ירמיהו י"ז, א-ב; יחזקאל י"ד, ג-ד (pdf)

אוקטובר 25, 2011 · מאת מרדכי זר-כבוד · בית מקרא · מאמרים לפי סדר הפרקים

‫כסלו תשל"א‬

‫בית מקרא )מד(‬

‫ירמיה"ז‪ ,‬א‪-‬ב‪,‬יחזקאל חד‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫מאת‬

‫מרדכי זר‪-‬כבוד‬

‫חטאתיהודה כתובה‬
‫בעם ברזל‪,‬בצפרןשמיר‪,‬‬
‫חרושהעל לוח לבם‬
‫ ולקרמת מזבחותיכם‪.1‬‬‫כזכר בניהם ‪-‬מזבחותם ואשריהם‪,‬‬
‫עלעץ רעע‪,‬על ‪ 9‬גבעותהגבוהות‪,‬הררי בשדה‪.8‬‬

‫זום קטע מפיסקת ההתימה של נבואה‪ ,‬המתחילה בפרק ט"ו‪,‬י‪ ,‬והיא תשחה על‬
‫חטא צבודת אלילים על ההרים ועל הגבעות ביהודה‪ .‬שייכות הפיסקתי לנבואה‬
‫שת כנגד החלוקה לפרקים ‪ -‬מוכחת גם מן הנושא וגם משימוש הלשון‬
‫‬‫הבשותפים לחטיבה זאת‪:‬‬
‫גבעותהגבהותהררי בשדה ‪-‬י"ז‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫הר ונבעה ‪ -‬ט"‪ 4‬סו‬
‫נתתי ‪-‬יעז‪ ,‬ד‬
‫נתתי ‪ -‬ט"ז‪ ,‬טו‬
‫מנחלתך ‪-‬יעז‪ ,‬ד‬
‫נהלתי ‪ -‬טוו‪,‬יח‬
‫חטאת יעז‪ ,‬א‪ ,‬ג‬
‫חטאה ‪ -‬ט"ז‪,‬י‪,‬יה‬
‫‬‫אשר לאידעת ‪-‬י"ז‪ ,‬ד‬
‫על הארץ אשר לאידעתם ‪-‬ט=ז'יג‬
‫בארץ‬
‫נבואהזו מושפעת בתוכנה ובסגנונה מן האזהרות שבספר וברים על חומרת חטא‬
‫ם!‬
‫עבודהזרהכיוצאמןהשוואתהלשונותבשני הספרי‬
‫אבד תאבדון‪ …‬את אלהיהם‬
‫על ‪ ry‬רענן‪ ,‬על גבעות הגבתצת'הררי‬
‫בשדה ‪-‬ירמיי"ז‪,‬א‪–‬ב‪.‬‬
‫עלההרים‪…‬ועל הגבעות‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫"‬
‫י‬
‫ותחתכל עץ רענן ‪-‬רב' ב‪.‬‬
‫על הארץ אשר לאידעתם אתםואמותיכם‪,‬‬
‫אלטי אשר לאידעת‬
‫את‬
‫ם‬
‫י‬
‫ה‬
‫ל‬
‫א‬
‫ת‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ו‬
‫אתהואבותיך‪,‬ועבדת‬
‫שם‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ח‬
‫א‬
‫שם‬
‫‬‫ירמ' ט"ז‪,‬יג‪.‬‬
‫אלהיםאחרים‪- .‬דב' כ"ח‪,‬לו‪,‬סד‪.‬‬
‫‪ 1‬י"ג‪ :‬מזבחוהם‪ ,‬ר' תנ"ך מהד' ד'גינצבורג‪,‬‬
‫‪ 2‬י"ג‪:‬ועל‪',‬ר' מנחתשיובספריםהנ"ל‪.‬‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ל‬
‫;‬
‫ם‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ל‬
‫פ‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ע‬
‫"‬
‫ת‬
‫‪ 3‬נ"ל שהמלים‪" :‬הררי בשדה" שיכו‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ן‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ח‬
‫"‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ת"י‬
‫‬‫מבחינת תוכנן‪ ,‬ובולגנה הן מסיימות פסוק א‪ ,‬ותרגמה כמו ת"י‪ ,‬אבל כפשיטא מסתכם הפסוק‬
‫במלים‪" :‬ובמורא ובגברא"‪ ,‬באילו כתוב‪ :‬ועל כל הגבעות הגבוהות ובהרי השדה‪ .‬אמנםית'‬
‫תיאודטיון כתוב‪ :‬ז ‪ ay~qp‬עש עש)ף‪ Ka~ 411 6‬הש‪,‬ל"הריבגלבע"‪ ,‬ש"ב)ר‪,‬כא‪.‬‬

‫‪-BH‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כסלו תשל"א‬

‫בית מקרא )מד(‬

‫מרדם זר‪-‬כבוד‬
‫תחת אשר לא עבדת את ה'‬

‫[‪]2‬‬

‫והעבדתיך את אויביך בארץ אשר לא‬
‫ידעת ‪-‬ירמ'י"ז‪,‬ד‪.‬‬

‫אלהיך‪ …‬ועבדת אתאויביך‪…‬‬

‫דב' כ‪-‬ח‪ ,‬מז‪–‬מח‪.‬‬‫כי אש קדחה‪,‬באפי ותיקד ‪ -‬ינ'‬
‫כי אש קדחתם באפי‪ ,‬עד עולם תוקד ‪-‬‬
‫דבי ל"ב‪,‬כב‪.‬‬
‫ירמ'י"ז‪,‬ד‪.‬‬
‫מכאן ברור שחטאת ‪ 4‬יהודה היא חטא עבודה זרה; לעומת זה לא ברור‪ :‬א‪ .‬מה‬
‫פירוזו הביטוי "לוח לבם"‪,‬ב‪, .‬מה‪ 4‬המושווה' בשצפך המתחיל במלה "כזכר"‪.‬‬
‫רש"י מפרש‪" :‬מ של הוא‪ ,‬כלרמ‪,‬ר‪ :‬חקוקה בש'יקוע ואין נוחה ל'מחוק‪,…‬‬
‫שאינם שוכחים עבודה זרה שלהם"‪ .‬הנמשל ‪ -‬מובן; המשל ‪ -‬הוא כתועת קעקע‪,‬‬
‫שכן הוא מפרש בויקרא י"ס‪ ,‬כח‪" :‬וכתבת קעקע כתב‪.‬למחיקה ועקוע שאים‬
‫נמחק לעולם"‪ .5‬דומה לוה בפירחח רד"ק‪" :‬כאילו הגא כתובה וחהושה בעט‬
‫ברזל‪ ,‬כי הדבר שיכתוב האדם בו וחוקק באבן ‪–‬ד הוא‪.‬דבהקיי‪ .6‬לעולם"; אלא‬
‫שהוא מפרש "בצפרן שמיר" לא כמקביל אלוהבעט‬
‫אלא כמיספורה אל קשי‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫ב‬
‫א‬
‫ל‬
‫הלב‪" :‬על לוה לבם הו‪ .4‬שמצה‪.‬וחזק‪ ,‬שהמשילו במ‬
‫קום אחר‪ .‬שנאמרי‬‫'והסירותי אתלבהאבן(י‪-‬חז'י"א‪,‬יט;ל"ו‪,‬כו)"‪ .‬ברלי‬
‫'אמל'לפייפירושים 'אלה קשה‪ 4) :‬א‪::6‬הכתימהעליהלבהיא משל ‪' -‬למה לא אמר‬
‫"כתובה על לבם" ‪6‬מו להלן (ל"א‪ ,‬לב) "על לב‪ 6‬א‪6‬תבנה"'~המאביל אל; נתתי;‪,‬את‬
‫י לקרבם)? ב‪ ,‬אם כן ‪ –‬נמצא שתחילתה‪,‬של אצלל‪ -‬ג‪4‬א מיטפווה וסועה‬
‫תירת‬
‫ל קרנות ‪6‬‬
‫תיאורריאלי‪,‬‬
‫שחטא‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ו‬
‫א‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ש‬
‫י‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ז‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫י‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ו‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ז‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ק‬
‫ה‬
‫‬‫זהבודאי דחוק מאדמבחינהספרותית‪.‬‬
‫בתרגום היוניי ‪1‬ס‪51‬קסא ‪4 141‬ט‪00‬תזס ‪ 1%1 106‬כלומד‪ :‬על העזה‪ ,‬וכנראה‬
‫הבינו את המשפט "כתובה‪ …‬על לוח לבם' ככתיבה על העור שכנגד הלב‪ ,‬כדרך‬
‫הכותבים בתובת קעקע‪ ,‬וברומה לוה תורגם בוולגטה ‪ latudiner4 cardis‬זסקן‪8‬‬
‫(מעל שטה הלב)‪ .‬הקושיבפירוקו וה הוא‪ ,‬שהיה צריךלנמי‪ :‬בתוגה בבשרם‪ ,‬כמו‬
‫בויקראי"ט‪ ,‬כח;ולא"על ל‪1‬ח לבם"‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫‪ .‬כדי לעמוד על משמעות הבטוי הז‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ן‬
‫י‬
‫י‬
‫ע‬
‫ל‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ו‬
‫מ‬
‫י‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ב‬
‫אחרים‬
‫‪,‬‬
‫'‬
‫במקרא‪ .‬הוא נמצאעודפעמיימ במשלי גלל;‪,‬ז';'גל‬
‫;‬

‫ן‬

‫‪.‬‬
‫‬‫_‬

‫‪;.‬‬

‫י‬

‫'‪-‬‬

‫"בני תררהי אל תשכח ' ומצוותי יצר לבך‪;.‬ל‬
‫קשרםעל גרגרותיך‪,‬‬
‫חסד ואמת אל יעזבוך;‬

