ט השרפ

קנה לך אומנות עם התורה.
ראה חיים וגו' ?אמעט המ
ולמה הוא קורא אותן עדה קדושה?
ששם היו רבי יוסי בן משולם ור' שמעון בן מנסיא,
שהיו משלשין היום:

,יקרוב 'רו ,ימיט 'רד הירב עשוהי 'רל ארוק היה
עדה קדושה, שהיו משלשין,

עד שעברו ג' רגלים זה אחר זה,
כנגד ג' פעמים, שכתוב: חיים, חיים, חיים.

כשיש לו בנים, אבל אין לו בנים, או שהיו לו בנים קטנים,
מותר, מפני מיעוט פריה ורביה, ופרנסתן.

אמר לאחותה בתוך האבל, הכנסי וגדלי את בני אחותך,
ואף על פי שכנסה, לא נהג בה דרך ארץ,
אלא לאחר שלשים יום.

תני, אבל אסור לילך לבית המשתה, עד שלשים יום.
תני, מצות האב חייב בבנו: למולו,, ולפדותו, וגם ללמדו תורה,
.השא ואישהלו ,תונמוא ודמללו

אף להושיטו בנהר.
למולו מנין?

אף בלא חיים,
שנאמר ראה חיים עם אשה אשר אהבת.
בלא שלום,
שנאמר (שמואל א' כ"ה) ואתה שלום וביתך שלום.

אף אינו אדם שלם,

אם יודע את שאין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול,
כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך, עשה.אשר אתה הולך שמה,

איתחמי ליה בחלמיה, הראהו ב' מילין הרוגי לוד,
אין לפנים ממחיצתם.
ברוך שהעביר חרפתן של לוליאנוס ופפוס,
ואשרי מי שבא לכאן, ותלמודו בידו.

איתחמי ליה בחלמיה, הראהו בני אדם פניהם זקופות,
ובני אדם פניהם נמוכות.
ומהו כדין? :היל רמא

אלו שפניהם זקופות, תלמודן בידן. :ול רמא

אלו שפניהם נמוכות, אין תלמודן בידן.

.יידכ אוה תא תיל אמרין ליה:

?היתווכ אתירואב תיעל אלו ?המל אמר לון:

.ילג הוה אוהד אלא ,דוע אלו ,היתווכ אתירוא תפלא אל :ול רמא

?ילג אניוה אל אנאו אמר לון:

את הוית גלי למילף, והוא גלי לאלפא. אמרין ליה:

.הימלחב היל יזחתא ,אתינעת האמ תלת בתי
מאן הוא דכלום, ודבר בגרמיה כלום, :רמא

נוח ליה אם לא נברא.

.יידכ תא תיל :היל ירמא

,יוהד המ יוהיו היתי הימחא אמר לון:

חמא דרגין דידיה וכהיין עינוי.
אין תימר דר' אסי לאו אדם גדול הוה?!

חמית בחלמי רקיעא נפל, וחד מן תלמידך סמכיה בידיה.:רמא

?היל תעדי :רמא

אין אעבר יתהון קמיי, ידע אנא ליה. :ול רמא

עברון קומיה, כד מטא לר' אסי, אמר: דין הוא.

.הבר אייח 'ר היבג ינולעא אנכימד דכ
כד דמך אסקוניה לארעא דישראל.
.הבר אייח 'ר יבג אכה יתיימל אנוה 'ר אוה יידכ :ןורמא

מאן עליל ויהב ליה תמן?

בר תמני עשר שנין, הוה ורגיל תלמודיה, :ןירמא

ולא חמא קרי מן יומיה.
עלותך את בעי, דאת גברא סבא, אמרין ליה:

ואם דמכת תמן לא איכפת לך בחיין.
עבדון לי הדא מילתא, אייתון חבלה וקטרו ברגלי, אמר לון:

ואן אנא נפיק מוטב, ואן לא תהוון שררין ברגלי.
איתעביד ליה כן, עאל ואשכח תלתא דנין.
יהודה בני אחריך ואין עוד.
חזקיה בני אחריך ואין עוד.
יוסף בן ישראל אחריך ואין עוד.
,הלכתסמל יונייע הלת
אמיך אפיך, שמע קליה דר' חייא רבה אמר ליהודה בריה: אמרון ליה:

.היל ביתיד ,אתולג שיר אנוה יברל ,היל שפנ ירב
ולא קביל עליה למיתב ליה כן, זרעתיה לא פסקה לעולם.
יצא משם בן שמונים שנה ונכפלו לו שנותיו.

?עוקת התא ימ לצא :ול רמא

אצל ר' יוחנן, :ול רמא

ור' יוחנן אצל מי? אצל ר' יונתן בן עמרם,
ור' יונתן בן עמרם אצל מי? אצל ר' חייא רבה.
ור' חייא רבה אצל מי? אצל ר' יוחנן.
ור' יוחנן אצל ר' חייא לא?!
אתר דזיקוקין דנור, ובעורין דאשא, :היל רמא

מאן מעייל בר נפחא לתמן?!

