מסכת קידושין דף כ"א ע"א

מס'
קידושין דף כ"א.
פסוקים הנוגעים להגמרא

(כג)
וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי: (כד)
וּבְכֹל
אֶרֶץ
אֲחֻזַּתְכֶם
גְּאֻלָּה
תִּתְּנוּ
לָאָרֶץ1
: ס

פרשת
שדה
אחוזה
(כה) כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא
גֹאֲלוֹ
הַקָּרֹב
אֵלָיו
וְגָאַל
אֵת
מִמְכַּר
אָחִיו
: (כו) וְאִישׁ
כִּי
לֹא
יִהְיֶה
לּוֹ
גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ2
: (כז)
וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ: (כח) וְאִם לֹא מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ וְהָיָה מִמְכָּרוֹ בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל וְיָצָא בַּיֹּבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ:

פרשת
בתי
ערי
חומה
(כט) וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ: (ל) וְאִם לֹא יִגָּאֵל עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר אֲשֶׁר לא לוֹ חֹמָה לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל:

פרשת
בתי
ערי
החצרים
(לא)
וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חֹמָה סָבִיב עַל
שְׂדֵה
הָאָרֶץ
יֵחָשֵׁב
גְּאֻלָּה
תִּהְיֶה
לּוֹ
וּבַיֹּבֵל
יֵצֵא
:

פרשת
עבד
עברי
הנמכר
לישראל
(לט) וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד: (מ) כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ: (מא) וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב: (מב)
כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד: (מג) לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ: (מד) וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לָךְ מֵאֵת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה: (מה)
וְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם וְהָיוּ לָכֶם לַאֲחֻזָּה: (מו) וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ: ס

פרשת
עבד
עברי
הנמכר
לעכו
"ם (מז) וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר: (מח) אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד
מֵאֶחָיו
יִגְאָלֶנּוּ
:
(מט)
אוֹ
דֹדוֹ
אוֹ
בֶן
דֹּדוֹ
יִגְאָלֶנּוּ
אוֹ
מִשְּׁאֵר
בְּשָׂרוֹ
מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ
יִגְאָלֶנּוּ
אוֹ
הִשִּׂיגָה
יָדוֹ
וְנִגְאָל
: (נ) וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר יִהְיֶה עִמּוֹ: (נא) אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ: (נב) וְאִם מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְחִשַּׁב לוֹ כְּפִי שָׁנָיו יָשִׁיב אֶת גְּאֻלָּתוֹ: (נג) כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמּוֹ לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ: (נד) וְאִם
לֹא
יִגָּאֵל
בְּאֵלֶּה
וְיָצָא
בִּשְׁנַת
הַיֹּבֵל
הוּא
וּבָנָיו
עִמּוֹ
: (נה) כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם:

דף
עבודה

מס'
קידושין
דף
כ
"א
ע
"א

איבעית
הגמרא
(בתי
ערי
חומה
נגאל
בקרובים
)

  1. די גמרא טראכט אז בתי ערי חומה נגאל בקרובים ווייל

די גז"ש גאולתו גאולתו גייט נאר אויף "גאולה לחצאין".

די גז"ש גאולתו גאולתו גייט נישט נאר אויף "גאולה לחצאין".

ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ.

וגאל את ממכר אחיו.

  1. די גמרא טראכט אז בתי ערי חומה אין נגאל בקרובים ווייל

די גז"ש גאולתו גאולתו גייט נאר אויף "גאולה לחצאין".

די גז"ש גאולתו גאולתו גייט נישט נאר אויף "גאולה לחצאין".

ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ.

וגאל את ממכר אחיו.

  1. רב
    ששת
    איז
    פושט
    אז

נגאל בקרובים
אין נגאל בקרובים
די גמרא איז נישט פושט.

קושיא הראשונה

  1. לויט
    די
    הוה
    אמינא
    גייט
    "ובכל
    גאולה
    תתנו
    "
    ארויף
    אויף

    (2)

שדה אחוזה
בתי ערי חומה
בתי החצרים
עבד עברי הנמכר לישראל
עבד עברי הנמכר לעכו"ם.

