תמורה פרק 2
[כִּי סָלִיק רַב דִּימִי, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב יִרְמְיָה דְּיָתִיב וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִנַּיִן לִנְסָכִים הַבָּאִים עִם הַזֶּבַח, שֶׁאֵין קְרֵבִים אֶלָּא בַּיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: (במדבר כט) "וּלְנִסְכֵּיכֶם וּלְשַׁלְמֵיכֶם", מַה שְּׁלָמִים בַּיּוֹם, אַף נְסָכִים בַּיּוֹם. אָמַר: אִי אַשְׁכְּחֵיהּ דִּכְתִיב אִיגַרְתָּא, שַׁלְחֵיהּ לְרַב יוֹסֵף, [וְלָא תִּסְמִי מִנְחַת נְסָכִים מִמַּתְנִיתִין. וְלָא קַשְׁיָא, כָּאן בִּנְסָכִים הַבָּאִים עִם הַזֶּבַח, כָּאן בִּנְסָכִים הַבָּאִים בִּפְנֵי עַצְמָן]. וְאִי הֲוָה לֵיה אִיגַרְתָּא, מִי אֶפְשָׁר לְמִישְׁלְחָא? וְהָא אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כּוֹתְבֵי הֲלָכוֹת כְּשׂוֹרְפֵי הַתּוֹרָה, וְהַלּוֹמֵד מֵהֶן אֵינוֹ נוֹטֵל שְׂכָרוֹ]. דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בַּר נַחְמָנִי מְתֻרְגְמַנֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (שמות לד) "כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (שם) "כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה". לוֹמַר לְךָ: דְּבָרִים שֶׁבְּעַל־פֶּה אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָם בִּכְתָב. וְשֶׁבִּכְתָב, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָם עַל־פֶּה. וְתָנִי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: "כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה", אֵלֶּה אַתָּה כּוֹתֵב, אֲבָל אִי אַתָּה כּוֹתֵב הֲלָכוֹת. אַמְרֵי: דִּלְמָא מִלְּתָא חַדְתִּי שַׁאנִי, דְּהָא רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ מְעַיְּנִי בְּסִפְרָא דְּאַגַדְתָּא בְּשַׁבְּתָא, וְדָרְשֵׁי הָכִי: (תהלים קיט) "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ", אַמְרֵי: מוּטָב תֵּעָקֵר תּוֹרָה, וְאַל תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל.
מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר: דְּנָזִיר לָאו נִדָּר וְנִדָּב הוּא? וְהָכְּתִיב: (ש"ב טו) "וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַיֹאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ: אֵלְכָה נָא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַה' בְּחֶבְרוֹן, כִּי נֶדֶר נָדַר עַבְדֶךָ" וְגוֹ'. מַאי לָאו אַקָּרְבָּן? לָא אַעִקָּר נִדְרוֹ קָאָמַר. עִקָּר נִדְרוֹ בְּחֶבְרוֹן הֲוָה? וַהֲלֹא בִּגְשׁוּר (הוא) [הֲוָה]! אָמַר רַב אַחָא [וְאִיתֵּימָא רַבָּה בַּר רַב חָנָן]: לֹא הָלַךְ אַבְשָׁלוֹם אֶלָּא לְהָבִיא כְּבָשִׂים מֵחֶבְרוֹן, הָכִי נַמִּי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי תֵּימָא: לְאַקְרוּבִי הוּא דְּאָזִיל, שָׁבִיק יְרוּשָׁלַיִם וְאָזִיל וּמַקְרִיב בְּחֶבְרוֹן? וְאֶלָּא מַאי? לְהָבִיא כְּבָשִׁים מֵחֶבְרוֹן, הַאי "אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַה' בְּחֶבְרוֹן", 'מֵחֶבְרוֹן' מִיבָּעִי לֵיהּ! אֶלָּא לְעוֹלָם לְאַקְרוּבִי, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ: אַמַאי שָׁבִיק יְרוּשָׁלַיִם וּמַקְרִיב בְּחֶבְרוֹן? תִּיקְשִׁי לָךְ גִּבְעוֹן, דְּמָקוֹם קָדוֹשׁ הוּא? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהֻתְּרוּ הַבָּמוֹת, כָּל הֵיכָא דְּבָעִי, מַקְרִיב.