חפון אפוי איקנתא מחצלתא.
לא יחמי במיתותיה, היך מה דלא חמי יתהון בחיוהי. :ןירמא

אפשר דהוה מחמי יתהון?

אין בין צדיקים לרשעים, אלא דיבור פה בלבד.

אין בין צדיקים לבינן אלא דיבור בלבד.

המת שומע קילוסו מתוך ארונו כמן החלום.
ולמה קורין אותו נחום איש קדש קדשים?
.וימי לכ עבטמ תרוצ טיבה אלש

אל תפנו לראותן ודאי.
ולמה קורין אותו רבינו הקדוש?
.וימי לכ ותלימב טיבה אלש
.ריזג הוה סומילטנא
,יתרזג אדהב ימח וניברל :היל רמא

בשלי לא הסתכלתי מימי, ובדידך אנא מסתכל?!:היל רמא

הוון אמרין צפוראי, כל דאתא ואמר דמך רבי, אנן קטלין ליה.
אזל בר קפרא ועלל בכוותא, ואדיק ליה ורישיה מיכרך ומניה בזיעין,
אמר: אחים בני ידעיה, שמעוני! שמעוני!
אראלים ומצוקים אחזו ידן בלוחות הברית,
גברה ידן של אראלים, וחטפו את הלוחות.
דמך רבי?אמרון ליה:

אמר לון: אתון אמריתון, אנא לא אמינא.
?רמא אל המלו

מעשה נסים נעשו באותו היום ערב שבת היה,
ואתכנשון כל קרייתא להספידה דרבי, ואשרוניה בתמני עשרי כנישתא,
ואובלוניה לבית שערים, ותלא לון יומא עד דמטא,
,גד ול הלוצו ,רנה תא ול קילדמו ,ותיבל לארשימ דחו דח לכ
וממלא לו חבית של מים, עד שעשה האחרון שבהן, שקעה החמה.
.רבגה ארקו
שרון מצוקין אמרין: ווי, דחללינן שבתא!

:הרמאו לוק תב התצי

כל שלא נתעצל בהספדו של רבי מזומן לחיי העולם הבא,
בר מן קצרה, דהוה תמן ולא אתא.
כיון דשמע כן, סלק לאיגרא, וטלק גרמיה מן איגרא ונפל ומת.
:הרמאו לוק תב התצי

אף קצרה מזומן לחיי העולם הבא.

כאדם שמעביר את הפקק מעל פי הצלוחית.

.הירבק יאולהו ,היל הוה דחא חא
,ומכשל ועיגהשכ אלא ?ויה וינב אלהו
דימה אותן לו, וקרא אותן לו אחים. והיום,

מלמד שהיה לו (דוגמה), מעין דוגמה של עולם הבא.

.לאהשע הז כי לא לקלים המרוץ,

נוח לו לאדם להזיז כותל בנוי שש אמות בעובי,
מלהזיז רגלו אחת של אבנר. והיום,

וכן בכל יום ויום וכן כל אשה ואשה עושה לו סעודה,
.ילמע לכמ יקלח היה הזוכסבורה שהוא סועד אצלה. והיום,
מאן דאמר קודיה,
ומאן דאמר קניה,
ומאן דאמר קשרתיה.
.בויא הז וגם לא לנבונים עושר,

אתמול, (איוב א') ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן וגו' ומקנהו פרץ בארץ

פרץ גדרו של עולם. בכל מקום מנהגו של עולם,
זאבים הורגים את העזים, ברם באויב,
העזים הורגים את הזאבים.
והיום, (שם י"ח) חנוני חנוני אתם רעי וגו'.
.עשוהי הז וגם לא ליודעים חן,

שני דברים דבר יהושע בפני משה, ולא נגמל חן בעיניו,
ואלו הן:
אחד במינוי הזקנים,
.לגעה השעמב דחאו
במינוי הזקנים,

קול קילוס של עבודת כוכבים אנא שמיע.

אין לך כל דור ודור,
.לגע לש תחא יקנוא לטנ אלש

.השמ הז כי לא לקלים המרוץ,

אתמול טס ברקיע ועולה כעוף,

מלאכי צבאות אין כתיב כאן,
אלא מלכי צבאות, אפילו מלכיהן דמלאכייא,
מיכאל וגבריאל היו מתיראין ממשה.
והיום, אפילו גולירון שבהם, לא היה יכול להסתכל בהן,

.איצוהלו סינכהל ותלודג התיהש
והיום, (שם) קראן לו ויאכל לחם.
.השמ הז וגם לא לנבונים עושר,

מהיכן בא לו עושר והעשיר?!

מחצב של ספיר, גלה לו הקדוש ברוך הוא בתוך אהלו,
ומצא, ומשם העשיר משה.

אמר ליה: מהו דין

פעמים שאדם מפגיע בתפלה ונענה, :ול רמא

פעמים שמפגיע ואינו נענה, שאין לך שסידר תפלות ותחנונים,
יותר ממשה רבינו ולסוף,