הנשה לגעמ
הנשה לגעמ
עובשה ימי תומש
|
לימי השבוע אין בשפה העברית שם מיוחד. רק יום אחד יש לו שם. ננסה לברר איזה שם נתנו לימים בתורה: |
שופיח 
ך"נת |
:םירגאמ |
תישארב |
הגבלה לספרים:
|
םוי |
:ךרעה |
|
|
|---|---|---|---|---|---|---|---|
:האבה הלבטב תואצותה תא ומילשה
| שם היום באנגלית | טוטיצה | קוספ | קרפ | |||
|---|---|---|---|---|---|---|
| _____________ | _______ | _____ | רקב יהיו ברע יהיו | ה | א | תישארב |
| _____________ | _______ | _____ | רקב יהיו ברע יהיו | ח | א | תישארב |
| _____________ | _______ | _____ | רקב יהיו ברע יהיו | גי | א | תישארב |
| _____________ | _______ | _____ | רקב יהיו ברע יהיו | טי | א | תישארב |
| _____________ | _______ | _____ | רקב יהיו ברע יהיו | גכ | א | תישארב |
| _____________ | _______ | _____ | רקב יהיו ברע יהיו | אל | א | תישארב |
וכיצד מכונה היום השביעי? היעזרו בבראשית ב פסוקים א-ג: ________________
מדוע מכונה כך היום השביעי? כי בו __________________________
משימות למתקדמים:
במשימה הבאה ננסה לברר מדוע אין לימי השבוע שמות, ורק ליום השבת יש שם.
שופיח
| ילבב דומלת |
:םירגאמ |
ןיא |
הגבלה לספרים:
|
דובכל :1 ביכרמ |
תבש :2 ביכרמ :ךרעה |
|
|
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
תלמוד בבלי מסכת ביצה דף טז עמוד א תניא, אמרו עליו על שמאי הזקן, כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת. מצא בהמה נאה אומר: זו לשבת. מצא אחרת נאה הימנה – מניח את השניה ואוכל את הראשונה. אבל הלל הזקן מידה אחרת הייתה לו, שכל מעשיו לשם שמים. שנאמר [תהלים סח] ברוך ה' יום יום. |
|
ערוך את דברי התלמוד במעבד תמלילים בדרך שאפשר יהיה להבחין מיהם שני החכמים החולקים בקטע זה, ומה דעתו של כל אחד. |
|
ועכשיו נסביר: מדוע אין לימי השבוע שם, ורק לשבת יש שם? ___________________________________________________________ ___________________________________________________________ |
שמות החודשים
| אותה תופעה שמצאנו בימי השבוע, נמצאת גם בחודשי השנה. |
שופיח
| ך"נת |
:םירגאמ |
תישארב |
הגבלה לספרים:
|
שדח |
:ךרעה |
|
|
|---|---|---|---|---|---|---|---|
.ןאכאם אינך מחפש במאגר, תוכל למצוא את ממצאי החיפוש על ידי לחיצה
|
ענו על פי המקורות שמצאתם:
|
|
| אי ,ז | ______________________ ה שדוחב תדרל לחה לובמה |
| ד,ח | ______________ה שדוחב טררא ירה לע החנ הביתה |
| ה,ח | המים הלכו הלך וחסור ונראו ראשי ההרים בחודש ה _______ |
| אי,ח | חרבו המים מעל הארץ בחודש ה__________ |
| די,ח | יבשה הארץ בחודש ה_____________ |
|
החודשים במקרא נקראים בשמות אלה: ___________________________:הנקסמ ____________________________________________________ |
|
ובכל זאת יש לכמה חודשים שמות במקרא!