אַרְבָּעִים שָׁנָה לְמַאן? תַּנְיָא רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁשָּׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ, דְּתַנְיָא: אוֹתָהּ שָׁנָה שֶׁשָּׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ, [אוֹתָהּ שָׁנָה] עֲשִׂירִית שֶׁל שְׁמוּאֵל הָיְתָה, עֶשֶׂר שָׁנִים מָלַךְ שְׁמוּאֵל בְּעַצְמוֹ, שָׁנָה אַחַת שֶׁמָּלַךְ שָׁאוּל וּשְׁמוּאֵל, וּשְׁתַּיִם שֶׁמָּלַךְ שָׁאוּל בְּעַצְמוֹ, וּשְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע שֶׁמָּלַךְ דָּוִד.
[תְּנָן הָתָם: מִשֶּׁמֵּת יוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵף בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם, בָּטְלוּ הָאֶשְׁכּוֹלוֹת, אִישׁ שֶׁהַכֹּל בּוֹ. וְאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: כָּל אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁעָמְדוּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל מִימוֹת מֹשֶׁה עַד שֶׁמֵּת יוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר, הָיוּ לְמֵדִין תּוֹרָה כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ. מִכָּאן וָאֵילָךְ, לֹא הָיוּ לְמֵדִין תּוֹרָה כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים הֲלָכוֹת נִשְׁתַּכְּחוּ בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה? דְּאִישְׁתַּכַּח לְהוּ, אִישְׁתַּכַּח, וְדִגְמִירָן לְהוּ, הֲווּ גְּמִרֵי כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְהָא תַּנְיָא: מִשֶּׁמֵּת מֹשֶׁה, אִם רַבּוּ מְטַמְּאִין, טִמְּאוּ, אִם רַבּוּ טְהוֹרִין, טִהֲרוּ. לִיבָּא דְּאִימְעִיט, מִיגְמַר הֲווּ גְמִירֵי לְהוּ כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ]. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: כָּל אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁעָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל מִימֵי מֹשֶׁה עַד שֶׁמֵּת (יוסי) [יוֹסֵף] בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה, לֹא הָיָה בָּהֶם שׁוּם דֹּפִי, מִכָּאן וָאֵילָךְ, הָיָה בָּהֶם [שׁוּם] דֹּפִי. וְהָתַּנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד [אֶחָד] שֶׁהָיָה גּוֹנֵחַ מִלִּבּוֹ, וְשָׁאֲלוּ לְרוֹפְאִים, וְאָמְרוּ: אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיִּינַק חָלָב רוֹתֵחַ שַׁחֲרִית, וְהֵבִיאוּ הָעֵז וְקָשְׁרוּ לוֹ בְּכַרְעֵי מִטָּתוֹ, וְהָיָה יוֹנֵק מִמֶּנָּה חָלָב. לְמָחָר נִכְנְסוּ חֲבֵרָיו לְבַקְּרוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ עֵז, אָמְרוּ: לִסְטִים מְזֻיָּן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְאָנוּ נִכְנָסִים לְבַקְּרוֹ? יָשְׁבוּ וּבָדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ בּוֹ עָווֹן אֶלָּא שֶׁל אוֹתָהּ הָעֵז בִּלְבַד. וְאַף הוּא, בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי בְּעַצְמִי שֶׁאֵין בִּי עָווֹן אֶלָּא שֶׁל אוֹתָהּ הָעֵז בִּלְבַד, שֶׁעָבַרְתִּי עַל דִּבְרֵי חֲבֵרַי, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְקַיְמָא לָן: כָּל הֵיכָא דְּאַמְרִינָן: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד, אוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא, אוֹ רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילָעִאי. וְרַבָּנָן? בָּתַר (יוסי) [יוֹסֵף] בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה דָּרֵי דָּרֵי הֲווּ. אָמַר רַב יוֹסֵף: דֹּפִי שֶׁל סְמִיכָה קָתָּנִי. וְהָא (יוסי) [יוֹסֵף] בֶּן יוֹעֶזֶר גּוּפֵיהּ מִיפְלַג פָּלִיג בִּסְמִיכָה! כִּי אִיפְלִיג בָּהּ בְּסוֹף שְׁנֵיהּ דְּבָצִיר לִיבָּא.
אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים הֲלָכוֹת נִשְׁתַּכְּחוּ בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. אָמְרוּ לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ: שְׁאַל, אָמַר לָהֶם: (דברים ל) "לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא". אָמְרוּ לוֹ לִשְׁמוּאֵל: שְׁאַל, אָמַר לָהֶם: (ויקרא כז) "אֵלֶּה הַמִּצְוֹת"! שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק נַפְחָא: אַף חֲטָאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ, נִשְׁתַּכְּחָה בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. אָמְרוּ לְפִינְחָס: שְׁאַל, אָמַר לָהֶם: [לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא". אָמְרוּ לֶאֱלִיעֶזֶר: שְׁאַל, אָמַר לָהֶם]: "אֵלֶּה הַמִּצְוֹת"! שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְגַן־עֵדֶן, אָמַר לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ: שְׁאַל מִמֶּנִּי כָּל סְפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ, אָמַר לוֹ: רַבִּי, כְּלוּם הִנַּחְתִּיךָ שָׁעָה אַחַת וְהָלַכְתִּי לְמָקוֹם אַחֵר? לֹא כָּךְ כָּתַבְתָּ [בִּי]: (שמות לג) "וּמְשָׁרֲתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל". מִיָּד תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ שֶׁל (משה] [יְהוֹשֻׁעַ], וְנִשְׁתַּכְּחוּ מִמֶּנּוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת, וְנוֹלְדוֹ לוֹ שְׁבַע מֵאוֹת סְפֵקוֹת, וְעָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עָלָיו לְהָרְגוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לוֹמַר לְךָ אִי־אֶפְשָׁר, לֵךְ וְטוֹרְדָן בְּמִלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (יהושע א) "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה וְגוֹ'. [וַיֹאמֶר ה'" וְגוֹ']. (וכתיב ("שם) "בעוד שלשת ימים הכינו לכם צדה" וְגוֹ'.) בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת קַל־וָחֹמֶר וּגְזֵרוֹת שָׁווֹת וְדִקְדוּקֵי סוֹפְרִים נִשְׁתַּכְּחוּ בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. אָמַר רַבִּי [אַבָּהוּ]: אַף עַל פִּי כֵן הֶחֱזִירָן עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז מִתּוֹךְ פִּלְפּוּלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם טו ושופטים א) "וַיִלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה", וְלָמָה נִקְרָא שְׁמָהּ 'עַכְסָה'? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אוֹתָהּ, כּוֹעֵס עַל אִשְׁתּוֹ. (שופטים א) "וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ הַשָּׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר" וְגוֹ'. [מַאי 'וַתִּצְנַח']? אָמַר רָבָא, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָמְרָה לוֹ: מָה חֲמוֹר זֶה, כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ מַאֲכָל [בַּאֲבוּסוֹ], מִיָּד צוֹעֵק, אַף אִשָּׁה, כֵּיוָן שֶׁאֵין לָהּ תְּבוּאָה [בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ], מִיָּד צוֹעֶקֶת. (שם) "וַתֹּאמֶר לוֹ: (הבה) [תְּנָה] לִי בְרָכָה, כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי, (בית שמנוגב מכל טובה) וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם". אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא תּוֹרָה בִּלְבַד, (שם) "וַיִּתֵּן לָהּ כָּלֵב אֵת גֻּלֹּת עִלִיּוֹת, וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת". אָמַר לָהּ: מִי (שכל רזי עולם) [שֶׁדָּר] עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, (שלו) יְבַקֵּשׁ (ממני) [מִמֶּנּוּ] מְזוֹנוֹת. וְכָלֵב, "בֶּן־קְנַז" הוּא? וְהָא, "בֶּן־יְפוּנֶה" הוּא! מַאי 'יְפוּנֶה'? שֶׁנִּפְנָה מֵעֲצַת הַמְּרַגְּלִים. וְאַכַּתִּי [בֶּן־קְנַז הוּא]? בֶּן חֶצְרוֹן הוּא! דִּכְתִיב: (דה"א ב) "וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת עֲזוּבָה". (אמרי) [אָמַר רָבָא]: חוֹרְגֵיהּ דִּקְנַז הֲוָה, (דיקא נמי דכתיב: "בן יפונה הקנזי, ולא כתיב: "בן קנז" שמע מינה.)
