נטילת ידיים וסעודה

אדם נקרא במאכלו. התנאים בצבא קשים, ונימוסי שולחן נדירים בהם. אך גם כאשר התנאים
קשים – ואולי במיוחד בהם – חייב אדם לזכור את חובותיו כלפי חבריו וכלפי עצמו: ייקח
אוכל בכמות כזאת שלא יחסר למאחרים; יאכל בדרך שאינה מעוררת סלידה אצל זולתו, לא
יזרוק שיירי אוכל בדרך שיש בה ביזוי אוכלים וכדומה. (קע-קעא).

נוטלים ידיים ומברכים על אכילת פת מחמשת מיני דגן שמברכים עליה המוציא, בכמות של
(הציבכמ תוחפו תיזכמ רתוי) ק"מס 27-55 לש תומכ לע .(הפילק ילב הציבכ) הלעמו ק"מס 55
נוטלים בלא ברכה, ועל פחות מכזית אפשר בשעת הדחק שלא ליטול כלל. (קנח, ב-ג. מ"ב).

נוטלים ידיים מכלי שלם המכיל לפחות 86סמ"ק. (=רביעית =כ- 1/2גביע של אשל). כלי שיש
בו חור והמים מטפטפים ממנו – פסול. כלי סדוק, אם אין המים מטפטפים דרך הסדק – כשר
.(ב"מ ב-א ,טנק) .קחדה תעשב
לשפוך על יד הנוטל, ולא שיזרמו המים מברז פתוח. אפשר ליטול םדאאת המים צריך
מברז של מיכל, אם פותחים וסוגרים את הברז כל הזמן, כך שהמים נשפכים מכוח הפתיחה
.זרבה לש
כמו כן אפשר להטות ג'ריקן מים, וליטול מהמים הזורמים ממנו. (קנט ז, ט). עוקב שיש בו
מעט מים, והם מטפטפים, אין ליטול ממנו, כי הנטילה צריכה להיות לכל היד בשלמות. (קסב,
.(ב"מ ג

נוטלים ידיים במים, ואפילו אם העלו ירוקת או התערב בהם עפר. בשעת הדחק אפשר ליטול
ידיים בתה, קפה וכדומה. (קס, א ט. יב. מ"ב).
מים פסולים לנטילה במקרים הבאים: צבועים בצבע; נעשתה בהם מלאכה (מי שטיפת כלים,
או שבשלו בהם ביצים); נשתנה טעמם עד שאין כלב יכול לשתותם; מי ים, חמים עד שהיד
סולדת מהם (בשעת דחק אפשר ליטול בחמים). (קס, ב-ט).
ברביעית ( 86סמ"ק) מים. (קס"ב מ"ב ל"ח).די לככמות המים לנטילה – ראוי ליטול

אם אין מספיק מים, אפשר ליטול את שתי הידיים ברביעית אחת ( 86סמ"ק). במקרה כזה יש
לנקות את הידיים היטב לפני נטילה, ולהיזהר שלא תיגע בזמן הנטילה היד שטרם נוטלה ביד
שכבר נוטלה. אפשרות נוספת לחסכון במים: כמה חיילים שמים ידיהם יחד, ונוטלים כאחד
בכמות מועטה של מים – אבל יש להקפיד בנטילה כזאת שמי הנטילה יגיעו לכל מקום ביד.
(קסב, ה). אפשרות אחרת: ליטול את היד (כשאין היא מזיעה) עד קשרי האצבעות בלבד.
(קסא, ד-ה). בנטילת ידיים בפחות מרביעית לכל יד חובה לנגבם לפני האכילה. (קנח, יב).

אם אין מים מצויים כלל, וכן במחנה היוצא למלחמה – אפשר לעטוף את היד במטפחת
(למחבר: 2ידיים, לרמ"א: היד שאוכל בה), ולאכול בלא נטילה. אין לו ממחטה – יאכל בעזרת
כף או מזלג, ולא יגע בלחם בידיו. (קנח, ח. קסג, א). אפשרות נוספת: לעטוף את הלחם בנייר.
(ציץ אליעזר ז, ו). אי אפשר ליטול ידיים בבוקר לצורך סעודות כל היום.

צריך להקפיד שלא יהיה דבר החוצץ בין המים לבין ידיו בזמן נטילת ידיים. לכן יש לנקות את
.(111 ףיעסהידיים מלכלוך, צבע, שמן רובים, גריז וכדומה. (אי אפשר לנקות – ינהג כמתואר ב
של לכלוך – אינו נחשב לחציצה. יש לנקות לכלוך שתחת הציפורניים, אם הוא הארמ

בכמות שמקפידיים לסלקה, או לכלוך שעל ציפורניים מגודלות. טבעת (ללא אבן) אינה
חוצצת. תחבושת אם מסירים אותה לעיתים – יש להסירה וליטול ידיים. אין מסירים אותה
כלל – יטול את המקומות הגלויים (קס"א א-ג מ"ב).