  1. לויט
    די
    מסקנה
    גייט
    "ובכל
    גאולה
    תתנו
    "
    ארויף
    אויף

    (2)

שדה אחוזה
בתי ערי חומה
בתי החצרים
עבד עברי הנמכר לישראל
עבד עברי הנמכר לעכו"ם.

  1. די
    פסוק
    "על
    שדה
    הארץ
    יחשב
    "
    זאגט
    אונז
    אז

    (2)

אז בתי החצרים גייט ארויס אין יובל.

אז בתי החצרים גייט נישט ארויס אין יובל.

אז בתי החצרים קענען די קרובים אויסלייזן.

אז בתי החצרים דארפן די קרובים אויסלייזן.

  1. די פסוק "ובכל גאולה תתנו"
    זאגט אונז לויט ר' יהושע אז

אז בתי החצרים גייט ארויס אין יובל.

אז בתי החצרים גייט נישט ארויס אין יובל.

אז בתי החצרים קענען די קרובים אויסלייזן.

אז בתי החצרים דארפן די קרובים אויסלייזן.

מען ווייסט נישט.

  1. די
    פסוק
    "ובכל
    גאולה
    תתנו
    "
    זאגט
    אונז
    לויט
    ר
    '
    אליעזר
    אז

אז בתי החצרים גייט ארויס אין יובל.

אז בתי החצרים גייט נישט ארויס אין יובל.

אז בתי החצרים קענען די קרובים אויסלייזן.

אז בתי החצרים דארפן די קרובים אויסלייזן.

מען ווייסט נישט.

  1. לויט
    ר
    '
    יהושע
    איז
    "גאולת
    קרובים
    "
    א

חובה
רשות.

מען ווייסט דאס פון די פסוק

ובכל גאולה תתנו.

על שדה הארץ יחשב.

וגאל את ממכר אחיו.

ואיש כי לא יהיה לו גואל.

  1. לויט
    ר
    '
    אליעזר
    איז
    "גאולת
    קרובים
    "
    א

חובה
רשות.

מען ווייסט דאס פון די פסוק

ובכל גאולה תתנו.

על שדה הארץ יחשב.

וגאל את ממכר אחיו.

ואיש כי לא יהיה לו גואל.

  1. לויט ר' יהושע טייטשט מען די פסוק "ואיש כי לא יהיה לו גואל"…

ער האט בכלל נישט קיין קרוב.

ער האט נישט קיין קרוב וואס קען אויסלייזן.

ער האט נישט קיין קרוב וואס וויל אויסלייזן.

ער האט נישט גענוג א נאנטע קרוב.

  1. לויט ר' אליעזר טייטשט מען די פסוק "ואיש כי לא יהיה לו גואל"…

ער האט בכלל נישט קיין קרוב.

ער האט נישט קיין קרוב וואס קען אויסלייזן.

ער האט נישט קיין קרוב וואס וויל אויסלייזן.

ער האט נישט גענוג א נאנטע קרוב.

קושיא השניה

  1. לויט
    די
    הוה
    אמינא
    גייט
    "יגאלנו
    יגאלנו
    יגאלנו
    "
    ארויף
    אויף

    (2)

שדה אחוזה
בתי ערי חומה
בתי החצרים
עבד עברי הנמכר לישראל
עבד עברי הנמכר לעכו"ם.

  1. לויט
    די
    מסקנה
    גייט
    "יגאלנו
    יגאלנו
    יגאלנו
    "
    ארויף
    אויף

    (2)

שדה אחוזה
בתי ערי חומה
בתי החצרים
עבד עברי הנמכר לישראל
עבד עברי הנמכר לעכו"ם.

  1. וואס
    טייטשט
    "שנגאלות
    כסדר
    הזה
    "
    לויט
    די
    הוה
    אמינא
    (2)?

בתי ערי חומה קען מען אויסלייזן מיט קרובים.