שופיח
| ך"נת |
:םירגאמ |
םיכלמ |
הגבלה לספרים:
|
שדח |
:ךרעה |
|
|
|---|---|---|---|---|---|---|---|
.ןאכאם אינך מחפש במאגר, תוכל למצוא את ממצאי החיפוש על ידי לחיצה
:םלשה
| מלכים א, פרק ו, פסוק א |
__________ שדוח ארקנ ינשה שדוחה
|
מלכים א, פרק ו, פסוק לח |
__________ שדוח ארקנ ינימשה שדוחה
|
מלכים א, פרק ח, פסוק ב |
__________ שדוח ארקנ יעיבשה שדוחה
|
|
|
:םויס השמות שמצאנו בספר מלכים א אינם בשימוש היום. החודשים שאנו מכירים אותם הם החודשים שהתקבלו בזמן גלות בבל, ומקורם בשפה האכדית. |
|
רשמו כאן את שמות החודשים שאנו משתמשים בהם היום: ___________________________________________________________ ___________________________________________________________ |
הרחב ידיעותיך:
|
תידכא שם כולל לבבלית ולאשורית. לשונות ששימשו בבבל ובאשור למן האלף ה- 4לפני הספירה, .הריפסה תישאר דעו האכדית היא לשון שמית מזרחית הדומה מאוד לעברית, ומשמרת תכונות רבות של הלשון .תודתיה בתכב הבתכנ הפשה .תימש וטורפה שפה זו השפיעה על הלשון העברית, והטביעה בה מאות מונחים. דכא |
םימדקתמל
|
מדוע אין שמות לחודשי השנה? הדבר דומה לסיבה שמצאנו ביחס לשמות של ימי השבוע. לימי השבוע אין שמות, כדי להראות כי יום השבת הוא מרכז השבוע. לחודשי השנה אין שמות, כדי להראות שחודש ניסן הוא מרכז השנה. ומדוע חודש ניסן הוא מרכז השנה? |
|
בי קרפ תומש ן"במר וטעם החדש הזה לכם ראש חדשים, שימנו אותו ישראל חדש הראשון, וממנו ימנו כל החדשים שני ושלישי עד תשלום השנה בשנים עשר חדש, כדי שיהיה זה זיכרון בנס הגדול, כי בכל עת שנזכיר החדשים יהיה הנס נזכר, ועל כן אין לחדשים שם בתורה, אלא יאמר בחדש השלישי (להלן יט א), ואומר ויהי בשנה השנית בחדש השני נעלה הענן (במדבר י יא), ובחדש השביעי באחד לחודש וגו' (שם כט א), וכן כולם: |
|
ערוך את דברי הרמב"ן במעבד תמלילים, בדרך שהדברים יסבירו את הנושאים שעסקנו בהם עד עכשיו: מדוע אין שמות לימים, מדוע אין בתנ"ך שמות לחודשים, ומדוע אחרי גלות בבל ניתנו לחודשים שמות. |
הרחב ידיעותיך:
|
ן"במר רבי משה בן נחמן גרונדי (מגרונה), נולד בגרונה שבספרד בשנת ד"א תתקנ"ד ( ,)1194 ונפטר בארץ ישראל בשנת ה"א ל' ( .)1270כגדול התורה בדורו, העמיד הרמב"ן תלמידים הרבה, ביניהם הרשב"א ור' אהרן הלוי (הרא"ה). הרמב"ן שלט בכל מקצועות התורה, וחיבוריו כוללים פירושים לגמרא ולתנ"ך, פסקי הלכה ותשובות, ואף חיבורים בחכמת הקבלה ובמחשבת ישראל. בשנת ה"א כ"ז ( ,)1267נאלץ הרמב"ן לגלות מספרד בעקבות ויכוח פומבי בענייני דת עם המשומד הנוצרי פבלו קריסטיאני. ויכוח זה כפו עליו המלך והכמורה הנוצריים שבקטלוניה, והם אף הכריעו, כמובן, לטובת המשומד. בגיל 73עלה הרמב"ן לארץ ישראל על אף הסכנות, ושם חידש את הישוב היהודי בירושלים, אשר נחרב קודם לכן על ידי הטטרים, ומשום כך הוא נחשב לאבי הישוב היהודי המודרני בירושלים. כמו הרמב"ם, עסק גם הרמב"ן ברפואה, כדרך שעשו גם גדולי ספרד רבים אחרים. |
ירבעה חולב הנשה ישדוח
אטרכ תיללכ הידפולקיצנא פ"ע
| ירשת | :שדוחה
| ראשון למניין השנה, שביעי מניסן |
:וניינמ
|
מאכדית – תשריתו (=התחלה). קרוי במקרא "ירח האיתנים" |
מקור השם ופירושו:
|
30 |
:שדוחה ימי רפסמ
