אתחיתפ

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע


– המשך הפרק –



:חתפ אפפ רב אנינח יבר .וט


(משלי ט') יוסר לץ לוקח לו קלון, ומוכיח לרשע מומו.

קחצי יבר רמא

.ונממ תוזבתהל ופוס ,עשר דימלת דימעמה לכ

יוסר לץ לוקח לו קלון.רמאנש


.קחצי 'רד היתעד אוה

קחצי ר"אד

כל המעמיד תלמיד רשע בארץ ישראל, כאלו מעמיד ליסטים.
ובחוצה לארץ, מעמיד עבד.


אמר רבי שמעון בן לקיש:

(שם כ') כבוד לאיש שבת מריבביתכ


אמר הקדוש ברוך הוא:

,וז המואל יתגוודזנ אל ולא יל היה דובכ
את מוצא בשעה שגלו ישראל לבין אומות העולם,
היה הקדוש ברוך הוא מחזר על פתחיהן של אומות העולם,
לשמוע מה הם אומרים,

ומה היו אומרים?

אלהיהם של אומה זו נפרע הוא מפרעה, ומסיסרא, ומסנחריב וכיוצא בהן.

וחוזרין ואומרין:

ולעולם נער הוא? כביכול הזקינו הדברים,

(יחזקאל ל"ו) ויבא אל הגוים אשר באו שם.:ביתכד אוה אדה

ויחללו את שם קדשי.

לא הוה צריך קריא לומר, אלא "ויבואו". ואת אמרת "ויבא".
.ומצע אוה לוכיבכ אלא

ויבא אל הגוים. :ביתכד אוה אדה

ומה היו אומרים:

אם עם ה' אלה, למה מארצו יצאו?!

:רחא רבד

.הימרי הז ,רסוי

זה דורו שהיו ליצנים. ץל

שהיו מקללין אותו לוקח לו קלון,

ינוללקמ הלכ יב ושנ אלו יתישנ אל (ו"ט הימרי) :ביתכד

– ומומ עשרל חיכומו

שהיה מוכיח לישראל ואומר להם: איכה.




:חתפ והבא יבר .זט

(שם ד') דרכך ומעלליך עשו אלה לך וגו'

אימתי שבחו של מלך להזקק ללגיונותיו, במדבר או בישוב?
בושיב אל
כתיב (שמות ט"ז) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. רבדמב

כתיב עוללים שאלו לחם וגו.'אכהו

כתיב (תהלים ע"ח) הן הכה צור ויזובו מים. רבדמב

כתיב דבק לשון יונק אל חכו בצמא. אכהו

כתיב (שם ק"ה) פרש ענן למסך, רבדמב

והכא כתיב צפד עורם על עצמם.
ומי עשה לך?
אורחתיך בישאתא ועובדיך מרידאתא.דרכך ומעלליך


(ירמיה ד') זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך,


זו סנהדרי גדולה שהן קרויין לבן של ישראל

(שופטים ה') לבי לחוקקי ישראל. :ביתכד

וכיון שהן מכעיסין אותי, לית ליבי לחוקקי ישראל.
אמר הקדוש ברוך הוא:
שדקמה תיב הז כי נגע עד לבך,

(ד"ה ב' ז') והיו עיני ולבי שם כל הימים. כמאן דאמר

:רחא רבד

זה הקדוש ברוך הוא.כי נגע עד לבך,


:אייח 'ר רמא

איכן מצינו שנקרא הקדוש ברוך הוא לבן של ישראל?

(תהלים ע"ג): צור לבבי וחלקי אלהים לעולם.מן הדין קרייא





:חתפ והבא יבר .זי

(תהלים ס"ט) ישיחו בי יושבי שער,

אלו אומות העולם, שהן יושבין בבתי תרטיאות ובבתי קרקסיאות.

,רכש יתוש תוניגנו


מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין,
הן יושבין ומשיחין בי ומלעיגים בי,
בגין דלא נצרוך לחרובא כיהודאי, :םירמואו

אלו לאלו כמה שנים את בעי מחי? והן אומרין:

.אתבשד יאדוהיד אקולחכ והן אומרים:

ומכניסין את הגמל לטראיטות שלהם והחלוקים שלו עליו,
?לבאתמ הז המ לע ,ולאל ולא והן אומרין:

היהודים הללו שומרי שביעית הן, והן אומרים:

ואין להם ירק ואכלו החוחים של זה.
והוא מתאבל עליהם ומכניסים את המתים לתיטרון שלהם וראשו מגולח,
?חלוגמ הז לש ושאר המ לע ,ולאל ולא והן אומרין:

היהודים הללו שומרי שבתות הן, :רמוא אוהו

וכל מה שהן יגיעין כל ימות השבת, אוכלין בשבת.
ואין להם עצים לבשל בהן, והן שוברין מטותיהן ומבשלין בהן,
והם ישנים בארץ, ומתעפרים בעפר, וסכין בשמן,
לפיכך השמן ביוקר.

