מלאכה בתשעה באב ובערב פסח

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע



חספ ברעבו באב העשתב הכאלמ


'ה הנשמ 'ד קרפ


מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב, עושין;
מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה, אין עושין.
ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים.

רבן שמעון בן גמליאל אומר:
לעולם יעשה אדם עצמו תלמיד חכם.

וחכמים אומרים:
ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות,
ובגליל לא היו עושין כל עיקר.
– הלילהו
בית שמאי אוסרין,
ובית הלל מתירין עד הנץ החמה.

רואיב

במנהג המקום. מעיקר הדין אין איסור לעשות מלאכה בתשעה באב, והדבר תלוי
ידימלתגם במקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב, ראוי שובכל מקום,
רבן שמעון בן גמליאל (1) ממלאכה, אבל לא שאר בני אדם. םילטב ויהי םימכח
(5) .הכאלמ תושעל אלולעשות עצמו תלמיד חכם, יאשר םדא לכש ,רמואו ,קלוח
(2)

חולקים על דעת תנא קמא שהופיעה במשנה א' בפרק זה, ואומרים, םימכח
גהנמב היולת הניאבערב פסח עד חצות היום שההחלטה אם לעשות מלאכה
(3) (6). ביהודה עושין, ובגליל – לא היו עושיןהמקום, אלא היא דין קבוע:

שלפני ערב פסח, בגליל, שבו אוסרים עשיית מלאכה בערב פסח, הלילב
לעשות מלאכה, שהרי הלילה שייך ליום שאחריו,בית שמאי אוסרים
(4) .שמשה תחירזעד הנץ החמה, ,הלילה לכ הכאלמ תושעל םיריתמ ללה תיבו

םינויע


לדעת תנא קמא, אין זה ראוי ששאר האנשים ייבטלו ממלאכה, כדרך תלמידי חכמים, (1)
מאחר שיש יוהרה בכך שהאדם מציג את עצמו כנוהג מנהג תלמיד חכם אף שאינו כזה.


לדעת רבן שמעון בן גמליאל אין בהיבטלות ממלאכה חשש יוהרה, מכיוון שהרואים את (2)
האדם בטל אינם מייחסים זאת לכך שהוא נמנע בכוונה מעבודה, אלא הם סבורים שאין
.הב קסעתהל הדובע ול


כך הסבירו את דברי חכמים רוב מפרשי המשנה. ואולם הרמב"ם מסביר שאין כאן (3)
מחלוקת: חכמים מבארים את דברי תנא קמא, ואומרים שאכן יש מקומות שנהגו
לעשות בהם מלאכה בערב פסח לפני חצות, ביהודה, ויש מקומות שנהגו שלא לעשות,
.לילגב


מחלוקת בית שמאי ובית הלל היא דווקא לפי שיטת חכמים, האומרים שבגליל אוסרים (4)
מעיקר הדין את המלאכה בערב פסח לפני חצות. מאחר שהדבר אסור – יש לדון ממתי
מתחיל האיסור, מהלילה או מהבוקר. ואולם לפי שיטת תנא קמא במשנה א', שאין כאן
איסור אלא מנהג, אין מקום למחלוקת מתי מתחילים שלא לעשות מלאכה, שהרי גם
הלכה זו תלויה במנהג של כל מקום (רבנו אשר).


מן ההלכה

מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב – עושין; (5)
במקום שנהגו שלא לעשות – אין עושין; ובכל מקום תמידי חכמים בטלים.
וכל הרוצה לעשות עצמו תלמיד חכם לעניין זה – עושה.
("שולחן ערוך" אורח חיים תקנ"ד, כ"ב)


קודם חצות – (6)
מקום שנהגו לעשות מלאכה – עושין; מקום שנהגו שלא לעשות – אין עושין.
("שולחן ערוך" אורח חיים תס"ח, ג')

תולאש

א. האם מי שאינו תלמיד חכם רשאי להיבטל ממלאכה בתשעה באב? פרטו את הדעות .1
השונות בעניין.
ב. מה הם טעמיהן של הדעות השונות?
?תקולחמב הכלהה הקספנ ימכ .ג

– מחר בבוקר אף אחד מן העובדים לא יבוא למשרד, וזו בשבילי הזדמנות נהדרת לעבוד .2
בשקט, בלי בלבול מוח, ולהספיק המון דברים שמחכים כבר זמן רב – אמר מר נחומי
.באב העשת ברעב ותשאל
?הלעבל בישהל ימוחנ תרבגל ועיצת המ

א. מה הן שתי הדעות המובאות במשנה א' שבפרק זה ובמשנתנו בשאלה אם עושים .3
מלאכה בערב פסח לפני חצות היום?
?וז תקולחמב הכלהה הקספנ ימכ .ב

א. מהי מחלוקת בית שמאי ובית הלל בעניין עשיית מלאכה בערב פסח לפני חצות היום? .4
ב. לדעת בית הלל איסור המלאכה מתחיל רק בבוקר, אף שערב פסח מתחיל כבר בלילה
הקודם. האם מוכרת לכם דוגמה נוספת להלכה הנוגעת ליום מסוים ובכל זאת היא חלה
רק ביום ולא בלילה שלפני היום?
אמק אנת תקולחמבש תועדה תחא יפל אקווד איה ללה תיבו יאמש תיב תקולחמ .ג
וחכמים שפירטתם בשאלה .2מהי דעה זו? מדוע אי אפשר לומר שמחלוקת בית שמאי
ובית הלל יכולה להיות גם לפי הדעה האחרת?
ד. ב"שולחן ערוך" לא נפסקה הלכה במחלוקת בית שמאי ובית הלל. התוכלו להסביר
.('ב קלח ,3 הלאש ואר :זמר) ?עודמ

האבה הנשמל רבעמ חזרה לתוכן מסכת פסחים