מגילת אסתר

:רתסא תליגמב ונייע .10
פרק ט' פסוקים טז-יט / פרק ט' פסוקים כ-כב. – –
בפסוק יז תמצאו את התאריך י"ג באדר: "ביום שלושה עשר לחדש אדר…". – –

בי"ג באדר, בימי מרדכי ואסתר, נקהלו היהודים כדי להילחם באויביהם ולהינצל
מידם, ככתוב בפסוק טז. באותו יום הם צמו והתפללו לה' שיושיעם מצרתם.

חז"ל (חכמינו זכרונם לברכה) קבעו לדורות את יום י"ג באדר כיום תענית, הנקראת
."רתסא תינעת"

בפסוק כא תמצאו את התאריכים של חג הפורים ושושן פורים:

חג פורים חל בשני ימים שונים במקומות שונים.
בעיר (= בעיר פרזות) חג פורים חל בי"ד באדר.
בכרך (= בעיר מוקפת חומה) חג פורים חל בט"ו באדר.

כאמור, מצוה בפורים לקרוא את מגילת אסתר פעמיים: בליל פורים (בתפילת
ערבית), וביום הפורים (בתפילת שחרית).
בעיר קוראים את המגילה: .1בליל י"ד באדר ; .2ביום י"ד באדר.
בכרך קוראים את המגילה: .1בליל ט"ו באדר ; .2ביום ט"ו באדר.

עיר (בימי קדם) = עיר פרזות: עיר פרוזה [=פתוחה] שאינה מוקפת
חומה. פורים של פרזות: פורים שחל בי"ד באדר.
ברחבי ישראל, פרט לכרכים, ובתפוצות הגולה חוגגים את חג הפורים
.('ב רדאב ד"יב – תרבועמ הנשבו) רדאב ד"יב
כרך (בימי קדם): עיר סגורה מוקפת חומה.
פורים דכרכים: פורים שחל בט"ו באדר. יום זה נקרא גם "שושן פורים".
בירושלים, כבשושן הבירה בשעתה, ובכל עיר מוקפת חומה מימי
יהושע בן נון ,חוגגים את חג הפורים בט"ו באדר (ובשנה מעוברת –
.('ב רדאב ו"טב

.12עיינו במגילת אסתר פרק ט' פסוקים טו-כב.
שימו לב במיוחד לפסוקים יח-יט: – –

.13השלימו את התאריכים החסרים באירועים הבאים:

תושב רמת-גן נסע לירושלים בי"ג באדר,
ותושב ירושלים נסע לתל-אביב בי"ג באדר:
תושב רמת-גן התכוון לחזור לרמת-גן בליל י"ד באדר, אך התעכב ולא חזר בזמן,
ותושב ירושלים התכוון לחזור לעירו בליל ט"ו באדר, אך אינו יכול לחזור בזמן; שני
התושבים יקראו את המגילה במקומות שבהם הם נמצאים כפי שהם רגילים לקרוא
במקומם הקבוע, ברמת-גן ובירושלים. לפיכך:

תושב רמת-גן יקרא בירושלים ב ________ ___.

תושב ירושלים יקרא בתל-אביב ב ________ ___.

אבל אם תושב רמת-גן לא התכוון כלל לחזור לעירו בליל י"ד באדר,
וכן אם תושב ירושלים לא התכוון כלל לחזור לעירו בליל ט"ו באדר;
שני התושבים יקראו את המגילה עם אנשי העיר שבה הם מתארחים. לפיכך:

תושב רמת גן יקרא בירושלים ב ________ ___.

תושב ירושלים יקרא בתל-אביב ב ________ ___.

ה"שולחן ערוך", בעקבות הרישא במשנה, פסק (אורח חיים, סימן תרפ"ח סעיף ה'):

.רתסא תליגממ קלח קר / רתסא תליגמ לכ – –

.תאזה הלאשב הנד הנשמב אפיסה

?"_____________________________________ ןכיהמ" – –

כדי להבין את שאלת המשנה צריך להכיר את תוכן מגילת אסתר.
לצורך זה עליכם להצטייד במגילת אסתר או בתנ"ך, ולעיין בפסוקים
.םימיאתמה

בפרק א' פסוק א מתחילה מגילת אסתר ומתחיל הסיפור של נס פורים.
:קוספה תא לוקב ואריק .16
שורושחא אוה שורושחא ימיב יהיו" – –
המלך מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה". – –

.ידוהיה יכדרמב השעמה ליחתמ ה קוספ 'ב קרפב
:קוספה תא לוקב ואריק .17
"איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו – –
מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני". – –

בפרק ג' פסוק א עולה המן לגדולה.
:קוספה תא לוקב ואריק .18
"אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי וינשאהו – –
וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו". – –

.19מי הם גיבורי המגילה המוזכרים בשלושת הפסוקים הנ"ל (=הנזכרים למעלה)?