בתי ערי חומה לייזט מען אויס קרוב קרוב קודם.

עבד עברי קען מען אויסלייזן מיט קרובים.

עבד עברי לייזט מען אויס קרוב קרוב קודם.

  1. די
    פסוק
    "על
    שדה
    הארץ
    יחשב
    "
    זאגט
    אונז
    אז

    (2)

אז בתי החצרים גייט ארויס אין יובל.

אז שדה אחוזה גייט ארויס אין יובל.

אז בתי החצרים לייזן די קרובים אויס.

אז שדה אחוזה לייזן די קרובים אויס.

  1. פון וואו וועט מען וואוסן אז "קרוב קרוב קודם"?

ובכל גאולה תתנו.

על שדה הארץ יחשב.

וגאל את ממכר אחיו.

יגאלנו יגאלנו יגאלנו.

  1. וואס
    טייטשט
    "שנגאלות
    כסדר
    הזה
    "
    לויט
    די
    מסקנה
    (2)?

בתי החצרים קען מען אויסלייזן מיט קרובים.

בתי החצרים לייזט מען אויס קרוב קרוב קודם.

עבד עברי קען מען אויסלייזן מיט קרובים.

עבד עברי לייזט מען אויס קרוב קרוב קודם.

איבעית
הגמרא
(עבד
עברי
הנמכר
לישראל
נגאל
בקרובים
)

  1. די
    גמ
    '
    טראכט
    אז
    עבד
    עברי
    הנמכר
    לישראל
    נגאל
    בקרובים
    ווייל
    (2)

גזירה שוה שכיר שכיר.

מי שאינו נגאל באלה, נגאל בשש.

יגאלנו לזה ולא לאחר.

מען דרש'נט יא שכיר שכיר, און נישט יגאלנו.

מען דרש'נט נישט שכיר שכיר, און יא יגאלנו.

  1. די
    גמ
    '
    טראכט
    אז
    עבד
    עברי
    הנמכר
    לישראל
    אין
    נגאל
    בקרובים
    ווייל

    (2)

גזירה שוה שכיר שכיר.

מי שאינו נגאל באלה, נגאל בשש.

יגאלנו לזה ולא לאחר.

מען דרש'נט יא שכיר שכיר, און נישט יגאלנו.

מען דרש'נט נישט שכיר שכיר, און יא יגאלנו.

  1. לויט רבי איז נישט קיין איבעיא,
    ווייל ער האלט

גזירה שוה שכיר שכיר.

מי שאינו נגאל באלה, נגאל בשש.

יגאלנו לזה ולא לאחר.

מען דרש'נט יא שכיר שכיר, און נישט יגאלנו.

מען דרש'נט נישט שכיר שכיר, און יא יגאלנו.

דערפאר האלט רבי

נגאל בקרובים
אין נגאל בקרובים
די גמרא איז נישט פושט.

קושיא הראשונה

  1. לויט
    די
    הוה
    אמינא
    גייט
    "ובכל
    גאולה
    תתנו
    "
    ארויף
    אויף

    (2)

שדה אחוזה
בתי ערי חומה
בתי החצרים
עבד עברי הנמכר לישראל
עבד עברי הנמכר לעכו"ם.

  1. לויט
    די
    מסקנה
    גייט
    "ובכל
    גאולה
    תתנו
    "
    ארויף
    אויף

    (2)

שדה אחוזה
בתי ערי חומה
בתי החצרים
עבד עברי הנמכר לישראל
עבד עברי הנמכר לעכו"ם.

  1. די
    פסוק
    "או
    דודו
    או
    בן
    דודו
    יגאלנו
    "
    זאגט
    אונז
    אז

אז עבד עברי גייט ארויס אין יובל.

אז עבד עברי גייט נישט ארויס אין יובל.

אז עבד עברי קענען די קרובים אויסלייזן.

אז עבד עברי דארפן די קרובים אויסלייזן.

  1. די פסוק "ובכל גאולה תתנו"
    זאגט אונז

אז עבד עברי גייט ארויס אין יובל.

