ב. מלאכת דבר האבד – מלאכה שמותר לעשות בחול המועד אם אי-עשיית
המלאכה עלול לגרום לו נזק והפסד [כגון השקיית השדה בחול המועד].

ג. פנים חדשות – לאחר סעודה שעורכים לחתן ולכלה בשבעת ימי הנישואין, אין
מברכין "שבע ברכות" בימות החול, אלא אם כן נכח לפחות אדם אחד שלא
השתתף בסעודת הנישואין.

ד. הרב את ריבנו – הברכה שמברכים אחר קריאת המגילה בפורים בציבור.

ה. נר ששבת – נר שנשאר דלוק מערב יום הכיפורים שעליו מברכים במוצאי יום
הכיפורים ברכת "בורא מאורי האש".

תיזכ .א
( )1כמות אוכל של כ -30גרם שמברכים עליה ברכה אחרונה.
( )2כל אכילה של מצווה, כגון מצה או מרור בליל פסח או אכילה בלילה הראשון
.תיזכ לש תומכמ התוחפ הניא ,הכוסב תוכוס לש

הציבכ .ב
( )1כמות פת של כ -50גרם, שהאוכל חייב בנטילת ידיים בברכה.
( )2שיעור מינימלי של אתרוג צריך להיות בגודל ביצה.

תיעיבר .ג
( )1שיעור שתייה של כ -86גרם, שמברכים עליו ברכה אחרונה.
( )2כל שתייה של מצווה, כגון: 4כוסות בליל הסדר, כוס של ברכה (קידוש,
הבדלה, שבע ברכות ועוד) צריך להיות בגודל של לא פחות מרביעית.
( )3כמות המים לנטילת ידיים לסעודה צריכה להיות רביעית.

הסגה תבתוככ .ד
כמות אוכל כשיעור תמרה עם גרעינתה, שהאוכל ביום הכיפורים חייב על
.וז הליכא

ב. ( )1דבר שהיה בכלל המטרה שיצא מן הכלל הוא כדי ללמד על הכלל כולו
[כגון המילה "שמלה" הכלולה בתוך הכלל של "כל אבידת אחיך", ויצאה מן
הכלל שנכתבה בפני עצמה: "וכן תעשה לשמלתו", ובמקרה זה לומדים על
החזרת אבידה בסימנים, ולאו דווקא של שמלה אלא של כל דבר].

ב. ( )1בתקופת "אנשי כנסת הגדולה" – שמעון הצדיק ותלמידו אנטיגנוס איש
.וכוס
.יאמשו ללה – תוגוזה תפוקתב (2)
( )3בתקופת התנאים – ר' יהודה הנשיא.

ב. ספר "ערוך השולחן העתיד" עוסק בהלכות שלא נוהגות בזמן הזה שבעל
ה"שולחן ערוך" לא כתב עליהם כלל, כמו:
.האפ יניד (1)
.תומורת (2)
.ןירדהנס (3)
.םירממ (4)
( )5מלכים ועוד.
הרמב"ם, בספרו "משנה תורה", עוסק גם הוא בהלכות שאינן נוהגות בזמן
.הזה