'ד קרפ
מנהג ישראל – דין הוא
חספ ברעב הכאלמ
(2)בערב פסח, אחרי חצות היום. (1) הכאלמ תושעל רוסא
.(3)יש מקומות שנהגו שלא לעשות מלאכה בערב פסח גם לפני חצות היום
'א הנשמ ,'ד קרפ
מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות – עושין;
מקום שנהגו שלא לעשות – אין עושין.
ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין,
או ממקום שאין עושין למקום שעושין –
נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם
וחומרי מקום שהלך לשם.
ואל ישנה אדם, מפני המחלוקת.
רואיב
ההחלטה אם לעשות מלאכה בערב פסח לפני חצות היום תלויה במנהג המקום:
,תושעל רתומ – הכאלמ זאבמקום שנוהגים לעשות
(7) .הכאלמ תושעל רוסא – רוסיא תאזבובמקום שנוהגים
בו מלאכה בערב פסח לפני חצות היום, תושעל םיגהונש םוקמבאדם הגר
– הכאלמ זא תושעל אלששנוהגים בו םוקמל ךלהו
(8) .הכאלמ תושעל אלו ,וילא אבשעליו לנהוג כמנהג המקום
ובמקרה ההפוך:
אדם הגר במקום שנוהגים בו שלא לעשות מלאכה בערב פסח,
והלך למקום שנוהגים בו לעשות אז מלאכה –
(5)עליו לנהוג כמנהג המקום שבא ממנו, ולא יעשה מלאכה.
.הכאלמ תושעל אלשאנו מחמירים כלומר: בשני המקרים
הסיבה לכך שאדם המגיע למקום שאין עושים בו מלאכה לא יעשה מלאכה, אף
שבעירו מקלים בדבר, היא
כדי שלא לגרום ,תקולחמה ינפמממנהג המקום שהוא נמצא בו, שלא ישנה אדם
(4) (6) .הבירמל
םינויע
בני (העיר ששמה) ביישן נהגו שלא היו נוסעים מצור לצידון בערב שבת (רש"י: שלא (7)
.(תבש יכרוצמ לטביהל
באו בניהם לפני רבי יוחנן; אמרו לו: אבותינו אפשר להם (להימנע מן השוק, שעשירים היו);
!ונל רשפא אל ונא
אמר להם: כבר קיבלו אבותיכם עליהם; שנאמר: "שמע בני מוסר אביך, ואל תטש תורת אמך"
(משלי א, ח). (מתורגם מארמית, נ, ע"ב)
תולאש
. מאיזה פסוק למד רבי יוחנן שחייבים להקפיד על שמירת (7) עיינו ב"קטע מן התלמוד" .1
?תובא יגהנמ 
ממתי אסור לעשות מלאכה בערב פסח מעיקר הדין, וממתי – רק על פי המנהג? .2
איזה סוג מלאכות אסור לעשות בערב פסח אחרי חצות היום? .3
?תוצח ירחא חספ ברעב הכאלמ תושעל רוסיאה תביס יהמ .א .4
?תוצח ינפל חספ ברעב הכאלמ תושעל אל גהנמה תביס יהמ .ב
בני משפחתו של יואל מתארחים השנה בליל הסדר אצל קרוביהם, ברמת-נחום. הם הקדימו .5
ובאו בערב פסח לפני הצהריים.
– אתה רוצה שאלמד אותך לעשות דאון מעץ? – הציע יואל לבן דודו, ירוחם.
– אסור! – השיב ירוחם נחרצות.
– מה פתאום?! – נדהם יואל – עוד מוקדם, השעה רק עשר וחצי!
– אצלנו כל היום אסור – השיב ירוחם.
– אז חבל שלא באתם אתם אלינו ל"סדר"! – הצטער יואל – אצלנו מפסיקים לעשות
מלאכה רק בחצות היום, והייתי יכול ללמד אותך לעשות את הדאון.
א. מה הייתה כוונתו של יואל כאשר אמר שעדיין מוקדם?
ב. האומנם הבעיה שנתקל בה יואל הייתה נפתרת, לו משפחתו של ירוחם הייתה באה
אליהם לעירם? מדוע?
על איזה מקרה הכתוב במשנה, המשיכה המשנה ואמרה: "אל ישנה אדם מפני .6
?"תקולחמה
. , תמצאו שאפשר לענות על שאלה זו בשני אופנים שונים. 4 (*אם תעיינו בקטע "עיונים"
הסבירו בכל אחד מהם, כיצד הכלל מתייחס למקרה.)
