וכאשר תתפלל לפניו, לא תהיה בהול בתפלתך להוציא ריבוי אל תבהל את פיך, .א
דברים לפני הקב"ה, כי הוא בשמים, ועל כן יש להתיירא ממנו אם תרבה דברים לפניו, ויהיו
דבריך מעטים, שלא תהיה נכשל ברוב דבריך. וזהו שנאמר 'ברוב דברים לא יחדל פשע', וגם
כמו כן אמרו חכמים, כל המרבה דברים מביא חטא.
שהרי חלום זה שאדם חולם בלילה ברוב ענינו ומנהגיו שהוא מחשב כי בא החלום, .ב
ביום הוא, וזהו שנאמר 'ורעיוניך על משכבך סליקו', והבל וריק הוא חלומו,
וכן קול כסיל ברוב דברים הם הבל ותהו, שעל ידי ריבוי דבריו נודע וניכר שהוא כסיל, ויש לך
למעט דבריך למען תתרחק מן הכסילות.
להקב"ה בעת תפילתך. אל תאחר לשלמו, וכן הוא המנהג לנדור ,רדנ רדת רשאכ .ג
בשעת תפילה. כי אין חפץ של הקב"ה בכסילים שנודרין ואין משלימין, ועל כן אמרתי לך את
אשר תדור שלם, שהרי טוב משובח הוא מי שאינו נודר כל עיקר, ממי שנודר ואינו משלם.
להרבות דברים לפני הקב"ה ברוב שיחתך כדי להחטיא את עצמך, אל תתן את פיך, .ד
שכל המרבה דברים מביא חטא. ולאחר ריבוי דבריך לא תאמר לפני הקב"ה כי שגגה אודות
מרבית דבריך, שכל מחשבותיך גלויות וידועות לפניו, כי במזיד ובזדון הרביתה דברים, למה
יקצוף הקב"ה על קול ריבוי דבריך שהוא הבל ותהו ורוח, שיחביל וישחית את פעולתך ואת
מעשה ידך שהוא עיקר ושורש מעשיך.
.איטחהל ומכש ,איטחל
.ה"בקה לש וכאלמ אוה ,ךאלמ
חלומות, שהרי ברוב חלומות והבלים ורוב דברים הולכים ונאבדים בני אדם בורב יכ .ו
מן העולם. וזהו שנאמר "למה יקצוף האלקים" וגו'
אלא את האלקים ירא שלא להרבות דברים,תא יכ
אם תראה עושק של רש וגזל של משפט וצדק, שזה גוזל לרש את ממונו אם עושק, .ז
וזה גוזל לחבירו את משפטו ומעוות את דינו למען יפסיד ממונו,
על חפצים של בני אדם בדברים הללו, שהרי יש גבוה אחר על גבוה, זה שאנס המתת לא
ממון רש ועיוה משפט וצדק שגם הוא יגזול ממונו של זה.
ויש גבוהים בעולם שהם חזקים וידם תקיפה על גבוהים אלו, שגם הם וגבוהים עליהם,
יגזלו מהם ממונם ויעוותו משפטם וצדקם של אלו גבוהים אשר גזלו לאחרים, וכן מגלגל
ומנהיג הקב"ה את עולמו. דומה למדרש אגדה של הודיעני נא את דרכיך וגו'.
שממתין גבוה השני לגבוה הראשון, שתגיע שעתו לגזול את כל אשר לו ולעוות ,רמוש
.וטפשמ
שם דבר הוא, וטעמו למטה, וכשהוא דבוק ננקד כולו בפת"ח קט"ן, וטעמו למעלה גזל, ,לזג
וכן כפל גדר.
בני אדם הוא שוה, שיש לכולם לעבוד אדמה למען יחיו ויתפרנסו ויתרון ארץ בכל .ח
מעמל ידיהם. ואף המלך יש לו להיות עובד אדמה.
את שהוא מצווה לעמו להכריחם לעבוד אדמה לצורכו, בכך נקרא הוא עובד .דבענ הדשל
.המדא
יותר מדי, לא יהיה מעולם שבע ממונו.אוהב כסף, .ט
כופל מלתו, לומר מי שהוא אוהב המונו של ממון, לא תבוא אליו שפעת ומי אוהב בהמון,
מרבית ממון כמה שהוא חומד.
