" ,בתוך :בר-אקל,ן ,ספר השנה ז-ח תשכ"ט-תש"ל ,עמ' .27-26
37קדמוניותהיהודים ,תרגוםא.שליט ,ספרשביעי,סעיף.344
38מקרא כפשוטו ,כרך ב' ,עמ' .210
39י
.קויפמן ,מכבשונה שלהיצירה המקראית,תל-אביב תשכ"ו,עמ' .177-176
40בראשית ט"ז,ג" :ותתן אותה לאברם אישהלו לאשה".
! 4ב
.הלוי" ,ותענה שרי" ,בית מקרא ,שנה אחת עשרה (חוב' כז) תשב"ו ,עמ' .116–115
. 118 42ק ,.1964,ר4.
כ .8. 14. Speiser, Genesis (The Anchor 81610(,
241
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ד
בית מקרא )נז(
זלבסקי
החדש של הכבשה ע"י צרופה לחיק המש-
פחה .הכתוב…" :ובחיקו תשכב ותהי לו
כבת" בא לתאר מעין טכס אימוץ הנעשה
באקט משפטי ע"י שכיבת הכבימה בחיק
איש הרש .ע"י פעולה סמלית זו קיבלה
הכבשה מעמד של בת ,והפכה לקניינו
הלגטימי של בעל הכבשה .מעתה היא עצם
מעצמיו ובשר מבשרו.
סביר אם כן ל'הניח שלו היתה אבישג
שוכבת בחיקו של דוד ,לו גם לפי הצעת
השרים שכיבה לשם חימום בלבד ,היתה
הופכת לקניינו ולבעלותו של דוד .מעמדה
המשפטי היה משתנה אז לחלוטין ולא
היה בכך כלהגיון לבקש את אבישג לאשה.
מכיון שדבר זה לא התגשם נשאר מעמדה
של אבישג בלתי מוגדר .אם כן יש בזה
מצד "מחבר רמז למתן היתר לאדוניהו
לבקש את אבישג לאשה ולזכות ממצב
ההפקר .43
"סוכנת"
"סוכנת" הוא התפקיד שנועד לנערה שת-
בחר לעמודלפנידוד .הכתובמציין שאבישג
מילאה תפקיד זה אצל המלך .אבל מה
מובנו של המונח "סוכנת" על כך דעות
הפרשנים והחוקרים חלוקות.
יונתן בןעוזיאל :קריבה.
רש"י :סוכנת -מחממת וכן בוקע עצים
יסכן בם (קהלתי',ט).
ארליך" :לא ידעתי לפרשו ואין בכל
לשון המקרא שורש שנסתרה דרכו ונעלם
סדר משמעיותיו כשרש סכז" .44רביו סבור
[)14
שאין ,כל קשר בין המלה סוכן לבין המלה
האכדית iaknuבמובן מושל או נציב .ואם
אבישג מכונה סוכנת אין זו במשמעות
מטאפורית של "מושל" ,אלא יש לפרשה
במובן של דאגה ,טיפול והשגחה .המלה
סוכנת קרובה למשמעות הניב יסכן ב,.,
(קהלת י' ,ט) שפירושו להזהר ולהשמר.
וכן קשורה היא במלה "סכנה"" .4מולדר
חולק על דעתו של רבין .לאחר בדיקה
מחודשת של התיבה הזאת בהשוואה עם
לשונות שמיות מגיע הוא למסקנה שסוכנת
היא אקויולנטית למלת סוכן במובן נציב
ומושל .מעמדה של אבישג לא היה של
פלגש ,כי כאלה היו לו הרבה אלא מילאה
תפקיד של אשה ראשית .גם כניסתה החופ-
שית של בת שבע לחדרו של דוד (מלכים
א' א' ,סו) אינה סותרת הנחה זאת .שרותה
של אבישג בחדרו של דוד אינה סיבה
מספקת שתמנע מבת שבע ,אשתו של דוד,
גישה חופשית אל המלך .לדעתו של מולדר,
תפקידה הרם של אבישגיש בוכדי להסביר
מדוע ביקשה אדוניהו לאשה .שלמה הבין
מיד שבשאלה זו מתכוון אדוניהו לערער
את כסא מלכותו .45
מסכים אני עם מולדר שאדוניהו התכוון
לנסות שוב להגיע למלוכה באמצעותאבישג
השונמית ,אבלאין כל הכרח להניח שדווקא
מעמדה העליון הוא סיבת בקשתו .כדי
להגיע לאותה מטרה לה התכוון אדוניהו
הסתפק אבנר בפילגש שא'ול ואבשלום
בפלגשי דוד .כך שלא התפקיד הרם הוא
הקובע .לא למנהלת בית זקוק היה דוד
א . 8. Snaith, 1 and 11 Kings, The Interpreter's Bible,א
43לנעתסנייט (,י
. 20ע )1954,אין כל הגיון לכסברה שאבישג רק טיפלה כמלך .כדי שגזר דינו של שלמהיובן
מחוייבת ההנחה שלאבישג היה מעמד של אשת דוד .דעה וו השמיע כבר ארליך כפי שראינו
לעיל .לדעתגריי . 76ק 7. Gray, 1-11 Kings, London 1964,היה לאבישג מעמד של
פילגש .סימוכין לכך הוא מוצא בדברי שלמה "שאלי לו את המלוכה" .גםסנייט וגםגריי אינם
מסבירים בצורה המניחה את הדעת מדוע הסתכן אווניהו ומדוע הסכימה בת שבע לקבל את
השליחות ,אין זה מספיק לטעון שאדוניהו היה סכל .התויקה לעיל ניסתה להראות שלאבישג
לא היה מעמד כזה כפי שיוחס לה ע"י החוקרים לעומת זאתאין גם לעבור לקיצוניות שניה
ולהניח עם נות ( (K~nige 5. 11, 14, 34בהסתמכו על הניב "והמלך לא ידעה" שאבישג לא
היתהשייכת כלל להרמון המלך,
, 44מקרא כפשוטו ,כרךב' ,עמ' .262
Ch. Rabin, "Etymological Miscellanea", Scripta Hierosolymitana, vol. 45
. 395ע ,111,ed. Ch. Rabin, Jerusalem 1961,י.
. Mulder,נ 11.
"Versuch
, VT 22 46יי 11) 1, 2, 4מSokenet 1
n
o zur D~utung v
.)1972(, 5. 43-54
242
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
יה
טבת-אדר תשל"ד
בית מקרא )נז(
ערמת אדוניה וחכמת שלמה
שאיל די בכך .כדי להפיג את חששותיה
של בת שבע וכדי לזכות לשיתופה המלא
יש צורך לדבר ולהתייחס לאותו נושא
שהשתיקה יפה לו ,ואין לחסוך כל מאמץ
כדי לעבור את המשבר בשלום ברגעים
קשים אלה .מבחז ההצלחה -בכושרדי-
בורו .נאומו הקצר והמרגיע של .אדוניהו
הוכתר בהצלחה ,כעת יכול הוא לצפות
לשיתוף פעולה מלא מצידה ,מהו הדבר
בנאומו שגרם לחולל תמורה ביחסי אדוניהו
ובת שבע ?
ולא לשם כך הובאה אבישג אלץ .הבדיקה
שלנו ניסתה להראות שלאבישג לא רק
שלא היה מעמד של אשה אלא גם לא של
פילגש .בהצעה של מולדר אין הסבר מניח
את הדעת להעזתו של אדוניהו בשאלת
אבישג לאשה ולהשתדלות בת שבע למענו.
סביר להניח כמו רבין ופנטון 47ש"סוכנת"
" בכל
משמעה "לדאוג ל …לטפל ב…
אופן אין למלה "סוכנת" זיקה כלשהי
לעניןנישואיןוליחסימין.
סיכום' :הבדיקה בפרק זה ניסתה להתחקות
על מעמדה של אבישג השונמית .המסקנה
שאליה הגענו היא שאבישג לא היתה אשת הכחינה הצורנית
דוד וגם לא פילגשו והמלך גם לא שכב
ק
ו
ס
פ
ב
ש
ו
ס
ו
ה
י
נ
ו
ד
נאומו של א
בנוי
עמה .לכן לא היתה בבקשת אדוניהו משום שלושה חלקים:
סטיה מן הנוהג המקו
ובל .אדוניהו ביקש חלק א" :לי היתה המלוכה";
את הסוכנת של דוד א
את
ג
ש
י
ב
א
ה
י
ו
נ
פ
ה
ק
ל
ח
ב" :ועלי שמו כל ישראל פניהם
שלאהיתה אשתאיש.
למלוך";
הלק ג" :ותסוכ המלוכהותהי לאחיכי מה'
ג .נאוםאדוניהו
היתהלו".
בפגישה הדראמטית שנערכה בין בת
כמה דברים אופייניים מזדקרים לעיננו
שבע לאדוניהו לא חסרו רגעים של מתח.
בת שבע קידמה אתפניו של אדוניהו בפחד בהתבוננותו במבנה הצורני של המשפט
ובחשדנות ,והדבר מובן מאליו .זה לא הזה .דברי הסיום חוזרים מילולית ובגוון
מכבר ניסה הבן הגדול של דוד לתפוס את כיאסטי על דברי הפתיחה אבל בשינוי
רסן השלטון מידי אביו בכוח הזרוע וגורל הגוף ממדבר לנסתר:
חייה וחיי בנה נתונים היו בסכנה גדולה.
בת שבע החשדנית והזהירה אינה נרגעת,
כל עוד מטרת בואו של אדוניהו חתומה
בפניה ומהווה עדיין סוד כמוס .שאלת
השאלות היא :מה זומם אישזה.איזו עזרה
יכול הוא לצפות מאם המלך .עוד בטרם
פתח אדוניהו את דבריו בדברי ברכה
ובנימוס המקובל ,48הקדימה אותו בת שבע
בשאלתה בת שתי המלים" :השלום בואך?"
