אתחיתפ

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע


– המשך הפרק –



ו. רבי אבהו בשם ר' יוסי בר חנינא פתח:


(הושע ה') אפרים לשמה תהיה.

אימתי? ביום תוכחה, יום שהקדוש ברוך הוא עתיד להתוכח עמהם בדין.
אתה מוצא בשעה שגלו עשרת השבטים, לא גלו יהודה ובנימין.

והיו עשרת השבטים אומרים:


מפני מה הגלה אותנו והם לא הגלה?
מפני שהם בני פלטין שלו,
דלמא משוא פנים יש כאן ח"ו?
אין כאן משוא פנים, אלא עדיין לא חטאו.
וכיון שחטאו הגלה אותם.

אמרו עשרת השבטים:


הא אלהינו הא אלהינו, הא תקיף הא תקיף, הא קשוט הא קשוט,
דאפילו לבני ביתיה לא נסיב אפין.
כיון שחטאו – גלו.

וכיון שגלו, התחיל ירמיה מקונן עליהם, איכה.




ז. רבי אבהו בשם ר' יוסי בר חנינא פתח:

.היחתפ ולבאו ונאו ('ג היעשי)

אנינה מבפנים ואבילה מבחוץ.
חורבן ראשון וחורבן שני, היחתפ

,הרות ירבדמ היקנ התקנו

,האובנ ירבדמ היקנ

,םיקידצמ היקנ

ממצות ומעשים טובים. היקנ

לפיכך לארץ תשב.

ישבו לארץ ידמו זקני בן ציון, העלו עפר על ראשם




:חתפ קחצי יבר .ח

(ירמיה ט') כי קול נהי נשמע מציון איך שודדנו.

וכי יש עצים בוכים, ויש אבנים בוכות, שאתה אומר כי קול נהי נשמע מציון?
אלא ממי שהוא משרה שכינתו בציון.
איך הות לן מבזונים איך שודדנו?

(שם) בושנו מאד כי עזבנו ארץ


זו ארץ ישראל.

(דברים י"א) ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה :ביתכד

,וניתונכשמ וכילשה יכו ('ט הימרי)


.תושרדמ יתבו תויסנכ יתב ולא

:רחא רבד

.הרות ירבד ולא בושנו מאד כי עזבנו ארץ,

(איוב י"א) ארוכה מארץ מדה.כמאן דאמר:

.תושרדמ יתבו תויסנכ יתב ולא ,וניתונכשמ וכילשה יכו

:רחא רבד

בושנו מאד כי עזבנו ארץ,


שדקמה תיב הז

(יחזקאל מ"ג) ומחיק הארץ ועד העזרה התחתונה.רמא תאד המכ

,וניתונכשמ וכילשה יכו

חורבן בית ראשון וחורבן בית שני.
כיון שחטאו גלו,

כיון שגלו התחיל ירמיה מקונן עליהם: איכה.




:חתפ קחצי יבר .ט

.ונינפ המלכ התסכ ,הפרח ונעמש יכ ונשוב (א"נ הימרי)

באו זרים על מקדשי בית ה'.
את מוצא בשעה שנכנסו שונאים לירושלים,
נכנסו עמהם עמונים ומואבים,

.הידמחמ לכ לע רצ שרפ ודי ('א הכיא) רמאנש

כי ראתה גוים באו מקדשה, אשר צויתה לא יבאו בקהל לך.

נכנסו לבית קדשי הקדשים, ומצאו שם שני כרובים,
נטלו אותן ונתנו אותן בכליבה,
והיו מחזירין אותן בחוצות ירושלים ואומרים:
לא הייתם אומרים, שאין האומה הזאת עובדת עבודת כוכבים,
ראו מה מצינו להם ומה היו עובדים,
הא כל אפיין שוין.
:ביתכד אוה אדה

(יחזקאל כ"ה) יען אמור מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה.

באותה שעה נשבע הקדוש ברוך הוא שהוא מקעקע ביצתן מן העולם,

(צפניה ב') לכן חי אני נאם ה' צבאות אלהי ישראל :רמאנש

כי מואב כסדום תהיה ובני עמון כעמורה.

כיון שחטאו גלו,

כיון שגלו התחיל ירמיה מקונן עליהם: איכה.

:רחא רבד

.הפרח ונעמש יכ ונשוב (א"נ הימרי)


.זומתב רשע העבש ולא
.באב העשת ולא ,ונינפ המלכ התסכ

כי באו זרים על מקדשי בית ה'

חורבן ראשון וחורבן שני.
כיון שחטאו גלו,

כיון שגלו התחיל ירמיה מקונן עליהם: איכה.