כאדם שהוא עוסק וטורח לקנות ממון יותר מדי, כי די לו אם יכול להתפרנס גם זה הבל,
בכבוד בלא הון רב.
כמו 'תבואה' וכן 'לא תעבורי' (רות ב' א') כמו 'לא תעבורי', וכן 'תשמורם' בספר ,האובת
משלי (י"ד ג') כמו 'תשמורם'.
כטובה רבה וגדולה ביד האדם ברוב ממון, מחמת שהוא עוסק יותר ,הבוטה תוברב .י
מדי לקנות ממון הרבה, כנגד אותו ממון שהוא גדול רבים לו אוכלים ומוציא ממונו, שלפי
שהוא משתכר רבים צרכיו, כמו שאמרו רבותינו ברכת הבית ברובה.
מה יתרון וכשרון לבעליה של טובה גדולה זו, על מה הוא טורח על כך יותר מדי, מה כשרון,
אין לו בה הנאה רק ראות עיניו, שהוא רואה את הטובה בידו, ואין לו ריווח ושכר בכך.
לוכאל לוכי אוהש ,המדא דבוע לש ותעו ותנש אוה הבוט ,דבועה תנש הקותמ .אי
מעבודת קרקעו אם מעט אם הרבה.
שיש לו שובע גדול והון רב, אותו עושר אינו מניח לו לישון, כי תמיד הוא ,רישעל עבשהו
מוחשב בממונו שלא יאבד, כמו שנאמר למעלה, 'גם בלילה לא שכב לבו'.
.ז"עלב א"מרפנא ,הלוח .גי-בי
ומוצנע לצורך בעליו לרעתו ולא לטובתו. כאשר טרח לקנות ממון חשב לקנות ,רומש רשוע
לטובתו, ונהפכה לו לרעתו, שפעמים שהוא נהרג או נתפס בשביל ממונו, ונאבד אותו עושר
בענין רע, שלא נהנה ממנו, והוליד בן אחרי כן שאין בידו מאומה, שאין לו מה יתן לבנו
.וליחנהלו ושירוהל
עני ורש, שלא היה לו כלום בשעה שנולד, כן ישוב ערום כאשר יצא מבטן אמו, .די
.ונוממ דבא יכ ,המואמ ודיב אשי אלש ,ורבקל רסחו
כמו שיוליך.
אף זאת רעה חולה, בכל אלו של מעלה.וגם זו, .זט-וט
כל כנגד אותו ענין שבא לעולם בשעה שנולד, שהיה חסר ורש וערום, כן הולך מן העולם בסופו.
בכל אלו ממונו שטרח ועמל על חנם. ולא זו בלבד הגיע לו, שהרי אף בכל ימיו ומה יתרון לו,
בעודנו חי הכל בחושך ונתמלא כעס הרבה וחולי וקצף ברוב מחשבותיו כשהיה קונה ממונו.
הנה דבר זה נכון אשר ראיתי שטוב לו לאדם לאכול ולשתות ,ינא יתיאר רשא הנה .זי
ולראות טובה בעמלו, שיהיה שמח בחלקו בעודנו חי מעמלו אשר טרח בחייו מאותו ממון שנתן
.ה"בקה ול
דבר זה הוא חלקו ואין לך דבר טוב יותר מזה. וזה שנאמר למעלה אין טוב ,וקלח אוה יכ
באדם שיאכל ושתה וגו'.
אף על כל המעשים הללו שעושים בני האדם, מעשה זה טוב ומשובח גם כל האדם, .חי
יותר מכולם שכל האדם שנתן לו הקב"ה עושר ונתן לו יכולת לשלוט בעשרו לאכול וליטול
חלקו ממנו, שיהיה שמח בחלקו ובעמלו. נתינת מתנה חשובה היא לו שנתנו לו מן השמים.
שהרי לא הרבה ימים שלאחר מיתתו לא יזכור אותו הזוכר על ממונו ,הברה אל יכ .טי
שהניח, ועל מעשיו שעשה בימי חייו, שאפילו לא יהיה לו בעולם לאחר מיתתו מאותו אדם
.ונוממו ויסכנ ול שירוה רשא
אלא הקב"ה נתן לו ממון זה למען יהיה משורר ושמח בלבו ולהיות שמח כי האלהים,
.וייחב וקלחב
לשון מפעיל והוא לשון שמחה וזמרה, כמו 'ותען להם מרים', 'וענתה השירה':,הנעמ
|