אתחיתפ

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע


– המשך הפרק –



כה. רבי יוחנן פתח:


(ירמיה י"ג) תנו לה' אלהיכם כבוד בטרם יחשיך וגו'

אימתי נתקיים להם המקרא הזה? במיתתו של חזקיהו

(ד"ה ב' ל"ב) וישכב יחזקיהו עם אבותיו :ביתכד אוה אדה

.ותומב ול ושע דובכו דיוד ינב ירבק הלעמב והרבקיו

?ול ושע דובכ המ

ר' יהודה בר' סימון ורבי חנין ורבנן.
ר' יהודה בר סימון אמר:

,והיקזח לש ורבקמ הלעמל ונב דעוו תיב
בשעה שהיו הולכים לשם היו אומרים לו למדנו.


ר' חנין אמר:

,והיקזח לש ורבקמ הלעמל ונתנ הרות רפס
ואמרו: זה שהוא מוטל בארון זה,
קיים מה שכתוב בזה.

ורבנן אמרי:

הציעו לו טפיטיות מפתח בתיהם עד קברי בני דוד.
וכל כך למה?
כדי שלא יתיחפו רגליהם.
אף על פי כן נתיחפו רגליהם.

מה אם בשעה שהצעתם טפיטיות אמר להם ירמיה:

מפתח בתיכם עד קברי בני דוד, נתיחפו רגליכם,
לכשיתנגפו רגליכם על הרי נשף על אחת כמה וכמה.

:הניכשה העסנ תועסמ רשע


,בורכל בורכמ
ומכרוב למפתן הבית,
מן מפתן הבית לכרובים,
ומן הכרובים לשער הקדמוני,
,רצחל ינומדקה רעשמ
מן החצר לגג,
מן הגג למזבח.
מן המזבח לחומה,
מן החומה לעיר,
מן העיר להר הזיתים.
בורכל בורכמ

דכתיב: (יחזקאל י') וירם כבוד ה' מעל הכרוב מכרוב למפתן הבית.
וילע היה רשא בורכה לעמ הלענ לארשי יהלא דובכו ('ט לאקזחי) :ביתכד
אל מפתן הבית.

ממפתן הבית לכרובים –

דכתיב: (יחזקאל י') ויצא כבוד ה' מעל מפתן הבית ויעמד על הכרובים.

"ויצא" לא היה צריך קרייה למימר, אלא "ויבא". ואת אמר ויצא.

?אציו והמ

:אחא יבר רמא

למלך שהיה יוצא מפלטין שלו בכעס,
משהיה יוצא, היה חוזר ומגפף ומנשק בכותלי פלטין ובעמודי פלטין, ובוכה ואומר:
הוי שלום בית פלטין שלי,
הוי שלום בית מלכותי,
הוי שלום בית יקרי,
הוי שלום מן כדון הוי שלם.
כך משהיתה שכינה יוצאת מבית המקדש,
,שדקמה תיב ילתוכב תקשנמו תפפגמו תרזוח התיה
,שדקמה תיב ידומעבו
:תרמואו הכובו
הוי שלום בית מקדשי,
הוי שלום בית מלכותי,
הוי שלום בית יקרי,
הוי שלום בית מקדשי,
הוי שלום הכרובים.

– ינומדקה רעשל

דכתיב: (יחזקאל י') וישאו הכרובים את כנפיהם וגו'.

– רצחל ינומדקה רעשמ

דכתיב: (שם) והחצר מלאה את נוגה כבוד ה'.

מן החצר לגג –

דכתיב: (משלי כ"ה) טוב שבת על פנת גג מן הגג למזבח.
דכתיב: (עמוס ט') ראיתי את ה' נצב על המזבח מן המזבח לחומה.
דכתיב: (עמוס ז') והנה ה' נצב על חומת אנך.

:רחא רבד

מהו אנך?
זו סנהדרין של שבעים ואחד.
מנין "אנ"ך":

(עמוס ז) ויאמר אה' הנני שם אנך בקרב עמי ישראל, לא אוסיף עוד עבור לו.


אמר רבי יהודה בר' סימון

מן החומה לעיר –

דכתיב: (מיכה ו') קול ה' לעיר יקרא מן העיר להר הזיתים.
דכתיב: (יחזקאל י"א) ויעל כבוד ה' מעל תוך העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר.


