פיצויי פיטורין

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע

פיצויי פיטורין

על עניין פיצויים בגלל פיטורין בתוך תקופת העבודה למדנו במקור הבא:

טל רוקמ ,גלש מ"וח רוט


אם הפועלים התחילו לעבוד, ובעל הבית חזר בו, ידו של בעל הבית על התחתונה,
והוא צריך להמשיך ולשלם להם את שכרם עבור כל התקופה ששכר אותם לעבודה.
גם למדנו את גובה התשלום שבעל הבית משלם לפועל: אין הוא משלם את שכרו
המלא, אלא הוא משלם לו כפי שמשלמים לפועל בטל; דהיינו: מחיר שאדם מקבל
תמורת ביטול זמנו, ולא תמורת עבודתו. בודקים, כמה אדם מוכן לקבל כדי
שיסכים לא לעבוד, ושכר זה בעל הבית משלם לפועלים.
בתשובות הרשב"א, מקור מו, למדנו עוד, כי אם חלה התלמיד, והמורה לא עבד,
בכל זאת האב צריך לשלם למורה את מלוא משכורתו, ואינו יכול לפטר אותו
כאשר הבן חולה ומפסיק ללמוד.
בהלכה קיימים פיצויים מסוג נוסף: כאשר העובד מסיים את עבודתו, הוא זכאי
לקבל מענק מבעל הבית. זאת לומדים מדיני עבד עברי, המקבל מענק עם שחרורו:

נט. דברים טו, יב-טו


כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה, ועבדך שש שנים, ובשנה השביעת
תשלחנו חפשי מעמך.
וכי תשלחנו חפשי מעמך, לא תשלחנו ריקם.
הענק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ה' אלהיך תתן לו.
וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים, ויפדך ה' אלהיך, על כן אנכי מצוך את
הדבר הזה היום.


:י"שר

.ול תוביטהש רכינ אהיש רבד :"…קינעת קינעה"
"מצאנך ומגורנך ומיקבך": יכול אין לי אלא אלו בלבד? תלמוד לומר
"אשר בירכך", מכל מה שבירכך בוראך. ולמה נאמרו אלו? מה אלו
מיוחדים, שהם בכלל ברכה (שהם פרים ורבים), אף כל שהוא בכלל ברכה;
.תודרפ ואצי

ס. ספרי, דברים


"וכי תשלחנו חופשי מעמך… העניק תעניק לו": יכול אין מעניקים זמק
אלא ליוצא בשש; מניין ליוצא ביובל ובמיתת אדון? ואמה העברייה
בסימנים מניין? תלמוד לומר "תשלחנו". "וכי תשלחנו": יכול אף למשתלח
בגירעון כסף (=עבד שהחזיר לאדונו כסף והשתחרר לפני תום שש השנים)
אתה מעניק? תלמוד לומר: "וכי תשלחנו חופשי מעמך"; למי שאתה
.ומצעמ וחולישש ימל קינעמ התא יאו ,קינעמ התא ,וחלשמ

"מצאנך ומגרנך ומיקבך": יכול אין מעניקים אלא מצאן, גורן ויקב? טמק
תלמוד לומר "אשר בירכך"; לרבות כל דבר. אם כן, למה נאמר "מצאנך
ומגורנך ומיקבך"? מה צאן, גורן ויקב מיוחדים? שהם ראויים לברכה.
יצאו כספים, שאין ראויים לברכה. דברי רבי שמעון. רבי אליעזר אומר:
יצאו פרדות, שאינם יולדות.

"אשר בירכך ה' אלוקיך תיתן לו": יכול נתברך הבית בגללו, מעניקים נק
לו, לא נתברך הבית בגללו, אין מעניקים לו? תלמוד לומר: "העניק תעניק
לו", מכל מקום. אם כן, למה נאמר "אשר בירכך ה' אלקיך תיתן לו"?
הכול לפי הברכה מעניקים לו.

"וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים": הענקתי לך ושניתי לך, אף אתה אנק
העניק לו ושנה לו. מה במצרים נתתי לך ברוחב יד, אף אתה תיתן לו
.די בחורב

הנוהג במדינת ישראל הוא, שאדם מקבל פיצויים כאשר הוא מפוטר .115
מעבודתו, ואינו מקבל פיצויים אם הוא מתפטר מרצונו. מצא דמיון בין נוהג זה __ _
לבין דברי הספרי בסעיף קמז. __ _

במסכת קידושין דף טז אומר רבי מאיר, כי עבד שברח אינו מקבל הענקה, .116
אבל עבד היוצא בגירעון כסף מקבל הענקה. במה חולקים רבי מאיר והספרי? __ _

עבד עברי מקבל הענקה כאשר הוא משתחרר, ופועל דומה לעבד עברי. כך כתב .117
?וז האוושהמ קיסהל לכות המ .(ומ רוקמ) גרובנטורמ ם"רהמה __ _

סא. ספר החינוך, מצווה תפב


ומכל מקום, אף בזמן הזה ישמע חכם ויוסף לקח, שאם שכר אחד מבני
ישראל, ועבדו זמן מרובה או אפילו זמן מועט, שיעניק לו מאשר בירכו ה'.

השווה את דברי ספר החינוך לתשובתך לשאלה הקודמת..118

דין פיצויי פיטורין נתקבל כנוהג על ידי הפוסקים האחרונים, ונקבע בחוק במדינת
ישראל. בהצעת החוק צוין, כי דין הענקה הוא המקור לחוק פיצויי פיטורין. בכל
זאת, יש הבדל בין חוק פיצויי פיטורין לבין ההלכה. למשל: שכיר יום אינו מקבל
פיצויים לפי החוק במדינת ישראל. מה יאמר על כך בעל ספר החינוך?

חזרה לתוכן "דיני עבודה"