:חתפ קחצי יבר .י

.לארשי יב תעגי יכ בקעי תארק יתוא אלו (ג"מ היעשי)

ר' יוחנן שמע לה מהדין קרייה:

(שם י"ז) משא דמשק, הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה.
רעורע ירע תובוזע

?רעורע ריכזמו ,קשמדב דמוע
והלא אין ערוער אלא בתחום מואב?
אלא, שלש מאות וששים וחמשה בתי עבודת כוכבים היו בדמשק,
וכל אחת ואחת היו עובדין אותה יום אחד,
והיה להם יום אחד,
והיו כולן עובדין באותו היום,
וכולן עשו ישראל הגמוניא, ועבדו אותן.
('י םיטפוש) :ביתכד

,'ה יניעב ערה תושעל לארשי ינב ופיסויו
ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות,
ואת אלהי ארם ואת אלהי צידון ואת אלהי מואב,
ואת אלהי בני עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את ה'.

.תופתושב וליפא והודבע אלו

:אנהכ רב אבא 'ר רמא

.תיקדנופכ תנהכ היהת אל

:אנינח 'רב יסוי יבר רמא

.הנורחאב האב איהש ,וזה ימיזרגכ ינב יתוא ושע יאולה


אמר רבי יודן,

משל לעבדו של מלך שעשה סעודה, והזמין כל בני כנסיותיו, ולא הזמין רבו.
אמר המלך: הלואי השוה אותי עבדי לבני כנסיותיו.

כך אמר הקדוש ברוך הוא:
.הנורחאב האב איהש ,וזה ימיזרגכ ינב יתוא וושה יאולה

,בקעי תארק יתוא אלו ,אלא

קאים טרון כל יומא ולא לעי, [=עוסק בעסקיו כל היום ואינו עייף]
וצלויי קמוי את לעי [ולהתפלל לפני אתה עייף?]
קאים טרון כל יומא ולא לעי, [=עוסק בעסקיו כל היום ואינו עייף]
[ללפתהו אב ורבח ול רמואשכו] ילצו יתא הירבח היל רמאו
.[לוכי יניא רמוא] ליכי אנא תיל רמא אוהו
אצל הבעל מה כתיב: (מלכים א' י"ח)

ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר:
הבעל עננו ואין קול ואין עונה, ויפסחו על המזבח אשר עשה.

בקעי תארק יתוא אלו ,יווה
הלואי לא הכרתיך יעקב,
?המל

.לארשי יב תעגי יכ

לא הבאת לי שה עולותיך,


שני תמידין שהיו מקריבים בכל יום,

,רקבב השעת דחא שבכה תא (ח"כ רבדמב) רמאנש
ואת הכבש השני תעשה בין הערבים,

אלו קדשי קדשים. וזבחיך לא כבדתני,

זה קומץ המנחה.לא העבדתיך במנחה,

זה קומץ הלבונה. ולא הוגעתיך בלבונה,


לא קנית לי בכסף קנה.

רב הונא בשם ר' יוסף אמר:

קנמון היה גדל בארץ ישראל
והיו עזים וצבאים אוכלין ממנו,

וחלב זבחיך לא הרויתני,


אלו אמורי קדשים קלים,

אך העבדתני בחטאותיך הוגעתני בעונותיך.


ראו מה גרמו לי עונותיכם?
לשרוף את ביתי,
,יריע תא בורחלו
ולהגלות את בני בין אומות העולם,
.ידבל יל בשילו


דדב הבשי הכיא



:חתפ קחצי יבר .אי

(דברים כ"ח) תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך

לכ בורמ ,בבל בוטבו החמשב
ועבדת את אויביך וגו'


אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה,

(שמות ט"ו) תבאמו ותטעמו בהר נחלתך.

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:
תבוא כל רעתם לפניך.

אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה (שם):

שמעו עמים ירגזון

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:
.ינא החנאנ יכ ועמש

אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה:

(שם ג') ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים.

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:
.ורמרמח יעמ יל רצ יכ 'ה האר

אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה:

(ויקרא כ"ג) וקראתם בעצם היום הזה.

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:
.יבהאמל יתארק

אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה:

(דברים ט"ז) צדק צדק תרדוף.

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:
.יתירמ והיפ יכ 'ה אוה קידצ

אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה:

(שם ט"ו) פתח תפתח את ידך.

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:
פרשה ציון בידיה.

אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה:

.'ה ידעומ הלא (ג"כ ארקיו)

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:
.היכוב ינא הלא לע

אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה:

.הלענ הלסמב ('כ רבדמב)

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:
'ה יריבא לכ הלס

אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה:

(ויקרא כ"ו) ואשבור מוטות עולכם.

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:
.ודיב יעשפ לוע דקשנ

אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה:

(שם ו') אש תמיד תוקד על המזבח

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:
ממרום שלח אש בעצמותי.

אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה:

(דברים א') בכל הדרך אשר הלכתם.

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:
לא אליכם כל עוברי דרך.

אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה:

(ויקרא כ"ו) ואכלתם לחמכם לשובע.

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:
כל עמה נאנחים מבקשים לחם.

אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה:

(שמות ל"ד) לא יחמוד איש את ארצך.

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:
.הידמחמ לכ לע רצ שרפ ודי

אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה:

(ויקרא ט"ז) כי ביום הזה יכפר עליכם וגו'

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:
.הילושב התאמוט

אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה:

(שם) מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו.

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:
חטא חטאה ירושלים.

אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה:

(במדבר י') ונזכרתם לפני ה' אלהיכם.

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:
זכרה ירושלים ימי עניה.

אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה:

(ויקרא כ"ו) והתהלכתי בתוככם.

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:
ויצא מן בת ציון כל הדרה.

אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה:

(דברים כ"ח) ונתנך ה' לראש.

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:
.ולש היביוא שארל הירצ ויה

אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה:

(שם ט"ז) שלוש פעמים בשנה.

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:
דרכי ציון אבילות.

אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה:

(ויקרא כ"ו) וישבתם לבטח.

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:
.ינועמ הדוהי התלג

אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה:

(שמות י"ב) ליל שמורים הוא לה'

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:
.הלילב הכבת הכב

אלו זכיתם, הייתם קוראים בתורה:

(דברים א') איכא אשא לבדי.

ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים:

:דדב הבשי הכיא





:חתפ אפפ רב אנינח יבר .בי

(משלי כ"ה) מעדה בגד ביום קרה, חומץ על נתר, ושר בשירים על לב רע.

ר' חנינא ור' יונתן תרויהון אמרין:

למה היו עשרת השבטים ושבט יהודה ובנימין דומין?
לשני בני אדם שהיו מתכסים בשמלה חדשה בימות הגשמים.
היה זה בוגד מכאן וזה בוגד מכאן עד שקרעו אותה.

כך לא זזו עשרת השבטים עובדים עבודת כוכבים בשומרון,
ושבט יהודה ובנימין עובדים עבודת כוכבים בירושלים,
עד שגרמו לירושלים ליחרב.

:רחא רבד

מעדה בגד ביום קרה.


ר' חנינא בר פפא ור' סימון ר' חנינא בר פפא אמר:

יום שנזדווג נבוכדנצר לישראל העדה מהם שני לבושין:
.תוכלמ ידגבו הנוהכ ידגב

על שם שקראו לעגל.ביום קרה,

(שמות ל"ב) אלה אלהיך ישראל

חומץ על נתר –

:עשוהי יבר רמא

לאחד שהיה לו מרתף של יין.
בדק חבית ראשונה ומצאה חומץ,
שנייה ומצאה חומץ,
שלישית ומצאה חומץ.
אמר הא מסתיא דכולא בישא. [=מכאן שכל המרתף רע]

ושר בשירים על לב רע –

:היכרב יבר רמא

[בצעש ימ לש ונזואל סנכי אל רמז לכ=] אדקרד הינדואב לייע אל ארמיז רמזד לכ
כל דזמר זמר ברא דטפשא לא שמע [כל זמר חכמה לא יועיל לבן טיפש].

:רחא רבד

מעדה בגד ביום קרה

אמר רבי סימון:

יום שנזדווג נבוכדנצר לישראל העדה מהן שני לבושין:
.תוכלמ ידגבו הנוהכ ידגב

ביום קרה

.ועמש אלו ארק רשאכ יהיו ('ז הירכז) :ביתכד אוה אדהכ

חומץ על נתר –

:הימחנ רב עשוהי יבר רמא

כזה שהוא נותן חומץ על נתר וסותר,
כך היו סותרים דברי תורה.

(ד"ה ב' ל"ז) ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים.:ביתכד אוה אדה


:רמא אנהכ רב אבא 'ר

.היפב תכחלמ איהש וז הרפכ


ושר בשירים על לב רע –

ר' חגי בשם ר' יצחק אמר:

לפי שהיו ליצני הדור ממללים בפיהם,
ומרמזין בעיניהן ומורין באצבעותיהן ואומרים:

(יחזקאל י"ב) החזון אשר הוא חוזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא.