אז עבד עברי גייט נישט ארויס אין יובל.

אז עבד עברי קענען די קרובים אויסלייזן.

אז עבד עברי דארפן די קרובים אויסלייזן.

מען ווייסט נישט.

און אפילו לויט

ר'
יהושע
ר'
אליעזר.

וואס האלט ביי שדה אחוזה ובתי החצרים אז גאולת קרובים איז א

חובה
רשות.

קושיא השניה

  1. לויט
    די
    הוה
    אמינא
    גייט
    "יגאלנו
    יגאלנו
    יגאלנו
    "
    ארויף
    אויף

    (2)

שדה אחוזה
בתי ערי חומה
בתי החצרים
עבד עברי הנמכר לישראל
עבד עברי הנמכר לעכו"ם.

  1. לויט
    די
    מסקנה
    גייט
    "יגאלנו
    יגאלנו
    יגאלנו
    "
    ארויף
    אויף

    (3)

שדה אחוזה
בתי ערי חומה
בתי החצרים
עבד עברי הנמכר לישראל
עבד עברי הנמכר לעכו"ם.

  1. די
    פסוק
    "על
    שדה
    הארץ
    יחשב
    "
    זאגט
    אונז
    אז

    (2)

אז בתי החצרים גייט ארויס אין יובל.

אז שדה אחוזה גייט ארויס אין יובל.

אז בתי החצרים לייזן די קרובים אויס.

אז שדה אחוזה לייזן די קרובים אויס.

  1. פון וואו וועט מען וואוסן אז "קרוב קרוב קודם"?

ובכל גאולה תתנו.

על שדה הארץ יחשב.

וגאל את ממכר אחיו.

יגאלנו יגאלנו יגאלנו.

  1. למעשה
    וויאזוי
    פסק
    'נט
    מען
    ביי
    גאולת
    קרובים
    ביי
    עבד
    עברי
    (2)?

נגאל בקרובים
אין נגאל בקרובים
די גמרא איז נישט פושט
לויט רבי יא
לויט רבי נישט.

  1. פארוואס
    נוצט
    מען
    די
    ערשטע
    "יגאלנו"?

אז עבד עברי הנמכר לעכו"ם לייזן די קרובים אויס.

אז עבד עברי הנמכר לעכו"ם איז קרוב קרוב קודם.

אז עבד עברי הנמכר לישראל איז קרוב קרוב קודם.

אז די הלכה פון גאולת קרובים גייט נאר אן ביי נמכר לעכו"ם.

אז בתי החצרים ושדה אחוזה איז קרוב קרוב קודם.

אז בתי החצרים ושדה אחוזה איז נישט קרוב קרוב קודם.

  1. פארוואס נוצט מען די צווייטע "יגאלנו"?

אז עבד עברי הנמכר לעכו"ם לייזן די קרובים אויס.

אז עבד עברי הנמכר לעכו"ם איז קרוב קרוב קודם.

אז עבד עברי הנמכר לישראל איז קרוב קרוב קודם.

אז די הלכה פון גאולת קרובים גייט נאר אן ביי נמכר לעכו"ם.

אז בתי החצרים ושדה אחוזה איז קרוב קרוב קודם.

אז בתי החצרים ושדה אחוזה איז נישט קרוב קרוב קודם.

  1. פארוואס
    נוצט
    מען
    די
    דריטע
    "יגאלנו"?

אז עבד עברי הנמכר לעכו"ם לייזן די קרובים אויס.

אז עבד עברי הנמכר לעכו"ם איז קרוב קרוב קודם.

אז עבד עברי הנמכר לישראל איז קרוב קרוב קודם.

אז די הלכה פון גאולת קרובים גייט נאר אן ביי נמכר לעכו"ם.

אז בתי החצרים ושדה אחוזה איז קרוב קרוב קודם.

אז בתי החצרים ושדה אחוזה איז נישט קרוב קרוב קודם.