שאלה זו מדגישה באופן נמרץ מה רבה
הדאגה ומה גדול החשש בלב בת שבע
מפני האיש העומד בפניה .תשובת אדוניהו
מידית קצרה ועניינית .באותו מטבע לשון
לי היתה המלוכה
%
כי מה' היתה לו
"ש כאן חזרה מילולית לשם הבעת הניגוד
בכל חריפותו .השורש מל ך חוזר בכל
שלושה החלקים ובהדגשה זו חושף הכתוב
את שורשהבעיה שלריבהאתים.
למבנהו של הפסוק הזה שייכים עוד שני
ביטויים טכניים המעידים שמלות יסוד אלה
שאובות ממסורת סגנון הנאום והמכתב.
הרי הם" )1 :את ידעת" המקדים לתוכן
דברי אדוניהו .הכתוב תשתמש בניב זה
כאשר חפץ הוא לציין שהצד השני מכיר
משיב הוא לה במלה אחת בלבד "שלום"! את הענין או שותף לו ,ואין בכוונת מוסרו
מלה בעלת תוקף ומשמעות רבה .אין ספק להביע כל דבר הדש )2 .אתרי מלת המעבר
שיש בדברים אלה משום הרפיית המתח "ועתה" תבוא ההצעה שיש עמה חידוש.
שנצטבר במידת מה .אדוניהו יודע היטב מקומה של המלה "ועתה" היא סיום החלק
47ט .ל .פנטון" ,סוכן" ,אנציקלופדיה מקראית ה ,ירושלים תשכ"ח ,עמ' ,1046את דעתו
שלרביןקיבל גםבר .ראה7.Barr, Comparative Philology and the Text of the O.T. :
. 331ע .Oxford 1968,
48
השווהשופטיםו',יב; שמותי"ח,ז ,רות ב',דועוד.
243
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ד
בית מקרא )נז(
ש .זלבסקי
נ6ח
הראשך של הטעט ובה נפתח החלק השנק בע סקירת המצב לבין הצגת הבקשה.
מלה זו משמשת כקו מפרידבין שני חלקי כך למשל בנוי מכתבו של שלמה אל חירם:
השיחה; בין טענות העבר לטענות העתיד "וישלח שלמה אל חירם לאמור:
אתהידעת את דודאביכי לאיכול לבנותבית לשם ה' אלהיומפני המלהמה…
ועתה צווהויכרתולי"…
אתירעה
ועתה שאלה אחת אנכי"…
כילי היתה המלוכה…
בחינת התוכן
חלק א'" :לי היתה המלוכה" ביטוי זה
בא לציין שהמלוכה היתה שייכת לאדוניהו
כיון שהוא הבן הגדול .49הלק ב'" :ועלי
שמו כל ישראל פניהם למלוך :משפט לה
בא'להדגיש שהעם ראה באדוניהו אתהיירש
הלגטימי של דוד ועלייתו על כסא דוד
נחשבת כמילוי רצון העם ותקוותיו .חלק
ג'" :ותסוב המלוכה ותהי לאחי כי מה'
היתה לו" .50בדברים אלה מובעת בגלוי
ההודעה על כשלונו .אדוניהו מסביר שרצונו
של הגורם הבלחי-צפוי שם לאל את תקוו-
תיו .התערבות על טבעית בתוך מציאות
טבעית היא שהכריעה את הכף והביאה
לשינוי המהותי ,שבעל כרחו חייב הוא
לענות אמן .בדברים אלה יש משום מתו
הצהרה להכרתו הפנימית בלגטימיות של
מלכות שלמה אחיו .הנאום קצר ונמרץ.
יש בו כל אותם יהיסודות הנחוצים כדי
להנעים לשומעת הנכבדה ולשכנעה שיש
כאן ויתור מדעת ומרצון על המלוכה ומודה
ועוזב ירוחם .אולם יש גם לשים לב למה
שהושמט בנאומו ולמה שאין הפה יכול
לדבר .אדוניהו פתח פיו אבל נצר לבו
ושמר סוד .הוא נזהר מלטפל בנושאים
פרובלמטיים העלולים להכשיל אתתכניותיו.
ולכן לא הוזכר כלל בנאומו שבחירת שלמה
למלך יש בה משום מילוי רצונו של דוד,
הרי היה זה דוד אביו שהכריז על מינויו
של שלמה כמלך תחתיו .אולם למעשה זה
הוא לא היה עד .כפי שידוע הדברים
הוכרעו בחדרי חדרים ליד מיטתו של המלך
ע"ז
נ 11. 81.
49כך הבין אל נכון יוסף בן מתתיהו עם)%11ה ~ 51היינו בגלל הגיל.
. 572ק Book 1,111, 1. 4 London 1958,זך .Thackeray – 11. Marcus, Josephus, vol.
59ש .פייגין (מסתרי העבר ,ניו-יורק תש"ג ,עמ' 03מסביר נותחו של ארוניהו בעמן
י.
העברת הממלויה לשלמה .הוא כותב" :אמנם ,מניר הוא ,ש'לי היתה המלובה' לפי החוק ,גס
'עלי שמו כל ישראל פניהם למלך' ,כלומר ,התרגלו לראותו בתור יורש-העצר; אף-על-פי-כן
אינו מתאונן על 'הסבת המלוכה' לאחיו,כי מה' היתה לו" .גם הואמניר ,שגדול היה כח הנביא
בשם ה' להפקיע את זכוהו ,ואין לו תרעומות" .ורד"ק כותב" :כי מה' היתה לו:כי נודעכי
נתן הנביא אמר על פי ה'כי שלמה יהיה מלך" .אולם הסברם זה אינו מניח את הועת .ספק
הב אם אדוניהו מתכהן לומר שהמשפט "כי מה' היתה לו" מתייחס לדברי נתןהנביא.יש להניח
שאדוניהו הכתיש גמ את תוקף נבואתו של נתן השש בגלל שרותיו הטובים לשלמה .אם מתכוון
פייגין לחזון נתן (שמואל ב' ז',יב" :והקימותי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והבימתי %ת
ממלכתו") הרי נבואה ואת אעה מפרשת ואשה אומרת בבירורמי מבניו ימלוך אחריו .וכבר
ההתה קויפמן שאין היא מתכוונת לשלמה .קויפמן כותב" :הנבואה היא סתמית ,היא מדברת על
היורש ואינה אומרתמי מבני דודיהיהיורש .הנבואה נאמרה עוד לפני שנשלמה נולד .אם ניתן
לה אז פתרון ריאלי ,פתרו אוהה על אמנון ,בכור דוד"(י .קויפמן ,מבששונה של היצירה
המקראית ,תל-אב"כ תשכ"ו ,עמ' .)181אם כוונתפייגין למלכים א' א' הרי לא נאמר כלל בפרק
הוה שנתן הנביא פעל כאן בשם ה' .גמ נקודה זו הבהיר קויפמן בצהרה משכנעת "הואאינו פועל
בד,בר אלוהים .הוא מופיע במלכים א' א' רק כאחד מאנשי החצר" (קויפמן שם עמ' .)182אם כן
יש הכרח להפקיע את נתן הנביא מבעלותו של המשפה ההוא .לא הוא אמרו ולא אליו מתכוון
הכתוב .יש לפרש את הביטוי הנ"ל שאדוניהו מתכתן לואר שעצם הדבר שהוא הומלך תחת
דוד אביו וההא ישב על כסאו ולאאדוניהו מוכיח הדהר "כי מה' היתה לו" .וכן השווה בראשית
כ"ד ,נ" :ויאמרו מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב" וכן ישעיהו כ"ח ,כס ועוד.
היינורצון ה' מתגלה 'בתוצאותהאירועים והואגם מחוללם.
244
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
חק
בית מקרא )נז(
ערמת אדוניה וחבמ ת שלמה
הזקן והחלש בהשפעת בת שבע תתןהנביא
וגורמים נוספים .וכל זה כיון שאויביו
בנפש ניצלו את חולשת אביו כדי להרוס
אותו ואת עתידו ,טיעון מעין זה המזכיר
את רצון דוד במלכות שלמה ,יותר משהיה
בו נימוק נוסף כדל להרגיע את רוחה,
טמון היה בו חומר נפץ העלול היה לסכן
את בעליו .בגלל זה לא דובר כלל על
כשרונותיו ומעלותיו של שלמה ולא הוזכרה
השבועה שנשבע לבת שבע ,כי בכל הד-
ברים הללו יש משום מסירת מפתח לפענוח
סודות נפשו .בת שבע הבוחנת כל מלה
היוצאת מפיו היתה בוודאי מפרשת את
דבריו כדברי חנופה ושפת חלקות ושכרו
היהיוצא בהפסד.
לעומת זאת בנה אדוניהו את נאומו כך
שבת שבע תוכל לשים בו מבטחה .אדוניהו
ידע שככל שירכוש את אמון האשה ,כן
יגדלו סיכוייו לזכות באבישג .ולכן יש
להתרכז בטיעונים אובייקטיביים ,בעובדות
מוצקות הידועות לכל ומקובלות על כל
צד .נאום אדוניהו בא למלא תפקיד זה.
אין ספק שאדוניהו שאף לכבוש את המ-
לוכה באמצעות אבישג השונמית וחשדותיו
של שלמה נכונות היו .נאום מתוחכם זה
פעל את פעולתו .אדוניהו מצא אוזן קשבת
אצל בת שבע ,המחיצות סולקו והיא נאותה
להיות לו לפה אצל שלמה בנה .כך נכנס
אדוניהו אל בת שבע בשלום ויצא בשלום.
