מי הוא אדם חשוב בעולם כהחכם, ומי הוא שיודע פשר של דבר כמותו. מי כהחכם, .א
שאין לך דבר חשוב בעולם כחכמה, שחכמת אדם מאירה את פניו ומשמחתו, ועוז קרון תואר
פניו משתנה בפנים צהובות מרוב שמחת חכמתו.
תמיד אני עוסק לשמור דברות פי מלך, שהוא הקב"ה, לשמור אני פי מלך שמור, .ב
.ויתוצמ
ועל אותו דבר שאני נשבע בשמו של הקב"ה, לומר כך אעשה ועל דברת שבועת אלקים,
בשבועת שמו, הייתי שומר ומקיים.
וינפל לבא ,וילעמ קחרתהל ה"בקה לש וינפמ לוהב היהת אל אל תבהל מפניו תלך, .ג
תלך לשמור מצותיו.
ואז אל תעמוד במעשה ענין רע כאשר תשמור מצותיו, כי כל אשר יחפוץ הקב"ה ,דומעת לאו
הוא עושה, ויעשה לך כל טוב אם תלך בדרכיו לעשות מצותיו.
באותו מקום אשר דבר הקב"ה שם, שהוא מלך שם, הוא באשר דבר מלך שלטון, .ד
.ויניעב בוטה תושעל ותטילש תא הארמו טלוש
ועל כן יש לבני אדם לשמור מצותיו.,השעת המ ול רמאי ימו
שם דבר.,ןוטלש
.ער רבד עיגי אלו עדי אל ויתוצמ רמוש אוהש ימ ,הוצמ רמוש .ה
עת פקודת הדין שבא לעולם ידע לב חכם, ועל כן הם שומרים מצותיו.,טפשמו תעו
שהרי לכל חפצו של הקב"ה יש עת לעשות דין ומשפט,כי לכל חפץ, .ו
והקב"ה ישלם לו שכרו. שהרי איננו יודע באותו דין אשר יהיה כי רעת האדם רבה על עצמו,
בו לבסוף, מי הוא אשר יגיד לו את משפטו אשר ימצאנו באחריתו.
כמו שנאמר 'ועת לכל חפץ תחת השמים'.כי לכל חפץ יש עת,
אין אדם שליט בנשמתו ליום המיתה למנוע נשמתו למוסרה אין אדם שליט ברוח, .ח
למלאך המות, שאין לו ממשלת ושליטה ביום מותו.
ואין כח בידו לשלוח משלחת חייליו להלחם עם מלאך המות שלא יקח נשמתו ואין משלחת,
.עשר לש וילעב אוהש ומצע תא השעש עשר טלמי אל ירהש ,ונממ
למנוע, כמו 'ויכלא העם מהביא', 'לא תכלא רחמיך'.,אולכל
כל המעשה הזה ראיתי ונתתי על לבי בכל המעשים, באותו העת שהאדם ,הז לכ תא .ט
שולט בעצמו לעשות מעשים רעים, עתיד הוא לעת פקודתו שיהיו מעשיו רעים לו לרעה
כתשלום תגמולי מעשיו.
לשון פעול.,ןותנו
יבלו ינא יתובס' ,'המכחב יתיסנ הז לכ' לע הלעמל בסומ ובכן ראיתי רשעים, .אי-י
לדעת ולתור', וכן פתרונו לפי פשוטו, ובכן שהייתי מחשב בחכמה, ראיתי בעולם רשעים
שראויים למיתה וקבורה, שהיו באים והולכים ממקום קדוש, וחורבות ורעות רבות היו עושים
בו, וסופן נשכח שמם וזכרם באותו עיר אשר כן עשו.
עם שאר הבלים שלא נעשה, ולא נשתלם להם דבר מעשה שכר רעתם מהרה, גם זה הבל,
שהרי על כן שהקב"ה מאריך להם אפו.
