פרק ד', משנה ב'

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע



'ב הנשמ ,'ד קרפ

תבשבו גחב הרותה תאירק

הנשמה


בראשי חודשים ובחולו של מועד קורין ארבעה;
אין פוחתין מהן, ואין מוסיפין עליהן,
ואין מפטירין בנביא.
הפותח והחותם בתורה – מברך לפניה ולאחריה.

:ללכה הז
כל שיש בו מוסף ואינו יום טוב – קורין ארבעה.

ביום טוב – חמישה.
ביום הכיפורים – שישה.
.העבש – תבשב
אין פוחתין מהן, אבל מוסיפין עליהן,
ומפטירין בנביא.
הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה.

רואיב

בראש חודש. לפעמים יש יום אחד ראש חודש (אם בראשי חודשים:
החודש שנסתיים הוא בן 29ימים), ולפעמים יש שני ימים ראש חודש.
בסוכות – הימים שבין יום א' של סוכות לשמיני עצרת :דעומ לש ולוחבו
.[הרות תחמש=]
בפסח – הימים שבין יום א' של פסח לשביעי של פסח.
ארבעה קרואים – כוהן, לווי ושני ישראלים. מכיוון שיש קורין ארבעה:
בראש חודש ובחול המועד תפילת מוסף, מעלים לתורה עוד קרוא, מלבד
השלושה הרגילים.
אין פוחתים מארבעה קרואים, אין פוחתין מהן, ואין מוסיפין עליהן:
ואין מוסיפים על הארבעה.
אין מסיימים את קריאת התורה בקריאת ואין מפטירין בנביא:
."הרטפה"
אבל חכמים תיקנו שכל הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה:
אחד מהקרואים מברך את שתי ברכות התורה, לפניה ולאחריה.
תפילת מוסף.זה הכלל: כל שיש בו מוסף:
.דעומה לוח וא שדוח שאר הז ,רמולכואינו יום טוב:
קרואים (לא פחות ולא יותר).קורין ארבעה:
ביום א' של פסח ובשביעי של פסח, בשבועות, בראש השנה ביום טוב:
(בשני הימים), ביום א' של סוכות ובשמיני עצרת [=שמחת תורה].
קרואים (ולא פחות). מכיוון שנוספה קדושת יום טוב, מוסיפים :השימח
.ליעל ונרכזהש העבראה דבלמ אורק דוע וב
שאסור אף במלאכת אוכל נפש (המותרת ביום טוב).ביום הכיפורים:
קרואים (ולא פחות). מכיוון שנוספה בו קדושה מיוחדת, יותר :השיש
מקדושת יום טוב, מוסיפים בו עוד עולה לתורה, מלבד החמישה שבכל
יום טוב.
כיוון שהעונש על חילול שבת חמור יותר מהעונש על חילול יום :תבשב
.םירופיכה
קרואים (לא פחות). מכיוון שיש בה חומרה יתרה מזו שביום :העבש
הכיפורים, מוסיפים בה קרוא נוסף, מלבד ששת הקרואים ביום
.םירופיכה
אין פוחתים מחמישה קרואים ביום טוב, משישה ביום אין פוחתין מהן:
הכיפורים ומשבעה בשבת.
יותר מחמישה ביום טוב או יותר אבל מוסיפין עליהן: לפי הצורך:
משישה ביום הכיפורים או יותר משבעה בשבת. מכיוון שימים אלה
אסורים במלאכה, אין חשש לביטול מלאכה של המתפללים מחמת
תוספת זמן של קריאת התורה.
בסיום הקריאה בתורה ביום טוב, ביום הכיפורים ומפטירין בנביא:
ובשבת קוראים "הפטרה".

.הליגמ תכסמב ארמגה ירבד לע ססבתמ ב-ו א תוינשמל רואיבה


גמרא, מגילה דף כא, ע"ב:

"בשני ובחמישי, בשבת במנחה קורין שלושה".
הני שלושה כנגד מי (שלושה הקרואים, כנגד מי הם)?
רבא אמר: כנגד כהנים, לוויים וישראלים.

לפיכך, כאשר יש שלשה קרואים עולים לתורה כהן, לוי וישראל, וכאשר יש יותר
משלשה קרואים, שלשת הראשונים הם כהן, לוי וישראל.
כזכור, בתקופת המשנה הקרוא הראשון [=הפותח] בירך לפניה, הקרוא האחרון
[=החותם] בירך אחריה, והקרואים האמצעיים לא בירכו כלל.
בתקופת התלמוד תיקנו חכמים שכל אחד מן הקרואים לתורה יברך את שתי
?עודמ .הירחאו הינפל – תוכרבה

ההסבר לכך ניתן בגמרא:


גמרא, מגילה דף כא, ע"ב

תנא: "הפותח מברך לפניה,
והחותם מברך לאחריה"
ועכשיו שכל הקרואים מברכים
,הירחאלו הינפל
:ונימכח ונקיתש הביסה וז
בגלל אלה שנכנסים לבית
אלו האירקה עצמאב תסנכה
,הנושארה הכרבה תא ועמש
ובגלל אלה שנאלצים לפעמים
עצמאב תסנכה תיב תא בוזעל
הכרבה תא ועמשי אלו האירקה
.האירקה ירחא ,היינשה
יכרבמ והלוכד אנדיאהו
,הירחאלו הינפל
היינו טעמא דתקינו רבנן:
משום הנכנסין

ומשום היוצאין.

האבה הנשמל רבעמ חזרה לתוכן "מסכת מגילה"