ז קרפ תלהק

: שכל אדם סופו למות, ובעבור זה טוב הוא לחי לילך שם כדי באשר הוא סוף כל האדם .ב

שיתן אל לבו את יום המות, ואל יתייאש ממנה.

: שכועס אדם על בניו משחוק שמראה לו פנים יפות, כי ברוע פנים שמראה סעכ בוט .ג

להם, הם מישרים דרכיהם וייטיב את לבו.

.וטושפכ :לב חכמים בבית אבל .ד


.וטושפכ :טוב לשמוע גערת חכם .ה


: סירים הם הקוצים הנשרפים תחת הקדירה, והם משמיעים כקול הסירים תחת הסיר .ו

קול גדול, ולאותו הקול אין בו ממש ותועלת, כך הוא השחוק של כסיל. גם זה הבל למעלה
עונה שאמר (ז-ה) "טוב לשמוע גערת חכם" ועליו אומר
שגם זה הבל, לשמוע אדם גערתו של חכם ולהתחכם בחכמה, שהרי אם יהיה האדם חכם גדול.

העושק והבצע שהוא לוקח יהולל אותו, והמחזירו להיות שוטה, כמו שנאמ' (דברים טז-יט) .ז

"כי השוחד יעוור עיני חכמים", והמתנה שמקבל החכם מאבד את לבו, נמצא שדבר מועט הוא
שמבטל החכמה ומאבדה, אם כן גם החכמה היא הבל.

: שהרי באחריתו אתה יודע היאך יצא הדבר, שאם יצא ותישארמ רבד תירחא בוט .ח

בטוב הרי מוטב, ואם לאו תוכל לחפש ולמצוא עצה עליו, אבל בראשיתו אינך יודע איך יצא
.ופוסב
: שמאריך אפו לכעוס: והיה נוח לו לאדם וקל לעבוד את הבורא יותר טוב ארך רוח

;וישכעמ

: המקרא של אחריו הוא פירושו של המקרא זה, טובה חכמה עם טובה חכמה עם נחלה .אי

נחלה למה, כי מי שרוצה לעמוד בצל החכמה צריך לעמוד בצל הכסף.
ויותר לרואי השמש: ומה יתרון יש להם,

שיתרון דעת החכמה תחיה את בעליה..בי


מי יוכל לתקן את הזמן כשהבורא עיותו, לפיכך.גי


ביום טובה היה בטוב וביום רעה ופורענות ראה וסבול, גם את זה לעומת זה הטובה כנגד .די

הרעה, והרעה כנגד הטובה עשה הבורא על ענין שלא ימצא האדם ויהרהר אחריו של בורא
מאומה, שאם ברא הטובה ולא ברא הרעה היו מהרהרים והיו אומרים: לא יוכל להטיב,
לפיכך עשה זה כנגד זה.

.וטושפכ :ולוכ :ילבה ימיב יתיאר לכה תא .וט


אל :רמול ,יאדמ רתוי קידצ יהת לא רמולכ :אוה ומצע ינפב רבד :הברה קידצ יהת לא .זט

אשא שמא אכשל בדם נדה, לא אוכל בשר (שמא אבוא) לאכול חלב ודם, לא אוכל ירקות שמא
אבוא לאכול תולעים ורמשים, לא אשא ואתן עם הבריות שמא אכשל בגזל, על זה נאמר אל
תהי צדיק הרבה, ואל תתחכם יותר מדאי לומר מה לי בהנאת העולם הזה שהיא הנאה עוברת,
איני רוצה ליהנות מן העולם הזה כלל, לא לשכב עם אשה, ולא באכילה ושתיה, ולא במלבוש
נאה, ולא בדירה נאה, אלא אלך ואשב לי בנקיקי הסלעים ואתענה כל ימי בשביל הבורא, על
זה נאמר: אל תתחכם יותר מדאי;
: לשון שממה, שמסגף ומשומם את עצמו; למה תשומם