אמר רבי יונתן:

שלש שנים ומחצה עשתה השכינה יושבת על הר הזתים,


.הבושת ושעי לארשי אמש הרובס
:תרמואו תזרכמ לוק תב התיהו ,ושע אל

(ירמיה ג') שובו בנים שובבים.
(מלאכי ג') שובו אלי ואשובה אליכם.

וכיון שלא עשו תשובה אמרה:

(הושע ה') אלך אשובה אל מקומי.

:רמוא אוה העש התוא לע

(ירמיה י"ג) תנו לה' אלהיכם כבוד בטרם יחשיך.


לכם מדברי תורה, בטרם יחשיך

לכם מדברי נבואה (שם) בטרם יחשיך

ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף.


,לבבב וקויתם לאור

,ידמב תומלצל המשו

,ןויב לפרעב תישו

.םודאב ואם לא תשמעוה

במסתרים תבכה נפשי מפני גוה.


?הוג ינפמ רמול דומלת המ
אלו עובדי כוכבים שהם מתגאים ואומרים:

(דברים ל"ב) אי אלהימו צור חסיו בו.

:רחא רבד

מפני מלאכי השרת שהם מתגאים ואומרים: – הוג ינפמ

(תהלים ח') מה אנוש כי תזכרנו וגו'.
.'ה רדע הבשנ יכ העמד יניע דרתו עמדת עומדו (ג"י הימרי)

את מוצא, עד שלא גלו ישראל היו עשויים עדרים עדרים:
,דבל הנוהכ ירדע
,דבל היול ירדע
.דבל לארשי ירדע
וכיון שגלו, נעשו עדר אחד.

.'ה רדע הבשנ יכ

"כי נשבו" אין כתיב כאן, אלא "כי נשבה" עדר ה'.




כו. רב נחמן פתח:

.ארביג אירא אירא ,לאירא לאירא יוה (ט"כ היעשי)

.דוד הב הנחש הירק ,דוד הנח תירק

.דוד אלא ,הב היל אינח אלד הירק
קריה שעשה אותה דוד לקסרקיטון שלו.
ספו שנה על שנה חגים ינקופו,

,אקפנ הנש התלע הנש
ולא היו עולין לפעמי רגלים, והיו הדרכים מעלין היגים.
:ביתכד אוה אדה

חגים ינקופו.



– לאיראל יתוקיצהו


ר' נסה דקסרין אמר:

מכאן שהיתה קורת רוח לישראל.

,הינאו הינאת התיהו


סכופי סכופים.

,לאיראכ יל התיהו


כחורבן ראשון חורבן שני.
כיון שחטאו גלו,

וכיון שגלו, התחיל ירמיה מקונן עליכם: איכה.




:חתפ סחנפ יבר .זכ

(ויקרא כ"ו) ואם עד אלה לא תשמעו לי וגו'


:רמוא רזעילא יבר ,עשוהי 'רו רזעילא 'ר

אין הקדוש ברוך הוא מביא פורעניות על ישראל, עד שמעיד בהן תחלה,
ואם עד אלה. :ביתכד אוה אדה


:רמוא עשוהי יבר

שלא יהו ישראל אומרים:
כלו מכות, עוד אין לו אחרות להביא עלינו.
אם עוד אלה, ואם עד אלה, :רמול דומלת
.איבהל הלאכו הלאמ תורחא ול שי

(שם) ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם.


אתם עברתם לפני שבע עבירות,
בואו וקבלו עליכם שבע פורעניות.
אתם עברתם לפני שבע עבירות,
הרי ירמיה בא מקונן עליכם קינות,
שהוא שבע אלפא ביתין: איכה.




:חתפ אנינח רב אמח יבר .חכ

(ירמיה ל"ו) וירמיהו לקח מגלה אחרת… ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה.


רבי חמא בר חנינא ורבנן:

:רמא אמח 'ר

.ביעי הכיא הז ועוד נוסף עליהם,


זה איכה יועם. ,םירבד

.רבגה ינא הז ,םיבר

.'ה רוכז – המהכ

ורבנן אמרי:

ועוד נוסף עליהם,
.ביעי הכיא הז ועוד נוסף עליהם –


זה איכה יועם. – םירבד

.'ה רוכז הז – םיבר

זה אני הגבר, שהוא מן תלתא תלתא פסוקי באלפא ביתא. – המהכ





כט. זבדי בן לוי פתח:

(תהלים ס"ח) אלהים מושיב יחידים ביתה.

