ב קרפ תלהק

: כלומר: הואיל וכל עניני העולם הם הבל, אין לי טוב כי אם הכסנא ,יבלב ינא יתרמא .א

,חומשל
: כמו אנסה אותך, הכסנא

והנה גם זה הוא הבל, שהרי לשחוק אמרתי שהוא שטות והבל, שפעמים שאדם שוחק ושמח,
והיה ראוי לבכות, שאינו יודע מה אירע לו בתוך השחוק ואם כן השמחה מה זו עושה לאדם,
ומה יתרון יש לה.

בורב יכ ;יתרמאש ומכ ,בוט וניא הדבל המכחה לע קיסעהל :רמולכ :יבלב ינא יתרת .ג

חכמה רוב כעס, ולהעמיק כמו כן על ההוללות לבדו אינו טוב, כמו שאמרתי: לשחוק אמרתי
מהולל, אלא מה אעשה: אמשוך ביין בשרי ולהתענג בתענוגי העולם, ולבי נוהג בחכמה ואחז
בסכלות, כלומר לא לזה לבדו, ולא לזה לבדו, אלא אתפוש שניהם יחד, ואחקור אחר ג' דרכים
הללו, עד אשר אראה איזה מאחד מהם טוב לבני אדם לעשות אוריכו שיהיה להם יתרון ויעשו
ותוא

: עכשיו מפרש היאך תפש הדרך התענוג תחלה.ישעמ יתלדגה .ד


: מיני זמר, שידה ושידות: גם אלו הן מיני כלי-זמר, לפי הפשט;שרים ושרות .ח


: שאע"פ שעסקתי על התענוג, לא נתרשלתי מן החכמה, אף חכמה עמדה לי .ט

.רתוי אלו יפוג הנהנש טעמה ותוא :ילמע לכמ יקלח היה הזו .י


: שכיוון שדור הולך ודור בא, נמצא שאניח כל עמלי לאחרים, ואין יתרון תחת השמש .אי

ולי לא יהיה יתרון כלל.

: אחר שחקרתי דרך התענוג, וראיתי כל עיקרו וסופו, הנחתי רמולכ 'וגו ינא יתינפו .בי

אותו, כי אין טוב להתעסק בו, ופניתי לחקור אחר דרך החכמה והסכלות לראות עיקרן וסופן,
כי מה האדם על סופו של מקרא העליון (יד) עונה, "והנה הכל הבל ורעות רוח" כי מי הוא
שאדם שיבוא אחרי וישלוט בכל עמלי, אותו שכבר עשוהו ותקנוהו מן השמים.

: על תחלת המקרא העליון עונה, ופניתי אני לראות טיב החכמה והשכלות ינא יתיארו .גי

וההוללות, וראיתי אני וידעתי בבירור שיש יתרון לחכמה מן השכלות והיאך ניכר, שהרי

'וגו החכם עיניו בראשו .די


היתרון שיש לחכמה על השכלות הבל: ודברתי בלבי שגם זה .וט

הוא הבל. גם זה הבל: גם זה שעמלתי הוא הבל.

;רתוי למעל אלש :יתלמעש למעה לכ לע יבל תא שאיל .כ


הנומאבו תורשכב :ןורשכבו .אכ


: שתמצא בני אדם אין טוב באדם בעולם הזה כי אם שיאכל וישתה מיד האלוהים היא .דכ

שהם צרי עין אפילו על עצמם, ואין מספיקין בידם מן השמים לשמוח בעולם.

: לשמוח בעמלו, חוץ ממני: אין אדם בעולם שישמח בעמלו.שוחי ימו לכאי ימ יכ .הכ


: בענין יכין (רשע) וצדיק ילבש (איוב כז-יז, אולם אין בכלל המקרא הזה בוטל תתל .וכ

הרגיל: יכין (רשע) וצדיק ילבש.
: זה הוא אחד מהבלי העולם, שמן הדין היה שמי שטורח בעמלו הוא – ישמח בו, גם זה הבל

בין צדיק יהיה בין רשע יהיה.