‫;‬
‫(‬

‫‪:‬‬

‫"‬

‫כרנבם על לוח לבך"‪.‬‬

‫‪,.‬כאג סדהבר איפוא בכתיבה וקשירה של התורה והמצוה שתכנן הוא הסך‬
‫ואמת‪ ,‬כדעת רבש"ע שם‪ .8‬פירושו זה מתאשר מן הפיסקה המקבילה‪ ,‬ז'‪ ,‬ג;_‬
‫ן‬
‫‪ 4‬יש להבחין בין "חטא" ‪ -‬סתם לבין‬
‫"חטאה" שהיא "חטאה גדולה" כמפורש במעשה‬
‫‪.‬‬
‫העגל‪ ,‬שמות ל"ב‪ ,‬ל‪-‬לאובקיצור‪:‬חטאה‪.‬‬
‫‪ 5‬לפי המשנה‪ ,‬מס' מכותג'‪.1,‬‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫א‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫)‬
‫א‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ק‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י הרד"ק‪ :‬ולמ"ד "ולקרנות"‬
‫'‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ש 'ולקרנות ‪-‬ע כ;לומד‪:‬ועל קר (ר"י‬
‫‪' ' '.,.‬ילפ‬
‫במקום'בי"ת;‬
‫‪,.‬‬
‫‬‫י‬
‫‪.‬‬

‫‪ 7‬ע' '‪.Field,' Hexapla‬‬
‫‪8‬‬

‫'‬

‫וזה לש‪1‬נ‪ :1‬קשרם‪ ,‬כתבם ‪-‬עלהאירה והמצווה‪..‬י והטעם‪ :‬שלש תשכחמ‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫~‬

‫‪:‬‬

‫(‬

‫_‬
‫‪-‬‬

‫בית מקרא )מד(‬
‫יבמיה י"ז‪ ,‬אביבן 'הזקגל י"ד‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫‪:[as‬‬
‫‪ ,‬ק'!‪,‬‬
‫ותורתי כאישון‪,‬עיניך; ‪,‬‬
‫"שמר מצוות?‪:‬וחיה‪,‬‬
‫'‬
‫‪.,‬‬
‫קשרם על אצבעותיך‪ , ,,‬כתבםעליוח‪,‬לבך"‪.‬‬
‫‪,. ,, . :‬ן‪.!,‬‬
‫הרי ברור שבכתיבה וקשירה של חפץ כתכשיט על האצבעות‪ ,‬ועל לוה ממש‬
‫מדובר‪ .‬אכן בהוראהזו ~שמשים פעלים אלה בתורה‪" :‬וששרתם לאותעלי‪4‬ה‪,‬והיו‬
‫לטטפתביןעיניך‪ ,‬וכתבתם על מזזות ביתך הבשעריך" (דב' ו'‪ ,‬ח‪-‬ט)‪:‬ונשנו בלשון‬
‫רבים‪ ,‬שם‪"* ,‬א‪ ,‬י"ח‪ ,‬כ; מדובר כאן ב מע שה ממש שמטרתו היא‪" :‬ושיו(‪:‬לך‬
‫לאות על ידך ולזכרוןביןעיניך" (שמ' י"ג‪ ,‬ט) ונתפרשע"י חז"ל כמצוותלמילין‬
‫ומזוזה‪.‬‬
‫~‪4 Kap5ia‬הז ~‪0. xkaso‬ז‬
‫ם‬
‫י‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ג‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ע‬
‫"‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ג‬
‫ר‬
‫ת‬
‫בשניהפסוקים‬‫‪*"1‬‬
‫לבך" ‪-‬‬
‫(‪22‬על שטה לבך) ‪ ,9‬ובוולגטה תורגם‪ tabulis cordis 141 :‬מ‪=( 1‬על לוחות לבך);‬
‫לראה שתרגום זה משקף מנהג הרומאים לרשום על לוחיות שועות דברים לזכרוןן‬
‫עכ"פ‪.‬פירשו כאן כתיבהעל לות מ מ ש ולא בהוראה מהגאלת‪.‬ווילדהביר במ‪4‬רושו‬
‫‪:‬‬
‫י אףסבורשישכאןרמולתפילין‪.10‬‬
‫למשי‬
‫בפירושים החדשים לירמיה נתקבל הביטוי "לוח לב" כמיטפרוה‪ ,‬אעפ"י וצאת‬
‫הסיפה "לקרנות מזבחותיכם" הם מפרשים כתיאור ריאלי‪ ,‬על סימני דכאת דם‬
‫הקרבנותעליהן‪ .‬תפיסהזו גרמה להם מבוכה בפירוש המשך הכתוב "כזכר וגו'"‪.‬‬
‫היחיד שחרג ממסברתם הואארליך ‪ ,11‬הכותב ‪" 1‬ולא נאמרלוח לבםעל צדהדיבללה‪,‬‬
‫כי על צד ההשאלה נאמר בספר הוה "ועל ל בם אכתבנה" (ל"מ‪ ,‬לב) ‪ -‬ולא‬
‫"על לוח לבצע; ובמקום אחר נאמר‪" :‬קשרם על גרגרותיך‪ ,‬כתבם על לוח לבך"‬
‫הרי שיש ללב אדם לוח מ מ ש‪ ,‬כמו שיש לאדם גרגרת ממש;‬
‫(מש' ג'‪ ,‬ג)‬
‫‬‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ל‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ם‬
‫י‬
‫א‬
‫ש‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ולמדנו מן‬
‫שהראשונים היו‬
‫על‬
‫לוח לבם‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ב‬
‫למעןייאהותמידויוכרהו ‪ -‬ואף ב‪%4 1%‬את‬
‫כתוב הדבר היקר מאדתעיני‬
‫יהודה‪ ,‬שהיא עבודת אליליהם‪ ,‬והיא חביבה עליהם מאר‪ ,‬כתוב וכרון לה על לוח‬
‫לבם"‪.‬‬
‫חושו הפרשני החריף הנחה אמנם את ארליך בדרך הפשט‪ ,‬אלא שלאביסס אותו‬
‫כל צרכו‪ ,‬ומלבד זה לא הקיל לו להטב"ר את המשך הכתוב "כזכר וג'"‪ ,‬ואגב‬
‫הריפתא ‪-‬שבשתא; הסתבך בפירוש סכסולוגי שנתן לו‪ ,‬הרחוק מן הפשט כרחוק‬
‫זכרוןמזיכרות‪.‬‬
‫עתה נתבונן קצת בפרשנות לפסוק ב‪" :‬כזכר בניהם ‪ -‬מזבחותם ואבריהם"‪.‬‬
‫בסנהדרין מ"ג‪ ,‬ע"ב‪ ,‬מפרשו ר' אלעזר‪ :‬כאדם שיש לו געגועים על בנו בתר‬
‫דאביקו (נתקוירס בה‪ .12‬לפיו מפרש כאן רש"י‪ :‬כזכירת בניהם ‪ -‬כן היתה להם‬
‫זכירת מזבחותם; ודומה לזה ברד"ק‪" :‬אמר זכירת י ו והסיפור עליהם ‪-‬‬
‫הואערבעליהםכזכירתבניהםוכו'=‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫פ‬
‫י‬
‫מבחינהתחבירית‪ .‬מתפרש כך הכתוב לשי העקרון של דרך קצרה‪,‬ובמליצה‬
‫(‬

