היתר עיסקא

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע

אקסיע רתיה



(םימדקתמל)

נתאר לעצמנו מצב כזה: בעל מפעל למשקאות החליט, כי ירוויח יותר, אם
ייצר את הבקבוקים בעצמו, במקום לקנות אותם במפעל אחר המייצר
בקבוקים. הוא זקוק לכסף כדי לבנות את המפעל החדש, ולפי החישובים שלו
ירוויח במשך עשר שנים את כל הכסף שישקיע במפעל החדש, ואחרי עשר שנים
תהיה הכנסתו משני המפעלים שלו כפולה, בגלל הייצור העצמי של הבקבוקים.
האם גם על אדם זה נאמר "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך,
בארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך
מאחיך האביון, כי פתוח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר
יחסר לו"? ברור שלא! אין זו מצווה להלוות לאדם זה. אבל מותר בהחלט
להיכנס אתו לשותפות באופן שהמלווה יהיה שותף לרווחי המפעל.

במקורות הבאים נלמד על צורת שותפות, שבה האחד משקיע כסף, והשני
משקיע עבודה וניסיון, והרווחים מתחלקים בין השניים:

נד. רמב"ם, שותפים ו, א-ב


א. שניים שהן נושאין ונותנין בממון השותפות, אף על פי שהממון של
אחד מהן, הרי זו נקראת שותפות. ואם פחתו או הותירו, הרי הוא לאמצע
(מתחלקים ברווחים ובהפסדים). ויש להם להתנות בשכר ובהפסד כל מה
.וצריש

אבל אם היה האחד בלבד הוא שנושא ונותן בממון השיתוף (השותפות),
אף על פי שהממון משל שניהם, הרי זו השותפות נקראת עסק, וזה הנושא
והנותן נקרא מתעסק, שהרי הוא לבדו מתעסק במשא ומתן, ושותפו,
שאינו נושא ונותן, נקרא בעל המעות.

ב. תיקנו חכמים, שכל הנותן מעות לחברו להתעסק בהם, יהיה חצי
הממון בתורת הלוואה (כהלוואה רגילה). והרי המתעסק חייב באחריותו,
אף על פי שאבד באונס (כדין לווה רגיל), והחצי האחר בתורת פיקדון,
והרי הוא באחריות בעל המעות. ואם נגנב או אבד .
החצי של פיקדון, אין המתעסק חייב לשלם (כדין שומר חינם). ולפיכך
יהיה שכר זה החצי, אם הרוויח, של בעל המעות. ולפי תקנה זו אי אפשר
שיהיה השכר או ההפסד של כל הממון לאמצע בשווה, שאם אתה אומר
כן, נמצא בעל הממון נוטל שכר חצי מעותיו שהם פיקדון, ואינו עושה
כלום, אלא זה המתעסק טורח לו בחצי של פיקדון, מפני מעותיו
שהלווהו, ונמצא באין לידי אבק ריבית.
והיאך יעשו? אם רוצה להיות השכר או ההפסד לאמצע בשווה, ייתן
למתעסק שכרו שבכל יום ויום מימי השותפות, כפועל בטל של אותה
מלאכה שבטל ממנה (כלומר: נותן לו שכר מסוים עבור אותו עיסוק
.(תועמב

בשותפות שהזכרנו יש שלושה מרכיבים: פיקדון, הלוואה ושכר עבודת השותף .70
הפעיל. איך מתחלקים הרווחים בין כל אחד משלושת המרכיבים האלה של _ _
?תופתושה _ _

נה. חכמת אדם, קמג



נוסח שטר עסקא בקצרה (בשינויי לשון קלים)

מודה אני, החתום מטה, שקיבלתי לידיי סך… בתורת עסקה, והתחייבתי
,הב חיוורהל הבורק רתויה איהש ייניעב הארנ היהיש ,הבוט הרוחס לכש
מחויב אני לקנותה בעד הסכום הנ"ל, והם קודמים למעותיי. וכל הרווח
שיזמין ה' לידיי מאותה סחורה, יהיה מחצית הרווח לי, החתום מטה,
והמחצית למוכ"ז, רק שאנכה מחלקו בעד טרחתי סך… לכל זמן
השותפות, בין שיהיה רווח ובין שלא יהיה רווח, וכן חלילה להפסד, הוא
.יתא קלחכ קלח

ואין לי נאמנות לומר "הפסדתי", אלא על פי שני עדים כשרים ונאמנים,
מוחזקים לכשרים, ועל הרווח אין אני נאמן אלא בשבועה חמורה.

ובפירוש הותנה, שכאשר ארצה ליתן למוכ"ז מחלקו ברווח % 1.5לחודש,
אזיי גם אם ארוויח הרבה, אין לבעל השטר עליי שום שבועה, כי העודף
על רווח של % 1.5שייך לי. וכדין תוקף נאמנות לבעל השטר אף לאחר זמן
פירעון. וזמן הפירעון בכל חודש וחודש, אבל אם יהיה רווח, כנאמר
למעלה, אינו יכול לבטל את העסקא לפני כלות… חודשים.

ומחויב אני להודיעו בכל חודש, אם לא היה רווח או אם היה הפסד.
לכו .הלעמל רמאנכ ,חוור היהש העדוהכ הקיתש ייזא ,ול עידוא אלשכו
זמן שלא אחזיר המעות הנ"ל, הם בידיי בעסקא הנ"ל.
כל הנ"ל נעשה בקניין גמור, אגב סודר כתיקון חז"ל.

חזרה לתוכן "מלווה ולווה"