סיכום לכל דיני גאולה

איזה דבר נגאל

הדין

הטעם

גאולת חצאים

מוכר שדה אחוזה

מקדיש שדה אחוזה

בתי ערי חומה

בתי החצרים

עבד עברי הנמכר לישראל

עבד עברי הנמכר לעכו"ם

גאולת קרובים

מוכר שדה אחוזה

מקדיש שדה אחוזה

בתי ערי חומה

בתי החצרים

עבד עברי הנמכר לישראל

עבד עברי הנמכר לעכו"ם

סיכום לכל דיני גאולה

איזה דבר נגאל

הדין

הטעם

גאולת חצאים

מוכר שדה אחוזה

כדי גאולתו

מקדיש שדה אחוזה

ואם גאל יגאל

בתי ערי חומה

מחלוקת ת"ק ור"ש

לר"ש דדריש טעמא דקרא.
לת"ק דיליף גאולתו גאולתו משדה אחוזה

בתי החצרים

על שדה הארץ יחשב

עבד עברי הנמכר לישראל

ונגאל

עבד עברי הנמכר לעכו"ם

גאולת קרובים

מוכר שדה אחוזה

וגאל את ממכר אחיו
רשות

בכל גאולה תתנו
חובה (לר"א)

מקדיש שדה אחוזה

בתי ערי חומה

דהגז"ש גאולתו גאולתו לא כתיב אלא לענין גאולת חצאים

בתי החצרים

על שדה הארץ יחשב
רשות

בכל גאולה תתנו
חובה
(לר"א)

עבד עברי הנמכר לישראל

?

לרבי

איבעיא דלא איפשיטא אם גז"ש של שכיר שכיר עדיף או יגאלנו.

עבד עברי הנמכר לעכו"ם

או דודו או בן דודו
רשות

בכל גאולה תתנו
חובה (לכו"ע)

דף
עבודה

מס'
קידושין
דף
כ
"א
ע
"ב

  1. מיט וואס קען מען אויסבארן לויט ר' יוסי ברבי יהודה?

מרצע
סול
סירא
מחט
מקדח
מכתב
סם.

  1. מיט וואס קען מען אויסבארן לויט רבי?

מרצע
סול
סירא
מחט
מקדח
מכתב
סם.

  • מרצע
    מיינט
    א

    שפיציגע האלץ/שפענדל
    קליינע בּאָרער בּאָרער
    דארן אייזן צו שרייבן אויף וואקס
    נאדל.

  • סול
    מיינט
    א

    שפיציגע האלץ/שפענדל
    קליינע בּאָרער בּאָרער
    דארן אייזן צו שרייבן אויף וואקס
    נאדל.

  • סירא
    מיינט
    א

    שפיציגע האלץ/שפענדל
    קליינע בּאָרער בּאָרער
    דארן אייזן צו שרייבן אויף וואקס
    נאדל.

  • מחט
    מיינט
    א

    שפיציגע האלץ/שפענדל
    קליינע בּאָרער בּאָרער
    דארן אייזן צו שרייבן אויף וואקס
    נאדל.

  • מקדח
    מיינט
    א

    שפיציגע האלץ/שפענדל
    קליינע בּאָרער בּאָרער
    דארן אייזן צו שרייבן אויף וואקס
    נאדל.

  • מכתב
    מיינט
    א

    שפיציגע האלץ/שפענדל
    קליינע בּאָרער בּאָרער
    דארן אייזן צו שרייבן אויף וואקס
    נאדל.

  1. וועלכע חלק פון די אויערן בארט מען אויס?

די הארטע.

די ווייעכע.

לויט יודן בריבי די הארטע, לויט די חכמים די ווייעכע.

לויט יודן בריבי די ווייעכע,
לויט די חכמים די הארטע.

  1. וועלכע
    ווארט
    איז
    א
    כלל
    /ריבוי
    (רינגל ארום)?

ולקחת את המרצע ונתת באזנו ובדלת

  1. וועלכע
    ווארט
    איז
    א
    פרט
    /מיעוט
    (רינגל ארום)?