‫כסלו תשל"א‬

‫'‬

‫‪ 9‬אבלאיןזהמן הנמנע שהוראת ‪01‬ז))ג]ז כאןהיא כמו ףז)מגזז הלוח‪.‬‬
‫‪. 0. Die Sprueche ,)11. 1]. Marti 1897( 10‬ם ‪.~ildeboer,‬‬
‫‪ 11‬מקרא כפשוטו‪ ,‬חלקג'‪,‬ברלין תרס"‪4‬נ‬
‫‪.,‬‬
‫‪ 12‬כגרסתרש"י‪ :‬בה‪,‬ע"ש‪.‬‬
‫‪:‬‬

‫‪.‬‬
‫(‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.,‬‬

‫כסלו תשל"א‬

‫בית מקרא )מד(‬

‫מריכי‬

‫זר‪-‬כבוד‬

‫‪11‬‬

‫המשטמת יש הרבה דעמצת של חסר במקש המאהב; שקשי ועא מצד העמק‬
‫גתו‪ :‬האם מתרעם ירמה רק על האפרה שבלב ומללה ה א במים בחותן‬
‫וגלות? חז"ל שהח'מירו באבק עבודה זדה‪ ,‬פירשו את הפסרק "ושם אלוהים אחרים‬
‫) לעמין הנשבע בשם אלילים *‪,1‬‬
‫לא תזכירו‪ ,‬לא יישמע על פיך" (שמ' כ"ג‪ ,‬יג‬
‫לדעתי‬
‫' עקי‪.‬בא איש ‪.‬מתחייב בהרהור הלב ‪,‬בלבד‪ .‬לכן מסתבר שהנביא‬
‫בי‬
‫אפ‬
‫ר~כאן בזכירה שיש ע מ ה מע שה‪ ,‬סוג של עבודה זרה שהתפשט בעם‪,‬‬
‫זד‬
‫מ‬

‫ועליה מחריעירמוה‪.‬‬

‫המפרשים החדשים התלבטו גם בפיהוש הפסוק‪ ,‬וביותר ‪ Inasaa -‬התחכירי‪,‬‬
‫ר ‪15‬‬
‫ויחסו את הקשיים לא לקצר המשיג אלא לשובחם הנוסח‪ ,‬כארבם‪ .‬כן דרייוו‬
‫בפירושו על ירמיה‪ ,‬אחרי שהביא את פירושו של רש"י בשמו שלקייל מ‪)1)01‬‬
‫הקיפו בחבילה של 'קושיות ופרכותומסיים במסקנה‪there must be some error :‬‬
‫ו ‪*verdorben :16‬ב ‪.aber der text‬‬
‫‪ the text‬מן‪ ,‬ואחרנו עונהרוטשטייןבפיריש‬
‫אכן‪ ,‬כל הקשיים האלה יתישבו אם נקבל את הסברה שכאן מדובר בלוחית ממש‬
‫שהיועובדיאליליםעינוים אותה כנגד הלב ובעצם ענידתההיה משום עבורה‪,‬זרוז‬
‫לוח הלב הרה אחד מסוגי החותמות שהיו מצויים בימי קדם במזרח‪ ,‬הקרוב‪,,‬‬
‫כדברי הירודוט על הבבלים‪ :‬לכל אחד יש הותם ומטה עשוי מעשה אומןז‪.1‬‬
‫החותם היה עשוי אבן יקהה‪ ,‬חרותה בעט ברזל או בצפורן שמיר (דיאמנט) ושובץ‬
‫בזהב‪ .‬בעליו נשא אותו כתליון הוקטור בשרשרת בצוואר‪ ,‬מסוג ‪,‬החותמת‬
‫והפתילים" ‪ ,18‬כצמיד על הזרוע או כטבעת על האצבע‪ .‬בגלל צמידות החותם‬
‫);‬
‫לבעליו הפך למשל‪" :‬שימני כחותם על לבך‪ ,‬כחותם על זרועך" (שה"ש ח'‪,‬י‬
‫"בחותם על ידימיני" (ירמ' כ)'ב‪ ,‬כד); "ושמתיך כחותם" (חגי ב'‪ ,‬כג); "קשרם‬
‫עלאצבעותיךן(משליג'‪,‬ז)‪.19‬‬
‫ועזהריט שעל החותם הכיל סצינות פולחניות וגם שמות הבעלים ולפעמים‬
‫תפלותולחשים‪.20‬קונסינו מוסיף‪" :‬סימןהיכר הלקוח מתוך המיתולוגיההאלילית‪,‬‬
‫או איזה אביזר ‪ -‬הם סמלים המזכירים את הדמות‪ .‬של האליל גם כשהיא עצמ'ה‬
‫ה מתוארת" ‪21‬‬
‫אינ‬
‫לחותמות אלה היו כמה תפקידים ! כעדי לנוי; כחפץ שימושי ‪ -‬לאשר בו‬
‫מסמכים; כקמיע לשמירה מפני מזיקים‪ ,‬מהלות ומוחות העות; לשימחת פולחני‬
‫ולזכרון‪ .‬בנוגע לחשיבות החותמות בחברה הקדומה אומר ש‪ .‬פיקאר ‪" :‬בדהויות‬
‫החרותות על גביהן לא בחרו אך ורק בשל ערכן 'הדיקוראטיבי‪ ,‬אלא גם בשל‬
‫‪22‬‬

‫‪ 13‬ר'ד'יליז‪ ,‬כתביםנבחרים‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' ‪6‬ד‪-‬דולירושלים‪ ,‬תרצ"ט)‪.‬‬
‫‪ 14‬עי' תורהשימה‪ ,‬שמ'כ"ג‪,‬סימןקפ"ב‪.‬‬
‫‪ Jer. 1906 15‬ן‪~Dtiver) The book ofthe Prophet 0‬‬
‫ו‪.Rothstein 7.‬‬
‫‪,.(HKAT Kautzsch 1922( 16‬‬
‫‪ 17‬בתמי הורודוטוס ספרא'סימן ‪( 195‬תרגוםא‪ .‬שור‪,‬ירושלים תרצ"ה)‪ .‬הס' בראשית ל"מ‪,‬יח‪.‬‬
‫‪ 18‬שם‪ ,‬שם‪ ,‬כה‪.‬‬
‫‪ 19‬הטגעת היתה כמין ספירלה הניתנת לתואמה לפי הצורך והיא נכאבה על האצבע‪ ,‬לכן‬
‫תורכםבעוועים‪ :‬קשרם‪ :‬ט‪ = 7)81)00‬סובב‪.‬‬
‫‪ 20‬ר' ‪. AMyr. 1, 262–4, Heideiberg 1920‬ח ‪.Meissner, 8. Babyl.‬‬
‫‪ 21‬ז'קונטינו‪ ,‬התיוםיום באשור ובבבל‪,‬עמ' ‪( 130‬תרגוםש‪.‬גילאי‪ ,‬ת"א ‪41969‬‬
‫ייוםיום בקרת חדשת‪ ,‬עמ' ‪( 99‬תרגום מ‪ ,‬אלטבאואר‪ ,‬ת"א‪.)1964 ,‬‬
‫‪ 22‬ר' ש‪ .‬פיקאר‪,‬חי‬
‫‪-‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כסלו תשל"א‬

