פרק ה: איזהו נשך

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע


'א הנשמ


איזהו נשך ואיזהו תרבית?
איזהו נשך? המלווה סלע בחמישה דינרין,
סאתים חיטין בשלוש, מפני שהוא נושך.
.תורפב הברמה ?תיברת והזיאו
כיצד? לקח הימנו חיטין בדינר זהב הכור, וכן השער.
עמדו חיטין בשלושים דינרים.
אמר לו: "תן לי חיטיי, שאני רוצה למכרן וליקח בהן יין".
אמר לו: "הרי חיטין עשויות עליי בשלושים דינרים,
והרי לך אצלי בהן יין." ויין אין לו.

רואיב

איזו היא ריבית אסורה מן התורה?איזהו נשך?:
.ט"ס רוקמ האר :?תיברת והזיא
מטבע שערכו 4דינרים. :עלס
כדי לקבל תמורת הלוואתו 5דינרים.בחמישה דינרין:
או שהלווה 2סאין חיטים.סאתיים חיטים:
כדי לקבל תמורתם 3סאין חיטים. :שולשב
.הוולה לש ויסכנממפני שהוא נושך:

תולאש

עיין בחומש שמות כב, כד, והעתק את לשון הפסוק. .1

עיין גם בחומש ויקרא כה, לז, וציין שם נוסף לריבית האסורה מהתורה. .2

עיין במפרשים ל- 2הפסוקים שהזכרנו בשאלות הקודמות, ופרש את המלים "נשך" .3

."תיברמ"ו


(סח) "נשך" ו"מרבית" אחד הוא…
ולמה חילקן הכתוב (ל- 2שמות)?
לעבור עליו בשני לאווין (הרמב"ם מלווה ולווה ד,א).

משאלת משנתנו משתמע לכאורה, ש"נשך" ו"תרבית" אינם אותו דבר, בניגוד למה שמובן .4

.ח"ס רוקמבש הכלההמו ארמגהמ

:הזה רוקמבש ,ונתנשמל יריאמה שוריפ תרזעב הז ישוק בשייל הסנ


,הרותב רומאה תיברת לע לאש אל :"תיברת והזיא" … (טס)
ש(הרי) תרבית האמור בתורה נכלל בעניין "נשך"…
אלא שהתנא ייחס שם "תרבית" על ריבית הנאסר מדברי סופרים
(מדרבנן), ועל צדדין אלו פירש, שה"נשך", והוא ריבית של תורה, הוא
הצוצק תיבירב ול ריזחהל האוולהה תעשב הנתמו ,הוולמ אוהש
(קבועה) כך וכך, בין בכסף בין באוכל, ופירש ש"תרבית" רוצה לומר
ריבית של דבריהם (דרבנן), הוא על ידי מכר, ושאינו קוצץ ריבית
.(יריאמה) הרקמל בזענ אוהש אלא ,וחקמל

הגדר את המושגים "נשך" ו"תרבית". .5

רואיב

.תוריפב ומצעל רכש הברמה :תוריפב הברמה
שילם תמורת חיטין שעתיד הוא לקחת ממנו.לקח הימנו חיטין:
ב- 25דינרי כסף לכור אחד. (כור= 30סאין). :רוכה בהז רנידב
בינתיים על פי מחיר החיטים מ- 30עמדו חיטין בשלושים דינרים:
דינרים ל- 30דינרים.
הקונה למוכר החיטים. :ול רמא
הקונה מבקש את חיטיו, כדי למכרם ב- 30דינר תן לי חיטיי ש…יין:
הכור, ובכסף שיקבל יקנה יין.
.הנוקל רכומה :ול רמא
אני אספק לך יין ב- 30דינרי הכסף שאני חייב לך, הרי חיטיך… בהן יין:
על פי מחיר היין כעת.
למוכר כעת, ולכן אם בינתיים יתייקר היין, יחויב המוכר ויין אין לו:
לשלם יותר מ- 30דינר, והרי זה כריבית שהוא נותן לקונה תמורת עיכוב
30הדינרים אצלו. זוהי ריבית דרבנן.


