דגם תשובות – דינים ומבוא לתושב"ע – מס' 005203 קיץ תשנ"ח

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע

דגם תשובות – דינים ומבוא לתושב"ע



1 הבושת
חנה ומלכה נהגו כהלכה, שהניחו אוכל על כירת הגז ועל כירה חשמלית ביום-טוב.
שכן בישול ביום-טוב מותר, כיוון שזה לצורך אוכל נפש. ואין זה משנה אם
.תילמשחה הריכה לע וא זגה תריכ לע אוה לושיבה
.האלמ הבושתכ לבקל שי – הב תדלוס דיהש המח תיצמתה
האבה הלאשה



2 הבושת
שרה לא נהגה כדין לגבי המחבת, כיוון שמחבת דינה ככלי שמלאכתו לאיסור, וכלי
שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו, אבל לא לצורך עצמו.
והכנסת המחבת לתוך הבית זה טלטול לצורך עצמו.
האבה הלאשה



3 הבושת
השיקול ההלכתי לאסור הוא ריבוי בשיעורין: כשם שיש למעט בעצם עשיית
האיסור ובחומרתו, כן יש למעט ולא להוסיף על הכמות הדרושה לחולה, וכיוון
שלאיסור הוצאה יש שיעור, אין להרבות יותר מהשיעור הנדרש.
האבה הלאשה



4 הבושת
לחולה שאין בו סכנה – מותר בשבת להזריק רק זריקות תת-עוריות או תוך-
שריריות ואסור להזריק זריקות לתוך הווריד, מאחר שזריקות לתוך הווריד כרוכות
בהוצאת דם, והוצאת דם בשבת יש בזה איסור תורה [או משום דם או משום יציאת
נשמה או משום צובע].
האבה הלאשה



5 הבושת
גילה לא נהגה כדין. במריחת משחה יש איסור תורה – ממרח.
האבה הלאשה



6 הבושת
מנהגם של ראובן ושמעון אינו נכון על-פי ההלכה. אסור להלוות סאה בסאה
.תיביר רוסיא הזב שיו ,חקלש הממ רתוי ול ריזחמש אצמנו רקייתי הזש ששחמ
האבה הלאשה



7 הבושת
חיים לא נהג כהלכה, מאחר שחייב במזונות ובשכר לימוד של בנו בן ה -3אינו יכול
לפטור עצמו על-ידי כסף מעשר שהוא מיועד לצדקה.
דוד נהג כהלכה, מאחר שהוא פטור מדמי מזונות ומשכר לימוד בעבור בנו בן ה -17
מותר לשלם שכר לימוד בעבורו מכסף מעשר המיועד לצדקה.
האבה הלאשה



8 הבושת
שי עבר על האיסור "לא תעמוד על דם רעך", ופירושו שאם אדם רואה את חברו
.וליצהל ידכ ותלוכיבש לכ תושעל בייח ,וילע אובל הלולע הרצש וא הקוצמב
ואם לא עשה כן, עובר על לאו זה.
האבה הלאשה



9 הבושת
יאיר לא נהג כהלכה כיוון שבני כיתתו של יחיאל לא אהבו אותו, ויש חשש שמתוך
שבחו יבואו לספר בגנותו. איסור זה נקרא "אבק לשון הרע".
האבה הלאשה



10 הבושת
נפתלי לא נהג כהלכה, מי שמחזר אחר חפץ לקנותו וכבר הושוו המוכר והקונה
במחיר, אסור לאדם שלישי לשכנע את המוכר למכור לו, ואם עושה כן נקרא רשע.
האבה הלאשה



11 הבושת
א. מים שלנו – המים ששואבים בין השמשות ולנים כל הלילה, כדי ללוש בהם
.חספל תוצמה תא

ב. מלאכת דבר האבד – מלאכה שמותר לעשות בחול המועד אם אי-עשיית
המלאכה עלול לגרום לו נזק והפסד [כגון השקיית השדה בחול המועד].

ג. פנים חדשות – לאחר סעודה שעורכים לחתן ולכלה בשבעת ימי הנישואין, אין
מברכין "שבע ברכות" בימות החול, אלא אם כן נכח לפחות אדם אחד שלא
השתתף בסעודת הנישואין.

ד. הרב את ריבנו – הברכה שמברכים אחר קריאת המגילה בפורים בציבור.

ה. נר ששבת – נר שנשאר דלוק מערב יום הכיפורים שעליו מברכים במוצאי יום
הכיפורים ברכת "בורא מאורי האש".

האבה הלאשה



12 הבושת
יש לכתוב הלכה אחת הקשורה לכל אחד מהשיעורים שלהלן:

תיזכ .א
( )1כמות אוכל של כ -30גרם שמברכים עליה ברכה אחרונה.
( )2כל אכילה של מצווה, כגון מצה או מרור בליל פסח או אכילה בלילה הראשון
.תיזכ לש תומכמ התוחפ הניא ,הכוסב תוכוס לש

הציבכ .ב
( )1כמות פת של כ -50גרם, שהאוכל חייב בנטילת ידיים בברכה.
( )2שיעור מינימלי של אתרוג צריך להיות בגודל ביצה.