נאומו של אדוניהו ונאום חושי הארכי
בסיפור פגישת אדוניהו עם בת רובע יש
קווים מקבילים לסיפור פגישת חושי הארכי
עם אבשלום (שמואל ב' ט"ז ,סו-בג).
השוואת הסיפורים הללו יש בהם משום
תרומה להערכת אישיותו של אדוניהו.
חושי הארכי נשלח ע"י דוד (שמואל ב'
ט"ו ,לג-לז) להצטרף אל מחנהו של אב-
שלום במטרה ברורה להפר את עצת אחי-
תופל .בואו של חושי ,הידוע כידידו הנאמן
טבת-אדר תשל"ד
של דוד ,אל אבשלום עורר תמיהה וחשש
בלבו של בן המלך שזה עתה הצלית להדיה
את אביו ולשבת על כסא מלכות תחתיו:
ידע אבשלום שהצטרפותו של חושי אל
מחנהו מהווה נכס ליוקרה של המלוכה
החדשה ולחיזוקה ,אבל הספק מכרסם בלבו
שמא אין תוכו כברו והוא עדיין שומר
אמונים למלכו הקודם ועל כוונותיו האמי-
תיות טרם עמד .לא קשה היה לנחש שטרם
שחושי יתקבל לפמלית המלך ההדש עליו
לעבור מבחן אמון .חושי הקדים את פני
אבשלום בהצהרת "יחי המלך" .פעמיים
חוזר הכתוב על נוסחה זו ,כדי להדגיש
את אוירת האמון שמתכוון חושי ליצור
ע"י הכרזה זו .כפי שאפשר היה לצפות
לא השתכנע אבשלום מדברים אלה .הוא
זקוק היה לראיות ממשיות ,כדי להפיג
את חששו .דברים קשים ובוטים הטיח
אבשלום כלפי חושי .הוא האשימו בבגידה
בדוד" :ויאמר אבשלום אל חושי זה חסדך
את רעך למה לא הלכת את רעך" ובכך
ציפה לגלות את האמת בהתנהגותו .בחקירה
זו הועמד חושי במבחן קשה .בתבונה
ובזהירות התחמק חושי ממתן תשובה בקשר
לדוד .הוא לא מתח ביקורת על אדונו
הקודם אף לא ניסה לחפש חטאים כדי
לנמק את עריקתו ממחנהו של דוד ,אלא
ריכז את כל כובד משקל נימוקיו סביב
אישיותו של אבשלום .51שלושה המההני-
מוקים הניתנים על ידו לסיבת הצטרפותו
אל אבשלום .52ה' בחרו ,העם בחרו ,אב-
שלום הוא בנו של דוו והוא יורשו .דברים
אלו של חושי פעלו כסם הרגעה בלבו של
אבשלום .חושי נתקבל בתפקיד יועץ בממ-
שלתו של אבשלום והמשיך לשרת בנא-
מנות אתדודרעו.
ת
ב
ן
י
ב
ב
קיים דמיון ר
ר
ו
פ
י
ס
שבע
אדוניהו ובין הסיפור חושי -אבשלום.
המוטיבים בנאום חושי הם אותם המוטיבים
המופיעים בנאום אדוניהו ,כפי שמראה
ההשוואה הבאה:
51יתכן שהעדר הטחת דברים כלפי דוד מצדו של חושי ,הוא גזרת הכתוב .הובראולי נובע
מתוך המגמה להסתירפגיעה קשהבאישיותו שלדודע"יאישאמונו.
52המלה "שנית" בשמואל ג' ט"ז ,יט מראה שהכתוב מתייחס לשני הנימוקים הקודמים
כשניים שהתאחד.
245
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נז(
טבת-אדר תשל"ד
ש .זלבסקי
נאוםחווטי
א.כי אשר בהר ה'
53
ב .והעם הזהוכל איש ישראל
ג.למיאני אעבוד הלואלפניבנו…
התרחשות המאורעות בשני הסיפורים חלה
בתקופת ראשית המלוכה; גם חושי וגם
אדוניהו חשודים בכוונותיהם ושניהםמנסים
לזכות בהכרת יושר ואמון; שניהם אינם
מכירים בלגיטימיותה של המלוכה החדשה,
ופועלים כל אחד מטעמים משלו להפילה
ולמגרה ולהחזיר העטרה ליושנה; שניהם
בוטחים בכשרון הנאום ומנצלים חולשות
פסיכולוגיות שלהזולת.
מהשוואת נאומו של חושי הארכי לנאומו
של אדוניהו (אם אלה הם דבריו המקוריים
של אדוניהו) יש ללמד ,כנראה ,שאדוניהו
כבן מלך ויורש העצר קיבל את חינוכו
מחשובי החכמים שבחצר המלך .מהם למד
תורת הסגנון והנאום ,מסורות ספרותיות
ונוהגי מלכות,
נאום אדוניהו על צורתו ועל תכנו מבליט
באופן ברור שלפנינו אינו עומד סכל או
תם ,שאינו ראוי לאצטלה של המלוכה,
כפי שהניחו החוקרים שאת דבריהם הבאגו
לעיל ,נאום זה מציג את אדוניהו כאדם
פיקח וערום ,אמיץ לב ובעל רצון חזק,
ושאינו יודע לאות וטיבה של שיגרה .אדם
הנלחם בכל עוז להחזיר לעצמו אתזכויותיו
מעמדו וסמכותו.
ר .תפסים הערמה שלאדוניהו
כפי שמסתבר כשלונותיו הקודמים של
אדוניהו לא התישו את מרצו ולא הרפו את
רוחו ,ובמאמץ מחודש הוא ניסה להשיב
]181
נאוםאדוניהו
ג.כי מה' היתה לו
ב.ועלי שמו כל ישראלפניהם
54
א.לי היתה המלוכה
את המצב לקדמותו .ברכישת לבה של
בת שבע לתכניתו ובהסכמתה להשתדל
למענו אצל שלמה בנה ,ככר השיג אדוניהו
את מחצית בקשתו .אולם יודע אדוניהו
היטב ,כי טרם תמה הפרשה ומוקדם עוד
לברך על המוגמר ,אף כי קרוב הוא אל
מחוז חפצו ,הרי טרם עבר את המכשול
האחרון .אחיו ,שלמה המלך ,לא בנקל
יאות להגשים את שאיפתו ,והוא עלול
להביע מורת רוח והתנגדות חריפה להצעה,
יצא שכל עמלו שעמלירד במחיידלטמיון.
ולכן יש לטכס עצה בזהירות ובקפדנות,
כי סוף מעשה במחשבה תחילה ,והכל יבוא
על מקומו בשלום .אבל כיצד מבטיחים
ששלמה ימלא בקשת אמו ובעל כרחו יענה
הן ? על כך בא להשיב חלקו השני של
שיחתו עם בת שבע .בתכנית זו מתגלה
אדוניהו כאדם ערום ובעל תחבולות ,ההושב
ומתכנן את המבצע כולו על כל פרטיו
ודקדוקיו' .המפתח להבנת תכניתו של אדו-
ניהו נותן לנו הכתוב ע"י הביטוי המנחה
בקטע זה
לא להשיב פנים השי
בדוחק ארבע פעמים .55הביטב המנחה מת-
חלק באופןן שתה לשתי קבוצות השיחות
המופיעות בקטע זה .פעמיים הוזכר הביטוי
בשיחת אדוניהו -בת שבע (ב' ,טז-יח)
ופעמיים בשיחת בת שבע
שלמה (ב',
יט-כא) .ומספר זה של הו
פעותיו נחוץוהכרחי הוא .פרט חשוב נוסף הוא מקומו
בסדר הופעותיו .הביטוי הנ"ל יקדים תמיד
את השאלה עצמהויחייב את המאזין לנקוט
53מ .צ .סגל (ספרי שמואל ,ירושלים ,1956עמ' שלד)מציין ש"העם" במנופט הזה החסר
בתרגום השבעים מיותר הוא,כי בכל הפרשהמציין "העם אותה קבוצת אנשים ההולכים אחרי
דוד ואילו "איש ישראל" הולך אחרי אבשלום .דעה זו נמצאת גם אצל דרייבר ,ראה:
The Hebrew Text and the Topography 01 the 80015תל) 5טי)0ן 8. %. Driver,
. 319ע .of Samuel, Oxford 1913,
54בתוקף היותו בנו הגדול .יוסף בן מתתיהו כותב" :בגלל הגיל" ראה לעיל הערה .49
ן נאוםאדוניהו הוא בזה שאצל חושי כל שלושה המוטיביםמתייחסים
ההבדל בין נאוםחושייבי
לאבשלום בלבד ,ואילו בנאום אדוניהו מתחלקים הם לשני האחים .הוא אדוניהו זכה בשנים
מהםואילו שלמה באחד אבלבעיקר.
55מלכים א' ב' ,טז,יז ,כ (פעמיים) .לענין עקרון המלה המנחה ,ראה מ .בוכר ,דרכו של
מקרא,ירושלים תשכ"ד ,עמ' -284ד.30
246
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
יח
בית מקרא )נז(
ערמת אדיניה' שכמת שימה
עמדה כלפיה .אם יתה"ב המאדן הנשאל
לא להשיב פני השואל ,תישאל השאלה
מיד לאחר מתן התחייבותו .ואם לא יקבל
על עצמו תנאי זה ,איז טעם לשאול את
השאלה וכל הענין בטל ומבוטל .לעולם
אין להקדים את השאלה עצמה לביטוי
הנ"ל ,ואל לו לשואל להמשיך בשאלה כל
עוד לא הובטח ע"י הנשאל למלא את
המשאלה לכשתישאל .כללי המשחקחייבים
להיות ברורים לשני הצדדים ואסור חלילה
לשגות בהחלפת הסדר .נפנה כעת לבדוק
את דרך פעולתו של אדוניהו .יש לשים לב
לאופן שאלתו,.
