מגילה / מדריך למורה

מדוע אין קוראים את ההלל בפורים?

שאלות 3.15 – 3.12למתקדמים בלבד

כאן יש הזדמנות למורה שירצה בכך, להעמיק את ידיעת התלמידים בדבר טיבן של תקנות
החכמים וגזירותיהם.

התלמידים בוודאי זוכרים את מאמרי אנשי הכנסת הגדולה: "ועשו סייג לתורה". המורה
יבקש מהם דוגמאות (כגון, ברכות פ"א מ"א: "ולמה אמרו חכמים עד חצות, כדי להרחיק את
האדם מן העבירה"; איסור טלטול מוקצה בשבת וכד'). מדברי הר"ן יבינו, שבכגון דא אין
משום "בל תוסיף"; ע"י גזרות אלה שקדו חז"ל רק לקיים ולחזק את המצוות הכתובות
בתורה – "ושמרתם את משמרתי".

לעומת זאת – מקרא מגילה ונר חנוכה וכד' הן, לכאורה, מצוות מחודשות לחלוטין ועל כן
נאמר: "… ולא פחתו ולא הותירו, חוץ ממקרא מגילה". ומדוע לא עברו כאן על "בל תוסיף"?
על כך דנה שאלה .3.16

כל זאת – לשיטת הר"ן, הרא"ם ובית יוסף (המביא ראיה גם מתוספות). אולם כמה אחרונים
חולקים וסוברים "מבטלים" – ממש, וכן סובר הגר"א בביאוריו שם, ס"ק ה', ודבריהם
מובאים ב"משנה ברורה" שם, ס"ק י"א.

חינוך לערכים ולמצוות

בסוגיה באים לידי ביטוי מרשים כמה וכמה ערכים חשובים ביהדות: חשיבות מקרא מגילה –
אע"פ שהיא מצווה דרבנן, עניין "פרסומי ניסא", חשיבות תלמוד תורה, מה מצווה וכבוד
הבריות. דברי חז"ל על יהושע שבלילה שלפני הקרב המכריע "לן בעומקה של הלכה", עשויים
להשפיע ולעורר התפעלות, וכן המאמר שביטול תורה נחשב לחמור יותר מביטול קרבן
!דימתה

יידע המורה לנצל מומנטים חינוכיים אלו.

דומלתש בושחל רשפא ,הז יפל :ישוק ררועל לולע תירוץ הגמרא "הא דרבים הא דיחיד"

תורה דרבים אינו נדחה מפני מקרא מגילה. ולא היא: להלכה נפסק (משנה ברורה תרפ"ז ס"ק
ז) "ואפילו היתה ת"ת של חבורה גדולה של מאה אנשים באיזה בית, אפילו הכי צריך לבטל
ולילך לקרותה בצבור". הפוסקים מסיקים זאת מ"דבית רבי" (בני הישיבה של רבי) וכן
ה"כהנים בעבודתם" שהיו גם כן רבים. הקושי מתיישב ע"י כך, שיש לבאר "הא דרבים" –
ת"ת של כל ישראל. (ראה ב"שער הציון", שם, אות ח').

4.2 הלאשל

התלמידים בוודאי ייזכרו בבקשה "והשב כהנים לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם" שבמוספי
הרגלים. לעומת זאת, ייתכן שהתפילה "רבון העולמים אתה צוויתנו להקריב קרבן התמיד
במועדו ולהיות כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם וכו'" שאחרי ה"קרבנות"
איננה ידועה לכל התלמידים. (התפילה הנ"ל נזכרת בטור או"ח סימן מ"ח).

לשאלה ( 4.4למתקדמים)

קר אתיירואד תווצמ "תוירבה דובכ" החוד א"ע כ-ב"ע ,ט"י תוכרבב ארמגה תנקסמ יפל
ב"שב ואל תעשה" ומצוות דרבנן גם ב"קום עשה". ושם (י"ט, ב) אומר רב כהנא: "כל מילי
דרבנן אסמכינהו על לאו דלא תסור". הרמב"ן בהשגות לספר המצוות מביא ראייה לשיטתו
מן הביטוי אסמכינהו שהמדובר בדרך אסמכתא בלבד. לעומת זאת מפרש שם רש"י שהעובר
על מצווה דרבנן עובר על "לא תסור" ממש (כשיטת הרמב"ם) אלא שבמקרה של "כבוד
הבריות" מחלו החכמים על כבודם והתירו לעבור על דבריהם. (דוגמאות אחרות של "כבוד
הבריות": טלטול אבנים של בית הכסא לקינוח בשבת; מי שנפסקה ציצית טליתו בכרמלית
בשבת – לא הצריכוהו לפשוט טליתו; זקן ואינה לפי כבודו – בהשבת אבידה. הדוגמה
האחרונה הובאה כאן ע"י רש"י, אולם במס' ברכות אומרת הגמרא: "שאני התם דכתיב
והתעלמת מהם").

4.10 – 4.9 תולאשל

פסח ומילה הן מצוות-עשה היחידות שחייבין עליהן כרת (כריתות פרק א' סוף משנה א');
אעפי"כ הן נדחות מפני מה מצווה, כפי שאנו למדים מ"ולאחותו". רש"י, בד"ה ולאחותו מה
ת"ל מסביר, שמשאר הפרטים שבפסוק – "לאמו" "לאביו" ו"לאחיו" למדים שאפילו כוהן או
כוהן גדול או אפילו היה גם נזיר וגם כוהן גדול – מיטמא הוא למת מצווה.

4.12 – 4.11 תולאשל

ראה לעיל במבוא על הסוגיה. בשאלה 4.11יש שוב הזדמנות למורה לעמוד על ההבחנה בין
מצווה דאורייתא לדרבנן. מצווה דרבנן נידחית מפני מצווה דאורייתא; אולם במקרא מגילה
מדובר על קדימה בלבד וזאת משום "פירסומי ניסא".

א – 4.12 הלאשל

ייתכנו שתי תשובות: )1מדבית רבי. )2הכוהנים המבטלים עבודתם – אף הם היו רבים. חלק
ב' של השאלה מיועד למתקדמים בלבד.

התשובה – בדברי הר"ן (גם משמעות דברי רש"י) שב"ת"ת דרבים" מתכוונת הגמרא כאן
.לארשי לכ לש ת"תל

:האבה המיכסה המיאתמ לסיכום הסוגיה

המורה יסביר א > ב: א גדול מ-ב (כשהצד הרחב של הזוית ע"י הערך הגדול, וחוד הזוית כלפי
הערך הקטן יותר) הנהוג גם במתימטיקה.

דין קדימה.כאן – אין פירושו "גדול יותר" באופן מוחלט, אלא שיש לו

החלק העליון של הסכימה מתאר את 4ההנחות הברורות של רבא; כאן יש מקום לשאול
ארקמ וא הווצמ-תמ תופידע רבשב היעבהלמקורה של כל אחת מהן. מהנחות אלו נובעת
הבעיה: מה עדיף ומדוע?ןורתפמגילה. המורה יבדוק אם זכור