: כלומר כמו שהזהרתיך מלהיות צדיק יותר מדאי, כך אזהירך מלהיות הברה עשרת לא .זי

רשע יותר מדאי, לרדוף אחרי הנשים, ולא לחוש על דם נדה, ולאכול בשר ולא לחוש על החלב
ועל הדם, ואל תהי סכל: כלומר כמו שהזהרתיך "אל תתחכם יותר מדאי" כך אני מזהירך
מלהיות סכל וכסיל יותר מדאי, לרדוף אחרי הבלי העולם באכילה ושתיה, ובמלבוש נאה,
,ללכ ארובה לע שוחל אלו ,האנ הרידבו
: שיגרום לך שתמות בקוצר ימים.למה תמות בלא עתך


רוסיאב רהזתו השא אשת :דציכ ,ינוניב תויהל עשרבו תוקדצמ ,הזב זוחאת רשא בוט .חי

הנידות לפי כוחך, אכול בשר והזהר מן הדם לפי כחך, ואם יבוא לידך שום מכשול בשגגה לא
יחשב לך לעוון, כמו כן תאחוז בחכמה ובשכלות להיות בינוני, כיצד: לאכול ולשתות, וללבוש
בגדים נאים, ולזכור הבורא בכל מעשיו;
: כלומר: מקיים שני המדות האלו. החכמה תעוז לחכם וגו': כי ירא אלוהים יצא את כולם

.ועמשמ וטושפכ

מקרא זה הוא מחובר למקרא של מעלה, "כי ירא אלוהים יצא כי אדם אין צדיק בארץ .כ

את כולם" (ז-יח) ומקיים שתיהם, ואינו פורש מדרכי העולם לגמרי, שמא ישגה ויחטא, "כי
אין צדיק בארץ" שלא ישגה לפעמים.

: דבר בפני עצמו הוא, כלומר: לכל הדברים שידברו הבריות כנגדך גם לכל הדברים .אכ

לבזותך ולקללך אל תתן לבך עליהם, ואפילו אם עבדך מקללך ומבזה אותך, עשה עצמך כאילו
.ותוא עמשת אל
: אינו עבד ממש, אלא אדם בזוי שראוי להיות עבדך.ךדבע


,עדוי התא ומכ :ידע לבך .בכ

: שכך הוא מנהג העולם לקלל זה את זה, ולסבול אחד את חבירו.קללת אחרים


: כל החכמות שאמרתי, כולם נסיתי בחכמה, ואמרתי בלבי, המכחב יתיסנ הז לכ .גכ

אחכמה כלומר: חכם אני וירדתי לסוף כל החכמות, ויודע אני שעדיין החכמה רחוקה ממני
שלא השגתיה, במקום רחוק עומדת ממני, כמה שהיה רחוק, ובמקום עמוק, עמוק עומדת שמי
ימצאנו: אותו מקום.

וסבותי אני בלבי, עדיין יותר לדעת ולתור ולבקש בחכמה וחשבון ולדעת רשע כסל .דכ

,ליסכה עשר תעדל יתרת רשאכו ,תוללוהו תולכסה עשרו (ליסכה)

תוממ רמ איהש השאה תא יתאצמ .וכ

וחרמים: הן רשתות שצדין בה הדגים.

: מפני שמלת קהלת היא נקבה לפיכך אמר אמרה שהיא לשון נקבה. תלהק הרמא .זכ

אחת לאחת: בקשתי בחכמתי, כאדם המונה אחת לאחת למצוא חשבונו,
.היתאצמ אלו הרומג הבוט השא אוצמל ישפנ השקבש והזו :יתאצמ אל הלא לכב השאו

: מתוך חכמה, אשר עשה האלוהים את האדם וברא אותו ישר יתאצמ הז האר דבל .טכ

בלי רשע, ובלי הרהור, והמה הבריות בקשו מחשבות והרהורים רבים בלבם, המביאים אותם
.הריבע ידיל