‫בית מקרא )מד(‬

‫ירמיה י"ז‪ ,‬א‪-‬ב; יחזקאל יעד‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫[‪]5‬‬
‫פעולתן הדתי ת‪ …‬מי שהפר וחשיבויות החתומות בחותם ‪,‬האליםהמגינים‬
‫עליו(עלבעלההותם) כמוהוכמחלל אתהקורשהמסתכןבנקמתהאלים*'‬
‫פ"קארמזכיר גם קמי‪-‬עות כתובותעלעורשהיוגתומת בקופסאות מתבתששימשו‬
‫כתליון‪ ,‬ונ"ל שקרוב הדבר שהכמתות והמספחות הנזברות ביחז' י"ג‪ ,‬יח‪ ,‬שייכות‬
‫לאותומוג של קמישתשהכילולחשים והשבעותלנפשות‪.‬‬
‫י שימומו צורות מיטלטלות אלו‪ ,,‬כמו שפירש ר'‬
‫גם כ ת ש מ ש פולחנ‬
‫י מתוך הסתכלותכמנהגי עובדי אליליםבימיו את דברי ‪yann‬‬
‫יצחק כנראה‬
‫‬‫י"ג‪ ,‬ב‪-:‬ויעשו להם מסכה וג'‪ ,‬מלמד שכל אחד ואחד עשה דמות יראתו ומניחה‬
‫; בשעה שזוכרה מוציאה מתוךחיקו ומחבקח ומנשקה (סנהד' מ"ג‪,‬‬
‫בכידסווגמא של לוח לב לז‪ -‬ון ידועה לנו מן התורה‪ ,‬והוא החושן שנשא העכ"ובה"‬
‫ן‬
‫הגדול על לבו; לוח זהב בגודל עול זרת מרובע ~ערך עשרים ס‪-‬מ)בו שובצו‬
‫שתים עשרה אבנים יקרות ועליהן חרותים הבמות בני ישראל "לזכרון לפני ה'‬
‫תמיד" (שמ' כ"ח‪ ,‬כס)‪,‬‬
‫ן למלך בטכס המלכתו ‪.25‬‬
‫לוה לב מעין זה נראה שהיהעדי "העדות" אשרנית‬
‫עלצווארו שלמלךמצריםהיהתקזיחושןשצורתוכהזית מקדש*‪.2‬‬
‫לוחות לב שונים עם דמויות אליליותוסמייהן נמצאים כיום באוספים ארכי‪-‬‬
‫ר כמהדוגמאות‪1‬‬
‫אולוגיםשוניםומובאים‪,‬בספרות‪.‬המקצועית‪.‬אזכי‬
‫‪ .1‬קמיע מצרי מאבן (‪ ')19.4~11‬האליל חור דורך על תנינים עם כתובת של‬
‫לחש(גרסמן ‪ rAOTB 2‬מס' ‪.25)569‬‬
‫ת‬
‫צ‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ר‬
‫משלצת‬
‫‪ .2‬חותמת ועליה הקוק האליל מרדוך דורך על במתי ים ולידו‬
‫(תיאמתח)מייסנר ‪,20‬כרךב'ציור‪.)5‬‬
‫שם‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ז‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ציור‪.18‬‬
‫‪ .3‬חותמתעםתיאור הבאתהקרבןלפני פס'ל‬
‫ר כ"א‪,‬ציור ‪.20 )75‬‬
‫‪ .4‬חותמתעםהאליל אשור(?) הנלחם במפלצת(מייסנ‬
‫‪ ,5‬חותמתעם פסלוסמליםבצירוףתפילהבבלית‪,‬שם‪,‬צילום‪.134‬‬
‫‪ .6‬חותמתמן התקופההכשדית‪,‬בוהן מתפלללפני מזבחואריאל(ו)נשם‪,‬צילום‪.)136‬‬
‫‪ .7‬לוח לב‪ ,‬קמיע עם שתי מפלצות ולחש בכתב דעץ (פריטשרדי‪ 2‬צילום ‪,)662‬‬
‫בשים לב 'למשמעות הדתית של לוחות לב אלה‪ ,‬מבחננה פולחנית ומאגית ‪-‬‬
‫נבין עתה את התנגדותו החריפה של יהמיה לעדי זה שנתפשט ברבים; שכן ערכו‬
‫לא היה הדלקורטיבי אלא להזכיר לנושאו אוביקט מקודש לעבודה זרה‪,‬‬
‫העק‬
‫שרישהוא גופו שימש לעבודה זרה‪ ,‬כדעת ר' יצחק דצ"ל‪ .‬על פי זה יתבארו‬
‫וי‬
‫הכתובים יפה‪:‬‬
‫חטאת יהודה‪-‬עבודתאלילים‪ ,‬בתובה בעט וג'‪-‬חרושה (חיותה)‬
‫לוח לבם זה התליון הקשור בצוואר ויורד כנגד הלב‪ .‬ולקרנות‬
‫‬‫‪.‬עי'ושם בהד"ק‪ .‬אברבגאל‪ :‬ודבריםיפים מאבנים טובות‪.‬‬
‫הש' מל'ובי"א‪ ,‬נבו דה"ב ב"ג‪,‬יא‬
‫וי‬
‫‪ .‬מונטה‪ ,‬יוםיום במצרים‪ ,‬עמ' ‪( 54‬תרגום ה טטלר‪ ,‬ת"א ‪.)1963‬‬
‫‪ 24‬ר'פ‬
‫חיי‬

