גיליונות לעיון בפרשת השבוע
ערוכים בידי נחמה ליבוביץ –
שנת העשרים ושמונה [תשכ"ט]
הפטרת ויקרא
יז.
ישעיה מג, כא–כח;
מד א–כג
א.
שאלות מבנה:
1.
לדעת אברבנאל וכן לדעת כמה פירושים של חכמי אומות העולם מהווים הפסוקים מג,
כא–מד,
ה יחידה אחת [וטעה אם כן לדעתם המחלק לפרקים טעות גסה].
הסבר מה המאחד פסוקים אלה?
2.
לדעת ר'
יוסף אבן כספי יש לקשר את הפסוק הראשון של הפטרתנו [מג,
כא]
לפסוק הקודם לו ולהבין את הפסוק השני [מג,
כב]
כניגודו,
ואת הוי"ו של "ולא אותי קראת"
לא כוי"ו החיבור כי אם כוי"ו הניגוד.
הסבר איך יש לפרש לפי זה את מג,
כא?
3.
אחד מחכמי אומות העולם [פולץ]
סבור שפסוק כה אינו שייך לנבואה זו,
אמנם לדעתו הוא פסוק מפיו של הנביא,
אך הוא חדר לפרקנו כתוספת מאוחרת.
א.
הסבר מה הביאו לסברה כזו?
ב.
כיצד אפשר לסתור דעתו זו ולהסביר את הקשר שבין פסוקנו להקשרו?
ב.
פסוק כז:
אביך
הראשון
חטא
ומליציך
פשעו
בי
רש"י:
אביך הראשון חטא:
באומרו [בראשית טו, ח]
"במה אדע כי אירשנה".
ומליציך פשעו בי:
אין לך בכל המליצים שאתה סומך על זכותם שלא מצאתי בו פשע: יצחק אהב את שונאי.
ראב"ע:
אביך הראשון: הוא ירבעם שבחרו ישראל למלך לא על פי השם.
ומליציך:
הם השרים מליצי הכהנים.
ויש אומרים: שאביך הם המלמדים,
כמו [מלכים ב', ב,
יב]
"אבי אבי רכב ישראל", וכמו [בראשית מה, ח]
"וישימני לאב לפרעה";
[בראשית ד, כא]
"אבי כל תופש כינור ועוגב".
ו"המליצים"
הם התלמידים, והוא מגזרת [בראשית מב, כג]
"כי המליץ בינותם".
רד"ק:
אביך הראשון חטא:
ואיך תאמר לא חטאת אתה והנה "אביך הראשון חטא",
והוא אדם הראשון.
כי האדם מוטבע בחטא, [בראשית ח, כא]
"כי יצר לב האדם רע מנעוריו".
ומליציך פשעו בי:
פירוש,
שריך וגדוליך, וכן [דברי הימים ב',
לב,
לא]
"במליצי שרי בבל"
כי העניין אחד במה שאמר,
[שמואל ב', כד,
ט]
"את מספר מפקד העם".
וזכר השרים שהם היו ראויים להוכיח העם ולהשיב אותם לדרך הטובה,
והם פשעו בי.
ויש מפרשים "אביך"
– מלכך,
כמו [שמואל א', יב,
טו]
"והיתה יד ה'
בכם ובאבותיכם". ומפרשים אותו על ירבעם, ויותר נכון להיות פירושו על שאול, כי הוא מלך ראשונה על כל ישראל.
אבן כספי:
אדני כסף: אחרי ששם "האב"
בעברי ובהגיון מונח על רחוק וקרוב במדרגות אין מספר וכן "ראשון",
הרשות בידינו לפרש זה על אדם הראשון,
אם נרצה.
אבל זה לפי דעתי אחר שכתב "ומליציך פשעו בי"
שטעמו – השרים אשר למלך,
כמו [דברי הימים ב',
לב,
לא]
"וגם במליצי שרי מלך בבל",
כי השלוחים ההולכים לדבר עם המלך ראוי שיהיו בעלי הדיבור הצח והמליצה הצחה,
הנה הכוונה באמרו "אביך הראשון" קדימת אבותם ושריהם ומלכיהם, כי כולם היו נועצים עם שריהם, והיו הולכים לבקש עזר ממצרים ומאשור, כמו שכל הספרים מלאים מזה,
ולכן [פסוק כח] "ואתנה לחרם יעקב וישראל לגידופים"
– ונחרבו עשרת השבטים וגם יהודה.
מלבי"ם:
אביך.
בא פה בשם המין, כמו [בראשית א, יב]
"ועץ עושה פרי"
רצה לומר אבותיך.
ומליציך:
המליץ הוא העומד לאמצעי בין שני נושאים,
לגלות רעיונות האחד לחברו… ובא על הנביאים והכהנים, שהם העומדים בין ה' ובין ישראל, ועל כן קראם [פסוק כח] "שרי קודש".
אביך הראשון חטא:
אבל מה תוכל לספר ואיזו זכות תוכל להזכיר, לומר,
שהגליתי אתכם שלא כדין, הלא אבותיך הראשונים,
שהם הדורות שהיו בזמן הבית,
חטאו לנגדי. וגם מליציך שהם הכהנים והנביאים פשעו בי…
6.
סדר את הנסיונות השונים לזיהוי של "אביך"
לשתי קבוצות.
