פרק ה', משנה ד'

'ד הנשמ ,'ה קרפ

הבאושה תיב תחמשב תועיקת

גמרא, סוכה דף נ"ג, עמוד א'

תניא: אמרו עליו, על רבן שמעון בן גמליאל, כשהיה שמח שמחת בית
,הבאושה
,רוא לש תוקובא הנומש לטונ היה
וזורק אחת (לאוויר, כלפי מעלה), ונוטל אחת, ואין נוגעות זו בזו.

ו"ט הכלה ,'ח קרפ בלול תוכלה ,ם"במר

השמחה ששמח אדם בעשיית המצווה ובאהבת הא-ל שציווה בהן,
,ולא תומוקמב ופוג לקמו ומצע ליפשמה לכו ,איה הלודג הדובע
.הבהאמ ('ה תא) דבועה דבוכמה לודגה אוה
וכן דוד מלך ישראל אמר: "ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיניי."
ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה'.