‫כי‬

‫עי‬

‫‪.Gressmann, 8. Adtoriental. Bilder z.AT, Berlin 1927 25‬‬
‫‪ Assyr. 11, Heidelberg 1925 26‬ש ‪.Meissner, 8. Baby1.‬‬
‫ד‪ Pictul~s, Princeton 1954 2‬מ‪.Pritchard, 3.8. Anc. Near East 1‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫כסלו תשל"א‬

‫בית מקרא )מד(‬
‫‪.‬‬

‫'מהו‪,‬כי‪:‬זר‪-‬כגיד ‪.‬‬

‫‪:‬‬

‫"‪1‬‬

‫‪,‬‬

‫מזב וחיכ‪,‬ם ‪1 7-‬ם על קרנות המזבחות כתובה חטאה זאת בדם הקרביה‬
‫שהיזו עליהן‪ .‬בז כד בני הם ‪ -‬כשם שיוד חורתים שמות בניהם לזכרון‪:‬‬

‫"‬

‫י‬
‫לוח הלבבהםכן הם חוהתים על הלוח את מזבחותם ואשריהם‪ ,‬למען יזכרום‪,‬העודע‬
‫ד‪,‬‬

‫להישבע או להתפללאייהם; אותם המזבחות הנמצאים עליד‬
‫‪.‬עץ רענן ועל‬
‫גבעותגבוהות;כמנהגיהכנענים שהתורההזהירהמפניהם (דב'י"ב‪,‬ב)‪.‬‬
‫הערכת התליונים כתשמיש עבודה זרה גם תבהיר לנו פרטיה סתומה בדברי‬
‫יחזקאל‪,‬נביא הטלה‪:‬ממרבכבל‪.‬‬
‫בס' יחזקאל פרק י"ד מסופר שאנשים מזקני ישראל באו אל הנביא לדרוש‬
‫את ה'‪.‬ולכאורה נהגו כהוגן‪ ,‬חלם במקום להיענות להם הוא שופך עליהם את זעמו‬
‫ודוהה אותם מתוך הנימוק‪" :‬האנשים האלה העלו אתגילוליהם על לבם‪,‬ומכיפול‬
‫עונם נתנו נכח פניהם‪ .-‬משפט זה חוזר שלש פעמים‪ ,‬בפסוקים ב‪ ,‬ד‪,‬ז‪ .‬הנביא‬
‫גםמאיי‬
‫ם עליהם בעונש כרת (ח)‪.‬הפירוש המקובל על "העלוגילוליהם על לגם"‪:‬‬
‫במחשבתם‪,‬‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫העלו‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ג‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ה‬
‫י‬
‫מ‬
‫ת‬
‫מ‬
‫הרהוהים‬
‫‬‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ש‬
‫א‬
‫ר‬
‫ה‬
‫?‬
‫שבלב יתחייב אדם עונש כרת‬
‫כבר נדחקו בפירוש העניין‪ :‬בספרי‬
‫סוף פ' שלח מיוחס לזקנים ויכוח עם יחזקאל על קיום תוקף הבריתבין ישראל‬
‫למקים בגלות‪ ,‬ופסוקנו מזוהה ‪" 09‬והעולה על רוחכם"(יחי כ'‪ ,‬לב)‪,‬היינ‬
‫ו‪. :‬שרצו‬
‫להיות ככלהגויים‪.‬מעניין שתפיסה דומה נמצאת בפירושו של פוהרר ‪ '28‬המסביר‪,‬‬
‫שבאו לבקש רשות מיחזקאל לשתף עבודת אלילים עם עבודת ה'‪ .‬אבל לפשוטו‬
‫של מקרא אין ביחזקאל י"ד אחיזה לתפיסה זאת‪ ,‬אלא משמע שהם באו לנביא‬
‫שידרוש בעדם לה'‪ ,‬ופרשתנו דומה יותר למסופר בירמיה פרק מ"ב מאשר לפרק‬
‫כ'הבעייתי מאד‪.29‬לעצם הדרשה בספרי‪-‬נ"ל שהשתמשוביחזקאלכאסמכתא‪.‬כנגד‬
‫המינים מסוגו של פאולוס שהטיפו לביטול המצוות‪ ,‬וה מתאים להקשר העניף‬
‫בפרשת ציצית‪ ,‬ע"ש‪ .‬גם במסכת קידושין (ל"ט; ע"ב) רצו להסיק מכאן שהרהור‬
‫וקשה‪ ,‬שהלאו של "פן יפתה לבבכם" וגו' (דב'‪,‬‬
‫עבודה זרה נחשב כמעשה ‪-‬‬
‫י"א‪ 'Oe ,‬וכן "אל תפנו אל האלילים" (ויק' י"ס‪ ,‬ד) הוא לאושאין בו מעשהואין‬
‫לוקיו עליו‪ .‬משום כך ניסח הרמב"ם את ההלכה‪" :‬שלא תטעו בהרהור הלב‬
‫לעבוד" (הלכות עכו"ם‪ ,‬פ‪-‬ב א‪–‬ב ע"ש)ואחריו הלך אברבנאלבפירושו לפסוקנו‪,‬‬
‫ע"ש‪ .‬המלבי"ס נדחק לפריס כאן‬
‫"שבזקנים דגילה היו בעצמם נביאי שקר" ‪-‬‬
‫בפרק‬
‫י‪-‬ד‬
‫בסיכום‪ :‬דוחקא בתר דוחקא‪ .‬נ"ל וממקור הקשיים בהבנת דברי יחזקאל‬
‫הוא זה‪ ,‬שזיהו את המליצה‪" :‬העלה על לבו"‪ ,‬בבנין הפעיל‪ ,‬עם "עלא על לבו"‬
‫בבנין קל שמובנה‪ :‬חשבבאופןספונטני‪,‬נצנוץ שלהרהור הבאפתאום‪.‬‬
‫בן‬
‫שמונה פעמים במקרא באה מליצה זובבניין הקל בהוראהזו (לב רוץ); המש‬
‫פעמים הנחמא מפורש ושלוש פעמים (בירמיה)הי‬
‫א נעלם ונלמד מהקשרו!‬
‫ז ‪ -‬הראשונות; בירמיה ג'‪,‬‬
‫מפוטש‪ :‬במ"ב י"ב‪ ,‬ה ‪ -‬כסף;בישעי ס"מי‬
‫ו‬
‫ס‬
‫‬‫ארוןהברית;בירמיה ל"ב‪ ,‬לה ‪-‬תועבה ‪ 'tnsa,‬ל"ת‪,‬י ‪-‬דברים‪.‬‬
‫נעלם‪ :‬בירמיה ז'‪ ,‬לא ‪( -‬תועבך)‪ 1‬שם י"ט‪ ,‬ה (תועבה)‪ 1‬שם מ"ר‪,‬‬
‫‬‫כא ‪-:‬‬
‫‪7–‬‬

‫י‬

‫(תועבה)‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪(,Q'uebingen 1935 28‬ז'‪, );. )11~1‬ז‪8‬ןאסע‪.‬‬
‫‪ 29‬רהקויפמה תו"אכ"ג‪ ,‬עמ'‪.512‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )מד(‬
‫[‪]7‬‬

‫ירמיה י"ז‪ ,‬א‪-‬ב; יחזקאל י"ר‪ ,‬ג‪-‬ד‬

‫כסלו תשל"א‬

‫רק כאן‪ ,‬ביחזקאל י"ד' נמצא השימושבבנייןהפעיל‪ .‬אילו ‪,‬רצה יחזקאל לומר‬
‫שהםחושביםעלהאלילים‪,‬היה מנסח את המשפט‪:‬עלוגילוליהםעל לבם ‪-‬הרי הוא‬
‫משתמשבמליצהזולהלן ל"ח‪,‬י‪":‬יעלודבריםעללבבך החשבת";אוהיהאומר"אחר‬
‫גילוליהם לבם הולך"‪ ,‬כמו להלן כ'‪ ,‬טז‪ .‬אולם שונה הוראת המליצה ב'בנין‬
‫הפעיל ויש לה משמעות כבהשית‪ ,‬בדומהלי‬
‫ן שבדברי דויד; "המעלהעדי חגב‬
‫על לבושכן" (ש"ב א'‪ ,‬כד)‪ .‬גם כאן כוונתנו להעלאת עדי הקשור בצוואר ותלוי‬
‫כנגד הלב‪,‬‬
‫ועוד‪ ,‬המקבילה "ומכשול עוונו ישים נוכה פניו"‪ ,‬המשלימה 'תמיד את‪ .‬המלישה‬
‫ההיא ‪ -‬גם היא מוכיחה שמדובר פה על הפץ מ מ ש‪ ,‬המכשיל את נושאו‬
‫י אל'ילות שכל בעל‬
‫נגדפניו‪.‬אין זה איפוא אלאתליין חותם עם דמויותוסמי‬
‫ה‪.‬בן‬
‫בעמיו בבבל התקשט בו‪ ,‬אבל יחזקאל‪ -‬ראה בזה עבודה זרה ממש‪ ,‬כמוירמי‬
‫‪.‬‬
‫דורו ביהודה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)