. כיצד ביצע רבן שמעון בן גמליאל הלכה למעשה את (8) קראו את "קטע מן התלמוד" .7
הכלל הקובע ש"דברים המותרים, ואחרים נהגו בהם איסור – אי אתה רשאי להתירן
?"םהינפב
'ד הנשמ ,'ד קרפ
משנה זו ממשיכה לעסוק במנהגים המקובלים במקומות שונים:
מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים – אוכלין;
מקום שנהגו שלא לאכול – אין אוכלין.
מקום שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכיפורים – מדליקין;
מקום שנהגו שלא להדליק – אין מדליקין.
ומדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות
ובמבואות האפלים
ועל גבי החולים.
רואיב
;םגהנמכצלוי בליל פסח – אוכלים רשב לוכאל ובמקום שנהגו
(1)מקום שנהגו שלא לאכול – יש להקפיד על המנהג, ואין אוכלים.
מותרים בכך;בליל יום הכיפורים – תיבב קולד רנ ריאשהל ובמקום שנהגו
.וקילדי לאולישב בחשכה בליל יום כיפור – קלוד רוא ריאשהלמקום שנהגו שלא
גם במקומות שנהגו בהם שלא להשאיר אור בבית בליל יום כיפור – מותר להם
תובוחר – תואובמ ,שרדמ תיב ,תסנכ תיבלהשאיר אור במקומות ציבוריים, כגון
.הלוחוכן בבית פרטי, לצורך – םילפא
םינויע
בשר קרבן פסח נאכל כשהוא צלוי, וחייבים לאכלו דווקא בירושלים. (1)
הנוהגים לאסור אכילת בשר צלוי בליל הסדר, נוהגים כך כדי שלא ייראו כאילו הם אוכלים
בשר קרבן פסח מחוץ לירושלים.
תולאש
מה הם המנהגים המופיעים במשנתנו? .1
מהו טעמם של האוסרים לאכול בשר צלוי בליל הסדר? .2
– את כל הדברים הנמצאים בקערת ליל הסדר אוכלים במשך הערב – הסביר המורה .3
לתלמידיו, כאשר הם למדו את סדר ההגדה בכיתה. _ _
– חוץ מה"זרוע" – העיר יואב, כדבר המובן מאליו.__
– לא נכון – התפרץ אבישי – אצלנו דווקא אוכלים הכול!__
מהו פשרה של מחלוקת זו שבין יואב לאבישי?
האבה הנשמל רבעמ
חזרה לתוכן מסכת פסחים
חספ ברעב הכאלמ
.(3)יש מקומות שנהגו שלא לעשות מלאכה בערב פסח גם לפני חצות היום
'א הנשמ ,'ד קרפ
מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות – עושין;
מקום שנהגו שלא לעשות – אין עושין.
ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין,
או ממקום שאין עושין למקום שעושין –
נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם
וחומרי מקום שהלך לשם.
ואל ישנה אדם, מפני המחלוקת.
רואיב
,תושעל רתומ – הכאלמ זאבמקום שנוהגים לעשות
(7) .הכאלמ תושעל רוסא – רוסיא תאזבובמקום שנוהגים
בו מלאכה בערב פסח לפני חצות היום, תושעל םיגהונש םוקמבאדם הגר
– הכאלמ זא תושעל אלששנוהגים בו םוקמל ךלהו
(8) .הכאלמ תושעל אלו ,וילא אבשעליו לנהוג כמנהג המקום
ובמקרה ההפוך:
אדם הגר במקום שנוהגים בו שלא לעשות מלאכה בערב פסח,
והלך למקום שנוהגים בו לעשות אז מלאכה –
(5)עליו לנהוג כמנהג המקום שבא ממנו, ולא יעשה מלאכה.
