ט השרפ

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע


– המשך הפרק –


א

[ט] ראה חיים עם אשה אשר אהבת


אמר רבי משום עדה קדושה:

קנה לך אומנות עם התורה.
ראה חיים וגו' ?אמעט המ
ולמה הוא קורא אותן עדה קדושה?
ששם היו רבי יוסי בן משולם ור' שמעון בן מנסיא,
שהיו משלשין היום:

,הרותל שילש
,הלפתל ישילש
.הכאלמל שילש

שהיו יגעין בתורה, בימות החורף, ויש אומרים:

ובמלאכה בימות הקיץ.

ר' יצחק בן אלעזר:

,יקרוב 'רו ,ימיט 'רד הירב עשוהי 'רל ארוק היה
עדה קדושה, שהיו משלשין,

,הרותל שילש
,הלפתל שילש
.הכאלמל שילש


תני, אבל אסור להכניס לו אשה עד שלשים יום.

:רמוא הדוהי 'ר

עד שעברו ג' רגלים זה אחר זה,
כנגד ג' פעמים, שכתוב: חיים, חיים, חיים.

במה דברים אמורים?

כשיש לו בנים, אבל אין לו בנים, או שהיו לו בנים קטנים,
מותר, מפני מיעוט פריה ורביה, ופרנסתן.

ומעשה שמתה אשתו של רבי טרפון, וכשנסתם הגולל,

אמר לאחותה בתוך האבל, הכנסי וגדלי את בני אחותך,
ואף על פי שכנסה, לא נהג בה דרך ארץ,
אלא לאחר שלשים יום.

תני, אבל אסור לילך לבית המשתה, עד שלשים יום.
תני, מצות האב חייב בבנו: למולו,, ולפדותו, וגם ללמדו תורה,
.השא ואישהלו ,תונמוא ודמללו

ויש אומרים:

אף להושיטו בנהר.
למולו מנין?

(בראשית י"ז) ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר. :רמאנש

לפדותו מנין?

(שמות י"ג) וכל בכור אדם בבניך תפדה. :רמאנש

ללמדו תורה מנין?

(דברים י"א) ולמדתם אותם. :רמאנש

ללמדו אומנות מנין?

(שם ל') ובחרת בחיים. :רמאנש

לישא אשה מנין?

(ירמיה כ"ט) קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים. :רמאנש

להושיטו בנהר מנין?

ובחרת בחיים. :רמאנש

וכל מי שאין לו אשה,

,בוט אלב יורש
,רזע אלב
,החמש אלב
,הכרב אלב
.הרפכ אלב

בלא טוב מנין?

(בראשית ג') לא טוב היות האדם לבדו.

בלא עזר מנין?

(שם) אעשה לו עזר כנגדו.

בלא שמחה מנין?

(דברים י"ד) ושמחת אתה וביתך.

בלא ברכה מנין?

(יחזקאל מ"ד) להניח ברכה אל ביתך.

בלא כפרה מנין?

.ותיב דעבו ודעב רפכו (ז"ט ארקיו)

ר' יהושע בן לוי אומר:

אף בלא חיים,
שנאמר ראה חיים עם אשה אשר אהבת.
בלא שלום,
שנאמר (שמואל א' כ"ה) ואתה שלום וביתך שלום.

:רמא אדמג רב אייח 'ר

אף אינו אדם שלם,

שנאמר (בראשית ד') ויברך אותם ויקרא את שמם אדם.

בזמן ששניהם כאחד, הם אדם.
אין שניהם כאחד, אין קרויין אדם.
אף ממעט בדמות. ויש אומרים:

שנאמר (שם) כי בצלם אלהים עשה את האדם.

א


[י] כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך.


ר' מנחמא בשם ר' בון מסרס הדין קרייה.

אם יודע את שאין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול,
כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך, עשה.אשר אתה הולך שמה,

,ירדנסכלא 'רד יופא ימחימל דמחתמ הוה אחא 'ר

איתחמי ליה בחלמיה, הראהו ב' מילין הרוגי לוד,
אין לפנים ממחיצתם.
ברוך שהעביר חרפתן של לוליאנוס ופפוס,
ואשרי מי שבא לכאן, ותלמודו בידו.

:םוגרת
ר' אחא רצה לראות בחלום את ר' אלכסנדרי
נראה לו, והראהו שני דברים על הרוגי לוד
שאין לפנים ממחיצתם קרובים לה',
ואשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו.

זבדי בן לוי הוה מתחמד למיחמי אפוי דר' יהושע בן לוי,

איתחמי ליה בחלמיה, הראהו בני אדם פניהם זקופות,
ובני אדם פניהם נמוכות.
ומהו כדין? :היל רמא

אלו שפניהם זקופות, תלמודן בידן. :ול רמא

אלו שפניהם נמוכות, אין תלמודן בידן.