אמר להם הקדוש ברוך הוא:
חייכם כי בימיכם בית המרי.

מיד (ד"ה ב' ל"ו) ויעל עליהם את מלך כשדים ויהרוג בחוריהם בחרב וגו'

(מ"ב כ"ה) וישרוף את בית ה'.ביתכו


.ק"מהב הז

ואת בית המלך,


זה פלטין של צדקיהו,

ואת כל בתי ירושלים.


ר' פנחס בשם רבי הושעיא אמר:

ארבע מאות ושמונים בתי כנסיות היו בירושלים, חוץ מבית המקדש. מנין?
.וה יכה אירטמיגב "יתאלמ" ('א היעשי)
,הנשמל דומלתה תיבו ,ארקמל רפס תיב הל היה תחאו תחא לכו
וכולן עלה אספסיאנוס והחריבן.

,לודג תיב לכ תאו


זה בית מדרשו של רבן יוחנן בן זכאי.
?לודג תיב ותוא ארוק המלו
ששם מתני שבחו של הקדוש ברוך הוא.
כיון שחטאו גלו,

וכיון שגלו, התחיל ירמיה מקונן עליהם: איכה.




:חתפ אפפ רב אנינח יבר .גי

(משלי כה) מפיץ וחרב וחץ שנון וגו'

על שם (דברים כ"ח) והפיצך ה' בכל (הארצות) [העמים]ץיפמ

על שם (ויקרא כ"ו) והריקותי אחריכם חרב ברחו

על שם (יחזקאל ה') בשלחי את חצי הרעב.. וחץ שנון

?ימל לכה

.רקש דע והערב הנוע שיאל


:ורמאו ובישהש לארשי ולא

(שמות ל"ב) אלה אלהיך ישראל.

(משלי כ"ה) שן רועה ורגל מועדת וגו'


אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא:
,ונתוא תוערל תאבשכ ע"שבר
השן אכלה ומדקה אחרים.
ולמה שן רועה אוכלת אותנו, ורגל רופסת אותנו?
מפני בטחונה של עבודת כוכבים על שבגדנו בצורנו.

(שם) מעדה בגד ביום קרה
.ועמש אלו ארק רשאכ יהיו ('ז הירכז)

:רחא רבד

שן רועה ורגל מועדת


שן מערערה ורגל ממטמטה.
אמר הקדוש ברוך הוא:
אני אמרתי לישראל בגדו בעבודת כוכבים ובטחו בי,
והן לא עשו כן.
אלא בגדו בי ובטחו בעבודת כוכבים

(ירמיה ב') אומרים לעץ אבי אתה :ביתכד אוה אדה

כיון שחטאו גלו,

וכיון שגלו, התחיל ירמיה מקונן עליהם: איכה.




:חתפ אפפ רב אנינח יבר .די

(משלי כ"ט) איש חכם נשפט את איש אויל, ורגז ושחק ואין נחת.


אמר רבי סימון:

כל מי שהוא דן את טיפש, הוא עצמו נידון, הדא הוא דכתיב: חכם נשפט.
"שפט" אין אין כתיב, אלא "נשפט".

:רחא רבד

איש חכם נשפט –


זה הקדוש ברוך הוא

(איוב ט') חכם לבב ואמיץ כח רמאנש

– ליוא שיא תא


,לארשי ולא

.ימע ליוא יכ ('ד הימרי) רמאנש

.קחשו זגרו


רגזתי ואין נחת,
שחקתי ואין נחת.
עליכם בימי פקח בן רמליהו, יתזגר

(ד"ה ב' כ"ח) ויהרג פקח בן רמליהו וגו'. רמאנש

עליכם בימי אמציהו, יתקחש

(שם כ"ה) ואמציהו התחזק וינהג את עמו, וילך גיא המלח.רמאנש

?חלמה איג והמ

.המחלמ ייופכ תחת ,חלמה יפכ תחת

ועשרת אלפים חיים שבו בני יהודה ויביאום לראש הסלע וישליכום וגו'

באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא:
:ולאו ,ברחב אלא ,חנ ינבל התימ יתרזג אל

ויביאום לראש הסלע וישליכום וכולם נבקעו.

ואין נחת, –


באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא:
מה אלו עושין כאן, יגלו.
כיון שחטאו, גלו,

וכיון שגלו, התחיל ירמיה מקונן עליהם, איכה.











           
חזרה לתוכן תושב
           
חזרה לתוכן תנ