תָּנָא: הוּא עָתְנִיאֵל הוּא יַעְבֵּץ. וּמַה שְּׁמוֹ? יְהוּדָה אַחִי שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ. 'עָתְנִיאֵל', שֶׁעֲנָאוֹ אֵל. 'יַעְבֵּץ', שֶׁיִּעֵץ וְרִבֵּץ תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. וּמְנָא לָן דְּעָנָאוֹ אֵל? דִּכְתִיב: (שם ד) "וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (ויאמר) [לֵאמֹר]: אִם בָּרֵךְ תְּבָרְכֵנִי" וְגוֹ'. "אִם בָּרֵךְ תְּבָרְכֵנִי", בַּתּוֹרָה. "וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי", בְּתַלְמִידִים. "וְהָיְתָה יָדְךָ (עמדי) [עִמִּי"], שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכַּח תַּלְמוּדִי מִלִּבִּי. "וְעָשִׂיתָ (לי) מֵרָעָה", שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לִי רֵעִים כְּמוֹתִי. "לְבִלְתִּי עָצְבִּי", שֶׁלֹּא יְשַׂגְּבֵנִי יֵצֶר הָרַע (מלשונות עצבי אם עשית בי) [מִלִּשְׁנוֹת. וְאִם אַתָּה עוֹשֶׂה] כֵּן, מוּטָב. וְאִם לָאו, הֲרֵינִי הוֹלֵךְ בִּנְסִיסִי לַשְׁאוֹל. מִיָּד: (שם) "וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל". כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: (משלי כט) "רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ, מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה'". בְּשָׁעָה שֶׁתַּלְמִיד הוֹלֵךְ אֵצֶל הָרַב וְאוֹמֵר לוֹ: לַמְדֵנִי תּוֹרָה, אִם מְלַמְּדוֹ, (תורה) "מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה'". (ואם מלמדו הקדוש ברוך הוא, מחכים
לשניהם.) וְאִם לָאו: (משלי כב) "עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ, עוֹשֶׂה כֻּלָם ה'", מִי שֶׁעֲשָׂאוֹ חָכָם לָזֶה, עוֹשֶׂה אוֹתוֹ טִפֵּשׁ. טִפֵּשׁ לָזֶה, עוֹשֶׂה אוֹתוֹ חָכָם, זוֹ מִשְׁנַת רַבִּי נָתָן. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: "אִם בָּרֵךְ תְּבָרְכֵנִי", בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה. "וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי", בְּבָנִים וּבְבָנוֹת. "וְהָיְתָה יָדְךָ עִמָּדִי", בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן. "וְעָשִׂיתָ (עמדי) מֵרָעָה", שֶׁלֹּא יְהֵא בִּי מֵחוּשׁ רֹאשׁ, וּמֵחוּשׁ אָזְנַיִם, וּמֵחוּשׁ עֵינַיִם. "לְבִלְתִּי עָצְבִּי", שֶׁלֹּא יִשַׂגְּבֵנִי יֵצֶר הָרַע (מלשנות עצבי). [מִלִּשְׁנוֹת]. אִם אַתָּה עוֹשֶׂה (בי) כֵּן, מוּטָב, וְאִם לָאו, הֲרֵינִי הוֹלֵךְ בִּנְסִיסִי לִשְׁאוֹל. "וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל". כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ" וְגוֹ'. בְּשָׁעָה שֶׁעָנִי הוֹלֵךְ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת וְאוֹמֵר: פַּרְנְסֵנִי, אִם מְפַרְנְסוֹ, מוּטָב, וְאִם לָאו, "עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ, (מאיר עיני שניהם ה') [עוֹשֶׂה כֻּלָם ה']". מִי שֶׁעֲשָׂאוֹ עָשִׁיר לָזֶה, עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עָנִי. עָנִי לָזֶה, עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עָשִׁיר.