ריש לקיש ואית דאמרי ר' יהושע בן לוי הוה מתחמד למיחמי לר' חייא רבה.

.יידכ אוה תא תיל אמרין ליה:

?היתווכ אתירואב תיעל אלו ?המל אמר לון:

.ילג הוה אוהד אלא ,דוע אלו ,היתווכ אתירוא תפלא אל :ול רמא

?ילג אניוה אל אנאו אמר לון:

את הוית גלי למילף, והוא גלי לאלפא. אמרין ליה:

.הימלחב היל יזחתא ,אתינעת האמ תלת בתי
מאן הוא דכלום, ודבר בגרמיה כלום, :רמא

נוח ליה אם לא נברא.

ר' אסי צם תלתין יומין למיחמי ר' חייא רבה ולא חמייה.

.יידכ תא תיל :היל ירמא

,יוהד המ יוהיו היתי הימחא אמר לון:

חמא דרגין דידיה וכהיין עינוי.
אין תימר דר' אסי לאו אדם גדול הוה?!

חד גרדייא אתא קומי דר' יוחנן,

חמית בחלמי רקיעא נפל, וחד מן תלמידך סמכיה בידיה.:רמא

?היל תעדי :רמא

אין אעבר יתהון קמיי, ידע אנא ליה. :ול רמא

עברון קומיה, כד מטא לר' אסי, אמר: דין הוא.

ר' הונא ריש גלותא אמר לון

.הבר אייח 'ר היבג ינולעא אנכימד דכ
כד דמך אסקוניה לארעא דישראל.
.הבר אייח 'ר יבג אכה יתיימל אנוה 'ר אוה יידכ :ןורמא

מאן עליל ויהב ליה תמן?

.היל לייעמ אנא :יגח יבר רמא

בר תמני עשר שנין, הוה ורגיל תלמודיה, :ןירמא

ולא חמא קרי מן יומיה.
עלותך את בעי, דאת גברא סבא, אמרין ליה:

ואם דמכת תמן לא איכפת לך בחיין.
עבדון לי הדא מילתא, אייתון חבלה וקטרו ברגלי, אמר לון:

ואן אנא נפיק מוטב, ואן לא תהוון שררין ברגלי.
איתעביד ליה כן, עאל ואשכח תלתא דנין.
יהודה בני אחריך ואין עוד.
חזקיה בני אחריך ואין עוד.
יוסף בן ישראל אחריך ואין עוד.
,הלכתסמל יונייע הלת
אמיך אפיך, שמע קליה דר' חייא רבה אמר ליהודה בריה: אמרון ליה:

.היל ביתיד ,אתולג שיר אנוה יברל ,היל שפנ ירב
ולא קביל עליה למיתב ליה כן, זרעתיה לא פסקה לעולם.
יצא משם בן שמונים שנה ונכפלו לו שנותיו.

ב

:היל ימחתיא אנינח 'רב יסוי 'רל ימחימל דמחמ הוה אריעז 'ר

?עוקת התא ימ לצא :ול רמא

אצל ר' יוחנן, :ול רמא

ור' יוחנן אצל מי? אצל ר' יונתן בן עמרם,
ור' יונתן בן עמרם אצל מי? אצל ר' חייא רבה.
ור' חייא רבה אצל מי? אצל ר' יוחנן.
ור' יוחנן אצל ר' חייא לא?!
אתר דזיקוקין דנור, ובעורין דאשא, :היל רמא

מאן מעייל בר נפחא לתמן?!

כד דמך ר' נחום איש קדש קדשים,

חפון אפוי איקנתא מחצלתא.
לא יחמי במיתותיה, היך מה דלא חמי יתהון בחיוהי. :ןירמא

אפשר דהוה מחמי יתהון?

אמר רבי אשיאן:

אין בין צדיקים לרשעים, אלא דיבור פה בלבד.

רבי שמעון בן לקיש אמר:

אין בין צדיקים לבינן אלא דיבור בלבד.

:אריעז 'ר רמא

המת שומע קילוסו מתוך ארונו כמן החלום.
ולמה קורין אותו נחום איש קדש קדשים?
.וימי לכ עבטמ תרוצ טיבה אלש

:אייח 'ר רמא

(ויקרא י"ט)אל תפנו אל האלילים.

אל תפנו לעובדן.