:רחא רבד

.רעש יבשוי יב וחישי


אלו ישראל, שהן יושבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.

.רכש יתוש תוניגנו


מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין בסעודת תשעה באב,
יושבין וקוראין קינין ונהי ואיכה.



יח. רבי אבין פתח:

השביעני במרורים –

בלילי הפסח של יום טוב הראשון,
בתשעה באב ממה שהשביעני בלילי יום טוב הראשון של פסח. הנעל ינורה

.הנעל באב העשת ילילב ינורה

הווי בלילי יו"ט הראשון של פסח,
,באב העשת יליל אוה

ועל זה היה מקונן ירמיה: איכה ישבה בדד.




יט. רבי אבין פתח:

אינמזו אינדע אנשהמ אוהו ('ב לאינד)

:לארשיל הימרי רמא
אלו זכיתם,
הייתם יושבין בירושלים, ושותין מי השילוח שמימיו נקיים ומתוקים.
עכשיו שלא זכיתם,
הרי אתם גולים לבבל ושותין מי פרת שמימיו עכורין וסרוחין.

(ירמיה ב') ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שיחור, :ביתכד אוה אדה

ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר.

אלו זכיתם,
הייתם יושבים בירושלים ואומרים שירים ומזמורים לפני הקדוש ברוך הוא.
עכשיו שלא זכיתם,
הרי אתם גולין לבבל וקוראים קינים ונהי הווי,

(תהלים קל"ז) על נהרות בבל. איכה.






:חתפ ירדנסכלא יבר .כ

(תהלים ק"ב) שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג.

אמר הקדוש ברוך הוא:
שקדתי להכניס בני לארץ ישראל, מיד ואהיה כצפור בודד על גג.
מה הצפור מתבודד מגג לגג ומגדר לגדר ומאילן לאילן ומשוכה לשוכה,
כך כשיצאו ישראל ממצרים,
היו נוסעים במחלוקת,
וחונים במחלוקת,
.ונחיו ועסיו
וכיון שבאו להר סיני נעשו כולם הומוניא,
"ויחנו" אין כתיב כאן אלא, (שמות י"ט) "ויחן" שם ישראל.
באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא:
הרי השעה שאתן תורה לבני.

:רחא רבד

(רופצכ) היהאו יתדקש


אמר הקדוש ברוך הוא:
אני להשרות שכינתי בבית המקדש לעולם, יתדקש

,דדב תבשוי איה הילזוג לטונ התאש העשב הזה רופצה המ ,רופצכ היהאו

כך אמר הקודש ברוך הוא:
,יתיב תא יתפרש
,יריע תא יתברחה
והגליתי את בני לבין אומות העולם,

.הכיא .ידבל יל יתבשיו




:חתפ ירדנסכלא יבר .אכ

'וגו עגנה וב רשא עורצהו (ג"י ארקיו)

.שדקמה תיב הז עורצהו

זו עבודת כוכבים, שהיא מטמאה כנגע. עגנה וב רשא

.הואמטיו ישדקמ תא וללחיו רמאנש

.הנוהכ ידגב ולא בגדיו יהיו פרומים

(שם) וראשו יהיה פרוע

(ישעיה כ"ב) ויגל את מסך יהודה גלי דכסיא.. רמאנש אוה

כיון שגלו ישראל לבין אומות העולם ועל שפם יעטה,

לא היה אחד מהן יכול להוציא דבר תורה מפיו
ארקי אמט אמטו

חורבן ראשון וחורבן שני.


אמר רבי יוסי בן חלפתא:

כל מי שהוא יודע כמה שנים עבדו ישראל עבודת כוכבים,
הוא יודע אימתי בן דוד בא.
ואית לן תלתא קראי מסייע ליה:
(הושע ב') ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם כימי הבעלים :אדח

(זכריה ז') ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע. :אנינת

'וגו 'ה השע המ תחת ורמאי יכ היהו ('ה הימרי) :האתילת


ר' יוחנן וריש לקיש דאמרי תרווייהו-
רבי יוחנן אמר:

.הדמ דגנכ הדמ יען וביען


:רמא שיקל שיר

(ישעיה א') אדמתכם לנגדכם, זרים אוכלים אותה,

כנגדכם זרים אוכלים אותה.


