|
מדריך למורה להוראת הספר "המצוות התלויות בארץ" |
|---|
תיעיבש .4
|
אלא ,תווצמה לכב קוסענ אל הז רוזחמב אשונה דומילב .תונוש תווצמ תללוכ הטימשה תנש |
המדאה תדובע .1 ("תיעיבש תשודק" וא) תוריפה תשודק .2 .3שמיטת כספים. |
|
בחוברת לתלמיד מצויה סקירה על מצוות אלה, לפי מידת הפירוט שלהן בספר הלימוד. כאן ניתן סקירה רחבה יותר, כדי שהמורה ידע על אילו חלקים מתוך המצווה ויתרנו בהוראת .רתוי המלש היהת הרומה יניע דגנל דומעתש הנומתהש ידכו ,הזה רוזחמב אשונה
המדאה תדובע בחוברת לתלמיד פורטו ארבע המלאכות האסורות בשביעית, והבחנו בין מלאכות שאיסורן מוחלט, כמו זריעה וזמירה, לבין מלאכות שאיסורן חלקי – כדרך בעל הבית בשדהו – כגון קצירה ובצירה. (יש הסוברים שגם חרישה אסורה מדאורייתא). נוסף למלאכות אלה, יש איסור מדרבנן לתת לצמחים קיימים טיפולים שאין חיי הצמח או קבוצה נוספת של מלאכות הן המלאכות שביצוען חיוני לקיום הצמח או היבול. מלאכות אלה
תורפה תשודק נוסף לדינים אלה, מחייבת קדושת שביעית לבער את הפרות ולהפקירם כאשר הם כלים מן ועניין נוסף השייך לפרות שביעית ואינו כלול בחוברת לתלמיד: חובת הפקר ואיסור ספיחין. תיאור הדרכים להתיר זריעה בשישית בלי שיחול על הפירות איסור ספיחין ימצא המורה
אוצר בית-דין
שמיטת כספים |
|
תוארקמ אנו מציעים לפתוח את לימוד הנושא בניתוח הפסוקים בויקרא ובשמות. מהפסוקים בויקרא יגלו התלמידים את ארבע המלאכות האסורות בשביעית, ואת ההקבלה שבין המלאכות בשדה למלאכות בכרם: .הריצק העירז – הדשב בכרם – זמירה בצירה.
ביחס לפרות הפסוקים מלמדים כי פרות שבת הארץ מיועדים: "לך לעבדך ולאמתך…" וכן: פסוקים אלה כוללים את החובה להפקיר את הפרות, ודרש הכתוב מוסיף גם את החובה
(זמ רוקמ) הרוחס רוסיא – ג ,ח תיעיבש תווצמ ,תווצמה רפסל ויתוגשהב .השע תווצמ ן"במר תעדל אוה תיעיבש תורפ תריכמ רוסיא :ן"במר בתוכ ,ג השע |
"אמרה תורה בפרות שביעית 'והייתה שבת הארץ לכם לאכלה', ודרשו 'לאכלה ולא לסחורה'. וזה דבר תורה הוא, כמו שאמרו בפרק בתרא על עבודה זרה, דף ס"ב: השועה הנהו …'הרוחסל אלו הלכאל הרמא הרותהו ,תיעיבש תורפב ובוח ערופ אצמנ' סחורה בהם עובר בעשה." |
|
דברים דומים אומרים בעלי התוספות בקידושין כ, א שהובאו בחוברת לתלמיד (מקור מט). הם אומרים: "אבל משא ומתן אינו אלא עשה בעלמא". לפי זה, דעת רמב"ן ודעת בעלי "הלכאל" קוספהמ תעבונה ,השע תווצמ אוה תיעיבש תורפב הרוחס רוסיאש איה תופסותה ."הרוחסל אלו הלכאל" השרדהמו ברטנורא (שהובא בשאלה )56נותן טעם לאיסור מכירה במידה ובמשקל, ומסביר, מדוע תא רוכמל רתומ דציכ ,הריבסמ ד ,ז תיעיבשב הנשמה :וז הנחבהל תורוקמה ונתינ 53 הלאשב הבאנו בחוברת לתלמיד מקורות נוספים להרחבת העניין:
|
שמיטת כספים
|
בלימוד נושא זה יש חשיבות מרובה לניצול הצדדים החינוכיים שבו: הפרוזבול מדגים את הדרך שבה תקנות חז"ל פועלות. חשיבות הנושא הזה מודגשת, מפני שהפרוזבול הפך למעין סמל לחופש הבלתי מוגבל של חז"ל בתיקון תקנות. לימוד יסודי של העניין יבהיר לתלמידים, מהי הדרך שבה נתקנות תקנות.
(אנ רוקמ) תוארקמ
(גנ רוקמ) תובוח תטימש – א ,י תיעיבש
המשנה עוסקת בשאלה, אילו מהחובות הרשומים כאן נחשבים לחובות ששנת השמיטה העניינים שבמשנה הם אלה:
(הנ-דנ תורוקמ) לובזורפה – ד-ג ,י ,תיעיבש
כדי לעמוד על עניין הפרוזבול אנו מציעים ללמוד אחרי המשניות את קטע הגמרא במסכת
שאלת הגמרא – "ומי איכא דמדאורייתא לא משמטא שביעית, ותקינו רבנן דתשמט" – רקפה") אבר לש קומינה ;'ג-ל 'ב-מ רבעמה תא ריבסמ ("השעת לאו בש") ייבא לש קומינה בתיאור סכמתי ייראו הדברים כך:
אביי משיב, שהלל ביטל תקנת חכמים. שאלה ב' שואלת, איך תיקנו חכמים שמיטת כספים. אביי משיב, שחכמים רשאים לתקן תקנה ב"שב ואל תעשה". תשובת רבא (לשתי השאלות): הפקר בית דין הפקר, ולכן חכמים יכולים לתקן שמיטת כספים |
|
ךשמה |
