![]()
בין שמים לארץ
בבא בתרא דף עג:
ואמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה אזלינן בספינתא, וחזינן ההוא ציפרא דקאים עד קרצוליה[1] במיא ורישיה ברקיע, ואמרינן: ליכא מיא, ובעינן לחות לאקורי נפשין, ונפק בת קלא ואמר לן: לא תיחותו הכא, דנפלת ליה ולאו משום דנפישי מיא אלא משום דרדפי מיא[3]. אמר רב אשי[4]: ההוא זיז שדי הוא[5], דכתיב: (תהלים נ':י"א) "וְזִיז |
תרגום
ואמר רבה בר בר חנה: פעם אחת הלכנו בספינה, וראינו אותו הציפור שקרסוליו עומדים במים, וראשו מגיע לשמים, ואמרנו: [כנראה] אין המים עמוקים, ורצינו לרדת לתוך המים לצנן את עצמנו, ויצאה בת-קול ואמרה לנו: אל תרדו לשם, שהרי נפל גרזן לנגר לפני שבע שנים, ועדיין לא הגיע [הגרזן] לקרקעית [הים], [והסיבה היא] לא בגלל עומק המים, אלא בגלל הזרמים המהירים והסוחפים. אמר רב אשי: ההוא [ציפור] זיז שדי הוא, שכתוב: [תהילים נ':י"א] "וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי" [שאף אם |
רשב"ם
וחזינן אמרינן חציצא – גרזן או מעצד. לבר נגרא – חרש עצים[7]. ולאו משום עמדי – ראשו מגיע לרקיע. |
|
[1]. ספר הערוך: מי אפסים (יחזקאל מ"ז,
ג). וראה מרגליות, שערי זוהר ב"ב שם.
[2]. ר"י עמדין, רש"ש: חצינא; וכן בד"ה "חציצא" ברשב"ם.
גירסאות שונות ותקוני נוסח לסיפור זה, עיין: דקדוקי סופרים, אותיות כ-ל,
ובהערות.
[3]. הסכנה שבדבר: יד
ח"ג עמ' צח, ד"ה "לאו משום"; מועדי הראי"ה עמ'
טו.
[4]. אמורא בבלי בדור השישי, ראש ישיבת סורא מעורכי
התלמוד הבבלי.
[5]. יפה עינים: ציין למקורות במדרש על
עניינו המיוחד של עוף זה.
[6]. לעניין שֵם ציפור ראה ויקרא י"ד, ד ברמב"ן,
אב"ע וחזקוני; רש"ר
הירש לבראשית ז', יד וט"ו, י.
[7]. עניינו של מקצוע זה- ראה: אוצר כינויי
עובדים, עמ' 48.