חופשת מחלה

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע

הלחמ תשפוח

מה קורה אם העובד מפסיק את עבודתו בגלל מחלה? האם גם אז הוא
חייב בנזקים שהוא גורם למעביד, והאם גם אז ידו על התחתונה?
ומה דינו של עבד עברי, שנמכר לשש שנים ושכב חולה שלוש שנים?

א ,זע אעיצמ אבב .דמ


השוכר את הפועל ולחצי היום שמע שמת לו מת או שאחזתו חמה – אם
שכיר הוא, נותן לו שכרו; אם קבלן הוא, נותן לו קבלנותו.


:י"שר

נותן לו שכרו: הואיל ואנוס הוא, אין לקנסו ולעשות ידו על התחתונה,
ונותן לו חצי דמי שכרו (שכר חצי היום שעבד).

מה. קידושין יז, א


מניין לעבד עברי שברח שצריך להשלים? תלמוד לומר: "שש שנים יעבוד."
יכול אפילו חלה? תלמוד לומר "ובשביעית יצא…" חלה שלוש שנים ועבד
שלוש, אינו חייב להשלים. חלה כל שש, חייב להשלים.
וליפא" :י"שר) ."אצי תיעיבשבו" רמול דומלת ?הלח וליפא לוכי :רמ רמא
לא עבד שש שלמים"). אפילו חלה כל שש – והתניא "חלה שלוש ועבד
שלוש, אינו חייב להשלים; חלה כל שש, חייב להשלים"? אלא: חלה ארבע,
נעשה כמו שחלה כל שש, וחייב להשלים.

עבד עברי, שהיה חולה 2 ,3או 4שנים, מה דינו?.88

עבד שברח והחסיר חודש אחד מתוך 6שנות עבודתו – מה דינו?.89

מו. תשובות מהר"ם חלק ד, סימן פה


הנראה בעיניי, המלמד (=מורה) שחלה, ייקח שכרו מושלם (=מלוא שכרו),
דקיימא לן (=מוסכם ומקובל עלינו) במסכת קידושין (יז, א): "עבד עברי
שחלה שלוש שנים ועבד שלוש שנים, אין חייב להשלים." וכל פועל
שהשכיר עצמו לזמן, דינו כעבד עברי לכל דבר.

ז"טקת ,ז קלח א"בשרה תובושת .זמ


אם חלה המלמד או נאנס קצת מהזמן שהיה לו ללמד, ולא היה יכול ללמד,
שהיה אבל או שאר אונסין, אינו חייב להשלים בסוף הזמן, כדאמרינן
בפרקא קמא דקידושין: "חלה שלוש ועשה שלוש, אינו חייב להשלים."
והרי"ף כתב: מיהו (מכל מקום) מנכין לו מן הדמים לפי הזמן שחלה, אע"ג
דאמרינן "חלה שלוש ועשה שלוש אינו חייב להשלים". הני מילי גבי עבד
עברי, שפרע לו כל שכרו מתחילת שש משעה שקנאו, אין שום חוב ממון
עליו, שגופו קנוי לבעלים. אך גזרת הכתוב הוא, שיצא בשש ובגירעון כסף.
אבל מלמד שהוא כשכיר יום, לעולם אין לו שכר מאשר לא עשה, אע"ג
.סנאנד
ואם חלה התלמיד, יכול ליתן לו תלמיד אחר ללמוד, ויהיה השני טוב כמו
הראשון או יותר טוב. אבל אינו יכול ליתן לו תלמיד אחר שהוא גרוע מן
הראשון. ושאר מלאכה אינו יכול ליתן למלמד. וצריך ליתן לו שכירותו
מושלם (=כל שכרו), כי המלמד אינו מרוויח שהולך בטל, ועוד, שהוא
.לקלקתמ
והרי"ף ז"ל הגיה: אך אם יש חולי תמיד ומלמד דר בעיר, אין לו שכירות
אלא לפי מה שלימד (=אם יש בעיר מחלות תמיד, המורה יודע שחלק
מהזמן לא יעבוד, ולכן יקבל רק משכורת רק עבור ימי עבודתו).

מה הן דעות הפוסקים בשאלה, כמה יש לשלם למורה שחלה באמצע שנת .90
הלימודים ולא לימד מלוא הזמן שהיה צריך ללמד? מי פוסק שיש לשלם שכר גם _ _
עבור תקופת המחלה, ומי פוסק שיש לשלם רק עבור תקופת העבודה? _ _

?וז האוושהמ קיסמ אוה המ ?הרומה תא ם"רהמ הוושמ ימל .91

?קסופ אוה דציכ ?עודמ .ם"רהמ לע קלוח (זמ רוקמב) ף"יר .92

הלחמ שדוח רובע תרוכשמ לבקל יאכז דבוע לארשי תנידמב הדובעה ילהונ יפל.93
ותוא רובע לבקמ ,הלחמ ללגב הנשב דחא שדוח ותדובעמ רדענש דבוע .הנשב דחא _ _
קספלו ם"רהמ לש הכלהה קספל הז קוח הוושה .דבע וליאכ ,האלמ תרוכשמ שדוח _ _
.(זמ-ומ תורוקמ) א"בשרהו ף"ירה לש הכלהה _ _

(93 הלאשב רבסוהש יפכ) לארשי תנידמב הלחמ תשפוח יבגל גהונה תא הוושה .94
לתנאים שיש לעבד עברי שחלה מחצית מזמן עבדותו. השווה את תנאי עבודתם ואת _ _
זכויותיהם במקרה של מחלה. _ _

מה המורה מקבל, אם תלמידיו חלו ונעדרו מן הלימודים?.95

האבה הנשמל רבעמ חזרה לתוכן "דיני עבודה"