ארבעה אחין

יבמות פרק 3

אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּל מוֹעֲכוֹת שֶׁל בֵּית רַבִּי, 'תָּמָר' שְׁמָן. לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן 'תָּמָר'? עַל שֵׁם תָּמָר, שֶׁמִּעֲכָה בְּאֶצְבַּע. וְהָא הֲווּ 'עֵר' וְ'אוֹנָן'! שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּן שִׁמְּשׁוּ. בִּשְׁלָמָא 'אוֹנָן', כְּתִיב בֵּיהּ: (בראשית לח) "וְשִׁחֵת אַרְצָה", אֶלָּא 'עֵר', מְנָא לֵיהּ? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: "וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ", אַף הוּא בְּאוֹתָהּ מִיתָה מֵת. בִּשְׁלָמָא 'אוֹנָן', מִשּׁוּם "לֹא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע", אֶלָא 'עֵר', מַאי טַעְמָא עָבַד הָכִי? כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַבֵּר וְתַכְחִישׁ יָפְיָהּ.

גנזי המלך

דף לד

ער ואונן, שלא כדרכה – גור אריה, בראשית לח, טו

ער ואונן, שלא כדרכה – הכתב והקבלה, בראשית ד, כג