ולקחת את המרצע ונתת באזנו ובדלת

  1. וואס לערנט מען ארויס פון א "כלל"?

עס איז מרבה ממש אלעס.

אלעס נאר אזוי ווי די פרט/מיעוט.

אלעס ענליך צו די פרט/מיעוט.

עס איז מרבה אלעס, חוץ איין זאך וואס איז גארנישט ענליך.

  1. וואס לערנט מען ארויס פון א "כלל ופרט"?

מרבה ממש אלעס.

אלעס נאר אזוי ווי די פרט/מיעוט.

אלעס ענליך צו די פרט/מיעוט.

מרבה אלעס, חוץ איין זאך וואס איז גארנישט ענליך.

  1. וואס לערנט מען ארויס פון א "כלל ופרט וכלל"?

מרבה ממש אלעס.

אלעס נאר אזוי ווי די פרט/מיעוט.

אלעס ענליך צו די פרט/מיעוט.

מרבה אלעס, חוץ איין זאך וואס איז גארנישט ענליך.

  1. וואס לערנט מען ארויס פון א "ריבוי"?

מרבה ממש אלעס.

אלעס נאר אזוי ווי די פרט/מיעוט.

אלעס ענליך צו די פרט/מיעוט.

מרבה אלעס, חוץ איין זאך וואס איז גארנישט ענליך.

  1. וואס לערנט מען ארויס פון א "ריבוי ומיעוט"?

מרבה ממש אלעס.

אלעס נאר אזוי ווי די פרט/מיעוט.

אלעס ענליך צו די פרט/מיעוט.

מרבה אלעס, חוץ איין זאך וואס איז גארנישט ענליך.

  1. וואס לערנט מען ארויס פון א "ריבוי ומיעוט וריבוי"?

מרבה ממש אלעס.

אלעס נאר אזוי ווי די פרט/מיעוט.

אלעס ענליך צו די פרט/מיעוט.

מרבה אלעס, חוץ איין זאך וואס איז גארנישט ענליך.

  1. ווען וואלט מען געקענט בארן מיט אלעס,
    חוץ מיט סם?

כלל
כלל ופרט
כלל ופרט וכלל.

ריבוי
ריבוי ומיעוט
ריבוי ומיעוט וריבוי.

  1. ווען וואלט מען געקענט בארן מיט אלעס,
    אפילו מיט סם?

כלל
כלל ופרט
כלל ופרט וכלל.

ריבוי
ריבוי ומיעוט
ריבוי ומיעוט וריבוי.

  1. ווען קען מען בארן נאר מיט אייזן,
    און נישט מיט האלץ?

כלל
כלל ופרט
כלל ופרט וכלל.

ריבוי
ריבוי ומיעוט
ריבוי ומיעוט וריבוי.

  1. ווען
    קען
    מען
    בארן
    סיי
    מיט
    אייזן
    ,
    און
    סיי
    מיט
    האלץ
    ,
    און
    נישט
    מיט
    סם
    ?

כלל
כלל ופרט
כלל ופרט וכלל.

ריבוי
ריבוי ומיעוט
ריבוי ומיעוט וריבוי.

  1. רבי דרש'נט

כלל ופרט וכלל
ריבוי ומיעוט וריבוי.

  1. רבי יוסי ברבי יהודה דרש'נט

כלל ופרט וכלל
ריבוי ומיעוט וריבוי.

הנרצע נקנה ברציעה

ולקחת
את
המרצע

קונה את עצמו במיתת האדון

ועבדו
לעולם

קונה את עצמו ביובל

ולקחת
את
המרצע

פון וואו ווייסט מען אז לעולם מיינט נישט ביז אייביג

ולקחת
את
המרצע

מען קען בארן נאר מיט א מרצע

ושב אל משפחתו

מען קען בארן מיט אלעס

ועבדו
לעולם

מען קען בארן מיט א גרויסע מרצע

ושבתם איש אל אחוזתו

די קנעכט מוז קענען צוריק צו זיין פריערדיגע שטעלע

ורצע אדוניו את אזנו במרצע

דף
עבודה

מס'
קידושין
דף
כ
"א
ע
"ב

  1. א עבד עברי כהן קען באקומען א שפחה כנענית?