תיעיבר .ג
( )1שיעור שתייה של כ -86גרם, שמברכים עליו ברכה אחרונה.
( )2כל שתייה של מצווה, כגון: 4כוסות בליל הסדר, כוס של ברכה (קידוש,
הבדלה, שבע ברכות ועוד) צריך להיות בגודל של לא פחות מרביעית.
( )3כמות המים לנטילת ידיים לסעודה צריכה להיות רביעית.

הסגה תבתוככ .ד
כמות אוכל כשיעור תמרה עם גרעינתה, שהאוכל ביום הכיפורים חייב על
.וז הליכא

האבה הלאשה



13 הבושת
.(דבכ ומכ) דבלב היילצ ידי-לע
האבה הלאשה



14 הבושת
לכתחילה עד סוף שבע שעות ביום, ובדיעבד כל היום.
האבה הלאשה



15 הבושת
האומר לחברו השאילני חפץ פלוני ואומר לו איני משאילך כשם שאתה לא
השאלת לי, הרי זה עובר ב"לא תיקום".
האומר לחברו השאילני חפץ פלוני ואומר לו הריני משאילך אעפ"י שאתה לא
."רוטית אל"ב רבוע הז ירה ,לומתא יל תלאשה
האבה הלאשה



16 הבושת
"ברכה לבטלה" – בירך ברכת "בורא פרי העץ" על תפוח עץ ולא אכלו, הרי זו
ברכה לבטלה. "ברכה שאינה צריכה" – היו מונחים לפניו תפוח ואגס, ובירך
ברכת "בורא פרי העץ" על התפוח, והתכוון שלא להוציא ידי חובה את האגס
ובירך גם עליו ברכת "בורא פרי העץ" – הברכה השנייה נקראת "ברכה שאינה
."הכירצ
האבה הלאשה



17 הבושת
בשנים א-ו של השמיטה מפרישין: תרומה גדולה, מעשר ראשון ותרומת מעשר
מן המעשר ראשון.
בשנים א, ב, ד, ה, של השמיטה, בנוסף לתרומה גדולה, מעשר ראשון ותרומת
מעשר מן המעשר ראשון, מפרישים גם מעשר שני ומעלין אותו לירושלים.
בשנים ג, ו, של השמיטה, מפרישים מעשר עני במקום מעשר שני, [ונותנים אותו
.[םיינעל
האבה הלאשה



18 הבושת
א. ( )1דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו בלבד יצא אלא
.אצי ולוכ ללכה לע דמלל
.הווש הרזג (2)
.רמוחו לק (3)
.שקיה (4)

ב. ( )1דבר שהיה בכלל המטרה שיצא מן הכלל הוא כדי ללמד על הכלל כולו
[כגון המילה "שמלה" הכלולה בתוך הכלל של "כל אבידת אחיך", ויצאה מן
הכלל שנכתבה בפני עצמה: "וכן תעשה לשמלתו", ובמקרה זה לומדים על
החזרת אבידה בסימנים, ולאו דווקא של שמלה אלא של כל דבר].

( )2שתי מילים זהות בשני מקומות ובשני עניינים שונים – מלמדים מזה על זה.
( )3לומדים מעניין אחד על עניין אחר מצד הסברא וההיגיון.
( )4שני עניינים שנכתבו זה ליד זה באותה פרשה, מלמדים זה על זה.
האבה הלאשה



19 הבושת
.הלודגה תסנכ ישנא (1) .א
.תוגוזה (2)
.םיאנת (3)

ב. ( )1בתקופת "אנשי כנסת הגדולה" – שמעון הצדיק ותלמידו אנטיגנוס איש
.וכוס
.יאמשו ללה – תוגוזה תפוקתב (2)
( )3בתקופת התנאים – ר' יהודה הנשיא.

האבה הלאשה



20 הבושת
א. מחבר הספר "ערוך השולחן" הוא: ר' יחיאל מיכל הלוי אפשטיין.
ההבדלים בין הספרים הם שמחבר "ערוך השולחן":
( )1כותב טעמים ונימוקים לדברי ה"שולחן ערוך".
( )2מביא את הדעות השונות ומכריע ביניהן.
( )3מיישב את דברי ה"שולחן ערוך" והרמב"ם מההשגות עליהם.
( )4דן בהלכות חדשות שלא נכתבו ב"שולחן ערוך", כגון הלכות שלא נוהגות
בזמן הזה.

ב. ספר "ערוך השולחן העתיד" עוסק בהלכות שלא נוהגות בזמן הזה שבעל
ה"שולחן ערוך" לא כתב עליהם כלל, כמו:
.האפ יניד (1)
.תומורת (2)
.ןירדהנס (3)
.םירממ (4)
( )5מלכים ועוד.
הרמב"ם, בספרו "משנה תורה", עוסק גם הוא בהלכות שאינן נוהגות בזמן
.הזה

תולאשל הרזח

תוכן בחינות בגרות בתושבע"פ