(ע) מהתורה אין איסור ריבית, אלא על דרך הלוואה, כדכתיב:
"אם כסף תלווה את עמי… לא תשימון עליו נשך."
וחכמים עשו הרחקה משמרת לדבר, ואמרו: "כללא דריביתא: כל שהוא
אגר נטר (שכר המתנה, שכר עיכוב הכסף) אסור" (בב"מ סג,ב).
פירוש: כל שמרוויח בשביל המתנת מעותיו (עיכוב התשלום): בין שבא לו
החוב דרך הלוואה או בדרך מקח או בדרך שכירות או דרך מלאכה,
בין שהקדים לו ריבית קודם ההלוואה או לאחר שהחזיר לו ההלוואה,
אף על פי שלא קצץ עמו בשעת ההלוואה. וכל זה נקרא "אבק ריבית"
(חכמת אדם קלא,ג).

."תיביר קבא" גשומה תא ראב .6

מדוע, לדעתך, עשו חכמים "הרחקה משמרת" לריבית דאורייתא? .7

א"י הנשמ


ואילו עוברין ב"לא תעשה": המלווה והלווה והערב והעדים.
וחכמים אומרים: אף הסופר.
עוברים משום "לא תיתן" ומשום "בל תיקח מאתו" ומשום "לא תהיה לו
כנושה" ומשום "לא תשימון עליו נשך" ומשום "ולפני עיוור לא תיתן
מכשול, ויראת מאלוקיך, אני ה'".

רואיב

אדם שלישי המתחייב לשלם את החוב אם לא יצליח המלווה :ברעהו
לגבות את חובו מן הלווה.
.תיבירב האוולהה ידע :םידעהו
.תיבירב האוולהה רטש תא בתכש :רפוסה

תולאש

משנתנו מציינת את ה"לאווין" הקשורים להלוואה בריבית. העתק אותם למחברתך .1

בשלמותם, מן המקורות האלה:
.די ,טי ארקיו .ד דכ ,בכ תומש .ג ב. שם כה, לו זל ,הכ ארקיו .א
כמה לאווין כלולים בפסוק שבחומש ויקרא כה, לז? היעזר במקורות ס"ח וע"ב. .2


:ייבא רמא (אע)
מלווה עובר בכולן.
לווה עובר משום "לא תשיך לאחיך", "ולאחיך לא תשיך",
"ולפני עיוור לא תיתן מכשול". ערב ועדים אין עוברים אלא משום "לא
תשימון עליו נשך" (בב"מ עה,ב).

(עב) הא למדת שהמלווה בריבית עובר על שישה לאווין: "לא תהיה לו
כנושה", "את כספך לא תיתן לו בנשך",
"ובמרבית לא תיתן אוכלך", "אל תיקח מאתו נשך",
"לא תשימון עליו נשך", "ולפני עיוור לא תיתן מכשול".
והלווה עובר בשניים: "לא תשיך", "ולפני עיוור".
ערב ועדים וכיוצא בהם אין עוברין אלא משום "לא תשימון עליו נשך".
וכל מי שהיה סרסור בין שניהם, או שסייע אחד מהם, או שהורהו, עובר
משום "ולפני עיוור" (הרמב"ם, מלווה ולווה ד,ב).


מתח קווים בין ה"לאווים" לבין העוברים עליהם, לפי הרמב"ם: .3

השונכ ול היהת אל

את כספך לא תיתן לו בנשך

ובמרבית לא תיתן אוכלך

לא תשימון עליו נשך

ולפני עיוור לא תיתן מכשול

לא תשיך

הוולמ .1

הוול .2

םידע .3

ברע .4

רפוס .5

רוסרס .6


(עב) כל המקבל עליו עול ריבית, מקבל עליו עול מלכות שמים… כל המודה
במצוות ריבית, מודה ביציאת מצרים (ספרא לויקרא כה,לח).

גלה בחומש ויקרא כה, לה-לח, כיצד הוסקו מן המקרא הכללים שלמעלה. .4

הצע קשר הגיוני בין מצוות ריבית לבין קבלת עול מלכות שמים והודאה ביציאת מצרים. .5


(עד) רבי שמעון אומר: יש ריבית לדברים (בב"מ עה,ב).

(עה) מניין לנושה בחברו מנה ( 100זוז) ואינו רגיל להקדים לו שלום,
שאסור להקדים לו שלום?
תלמוד לומר: "נשך כל דבר אשר יישך"; אפילו דיבור אסור (שם).


יש המקפידים שלא לומר "תודה" כשהם מקבלים הלוואה. מה מקור התנהגות זו? .6

אבה קרפל רבעמ חזרה לתוכן בבא מציעא