.הכאלמ תושעל אלשאנו מחמירים כלומר: בשני המקרים
הסיבה לכך שאדם המגיע למקום שאין עושים בו מלאכה לא יעשה מלאכה, אף
שבעירו מקלים בדבר, היא
כדי שלא לגרום ,תקולחמה ינפמממנהג המקום שהוא נמצא בו, שלא ישנה אדם
(4) (6) .הבירמל
םינויע
.(תבש יכרוצמ לטביהל
באו בניהם לפני רבי יוחנן; אמרו לו: אבותינו אפשר להם (להימנע מן השוק, שעשירים היו);
!ונל רשפא אל ונא
אמר להם: כבר קיבלו אבותיכם עליהם; שנאמר: "שמע בני מוסר אביך, ואל תטש תורת אמך"
(משלי א, ח). (מתורגם מארמית, נ, ע"ב)
תולאש
?תובא יגהנמ
ממתי אסור לעשות מלאכה בערב פסח מעיקר הדין, וממתי – רק על פי המנהג? .2
איזה סוג מלאכות אסור לעשות בערב פסח אחרי חצות היום? .3
?תוצח ירחא חספ ברעב הכאלמ תושעל רוסיאה תביס יהמ .א .4
?תוצח ינפל חספ ברעב הכאלמ תושעל אל גהנמה תביס יהמ .ב
בני משפחתו של יואל מתארחים השנה בליל הסדר אצל קרוביהם, ברמת-נחום. הם הקדימו .5
ובאו בערב פסח לפני הצהריים.
– אתה רוצה שאלמד אותך לעשות דאון מעץ? – הציע יואל לבן דודו, ירוחם.
– אסור! – השיב ירוחם נחרצות.
– מה פתאום?! – נדהם יואל – עוד מוקדם, השעה רק עשר וחצי!
– אצלנו כל היום אסור – השיב ירוחם.
– אז חבל שלא באתם אתם אלינו ל"סדר"! – הצטער יואל – אצלנו מפסיקים לעשות
מלאכה רק בחצות היום, והייתי יכול ללמד אותך לעשות את הדאון.
א. מה הייתה כוונתו של יואל כאשר אמר שעדיין מוקדם?
ב. האומנם הבעיה שנתקל בה יואל הייתה נפתרת, לו משפחתו של ירוחם הייתה באה
אליהם לעירם? מדוע?
על איזה מקרה הכתוב במשנה, המשיכה המשנה ואמרה: "אל ישנה אדם מפני .6
?"תקולחמה
. , תמצאו שאפשר לענות על שאלה זו בשני אופנים שונים. 4 (*אם תעיינו בקטע "עיונים"
הסבירו בכל אחד מהם, כיצד הכלל מתייחס למקרה.)
. כיצד ביצע רבן שמעון בן גמליאל הלכה למעשה את (8) קראו את "קטע מן התלמוד" .7
הכלל הקובע ש"דברים המותרים, ואחרים נהגו בהם איסור – אי אתה רשאי להתירן
?"םהינפב
'ד הנשמ ,'ד קרפ
מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים – אוכלין;
מקום שנהגו שלא לאכול – אין אוכלין.
מקום שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכיפורים – מדליקין;
מקום שנהגו שלא להדליק – אין מדליקין.
ומדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות
ובמבואות האפלים
ועל גבי החולים.
רואיב
(1)מקום שנהגו שלא לאכול – יש להקפיד על המנהג, ואין אוכלים.
מותרים בכך;בליל יום הכיפורים – תיבב קולד רנ ריאשהל ובמקום שנהגו
.וקילדי לאולישב בחשכה בליל יום כיפור – קלוד רוא ריאשהלמקום שנהגו שלא
גם במקומות שנהגו בהם שלא להשאיר אור בבית בליל יום כיפור – מותר להם
תובוחר – תואובמ ,שרדמ תיב ,תסנכ תיבלהשאיר אור במקומות ציבוריים, כגון
.הלוחוכן בבית פרטי, לצורך – םילפא
םינויע
בשר קרבן פסח נאכל כשהוא צלוי, וחייבים לאכלו דווקא בירושלים. (1)
הנוהגים לאסור אכילת בשר צלוי בליל הסדר, נוהגים כך כדי שלא ייראו כאילו הם אוכלים
בשר קרבן פסח מחוץ לירושלים.
תולאש
מהו טעמם של האוסרים לאכול בשר צלוי בליל הסדר? .2
– את כל הדברים הנמצאים בקערת ליל הסדר אוכלים במשך הערב – הסביר המורה .3
לתלמידיו, כאשר הם למדו את סדר ההגדה בכיתה. _ _
– חוץ מה"זרוע" – העיר יואב, כדבר המובן מאליו.__
– לא נכון – התפרץ אבישי – אצלנו דווקא אוכלים הכול!__
מהו פשרה של מחלוקת זו שבין יואב לאבישי?