'א הנשמ
|
|
המפקיד אצל חברו בהמה או כלים, ונגנבו או שאבדו: שילם ולא רצה להישבע, שהרי אמרו "שומר חינם נשבע ויוצא", נמצא הגנב, משלם תשלומי כפל; טבח ומכר, משלם תשלומי ארבעה וחמישה. למי משלם? למי שהפיקדון אצלו. נשבע ולא רצה לשלם, |
|
* להבנת משנתנו אנו נדרשים ללמוד בהרחבה קלה את הנושאים המוזכרים בה :קיפסמ רואיב אלל א. ארבעת השומרים המשימות הבאות תסייענה לנו בכך: |
|
|
עיין במשנה ח' שבפרק ז', ועבור שוב על משימה 5שבעבודות למשנה ז' שבפרק ב' (טבלת .1 ארבעת השומרים). עיין במשנתנו וקבע באיזה מארבעת השומרים היא מדברת. .2 עיין במקורות שבטבלה הבאה, והשלם אותה בעזרתם: .3 |
| שנועה | אטחה | רוקמה |
|---|---|---|
|
– |
– |
ו ,בכ תומש . 1 |
| לפכ | הבנג | ג ,בכ תומש . 2 |
|
,__ יפ – רושב ._ יפ – השבו |
ורכמ וא וחבטו הש וא רוש בנג | זל ,אכ תומש . 3 |
|
,השימחו העברא ימולשתמ לפכ ימולשת תדימ הבורמ (הנ) שמידת תשלומי כפל נוהגת בין בדבר שיש בו רוח חיים ובין בדבר שאין בו רוח חיים, ומידת תשלומי ארבעה וחמישה אינה נוהגת .(א,ז אמק אבב) .דבלב השו רושב אלא |
רואיב
|
|
הנותן למשמרת. :דיקפמה לשמור בחינם עבורו את הפיקדון. :ורבח השומר את שוויו של הפיקדון שאבד או שנגנב. :םליש ולהיפטר בכך מתשלום. :עבשיהל הצר אלו ששמר כדרך השומרים, ולא פשע בו. :עבשנ ואינו חייב לשלם. :אצויו אם הגנב נתפס. :בנגה אצמנ אם נתפס רק לאחר ששחט או מכר את השור או את השה שגנב. :רכמו חבט מי זוכה ב"כפל" או ב"ארבעה וחמישה" שהגנב מחויב לשלם: למי משלם: המפקיד (שהרי בהמתו נגנבה), או השומר (שהרי כששילם את דמי הגנבה, ?(בנגה ימולשת תא הזב הנק הגנב ישלם לשומר. למי שהפיקדון אצלו: |
תולאש
|
|
!הבנגנש איה ותמהב ירה ?דיקפמל בנגה ימולשת ונתניי אל המל .1
למה, לדעתך, ירצה השומר לשלם, בזמן שהוא יכול להיפטר בשבועה? .2 |
רואיב
|
|
אם השומר נשבע. :עבשנ את דמי הפיקדון. ולא רצה לשלם: .דיקפמל לבעל הפיקדון: |
|
* בגמרא נחקרת ההלכה הראשונה שבמשנתנו, שבה אם השומר שילם הוא קונה בכך את זכות הכפל מן הבעלים עוד לפני שנתפס הגנב וחויב לשלם. והגמרא שואלת: כיצד אפשר להקנות זכות זו לפני בואה לעולם? |
|
(נו) אמר רבא: נעשה כאומר לו (המפקיד לשומר): לכשתיגנב (אם הפרה תיגנב) ותרצה ותשלמני, הרי פרתי קנויה לך מעכשיו (משעת ההפקדה, שאז לפנינו קניין של דבר הנמצא בעולם, הפרה) (בב"מ .(א,דל |
| הסבר בלשונך את תשובת רבא. .3 |
'ד הנשמ
|
|
שניים שהפקידו אצל אחד – זה מנה וזה מאתיים – זה אומר שלי מאתיים, וזה אומר שלי מאתיים – נותן לזה מנה ולזה מנה, והשאר יהא מונח עד שיבוא אליהו. אמר רבי יוסי: אם כן, מה הפסיד הרמאי? |
רואיב
|
|
שני אנשים. :םיינש סכום כסף ( 100זוז). :הנמ .זוז 200 :םייתאמ כאשר הם באים לקבל את פיקדונם, לאחר זמן. :רמוא הז אני הוא זה שהפקדתי אצלך את 200הזוזים. שלי מאתיים: * השומר אינו זוכר מי מבין השניים הפקיד אצלו את 200הזוזים. השומר לכל אחד מהם מנה ( 100זוז) בלבד. :ןתונ .ישילשה הנמה :ראשהו הנביא, ויפסוק של מי ה- ,200או עד שיתפשרו ביניהם, :והילא אוביש דע או עד שיודה אחד מהם. |
תולאש
|
|
למה לא יחויב השומר לתת 200זוז לכל אחד מהם? הרי שכחתו היא שגרמה .1 לבעיה! היעזר לתשובתך במקור הזה: |
|
(נז) זה הדין הוא כשנתנו (שני המפקידים את) השלוש מאות דינרים ( ה- 200של זה וה- 100של זה) בכיס (שקית) אחד (וכך יחד מסרו לו לשמירה), לפי שיאמר (השומר) להם: כיוון שראיתי שיש ביניכם מן האחווה והנאמנות… עד שהנחתם ממונכם ביחד… לא עלה על לבי לזכור למי הם המאה ולמי הם .םייתאמה אבל אם בשני כיסים… יישבעו שניהם שבועת התורה, וייתן מאתיים לכל אחד מהם, לפי ש(השומר) פשע ולא כתב שם כל אחד ואחד מהם על כיסו (הרמב"ם בפירוש המשנה). |
| השלם את הטבלה הבאה בעזרת מקור נ"ז: .2 |
| םעטה | ןידה | הרקמה |
|---|---|---|
|
– |
– |
דחא סיכב ודיקפה . 1 |
|
– |
– |
2 . הפקידו בשני כיסים |
רואיב
|
|
.הנמ לבקמ דחא לכש אם כן: מה ימריץ אותו להודות, כשבין כך אינו מפסיד דבר? :?יאמר דיספה המ .תודוהל ודדועלו יאמרה תעתרהל :חנומ אהי לוכה |
| סכם את משנתנו בטבלה הבאה, בעזרת מקור נ"ח שלהלן: .3 |
| הכלהה | א נ ת ה | הרקמה | |||
|---|---|---|---|---|---|
| יסוי יבר | אמק אנת | ||||
| ומעט | ותעד | ומעט | ותעד | ||
|
– |
לאלץ את הרמאי תודוהל |
– |
– |
– |
ודיקפה .1 דחא סיכב |
|
– |
– |
– |
עשפ יכ כשלא רשם |
– |
יתשב ודיקפה .2 םיסיכ |
|
(נח) אם הביאו לו השניים כאחד שלוש מאות בכרך אחד… נותן מאה לזה ומאה לזה , והשאר יהא מונח אצלו עד עולם, או עד .ורבחל דחאה הדויש ואפילו בבא לצאת ידי שמים, פטור. (שולחן ערוך, חושן משפט .(א,ש |
|
מהי כוונת הביטוי "לצאת ידי שמים"? .4 |
'ט הנשמ
|
|
הל ודחיי אלו ,ורבח לצא תיבח דיקפמה הבעלים מקום, וטלטלה ונשברה, אם מתוך ידו נשברה לצורכו, חייב; לצורכה, פטור. אם משהניחה נשברה, בין לצורכו בין לצורכה, פטור. ייחדו לה הבעלים מקום, וטלטלה ונשברה, |
רואיב
|
|
של יין וכיו"ב. :תיבח דיקפמה לא ביקשו להניחה במקום מסוים בבית השומר. ולא ייחדו…מקום: שלא מדעת הבעלים. :הלטלטו .סנואב :הרבשנו .החינהש ינפל ,הב קסעתמ ודועב אם מתוך ידו: כגון לעלות עליה כדי להוריד משהו ממקום גבוה. :וכרוצל כגון להעבירה למקום המשתמר יותר. :הכרוצל במקומה, להמשך שמירתה. :החינהשמ |
|
* להבנת משנתנו נקדים תיאורה של מחלוקת שבין רבי ישמעאל לרבי עקיבא (בבבא קמא קיח,ב) בעניין שומר שגנב חלק מן הפיקדון ואחר כך חזר בו והחזירו בלי להודיע דבר לבעלים: לדעת רבי ישמעאל, כיוון שהחזירו למקומו, הרי הוא חוזר למעמדו הראשון כ"שומר", ויצא מתורת "גזלן" החייב באונסין. ולדעת רבי עקיבא, צריך "דעת בעלים", וכל עוד לא הודיעם, יש לו דין "גזלן", וחייב אף באונסין. |
תולאש
|
| נסכם עתה את המחלוקת בטבלה: .1 |
| שומר שגנב והחזיר שלא מדעת בעלים | אנתה | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| דינו באונסין | םעטה | ודמעמ |
לאעמשי 'ר . 1 |
|||
|
– |
חזר למעמדו הראשון |
–
|
בייח
|
– |
ןלזג
|
אביקע 'ר . 2
|
|
|
:הלבטב הנשמה יניד תא רדסנ תעכ .2 |
| םעטה | ןידה | הרקמה | אשיר | ||
|---|---|---|---|---|---|
| 3 | 2 | 1 | |||
|
כדין "גזלן", כי שאל שלא מדעת בעלים |
בייח | וכרוצל |
הרבשנ ךותמ ודי |
אל ודחיי הל םוקמ |
|
| כדין "שומר" הפטור באונסין | רוטפ | הכרוצל | |||
|
כיוון שהחזיר, חזר לדין "שומר" הואיל ואין צריך דעת בעלים להחזרה |
רוטפ | וכרוצל |
החינה הרבשנו |
||
| רוטפ | הכרוצל | ||||
| כדין "גזלן", כי לא הודיע לבעלים | בייח | וכרוצל |
בין ביד, ובין הניח התוא הרבשנו |
ודחיי הל םוקמ |
אפיס |
| כדין שומר, הפטור באונסין | רוטפ | הכרוצל | |||
|
בוודאי הבחנת בסתירה לכאורה שיש בין ההלכות שברישא ובסיפא: .3 ב"משהניחה נשברה", ברישא, אף ב"לצורכו" פטור, כי אין צריך דעת בעלים, ובסיפא, ב"לצורכו" חייב, כי צריך דעת בעלים. תרזעבו ב ,חיק אמק אבבמ ונאבהש המדקהה תרזעב וז הריתס בשייל הסנ :הזה רוקמה |
|
.אביקע יבר ,אפיסו ,לאעמשי יבר ,אשיר (טנ) אמר רבי יוחנן: מי שיפרש לי משנתנו ויעמידה (כולה!) כרבי ישמעאל, או כרבי עקיבא, אני אוליך את בגדיו לבית המרחץ .(א,אמ מ"בב) (ובר תא שמשמה דימלתכ) |
|
מדוע, לדעתך, היה כה חשוב לרבי יוחנן להעמיד את המשנה בשיטתו של תנא אחד ולא .4 בשיטתם של שני תנאים? |
|
,אביקע יברכ הכלהש עדונ רבכו … (ס) ולפיכך בשתי ההלכות (רישא וסיפא) לצורכו חייב, לצורכה פטור. לפי שאנו צריכים דעת בעלים… ואף על פי שהחזירה למקומה .(הנשמה שוריפב ם"במר) |
|
.הכרוצל/וכרוצל :תחאל טרפ (הלבטב האר) ונדמלש תונחבהה לכ תולטב הכלהה יפל .5 השלם על פי זה את הטבלה: |
| םעטה | ןידה | הרקמה |
|---|---|---|
|
– |
– |
וכרוצל .1 |
|
– |
– |
הכרוצל .2 |
| אבה קרפל רבעמ | חזרה לתוכן בבא מציעא |