7.
בעל הביאור:
יש אומרים שהוא אדם הראשון,
וזה היותר רחוק בעיני מכל מה שנאמר בו.
הכורם:
"אביך"
הוא אדם הראשון כי האדם מוטבע בחטא,
"כי יצר לב האדם רע מנעוריו", כן פירש רד"ק.
ורש"י אומר שהוא אברהם שחטא באומרו [בראשית טו, ח]
"במה אדע", ולדעת רש"י מדוקדק יותר "אביך"
שאדם הראשון הוא אבי כל מין האנושי.
נסה להכריע בין רש"י והרד"ק בהיעזרך בשתי דעות אלה.
8.
הסבר דברי אבן–כספי המודגשים והמסומנים בקו. מה עמדתו לגבי פירושו הראשון של רד"ק?
9.
איך יתקשר פסוק כז עם פסוק כח,
אם נפרש את כז לפי המלבי"ם?
10.
איזה פירוש נראה לך יותר מכל הפירושים לפי המשך העניינים בפרק?
ג.
פרק מד, א–ב
ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו
כה אמר ה'
עושך ויוצרך מבטן יעזרך
אל תירא עבדי יעקב וישורון בחרתי בו.
אברבנאל
ולכן שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו,
כלומר בעבור יעקב אביכם שהיה עברי ובעבורכם ישראל, לפי שברחתי בכם.
ופירש הנביא, איך יעשה למען שמו, ואמר:
"כה אמר ה'
עושך ויוצרך מבטן יעזרך אל תירא וכו'",
רוצה לומר אני שעשיתי אותך אומה בעולם וזהו "ה'
עושך"
ואני שהחזקתי ביעקב בהיותו במעי אמו, כשיצא וידו אוחזת בעקב עשו,
כי תמיד עזרתי אותו מן הבטן וכמאמר הנביא [מלאכי א, ב]
"הלוא אח עשו ליעקב …
ואוהב את יעקב…"
וזהו שאמר "ויוצרך מבטן יעזרך".
ולפי שאמר בתחילת דבריו אלה "ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו"
שזכר שתי בחינות:
האחת מפאת יעקב אביכם והשנית מפאת בחירת האומה, כמו שפרשתי, אבל כנגד הבחינה השנית מבחירת האומה: "כה אמר ה'
עושך",
כי הבחירה היא מה שעשה אותם לו לעם סגולה;
וכנגד הבחינה הראשונה מיעקב אבינו אמר: "ויוצרך מבטן יעזרך".
וחזר עוד לדבר כנגד שתי הבחינות האלה,
ואמר כנגד הבחינה הראשונה מיעקב אבינו "אל תירא עבדי יעקב" כלומר כיון שאתה יעקב אל תירא בזכות יעקב אביך;
וכנגד הבחינה השנייה מבחירת האומה אמר: "וישורון בחרתי בו"
כלומר:
וגם כן אל תירא בעבור עצמך, שנקראת בשם "ישורון"
אשר בחרתי בך.
1.
הסבר למה פתח אברבנאל את פירושו לפרקנו במילה "ולכן"?
2.
רוב הפרשנים אין מפרשים "ויוצרך מבטן"
כפי שפירשו אברבנאל. התוכל לפרשו באופן אחר?
3.
כיצד מפרש אברבנאל את צורת העתיד של "יעזרך"?
4.
במה שונה אברבנאל בזה מרד"ק:
יעזרך:
שיעזרך והוא אומר לך אל תירא?
–
מה יש לומר לזכותו של כל אחד משני הפירושים ואיזה מהם נראה לך פשט?
ד.
פרק מד, ה:
זה יאמר: לה'
אני וזה יקרא בשם יעקב
וזה יכתוב ידו לה'
ובשם ישראל יכנה
ראב"ע:
זה
וגו': יהיו רבים ורובם אוהבי ה'
לשוב אל ביתו.
וזה יקרא בשם יעקב: להתפאר לעיני הגויים שהוא מזרע קדוש.
וזה יכתוב ידו:
חסר בית, וכן הוא יכתוב בידו, לבוא אל מקדש ה'.
יכנה:
כמו יקרא. ורבים פירשוהו על הגרים כטעם [זכריה ח, כג]
"יחזיקו עשרה אנשים"…
שד"ל:
זה
יאמר לה'
אני:
רוזנמילר וגיזיניוס [=שניים מחכמי האומות בני זמנו של שד"ל]
פירשו על שאר האומות שיתחברו לישראל לעבוד את ה',
ואין זה מעניין הפרשה, כי אמר [פסוק ג'] "וברכתי על צאצאיך".
ולדעתי הכוונה על השבועה שנשבעו בימי נחמיה בכתב ידם [נחמיה י,ל]
ללכת בתורת ה'.
התוכל להכריע בין שתי הדעות [ישראל או רבים מן האומות]?
ה.
השווה:
|
מא, |
מד, |
|
אפתח על שפיים נהרות |
כי אצק מים על צמא |
|
ובתוך בקעות מעיינות |
ונוזלים על יבשה – |
|
אשים מדבר לאגם מים |
|
|
–וארץ ציה למוצאי מים |
|
מה ההבדל במשמעות שני הפסוקים האלה הדומים בציוריהם?