רבלי אדוניהו" :ועתה שאלה אחת אנכי
שואל מאתך אלתשיבי אתפני".
תעיבת בת שבע" :ותאמר אליו :דבר!",
לו התכוון אדוניהו לשאול דבר מה מבלי
לחייב את בת שבע לקיימה ,יכול בפשטות
ובקיצור לומר" :ועתה שאלה אחת אנכי
שואל מאתך" ללא התוספת "אל תשיבי
אתפני" .לו כך היה מנסח את דבריו ,יכול
היה להמשיך לשאול את שאלתו המיוחדת,
ותשובת בת שבע "דבר" היתה מיותרת.
ברור אם כן שאדוניהו מציג שאלה שיש
עמה התחייבות מצד השומע .את דברי
בת שבע "דבר" יש לראות כהתחייבות
מצידה למלא את בקשתו ,גם אם טרם
יודעת היא על רוה מדובר .הדבר אינו
צריך יהדאיגה במיוחד כי על נושא המ-
לוכה לא ידובר כאן .הרי אדוניהו הצהיר
לפניהכי הוא מקבל עליו את הדין ומכיר
בשלמה אחיו כמלך על ישראל .וכל שאלה
שישאל מה ערכה ומה משקלה לעומת
ויתורו המפורש על המלוכה ? אולם גם
לאחר שבת שבע נתנה 'הסכמתהאין השאלה
נשאלת מיד .גם בשלב זה של הדו-שיח
יש השיבות לסדר הופעתהביטוי "לאישיב
את פניך" .גם הפעם קודמת נוסחת ההת-
חייבות לבקשה ,ואילו הבקשה עצמה היא
החלק האחרון של המשפט .גם במקרה זה
ישנה הסכמה מצד בת שבע לקיים את
ההתחייבות.
טבת-אדר תשל"ד
דברי אדוניהו" :ויאמר :אמר נא לשלמה
המלך כי 56לא ישיב את פניך ויתן לי
אתאבישג השונמית לאשה".
תשובת בת שבע" :ותאמר בת שבע :טוב
אנכי אדברעליך אל המלך".
במשפט זה אין כוונת אדוניהו לשכנע
את בת שבע שהמלך יטה אוזן קשבת לד-
בריה ולא יסרב לה ,כפי שמפרשים בדרך
כלל ,האם בת שבע זקוקה לכך ? האין
היא בעצמה יודעת זאת ? האם אי אפשר
היה הפעם לוותר לחלוטין על הביטוי "כי
לא ישיב את פניך" ? האין כל משמעות
בכך שהביטוי הנ"ל מקדים גם הפעם את
השאלה עצמה ? כפי שאנו רואים פועלת
בשני חלקי השיחה אותה הטכניקה לגבי
שימושו של הביטוי "לא להשיב פנים".
ומה ההבדל בין תשובתה הראשונה של בת
שבע לתשובה השנייה ? בפעם הראשונה
התחייבה למלא משאלתו שלאדוניהו מראש,
ובתשובתה השניה נתנה את הסכמתה לה-
ביא את הבקשה לפני שלמה בסדרמחייב.
היינו להקדים קבלת הסכמה מראש לפני
הצגת השאלה .תשובתה של בת שבע.יש
בה הודעה שהיא תעמוד בהתחייבותה ולא
תפר את המוסכם .כלומר" ,טוב אנכי אדבר
עליך אל המלך" בסדר זה שבקשת .דברי
בת שבע אל שלמה בהוסיפה את המלה
"קטנה" ל"שאלה אחת" באה כדי להרגיע
את שלמה ולהקל עליו 'מתן 'הסכמתו מראש
בטרם נשאלה השאלה.
העולה מדברינו ,שאדוניהו הדריך את
אם שלמה כיצד להביא את השאלה לפגי
בנה .לא רק לתוכן הבקשה הוא אחראי
אלא גם לאופן הצגתה .כך הפכה בת שבע
לכלי שרת ביד אדוניהו מבלי לחוש בגודל
הסכנה .אין צורך להניח שע"י כך מתגלה
בת שבע כאשה תמימה וחסרת ניסיון ,כי
הרי מדובר כאן באדם שבלשון ערומים
הצליח להסתיר את אשר עם לבבו ,וגדולים
ופקחים ממנה נפלו ברשתות התחבולה מסוג
זה כמו למשל אבשלום שחושי הארכי
הפילו בפח.
56על השימושים השונים של המלה "כי" ומשמעותיה ,יאה א .בן יהודה ,מלון הלשון
תל-אביב ,עמ' 2326ואילך; ש .אש,
העברית הישנה והחדשה" ,כי" ,כרך חמישי ,ירושלים -
"על מלות-פתיחהלפנידיבור ישר בעברית" ,לשוננו ,כרך עשריםושניים (תשי"ח) ,עמ' 48ואילך;
ש.פ .מלצר" ,משמעויות מקראיות מקוריות" ,בית מקרא ,שנה שמונה-עשרה (חוב' נד) תשל"ג,
עמ' .314-313
247
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ד
בית מקרא )נז(
זלבםקי
[]20
מראש לקיים את בקשתה ,גם אם הוא
טרם יודע את .תכנה" .ויאמר לה המלך
שאלי .אמי כי .לא אשיב את פניך" .ורק
עכשיו ,וכפי שהוסכם עם אדוניהו ,מותר
כבר לגלות את תוכן השאלה" .ותאמר:
יותן את אבישג השונמית לאדוניהו אחיך
לאשה" .השוואת שתי השיחות בת שבע
שלא רק בשיטה שווים הם אלא גם בנוסח
בקטע הבא בשיחת בת שבע עם שלמה
מסופר על ההצלחה בהפעלת שיטתו של
אדוניהו :בת שבע קיימה את הוראותיו
בדיוק נמרץ .וכך התנהל הדו-שיח בין
שניהם .בת שבע אומרת" :שאלה אחת
קטנה אנכי שואלת מאתך אל תשב את
פני" עד כאן נמשכודבריה ותולא .העצירה
וההפסק'ה נחוצים כאן ,כי הרי מצפים אנו
לתגובת הנשאל .המלך עונה בחיוב .בחזרה הדברים.
על דברי אמו יש בהם משום מתן הסכמה
אדוניהו לבת שכע:
שאלה אחתאנכי שואל מאתך
אלתשיבי אתפני
תשובת בת שבע:
דבר
כת שבע לשלמה:
שאלה אחת קטנהאנכי שואלת מאתך
אל תשב אתפני
תשוכן שלמה:
שאליאמיכי לא אשיב את פתך
כפי 'טאמ רואים ,אץ כל הבדל בע תשובת
בת 'רבע הקצרה "דבר"! לבץ תשובתו
רידה אותו .ע"י כך מנע דוד השופט החכם
התחמקות המענה מהאשה החכמה .במקום
המלך השופט העומד להוציא את פסק הדין
הופיע המלך החוקרוהבוחן .להפתעתה הרבה
של האשה החכמה טרף דוד את קלפיה.
וכה פתח דוד אתשיחתו".ויען המלך ויאמר
אל האשה אל נא תכחדי ממני דבר אשר
אנכי וכואל אותך" ובהמשך מסופר שהאשה
קיבלה על עצמה התחייבות במתן תשובה
לשאלה שטרם נשאלה "ותאמר האשה ידבר
נא אדוני',המלך" .רק כעת .תופיע השאלה
המפורשת" :ויאמר המלך היד יואב אהד"
תל כך באה תשובה כנה ומלאה זק
"יתאמר חי נפשך אדוב המלך אם איש
להימין ולהשמיל מכל אשר דיבר אדוני
המלךכי עבדך יואב הואצווני."…
אם נשווה את שלוש הפגישות הנ"ל
נמצא שבסוג ספרותי זה קיימים ארבע
יסודות ק,בועים הבאים שלב אחר שלב:לפי
סדר מחייב .1 .הנוסחה להטלת.התחייבות
מראש ע"י השואל .2 .נוסחת קבלת עול
ההתחייבות ע"י הנשאל .3 .הצגת השאלה
ע"י השואל .4 .ביצוע ההתחייבות ע"י
האחכה של שלמה גם תשובתה מתייחסת
לאותו עניה ה"נו ,טלא ישיב את פניה
ריקם ולמלא את שליחותו של אדוניהו
כמבוקש .אולם בחזרה המלאה אצל שלמה
אחרי דברי בת שבע רצה הכתוב להדגיש
במיוחד את המכנה הגדולה הצפויה למלך
ע"י מתן התחייבות זו .בתכסיס הנוסחה
ובאופן הפעלתה הפיל אדוניהו בפח לא
רק את בת שבע האשה הזהירה והחשדנית,
אלא גם את שלמה המלך החכם.
תכסיס זה שהופעל ע"י אדוניהו איננו
מקרה יוצא דופן ,הוא ידוע לנו מכמה
מקומות במקרא .כך למשל מופעל עק'רון
זה ע"י דוד בשיחתו עם האשה מתקוע.
כאשר נכח לדעת ש"נקבה תסובב גבר"
והאשה מצליחה להסתיר את עיקרי הד-
ברים ,גבר חששו שמא ע"י מתן פסק דינו
עלול הוא להמצא במצבמרימה .לכן מקדים
דוך לשאלתו דרישה מפורשת להתחייבות
מראש מצידה להענות בחיוב לכל משאלה
שהיא עלולה להתבקש .רק לאחר שהאשה
החכמה קיבלה על עצמה את עול ההת -הנשאל.
חייבות הציג דוד לפניה את השאלה 'המט-
57ההבדל החשובבין שני הסיפורים הוא שבסיפור האשה התקועית הסכמתה להשיב למלך
היא בבחינת חובה ואילו אצל אדוניהו זה בבחינת רשות .המלך אינו מחויב להקדים נעשה
לנשמע .אולם אםקיבל המלך אתההתחייבות,עליולמלאה.
