אגדות רבה בר בר חנה / הסיפור החמישה עשר

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע

 

נשיקת ארץ ושמים

 

בבא בתרא דף עד.

אמר לי:

תא אחוי לך

היכא דנשקי[1] ארעא ורקיעא אהדדי[2].

שקלתא לסילתאי[3]

אתנחתא בכוותא דרקיעא,

אדמצלינא בעיתיה ולא אשכחיתה[4],

אמינא ליה: איכא גנבי הכא?

אמר לי: האי גלגלא דרקיעא

הוא דהדר[5],

נטר עד למחר[6] הכא ומשכחת לה.

תרגום

אמר לי [הסוחר הישמעאלי
לרבב"ח]

בא ואראה לך

מקום שבו נפגשים שמים וארץ.

לקחתי את סל הלחם שלי

והנחתיו בחלון הרקיע.

לאחר שסיימתי תפילתי חיפשתיו ולא מצאתיו.

שאלתי [את הסוחר] הייתכן שיש פה גנבים?

אמר לי החלון שבו הנחת את סלך

מסתובב ועתיד לחזור למקומו.

חכה כאן עד למחר ותמצאהו.

רשב"ם

היכא דנשקי
ארעא ורקיעא
מקום גבוה היה שם שנושקין יחד זה לזה
ולאו היינו סוף העולם[7]
דהא מהלך חמש מאות שנים הוי וא"י אמצעיתו של עולם היא כדכתיב (יחזקאל לח) יושבי
על טבור הארץ והיינו מקומו של רבה בר בר חנה.

סילתאי סל לחם שלי.

דהדר חוזר כדאמרינן בפסחים (דף צד:) גלגל חוזר ומזלות
קבועים.

 

להמשך העיון בסיפור החמישה
עשר

 



[1].    רבנו גרשום: מקום הראה לו במדבר ששם יש
גלגל, וכביכול, גילגול הגלגל מחבר שמים וארץ. רש"י תענית כה: ד"ה "בין
תהומא עילאה לתתא- בין הרקיע לאוקיינוס היכא דנשקי ארעא ורקיע"; חכמת שלמה:
"ולא אוכל לידע איך הגיע על אותו מקום גבוה, שהיה קרוב לשמים, הא מהלך חמש
מאות שנה הוא, וגם איך לא נשרף מהבלא כו' וצ"ע"; ר"י מיגש
ד"ה "אנחתיה", תוס' רי"ד ב"ב עמ' קסא ד"ה "אחתיניה
לסלתאי וכו'", ובהערות המהדיר; שיטמ"ק ב"ב ח"א, עמ'
רע"ט.

[2].    גירסת הב"ח: אזלי וחזאי דעביד כוי
כוי.

[3].    ר"י מיגש: מגבעת.

[4].    חת"ס ב"ב עמ' ה ד"ה "היכא".
גירסאות שונות ותקוני נוסח לסיפור זה, עיין: דקדוקי סופרים, אותיות ח-ט,
ובהערות.

[5].    אור הישר ב"ב עמ' 28; גליוני
הש"ס
ב"ב עמ' 194; מהר"ל באר הגולה באר ו' עמ' קט..

[6].    גירסת הב"ח: כי השתא.

[7].    על עניין סוף העולם ראה עיון יעקב
ד"ה "היכא".