גליונות לעיון בפרשת השבוע
ערוכים בידי נחמה ליבוביץ – שנה שבע עשרה (תשי"ח)
פרשת מטות מסעי
פרק ל"ו
א.
שאלה כללית:
כל טענת ראשי האבות ממשפחת בני יוסף אל משה וכל משאם ומתנם אתו אינה אלא תוצאה ישירה מן המסופר בפרשת פנחס בפרק כ"ז א–י"א.
למה לא באו ראשי האבות בטענתם מיד אחרי הסברו של משה על ירושת הבת ולמה לא סיפרה התורה את דבריהם אלא כאן?
**ב.
שאלות סגנון:
1.
השווה:
פס'
ב:
ויאמרו:
את
אדוני
צוה
ה'
לתת
את
הארץ
בנחלה…
ואדוני צווה בה'
לתת את נחלת צלפחד…
1.
הסבר מה סיבת חוסר ההקבלה בין שני חלקי הפסוק:
בחלק הראשון "ה'"
– הנושא;
"אדוני"
– המושא
בחלק השני "אדוני"
– הנושא;
"בה'"
– המושא.
2.
פס'
ו:
זה
הדבר
אשר
צוה
ה'
לבנות
צלפחד.
כיצד יש לבאר למ"ד של "לבנות"
והיכן מצאנו למ"ד זו בתורה?
ג.
שאלות ברש"י:
1. פס'
ג'
ד"ה
ונוסף
על נחלות
המטה: שהרי בנה יורשה והבן מתיחס על שבט אביו;
מה קשה לו?
2. פס'
ד'
ד"ה
ואם יהיה
היובל: מכאן היה ר'
יהודה אומר: עתיד היובל שיפסוק
ד"ה
ואם יהיה
היובל: כלומר:
אין זה מכירה שחוזרת ביובל,
שפירושה אינה חוזרת,
ואפילו יהיה היובל לא תחזור הנחלה לשבטו,
ונמצא שנוספה על נחלת המטה אשר תהיינה להם.
**(א)
מה הקשי או הקשיים שרוצה רש"י ליישב בדבריו אלה?
**(ב)
למה לא אמר רש"י "ד"א",
אלא פתח פעמיים באותו ד"ה "ואם יהיה היובל"?
**(ג)
מה ראה רש"י להאריך בדבריו ולהוסיף "ונמצא שנוספה על נחלת המטה אשר תהיינה להם", והלא דברים אלה הכתוב אומרם בפירוש?
**ד.
לו,
ד
ואם יהיה היובל…
ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם.
הרכסים
לגבעה: וגם השדות שמכר אביה בחייו ישובו ליד בתו היורשת ונוספה נחלתן עוד על נחלת נמטה (של בעלה).
מה הוסיף בדבריו אלה על דברי רש"י ומה אילצו לפרש כך?
ה.
לו ה':
וכל בת יורשת נחלה…
מה מוסיף פסוק זה על קודמיו?
ו.
לו ו':
זה הדבר אשר צוה ה'
לבנות צלפחד… אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים.
בבא
בתרא ק"כ
א':
יש באבות מה שאין בבנים.
באבות הוא אומר (ח')
"וכל בת יורשת נחלה לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה".
באבות – אין (=כן),
בבנים – לא (שאסור התחתנות עם שבט אחר הוא רק לדור ההוא ואין זה מצוה לדורות).
מאי משמע (מהיכן בפסוק למדו לומר כך)?
אמר רבא: "זה הדבר" – דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה!
תענית
ל' ב':
א"ר שמעון בן גמליאל: בחמשה עשר באב הותרו השבטים לבוא זה בזה (פרש בעל תורה תמימה: מבלי לחוש להסבת נחלה) מאי דרשו? "זה הדבר" – דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור הזה.
הסבר מהם הנימוקים הפורמליים והפנימיים להגבלת איסור זה (של התחתנות הבת היורשת עם שבט אחר)
רק לדור של כיבוש, כל זמן שלא התחלקה הארץ?