לויט יעדעם יא.

לויט יעדעם נישט.

רב אסור, שמואל מותר.

רב מותר, שמואל אסור.

  1. א כהן קען נעמען א אשת יפת תואר?

לויט יעדעם יא.

לויט יעדעם נישט.

רב אסור, שמואל מותר.

רב מותר, שמואל אסור.

תנו רבנן וראיתה בשביה

  1. וואס
    לערנט
    מען
    ארויס
    פון
    "וראית
    בשביה
    "?

בשעת'ן פאנגען דארף ער שוין טראכטן איר צו נעמען פאר א פרוי.

ער מוז חתונה האבן גלייך ביים פאנגען.

ער טאר נישט חתונה האבן גלייך ביים פאנגען.

ער טאר איר נישט נעמען צו פארקויפן אדער פאר א שפחה.

  1. וואס לערנט מען ארויס פון "אשת"?

אפילו זי איז א גוי.

אפילו זי איז מיאוס.

אפילו זי איז חתונה געהאט.

אז די חתונה איז א געהעריגע חתונה.

  1. וואס לערנט מען ארויס פון "יפת תואר"?

אפילו זי איז א גוי.

אפילו זי איז מיאוס.

די תורה וויל מען זאל זיך מתגבר זיין אויפן יצר הרע.

די תורה ווייסט אז מ'וועט זיך נישט קענען מתגבר זיין אויפן יצה"ר.

  1. וואס לערנט מען ארויס פון "וחשקת"?

אפילו זי איז א גוי.

אפילו זי איז מיאוס.

די תורה וויל מען זאל זיך מתגבר זיין אויפן יצר הרע.

די תורה ווייסט אז מ'וועט זיך נישט קענען מתגבר זיין אויפן יצה"ר.

  1. וואס לערנט מען ארויס פון "בה"?

מען טאר נישט נעמען פאר זיך און פאר אן אנדערע.

מען טאר נישט נעמען פאר זיך צוויי פרויען.

בשעת'ן פאנגען דארף ער שוין טראכטן איר צו נעמען פאר א פרוי.

די תורה ווייסט אז מ'וועט זיך נישט קענען מתגבר זיין אויפן יצה"ר.

  1. וואס לערנט מען ארויס פון "ולקחת"?

אפילו זי איז א גוי.

אפילו זי איז מיאוס.

אפילו זי איז חתונה געהאט.

אז די חתונה איז א געהעריגע חתונה.

  1. וואס לערנט מען ארויס פון "לך לאשה"?

מען טאר נישט נעמען פאר זיך און פאר אן אנדערע.

מען טאר נישט נעמען פאר זיך צוויי פרויען.

בשעת'ן פאנגען דארף ער שוין טראכטן איר צו נעמען פאר א פרוי.

די תורה ווייסט אז מ'וועט זיך נישט קענען מתגבר זיין אויפן יצה"ר.

  1. וואס לערנט מען ארויס פון "והבאתה אל תוך ביתך"?

בשעת'ן פאנגען דארף ער שוין טראכטן איר צו נעמען פאר א פרוי.

ער מוז חתונה האבן גלייך ביים פאנגען.

ער טאר נישט חתונה האבן גלייך ביים פאנגען.

ער טאר איר נישט נעמען צו פארקויפן אדער פאר א שפחה.

  • רינגל
    ארום
    פון
    וועלכע
    ווארט
    ווייסט
    מען
    אז
    אז
    די
    חתונה
    איז
    א
    געהעריגע
    חתונה
    ?

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ:

  • רינגל
    ארום
    פון
    וועלכע
    ווארט
    ווייסט
    מען
    אז
    אפילו
    זי
    איז
    חתונה
    געהאט
    מעג
    ער
    חתונה
    האבן
    ?