248
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נז(
ערמת אדוניהו וחכמת שלמה
[]21
.הנוסחה
להטלת
ההתחייבות
מראש
.נוסחת
טבת-אדר תשל"ד
שיחתדוד עם האשה
שיחת בת שבע עם שלמה
שיחתאדוניהועם בת שבע
החכמה
(מלכים א' ב' ,כ-כה)
(מלכים א' ב' ,טז-יח)
(שמואל ב'י"ר ,יח-כ)
שאלה אחתאנכי שואל מאתך שאלה אחת קטנהאנכי שואלת מאתך אל נאתכחדיממנידבר
אשר אנכי שואל אותך
אל תשב אתפני
אלתשיבי אתפני
ותאמראליו
קבלת'עול דבר
ההתחייבות
.הצגת ויאמר
אמרי נא לשלמה המלך
השאלה
כי לא ישיב את פניך
ויתןלי את אבישג השונמית
לאשה
ותאמר בת שבע
.ביצוע
ההתחייבות טוב אנכי אדבר עליך
אל המלך
ויאמר לה המלך
שאליאמיכי לאאשיב אתפניך
ותאמר האשה
ידבר נא אדוני המלך
ותאמר
ויאמר המלך
יותן את אבישג 'השונמית
לאדוניהו אחיך לאשה
ויען המלך שלמה ויאמר לאמו
למה אתשואלת אתאבישג
הידיואב אתך בכלזאת
השונמיתלאדוניהו…
מדוע הניח אדוניהו ,ששלמה יקיים דברי
אמו ,ולא יוכל לסרב הפעם אם תופעל
תכניתו ע"י -בת שבע ? אדוניהו שרכש
את חינוכו וגינוני מלכות בבית המלך ידע
מה הם מגבלותיו של המלך .אדוניהו ,כפי
שניתז להניח ,הסתמך על נוהג מלכותי
מקובל שאין המלך יכול לחוור בו מהב-
ותעו האשה ותאמר
חי נפשך אדוני המלך
אם איש להימין ול-
השמיל מכל אשרדיבר
אדוני המלך כי עבדך
יואב הוא עווני והוא
שם בפי…
טחותיו ועליו לשמור את מוצא שפתיו.
לדבר המלך יש תוקף מחייב ואין הוא
יכול לנער את הצנו 'מהבטחה שניתנה על
ידו .לא יעלה גם על דעת איש שהמלך
ישים לאל את דבריו .הבטחתו היא קיומו
ואמירתו היא עשייתו .58לפי זה .ברור,
לשם מה נחוצה היתה התכנית הזו ומדוע
58 .מספר כתובים מן המקרא והמזרח הקוום מעידים על נוהג שההבטחה כובלת את בעליה
והמתחייב נדרש לקיימה .ממגילת אסתר אנו למדים שצו מלכותי שפורטמ ברביםאינוניתןלשינוי
ואי אפשר לבטלו" .ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלךכי
'כתב אשר נכתב בשם המלך אין להשיב" (אסתר ח' ,ח) .וכן ראה דניאל ו' ,ט ,יג ,טז .על
נבוכדנצר מסופר.בספר יהודית שהוא עומד בדיבורו" :נאום הסלד נבוכדנאצר אדון כל הארץ
כי הוא דיבר ודברי פיו לא ישובו ,ריקם" ',ספר יהודית ו' ,ד ,עלפי תרגומו שלי
.מ .גרינץ,
ספר יהודית ,ירושלים השי"ת; עמ' . 118אין כל הצדקה.להטיל ספק במצעות כזאת בתקופה
הפרסיתכפי שהניחו .ק ]. 8. Paton, The Book of Esther (Ice), Edinburgh ,1908,
.Anderson, The 8001 of Esther, The Interpreter's Bible, vol: 3,י
ל 157; 8.
.Porteous,י
ן 4.ןעמדה Tזהירה יותר גקמ. 865 Lע ,). 1954,ו4.נ;
( Daniel
Loildon
O
. 89ע .1965,יראה ,שצווקים אותם החוקרים המקבלים את דברי הבתובים כמהימנים .כךג.
הירשלר ,מגילת אסתר ,תל אביב תר"ץ (סדרתא .כהנא) ,עמ' רנד ,רצט;י
.קויפמן ,תולדו,ת
"אמונה הישראלית ,כרךרביעי ,ספרתל-אביב תשט"ז ,עמ' 444וכן 11. 14. Rowlley, Men of
. 238ע ; .God, London 1963,לענייננו לא הקפדנועל הבחנהבין הבטחה שבע"פובין שבועה
וצוו כתוב וחתום .דוגמא דומה לזו של אדוניהו המקדימה הבטחת המלךלידיעת הבקשה וחובתו
249
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
,
בית מקרא )נז(
הזדקק אדוניהו לעזרתה של בת
ש .זלבםקי
שבע .59
לו הנה אדוניהו מהליט לגשת ישירות
לשלמה והיה מוותר על תיווכה של בת
שבע ,לא היה יכול להפעיל את תכסיסו
המתוחכם ואז היו סיכוייו קלושים להשיג
את מבוקשתו .אולם שלמה לא קיים הבט-
חתו והפר ההסכם עם אמו בניגוד למצופה
ובניגוד לתכניתו .בכל אופן את כשלונו
של אדוניהו אין לתלות בשום פנים בת-
מימותו ובחוסר כשרונו .יורש העצר המודח
מצטייר לעיננו כאיש תחבולות ,בעל מרץ,
עקיב ושאפתן שרקם מזימותיו בכשרון רב.
שאיפתו להגשמת מטרתו לא ידעה גבול
ולא נרתע מכל מאמץ .גם לאחר ששלמה
הומלך וישב על כסא דוד ,לא נטש אדוניהו
את המערכה ולא ויתר על זכותו החוקית
למלוכה .אמנם פעל בסתר ובחשאי אבל
בזהירות ביסודיות ובשיקול דעת .תכניותיו
המתוחכמות עמדו על סף ההצלחה והיו
משיגות את מטרתן אלמלא שמה להן גבול
חכמתו של שלמה .עם סילוקו של אדוניהו
השתחרר שלמהמיריב מוכשר ומסוכן שעלול
היה לערער את הבטחון בארץ ואת יסודות
משטרו של שלמה.
טבת-אדר תשל"ד
[]22
ה .טשפט שלמה
בדיון שהקדשנו לעיל להערכת אישיותו
של שלמה בעיני החוקרים ,ראינו שבדרך
כלל נוטים החוקרים להתייחס אליו כאדם
בעל אופי שלילי ומותחים ביקורת עליו
ועל מעשיו ,אחד המרבה ואחד הממעיט.
שלמה מצטייר בעיניהם כאדם אכזרי ועריץ
הרומס ערכי מוסר וחברה ונוהג זלזול
בנוהג המשפטי .ויש מן החוקרים שניסו
למצוא הצדקת מה להמתת אדוניהו ,בהס-
תמך על מעמדה של אבישג השונמית,
שלדעתם היה לה מעמד של פילגש ,והמ-
בקשפילגשכטועןלמלכות.
בדיוננו בפרשת אבישג השונמית הגענו
למסקנה שלאבישג לא היה מעמד כזה.
היא לא נחשבה כאשת דוד ולא כפלגשו.
מסקנה זו לגבי מעמדה של אבישג מחזקת
לכאורה את הדעה הסוברת ששלמה היה
אדם חסר מצפון וחסר יושר אלמנטרי.
לעומת זאת בניתוחנו את נאום אדוניהו
וניסוח שאלתו בדבר בקשת אבישג השו-
נמית ,נוכחנו לדעת שאדוניהו אינו מתגלם
כאיש תמים וכטלית שכולה תכלת ,אלא
כערום ובעל תחבולות .ואם צדקנו בהער-
לקיימה גם אם הוא בניגוד ,לרצונו מוצאים אנו בכתבי הירודוטוס .כסרכסס פנה אל ארטאינטי
כלתו ואמר לה "לדרוש מה שהיא רוצה".כי כל מה שתדרוש תשיג" .היא השיבה לו" :תתן
לי מה שאורוש ממך? הוא חשב שהיא תדרוש 'כל דגר אחר והבטיח בשבועה .כאשר נשבע,
דרשה בלי פחד את המעיל .כרכסם התאמץ להשתמט כי לא רצה לתת "…הוא הציע לה
תחליף ומכיון שעמדה על דעתה נאלץלקיים הבטחתו .וכן מסופר בהמשך על אשתו של כסרכסס
שיבקשה ממנו דבר בשעת משתה המלך ועל כך מעיר הירודוטוס" :לבסוף,יען היא עמדה על
י החוק ,כי מן הנמנע להשיב ריקם פני מבקש בשעת משתה המלך,
דעתהוהוא נאלץ עליד
הסכים נגר רצונו ,"…כתבי הירודוטוס ,ספר תשיעי ,סעיף ,111 ,109בתרגום 4שור ,ורושלים
תרצ"ו ,עמ' .282בחווה'בין שופלוליומה מלך חת ובין מלך מיתגי הושם הדגש על קיום דבר
מלךחת .שם אנו קוראים itar :וע ט81-11-5י111 ana ku-מ ] [piiuשמן ( amata 52היברהיוצא
מפיו אחור לא ישובץ 11. 1. Weidner, Politische Dokumente aus Kleinasien, Die
akkadischer Sprache aus dem Archiv von Boghazkoi, Leipzigמ] Staatsvertrage
,1923, 5. 42 226השתמשתי בתעתיק המובא אצל " 1,01. 8,היי The Assyrian Dictionarf
. 605ק . ]. Oppenheim) 1971,ג .Chicago (ed.באסטילה מבית שאן נאמר על סחי הא'
"דובר בפיו ופועל בידו" ,א .מלמט (כינס וערך) ,מקררות לתולדות ישראל וארצו בתקופת
המקרא ,תש"ל ,עמ' ( 179תרגם ש .אחיטוב) .שתי דוגמאות נוספות מימי רעמסס הב' והג'
W.F.Al'bright, "The
מובאות אצלאולברייט ,ראהL Oracles oBf Balaam", J 63 )1944(, :
. 119ת . 224,ע .וכן ראה . );.Lambert, Babylonian Wisdom Literature, Oxfordעל
. 233ק .1960
59על יסוד האמור לעיל אין להסתפק בהסברו של נות 180מ)6נ ,עם ,33 ,באמרו:
"Dass er 51%! sogleich selbst zum Kdnig zu gehen wagte, sondern sich einer
seiner Lage keinerת] einflussreichen F~rsprache zu bedienen w~nschte, d~rfte
".besonderen Begrandung bed~rfen
250
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
יק
בית מקרא )נז(
ערמ ת אדוריהו והכמ ת שלמה
כתנו שאדוניהו הפעיל תכסיס מסוכו כדי
להשיג את משאלת לבו ,הרי מעורר הדבר
חששות כבדים שמא לא לשלום ולא לאהבה
פניו מועדות ,גם אם מעמדה של אבישג
לא היה דומה למעמדו של אותז הנשים
שאבנר ואבשלום באו אליהן ,אלא כוונתו
לתפוס את המלוכה .סביר אם כן להניח
שלא מאהבת הנעהה ביקש אדוניהו את
אבישג מידי בת שבע אלא משנאת מלכות
שלמה שזה עתה נעשה ניסיון מחודש
לכבשה.