בפסוק הראשון: _________. – –

._________ :ינשה קוספב – –

._________ :ישילשה קוספב – –

:תויורשפא שולש ונינפל
א. כל הסיפור מתחיל באחשורוש, על כן יוצאים ידי חובה רק בקריאת כל המגילה,
מתחילתה ועד סופה, ובלשון הדעה הראשונה במשנה: "כולה". – –
ב. נס פורים מתחיל בהופעתו של מרדכי היהודי (ובהמשך בהופעתה של אסתר), על
כן יוצאים ידי חובה בקריאת המגילה גם אם מתחילים בפסוק הראשון המזכיר – –
את מרדכי, ובלשון הדעה השנייה במשנה: "מאיש יהודי". – –
ג. נס פורים מתחיל למעשה מהגזירה של המן להשמיד את כל היהודים, על כן
יוצאים ידי חובה בקריאת המגילה גם אם מתחילים בפסוק הראשון המזכיר את – –
המן שעלה לגדולה, ומיד אחרי כן גזר את גזירת ההשמדה, ובלשון הדעה – –
השלישית במשנה: "מאחר הדברים האלה". – –

המשנה מתייחסת לשלוש האפשרויות האלה, ועליהן היא שואלת:

"מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו"?

בתשובה על השאלה, מביאה המשנה שלוש דעות שונות = מחלוקת בין שלושה
.םיאנת

.20מי הם שלושת התנאים החולקים במשנה?

._____________ .ג ______________ .ב ______________ .א – –

.21רישמו בטבלה שלפניכם, בלשון המשנה, את שלוש הדעות המתייחסות לשאלת
.הנשמה – –

.22כיצד נוהגים הלכה למעשה:
האם נוהגים כמו רבי מאיר או כמו רבי יהודה או כמו רבי יוסי? – –
התבוננו בציור שלפניכם והשיבו. – –

.25מיצאו בסידור את הפרק "פורים", ורישמו במלואן את שלוש הברכות לפי סדר
.ןתרימא – –

.__________________________________________ .א – –

.__________________________________________ .ב – –

___________________________________________ .ג – –

ויבא .אביקע יבר לש הלועמ דימלת היה ,הנשמב רכזומה ,ריאמ יבר
של רבי מאיר היה נוכרי, שר בצבא רומי, וסמוך לפני חורבן בית
המקדש השני התגייר. רבי מאיר נחשב לגדול התנאים בדורו, וכל
פסקי ההלכה שפסק שימשו בסיס לששת סדרי המשנה, שערך רבי
.אישנה הדוהי

הפתתשהש הדיחיה השיאה התייה ,הירורב ,ריאמ יבר לש ותשא
בויכוח הלכתי עם התנאים, והתפרסמה בחוכמתה ובמעשיה. רבי
קסועו ירכונ וליפא" :רמאו הרותה דומיל תא רתויב בישחה ריאמ
בתורה הרי הוא ככהן גדול".

הדוהי יבר

תקסועה הנשמל רשקהב ונדמל ,ונתנשמב רכזומה ,הדוהי יבר לע
.('א הנשמ 'ו קרפ ,תוכרב תכסמ) תוריפה לע תוכרבה ינידב

יסוי יבר

רבי יוסי, המוזכר במשנה, היה אף הוא מתלמידיו המעולים של רבי
עקיבא. מקומו הקבוע היה בציפורי אשר בגליל, שם הוא היה מורה
הוראה, מתקן תקנות ומרביץ תורה לתלמידיו. חמשת בניו הלכו
בדרכו והיו תלמידי חכמים גדולים.

דובכ תאריב וסחייתהו ותוא וצירעה יסוי יבר לש וירבחו וידימלת
לכל תונידעב סחייתהו וירבח דובכב ריהז היה אוה .ויתוארוהל
אדם, וממנו הפתגם:

"לא מקומו של אדם מכבדו אלא אדם מכבד את מקומו".