|
םיינזאמ |
:שדוחה לזמ
|
הנשה שאר ב-א |
ג צום גדליה (לזכר רצח גדליהו בן אחיקם) י יום כיפורים תוכוס אכ-וט הבר אנעשוה אכ הרות תחמשו תרצע ינימש בכ חגים ומועדים:
|
ןושחרמ |
:שדוחה
|
שני מתשרי, שמיני מניסן |
:וניינמ
|
מאכדית – ורחו סמנו(=החודש השמיני). בקיצור חשון. קרוי במקרא "ירח בול" |
מקור השם ופירושו:
|
30 וא 29 |
:שדוחה ימי רפסמ
|
ברקע |
:שדוחה לזמ
|
ןיא |
חגים ומועדים:
|
וילסכ |
:שדוחה
|
שלישי לתשרי, תשיעי מניסן |
:וניינמ
|
וולסכ ,ומלסכ – תידכאמ |
מקור השם ופירושו:
|
30 וא 29 |
:שדוחה ימי רפסמ
|
תשק |
:שדוחה לזמ
|
כה נר ראשון של חנוכה (נמשך שמונה ימים, עד ב' או ג' בטבת) |
חגים ומועדים:
|
תבט |
:שדוחה
|
רביעי מתשרי, עשירי מניסן |
:וניינמ
|
מאכדית – טבתו (אולי: חודש ששוקעים בו). |
מקור השם ופירושו:
|
29 |
:שדוחה ימי רפסמ
|
ידג |
:שדוחה לזמ
|
א-ג ימים אחרונים של חנוכה |
י צום עשרה בטבת (לזכר תחילת המצור ששם נבוכדנצר על ירושלים) חגים ומועדים:
|
טבש |
:שדוחה
|
חמישי מתשרי, אחד עשר מניסן |
:וניינמ
|
מאכדית – שבטו (=חודש הגשם המכה). |
מקור השם ופירושו:
|
30 |
:שדוחה ימי רפסמ
|
ילד |
:שדוחה לזמ
|
תונליאל הנשה שאר וט |
חגים ומועדים:
|
רדא |
:שדוחה
|
שישי מתשרי, שנים עשר מניסן |
:וניינמ
|
.(שידה שדוח :ילוא)ורדא – תידכאמ |
מקור השם ופירושו:
|
29 'ב רדא ,30 'א רדא :תרבועמ הנשב ,29 הליגר הנשב |
:שדוחה ימי רפסמ
|
םיגד |
:שדוחה לזמ
|
ז יום הולדתו ופטירתו של משנה רבנו |
שהוא גם יום זיכרון לחללים שמקום קבורתם לא נודע; רתסא תינעת גי יד פורים טו פורים שושן חגים ומועדים:
|
ןסינ |
:שדוחה
|
ראשון לפי המניין הקדום, שביעי מתשרי |
:וניינמ
|
"ביבאה שדוח" ארקמב יורק ,ונסינ – תידכאמ |
מקור השם ופירושו:
|
29 |
:שדוחה ימי רפסמ
|
הלט |
:שדוחה לזמ
|
חספ ברע די |
חספה גח אכ-וט טז ראשית ספירת העומר (נמשכת 49יום, עד חג השבועות) כז יום הזיכרון לשואה ולגבורה חגים ומועדים:
|
רייא |
:שדוחה
|
שמיני מתשרי, שני מניסן |
:וניינמ
|
"ויז חרי" ארקמב יורק ,וראא – תידכאמ |
מקור השם ופירושו:
|
29 |
:שדוחה ימי רפסמ
|
רוש |
:שדוחה לזמ
|
ד יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל |
ה יום העצמאות רמועב ג"ל חי חגים ומועדים:
|
ןויס |
:שדוחה
|
תשיעי מתשרי, שלישי מניסן |
:וניינמ
|
(עובק דעומ=) ונמיס – תידכאמ |
מקור השם ופירושו:
|
30 |
:שדוחה ימי רפסמ
|
םימואת |
:שדוחה לזמ
|
תועובשה גח ו
|
חגים ומועדים:
|
זומת |
:שדוחה
|
עשירי מתשרי, רביעי מניסן |
:וניינמ
|
תילבבמ |
מקור השם ופירושו:
|
29 |
:שדוחה ימי רפסמ
|
ןטרס |
:שדוחה לזמ
|
יז צום שבעה עשר בתמוז (לזכר הבקעת החומה בידי הבבלים)
|
חגים ומועדים:
|
בא |
:שדוחה
|
אחד עשר מתשרי, רביעי מניסן |
:וניינמ
|
מאכדית – אב. קרוי גם "מנחם אב" |
מקור השם ופירושו:
|
30 |
:שדוחה ימי רפסמ
|
הירא |
:שדוחה לזמ
|
ט צום תשעה באב (לזכר חורבן בית המקדש הראשון והשני) |
טו חג הכרמים חגים ומועדים:
|
לולא |
:שדוחה
|
שנים עשר מתשרי, שישי מניסן |
:וניינמ
|
מאכדית – אלולו (=קציר, זמן קציר) |
מקור השם ופירושו:
|
29 |
:שדוחה ימי רפסמ
|
הלותב |
:שדוחה לזמ
|
ןיא
|
חגים ומועדים: |
|
| הרומל תורעה |