אתה מוצא עד שלא נגאלו ישראל ממצרים,
היו יושבין בפני עצמן,
.המצע ינפב הניכשהו
וכיון שנגאלו נעשו כולן הומוניא אחת.
וכיון שגלו חזרה שכינה בפני עצמה,
וישראל בפני עצמן,

אך סוררים שכנו צחיחה איכה ישבה בדד::ביתכד אוה אדה






ל. זבדי בן לוי פתח:

לא האמינו מלכי ארץ וגו'

ארבעה מלכים היו. מה שתבע זה לא תבע זה.


ואלו הן: דוד ואסא ויהושפט וחזקיהו.

:רמא דוד

(תהלים י"ח) ארדוף אויבי ואשיגם וגו'
הקדוש ברוך הוא, אני עושה כן,:ול רמא

(ש"א ל') ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם.:ביתכד אוה אדה


מהו למחרתם?
רבי יהושוע בן לוי אמר:

לשני לילות ויום אחד.
היה הקדוש ברוך הוא מאיר לו בלילות בזיקין וברקים.
כמה דתנינן תמן:

על הזיקין ועל הזועות ועל הברקים.
(תהלים י"ח) כי אתה תאיר נרי וגו'.:ביתכד אוה אדה

:רמאו אסא דמע

אני אין בי כח להרוג להם, אלא אני רודף אותם ואתה עושה.
.השוע ינא :ול רמא

(ד"ה ב' י"ד) וירדפם אסא והעם אשר עמו עד לגרר, רמאנש

ויפל מכושים לאין להם מחיה, כי נשברו לפני ה' ולפני מחנהו.

"לפני אסא" אין כתיב כאן, אלא: "לפני ה' ולפני מחנהו".

:רמאו טפשוהי דמע

אני אין בי כח לא להרוג, ולא לרדוף,
.השוע התאו הריש רמוא ינא אלא
הקדוש ברוך הוא, אני עושה.:ול רמא

(שם כ') ובעת החלו ברינה ותהילה, רמאנש

נתן ה' מארבים על בני עמון מואב והר שעיר הבאים ליהודה וינגפו:

:רמאו והיקזח דמע

אני אין בי כח לא להרוג,
ולא לרדוף,
,הריש רמול אלו
אלא אני ישן על מטתי, ואתה עושה.
.השוע ינא אמר לו: הקדוש ברוך הוא:

(מ"ב י"ט) ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור.רמאנש

כמה נשתייר מהם?

:רמא בר

.הרשע

(ישעיה י') ונער יכתבם. רמאנש

שכן דרכו של נער להיות כותב יו"ד.


:רמוא רזעלא 'ר

.השש
שכן דרכו של נער להיות שורט שריטה.


רבי יהושע בן לוי אומר:

.השמח

(שם י"ז) שנים שלשה גרגרים בראש אמיר. רמאנש


ר' יהודה ור' סימון אמרו:

.העשת
(שם) ארבעה חמשה בסעיפיה פוריה.:ביתכד אוה אדה


ר' תנחום בן חנילאי אמר:

.רשע העברא
שנים שלשה גרגרים בראש אמיר.:ביתכד אוה אדה

.הירופ היפיעסב השמח העברא

בין כדברי אלו ובין כדברי אלו,
הכל מודים שנבוכדנצר היה אחד מהם,
אלא כיון שאמר לו הקדוש ברוך הוא עלה והחרב בית המקדש.
אמר: לא בעי אלא מצמצמא יתי, [=אין ה' רוצה אלא למשוך אותי למלחמה]
.[בירחנס – יבסל השעש ומכ יל השעיו] .יבסל דבעד אמכ יל דבעמ
,איכוטנא לש ינפדב בשיו אב ?השע המ
ושלח נבוזראדן רב טבחים להחריב את ירושלים,
ועשה שם שלש שנים ומחצה.
בכל יום מקיף את ירושלים ולא היה יכול לכבשה,
בקש לחזור. נתן הקדוש ברוך הוא בלבו,
התחיל ממדד בחומה, והיתה שוקעת בכל יום טפחיים ומחצה,
,הלוכ העקשש דע
וכיון ששקעה כולה, נכנסו השונאים לירושלים.
:רמוא אוה העש התוא לע

לא האמינו מלכי ארץ וכל יושבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים.


כיון שחטאו גלו,

וכיון שגלו, התחיל ירמיה מקונן עליהם: איכה.











           
חזרה לתוכן תושב
           
חזרה לתוכן תנ