גם פשר התנהגותה של בת שבע לוטה
בערפל .לו ידענו מה היו רקמת היחסים
בין בת שבע לבין אבישג השונמית המת-
חרה הצעירה ,היה הדבר זורע אור על
הפרשה ויתכז שהיה בזה להסביר לו גם
באופו חלקי לפחות את התנהגותה של אם
המלך .האם פעלו גם מניעים אישיים אצל
בת שבע ,שבשאלת אדוניהו את אבישג
באה לידה ההזדמנות להרחיק מן ההרמון
את הנערה ממסגרת קבוצת נשי דוד בעלות
העבר המכובד ? או שמא פעלו גם מניעים
אחרים אצלה כמו השאיפה הכנה להשכנת
שלום בתוך משפחת המלוכה השסועה והק-
רועה .אולם נימוקים אלו פג כוחם בהתחשב
במציאות שבת שבע לא פעלה מרצונה אלא
הופעלה לתכנית זו באמצעות תכסיסיו המ-
חוכמים של אדוניהו.
ובכן כיצד ניתן להסביר את התנהגותו
של שלמה בכל הפרשה הזאת? נראה לי
שהמספר אינו שותף לדעת אותם החוקרים
המרשיעים את מעשיו של שלמה " eoמטפר
אינו מטיח שום אשמה נגד שלמה לא
באופז ישיר ולא בעקיפיז לא בגלוי ולא
בנסתר .הוא איש מתערב התערבות אישית
פעילה וממשית במהלךהעניינים .הוא אינו
מחווה כלל את דעתו לא לכאן ולא לכאן.
הוא גםאינו נוטל רשות הדיבור גם במקום
שהערתו היתה יכולה לכוון את השומע
ולהדריכו ,אלא הכל משאיר הוא בידיגי-
בוריו .הם ינהלו את עניינם בעצמם וה-
שומע יתרשם וישפוט את מעשיה
שהמספרם.מעבוכרי
ב
זאתיהיה זה מוצדק לומר
אישית בענין זה למרות הגבלותיו וסייגיו.
הקצאת מקום נרחב לפגישת בת-שבע-
60
61
ננו נות משתשא ,עמ,
נגד נות שםעמ' .33
טבת-אדר תשל"ד
שלמה ולהודעתגזרדינו של שלמהובמיוחד
בענין האחרון ,יש בו נקיטת עמדה לטובת
שלמה .עצם ההבר שהמספר מאפשר לשלמה
להסביר את עמדתו בנאום ארוך ומפורט,
מוכיח שאין הוא עד עויין לו כלל וכלל.
יתר על כן ,כידוע ,זכה אדוניהו במשפט
הראשון בחנינה ע"י שלמה הוא נלקח מן
המזבח והובא אל שלמה ,נשבע אמונים
למלך "וישחחו למלך שלמה" .ובפירוש
נאמרשחייומותנים בהתנהגות טובה"ויאמר
שלמה אםיהיה לבןחייל לא יפול משערתו
ארצה ואם רעה תמצא בו ומת" .לשם מה
נחוץ היה להאריך בפרטים, ,במקום למסור
את תמצית הדברים בקיצור נמרץ 1המספר
מתכוון כנראה ,להדגיש ע"י התיאור המ-
פורט שפה נעשה משפט צדק .ועוד מטרה
אחת יש בפירוט הדברים .בהדגשת הת-
חייבות נאמנותו של אדוניהו לשלמה והב-
טחת שלמה שלטובים לא יאונה כל רע,
והציון "ואם רעה תמצא בו ומת" ,בכל
אלה ניסה המספר לרמוז שהאיש אדוניהו
עלול לחזור על חטאו ולהענש .ובפרוט
הזה של האזהרות לגבי אדוניהו הקים
המספר גשר עם המשפט השני והאחרון
של אדוניהו ,ומכאן שגם המשפט השני
הוא משפט צדק.
טענת החוקרים ששלמה חיפש אמתלה
איבה מספקת שהרי היזמה לבקשת אבישג
באה מצדאדוניהו.גילויתכסיסו שלאדוניהו
ע"י שלמה בנצלו את בת שבע לכך הוא
כתב אשמה נגד אדוניהו ותעודת כבוד
לחכמתו של שלמה .והדבר מדבר בעד
עצמו לצדו של מי עומד המספר בסכסוך
בין שני האחים .הדבר הזה משמיט מידי
החוקרים ,מרשיעיו של שלמה ,טענת אי
מוסריותו .61האם כל זה מסייע לדבוק
בדעה הכללית שמשפטו של שלמה לא
היה משפט צדק ?
על מה מסתמכת הדעה הרואה במשפט
שלמה עיוות הדין ? לדעת אהוביה שלמה
"לא חקר ולא דרש" אלא פעל מתוךמניעים
של רוגז .במקום להיענות לדרישת אמו
"והנה -התפרצות זעם ,שבועה ופגיעת
מוות באדוניהו..
.הדאגה לאדוניהו ועצם
הזכרת שמו לטובה העלו את חמתו של
34
251
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )נז(
ש .זלבסקי
[]24
כלל "לא חקר ולא דרש" אינה צודקת.
התיאור המפורט של תכסיס אדוניהו וכוח
המצאתו נפי שהראינו לעיל ,הוא הראיה
החותכת לחטאו שמדבר בעד עצמו .אשמתו
של אדוניהו מוכחת ואין מקום עוד לשום
חקירה ובירור נוספים .יתר על כן ,דברי
שלמה "ולמה את שואלת את אבישג השו-
נמית לאדוניהו ושאלי לו את המלוכה"
משמשים כנימוק משפטי לגזר דין שהוציא
שלמה .אדוניהו מואשם ע"י שלמה שבב-
קשת אבישג השונמית מוסתרת הכוונה
לתפיסת השלטון.
שלמה ופסק הדין שניתן בהגיע ההתפרצות
לשיאה לא היה בו 'דין' כלל .כי גורל
אדוניהו נחתך כבר מזמן ובקשתו את אבישג
שימשה רק תואנה לשלמה לביצוע הח-
לטתו" ?.6
נראה לי שבטענות אלה יש משום עשית
עוול למשפטו של שלמה והדבר גם אינו
משקף את דעתו של המספר .בקטע המתאר
את תגובת שלמה על דברי אמו לא נזכר
ששלמה פעל ברוגז .ביטויים כמו ויחר
אפו מאוד או חמתו בערה בו ודומיהן
אינם מופיעים כלל .בכל ואת יתכן שישנה
הצדקה להתרשמותו של אהוביה ששלמה
רגז מאוד על הצעת אמו .האם מתן פסק
דין מתוך רוגז וכעס ,יש בו כדי לגרוע
במשהו מעשיית צדק ומשפטז כאשר דוד
נתבקש להגיב על משל כבשת הרש נאמר
שם במפורש" :ויחר אף דוד באיש מאוד
ויאמר אל נתן חי ה' כי בן מוות האיש
העושה זאת" (שמואל ב' י"ב ,ה) .האם
מיכיהו יפקפק בצדקת הדין שדוד הוציא
על עצמו גם אם נעשה הדבר מתוך רוגז ?
גם הטענה האחרת של אהוביה ששלמה
דבריאדוניהו לבת שבע:
אמרי נא לשלמה…זיתן לי את אבישג
השונמית 'לאשה
א) כיליהיתה המלוכה
ב) ועלי שמו כלישהאל פניהם למלוך
ג) ותסוב המלוכה ותהי לאתי כי מה'
היתהלו.
טבת-אדר תשל"ד
אשמת אדוניהו בהדחת מלכות שלמה
שלמה מאשים את אדוניהו שחתר תחת
אשיות המלוכה ,ניסה להפילו ולמלוך תח-
תיו .המלך אינו מקבל טענת אדוניהו ולא
טענת אמו בענין אבישג .שלמה מתייחס
לנאום.אדוניהו סעיף סעיף ומעמיד את
גרסתו לעומת גרסת אחיו .ובדברים אלה
יש משום חשיפת האמת ובתחבולתו המד-
הימה של אדוניהו.