רבי אלכסנדרי שמע לה מהדין קרא:

,אמטי וב עגנה רשא ימי לכ (ג"י ארקיו)
.הכיא





כב. רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי פתח:

(שם ה') הוי מגיעי בית בבית.


ר' יוחנן וריש לקיש ר' יוחנן אמר:

,הלטיל והדש לע והולמ ותיב לע והולמ תיבב תיב יעיגמ יוה

אמר הקדוש ברוך הוא:
מה אתם סבורין שאתם יורשין את הארץ?

(שם) והושבתם לבדכם בקרב הארץ באזני ה' צבאות,
אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדולים וטובים מאין יושב.


:רמא שיקל שיר
:ורבח לש ינזאב חווצ אוהש הזכ
לא באחת אלא בשתים,
כך באזני ה' צבאות.

:שיקל שיר רמא

הגעתם חורבן ראשון לחורבן שני.,תיבב תיב יעיגמ יוה

מה חורבן ראשון, ציון שדה תחרש.
אף חורבן שני, ציון שדה תחרש עד אפס מקום.
מי גרם למקום ליחרב?
על שלא הניחו מקום שלא עבדו בו עבודת כוכבים.
בתחלה היו עובדין אותו במטמוניות,

(יחזקאל ח') ויאמר אלי הראית בן אדם וגו' עושים בחשך וגו':ביתכד אוה אדה

וכיון שלא מיחו בידם,


חזרו להיות עושין אחר הדלת.

(ישעיה נ"ז) ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך.:רמאנש

וכיון שלא מיחו בידן,


חזרו להיות עושין על הגגות,

(צפניה א') ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים. :רמאנש

וכיון שלא מיחו בידן,


חזרו להיות עושין בגנות.

(ישעיה ס"ה) זובחים בגנות.:רמאנש

וכיון שלא מיחו בידן,


חזרו להיות עושין בראשי ההרים.

(הושע ד') על ראשי ההרים יזבחו, ועל הגבעות יקטרו.:רמאנש

וכיון שלא מיחו ביד,


חזרו להיות עושין בשדות.

דכתיב: (שם י"ב) גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי.

ר' יודן ור' איבו טבי בשם ר' יאשיה אמרי:

על כל תלם ותלם היו מעמידין צלם.

ר' פנחס ור' חלקיה בשם ר' הושעיא אמרי:

היה אחד מהן חורש שדהו לוכסון, מעמיד צלם באמצע,
כדי שיהו ראשי תלמים מראין לה.

וכיון שלא מיחו בידן,


חזרו להיות עושין בראשי הדרכים.

(יחזקאל ט"ז) אל כל ראש דרך בנית רמתך.:רמאנש

וכיון שלא מיחו בידן,


התחילו (חזרו) להיות עושין ברחובות.

(שם) ותבני לך גב ותעשי לך רמה בכל רחוב.:רמאנש

וכיון שלא מיחו בידן,


חזרו להיות עושין בעיירות

(ירמיה ב') כי מספר עריך היו אלהיך יהודה וגו':רמאנש

וכיון שלא מיחו בידן,


חזרו להיות עושין בחוצות.

(שם י"א) ומספר חוצות ירושלים שמתם מזבחות לבושת.:רמאנש

עד אימתי? עד שהכניסוה לבית קדשי הקדשים.

.האיבב הזה האנקה למס ('ח לאקזחי) :רמאנש

?האיבב והמ

:אחא יבר רמא

.[ותיבמ בשותה תא הנפמ רגה :הקעז וז] אתיב יראמ ינפמ אבתות הייב הייב אה

:היכרב יבר רמא

.ערתשהמ עצמה רצק יכ (ח"כ היעשי)


,העירו הלעבו השא לבקל עירתש ?ערתשהמ והמ

,סנכתהכ הרצ הכסמהו


עשיתם מסכה צרה לאותו שכתוב בו (תהלים ל"ג) כונס כנד מי הים.
כיון שחטאו גלו,

וכיון שגלו התחיל ירמיה מקונן עליהם, איכה.











           
חזרה לתוכן תושב
           
חזרה לתוכן תנ