:יבר רמא

אל תפנו לראותן ודאי.
ולמה קורין אותו רבינו הקדוש?
.וימי לכ ותלימב טיבה אלש
.ריזג הוה סומילטנא
,יתרזג אדהב ימח וניברל :היל רמא

בשלי לא הסתכלתי מימי, ובדידך אנא מסתכל?!:היל רמא

ג

כד דמך רבי בציפורי,

הוון אמרין צפוראי, כל דאתא ואמר דמך רבי, אנן קטלין ליה.
אזל בר קפרא ועלל בכוותא, ואדיק ליה ורישיה מיכרך ומניה בזיעין,
אמר: אחים בני ידעיה, שמעוני! שמעוני!
אראלים ומצוקים אחזו ידן בלוחות הברית,
גברה ידן של אראלים, וחטפו את הלוחות.
דמך רבי?אמרון ליה:

אמר לון: אתון אמריתון, אנא לא אמינא.
?רמא אל המלו

.ליסכ אוה הבד איצומו ('י ילשמ) :ביתכד

קרעון מניהון, עד דאזל קליה דקריעה, עד גובתתה,
ויתרון דעת החכמה.מהלך שלשה מילין, וקרא עליה:

ר' נחמיה בשם ר' מונא אמר:

מעשה נסים נעשו באותו היום ערב שבת היה,
ואתכנשון כל קרייתא להספידה דרבי, ואשרוניה בתמני עשרי כנישתא,
ואובלוניה לבית שערים, ותלא לון יומא עד דמטא,
,גד ול הלוצו ,רנה תא ול קילדמו ,ותיבל לארשימ דחו דח לכ
וממלא לו חבית של מים, עד שעשה האחרון שבהן, שקעה החמה.
.רבגה ארקו
שרון מצוקין אמרין: ווי, דחללינן שבתא!

:הרמאו לוק תב התצי

כל שלא נתעצל בהספדו של רבי מזומן לחיי העולם הבא,
בר מן קצרה, דהוה תמן ולא אתא.
כיון דשמע כן, סלק לאיגרא, וטלק גרמיה מן איגרא ונפל ומת.
:הרמאו לוק תב התצי

אף קצרה מזומן לחיי העולם הבא.

א


[יא] שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ וגו'



.וניבא בקעי הז כי לא לקלים המרוץ,

.וילגר בקעי אשיו (ח"כ תישארב) ,לומתא

היום כתיב (שם מ"ט) ויאסף רגליו אל המטה.

,לומתא .בקעי הז ולא לגבורים המלחמה,

(שם כ"ח) ויגש יעקב ויגל את האבן

אמר ר' יוחנן:

כאדם שמעביר את הפקק מעל פי הצלוחית.

והיום, (שם נ') וישאו בני ישראל את יעקב אביהם.

בגופו ואפילו בגלקטיקא, לא היה יכול להטען,
,לומתא .בקעי הז וגם לא לחכמים לחם,

(שם ל"א) ויזבח יעקב זבח בהר וגו'. ויאכלו לחם.


?ויה ויחא יכו

.הירבק יאולהו ,היל הוה דחא חא
,ומכשל ועיגהשכ אלא ?ויה וינב אלהו
דימה אותן לו, וקרא אותן לו אחים. והיום,

(שם מ"ג) שובו שברו לנו מעט אוכל וגו'.

.בקעי הז וגם לא לנבונים עושר,

(שם ל') ויפרוץ האיש מאד מאד.

ר' סימון בשם ר' שמעון:

מלמד שהיה לו (דוגמה), מעין דוגמה של עולם הבא.

(מיכה ב') עלה הפורץ לפניהם והיום. האי מאן דאמר:

(בראשית מ"ז) ויכלכל יוסף את אביו וגו'.

.בקעי הז וגם לא ליודעים חן,

אתמול, (שם מ"ח) ידעתי בני ידעתי.
,רמתב הדוהי השעמ ינא עדוי
מעשה ראובן בבלהה.
מה אם דברים שלא נתגלו לך,
נתגלו לי דברים שנתגלו לך על אחת – כמה וכמה! והיום,

(שם מ"ז) אם נא מצאתי חן בעיניך וגו' :ול רמא

אל נא תקברני במצרים.

:רחא רבד

.לאהשע הז כי לא לקלים המרוץ,

שנאמר (שמואל ב' ב') ועשהאל קל ברגליו כאחד הצביים וגו'.

?ותולק היה המו
שהיה רץ על סאסי שיבוליא, ואינן משתברין.
.וילגרב לק לאהשעו ,לומתא

והיום, (שם) ויכהו אבנר באחרי החנית וגו'.

.רנבא הז ולא לגבורים המלחמה,

דכתיב (שם א' כ"ו) הלא איש אתה ומי כמוך בישראל וגו'.

דאמר רבי אסי משום ר' יוחנן:

נוח לו לאדם להזיז כותל בנוי שש אמות בעובי,
מלהזיז רגלו אחת של אבנר. והיום,

(שם ב' ג') הכמות נבל ימות אבנר?!

