מנהג ישראל – דין הוא

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע



'ד קרפ

מנהג ישראל – דין הוא


חספ ברעב הכאלמ

(2)בערב פסח, אחרי חצות היום. (1) הכאלמ תושעל רוסא
.(3)יש מקומות שנהגו שלא לעשות מלאכה בערב פסח גם לפני חצות היום

'א הנשמ ,'ד קרפ


מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות – עושין;
מקום שנהגו שלא לעשות – אין עושין.

ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין,
או ממקום שאין עושין למקום שעושין –
נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם
וחומרי מקום שהלך לשם.

ואל ישנה אדם, מפני המחלוקת.

רואיב

ההחלטה אם לעשות מלאכה בערב פסח לפני חצות היום תלויה במנהג המקום:
,תושעל רתומ – הכאלמ זאבמקום שנוהגים לעשות
(7) .הכאלמ תושעל רוסא – רוסיא תאזבובמקום שנוהגים

בו מלאכה בערב פסח לפני חצות היום, תושעל םיגהונש םוקמבאדם הגר
– הכאלמ זא תושעל אלששנוהגים בו םוקמל ךלהו
(8) .הכאלמ תושעל אלו ,וילא אבשעליו לנהוג כמנהג המקום

ובמקרה ההפוך:
אדם הגר במקום שנוהגים בו שלא לעשות מלאכה בערב פסח,
והלך למקום שנוהגים בו לעשות אז מלאכה –
(5)עליו לנהוג כמנהג המקום שבא ממנו, ולא יעשה מלאכה.

.הכאלמ תושעל אלשאנו מחמירים כלומר: בשני המקרים

הסיבה לכך שאדם המגיע למקום שאין עושים בו מלאכה לא יעשה מלאכה, אף
שבעירו מקלים בדבר, היא
כדי שלא לגרום ,תקולחמה ינפמממנהג המקום שהוא נמצא בו, שלא ישנה אדם
(4) (6) .הבירמל

םינויע


הגדרת מלאכה לעניין זה היא כל מלאכה שאסור לעשותה בחול המועד, כגון מלאכת (1)
האומן, מלאכה שאינה לצורך החג ועוד. ואולם אין הכוונה שכל מלאכה האסורה בשבת
או ביום טוב אסורה גם בערב פסח אחר חצות.


איסור המלאכה אחר חצות היום הוא מכיוון שזהו זמנה של הקרבת קרבן פסח. (2)


סיבת המנהג הזה היא שיהיה האדם פנוי לבער את החמץ, להכין את מצת המצווה (3)
לליל הסדר, וגם לא ישכח להתכונן לשחיטת קרבן פסח.


לפי המוסבר בביאור, הפסקה "אל ישנה אדם מפני המחלוקת" מתייחסת למקרה שבו (4)
אדם הגר בעיר שבה עושים מלאכה מגיע בערב פסח לעיר שאין עושים בה מלאכה, ועליו
להימנע מלעשות מלאכה, כדי שלא יבוא לידי מחלוקת עם בני העיר שהוא נמצא ביניהם.
ואולם בגמרא (נ"א, ע"ב) מובאת גם אפשרות , שלפיה פסקה זו מתייחסת למקרה השני:
אדם שנהוג בעירו שלא לעשות מלאכה – אל יעשה מלאכה גם בעיר שבה מתירים את
הדבר, ואין בכך עברה על הכלל הקובע שלא לשנות ממנהג המקום שנמצאים בו. זאת
מכיוון שהאיסור לשנות ממנהג המקום הוא דווקא במקרה שהשינוי יביא לידי מחלוקת,
אבל כאשר אדם שובת ממלאכה במקום שבו הכול עובדים – אין הדבר מעורר תשומת לב
ומחלוקת, מאחר שהרואים אותו סבורים שהוא נמנע מלעבוד לא משום שהוא אוסר
עשיית מלאכה, אלא משום שאין לו שום מלאכה לעשות באותו זמן.


הלכה זו, שיש להחמיר ולנהוג כמנהג המקום שבאים ממנו, נאמרת דווקא במי שמתכוון (5)
לשוב למקומו הראשון. ואולם מי שעבר לגור בקביעות במקום חדש, נוהג כמנהג המקום
החדש, ואינו צריך להחמיר בחומרות שנהגו במקומו הקודם.


במשנה ה' שבפרק זה יתברר שהדין המופיע במשנתנו – שעשיית מלאכה בערב פסח (6)

לפני חצות היום תלויה במנהג המקום – הוא דעה אחת במחלוקת; יש אומרים שהדבר קבוע,
ואינו תלוי במנהג, כפי שיבואר שם.


קטע מן התלמוד

בני (העיר ששמה) ביישן נהגו שלא היו נוסעים מצור לצידון בערב שבת (רש"י: שלא (7)
.(תבש יכרוצמ לטביהל
באו בניהם לפני רבי יוחנן; אמרו לו: אבותינו אפשר להם (להימנע מן השוק, שעשירים היו);

!ונל רשפא אל ונא
אמר להם: כבר קיבלו אבותיכם עליהם; שנאמר: "שמע בני מוסר אביך, ואל תטש תורת אמך"
(משלי א, ח). (מתורגם מארמית, נ, ע"ב)


דברים המותרים, ואחרים נהגו בהם איסור – אי אתה רשאי להתירן בפניהם. (8)
יושבין על ספסלי נכרין בשבת ( = מקומות שבהם יושבים הגויים כשהם מוכרים סחורה, ומותר
לשבת על ספסלים אלו בשבת, ואין חוששים שהרואה יחשוד ביושב שהוא מוכר סחורה בשבת),
ואינן יושבין על ספסלי נכרים בשבת בעכו ( = בעיר עכו נהגו איסור בדבר, אף שהוא מותר
מעיקר הדין).