הַדְרָן עֲלָךְ מַסֶּכֶת תְּמוּרָה
גנזי המלך
דף יד
דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב, ושבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה – עיין מפרשים על גיטין ס ע"ב
דף טו
מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר – יערות דבש (ח"ב עמ' קח, תחילת ז')
יודע אני שאין בי כי אם עון אותו העז – פתח עינים
דף טז
שלושת אלפים הלכות נשתכחו – [ההשגות העמוקות שבתורה, הן שנשתכחו. והבלתי עמוקות כל כך, בהן נתרבו הספיקות] – אגדות ד' 144
אלף ות"ש גזירות שוות – אגדות ד' 144
לא בשמים היא – פתח עינים
לא בשמים היא – דברי שאול
מיד תשש כוחו של יהושע – [מפני עון שגרם להחליש דעתו של משה] – רש"י
מיד תשש כוחו של יהושע – [מפני עון שהתגאה, כלום הנחתיך שעה אחת? וכו'] – מהרש"א
מיד תשש כוחו של יהושע – יערות דבש (ח"א עמ' שיז, תחילת דרש י"ז)
נשתכחו ש' הלכות ונולדו לו שבע מאות ספקות – ר' צדוק, לקוטי מאמרים, 95-97
ועמדו עליו כל ישראל להורגו – ["עד שיאמר להם"] – רש"י
ועמדו עליו כל ישראל להורגו – ["משום שפשע, כיון שמשה היה עדיין חי והיה לו ממי לשאול"] – מהרש"א
אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו – [חז"ל דרשו כך כי הפסוק לענין לכידת העיר מובא ב' פעמים, בספר יהושע ובספר שופטים, וקראו לעיר "קרית ספר". וכן "דביר" הוא מקום שהחכמים עוסקים בדברי תורה] – מהרש"א
"ותצנח מעל החמור" (יהושע טו, יח) – [כיון שהביטוי הזה כמיותר בפסוק דרשו ממנו שהיא תבעה מזונות כשם שהחמור נוהק מתוך רעבונו] – מהרש"א
וכלב בן קנז הוא – גר"א לדברי הימים א' (ב, ט)
יפונה שפינה עצמו מעצת מרגלים – עיין מפרשים על סוטה יא ע"ב
יפונה שפינה עצמו מעצת מרגלים – גר"א (דהי"א ב, יח)
יעבץ – צדקת הצדיק, ריג-ריד
אם ברך תברכני בפריה ורביה – [מדוע לא נוח לו לדרוש פסוק זה על לימוד התורה] – אגדות ד' 144
אם ברך תברכני – [לשון כפולה, על לימוד בגירסא ובעיון; או בנגלה ובנסתר; או ללמוד וכן ללמד לאחרים] – בניהו
שלא ישתכח תלמודי מלבי – [כמה סיבות יש להתבטל מלימוד תורה. אחד מהפיתויים הוא שהאדם חושש שמא ישכח מה שילמד, ולכן בשביל מה לו לטרוח?] – מהרש"א ד"ה הוא עתניאל
שיזדמנו לי ריעים כמותי – [בשביל מה "כמותי"? אלא אם הם גדולים ממני יתגאו עלי ואצטער. ואם אני גדול מהם, פן אכשל ואתגאה עליהם] – בניהו
רש ואיש תככים – מדרש ויק"ר לד' ד
רש ואיש תככים – אשתשר ספר חסידים, תתקמ"ו
רש ואיש תככים – [ה' נתן לו לזה תורה כדי שילמד לאחרים. ואם אינו מקיים כך, נוטלה הימנו] – אגדות ד' 144
רש ואיש תככים – שו"ת חתם סופר, חו"מ סי' קסד
רש ואיש תככים – תורה תמימה איכה א, ו "וילכו בלא כח"
שלא יהא בי מיחוש ראש ומיחוש אזנים ומיחוש עינים – [כי באברים אלו יש גם חושים רוחניים (כלומר שעל ידיהם האדם מבין בתורה]] – מהרש"א