בעצמם לעשות רעה, ואומרים מה הפסד יש לנו לעשות רעה, לית דין מלא לב בני האדם
ולית דיין, שהוא החוטא עושה רע זמן גדול עד מאה שנים, והקב"ה מאריך לו אפו, שהרי אף
אני יודע שיהיה טובה ליראי שמים היראים ממנו, ולרשע לא יהיה טובה ולא יאריך ימים, כצל
עובר יעבור מן העולם, לפי שאינו ירא שמים.
כמו ובכך.,ןכבו
רשעים בעודן בחייהם קרואין קבורים, לפי שהן ראויים למיתה, כענין רשעים קבורים,
.'לארשי אישנ עשר ללח התאו' רמאנש
.ואבו לע הלמ לפכ ,וכלהי
לשון שכחה, ואי אפשר לפרש לשון מציאה, שלא מצינו בלשון עברי לשון מציאה ,וחכתשיו
כזה, שהרי לשון תרגום היא.
אותו דבר שהוא מכוסה מבני אדם, שאינן יכולין לעמוד על הבירור ואינן יודעין גם זה הבל,
על מה הקב"ה מאריך להם אפו כל כך, קורא הבל, לפי שבני אדם תוהין ומשתוממין על הדבר.
.רבד ,םגתפ .אי
מקרא קצר הוא ודבוק הוא על התיבה החסירה, לומר 'מאת ימים' או שנים, ,תאמ .בי
ולא אחז בלשונו מאת לדקדק מלתו, כי אם לומר זמן גדול. וכן 'ושכורת ולא מיין' דבוק הוא
על תיבה החסירה, שכורת דבר אחר, ולא מיין.
יש דבר שבני אדם תוהין ומשתוממין עליו והוא נוהג יש הבל אשר נעשה על הארץ, .די
בעולם, שהרי יש כמה וכמה צדיקים בעולם שמגיע אליהם כמעשה הרשעים, שלא יהיה להם
טובה, ויש כמה וכמה רשעים בעולם שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים, שלא יהיה להם רעה, כי
אם טובה גדולה עד מאוד.
על זאת אני תוהה ומשתומם.אמרתי שגם זה הבל,
ואני משבח את השמחה, שאין דבר טוב לאדם בעולם כי ,החמשה תא ינא יתחבשו .וט
אם אכילה ושתיה ושמחה לשמוח בחלקו, ומעשה זה יהיה מחובר לו בעמלו, בימי חייו שנתן
לו הקב"ה בעולם.
לשון חיבור, כמו 'ילוה אישי אלי'.,ונולי
כשנתתי לבי לידע חכמה ולראות ענין העולם, ראיתי בו הבל, שהרי ,יתתנ רשאכ .זט
אף ביום ובלילה לא ראה שינה בעיניו. כל המקרא הזה הולך ומדבר על הלב, כאילו הוא אדם
שהלב רואה את הענין. וכן מצינו במקום ,תוארלושיש לו עינים, וזהו שנאמר במקרא זה
.'תעדו המכח הברה האר יבלו' רמאנש ,בלב הייאר רחא
שלא שכב לבו ולא היה ישן. ומצינו לשון שינה בלב, שנאמר 'גם ,האור ונניא ויניעב הניש
.'רע יבלו הנשי ינא' ,'ובל בכש אל הלילב
ראיתי מעשיו של הקב"ה, שאין אדם יכול לעמוד על הבירור ,השעמ לכ תא יתיארו .זי
ולמצוא את מעשי העולם. ולא ידע מידותיו של הקב"ה, שאין אדם יכול לעמוד על הבירור
ולמצוא את מעשי העולם, ולא ידע מידותיו של הקב"ה שהוא מודד לבריות.
ולידע, לא ימצאו ולא ידעו בני האדם האדם לבקש למעיש רבד ותואב ,למעי רשא לשב
את מידותיו ומעשיו של הקב"ה, ואף אם יאמר החכם לידע מעשיו, לא יוכל למצוא ולידע
:ותעד לע דומעל
|