ומעשה ברבן שמעון בן גמליאל, שישב על ספסלי נכרים בשבת בעכו, ולעזה עליו כל המדינה
(= כל בני העיר). אמרו: מימינו לא ראינו כך! נשמט (מן הספסל, וישב) על גבי קרקע, ולא
רצה לומר להן: מותרין אתם! (נ', ע"ב – נ"א, ע"א)

תולאש

. מאיזה פסוק למד רבי יוחנן שחייבים להקפיד על שמירת (7) עיינו ב"קטע מן התלמוד" .1
?תובא יגהנמ

ממתי אסור לעשות מלאכה בערב פסח מעיקר הדין, וממתי – רק על פי המנהג? .2

איזה סוג מלאכות אסור לעשות בערב פסח אחרי חצות היום? .3

?תוצח ירחא חספ ברעב הכאלמ תושעל רוסיאה תביס יהמ .א .4
?תוצח ינפל חספ ברעב הכאלמ תושעל אל גהנמה תביס יהמ .ב

בני משפחתו של יואל מתארחים השנה בליל הסדר אצל קרוביהם, ברמת-נחום. הם הקדימו .5
ובאו בערב פסח לפני הצהריים.
– אתה רוצה שאלמד אותך לעשות דאון מעץ? – הציע יואל לבן דודו, ירוחם.
– אסור! – השיב ירוחם נחרצות.
– מה פתאום?! – נדהם יואל – עוד מוקדם, השעה רק עשר וחצי!
– אצלנו כל היום אסור – השיב ירוחם.
– אז חבל שלא באתם אתם אלינו ל"סדר"! – הצטער יואל – אצלנו מפסיקים לעשות
מלאכה רק בחצות היום, והייתי יכול ללמד אותך לעשות את הדאון.

א. מה הייתה כוונתו של יואל כאשר אמר שעדיין מוקדם?
ב. האומנם הבעיה שנתקל בה יואל הייתה נפתרת, לו משפחתו של ירוחם הייתה באה
אליהם לעירם? מדוע?

על איזה מקרה הכתוב במשנה, המשיכה המשנה ואמרה: "אל ישנה אדם מפני .6
?"תקולחמה
. , תמצאו שאפשר לענות על שאלה זו בשני אופנים שונים. 4 (*אם תעיינו בקטע "עיונים"
הסבירו בכל אחד מהם, כיצד הכלל מתייחס למקרה.)

. כיצד ביצע רבן שמעון בן גמליאל הלכה למעשה את (8) קראו את "קטע מן התלמוד" .7
הכלל הקובע ש"דברים המותרים, ואחרים נהגו בהם איסור – אי אתה רשאי להתירן
?"םהינפב

'ד הנשמ ,'ד קרפ

משנה זו ממשיכה לעסוק במנהגים המקובלים במקומות שונים:

מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים – אוכלין;
מקום שנהגו שלא לאכול – אין אוכלין.

מקום שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכיפורים – מדליקין;
מקום שנהגו שלא להדליק – אין מדליקין.

ומדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות
ובמבואות האפלים
ועל גבי החולים.

רואיב

;םגהנמכצלוי בליל פסח – אוכלים רשב לוכאל ובמקום שנהגו
(1)מקום שנהגו שלא לאכול – יש להקפיד על המנהג, ואין אוכלים.

מותרים בכך;בליל יום הכיפורים – תיבב קולד רנ ריאשהל ובמקום שנהגו
.וקילדי לאולישב בחשכה בליל יום כיפור – קלוד רוא ריאשהלמקום שנהגו שלא
גם במקומות שנהגו בהם שלא להשאיר אור בבית בליל יום כיפור – מותר להם
תובוחר – תואובמ ,שרדמ תיב ,תסנכ תיבלהשאיר אור במקומות ציבוריים, כגון
.הלוחוכן בבית פרטי, לצורך – םילפא

םינויע


בשר קרבן פסח נאכל כשהוא צלוי, וחייבים לאכלו דווקא בירושלים. (1)
הנוהגים לאסור אכילת בשר צלוי בליל הסדר, נוהגים כך כדי שלא ייראו כאילו הם אוכלים
בשר קרבן פסח מחוץ לירושלים.

תולאש

מה הם המנהגים המופיעים במשנתנו? .1

מהו טעמם של האוסרים לאכול בשר צלוי בליל הסדר? .2

– את כל הדברים הנמצאים בקערת ליל הסדר אוכלים במשך הערב – הסביר המורה .3
לתלמידיו, כאשר הם למדו את סדר ההגדה בכיתה. _ _
– חוץ מה"זרוע" – העיר יואב, כדבר המובן מאליו.__
– לא נכון – התפרץ אבישי – אצלנו דווקא אוכלים הכול!__

מהו פשרה של מחלוקת זו שבין יואב לאבישי?

האבה הנשמל רבעמ חזרה לתוכן מסכת פסחים