אפשר לטבול את הידיים במקום לנטלם בכלי. טבילה מועילה במעין, נהר, מקווה כשר או ים.
(קנט, יד). בטבילת ידיים במי ים מלוחים, מברכים "על טבילת ידיים", ובטבילה במי ים
מתוקים הראויים לנטילה. "על נטילת ידיים". (קנט מ"ב צז). נטילה בכלי, במי ים מלוחים –
אסורה. בשעת הדחק אפשר לטבול את הידיים בשלולית מי גשמים שנקוו בה מים עומדים,
אם אפשר לכסות בהם שתי הידיים בבת אחת. (קנט, יד בה"ל).

במקרים הבאים צריך לחזור ולטול ידיו:

לאחר נטילת ידיים אין לדבר או להמתין, יש לברך מיד על הפת. בדיעבד – כל שלא הסיח
.(ו ב"מ א ,וסק) .הליטנ ול התלע – הליטנהמ ותעד

מברכים המוציא על הפת בכל כמות שהיא, או על עוגות, ביסקוויטים או מציות בכמות גדולה
שקובעים עליה סעודה.
התחיל לאכול עוגות או מציות, ותוך כדי סעודה החליט לאכול כמות גדולה:

כל דבר הנאכל בתוך הסעודה, כחלק מן הסעודה, כדי לשבוע, או כטפל למאכל הנאכל כדי
לשבוע – אין מברכים עליו. מאכלים הבאים כתוספת לסעודה, ולא כדי להשביע – יש לברך
לפניהם. ברכת המזון שאחרי הסעודה פוטרת את כל הנאכל בסעודה. (קעו-ז).

ברכה אחרונה צריך לברך בחדר שבו אכל, (במקום פתוח: בתוך 4אמות של מקום אכילתו),
או לפחות במקום שממנו רואה את המקום שבו אכל. אכל במקום אחד, ויצא ממנו לפני שברך
ברכת המזון –

כל פת שמברכים עליה המוציא, וגודלה כזית ויותר – מברכים עליה ברכת המזון. (קפד, ו).
אכל ושבע, ואינו זוכר אם ברך ברכת המזון, יחזור ויברך, כי ברכת המזון למי שאכל ושבע
.(ד ,דפק) .אתיירואדמ הבוח איה
עברו יותר מ- 72דקות ולא ברך ברכת המזון – אכל אכילה מועטת, הפסיד את הברכה. אכל
אכילה מרובה – כל זמן שאינו שב ומרגיש רעב – יכול לברך. (קפד, ה).
.161 ףיעסטעה בברכת המזון בשבת, ראה
.260 ףיעסטעה בברכת המזון בראש חודש ובחגים, ראה

שלושה ויותר שהתחילו או סיימו סעודתם באכילה בצוותא – חייבים לזמן. 6-9שאכלו –
רשאים להתחלק לקבוצות של 3ויותר; 20ומעלה, רשאים להתחלק לקבוצות של 10ויותר,
כדי שיוכלו להזכיר את שם ה' ("נברך אלוהינו"). (קצב, א. קצג, א-ב).
צריך אחד לסיים סעודתו, מן הראוי שחבריו יפסיקו סעודתם ויענו לו. גמרו שנים חייב
השלישי להפסיק ולענות להם. וצריכים להמתין עד "הזן את הכל". (ר, א-ב).
זימן ב- ,10ולא הזכיר שם ה', אם לא ענו לו, יחזור ויזכיר. ענו אחריו – אינו חוזר. (קצב, ב).

שבעה שאכלו, יכולים לצרף עוד שלושה שאכלו מזונות או שתו משקה (פרט למים), ויזמנו
בעשרה. שנים שאכלו, ובא שלישי להצטרף אתם, לכתחילה צריך שיאכל כזית פת, ואם קשה
לו לאכול פת יכול להצטרף גם במזונות או בשתיית משקה (קצז, ב-ג). אם הם גמרו סעודתם
בשעה שבאים להצטרף עליהם לזימון, אם היו מסוגלים להוסיף ולאכול כלשהו, נותנים
לבאים לאכול ומצטרפים ומזמנים.
וכן אם אכלו שנים, ובא שלישי לאכול לידם – אם מסוגלים לאכול עוד כזית (גם אם למעשה
לא הוסיפו ואכלו אותו) – מצטרף ומזמנים. (קצז, א מ"ב).