אמירת חלקו הראשון של ה"הלל"

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע



אמירת חלקו הראשון של ה"הלל"
וסיום "מגיד"


מצווה לומר בליל הסדר את תפילת ה"הלל". מחלקים את אמירתה לשניים: חלק אחד
אומרים לפני הסעודה, ואת החלק השני – אחריה.

'ו הנשמ ,'י קרפ


עד היכן הוא אומר?
בית שמאי אומרים
עד "אם הבנים שמחה",
ובית הלל אומרים
עד "חלמיש למעיינו מים".

וחותם בגאולה:
רבי טרפון אומר
"אשר גאלנו, וגאל את אבותינו ממצרים",
ולא היה חותם.
:רמוא אביקע יבר
"כן ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו
יגיענו למועדים ולרגלים אחרים,
הבאים לקראתנו לשלום,
שמחים בבניין עירך,
וששים בעבודתך,
ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים וכו'"
עד "ברוך אתה ה', גאל ישראל".

רואיב

?הדועסה ינפל רמוא אוה "ללה"בעד היכן
את הקטע הראשון, מ"הללויה הללו עבדי ה'",בית שמאי אומרים:
(1) ."היוללהעד "אם הבנים שמחה
שמוסיפים גם את הקטע השני, "בצאת ישראל ממצרים", עד םירמוא ללה תיבו

(2)"חלמיש למעיינו מים".

מסיים את אמירת ההגדה בברכת "גאולה".וחותם בגאולה:
?וז הכרב חסונ והמ
"ברוך אתה ה', א-לוקינו מלך העולם, :רמוא רבי טרפון

אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים."

(3)לא מסיים את הברכה במילים "ברוך אתה ה', גאל ישראל". ולא היה חותם:

שיש להוסיף על הנוסח שאמר רבי טרפון: כפי שה' גאל אותנו רמוא אביקע יבר
,רבעב
לחגוג חגי פסח נוספים בעתיד בבית המקדש,כן ה' א-לוקינו יגיענו
,הגיגח תונברקמונאכל שם מן הזבחים,
ומן הפסחים, מקרבנות פסח.
קיצור של "וכוליה", כלומר והכל. מוסיפים ואומרים את שאר הברכה, :'וכו
(4) "ברוך אתה ה', גאל ישראל." .התמיתח דע

םינויע


לדעת בית שמאי מקצרים ואומרים רק את קטעו הראשון של ה"הלל", כדי שהילדים לא (1)
יירדמו לפני הסעודה, שבה מקיימים את מצוות אכילת מצה ומרור.


אכן, גם בית הלל מודים שצריך לקצר, מן הטעם שאמרו בית שמאי, אלא שנראה להם (2)
שיש צורך לומר גם את הקטע השני, מכיוון שנזכרת בו יציאת מצרים.


לפי הנוסח שקבע רבי טרפון לברכת גאולה, הרי היא "ברכה קצרה", כלומר היא עוסקת (3)
בנושא אחד בלבד, ובקיצור. ברכה קצרה היא ברכה שאין צורך להוסיף בסופה חתימה,
אלא די בכך שבתחילתה מופיעות המילים "ברוך אתה ה', א-לוקינו מלך העולם",
ובהמשכה העניין שהברכה עוסקת בו.


לדעת רבי עקיבא, ברכת גאולה כוללת בתוכה שני עניינים: ההודאה על יציאת מצרים (4)
שהייתה בעבר ותפילה לה' שיזכנו לחוג חגי פסח בעתיד. לפיכך היא נחשבת ל"ברכה
ארוכה", ויש להוסיף חתימה מקוצרת בסופה: "ברוך אתה ה', גאל ישראל."

קטע מן התלמוד

?ורמא ימ – הז ללה
:רמוא יסוי יבר
,והורמא לארשי ינבו השמ :רמוא ינב רזעלא
בשעה שעלו מן הים.
וחלוקים עליו חבריו לומר שדויד אמרו.
ונראין דבריו מדבריהם:
אפשר ישראל שחטו פסחיהן ונטלו לולביהן
!?הריש ורמא אלו
…וחכמים אומרים:
נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל
שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק
הרצו הרצ לכ לעו
שלא תבוא עליהם לישראל.
ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן.
((א"ע ,ז"יק)

תלמוד ירושלמי, פסחים פרק י', הלכה ה'


אמרו להם בית שמאי לבית הלל: וכי כבר יצאו שמזכירין
יציאת מצרים? אמרו להם בית הלל: אפילו הוא ממתין עד
אוה דציכ ;תועש שש דע ואצי אל ולא ירה ,רבגה תורק
אומר גאולה ועדיין לא נגאלו?! אלא מכיוון שהתחיל במצווה
(בסיפור יציאת מצרים) אומרים לו גמור (את סיפור הגאולה).

תולאש

מדוע אין אומרים את ה"הלל" בשלמותו לפני הסעודה? .1

א. אילו קטעים קוראים מן ה"הלל" לפני הסעודה, לפי שתי הדעות השונות .2

ב. מדוע מוסיפים בית הלל גם את אמירת "בצאת ישראל ממצרים"?
ג. עיינו בקטע "מן ההגדה", וכתבו כמי נפסקה ההלכה במחלוקת זו.
ד. איך פסק רמב"ם בהלכות חמץ ומצה פרק ח', הלכה ה'?
ה. במשנה, במסכת "עדויות", מופיעה רשימה של כל המחלוקות שבהן בית שמאי
מקילים יותר מבית הלל, שלא כדרכם. המחלוקת שבמשנתנו אינה מופיעה שם, אף
שלכאורה בית שמאי מקילים, בכך שהם אומרים שדי לקרוא במקום זה רק קטע
אחד מן ה"הלל" ולא שניים. האם תוכלו להסביר מדוע אין קביעתם זו נחשבת
?ללה תיב לש וזמ רתוי הלקמל

א. עיינו בקטע "מן ההגדה" בברכת הגאולה, וסמנו בו עד היכן נמשכת הברכה לפי שיטת .3

רבי טרפון, ועד היכן לדעת רבי עקיבא.
ב. כמי נפסקה ההלכה במחלוקת תנאים זו?
ג. באמצע נוסח הברכה המופיע בשם רבי עקיבא במשנתנו כתוב הקיצור "וכו'"
?הז רוציק זמרמ הנשמב בותכ וניאש ,הכרבבש עטק הזיאל ;(הילוכו=)

פסחים קיח עמוד א'


וכי מאחר דאיכא (=שיש) הלל הגדול (תהלים קל"ו-"כי לעולם חסדו")
אנן מאי טעמא אמרינן האי (=אנחנו משום מה אומרים את זה)?
משום שיש בו חמישה דברים הללו: יציאת מצרים ("בצאת ישראל ממצרים")
וקריעת ים סוף ("הים ראה וינס") ומתן תורה ("ההרים רקדו כאלים")
ותחיית המתים ("אתהלך לפני ה' בארצות החיים") וחבלו של משיח ("לא לנו,
ה', לא לנו, כי לשמך תן כבוד").

האבה הנשמל רבעמ חזרה לתוכן מסכת פסחים