מאת: פרופ' אברהם גרוסמן

בדיקת הרקע ההיסטורי של פרשת בקשת המלוכה יש בה כדי לתרום תרומה חשובה
לדיון בנושא זה. במידה מסוימת יש בה כדי לאשש את ההפרדה שעושה ר' אליעזר
במסכת סנהדרין, שם, בין תפקידי המלך, וכי הכעס עיקרו בהדגשת הצד הצבאי של
תפקיד המלוכה בפי המבקשים.

אויבים שונים קמו לעם ישראל במהלך תקופת השופטים. בספר שופטים מודגש
פעמים הרבה שחטאי ישראל הם שגרמו לו להיות מוכה על-ידיהם. אף כאשר מכות
אלה קשות היו, לא הייתה סכנה לעצם קיומו של עם ישראל בארץ-ישראל ולשליטתו
על רוב שטחיה. מצב זה נשתנה לחלוטין עם עליית הפלשתים והתבססותם ברצועת
החוף הדרומית של ארץ-ישראל. בהדרגה החלו מתפשטים מזרחי וצפונה.

במה טמון היה סוד כוחם של הפלשתים ומהו ייחודם?

הפלשתים לא נמנו עם עמי כנען ומוצאם איננו שמי. עד היום לא הגיעו אלינו
ידיעות ברורות על מוצאם. בספר עמוס נאמר: "הלוא את ישראל העליתי מארץ
מצרים ופלשתים מכפתור וארם מקיר" (ט, ז). אלא שעדיין לא ברור אם הכוונה
שמוצאם מכפתור, וזיהוי המקור איננו חד משמעי (לדעת רבים הכוונה לאי
כרתים). בתבליטים מצריים קדומים מתוארים הפלשתים כאנשים גבוהים, מגולחי
זקן, אשר נושאים בראשם עטרת נוצות.

מבנה חברתי זה שלהם היה מלוכד וארגונם הצבאי חזק. היה להם מעין צבא קבע,
אשר לקח לעצמו חלק מיבולי השדה של שכניהם עליהם שלטו.

שמשון אמנם הפליא מכותיו בהם, אך לא הכריעם. שליחותו הייתה להחלישם
ולהרפות לחצם, ולא להכותם ("והוא ייחל להושיע"). בסוף ימי עלי הלך לחצם
על ישראל וגבר, והם שלטו לפחות על חלק מיהודה ואפרים. כלומר, הגיעו אפילו
לאזור ההררי של ארץ-ישראל. כאשר החלו מלחמותיהם בשאול, אף מסופר
שבלחצם עברו יהודים רבים לעבר הירדן המזרחי (שמואל א, יג, ו). הפלשתים
אף השיגו בכוח מונופולין על חרושת הברזל בישראל:

מול האחדות הפלשתית, ארגונם הצבאי והתפשטותם, יש להקים מלך שיביא לאחדות
.קזח יאבצ חוכ שוביגלו

חרט תוחרט המכו עגי תועיגי המכ .לאומש לש הארונה ותבזכאל עקרה והז
במסעותיו הקבועים מדי שנה בשנה בין שבטי ישראל כדי לחנכם בעשיית מצוות
ולטעת בהם את ההכרה שלא הכוח הצבאי הוא הגורם והערובה לניצחונותיהם, אלא
תוצאה. הליכה בדרכי ה' היא היא הערובה לביטחונם, ושליחים רבים לו למקום
לעשות זאת. היה זה מעין כישלון מוחלט של כל עמלו במשך שני דורות. במקרא
מפורש כי בעקבות תשובתם בימי שמואל ("וינהו כל בית ישראל אחרי ה'")
הובטחה להם הישועה: "והכינו לבבכם אל ה' ועבדהו לבדו ויצל אתכם מיד
פלשתים" (שמואל א, ז, ד). בני ישראל עשו כן (שם, פסוקים ד-ז), וזכו
לניצחונות גדולים על הפלשתים:

לו באו וביקשו מלך שידריכם וביד חזקה ינהיגם בדרך ה', סביר להניח ששמואל
תונוחצינה תיילת ,בבוסמב הביס בוברע לשב איה תמוערתה .סעוכ היה אל
.חוכבו ליחב תונולשיכהו

בזאת אף מובנים דבריו של הקב"ה אל שמואל: "כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו
ממלך עליהם" (שם, ח, ז); ודברי שמואל אל העם כי משיחת המלך למעשה איננה
מעלה ואיננה מורידה מן הבחינה הצבאית: "אם תיראו את ה' ועבדתם אתו…
והייתם גם אתם וגם המלך אשר מלך עליכם אחר ה' אלהיכם… ואם הרע תרעו גם
אתם גם מלככם תספו" (שם, יב, כה).

על דבר זה ניתן לכאורה להקשות מדברי שמואל, המוכיח את העם על שביקשו מלך: