פרק ג', משנה ו'

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע



'ו הנשמ ,'ג קרפ

קריאת התורה בימים מיוחדים

הנשמה


בחנוכה – בנשיאים.
בפורים – "ויבוא עמלק".
בראשי חודשים – "ובראשי חודשיכם".
.תישארב השעמב – תודמעמב
.תוללקו תוכרב – תוינעתב
אין מפסיקין בקללות – אלא אחד קורא את כולן.

בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין כסדרן,
ואין עולין להם מן החשבון,
– "לארשי ינב לא 'ה ידעומ תא השמ רבדיו" :רמאנש
מצוותן שיהו קורין כל אחד בזמנו.

רואיב

בחנוכה קוראים בתורה את פרשת הנשיאים מספר בחנוכה – בנשיאים:
.ז קרפ רבדמב
בפורים קוראים בתורה את פרשת מלחמת בפורים – "ויבוא עמלק":
.זט-ח ,זי תומשב ,לארשיב קלמע
בראש חודש קוראים בתורה את בראשי חודשים – "ובראשי חודשיכם":
פרשת קרבנות התמיד, קרבן מוסף בשבת וקרבן מוסף מיוחד לראש חודש,
.וט-א ,חכ רבדמבב
בתענית שגוזרים החכמים מפני הצרות (כגון :תוללקו תוכרב – תוינעתב
בצורת) קוראים בתורה "ברכות וקללות" בפרשת "אם בחוקותיי", בספר
ויקרא כו, ג ואילך.
בתענית ציבור קוראים בתורה, בתפילת שחרית ובתפילת מנחה, בפרשת
.י-א ,דל תומשבו ,די-אי ,בל תומשב לגעה אטח
אין מחלקים את פרשת הקללות לשני קרואים.אין מפסיקין בקללות:
אלא קוראים את כל הפרשה לקרוא אחד.אלא אחד קורא את כולן:
את החלק הראשון של פרשת בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין כסדרן:
.עובשה
בשבת שלאחריהם, בתפילת שחרית, קוראים ואין עולין להם מן החשבון:
את פרשת השבוע במלואה, ובכלל זה החלק הראשון של הפרשה שקראו
כבר בשבת הקודמת במנחה, ובימים שני ובחמישי.
המשנה הקודמת דנה בתוכן קריאת התורה במועדים פסח, שבועות, ראש השנה,
יום הכיפורים וסוכות. משנתנו דנה בתוכן קריאת התורה בימים מיוחדים: חנוכה,
פורים, ראש חודש, מעמדות, תעניות, שני וחמישי, שבת במנחה, שבת בשחרית.

לביצוע המשימות הבאות יש להצטייד בתנ"ך שלם או בחמישה חומשי תורה.


"בחנוכה – בנשיאים"
.1פתח בספר במדבר פרק ז, ועיין בפסוקים הראשונים, עד פסוק יב.

שים לב במיוחד לפסוקים י-יא, ואחרי כן לפסוק יב.


"בפורים – 'ויבוא עמלק'"

.2פתח בספר שמות פרק יז, ועיין בפסוקים ח-טז.

שים לב לשם העם המופיע בפסוקים ח, ט, י, יא, יג, יד, טז.

מה הקשר בין חג הפורים לסיפור עמלק? (רמז: צורר היהודים.)


"בראשי חודשים – 'ובראשי חודשיכם'"

.3פתח בספר במדבר פרק כח, ועיין בפסוקים יא-טו. השלם (במחברת):

;"'הל הלע ובירקת __________ _________" :אי קוספ

."________ __________ __________ ________ תלוע תאז" :די קוספ


"תוללקו תוכרב – תוינעתב"
בתענית שגוזרים חכמים מפני הצרות, כגון בצורת, קוראים בתורה "ברכות
וקללות" בפרשת "אם בחוקותיי" בספר ויקרא פרק כו, מפסוק ג ואילך.

.4פתח בספר ויקרא פרק כו, ועיין בפסוקים ג-ד, ואחרי כן בפסוקים

.כ-ו ,וט-די
פסוקים אלה עוסקים בשני מצבים: מצד אחד בקשר שבין שמירת
התורה ובין השכר המובטח, ומצד שני בקשר שבין עזיבת התורה ובין
.יופצה שנועה

השלם במחברת את פסוקים ג-ד ואת פסוקים טו ו-כ, המצביעים על
הקשר שבין עשיית הטוב ושכרה ועל הקשר שבין החטא לעונש:
" .1אם בחוקותיי תלכו—–"
" .2ונתתי גשמיכם בעתם—-"
" .3ואם בחוקותיי תמאסו—"
" .4ותם לריק כוחכם—"

עתה נסו להסביר, מדוע בתעניות מיוחדות, שחכמים
גוזרים מפני הצרות, קוראים בפרשת "ברכות וקללות"?


"אין מפסיקין בקללות – אלא אחד קורא את כולן"
.5פרשת הקללות מתחילה בפסוק יד, במילים "ואם לא תשמעו לי",
ומסתיימת בפסוק מו, במילים "בהר סיני ביד משה".
ההלכה קובעת, כי אין מפסיקים באמצע הקריאה של פרשת הקללות כדי להעלות
לתורה קרוא נוסף, אלא קוראים את כל הפרשה עם אותו קרוא. ובלשון המשנה

(השלם במחברת): "אין______________________."
הסבר הגמרא: "לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות [=צרה, אסון]"
.(ב"ע ,א"ל הליגמ)


תועובק רוביצ תוינעת

.6חמישה ימי תענית ציבור נקבעו על ידי חכמינו, וכולם לזכר מאורעות

קשים בתולדות עם ישראל.

לפניך סיכום התעניות שנקבעו ע"י חכמים, סיבתם ותאריך כל תענית:
תחילת המצור על ירושלים על ידי נבוכדנאצר מלך בבל. :תבטב הרשעב
הובקעה חומת ירושלים במצור, והיה זה שלב אחד :זומתב רשע העבשב
לפני חורבן בית המקדש.
חורבן בית המקדש הראשון ובית המקדש השני. :באב העשתב
נפילת המנהיג האחרון ביהודה אחרי חורבן בית המקדש בצום גדליה:
.ןושארה
לזכר הצום של אסתר לביטול גזרת ההשמדה על היהודים :רתסא תינעתב
.םירופב


"השמ לחיו" – רוביצ תינעתב הרותה תאירק

בתענית ציבור קוראים בתורה גם בתפילת שחרית וגם בתפילת מנחה;
מעלים שלושה קרואים, וקוראים מפרשת חטא העגל בספר שמות פרק לב,
פסוקים יא-יד, ואת פרק לד, פסוקים א-י.
החילס 'המ שקבמה ,ונבר השמ לש ותליפתמ החוקל הרותב האירקה
ומחילה לעם ישראל לאחר חטא העגל. הפסוקים הידועים ביותר בקטעים
אלה הם שלוש עשרה המידות של הקב"ה (פסוקים ו-ז).


קריאת התורה בימים מיוחדים – עבודה בקבוצות
.7בעמוד הבא מצויה טבלה המסכמת את סדר קריאת התורה בימים

מיוחדים בתפילת שחרית ובתפילת מנחה כמו כן כוללת הטבלה מספר
הקרואים לתורה בכל אחד מן הימים הללו.

.תוצובק שמחל וקלחתה
כל קבוצה תדון בקריאה בתורה ביום מיוחד, תסכם את הנושאים
הכלולים בקריאה, ותדווח עליהם לכל הכיתה:

הכונח – 'א הצובק
קבוצה ב' – פורים
שדוח שאר – 'ג הצובק
רוביצ תינעת – 'ד הצובק
קבוצה ה' – שבת במנחה ובימים שני וחמישי.

לשון המשנה הרותב האירקה הליפתה םויה
"םיאישנב" מתוך במדבר פרק ז תירחש הכונח
"קלמע אוביו" זט-ח ,זי תומש תירחש םירופ
"ובראשי חודשיכם" וט-א ,חכ רבדמב תירחש שדוח שאר
("השמ לחיו")

די-אי ,בל תומש תירחש רוביצ תינעת
י-א ,דל תומש החנמב רוביצ תינעת
"ןרדסכ"

עובש תשרפ
(חלק ראשון)
החנמ תבש
ישימחו ינש
תירחש

חזרה לתוכן "מסכת מגילה"