|
הנשמה
|
|
כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, אלא שהיו מלקטין אותן מערב שבת, ומניחין אותן בגיגיות של זהב, כדי שלא יכמושו. רבי יוחנן בן ברוקה אומר: חריות של דקל היו מביאין, וחובטין אותן בקרקע בצדי המזבח, ואותו היום נקרא "יום חיבוט חריות". מיד התינוקות שומטין את לולביהן, ואוכלין אתרוגיהן. |
רואיב
|
|
.תבשב גח לש יעיבש לח רשאכ כך מעשהו בשבת: חותכים אותן ממקום צמיחתן, ומביאין אותן למקדש לפני :ןיטקלמ .תבשה .םיפנע :תוירח .הברע לש אלו :לקד לש .םיכמו :ןיטבוחו תיכף אחרי חיבוט הערבות. :דימ הילדים שטרם הגיעו לגיל בר מצווה.:תוקונית מתירים את הקשר של הלולב עם מיניו. :ןיטמוש הקטנים אוכלים את האתרוגים ביום השביעי.ואוכלין את אתרוגיהן:
|
הברע תטבח
|
|
גמרא, סוכה דף מ"ד, עמוד ב' :ובייא רמא .וינפל הברע דחא שיא איבהו ,קודצ רב רזעלא יבר ינפל דמוע יתייה לקח, חבט, חבט ולא בירך, שהוא סובר שמצוות ערבה בגבולין (לא במקדש) "מנהג נביאים" הוא (שהנהיגו את העם לעשות כן, ולא מתורת "תקנה", ולכן לא שייך לברך ולומר "וציוונו" – משנה ברורה תרס"ד, סקי"ב). |
.1תאר כיצד קיימתם בבית הכנסת שלכם את מצוות "חיבוט ערבות".
|
|
שו"ע או"ח סימן תרס"ד, סעיף ד' וחובט בה על הקרקע או על הכלי פעמיים או שלוש (ובשם האר"י ז"ל כתבו דדווקא על הקרקע יחבוט חמש חבטות – מ"ב)
|
אכילת אתרוגים בחג
|
|
"לארשי תראפת" … אבל האתרוגים של הגדולים הרי הם מוקצה למצווה ליום השביעי, ואסורים כל יום השביעי. |
|
שו"ע או"ח סימן תרס"ה, סעיף א' ,(הליכאב) רוסא (גחה לש) יעיבשב גורתא שהרי הוקצה לכל (יום) השביעי. |
|
ויקרא רבה פרשה ל"ז (מתורגם לעברית) מעשה באיש אחד שהיו לו שני בנים. אחד עשה צדקה, ואילו אחיו לא נתן צדקה. האחד אף מכר את ביתו ונכסיו כדי לעשות צדקה. פעם, ב"הושענא רבה", נתנה לו אשתו עשרה שקלים, ואמרה לו: לך נא וקנה דבר מה עבור הילדים. הקדצה לעב הנה :הזל הז ורמא .הקדצ יאבג וב ושגפ ,קושל אצישכ .אב אמרו לו: תן חלקך במצווה, שאנו קונים תכשיט ליתומה. נתן להם את עשרת השקלים… התבייש לשוב לביתו. הלך לבית הכנסת, וראה שם אתרוגים שהתינוקות מקלקלים ביום "הושענא". לקח מהם, ומילא את שקו, והפליג לים הגדול, עד שהגיע לעיר המלך. המלך היה חולה, ובחלום אמרו לו שרפואתו מאתרוגי היהודים המתפללים ביום "הושענא רבה". חיפשו שליחי המלך בכל המקומות, ולא מצאו …עד שפגשו ביהודי … וקשו אכל המלך מאתרוגיו, והחלים מיד. וציווה למלא את שקו של היהודי .בהז ירנידב |
| האבה הנשמל רבעמ | חזרה לתוכן "מסכת סוכה" |