.המלש הז וגם לא לחכמים לחם,

אתמול, (מלכים א' ד') ויהי לחם שלמה ליום אחד שלושים כר סלת,
וששים כר קמח, וכתיב עשרה בקר בריאים וגו'

אמר ר' יוחנן:

וכן בכל יום ויום וכן כל אשה ואשה עושה לו סעודה,
.ילמע לכמ יקלח היה הזוכסבורה שהוא סועד אצלה. והיום,
מאן דאמר קודיה,
ומאן דאמר קניה,
ומאן דאמר קשרתיה.
.בויא הז וגם לא לנבונים עושר,

אתמול, (איוב א') ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן וגו' ומקנהו פרץ בארץ

:אנינח 'רב יסוי יבר רמא

פרץ גדרו של עולם. בכל מקום מנהגו של עולם,
זאבים הורגים את העזים, ברם באויב,
העזים הורגים את הזאבים.
והיום, (שם י"ח) חנוני חנוני אתם רעי וגו'.
.עשוהי הז וגם לא ליודעים חן,

:אריז יברד הירב הוחא יבר רמא

שני דברים דבר יהושע בפני משה, ולא נגמל חן בעיניו,
ואלו הן:
אחד במינוי הזקנים,
.לגעה השעמב דחאו
במינוי הזקנים,

דכתיב: (במדבר י"א) אדני משה כלאם.

כלם והעבירם מן העולם :ול רמא

(שם) ויאמר לו משה המקנא אתה לי.

יהושע, בך אני מתקנא, הלואי בני כיוצא בך, :ול רמא

הלואי כל ישראל כיוצא בך.

(שם ) ומי יתן כל עם ה' נביאים וגו'.

,לגעב דחאו

שנאמר (שמות ל"ב) וישמע יהושע את קול העם ברעה.

יהושע, אדם שעתיד להנהיג שררה על ששים רבוא, :השמ ול רמא

אינו יודע להבחין בין קול לקול?!

אין קול ענות גבורה,
(שם י"ז) וגבר ישראל, ואין קול ענות חלושה. האי מאן דאמר:

.עמוש יכנא תונע לוק ,עשוהי שלחיו האי מאן דאמר:

:יסא יבר רמא

קול קילוס של עבודת כוכבים אנא שמיע.

ר' יודן בשם ר' אסי אמר:

אין לך כל דור ודור,
.לגע לש תחא יקנוא לטנ אלש

ב

:רחא רבד

.השמ הז כי לא לקלים המרוץ,

אתמול טס ברקיע ועולה כעוף,

שנאמר (שם י"ט) ומשה עלה אל האלהים.

והיום, (דברים ג') כי לא תעבר את הירדן הזה.
אפילו חבל של חמשים אמה לא היה יכול לעבור.
.השמ הז ולא לגבורים המלחמה,

אתמול, (תהלים ס"ח) מלכי צבאות ידודון ידודון.
מהו ידודון ידודון?
ידודון בהליכתן, ידודון בחזירתן.

ר' יודן בשם ר' איבו אמר:

מלאכי צבאות אין כתיב כאן,
אלא מלכי צבאות, אפילו מלכיהן דמלאכייא,
מיכאל וגבריאל היו מתיראין ממשה.
והיום, אפילו גולירון שבהם, לא היה יכול להסתכל בהן,

הדא הוא דכתיב: (דברים ט') כי יגורתי מפני האף והחמה.

.השמ הז וגם לא לחכמים לחם,

אתמול, עביד קומיס קלטור בפלטין של פרעה,

.ויחא לא אציו השמ לדגיו ('ב תומש) :רמאנש

?לדגיו והמ

.איצוהלו סינכהל ותלודג התיהש
והיום, (שם) קראן לו ויאכל לחם.
.השמ הז וגם לא לנבונים עושר,

מהיכן בא לו עושר והעשיר?!

אמר רבי חנין:

מחצב של ספיר, גלה לו הקדוש ברוך הוא בתוך אהלו,
ומצא, ומשם העשיר משה.

שנאמר: (שם ל"ד) פסל לך.

פסילתן תהא לך,
והיום, כל הדין עותר לא קם ליה.
.השמ הז וגם לא ליודעים חן,

אתמול, (שם ל"ג) כי מצאת חן בעיני.
והיום, (דברים ד') אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה.
כי עת ופגע יקרה את כלם,

עת היא שפוגעת האדם ומערערת בו כל הדברים האלה,
.עיגפמ אוהו
?השעי המ
ילך ויעסוק בתפלה ובתחנונים והוא ניצל.

:לאומשל לאש אנוה בר

אמר ליה: מהו דין

עגפו תע יכ ביתכד


פעמים שאדם מפגיע בתפלה ונענה, :ול רמא

פעמים שמפגיע ואינו נענה, שאין לך שסידר תפלות ותחנונים,
יותר ממשה רבינו ולסוף,

(שם ל"א) הן קרבו ימיך למות.:ול רמאנ











           
חזרה לתוכן תושב
           
חזרה לתוכן תנ