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ:

  • רינגל
    ארום
    פון
    וועלכע
    ווארט
    ווייסט
    מען
    אז
    אפילו
    זי
    איז
    מיאוס
    מעג
    ער
    חתונה
    האבן
    ?

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ:

  • רינגל
    ארום
    פון
    וועלכע
    ווארט
    ווייסט
    מען
    אז
    בשעת
    'ן
    פאנגען
    דארף
    ער
    שוין
    טראכטן
    איר
    צו
    נעמען
    פאר
    א
    פרוי
    ?

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ:

  • רינגל
    ארום
    פון
    וועלכע
    ווארט
    ווייסט
    מען
    אז
    די
    תורה
    ווייסט
    אז
    מ
    'וועט
    זיך
    נישט
    קענען
    מתגבר
    זיין
    אויפן
    יצה
    "ר?

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ:

  • רינגל
    ארום
    פון
    וועלכע
    ווארט
    ווייסט
    מען
    אז
    מען
    טאר
    נישט
    נעמען
    פאר
    זיך
    און
    פאר
    אן
    אנדערע
    ?

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ:

  • רינגל
    ארום
    פון
    וועלכע
    ווארט
    ווייסט
    מען
    אז
    מען
    טאר
    נישט
    נעמען
    פאר
    זיך
    צוויי
    פרויען
    ?

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ:

  • רינגל
    ארום
    פון
    וועלכע
    ווארט
    ווייסט
    מען
    אז
    ער
    טאר
    נישט
    חתונה
    האבן
    גלייך
    ביים
    פאנגען
    ?

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ:

1
אין דעם פסוק שטייט אז ווען עס קומט _____
דארף מען אויסלייזן די ערד.
עס שטייט אבער נישט אין די פסוק ווער עס דארף אויסלייזן,
און אויך שטייט נישט וואס מען דארף אויסלייזן, און מיר קענען דאס נישט פארטייטשן אז די פסוק וויל אונז לאזן הערן אז א שדה
אחוזה גייט ארויס אין יובל
,
ווייל דאס שטייט שוין אין פסוק___. אויך קען מען נישט זאגן אז די פסוק זאגט אונז אז די קרובים דארפן/קענען אויסלייזן א שדה
אחוזה
, ווייל אויך דאס שטייט שוין קלאר אין פסוק____. אויך קען מען נישט זאגן אז די פסוק זאגט אונז אז בתי
החצרים גייט ארויס אין יובל
,
אדער אז די קרובים דארפן/קענען דאס אויסלייזן,
ווייל דאס שטייט דאך שוין אויך אין פסוק____. אויך קען מען נישט זאגן אז די פסוק וויל אונז לאזן הערן אז א עבד
עברי
הנמכר
לעכו
"ם גייט ארויס אין יובל,
ווייל דאס שטייט שוין אין פסוק___. אויך קען מען נישט זאגן אז די פסוק זאגט אונז אז די קרובים דארפן/קענען אויסלייזן א עבד
עברי
הנמכר
לעכו
"ם,
ווייל אויך דאס שטייט שוין קלאר אין פסוק______ דערפאר טראכט די גמרא אז דאס גייט ארויף אויף בתי
ערי
חומה און אויף עבד
עברי
הנמכר
לישראל
, אבער למעשה בלייבט נישט די גמרא אזוי.

2
פון דעם פסוק לערנען מיר ארויס אז _________________________ און אויך לערנען מיר ארויס מיט א גזירה שוה אז די זעלבע הלכה איז אויך מיט __________________
פון די ווארט ________ וואס שטייט אין פסוק ___.
יעצט האט די גמרא אן איבעיא אויב די גזירה שוה גייט ארויף נאר אויף די הלכה פון _____________ וואס דאס שטייט אין פסוק____,
אדער קען מען טראכטן אז דאס גייט ארויף אויך אויף דאס וואס שטייט אין פסוק____
און לויט דעם וועט די הלכה פון _____________ אויך אנגיין ביי _______________.

© כל הזכיות שמורות לשמעון ישראל פעלדמאן

⬇ הורדת הקובץ (Word)