דברידילמה לבת שבע:
למה את שואלת את אבישג השונמית
לאדוניהו ושאלי לו את המלוכה
א) כי הואאחי הגדול ממני
ב) ולווולאביתר הכהןוליואבבןצרויה
ג) ועתהחי ה' אשרהכינניויושיבניעל
כסא דודאבי…
כיהיום יומתאדוניהו
עמד לצידו אז ואינו עומד לצידו היום,
אלא אנשי קשר הם האנשים שהתחברו
לאדוניהו (ולפי תרגום יונתז "הלא בעצה
הוו הוא ואביתר מהגא ויואב בר צרויה)
וזממו לתפוס את השלטון.
ויש שע"י השימוש במוטיב משותף או
בהשמטתו ניתנה האינטרפרטציה בדבר
כוונותיו האמיתיות של אדוניהו .וכך מובלט
הדברע"י המוטיב "האשה":
תוכן סעיף א' זהה בשני המקומות' שלמה
מאשר שאדוניהו כאח מבוגר זכאי למלוכה
על פי הנוהג המקובל .סעיף ג' גם הוא
זהה .אדוניהו מקבל גרסת שלמה שה'
הושיב את שלמה על כסא המלוכה .אולם
הצהרה זו ש'ל אדוניהו אינה זוכה לאמונו
של שלמה .הדבר נחשב כמס שפתיים כדי
להשיג את המלוכה .הרי בבקשת אבישג
יש משום התקוממות נגד ה' ונגד משיח'ו.
סעיף ב' חולק על דברי אדוניהו .העם לא
לאשה
ויתןלי את אבישג השונמית
דבריאדוניהו לבת שבע:
יותן את אבישג השונמית לאדוניהו אהיה לאשה
דברי בת שבע לשלמה:
כברי שלמה לבת שבע :למה את שואלת את אבישג השונמית לאדוניהו
62א.אהוביה שם עמ' 8ג
ל
252
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
יק
טבת-אדר תשל"ד
בית מקרא )נז(
ערמת אדוניהו וחכמת שלמה
בעוד שאדוניהו ובת שבע מדישים שמתן בהעדרה היא באה לצ"' 1כשלמה דוחה את
אבישג לאדוניהו הוא לשם מטרת נישואיו טענתו של אדוניהו הנתמכת ע"י אמו .דעת
בלבד ,ובהדגשת "לאשה" בניסרת בקשתה שלמה היא :לא "לאשה" התכווז אדוניהו
של בת שבע יש לראות ניצחון לנאום אלא למלוכה.
גם במוטיב ה"אח" המשולש בקטע זה
אדוניהו בקבלת גרסתו ודבקותה של אם
המלך באמיתות דבריו .השמטת המלה בולט הניגוד בין עמדת שלמה לעמדת בת
"לאשה" שבדברי שלמה איננה מקרית .שבע ואדוניהו.
אדוניהובהוליכו שולל את בת שבע אומר :ותסוב המלוכהותהי
לאחי
בת שבע המושפעתמדבריאדוניהו אומרת:יותן אבישג השונמיתלאדוניהואחיך
בלעג מרמבהיר שלמה את פשר הבקשה :שאלי לו את המלוכהכי הוא אחי הגדולממני
בניסוח דברי אדוניהו הושם הדגש על
המלה "אח" .אין אדוניהו אומר ותסוב המ-
לוכה ותהי לשלמה .אדוניהו התכוון לטהר
את האוירה וליצור את הרושם שמכיר הוא
במלכות שלמה הכרה מלאה ומתייחס אליו
כ"אח" נאמן מעתה ועד עולם .בדברי בת
שבע ,בכנותה את בנו הגדיל של דוד
"אדוניהו אחיך" ולא אדוניהו סתם ,יש
משום מתן זיכוי והחזרת כבודו .63שלמה,
בכנותו את אדוניהו "אח" ובתוספת "הגדול"
מצביע באופן ברור על כיוון אשמתו של
אדוניהו.
איז כל הצדקה לאותה דעה המניתה
ששלמה פועל מתוך רוגז וכעס ושגזר דינו
אינו מתבסס על חקירה ודרישה .המענה
'
לבת שבע מוקדש כולו להסברת עמדת המלך
בטיב אשמתו של אדוניהו .אדוניהו הואשם
בניסיון מרד" .כי בנפשו 64דיבר אדוניהו
א ת הד בר הזה" .זאת היא נוסחה
מרשיעה והמקום שיוחד לה מופיע לפני
ביצוע גזר הדין .65ולא עוד אלא נוסחת
השבועה "כה יעשהלי אלוהים וכה יוסיף"
המקדימה' את נוסחת ההרשעה משובצת
בסדר הכתובים לאחר בירור משפטי ובאה
לפעמים כתגובה על מעשה עוול או הפרת
הסכם .56לאחר ששלמה הגיע למסקנה שב-
בקשת אדוניהו מוסתרת התביעה למלוכה
הוא נשבע שבועה בנוסח המקובל "כה
יעשה לי אלוהים וכה יוסיף .67"…יוצא
שלפנינו שתי שבועות .אחת בנוסח כה
63השתה משל יותם .יותם עצמו אינו מכנה את אבימלךבכינוי "אח" ביחס אל עצמו ,אלא
מכנהו אח ביחס אלאנשי שכם .וכנראה בכוונהכך .ואילו בדברי המספר אבימלך כן נקראאחיו
של יותם "ויגס יותם ויברח..,מפנו אבימלך אחיו" .הדבר הזה יש בו משום חיזוק להנחה
ששלמה משתמש בכיסוי זה בשימושאירוני ,למרות שבמקרהו של שלמה נחשבאדוניהו מבחינה
משפטית כאח ממש ,גם אם הוא אח חורג מפאת היותו בן אביו לאשה לגטימית .לניתוח משל
יותם ,ראה:א.סימון" ,משל יותם המשל ושברו ומסגרתם הספרותית".,תרביץ ,ל"ד ,תשכ"ה,
עמ' .34-1
64מצודת דוד (מלכים א' ב' ,כג) בנפשו -באבדן נפשוכי ימות עליה .וכן ארליך מקרא
כפשוטו לשמואל ב ,י"ח ,יג 'או עשיתי בנפשי שקר' בית של בנפשי מלמד על מחיר הדבר
.
וכיוצא בזה בנפשודיבראדוניהו".
65וכך גזר דוד על עצמו את דעה "חי ה' בי בן מתת האיש העושה זאת.,.
עקב אשר עשה,את הדבר הזה
,יהד"
י"ב
1נר
(שמ
66וטמואל א' י"ד ,מג–מד" :ויאמר
הג
ה לי מה ע טית ,..ויאמר שאול
תן
לו
יאי
אל
כה ' neYאלוהים וכהיוסיףבי מות תמות ענתה.וכן 'טמואל ס"ה ,כבו 'טמואל ב'י
,ח–ט:
מלכים א' י"ס ,ב ועוד .על הזיקה 'טל נימוחים אלה לעניני מוצפת ,ראה11. 3. Boecke~ :
llede~ormen des llecht~ebens 1~1 Altm
! (SVtKKN1? 14(1 P~eukichenת0
~am
. 30ק 964,נ
י ארליך (מקרא כפשוטה כרך 1ד ,עמ' )270הסבור ,טהביטוי "כה
ה
ק
ד
צ
67".אין כל ה להבי
יעוסהלי אלוהים וכהיוסיף" אינו נחוטב לנוסח היטבועהל ואלה דבריו%," :הרי הכתוב הוה אומר
רשוע המלך 'סלמה ב ה' ואת הדביים ההם יחם וו והשבועה בריש הפסוק האחר" .לעין
זי
253
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תשל"ד
בית מקרא )נז(
ש ,זלבסקי
.שאין כל מקום
יעשה לי( …פסוק כג) ואחת "חי ה'..
נ26
לפקפק שנעשה פה דין
(פסוק כד) .השבועה הראשונה בהוצאת אמת ודין צעק גם לפי ראותו של המספר.
"ת לעיתוי לא נטעה איפוא ,אם נאמר שכל האומר
נע
דג
דין מוות והשבועה השניה נו
ביצוע פסק הדין .חומרת העברה אינה על פסקריו זה שנחרץ עלאדוניהו עתמלמה
סובלת כלדיחויויש להוציאו להורג מיד .68חטא אינו אלאטועה.
עתה נותר לנו לברר נקודה נוספת סתומה
גם בשבועה האחרונה ישנו רמז לניסיון
אדוניהו למרוד במלכות שלמה .אם צודקים והיא :הכיצד יכול היה שלמה לפרש את
החוקרים בהניחם שהביטוי "ואשר עשה שאלת אדוניהו את אבישג לאשה כטענת
לי בית כאשר דיבר" (ב' ,כד) מתייחס מלכות ,בעת שלאבישג לא היה מעמד מוכר
לחזון נתן ( 59שמואל ב' ז' ,יא) ,הרי יש של אשה ולא של פילגש כפי שהוברר
לראות בביטוי זה הד להמשך המחלוקתמי בדיוננו לעיל .יש להבדיל בין המעמד
מביןשני האחים רשאי למלוך .שלמה פירש האישי של אבישג מבחינה משפטית שלאור
שהנבואה מתייחסת אליו ולא לאדוניהו הנסיבות המיוחדות ידוע היה לחוג קטן
"ואשר עשה לי בית" ולא לו .יש לציין ומצומצם של מכובדים ,לביז דעת הציבור
שביטוי זה אינו נזכר בגזרי דיז נוספים הרחב שבודאיניזון משמועות שונות ובלחי
שהוציא שלמה .הדבר לא הוזכר לא במשפט מאושרות שהופצולגבי מעמדה של אבישג.
אביתר ,יואבושמעי .מכאן שהוא נוגעבמי -נקל מאוד היה לשכנע את ההמון שאבישג
שרין לריב שני האחים הטוענים כל אחד היתה אשת דוד .נישואי אדוניהו-אבישג
לחוקיות המלוכה .כיון שאדוניהו המשיך לו היו מתגשמים היו מעוררים מחדש את
במאמציו להחזיר עטרת המלוכה ליושנה הויכוח הישן מי משני האחים ראוי לשבת
למרות שה' הושיב את שלמה על כסא דוד על כסא דוד .מפלגתו של אדוניהו לא
אביו ככתוב" :חי ה' אשר הכינניויושיבני היתה יושבת בהזדמנות כזאת בחיבוקידיים.
על כסא דוד אבי ואשר עשהלי בית כאשר היא היתה נוטלת לידה את היזמה לחזק
דיבר "…נמצא שאדוניהו פעל נגד ה' את שורותיה ולארגן מהומות כדי להשיב
את הבן הגדול של דוד על כסאאביו .וכך
ונגדמשיחו.
על יסוד הדברים האמורים לעיל ברור כנראה ,ראה שלמה את הדברים כאשר אמר
'-
נוסח השבועה מעיר מצ .סגל למסורת ובקררת ,ירושלים ,1957עמ' " :)34–33שימוש קדמאי
זה ,של השם אלוהים נמצא ,ביחוד בשבועה העתיקה "כה יעשה אלוהים וכה יוסיף"..
.כפי
הישראלי אלוהים בשגועה קדמאית זו משמעו והוה ,ולכן נמצא בה פעם אחת השם והוה במקום
אלוהים תות א',יז" .סגלאינו מתייחס לשמואל א ,כ',יג שנוסחת השבועה היא בשם ה' ,יתכן
"העדיף את גרסת השבעים הכותבים אלוהים במקום שםה' .בעיקרו צודק סגל .יוצא שהנוסחה
לעיליש לתפוס כנוסחתשבועה .מלבד זהישלציין שהחלפתתארי ה' הוא דברמצויורגיל במקרא.
68יתכן ששבועת שלמה (ב' ,כג–כד) מתייחסת להתרת שבועתו שנשבע כנראה ,לאדוניהו
לא להמיתו ~א' ,גא) .כירון נכוןהיה אווניהו לעזוב את שטח החסותליר המזבח בתנאי שישכן
לו המלך שלא ימיתהו .סביר להניח שאכן המלך נשבע לו גם אם הדבר לא כתוב במפורש.
הכתוב אמנם מציין את ההבטחה על תנאי שנתן שלמה לאדוניהו "אם יהיה לבן חיל לא ימול
משערתו ארצה ואם רעה תמצא בו ומת" (א' ,גב) .כיון שאדוניהו לא שמר על ההסכם ועל
התנאי המפורש משוחרר המלך מהבטחתו ואולי גם משבועתו .אולי אפשר למצוא זיקה בין
שני המקומות ע"י המוטיבים המשותפים :ענין השבועה ,ציון הזמן והוצאה להורג .אדוניהו
י כיוס המלך שלמה אם ימית את עבדו בחרב" (א' ,נא) ,דברי שלמה" :וישבע
אומר'" :שבעי
.כי בנפשו דיבר אדוניהו…כי הי,מ יומת אדוניהו ) rtaכ–4כד) .לענין
המלך שלמה בה'..
השבועה על תנאי ראה בראשית כ"ד ,מא; יהושע כ,,יז.לענין הנוהג החתי שבמקרה של בגידה
מצד הסלך הוסאל נקי חמלך הריבון משבועתו לאלהיו ולשאלת הנוהג של קיום שבועה אצל
המלךהריבון ראה1. 3.Calderone, Dynastic Oracle and Suzerainty Treaty, Manila :
. 8ת . 16,ק .1966,
69גריי (שם עמ' )103ממח שיש לקרא "לו" במקום "לי" במלכים א' ב' ,כד למרות שהוא
עצמומציין l'Nffלכךסיועבתרגומים.תיקונו לא נראהלי.
254
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
חק
בית מקרא )נז(
ערמ ת אדוניה וחיכמת שלמה
לאמד" :ולמה את שמלת את אמשג השר
נמית לאדוניהו ושאלי לו את המלוכה כי
הוא אחי הגדול ממני ולו ולאביתר הכהן
וליואבבןצרויה".
גם אם מעמדה של אבישג אינו מוגדר
כאשת דוד או כפלגשו אין עדיין להסיק
מכאן את המסקנה שאין היאשייכת להרמון
המלך .70נכון שלאדוניהו היתה כאן נקודת
אחיזה ,ויכול היה לנצל את המצב לטובתו
כפי שגם עשה .אולם מצד שני יכול היה
גם שלמה לטעון שהיא רכושו של המלך
היורש ואשה הנכנסת להרמון המלך איננה
קונה את חרותה עם מותהמלך.
גם הפקידות הגבוהה עוברת בירושה
למלך החדש1ז .כך שימשו יועצי שלמה
אתבנו רחבעם ככתוב":ויועץ המלך רחבעם
את הזקנים אשר היו עומדים את
פני ,מלמה אביו בהגיתו הי" (מל-
כים א' י"ב ,ו) .ביטוי המופיע גם אצל
אבישג השונמית "ו עמדה ללפני הם-
לך" .אם כן מקומה ?1ל אבהטג בהועשון
המלך ולא מחוצה להאין גם לטכוח'דהיתה
זאת אבישג השונמית, ,טעמדה במחיצתו'ןל
דוד המלך בימיו האחרונים ,שכנראה שום
אשה מנשי דוד או פילגש לא זכו לכך.
היש כבוד גדול מזה ? האם הצד הפורמלי
של מעמד האישי של אבישג הוא הקובע
לגבי כוונותיו של אדוניהו לתפוס את
השלטון ? האם יש בזה משום הפחתת גודל
הסכנה למלכותו של שלמה כאשר אדוניהו
מבקש לשאת אשה ללא מעמד מוכר אבל
ידועה בכל הארץ כסוכנת דוד ? שלמה
עלול היה לחשוש מפני בקשת אדוניהו את
אבישג מטעם נוסף .ראינו לעיל שאדוניהו
הזכיר בנאומו ששלמה הגיע למלוכה על
Toנגד נות שם עמ'.34
טבת-אדר תשל"ד
פי רצונו של ה' ,אולם על חלקו של דוד
בהמלכת שלמה ורצונו של אביו לראות
בשלמה כיורשו ,על כך עובר אדוניהו
בשתיקה .אפשר בהחלט להניח שאדוניהו
ועוזריו הטילו ספק בהודעות דוברי חצר
המלך שדוד הכריז את שלמה הצעיר מבניו
כיורשו ,דבר שנמנע מלעשותו כל העת.
וגם אם נניח שאדוניהו ונאמניו שוכנעו
מפייונתן בן אביתר (א' ,מב ואילך) שזאת
היתה החלטתו האישית של דוד ,היה מקום
להטיל דופי בדרך שהדבר הושג .אדוניהו
חשד ,כנראה ,בנתן הנביא ובבת שבע שהם
הבאישו את ריחו בעיני דוד ,והפעילו לחץ
כבד עליו ,כדי שהמלך החלש ישנה את
דעתו ויכריע לטובת שלמה .אם אבישג
השונמית היתה נוכחת בחדרו של דוד בעת
שיחתם החשאית של נתן הנביא ובת שבע
עם המלך הזקן ,הרי זה עד השוב ביותר
שבידו המפתח לגילוי האמת ופענוח התע-
לומה של הפרשה האפלה .הכת'וב אומר:
"ותבוא בת שבע החדרה והמלך זקן מאוד
ואבישג השונמית כפטרת את המלך" (א',
סו) וניתן להניח שאבישג לא יצאה אז
מחדרו של דוד והמשיכה לטפל במלך
החולה 3ז .גם אם נניח שאבישג לא היתה
נוכחת בשעת השיחות החשאיות ,הרי גם
לעדותה הכוזבת ולסיפורה הדמיוני בדבר
תוכן השיחות ,עלולות להיות תוצאות הרות
אסון לשלטונו של שלמה ,ולערער יציבות
משטרו מבחינה מוראלית .המשותף באפ-
שרויותשהעלינולעיל הואשאדוניהוהתכוון
באמצעות אבישג השונמית לקעקע אתיסו-
דות מלכות שלמה ולנסות שוב לעלות על
כסאדוד.בין כךובין כך בא הדבר להצדיק
את משפטו שלשלמה.
71השווה רשימת השרים
:
ם
ו
ל
ש
ב
א
ל
ע
ג
ה
ו
נ
ה
ו
ת
ו
נ
פ
ב
ה
ז
ה
ל
א
מסתמך
טז-ית; כ' ,כג-בו .גם חושי הארכי
"למי אני
אעבוד הלוא לפני בנו כאשר עבדהי לפני אביך כן אהיה לפניך" (שמואל ,ב ,ט"ז ,יט) .ארליך
מציע לגרום "עמדתי" במקום "עבדתי"ע"י כך הוא מקבל אתהביטוי עמדלפני. Ehrlich, .ו
נ 11.
של שלמה ,מלכים א' ד' ,א-ו ,עם זו של דוד ,ב,שמואל ב' ח',
. 11 Samuelis, Randglossen zur Hebr~ischen Bibel, Band 3, Leipzig 1910, 8.315ט.1
72סברהזו נתקלת בקושי מבחינת נקודתראייתה של בתשבע .הכיצד ל %חשבההיא שאבישג
עלולה לחשוף סודות השיחות החשאיות? אולם אפשר לומר שלאחר שבת שבע שוכנעה מדב,רי
אדוניהו שפניו מועדות לשלום ולפיוס ,ועז חפצו לשאת את אבישג לאשה ,לא התייחסה
לאפשרויות החתירה שלוברצינות הדרושה.
255
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il